הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 בנובמבר, 2010 13 תגובות

מזה זמן אין עוד כמעט כל דיווחים חדשותיים בנושא השלום. המדיה הפכה משמימה ומוצפת בידיעות פנים טריוויאליות. המתנחלים ממשיכים לפרוע בחקלאים פלסטינים. לאחרונה התבשרנו כי בארות ומקורות מים בגדה מופקעים והופכים לאתרי תיירות כביכול, אך הושתק המידע על עצי הזית הממשיכים להיגדם, וכן אודות נדל"ן פלסטיני מופקע ותושבים המגורשים מבתיהם.

הנשיא אובמה הפך לקלף החזק של השלטונות. הוא מתחנן ממש בפני ישראל להיעתר להקפאת בנייה ל-3 חודשים, למרות שדרישות ישראל הם פגיעה באינטרסים הפלסטינים החיוניים כולל באפשרותם להקמת מדינה פלסטינית בחסות האו"מ, במנותק מתוצאות המשא ומתן המדיני שהוא כשלעצמו בדיחה עצובה. בנוסף, מקבלת ישראל פרס על הסכמתה לעיכוב הפרת החוק הבינלאומי בדמות 20 מטוסי קרב הפצצה מתקדמים.

peacenot

היסט החדשות לענייני הטריוויה  גם מיסך את הידיעה המוצנעת בדה מארקר מ-11 בנובמבר לפיה מצבה הכלכלי של ישראל רחוק מלהיות שפיר:  בין היתר ירד ייצוא ההיי טק ב-22 אחוז , ייצוא הטקסטיל ב-20 אחוז וייצוא התרופות ב-34 אחוז, והגירעון בסחר הסחורות מסתכם השנה ב-7.3 מיליארד דולר לעומת 4.9 מיליארד בשנה שעברה. בכל זה הבליח לרגע כברק הדו"ח על העוני המאמיר למימדים חסרי תקדים.  ושוב  חזר  השקט הנורא לשרור בים ידיעות הטריוויה.

המהלומות הקשות והבוטות שהביאו להשתקה ולאימה הן מאחורינו – טבח עזה, פרשת המשט, השתקת ח"כ כנסת זועבי – ולצידן שורת הרשעות בחתרנות כנגד אנשי דת ואנשי ציבור אינטלקטואלים פלסטינים ישראלים. הרחש הפשיסטי בדמות התביעה להצהרת אמונים למדינה היהודית, דבר המעמיק את הדה-לגיטימציה של הזהות הפלסטינית בישראל, הפך עד מהרה לעניין נורמטיבי בשיח המיתמם.

בכל התופעות האלו יש משום מתקפה נגד האינטגרטיביות שלנו כיצורים המסוגלים מטבע בריאתם לתכלית ולעשייה. מאפיין מרכזי של האדם לפי אריסטו הוא ה"תלוס" – התכלית, ואילו כאן הולך ונאכף על בעלי הרוח החופשית והתוססת בישראל מצב של אי-תכליתיות, "אתלייה", כאשר הכל מתפוגג במעין אקלקטיקה תודעתית, שאינה משאירה אחריה כל חן וחדוות עשיה. היו עוולות קשות וצורמות, בעקבותיהן באו מהלומות על האינטגריטי שלנו, וכרגע שורר שקט. ולא כי המצב באמת אופטימלי ורגוע, אלא כי דוכאו כוחות החיים שבנו. לכל זה יש השלכות קשות על ההוייה התודעתית המדינית שלנו, ואף על יוזמותינו הספונטניות.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. קורא אנגלי הגיב:

    ביביהו לא יסכים. כן נשארה גאווה ותכלית ישראלית-יהודית.
    הנה היא חיה ובועטת (בכינון ישיר)…

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1200916.html

  2. לקורא אנגלי. או כן. משהוא בנוסח להרוג להשמיד ולאבד, למחות זכר עמלק, ושאר משפטי "על השחיטה" האלה… אני קורא להם משפטי גדימה (מלשון גדם) ותסכים שזה יוצר מעין קיתון חנק. אחר כך הופכים בפריוייקציה ישירה את הגדימה הזאת כמוכוונת עלינו מצד "עוכרי ישראל". הו, איזה שיח תפלצתי. התמונה שהבאת מזעזעת וגם זה שלא גבו עדויות. נותנים כך להתייסר ומוחקים את זכר הברבריות. מעין גרסה של כך יאבדו צורריך ישרואל. וזה חונק. והשתיקה בעיתונות חונקת. מזרימים עלינו חנקן טהור. אבל זה בולם את כוחות החיים, ויוצר גרורות של רשע בנשמה.

  3. ברק הגיב:

    ידוע שבערוצי התקשורת הפרטיים העמדה מייצגת את עמדותיו של הבעלים ובערוצי התקשורת הציבוריים העמדה מייצגת את עמדותיהם של העורכים.
    דווקא כל עניין המשט והסיפור של ח"כ חנין זועבי סוקרו בהרחבה בתקשורת, וגם כל הסיפור סביב חוק הנאמנות שישראל ביתינו מנסה להעביר. גם העברת מטוסי הקרב בתמורה להקפאה סוקרה בתקשורת.
    לגבי הירידה בייצוא, אני חושב שדיי ברור שהיא נובעת מהמשבר הכלכלי בעולם. ייצוא זה כמה שקונים מאיתנו בחו"ל, ואם יש פחות כסף בחו"ל אז מן הסתם הם יקנו פחות. המשבר הכלכלי בעולם סוקר כבר המון בתקשורת ואני לא חושב שיש טעם להיכנס לכל פרט ופרט. זו ידיעה ספציפית לתחום הכלכלה ולכן היא פורסמה בעיתון "דה-מארקר" ולא במהדורת החדשות המרכזית.
    לגבי אותו עוני שלכאורה האמיר למימדים חסרי תקדים בשנת 2009, אי אפשר להתעלם מזה שהגידול נובע מעלייה משמעותית בקו העוני בגלל עלייה בחציון של התפלגות ההכנסות. העניים מרויחים אותו הדבר, אבל מעמד הביניים מרויח יותר. זו תוצאה בכלל לא רעה יחסית למצב שאליו נקלעו רוב שאר מדינות OECD שברובן גם העניים הרויחו פחות וגם מעמד הביניים הרויח פחות. מעבר לזה שדוחות העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2009 (אלה שיצאו בחודש האחרון) כן פורסמו בתקשורת תוך הדגשת שיעור העוני ותוך השמטת העובדה הבסיסית שקו העוני עלה. כמובן שאף אחד בתקשורת לא טרח לציין שהממשלה עמדה ביעדי העוני שלה לשנת 2009 (שנקבעו עוד על ידי הממשלה הקודמת שהייתה בתחילת 2009).
    עם כל ההסתייגויות שלי מהדוגמאות שניתנו במאמר, בהחלט יש נושאים אחרים שאכן הושתקו בתקשורת, אבל זה כמובן בגלל שלא מתאים לבעלי חברות התקשורת (או לעורכים בתקשורת הציבורית) להציג אותם משום שאינם עולים בקנה אחד עם עמדותיהם.

    הדרך היחידה לדאוג שדעות מסויימות יופיעו בכותרות ואנשים יתייחסו אליהן היא לעשות את זה בעצמך, כמו שאדלסון עשה בהקמת "ישראל היום". הוא הקים עיתון שבו מוצגות דעות ימניות שהושתקו בגלל שהן לא התאימו לעמדות של העורכים ובעלי העיתון. אם לתקצב דבר כזה מהווה פרוייקט גדול מדי בשביל הגדה השמאלית אז אולי כדאי להעלות את הרעיונות האלה לארגוני שמאל יותר עשירים כגון הקרן החדשה לישראל. בכל מקרה זו הדרך לדעתי להימנע מהשתקה כזו.

  4. למיכאל שרון הגיב:

    חסרת לנו אחא.
    שירתבה כך תקרא שירתך כתבתך.
    תודה.

  5. לברק: בשלב זה עובר גל טריבייה בכותרות (פרשת בר לב, מקרי אונס ורציחות) על העיתונות. אפילו הצהרת ארדואן בביקורו בלבנון לפני מספר ימים, כי במקרה תקיפה ישראלית בעזה או בלבנון, טורקייה לא תשב בשקט, אפילו זה הוצנע. זאת בעוד המהלומות בעבר כגון טבח עזה, מאסר האימאם מחיפה ואינטלקטואלים ערבים, המשט, כל אלה דווחו בהרחבה, הגם שלא ביושר. כרגע – השתיקה לאחר הסערה. כמו הנוהל הצה"לי – "ממשיכים להמטיר אש עד שהצעקות חודלות".

    • ברק הגיב:

      אני מסכים במאה אחוז שהצהרתו של ארדואן בלבנון בהחלט ראוייה להתייחסות בתקשורת, ואף אמרתי שאני יודע שבכל זאת יש דברים שמושתקים. אני גם מסכים שדברי ארדואן יכולים גם להיות כותרת ראשית בעמוד הראשון, או נושא מרכזי במהדורת החדשות בטלויזיה.
      אפילו אתה מודה שטבח עזה, מאסר האימאם והמשט דווחו בהרחבה, ולכן התנגדתי לטענה שהם מושתקים. לגבי טענת חוסר היושר שבדיווח אני לא מסכים, שכן הוצגו גם עמדות השמאל וגם עמדות הימין בנושא. כמו שדווחו הטענות של צה"ל בקשר למשט ולעופרת יצוקה, ככה גם דווחו הטענות של ארגון בצלם ושל דו"ח גולדסטון, והוצגו הראיות התומכות בשתי הדעות. גם נאמר כבר בדיווח הראשון על הפרשה שהכל נעשה מחוץ למיים הטריטוריליים של ישראל, וגם נמסר שהספינה הטורקית היו אלו שפתחו באש. דווקא הדיווחים ב-BBC ובגופים זרים אחרים שהראו תמונות ערוכות בפוטושופ היו אלה שאפשר לאמר שדווחו שלא ביושר, כי הרי עריכת תמונות אינה בדיוק דבר ישר לעשות. אם כבר עוברים על כל הנושאים שעוברים בתקשורת אז המשט ועופרת יצוקה הם בין הסוגיות שהוצגו בצורה הכי קרובה ללהיות מאוזנת.
      לגבי מעצר האימאם יש צו איסור פרסום, ולכן נמנעו ובצדק מלפרסם יותר ממה שהותר. זה מאוד לא מקצועי לפרסם את הדעה שלך על משהו שאתה לא יודע בגלל צו איסור פרסום. אני לא יודע מה הראיות שיש נגדו, וגם אתה לא יודע מה הראיות שיש נגדו ולכן אין טעם לדבר על זה. לאותה מסקנה בדיוק הגיעה התקשורת, ולכן פרסמה רק את העובדות הבטוחות, שהאימאמים נעצרו בחשד לתמיכה בארגוני טרור. אם אתה חושב שיש בעיה עם הצנזורה של הדברים האלה (שזו כבר אשמתה של התקשורת) זו זכותך לחשוב כך, למרות שלדעתי בלי לדעת בעצמך את כל הפרטים אי-אפשר לדעת אם היה צריך לצנזר את המשפט או לא. כמובן שבלי להכיר את הראיות אין שום דרך להוכיח שהם לא היו צריכים להיות מצונזרים, ואי אפשר לדחות על הסף את האפשרות שיש מידע מודיעיני רגיש בדרך השגת הראיות. וכמובן אפשר גם להגיד שבלי להכיר את הראיות אין שום דרך לדעת שמניעתם מהציבור אכן תפגע בבטחון המדינה, אבל אף פעם אי אפשר באמת לדעת. חוץ מזה, האם מעצר של חשוד בתמיכה בטרור באמת ראוי לסיקור יותר מאשר מעצר של חשוד באונס?
      אני כן אסייג את דברי בזה שבכמעט כל חקירה נגד אנשים בכלל ובכל חקירה ללא יוצא מן הכלל של אנשי ציבור בפרט התקשורת תמיד מנסה להציג את האדם כאילו הוא אשם. בין אם מדובר בליברמן או נתניהו ובין אם מדובר באימאם של מסגד כלשהו, התקשורת תתמוך בגרסה שהוא אשם. זה לא משנה אם מדובר במתלוננת על בר-לב, במלוננת על קצב או בחשדות על אהוד ברק בקשר לעמותות. תמיד התקשורת בוחרת בגרסת המתלונן, אלא אם כן יש למישהו בכיר בתקשורת אינטרסים אישיים אצל הנחקר. זו אחת ההטיות הנוראיות ביותר בתקשורת, ועצם הידיעה שאם מחר פותחים נגדך בחקירה אז כל התקשורת תעמוד בצד השני ותשמיץ אותך היא ידיעה דיי נוראית. המקרה היחידי שאני מסוגל לחשוב עליו בשנתיים האחרונות שבו באמת עמדת הצד הנתבע זכתה לפרסום (ובמקרה הזה אפילו לפרסום ניכר) הוא המקרה של ענת קם, אבל מצד שני זה דיי צפוי שעמדותיה יופיעו בתקשורת בגלל שהיא עצמה עיתונאית ועמיתיה ניסו להגן עליה. כשמפרסמים מקרה של רצח או אונס, אף פעם אף אחד לא טורח להתעמק במה שלחשוד יש להגיד להגנתו. לעיתים קרובות התקשורת גם קובעת את פסק הדין, והרבה יותר נפוץ לשמוע כותרות כמו "ראובן רצח את שמעון" מאשר "ראובן נעצר בחשד לרצח שמעון" אף על פי שהאמת היא הכותרת השנייה. התקשורת כמעט אף פעם לא נותנת במה לנאשמים, ולכן אין מה להתפלא בכלל שהיא לא נותנת במה לאימאם שחשוד בתמיכה בארגון טרור בדיוק כמו שהיא לא נותנת במה לאדם אחר שחשוד באונס. למען האמת אני לא זוכר שראיתי בעיתון או בטלויזיה יותר מדי כתבות תמיכה בקצב או באולמרט או בנתניהו או באהוד ברק בקשר לזה שמעלילים עליהם אלא רק כתבות שפוסקות את דינם וכתבות תמיכה במתלוננים. מבחינת התקשורת אדם הוא אשם עד שתוכח חפותו (ולעיתים גם לאחר שהוכחה חפותו) אלא אם כן מדובר בעיתונאי או מקורביו (כמו במקרה של ענת קם). אבל זו רק דוגמה יותר כוללנית להשתקת דעות באופן כללי בתקשורת, כי העמדות שקובעות מה ישודר לעם ומה לא הן העמדות של העיתונאים ובעלי הערוצים\עיתונים.

      ושוב אני אומר, אין מנוס מהבעייה הזו. התוכן של עיתונים הוא בידי מערכת העיתון ובעליה, כמו ששידורי ערוץ טלויזיה הם בידי צוות החדשות ובעלי הערוץ (או לחילופין רק צוות החדשות במקרה של הערוץ הראשון). אין לנו שום דרך לשנות את השיטה הזו והמקסימום שאפשר לנסות לעשות זה לשכנע את הכתבים\עורכים או את בעלי אחד העיתונים\ערוצי טלויזיה להקשיב לדרך הנכונה. אין דרך אחרת אלא לקחת את התקשורת לידיים ולפרסם עיתון שמאלני במידה ורוצים חשיפת מידע שמאלני לציבור. פרסום באינטרנט עובד רק כל עוד יש אנשים שטורחים להיכנס לאתר, ויש הרבה אנשים שימנעו מכניסה לאתר אינטרנט שמוגדר כשמאלני. לעומת זאת עיתונים שמחולקים בחינם בתחנות אוטובוס מרכזיות יכולים לגרום לאנשים לקרוא את העיתונים בתחנה כשהם ממתינים לאוטובוס, ואפילו תוך כדי נסיעה בשביל להעביר את הזמן. זה עובד ל"ישראל היום" מצויין כשהם מפרסמים בתחנות רכבת, אז יכול להיות שזה יעבוד גם בתחנות אוטובוס (שברובן לא ראיתי חלוקת עיתונים).
      אני ממש לא בקיא בתקציבים של הגדה השמאלית, אבל אני בטוח שארגוני שמאל עשירים כמו "הקרן החדשה לישראל" יכולים לתמוך בפרוייקט כזה.

      ראוי גם לציין שבסופו של גם העמדות של המתנחלים וגם העמדות של החרדים לא מקבלות שום במה תקשורתית, בגלל שגם הן דעות שלא תואמות את דעות העיתונאים ודעות בעלי ערוצי התקשורת. יש עיתונים חרדים בתפוצה חרדית, אבל מתי מישהו ראה בפעם האחרונה רב חרדי שמציג את עמדתו המלאה במהדורת החדשות? כי כל מה שאני שמעתי זה רק ציטוטים של חצאי משפטים של רבנים שהוצאו מהקשרם, ומעולם לא שמעתי רב חרדי מרואיין בעצמו במהדורת חדשות. כמובן שבחדשות בטלויזיה גם לא מרואיינים רבנים מתנחלים, וגם דיעותיהם תמיד מושתקות. למעשה ארגון "בצלם" מקבל הרבה יותר במה תקשורתית מאשר מועצת יש"ע או הרב יוסף שלום אליישיב (אחד הרבנים החרדים האשכנזים הכי חשובים בירושליים), אבל זה רק בגלל שלעיתים הרבה יותר קרובות עמדותיהם קרובות לעמדות של בעלי העיתונים והערוצים ושל העיתונאים.

  6. קורא אנגלי הגיב:

    על ההשתקה, כלב המשתולל בנביחות פראיות, כשהוא מבין לרגע שאף אחד לא שם אליו לב, הוא עובר להתעסק בליקוק או בהתגרדות. איך שמופיע באיזור עד ראיה הוא פורץ שוב בנביחות זעם מטורפות.
    זהו בסה"כ התרגיל הידוע של "אני כלב משוגע – אל תתעסקו איתי" רק שבמקרה הזה – התרגיל חוזר על עצמו כל שבוע וממזמן משקף גם את האמת. לכל המודאגים אנחנו בשלב הליקוק\התגרדות ואין מה לדאוג, הכלב ישתולל בפראות מוגברת בקרוב, רק יצאנו להפסקת פרסומות קצרה. מייד נשוב.

  7. לקורא אנגלי, אז אתה מבטיח שיהיה קצת אקשן, לפי מיטב המסורת של שרוליק איש הזעם? נראה שגישתו של ביבי היא למתן לכאורא כל מוקד מתיחות, בסגנון, אל תשימו לב אלי, לא קורה כאן כלום. אפילו ליברמן כבר כמעט לא שומעים ממנו.

    • קורא אנגלי הגיב:

      as sure as night follows day i'm afraid

    • ברק הגיב:

      דווקא במקרה הזה אני חולק עליך, הרוב הגדול של התקשורת הוא אנטי-ביבי ופרו-ליבני. אולי ישראל היום היא פרו-ביבי אבל רוב שאר העיתונים וערוצי הטלויזיה הם דווקא פרו-ליבני.
      כמובן שמבחינתנו אין הרבה הבדל בין ביבי לבין ליבני, אבל מבחינת התקשורת יש. אני גם לא חושב שלנתניהו יש איזשהו אינטרס להסתיר את דבריו של ארדואן בלבנון, ככה יהיה לו הרבה יותר קל להציג אותו בתור מוסלמי קיצוני אנטישמי לציבור ויהיה לו הרבה יותר קל להאשים את הטורקים בהתדרדרות היחסים. התקשורת משתיקה את זה דווקא בשביל שליבני תוכל לטעון נגד ביבי שהוא העכיר את היחסים עם טורקיה, טענה שתראה מגוכחת אם הציבור יאמין שארדואן הוא אנטישמי שונא ישראל והעכרת היחסים היא רק בגללו. הכל עניין של אסטרטגיות של התקשורת, אבל אין צורך להיכנס לזה.
      בכל מקרה ברור שיש לשולטים בתכני העיתון אינטרסים מעבר לחשיפת האמת.

  8. אשר לשריפת הענק בכרמל והפשלות ההולכות ונחשפות לאיטן – כמו גם הנואשות וחוסר האונים – איזה מזל שלא יזמנו מלחמה נגד אירן אליה היו מצטרפים החיזבאללה וסוריה – כל הארץ היתה הופכת לשדה טבח אחד ענקי ושרפות ענק בכל ערי ישראל ואין מושיע.

    • קורא אנגלי הגיב:

      זה עלול להיות הזמן המושלם לפתוח בגל של "גבורה ותושיה לאומית"…
      זה יכול לכלול מחטפי בזק לאומיים כגון:
      שבועות של נאמנות, הצעות חוקים לאומיים חדשים, תגבור בהריסות בתים, מעצרים ושאר נקמות בלא יהודים ושמאלנים, חיסולים או הרפתקאות צבאיות. כל זאת גם בכדי להשיב "זיקפה וחוסן לאומי" שנפגעו זמנית מהלם האירוע וגם כדי להסיט את תשומת הלב מניהול פושע של "מדינה". זהירות מסוכן.

  9. לירן הגיב:

    מיכאל שרון לפעמים אני שואל את עצמי למה אתה לא לוקח את האידיאולוגיה שלך עד הסוף ועובר לגור בעזה או בשכם ?טבח בעזה על איזה טבח אתה מדבר נשגב מבינתי?

הגיבו למיכאל שרון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים