הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בנובמבר, 2010 5 תגובות

העדויות שהתפרסמו בימים האחרונים בעיתון בשפה הערבית "אל אתיחאד", לא מותירות ספק רב: ניתן היה למנוע את האסון בבתי הזיקוק בו מצאו את מותם סאמר אל חאג', בן ה-18, ג'ורג' זעאתרה בן 31, ותאמר מרג'יה בן 33, תושבי יפיע. שלושת פועלי קבלן בבתי הזיקוק הצטרפו לרשימת הנופלים במילוי פרנסתם .על פי נתוני משרד התמ"ת, בעשרת החודשים האחרונים נהרגו 47 עובדים ועוד מאות נפצעו בתאונות עבודה – עלייה של 12% במספר התאונות הקטלניות ביחס לממוצע בחמש השנים האחרונות.

מתברר שענף הבנייה הוא המסוכן ביותר. מתחילת השנה נהרגו בתאונות עבודה 21 עובדי בניין, כמחציתם כתוצאה מנפילה מגובה. תאונות רבות נגרמו בגלל נפילות מפיגומים, נפילות מגגות שבירים, ונפילות במהלך עבודות התקנה או פירוק במקומות גבוהים. 21 עובדים נהרגו בעבודות נגרות, עבודות ביוב (שאיפת גזים רעילים), אחרים היו נהגי משאיות ופועלי ייצור במפעלים. כמו כן נהרגו שלושה עובדים בענף החקלאות ושניים במהלך עבודה במחצבות. רוב ההרוגים הם עובדי קבלן ועובדי בניין.

"תאונה", "אסון", אלה המילים שנעשה שימוש כדי לתאר את הטרגדיות בהן עובדים מצאו את מותם. כאילו ההקשר הוא מקרי: העובד היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. אבל מניתוח הנסיבות המוות של העובדים עולה שניתן היה להציל את רובם.

שעות עבודה רבות מדי, תנאי עבודה מחפירים, היעדר אכיפת חוקי העבודה ותקנות הבטיחות הן הסיבות העיקריות למקרי המוות. זאת, כאשר תאוות הבצע של המעסיקים וניצול העובדים עומדים תמיד ברקע. במדינה בה כמעט ואין אכיפת חוקי עבודה והבטיחות, ובה כל עובד המתארגן למען זכויותיו נידון לפיטורים, יד הממשלה רוחצת את היד המעסיק.

burn

העובדים וההרוגים שמאחורי הרווחים

שתי יממות לאחר מות העובדים בבתי הזיקוק, פרסמה החברה לישראל את הדוחות שלה. החברה לישראל היא חברת החזקות מהגדולות בישראל הפועלת ביזום ופיתוח עסקים בישראל ובחו"ל. דובר התאגיד של האחים עופר מסר כי "החברה פועלת באמצעות החברות הבנות בעיקר בתחומי הכימיקלים, הספנות והאנרגיה. כמו כן החברה משקיעה בתחום הטכנולוגיה, הרכב ותשתיות לרכב חשמלי, תחנות כוח ואנרגיה ירוקה". בין היתר מוחזקות על ידי החברה לישראל חברות קונרצן כי"ל, בתי הזיקוק (בז"ן) וצים.

מהדוח עולה כי מכירות החברה הסתכמו בכ-2.5 מיליארד דולר בלבד – צניחה של כמיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל ב-2010.  אך מעבר לירידה במכירות, הקבוצה מציגה שיפור ברוב הסעיפים: הרווח התפעולי קפץ מ-313 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ל-433 מיליון דולר, והרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-107 מיליון דולר, לעומת הפסד של 11 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2009. עיקר הזינוק מיוחס לחברת הספנות צים,אשר עברה מהפסד לרווח של 37 מיליון דולר. עוד עולה מהדוח כי החברה מחזיקה בנכסים בשווי של כ-13.5 מיליארד דולר. כך שהמשבר הפוקד את העולם הקפיטליסטי פגע במכירות החברה לישראל, אבל הרווח (וזה העיקר: הרווח!) גדל בהרבה.

לאל חאג', זעאתרה ומרג'יה, זכרם לברכה, גם חלק (ולו קטן ביותר) בשיפור הרווחיות של קונצרן הענק שנבנה ברובו ממפעלים ומתאגידים שהיו פעם בבעלות המדינה: כי"ל, בתי הזיקוק וצים. חלקם של ההרוגים הוא אף גדול יותר מעובדים אחרים בקונצרן הגדול. הם היו עובדי קבלן: עבדו יותר שעות, בעבודות המסוכנות יותר ותמורת שכר הרבה נמוך יותר. הם לא היו חלק מההסכם הקיבוצי הנדיב למדי הקיים זה שנים רבות בבתי הזיקוק.

בין רווחת התושבים לרווחי המעסיקים

באיחור של יממה הביע עידן עופר, מבעלי בתי הזיקוק, צער על דליפת הגז שאירעה במפעל ושגרמה למותם של שלושה עובדים ולפציעתם של תשעה נוספים. עופר אמר כי "הוא חש כאב רב וצער עמוק על מותם של שלושת העובדים, וכי הוא שולח את תנחומיו למשפחות באבלן הכבד". כמו כן איחל עופר החלמה מהירה לפצועים. ההודעה נמסרה בשמו על ידי איש יחסי הציבור רני רהב.

אם אכן עופר חש "כאב רב ועצר עמוק" על מותם של עובדי הקבלן, הוא יכול לתרגם את צערו לשפת המציאות: לבטל את העסקת עובדי הקבלן במפעליו המופרטים הרבים ולהפוך אותם לעובדים מן המניין, לעובדים בהסכם הקיבוצי. זה לא קשה, אבל זה לא יהיה. כי צעד זה יפגע ברווחיות בשנה הקרובה.

גם שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר הביע צער על מותם של העובדים. עוד הוא הגדיש בריאיון ששודר בגל"צ ש"האזור של בתי הזיקוק הוא כמו פצצה גרעינית וכבר שנים אני מתריע על הסכנה". לדבריו, "אם נגיע למסקנה שהאזור מסכן חיי אדם – נסגור אותו". גם זה לא יהיה. בן אליעזר הוא פרשן פוליטי וביטחוני מבוקש על ידי אמצעי התקשורת, אבל הוא לא יפגע באינטרסים של בעלי ההון וברווחיהם. אילו שר התמ"ת באמת ובתמים היה דואג לתושבי מפרץ חיפה ולעובדים שבמפעלים היה מציע לבטל את ההפרטות, לנקוט בצעדים נחרצים (ויקרים) כדי לנטרל אל הסכנות הקיימות ומורה להעסיק את כל העובדים בהסכם קיבוצי. הרי הוא גם שר העבודה.

במפרץ חיפה נפגשו השבוע ההפרטה, ניצול העובדים והפגיעה בסביבה. ואל תצפו מאחים עופר ומהשר בן אליעזר שיתירו את הפלונטר הקטלני.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. דמוקרט הגיב:

    תודה על הדברים. ויהי זכרם של סאמר, ג'ורג' ותאמר ברוך.

  2. סתם אחד הגיב:

    במקום אחר באתר זה,מנסה קבוצה של מדיינים למצוא דרך ונוסחה להפיח רוח במפרשי תנועת שמאל גדולה בישראל,כזו שתאגד המוני פועלים ותביא את השינוי המיוחל.אך ביננו, קל יותר יהיה,להרוות צימאון במדבר מנחל הזורם בפאטה מורגנה,מאשר לקוות שצבור העמלים הישראלי יוכל לקרוא את המילים על הקיר.אין צ'אנס שהתארגנות כזו תתרחש מאליה,ןאין צ'אנס שאנשים ישנו תפיסתם הפוליטית,כך סתם ויתחילו להתפקד למען המהפיכה.
    כלומר נדרש כאן אסון גלובלי,משום שמותם של שלושה עמלים,קורבנות הטייקון הבורגני בבז"ן,יכול לעורר בקושי גל מחאה חיווריני כלומר כתבה או שניים בנושא ושובל מקרטע,של מספר חד ספרתי של בלוגרים המשתרך מאחריהם.אסון כזה,שיגרום לאנשים לרוץ ולחפש את העזרה הסוציאליסטית בנרות,היכן שהיא נמצאת ולא מתחת לפנס הקפיטליסטי.
    זה נשמע נורא,אך דעתי היא שרק אסון נורא או קטסטרופה בקנה מידה אזורי יבשתי.יוכלו לבצע את המהפך ולהזיז את ישבם העצלן של פועלי א"י ופלסטין והתאחד בחיפוש אחרי פתרון סוציאליסטי מהפכני.

  3. אביב אדום הגיב:

    למישהו יש בכלל ספק כיצד היתה מתייחסת התקשורת(ובאמצעותה החברה הישראלית) לאירוע לו
    זהותם היתה אחרת(יהודים למשל).האם גם אז רק אל איתיאחד היה מחפש את הסיפור האנושי של הנפגעים-או אולי האם אל איתיאחד בכלל היה מזהה סיפור?

  4. מרגיה רמי הגיב:

    הגורם העיקרי לאסון לפי דברי הניצולים הוא אנשי הבטיחות שהיו איתם באותו הרגע וצריך להעמידם לדין המשפחה יושבת שבעה והאחרים לתאונה הקטלנית מסתןבבים חופשי תגידו יש צדק

  5. עברו 63 שנה מאז הטבח בבית הזיקוק בחיפה הגיב:

    כאז כך היום. במקום שיויון ושלום יש גזים ואש. אז ביומה האחרון של שנת 1947 עבדו בבתי הזיקוק כ-1,700 ערבים וכ-470 יהודים וכמה מנהלים בריטים. בבוקר יום ה-30 בדצמבר 1947 תקפו לוחמי אצ"ל, ממכונית חולפת, קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי זיקוק לנפט. שישה פועלים נהרגו ו-42 נפצעו. בתגובה פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והרג 39 פועלים יהודים אשר עבדו שם ופצע 49 אחרים. ואז שלח פיקוד ההגנה 4 מחלקות מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ושתי מחלקות מחי"ש חיפה לתקוף את הכפרים בלד א-שיח' (תל חנן) וחוואסה, שם גרו הרבה מפועלי בתי הזיקוק. בתקיפה נהרגו 60 מתושבי הכפרים ושלושה מהתוקפים.
    בימים אלה כשההיסטוריה מנופחת ע"י הימין הקיצוני והופכת לכאילו היסטוריה אנו חייבים להזכיר מי פתח ראשון באש זרחן, והצית את שהצית… ומה כתב עיתונאי בכיר שהועף מ"הארץ" לפני שפוטר בגלל שכתב על פשעי הצבא ב"לבנון השנייה"… ואנו הרי מנוסים בחצאי היסטוריה מיסודה של ישראבלוף… קחו למשל את הטבח הנורא בשעשו פלסטינים בשיירת "הדסה", שהיתה בדרכה להר הצופים ב-13 באפריל 1948. 78 מנוסעי השיירה – רופאים, אחיות ואקדמאים נהרגו. אבל "משום מה" בישראבלוף לא נהוג להזכיר שההתקפה על השיירה באה 4 ימים לאחר הטבח בדיר יאסין, ב-9 לאפריל. הטבח בוצע ע"י אנשי האצ"ל והלח"י — בגיבוי ההגנה, כפי שמעיד מכתבו של מפקד ההגנה בי-ם שאלתיאל. אח"כ באה הנקמה על הרג בני הכפר, נשים וילדים… וב-17 בספטמבר, 5 חודשים אח"כ נרצח מתווך האו"ם, מציל היהודים השבדי פולקה ברנדוט בידי אנשי לח"י שיצחק שמיר שלח. כך הפך שמיר לראש הממשלה היחיד בעולם שפקד לרצוח נציג או"ם בכיר. זה מה שהזכיר לי האסון בבתי הזיקוק, שם עבד גם אמיל חביבי ידידי.

הגיבו לסתם אחד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים