הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 בנובמבר, 2010 25 תגובות

"קרה אסון!" זעקו אנשי-החצר של מלך הנובר, "שבעה פרופסורים חשובים באוניברסיטת גטינגן פירסמו גילוי-דעת נגדך!"

זה היה לפני 173 שנה, כאשר המלך ביטל למעשה את החוקה שחוקק קודמו.

"אז מה," פטר אותם המלך בזלזול, "יש די זונות, רקדניות ופרופסורים שאני יכול לקנות!"

את הסיפור הזה סיפר לי ישעיהו ליבוביץ, שהיה בעצמו פרופסור בחצי תריסר מקצועות, מביוכימיה עד לפילוסופיה של המדע. הוא רחש בוז עמוק לרבים מעמיתיו הפרופסורים.

את הסיפור הוא סיפר לי כאשר דיברנו על פרופסור מסוים: שלמה אבינרי, שהסכים אז לכהן כמנכ"ל משרד-החוץ בימי השר יגאל אלון, שדגל בסיפוח חלקים גדולים של השטחים הכבושים.

השבוע פירסם אבינרי מאמר תחת הכותרת "פאשיזם? הצחקתם אותי!"

מה הצחיק אותו? הטענה המגוחכת בעיניו שיש מגמות פאשיסטיות בישראל. הוא לימד אותנו שהפאשיזם פירושו גסטאפו, מחנות-ריכוז ורצח המוני. איך לא ידענו.

אבינרי הוא פרופסור נכבד מאוד, מומחה לפילוסופיה של הגל ולציונות. הוא גם לוחם גדול ב"פוסט-ציונים" ובשאר מותחי הביקורת על הציונות הקלאסית.

avineri

אני מנחש שאילו באו ב-1923 אל אביו של אבינרי בעיר ביילסקו בפולין וסיפרו לו שבעיר הגרמנית מינכן מסתובב לו אדם תימהוני, בעל שפם מצחיק, ומספר לכולם שהוא עומד להשתלט על גרמניה ולכבוש את פולין, גם הוא היה קורא: "הצחקתם אותי!"

באותה עת צצו בגרמניה כל מיני קבוצות "לאומיות" שדרשו לשלול את האזרחות מהיהודים, לגרש את היהודים מעריהם ולדרוש שבועת-אמונים לרייך הגרמני, מדינת-הלאום של העם הגרמני (ובכללו האוסטרים).

הקבוצות האלה עוררו אז גיחוך. וכי יעלה על הדעת שאומה תרבותית, האומה של גטה, שילר, קאנט – וכן, גם של הגל – תמליך על עצמה את המשוגעים האלה?

כעבור פחות מתריסר שנים מצאו את עצמם רבים מן המגחכים במחנות-ריכוז. שם היה להם די זמן להרהר ולהגיד לעצמם: אילו פעלנו לבלימת הפאשיזם בעוד מועד, במקום לצחוק, זה לא היה קורה.

ביום שבו ביקש אבינרי שלא להצחיק אותו, התפרסמה עוד ידיעה לא-מצחיקה.

משלחת של בכירי תנועת "שלום עכשיו", ובראשם המנכ"ל יריב אופנהיימר, נפגשה עם סגן שר-החוץ דני איילון.

עצם הפגישה תמוה. תכליתה תמוהה שבעתיים.

דני איילון יצר לעצמו מוניטין כאשר זימן אליו את השגריר התורכי והושיב אותו על ספה נמוכה, תוך שהוא מסביר בקול רם לכתבים הישראליים שהכוונה היא להשפיל את תורכיה. במילותיו של איילון לכתב בשפה דיפלומטית ובעברית משובחת: "אתה לא הבנת את הקטע!"

קשה למדוד את ממדי הטימטום של המעשה האינפנטילי ושל האדם שעשה אותו. ההשפלה הפומבית של מדינה גאה, בעלות עמדת-מפתח אסטרטגית במרחב, גררה אחריה שרשרת ארוכה של אירועים: הפיכת דעת-הקהל התורכית לאנטי-ישראלית, המשט התורכי לעזה וגינוי הפעולה נגדו בעולם כולו, ניתוק המגע ההדוק בין צה"ל והצבא התורכי, התקרבות תורכיה לאיראן ולסוריה –  והסיפור עוד לא תם. איילון בוודאי לא גרם לכול אלה לבדו, אך הוא תרם לכך תרומה נכבדה.

אז איך זה עלה על דעת "בכירי שלום עכשיו" להיפגש דווקא עם האיש הזה ולהעניק לו לגיטימציה?

ולא רק לאיילון. אפשר לטעון שהוא ידוע כשוטה הכפר, ולכן שום לגיטימציה לא תעזור לו. אבל מאחורי איילון עומד האיש שמינה אותו: שר-החוץ אביגדור איווט ליברמן.

ליברמן הוא סמל עולמי לגזענות חשוכה, מתנחל ומגן המתנחלים, העוזר הראשי של בנימין נתניהו במאמציו לסיכול השלום ולהנצחת הכיבוש. ברגע זה ממש הוא מספק לנתניהו את התירוץ להתנגד להקפאת ההתנחלות ולטרפד את המשא-ומתן עם הפלסטינים.

עשרות שרי-חוץ ברחבי העולם מסרבים להיפגש עם ליברמן. שום מנהיג ערבי אינו מוכן ללחוץ את ידו. בעיני המצרים הוא דמות מתועבת, ובעיני הפלסטינים הוא סמל הרוע. אין הוא יכול להראות את פרצופו בחברה בינלאומית מכובדת.

אם כן, למען השם, מה הניע את "בכירי שלום עכשיו" להעניק תעודת-הכשר לאיש הזה?

נושא הפגישה מדהים עוד יותר. כפי שדווח, הציעו אנשי "שלום עכשיו" שיתוף-פעולה עם משרד-החוץ. כדאי לכם, אמרו למארח, לעזור לפירסום "שלום עכשיו" בעולם, כדי להראות שישראל אינה רק מדינה של כיבוש והתנחלות, אלא גם של אנשי-שלום כמונו. זה ישפר את תדמית המדינה ויעזור למשרד-החוץ להדוף את מותחי הביקורת.

במלים פשוטות: "בכירי שלום עכשיו" מוכנים לשמש עלה-תאנה לממשלת נתניהו ולמשרד-החוץ של ליברמן. הם מציעים להם אליבי.

לתנועת "שלום עכשיו" יש מוניטין ברחבי העולם. זוכרים לה לטובה את הפגנת-הענק אחרי טבח סברה ושתילה. רבים מאמינים שזוהי תנועת-השלום היחידה בישראל. התקשורת העולמית, המחרימה כמעט לגמרי את כוחות-השלום ה"רדיקליים", שמחה להעניק לה את חסדיה.

משום-כך טמונה סכנה כה רבה בפגישה זו. רבים בעולם יגידו לעצמם: אם "שלום עכשיו" נפגשת עם אנשי ליברמן ומציעה להם שיתוף-פעולה, סימן שהשד אינו נורא כך-כך.

כך משרתת "שלום עכשיו" את ליברמן כפי ששמעון פרס ואהוד ברק משרים את נתניהו, וכפי ששלמה אבינרי שירת בשעתו את יגאל אלון. מלך הנובר ידע על מה הוא מדבר.

איך הגיעה "שלום עכשיו" למצב הזה?

אינני עויין את התנועה. להיפך, אני מעריך מאוד את מאבקה בהתנחלויות. היא אמנם לא הצטרפה לחרם על מוצרי ההתנחלויות, שעליו הכרזנו לפני תריסר שנים, אבל היא עוקבת אחרי פעולת ההתנחלות ומביאה את העובדות לידיעת העולם. זוהי פעולה חשובה ומבורכת.

הצרה היא שהתנועה, שפעם הצליחה לגייס מאות אלפים, מתקשה עכשיו לגייס מאות.

אפשר לייחס זאת לקריסה הכללית של תנועת-השלום הציונית מאז 2000, כאשר אהוד ברק הכריז ש"אין לנו פרטנר לשלום". אך המקרה של "שלום עכשיו" ראוי לניתוח מיוחד.

התנועה קמה ב-1978, כאשר היה נדמה שמנחם בגין גורר רגליים ואינו נענה בצורה ראויה ליוזמתו ההיסטורית של אנוואר סאדאת. בגין, עורך-דין במקצועו ובאופייו, התמקח על פרטי-פרטים, והייתה סכנה שההזדמנות החד-פעמית תוחמץ. ההפגנות של "שלום עכשיו" עזרו לדחוף את בגין בכיוון הנכון.

לשיא ההצלחה הגיעה "שלום עכשיו" באותה "הפגנת ה-400 אלף" אחרי הטבח של צברה ושתילה במלחמת-לבנון הראשונה. גם אם המספר מוגזם, הייתה זאת הפגנה אדירה, יחידה מסוגה, שביטאה התקוממות אמיתית של דעת-הקהל בישראל.

אלא שהצלחה זו הושגה במחיר כבד. ערב המלחמה נפגשו שמעון פרס ויצחק רבין, ראשי מפלגת-העבודה, עם מנחם בגין וקראו לו לפתוח במלחמה. והנה הופיעו שניים אלה כנואמים המרכזיים בהפגנת "שלום עכשיו". זאת הייתה עיסקה: "שלום עכשיו" העניקה לשניים תעודת-הכשר, ובתמורה הביאה מפלגת-העבודה את המוני תומכיה (אז) מכל הארץ לכיכר.

לי זה הזכיר את העיסקה של פאוסט עם מפיסטופלס. תמורת ההצלחה מכרה התנועה של נשמתה.

האסטרטגיה של "שלום עכשיו" לא הייתה חסרת-היגיון

הסביר זאת פעם צלי רשף, המנהיג האמיתי שלה במשך עשרות שנים. ב-1992, כאשר גירש רבין 415 פעילים אסלאמיים ללבנון, נערך בתל-אביב דיון פומבי על דרכי התגובה. הצעתי להקים מאהל-מחאה המוני מול משרד ראש-הממשלה, ולהישאר שם עד שהמגורשים יוחזרו. רשף התנגד לכך, ותוך כדי כך אמר בכנות: "אנחנו פונים לציבור גדול, ואסור לנו לעשות מעשים שירחיקו אותנו ממנו. אבנרי יכול להרשות לעצמו להגיד את כל הדברים הנכונים, אבל לנו אין הלוקסוס הזה."

השתמשנו בלוקסוס והקמנו בכל זאת את המאהל ושהינו בו יומם ולילה. (במאהל זה קמה תנועת "גוש שלום"). "שלום עכשיו" קיבלה בהדרגה את תפיסותינו, אך תמיד באיחור של כמה שנים או חודשים. כך קיבלה באיחור את רעיון שתי המדינות, את הצורך להידבר עם אש"ף, את העיקרון של שתי בירות בירושלים, ועוד ועוד.

אסטרטגיה כזאת הייתה לגיטימית ומוצדקת – אילו הוכיחה את עצמה. אבל במציאות קרה ההפך: ההמונים נטשו את "שלום עכשיו", והיא עומדת עכשיו כמו כולנו בקרב-מאסף נואש מול הגל הימני הגואה.

ובניגוד לפרופסור אבינרי – אותי זה לא מצחיק בכלל.

תגובות
נושאים: מאמרים

25 תגובות

  1. ברק הגיב:

    יש הרבה מדינות דמוקרטיות, כמו למשל ארצות הברית, שדורשות ממי שרוצה להיות אזרח להישבע אמונים למדינה (או להצהיר על נאמנות למדינה). אין לרעיון הזה שום קשר לפאשיזם והוא מיושם בהרבה מדינות דמוקרטיות, כמו למשל ארצות הברית. אם הרעיון הזה מתאים או לא מתאים למדינת ישראל זו שאלה אחרת לגמרי, אבל הרעיון של הצהרת נאמנות למדינה לא קשור בכלל לפאשיזם והוא לא סותר את הדמוקרטיה.
    המפלגה הנאצית, שהייתה פאשיסטית, הכריזה שהיא רוצה להחליף את הדמוקרטיה בפאשיזם, ואכן עשתה את זה בהתאם למצע הבחירות שלה כשהיא עלתה לשלטון. תנועת כך, שהייתה תיאוקרטית, הכריזה שהיא רוצה להחליף את הדמוקרטיה בתיאוקרטיה, ולכן נפסלה מלהשתתף בבחירות. המפלגות הפאשיסטיות לא הכחישו את היותן פאשיסטיות אלא הביעו התנגדות מפורשת לדמוקרטיה.
    ליברמן לא מציע פאשיזם, הוא מציע תמיכה בלחימה בטרור והכרה בגושי התנחלות גדולים כחלק מישראל, הוא גם תומך במפורש בפיתרון של שתי מדינות לשני עמים. כשהוא אומר שהוא לא רואה סיכוי לשלום בדור הקרוב הוא לא אומר שהוא לא רוצה שלום, הוא אומר שמנקודת המבט שלו אין לנו פרטנר רציני לשלום ולכן לא נצליח לעשות שלום. אפשר לאמר שהוא טועה, אפשר לאמר אם ישראל תנקוט בצעדים מסויימים אז אולי יהיה לנו פרטנר, אבל זה לא הופך אותו לפאשיסט.
    לגבי הטענות כלפיו על שלילת אזרחות לכל הערבים, זה לא מה שהוא אומר. אין לו שום בעייה שערבים יהיו אזרחי המדינה, כל עוד הם יכירו במדינה. היטלר לא בחן את דעותיהן של היהודים אלא גירש באופן גורף את כולם ושלל את האזרחות של כולם (ובסוף השמיד באופן גורף את כל מי שהוא יכל מביניהם). ליברמן מתנגד לגזענות מכל סוג שהוא (כולל כלפי ערבים), אלא הוא דורש מכל אזרחי המדינה באופן שווה את אותה הנאמנות למדינה ואת אותה הכרה במדינה. זה שהוא דורש מאנשים להצהיר על נאמנות למדינה בשביל לקבל אזרחות זה מאוד הגיוני, ואותו הדבר בדיוק קורה בארצות הברית ובמדינות דמוקרטיות אחרות. כן, ערבי שרוצה לקבל אזרחות אמריקאית צריך להצהיר אמונים כלפי מדינה שנלחמת בערבים בעירק.
    על זה שליברמן טועה בדרכו ושלא יצא שום דבר טוב ממה שהוא ומפלגתו מציעים אני הסכים ללא היסוס. גם אני חושב שחוקים כמו חוק הנאמנות רק יזיקו במדינת ישראל. אבל זה שאני לא מסכים עם ליברמן על שום דבר לא אומר שליברמן בהכרח פאשיסט.
    באופן אישי אני אצביע לש"ס לפני שאני אצביע לישראל ביתינו, וליברמן הוא ממש לא הפוליטיקאי החביב עלי. אני עדיין לא חושב שזה אומר שליברמן פאשיסט, אלא סתם אחד שלא מבין מימינו ומשמאלו.
    אם כבר, אז הדעות הלא דמוקרטיות הכי נפוצות בישראל הן אלו שתומכות בתיאוקרטיה, חלק מאותם אנשים שתמכו בעבר בכך עדיין מאמינים ברעיון הזה, אבל אין להם שום ייצוג בכנסת או אפילו אחוז ממשי באוכלוסיה. יש בישראל דתיים שמאמינים בתיאוקרטיה, אבל אין בישראל מפלגה שדוגלת בביטול הדמוקרטיה וקיום תיאוקרטיה, והניסיון היחידי להקים מפלגה כזאת היה מפלגת כך.

    לגבי האסטרטגיה של "שלום עכשיו", הם פנו לסגן שר בממשלת ישראל מתוך מטרה להראות לו את דרכם ותוך תקווה שדבריהם יצליחו להשפיע על מדיניותו. האם יש בעייה בזה שהם "מכירים" בממשלת ישראל?
    יש הבדל משמעותי בין הכרה בממשלה לבין הסכמה עם הממשלה. אני יכול להכיר בחוק מס ערך מוסף, ואני בהחלט מתכוון לשלם את המס הזה, אבל זה ממש לא אומר שאני תומך בקיומו של המס הזה שהנטל בו מתחלק בצורה לא שוויונית במיוחד. הם מכירים בדני איילון כשר בממשלה נבחרת של ישראל, למרות שהם לא מסכימים עם דיעותיו ועם הדיעות של מפלגתו.
    "שלום עכשיו" פנו למשרד החוץ בגלל נושאים של מדיניות חוץ, כי זה הגוף בממשלה שאליו אפשר לפנות במקרים כאלה. זה כמו שאם אתה תרצה לחדש את הדרכון שלך אז אתה תפנה למשרד הפנים, למרות שהעומד בראשו הוא אלי ישי ואתה לא מסכים עם הדעות שלו וגם לא מסכים עם המדיניות שלו. למה? כי זה הגוף שאליו פונים בשביל לחדש דרכון. באותה מידה בשביל להשפיע על מדיניות החוץ "שלום עכשיו" פנו אל משרד החוץ, למרות שבראשו עומד ליברמן.

    אני ממש לא אומר שליברמן חכם או שליברמן צודק, אבל אני חושב שכותב המאמר קצת הגזים עם בתגובה השלילית שלו כלפי ליברמן.

    • קורא אנגלי הגיב:

      "שבועת האמונים" נועדה להאבק בהמשך אבדן הלגיטימציה. ישראל עסוקה מאז הקמתה בשני מפעלים (נפשעים) עיקריים ומקבילים זה לזה. הראשון – טיהור אתני וכיבושים וקיום של מערבולת יצרים ואלימות איזורית. השני – עיסוק נמרץ ושקדני ברחצה, הלבנה, מירוק ותירוץ של זה הראשון. מכאן ניתן לראות שפרוייקט "השבועה הליברמנית" הוא בעצם חלק במפעל השני. המפעל הראשון (הצבאי) נזקק לא רק לאספקה חומרית אלא גם לאספקה רציפה של תרעלה ליצירת השלד הנפשי לקיום כזה. ה"שמאל" מהווה איום על המדינה (אם בכלל אפשר לארגון כזה "מדינה") כי הוא פוגע בפס היצור של הרעל הרוחני והתעמולתי ולכן נתפס כבוגדני וכמחבל בלגיטימציה (שהיתה פעם מובנת יותר).

      ישראל מביטה בראי, והראי החצוף אינו משקר (אולי כי הוא ראי אנטישמי?)
      לאט לאט מסכת הרמאות וההונאה נחשפת ומתבררת ליותר ויותר אנשים ו"הזונות, הרקדניות והפרופסורים הקנויים" מתקשים להפיג חיים חדשים בלגיטימציה שאבוי הלכה לה לאיבוד, מה שמבליט את הבסיס הרעוע עליו מושתת הכל – ושעלול יום אחד להתמוטט לו פתאום בין לילה.

      • סמלוני1 הגיב:

        בניגוד למדינות ערב השכינות שעסוקות רק בניסיון לפייס את ישראל ולהציע לה כל אפשרות של הסדר….
        ואילו ישראל הסרבנית דוחה בתוקף כל הצעות אלה ומעדיפה להמטיר עליהם אש F16.

        ולדוגמא נגדית, עיראק שלאחר סדאם מהווה מופת של ציות אזרחי, גאווה לאומית וסולידריות.
        (ועל אותו משקל, גם עירק שבתקופת סדאם הייתה מדינה נאורה).

        לגבי הרמאות וההונאה, ייתכן והעולם הליבראלי הנאור עוד יתעורר כשסביבו איסלאמיסטים תומכי טרור, שלידם ישראל היא שלגיה. אבל מה זה משנה, כל עוד הם שותפים ל"ברכות" על ישראל, הרי זה משובח…

        • דניאל קלטי הגיב:

          קרא את היזמה הערבית לשלום, קודם-כל.

          אחר-כך תדבר.

        • קורא אנגלי הגיב:

          האיסלאמופוביה (חינוך לגזענות) היא מרכיב מרכזי בעיצובו של הישראלי. בשביל סמלוני1 מספיקה תעמולה מקצועית ישראלית איסלמופובית כדי לרתום אותו בקלות יחסית למנטליות הנאצית ההכרחית לקיום מתמשך של שני המפעלים (כפי שציינתי קודם). והוא כלל אינו חש בכך, כי יצרו עבורו "מציאות" שקרית. אז הוא מעדיף להאמין ל'אהודים ברקים' (יהודים, מצביאים, מעוטרים, גאים, לא-סחבקים כאלה) מאשר ל "איסלאמיסטים תומכי טרור". הוא אינו קולט (עדיין) שהוא בעצם חייל.
          ומה בעצם מספרים לחייל??…

          כאן אפשר לראות מה שקורה כשגזענות ושנאה (מגיל הגן) מעבירים חיילים ישראלים על דעתם:
          http://www.youtube.com/watch?v=3RGUYhli6u4

          וככה זה עובד במדינה פושעת. אבל סמלוני1 אינו מסוגל (כרגע) לקלוט את מצבו שלו. משום מה (עדיין) טוב לו ונעים לו עם "השלגיה" שלו. אבל זה רק עניין של זמן לפני שגם הוא (או ילדיו) יתעוררו יום בהיר אחד לגלות מי היא או מה היא ה"שלגיה" הזו, בינתיים Ignorance is bliss .

    • דניאל קלטי הגיב:

      על המדינה = התאגדות חופשית של בני-אדם חופשיים – להיות נאמניה, לחברי-ההתאגדות = אזרחיה.

      ההיפך מכך, הוא פשיזם.

    • ע"ש הגיב:

      האם מי שרוצה אזרחות אמריקאית נשבע נאמנות למדינה הפרוטסטנטית?

      • אמריקאי הגיב:

        אומנם לא נשבעים למדינה הפרוטסטנטית, אבל כן נשבעים לאומה תחת אלוהים.
        "one nation under god"
        כך שגם שם יש הכרה בזה שהמדינה דתית.
        לגבי סממנים דתיים, אתה יכול לראות על כל שטר ומטבע של ארצות הברית את הכיתוב: "in god we trust". עדיין יש שוויון זכויות לאתאיסטים, וגם ליברמן לא מבקש למנוע שוויון זכויות לערבים. הוא רק דורש הכרה ביהודיות המדינה בדיוק כמו שבארצות הברית דורשים הכרה בדתיות המדינה.

  2. התקוע ולא מתקוע הגיב:

    המנהג הזה,של לסגוד לכל מה שבא מאמריקה ומאירופה,סטייל תוצרת חוץ,מאפין בדרך כלל אנשים בעלי חשיבה רדודה ונטיה לסגוד למיין סטרים.בבחינת: "קול המון כקול שדי".אך גם הזרם המרכזי,כמו גם עמים גדולים,יכול לטעות ועוד איך:
    ובכן,ראשית,מדינה הינה כלי: אוסף חוקים (זו התכנה),עם נכסים פיזים (זו החמרה),שבאים ביחד לשמש את העם ונבחריו בנהול עניניהם.כלומר,מכשיר שנועד לשרת עם כלשהו בארצו ולעזור לו בתפקוד והתארגנות.
    עם שיש לו מדינה,הינו לאום (זו אננה הגדרה מחייבת,אך בד"כ נהוג לסבור כך).
    שנית,במשטר לאומני המדינה,מפסיקה לשמש רק ככלי והופכת לערך.אז אנו מדברים על "המדינה" באופן כוללני,המכיל בתוכו את העם,חבל הארץ עליו הוא יושב והכלים לנהולו והתארגנותו.
    שלישית: במשטר פשיסטי,המדינה הופכת לערך עליון.
    הפשיזם הינו בכלל,מוטציה סוציאלית,כזו המשתיתה את התארגנות העם על קואופרטיבים, כמו כן רעיון "דיקטטורת הפרולטריון",מקבל כאן,"שידרוג" והמדינה מעמידה בראשה שליט יחיד,אבסולטי שבד"כ ידרוש גם ציות עיוור.אחד המאפינים של משטר פשיסטי הוא שהמדינה,כאמור הופכת לערך עליון וכך גם העומד בראשה.
    ולעיניננו: נכון,ארה"ב הפכה את המדינה זה מכבר לערך.על כן חייבים להיות אמיצים ולהודות,שיש בהתנהלותה פטישיזם מובהק.משום שניתן להצהיר נאמנות לבני אדם וגם לערכיהם. אך במובן הרציונלי: החוקים עצמם,אוסף הנכסים,שלא לדבר על אדמת הלאום,אינם יכולים לדרוש נאמנות,משום שהם דברים פיזיים חסרי רוחניות.כלומר מי שדורש ממני להצהיר נאמנות כזו גם לעץ,אבן,אדמה,בית, ספר חוקים,רשימות ניהול,כלים ומכשירים, אננו אלא אדם בעל תפיסה מושחתת המנסה גם להשחית.ככזה חיב הוא בסילוק מידי ונטרול (ותתכן גם ענישה).קל וחומר מי ששם את המדינה כערך עליון.
    ובכן קיימים כאן מספיק חסידים שוטים הנוטים לחשוב שאכן המדינה היא ערך ולכן ארה"ב צודקת בדרכה הפטישיסטית ואם ארה"ב נוהגת כך אז מי אנחנו שלא נעשה כמותה?…
    הבעיה מחמירה,משום שבניגוד לארה"ב הדורשת הצהרת נאמנות ל"מדינה" בלבד,כאן נדרשת למעשה הצהרת נאמנות גם לדת.אך דת היא כן כן ענין ערכי.כלומר,מהמאמין המוסלמי למשל מחויב בהצהרת נאמנות לדת היהודית!! ואת זה אפילו "דמוקרטיה נאורה" כארה"ב לא תעיז לבקש.או במילים אחרות: אני נדרש בתור משתמש מחשב, לא רק בהצהרת נאמנות ללפ-טופ שלי,אלא גם מחויב להניח עליו כיפה.
    ואת זה המגיב מעלי סובר בתמימותו (?),שלגיטימי לבקש.אכן זמנים נאים היגיעונו.
    ליברמן אננו פשיסט,במובן זה שאננו יודע דבר וחצי דבר על התארגנות הקואופרטיבים. מבחינה זו הפשיזם עבורו הוא מחמאה.אם כבר,אפשר לכנותו שוביניסט,לאומן ריקא ויתכן שאם יהפוך לשליט,גם דיקטטור ומשתף פעולה עם אוליגרכים.דמיונו היחידי לפשיזם הוא בכך שהוא הופך בציניות מחפירה,את המדינה לערך עליון.מענין אם היה דורש כך גם כאשר למשל,חד"ש הייתה בשלטון…אז שלא יספר לנו בובע מאיסעס,הוא דורש הצהרת נאמנות למדינה אך למעשה מכווין אותה לעצמו ולדרכו הנלוזה. לא יפלא בעיני גם,שתוך זמן קצר הוא וביבי,יהנדסו לנו כאן,חוקה למהדרין (אשר בה אבוי,יודרו לחלוטין זכויות המיעוטים בישראל). כלומר,גידול ממאיר יכול להתפתח בכל מקום בגוף בריא,אם יש לו קרקע נוחה ומצע מזמין,כמו למשל,המגיב שמעלי ביחסו לליברמן.

    • דניאל קלטי הגיב:

      על בטוח – ובחוקה מפלצתית וקריפטו-נאצית זו, בלי שום צל של ספק, יתמכו כל אותם ה*מכנים-עצמם* בכינוי הנאדר "שמאל", דוגמת שלמה אבינרי, רות גביזון, אוריאל (דויטשה) רייכסמן, אסא """כשר""" וכל שאר אותם….אורים ותומים אקדמאיים, של פעילי "שלום עכשיו", לשעבר ממר"צ והיום מציפי.

      כי מה – כולנו רוצים חוקה!! אולי אפילו יבטיחו להם בה, לכל אותם עאלק-ליבראלים, נישואין חד-מיניים. אני כבר יכול לראות, את ניצן הורוביץ, מטיף בעדה…

    • אמריקאי הגיב:

      אם אתה טוען שארה"ב פאשיסטית אז אתה בהחלט חורג מההגדרה המקובלת של פאשיזם. ההבדל בין לאומניות לבין פאשיזם הוא עצום כמו ההבדל בין סוציאליזם לקומוניזם. יותר מפעם אחת ממשלה סוציאליסטית בשלטון דיכאה מהפכות קומוניסטיות כמו שיותר מפעם אחת ממשלה לאומנית דיכאה מהפכות פאשיסטיות. אני גם רוצה להגיד שאין פסול במדינה כערך באופן כללי (אבל כן כערך עליון). כמו שמנהל של בנק חייב לנאמנות לבנק, ככה גם דורשים מאזרח של מדינה להיות נאמן למדינה. מה המשמעות של נאמנות לבנק? נאמנות לבעלי המניות. מה המשמעות של הנאמנות למדינה? נאמנות לאזרחיה. כשמישהו משרת בצה"ל אומרים שהוא תורם למדינה, זה אומר שהוא תורם לכל אזרחיה בזה שהוא מספק להם ביטחון ומאפשר להם לחיות. אם מדברים על חוקי המדינה אז מדברים על חוקים שנציגי האזרחים החליטו. במדינה דמוקרטית לפי ההגדרה המדינה=אזרחיה. כשמצהירים על נאמנות למדינה מצהירים על נאמנות לאינטרסים של כלל אזרחיה. מנהל הבנק לא חייב להתחשב בכל אחד ואחד מבעלי המניות וברצונותיהם הפרטיים, אלא לכלל בעלי המניות והדרישה היא לא קיום כל גחמה של כל אחד מהם אלא קיום החלטות שהוחלטו באסיפה כללית לפי ההצבעה של בעלי המניות לפי אחוז הבעלות שלהם ולהחלטות הדירקטוריון שנבחר על ידי בעלי המניות באסיפה הכללית. באותה מידה כאתה מכריז על נאמנות למדינה אתה לא מכריז על נאמנות לכל אינטרס ואינטרס של כל אזרח ואזרח, אלא על נאמנות לטובת כלל האזרחים ושמירה על חוקי המדינה שהוחלטו על ידי נציגי האזרחים. אנשים לא מתבקשים להכריז על נאמנות לעצים של המדינה אלא לאזרחיה. יש הבדל מהותי בין "המדינה" לבין משהו שהוא "של המדינה", הלפטופ שלך הוא שייך לך אבל הוא לא חלק ממך, והעצים והקרקע שייכים למדינה אבל הם לא חלק ממנה. חוקי המדינה הם חוקים "של המדינה", אבל הם לא "המדינה" כמו שהלפטופ שלך הוא "שלך" אבל הוא לא "אתה". יש הבדל מאוד גדול בין השניים. אם אתה חושב שארה"ב נוהגת בפאשיזם אז אתה מגדיר פאשיזם בצורה מאוד מוזרה, כי פאשיזם זה מה שמוסוליני עשה, לא מה שגורג' וושינגטון עשה.

      המוסלמי לא נדרש להכיר בתורה או בדת היהודית אלא רק להכיר בזה שהמדינה שלו יהודית. בארצות הברית מצהירים נאמנות ל" one nation under god", גם האתאיסטים. אז אל תמהר לטעון שאין אצלנו שום סממנים דתיים בהצהרת נאמנות. אם אתה חושב שכאן מסתיימים הסממנים הדתיים של ארה"ב אז כדאי שתסתכל על השטרות והמטבעות ואתה תראה על כולם את הכיתוב "in god we trust". זה מעולם לא מנע שוויון זכויות לאתאיסטים כמו שליברמן לא מבקש להפלות בין ערבים ליהודים.
      אני ממש לא חושב שליברמן מאמין במיוחד, והוא גם לא מסתובב עם כיפה בדרך כלל, אבל עדיין הוא מבקש להכיר במדינה כיהודית, אף על פי שהוא לא הולך בדרכי היהדות. עדיין הוא מכיר בזה שהמדינה היא יהודית למרות שהוא רוצה לבטל את היהדות במוסדותיה (להתיר נישואין אזרחיים ולבטל את חוק החמץ). הוא מעולם לא דרש מאף אחד לקיים את התורה, והוא לא עושה את זה בעצמו, אבל הוא עדיין מכיר ביהדותה של מדינת ישראל ואפילו מצפה שאחרים יכירו בה. ליברמן לא מכיר בתורה, אבל הוא כן מכיר ביהדותה של המדינה, ואין לי שום ספק שאין לאף אחד ממציעי החוק אף כוונה שכל האזרחים יצהירו על קיום תרי"ג מצוות לפי היהדות, מהסיבה הפשוטה שהם לא מקיימים אותם בעצמם. ליברמן לא דורש נאמנות לעצמו ולדרכו, אלא הוא דורש נאמנות לכלל אזרחי המדינה שאמורה להתבטא לפי השקפתו בין היתר בלא לתמוך בארגוני טרור. בסופו של דבר החמאס פוגע באזרחי המדינה ותמיכה בו היא פגיעה באזרחי המדינה ולכן גם פגיעה במדינה.

      המגיב מעליך בסך הכל אומר שאין שום דבר פאשיסטי בבקשת הנאמנות. אולי יש בה משהו לאומני, אבל בטוח שלא משהו פאשיסטי. אתה פשוט צריך להבין שכמו שסוציאליזם וקומוניזם זה לא אותו דבר (יש הבדלים מאוד גדולים בין בן-גוריון לבין סטאלין) ככה גם פאשיזם ולאומיות (יש גם הבדלים גדולים מאוד בין ג'ורג' וושינגטון לבין מוסוליני). אתה יכול להגיד שההצעה לאומנית, ועם זה אפשר להסכים, אבל יש הדבל של שמיים וארץ בין לאומנות לבין פאשיזם.

      לגבי חוקה, אני בספק רב אם הוא יצליח להעביר אותה. הדתיים לא מסכימים לחוקה בגלל שהחוקה שלהם היא התורה, ובלי הדתיים יהיה קשה מאוד להצליח להגיע להסכמה מספיק רחבה בשביל לכונן חוקה. אם נחלק את המפה הפוליטית לימין לשמאל (לצורך העניין קדימה זה שמאל כי הם אומרים את אותו הדבר כמו העבודה) ולדתיים, אתה תראה שאין לאף אחת מהקבוצות האלה רוב. אומנם הליכוד נמצאים בממשלת אחדות עם העבודה, ואם גם קדימה היתה מצטרפת אז כבר היה להם מספיק כוח לעשות מה שבא להם, אבל למזלם של הדתיים ציפי ליבני רודפת כבוד ולא היתה מוכנה להיכנס לממשלה בלי רוטציה. בסופו של דבר יש מספיק מחלוקות בין הימין לשמאל בשביל שברוב המקרים הם לא יצליחו לקיים רוב בלי מפלגות דתיות, בין אם זו הממשלה של רבין שכללה את ש"ס ובין אם זו הממשלה של נתניהו שכוללת את ש"ס, לא זכורות לי יותר מידי ממשלות שלא כללו דתיים ולכן הממשלות האלה לא יכלו לכונן חוקה. כך שלפחות בטווח הקרוב אין לך מה לדאוג לגבי חוקה שליברמן ימציא.

      • התקוע ולא מתקוע הגיב:

        לאמריקאי:
        לידיעתך,צריך להגיד "אמריקני",משום ש"אמריקאי" הוא מי שמתפרנס משהות באמריקה או עושה למחיתו מעובדת היותו אמריקני (על משקל בעלי המלאכה: כמו חשמלאי,ימאי,בנאי וכד'),.
        רגע,אם אתה כן מתפרנס משהותך שם או סתם מהעובדה שאתה אמריקני, אז ויתכן ואני טועה.אם כך איתך הסליחה.

        ולדבריך:
        אתה חיב לקרוא דברי בתשומת לב: לא אמרתי שארה"ב הפכה "פשיסטית" (אם כי הוגה הדעות,איש הרוח והמהפכן הליברטריני היהודי: אהרון רוסו ז"ל,טען זאת נמרצות,למשל בסרטו הידוע "ארה"ב-מדמוקרטיה לפאשיזם"),אלא אמרתי "פטישיזם".משמע הקנית ערכיות לחפץ,הענקת מהות נפשית ואפילו על אנושית למכשיר או כלי (מעשה ידי אדם).
        אך כמו ש"אמריקני" דומה ל"אמריקאי" ולפעמים מתבלבלים,כך אני סולח לך גם על זה שבלבלת בין "פטישיסט" ל"פשיסט" וראית אצלי מעיני רוחך (קוראים לזה שגיאה פרוידיאנית).
        כלומר כל הספגטי שכתבת בתור תגובה,הוא לא לענין,מסכים איתי? סתם שפכת אנרגיה לריק.
        אז בפעם הבאה,תלמד לקרוא לעומק לפני שאתה רץ לשלוף מהר ולבזבז תחמושת יקרה.

  3. משה, יליד מזרח תיכוני יהודי הגיב:

    הרי בריטניה הגדולה של המלכה, היא זו שיצרה את כל הבעיות במזרח התיכון עם חברתה הסקסונית גרמניה, מהודו ועד ואפריקה נרצחו עמים שלמים, ללא שום פיצוי ראוי.
    לפי אמות צדק היסטוריות העמים שלכם אתם אלה שצריכים לשלם על הסבל שגרמתם ועדיין גורמים בעקיפין לעם היהודי ולעמי המזרח התיכון, בנוסף על האנגלים לפנות את כל אדמת האי הכבוש לילידים המקוריים שלה קרי, הקלטים והבריטונים, שאפשר למצוא אותם היום בצרפת ובאיים זעירים באירופה, או להתאחד עם האירים והבריטונים בצרפת ולתת לכולם זכות שיבה .אנגלים, סקסים והיוטים צריכים לחזור לגרמניה, אוסטריה וצפונה משם.

    • דניאל קלטי הגיב:

      האמת, בנגע לצביעותה המזעזעת, של אירופה המערבית (וגם התיכונה), אני מסכים איתך לחלוטין.

      http://www.articles.co.il/article.php?id=18286

      הדבר אינו מנקה, בשום-פנים-ואופן, את ישראל לדורותיה ואינו מכשיר, משום בחינה שהיא, את פשעיה.

      מה, אם הם היו מפלצות אז גם לנו מותר??

      איזו מין דרך-חשיבה היא זו.

      אם אתה יהודי, עליך לשאוף להיות טוב יותר, מוּסָרִי יותר – לא לדשדש ולשכשך, במי-האפסיים ולהגיד, היי, אני בדיוק כמו כל שאר-העולם, מה רוצים ממני?

      זֹאת היהדות האמיתית: לדרוש מעצמנו יוֹתֵר.

      והערה הסטורית: הסקסונים אכן באו מסקסוניה, אשר בצפון גרמניה, לצד פרוסיה; היוטים, באו מיוטלנד = כיום: חלקה העיקרי של דנמרק – ואילו האנגלים, באו מן האיזור שביניהן, שהיה דני עד ל-1864 (עת כבשו ביסמרק) ושבו שוכנת, בין-היתר, העיר קִיל.

    • ע"ש הגיב:

      נו באמת. אם להתייחס להיסטוריה הרחוקה אז היהודים שדגלו בהשמדת עמלק ודאי אינם טובים מהנאצים.
      אז על מה אנחנו מתקוממים? על זה שהשמדת העם נעשתה כלפינו במאה ה-20 (ולא לפני מאות ואלפי שנים) ואולי פשוט כי אנחנו, בעיקר, היינו הקורבנות? (זה, אגב, לא נכון. לנאצים היו תוכניות לרצח ושיעבוד עמי אירופה שאינם אריים, כגון הפולנים והרוסים, למשל).

      • מבין עניין הגיב:

        קשה להאמין שאתה כותב מה שכתבת. שוב הלקח האוניברסאלי של השואה שמשום מה נרדם שמשפחות שלמות עלו לאוויר בפיצוצים במסעדות.
        אנחנו לא רוצים להתלונן יותר נדאג לעצמינו על אפכם וחמתכם.

      • דניאל קלטי הגיב:

        אין שום צורך בהסטוריה רחוקה דווקא.

        לנצח אזכור, אותו ילד כתום, שאמר לי, באוגוסט 2005 – לצד אמו, המחייכת בגאווה – "להרוג לא-יהודים זאת מצווה!!"

  4. ברק הגיב:

    לדניאל קלטי – ישראל לא צריכה לחכות בדיוק את ארצות הברית, אבל אם ההגדרה שלך של פשיזם כולל את ארצות הברית אז זה כבר מעלה שאלות של מה הקשר בין מי שאתה קורא לו פשיסט (אמריקאים ממוצעים) לבין מי שרוב העולם קורא לו פשיסט (עיין ערך מוסוליני). אני לא חושב שיש הרבה אנשים בעולם חוץ ממך שסבורים שארצות הברית אינה מדינה דמוקרטית, והיות שרוב ההגדרות הסטנדרטיות של פשיזם דיי אומרות שפשיזם סותר את הדמוקרטיה אז אני פשוט חושב שההגדרה שלך של פשיזם היא מאוד לא סטנדרטית. אין לי מושג איך אתה מגדיר פשיזם או דמוקרטיה, והייתי מאוד שמח לשמוע אותה. ההגדרה הסטנדרטית שאני מכיר לפשיזם אומרת בהכרח הפסקת קיום בחירות והגבלת חופש הביטוי, אף אחד מהנ"ל לא קורה לא בארצות הברית לא באירפה ולא בישראל.
    לגבי אותו סיפור עגום עם ילד כתום (שאני תוהה בן כמה הוא היה), אין שום סיכוי שגם הרב שלו אמר את זה. ואתה יודע מה? אז יש ילד אחד כתום שחושב שצריך להרוג גויים, יש גם בישראל ילדים מוסלמים שחושבים שצריך להרוג יהודים. גם יש בארצות הברית ילדים שחורים שחושבים שצריך להרוג לבנים. אבל אף אחד מהילדים האלה לא מעיד על מדיניות פשיסטית של המדינה שלו, אלא רק דעה של איזה ילד אחד מסכן (וברוב המקרים שילדים מגיעים ללהגיד דברים כאלה זה באמת אומר שהם ילדים מסכנים שפרטים מהציבור שהם רוצים להרוג פגעו בהם).
    לגבי המאמר על האנטישמיות באירופה, יש שם אנטישמיות מטז שיש שם יהודים. עכשיו הגיעו לשם מוסלמים אז עכשיו גם נגדם יש אנטישמיות. גם לא חסרה אנטישמיות של מוסלמים כלפי יהודים באירופה. אני פשוט לא מבין מה המאמר מנסה להגיד, על האנטישמיות אנחנו כבר יודעים ממזמן.
    לגבי מהי היהדות האמיתית, אני חושב שהיהדות האמיתית היא לקיים את תרי"ג מצוות. אומנם שתי הדעות שלנו לא סותרות, והיהודים דורשים מעצמם תרי"ג מצוות בעו שהם דורשים מהגויים רק את שבע מצוות בני נוח.

    לאמריקאי – אין ספק שיש הבדל בין לאומנות לפאשיזם. הלאומנות לא מנסה להפסיק עם בחירות והיא גם לא מגבילה את חופש הביטוי, ולעומת זאת הפאשיזם כן. רציתי להגיד שהסתכלתי על מטבעות אמריקאים באוסף המטבעות שלי וגיליתי שאתה באמת צודק. על כולם כתוב 'IN GOD WE TRUST'. אכן גילוי מפתיע. מצד שני הויכוח כאן הוא לא על סממנים דתיים של מדינה, אלא על שבועת הנאמנות אליה. אין ספק שלציטוט 'ONE NATION UNDER GOD' יש משמעות דתית, ואני מסכים איתך בנושא הזה.

    לע"ש, קודם כל העמלקים ניסו לעשות לנו רצח עם כשיצאנו ממצריים. אחרי זה כששאול התבקש לעשות רצח עם הוא לא ביצע אותו למרות שהוא ניצח אותם במלחמה, אלא נענש על זה שהוא לא ביצע אותו (ובגלל זה השושלת שלו הופסקה והמלך אחריו היה דוד). לאחר מכן מהצאצאים של אותם אלה ששאול המלך חס עליהם יצא המן הרשע וניסה גם הוא לעשות רצח עם ליהודים. כך שבסופו של דבר הם ניסו לרצוח את עמנו, אנחנו היינו אמורים לרצוח את עמם אבל לא עשינו את זה למרות שהיתה לנו את האופציה לאחר שניצחנו במלחמה, ובסוף הצאצאים של מי שרד ניסו שוב פעם לרצוח את עמנו. קשה לי לראות כאן איפה אנחנו היינו הרעים לפי השקפתך, בהתחשב בזה שבסוף לא ביצענו בהם רצח עם (ושאול המלך אפילו נענש על זה שהוא לא ביצע רצח עם).

    • דניאל קלטי הגיב:

      איך בדיוק "מחַכּים את"?

      העברית שאני מכיר, גורסת "מחכים לְ"; הפועל "לחכות" גורר דאטיב.

      ובנגע לילד ולרב – כן כמובן, ברור, הרי רבני-ההתנחבלויות, הם כולם אנשים נאורים ודגולים!! איש מהם, אינו מוציא דיני-רודף למשל. או כותב ספרי "תורת המלך" ו"ברוך הגבר". חלילה. הם כולם בעד שלום ואחווה, כידוע. ממש היפים.

  5. קורא אנגלי הגיב:

    המשל של ליבוביץ מראש העמוד תקף.
    אני רואה את החיילים. אני קורא את השיח. ואני שואל את עצמי מה זה? מה חסר להם?
    חסר להם בושה? חסר להם יושרה? חסר להם חמלה? חסר להם עמוד שדרה?
    קשה לגעת בדבר אף כי הוא ברור. זה מן סוג של צרות אופקים עצמית מרצון ומבחירה.
    לחיים יש עבורם כנראה טעם אחר. אין להם הדחף להביט מעבר לנהמות הרשע מהעיר הקדושה.
    משהו לא קטן הולך לאיבוד מהאדם כשהוא מצמצם את עצמו לכדי רכוש של מנוולים.

הגיבו למשה, יליד מזרח תיכוני יהודי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים