הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 בדצמבר, 2010 13 תגובות

ביום רביעי 24 בנובמבר התקיימו הבחירות לאגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה. לראשונה מזה שנים, נצבו בפני הסטודנטים שתי אפשרויות בחירה: מחד, תא השמאל "קמפוס לכולנו", שהציב רשימת מועמדים יהודית-ערבית, וקיים פעילויות שמקדמות את ערכי הצדק החברתי והדמוקרטיה. מאידך, תא הימין "סטודנטים פלוס", שמנהל את האגודה מזה עשור, ומזוהה כמעט לחלוטין עם מנגנון האגודה.

מאז שתנועת "דור שלום" ניהלה את אגודת הסטודנטים (עד שנת 2001), לא עשה השמאל ניסיון בסדר גודל כזה להציב אלטרנטיבה להנהגת האגודה. הבחירות האלה נתפסו על ידי הסטודנטים כבחירה ערכית בין "האדומים" לבין "הצהובים": בין תא יהודי-ערבי לתא שמורכב כולו מיהודים, בין אמירה ערכית ברורה לבין "א-פוליטיות" שמנסה להסתיר אג'נדה ימנית.

יהיה זה יומרני מדי לומר שהקמפוס הוא "מיקרוקוסמוס" של החברה הישראלית. ועם זאת, מרבים מהניסיונות, מהמאבקים, מהפעילויות ומהחוויות שלנו ניתן ללמוד גם לגבי השינוי בחברה הישראלית כולה. בחרתי להעלות את הדברים על הכתב, כדי שיהוו בסיס לדיון עתידי על המשך מאבקי השמאל בחברה הישראלית.

תוצאות הבחירות

נתחיל מהסוף. "קמפוס לכולנו" זכתה ביותר מ- 2,500 קולות, שהם כרבע מקולות הסטודנטים בקמפוס. מבחינה זו, מדובר על ההישג הגדול ביותר של השמאל בקמפוס החיפאי בשנים האחרונות. עם זאת, בשל שיטת הבחירות האזורית, לא הצלחנו לתרגם כמות קולות זו לייצוג במועצת האגודה. כתוצאה מכך, למרות אחוזי ההצבעה, 95% מהנציגים באגודה הם מתא הימין "סטודנטים פלוס".

התוצאה הזאת היא הצלחה וכישלון כאחד: כישלון, בתור אנשים שרוצים לנצח בבחירות לאגודה. הצלחה, בתור אנשים שרוצים לשנות את החברה. אלפי סטודנטים באוניברסיטת חיפה הצביעו למען קול צלול וברור של פמיניזם, שותפות יהודית-ערבית, זכויות עובדים ואיכות סביבה. זה קרה בזכות קבוצה גדולה וחדורת מוטיבציה של פעילים אידיאליסטיים, שיכולים למנף את ההצלחה הזאת לאינספור פעילויות ומאבקים בקמפוס בהמשך השנה.

אלמנט נוסף שחשוב לשים אליו לב בתוצאות הבחירות לאגודה, הוא שבירת ההצבעה האתנית. בשנים האחרונות, מקובל היה שהסטודנטים היהודים מצביעים למועמדים יהודים, והסטודנטים הערבים למועמדים ערבים. "קמפוס לכולנו" הצליחה לשנות מצב זה. בחוגים גדולים, המיוצגים במועצת האגודה על ידי שניים או שלושה נציגים, הציגה "קמפוס לכולנו" מועמדים יהודים וערבים, אשר זכו להצבעתם של מאות סטודנטים ערבים ויהודים בכל חוג. חומרי ההסברה שלנו היו בעברית וערבית, רשימת המועמדים שלנו הייתה יהודית-ערבית, וחשוב מכל, המסרים שלנו היו מסרים של שותפות ערבית-יהודית.

מה זה "קמפוס לכולנו"?

אחרי שסיכמנו את תוצאות הבחירות, אפשר לחזור להתחלה. "קמפוס לכולנו" היא קואליציה של תאי סטודנטים שהוקמה בקיץ האחרון. "קמפוס לכולנו" מורכבת מחמישה תאים: תא חד"ש ותא מרצ הם שני תאי סטודנטים של כוחות פוליטיים ארציים; הזוית הישרה היא תא שהוקם בשנה שעברה כדי להיאבק בשחיתות באגודה; פורום הסטודנטים למען צדק חברתי הוא קבוצה של סטודנטים לסוציולוגיה הפעילים בנושאים חברתיים-כלכליים; ומעגל הסטודנטים של השומר הצעיר מורכב מאנשי תנועת הבוגרים של השוה"צ הלומדים באוניברסיטה. נוסף לחמשת התאים, הצטרפו ל"קמפוס לכולנו" סטודנטים עצמאים רבים, שלא היו חברים באף תא.

הטריגר להקמת "קמפוס לכולנו", היה ההחלטה של מועצת אגודת הסטודנטים בקיץ האחרון לשנות את התקנון כך שבחירות יתקיימו כל שנתיים ולא כל שנה. ראינו בכך, ועודנו רואים, פגיעה בדמוקרטיה ובזכותם של הסטודנטים לבחור את נציגיהם. ההחלטה על בחירות דו-שנתיות לא עמדה בפני עצמה, אלא הייתה חלק מגל של פגיעות במרחב הדמוקרטי ובחופש הביטוי באוניברסיטה, שנוסף לו שיתוף הפעולה של האגודה עם תנועות גזעניות כמו "אם תרצו".

campuslekulanu

הרעיון עליו נוסדה "קמפוס לכולנו" היה ליצור גוף פלורליסטי, המורכב מאנשים בעלי אידיאולוגיות שונות, שההסכמה ביניהם סובבת בעיקר סביב נושאים הקשורים לקמפוס. המרכיבים של "קמפוס לכולנו" לא חדלו מלהתקיים באופן עצמאי, אלא חברו יחד תוך הכרה בהבדלים ובמחלוקות. בשבועות שלפני השקת "קמפוס לכולנו" התקיים תהליך ארוך של גיבוש מצע מוסכם ומקיף, המתייחס באופן מפורט לכל סוגיה בקמפוס הקשורה בזכויות עובדים, סולידאריות, זכויות נשים, זכויות המיעוט הערבי, דמוקרטיה ואיכות סביבה. עם המצע הזה התמודדנו בבחירות, ובשנה הקרובה נעשה מאמץ אמיתי להגשים אותו מחוץ למועצת האגודה.

מה עשינו?

החודשיים האחרונים היו אינטנסיביים מאוד. היינו בקמפוס עוד לפני תחילת השנה, בימי האוריינטציה של שנה א'. מספר ימים לפני תחילת השנה, קיימנו אירוע השקה בו השתתפו מוסיקאים יהודים וערבים וחברי כנסת מחד"ש וממרצ, ואליו הגיעו כמאה וחמישים סטודנטים.

מיום פתיחת הלימודים, השתדלנו להתאים את העזרה האקדמית שאנחנו כתא מעניקים לסטודנטים לאידיאולוגיה שלנו. פתחנו אתר סיכומים מקוון, שנועד להיות תחליף ידידותי לסביבה למקראות אותן מוכרת האגודה, שאינן חסכוניות בנייר. הפעילים שלנו בחוגים למשפטים ולכלכלה פתחו שוק ספרי לימוד יד שנייה. עברנו בכיתות והסברנו לסטודנטים על ההקלות להם זכאים סטודנטים מוסלמים ודרוזים בעיד אל-אדחא. יצרנו לוח טרמפים, פתרון נוח ואקולוגי להגעה לאוניברסיטה.

יזמנו גם פעילויות של שינוי חברתי בקמפוס. חילקנו חוברת של זכויות עובדים לסטודנטים, והעמדנו דוכן ייעוץ לסטודנטים בנוגע לזכויותיהם במקום העבודה. הרמנו פאנל שעסק בזכויות נשים בקמפוס, בו דיברו פעילות פמיניסטיות יהודיות וערביות. החתמנו על עצומה הדורשת לתרגם את אתר האוניברסיטה לשפה הערבית (אחרי שהוא תורגם לאנגלית, רוסית, גרמנית, צרפתית וספרדית). פנינו להנהלת האוניברסיטה בדרישה להציב פחי מיחזור נוספים בקמפוס.

אחד הדברים היפים באקטיביזם, הוא העובדה שהוא מדבק. מי שמתחיל להיות מעורב בתהליכים של שינוי חברתי מתמכר אליהם, ולרוב גם מביא חברים. תוך מספר שבועות "קמפוס לכולנו" הפכה לתא מספיק גדול כדי שעבור הסטודנט הממוצע התחרות תהיה בין "החולצות האדומות" שלנו לבין "החולצות הצהובות" של הימין.

מתקפות מימין

הניסיון שלנו להוות אלטרנטיבה להנהגה הנוכחית של האגודה גרר ביקורת מכיוון הימין היהודי ומכיוון הימין הערבי. בשבוע האחרון של מערכת הבחירות, ספרנו שישה פלאיירים שונים שיצאו נגד "קמפוס לכולנו".

באופן טבעי, עיקר המתקפות הגיעו מצידם של "סטודנטים פלוס" המנהלים כיום את האגודה. נוספו להן גם המתקפות מצד "אם תרצו", שאמנם לא משתתפים בבחירות באוניברסיטת חיפה, אבל מקיימים קשרים עם הנהגתה (בוועידה האחרונה של "אם תרצו" אף הוענק אות הוקרה ליו"ר האגודה, רועי בן-שלוש). בפלאיירים של תאי הימין תוארנו בתור "מפלגה לאומנית ערבית". בשיחות עם סטודנטים השתמשו נגדנו בתואר "פוליטיים", אשר כנראה מהווה כינוי גנאי בחוגים מסוימים. במקרים מסוימים אף נטען כלפי פעילים שלנו שהם "מתהפכים" או "אוכלי בתחת" (ואכן, חלק מפעילי "קמפוס לכולנו" הם מחוץ לארון, רחמנא ליצלן).

גם בקרב הסטודנטים הערבים התנהל קמפיין נגד "קמפוס לכולנו", אשר עיקרו נוהל על ידי בל"ד, ומיעוטו על ידי התנועה האיסלמית ו"בני הכפר" (שקראו להחרים את הבחירות). תא הימין הערבי בל"ד התמודד בבחירות האחרונות תוך שהוא מרכז את עיקר האש שלו נגדנו. הסיסמא שהובילה את קמפיין הפייסבוק של בל"ד הייתה "הקמפוס לכם – והקול הערבי לנו". בשום שלב של הקמפיין לא תקפו בל"ד את "סטודנטים פלוס", אלא רק ניסו להתחרות עם השמאל על קולות הערבים. מה שלא כל כך הצליח, לאור העובדה שכמות הקולות שקיבלה בל"ד פחתה בהשוואה לשנה שעברה.

מן הפרט אל הכלל

הקמת "קמפוס לכולנו" באוניברסיטת חיפה הייתה בהשראת הניסיונות של "עיר לכולנו" בתל אביב ו"קמפוס לכולנו" באוניברסיטה העברית. בימים אלו מתמודדות רשימות דומות במכללת ספיר ובאוניברסיטה הפתוחה. אמנם כל ניסיון כזה הוא מקומי, אבל יש לו גם משמעות פוליטית ארצית.

קיימים הבדלים עמוקים בין בחירות לאגודת הסטודנטים לבין בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות. אלו הן זירות שונות, והנושאים המרכזיים במערכת הבחירות הם שונים. ואף על פי כן, קשה להתעלם מתפקידם של הקמפוסים כצומת מרכזית בחברה הישראלית. משם צומח הדור הבא של ההנהגה החברתית והפוליטית, ושם מתעצבת החברה העתידית שלנו.

בשנים האחרונות אנחנו שומעים על יותר ויותר רעות חולות היוצאות מהאוניברסיטאות. ניסיונות לפגיעה בחופש האקדמי של מרצים, הטלת מגבלות על חופש הביטוי של סטודנטים על ידי הנהלות האוניברסיטאות, הפרטה של המכינות הקדם-אקדמיות, סגירה של חוגים שאינם רווחיים מבחינה כלכלית והסתה ואלימות כלפי הסטודנטים הערבים. יותר מכל, "קמפוס לכולנו" היא התקווה שמהאוניברסיטאות יכול לצמוח קול ברור וצלול של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. ביום רביעי האחרון, אחד מכל ארבעה סטודנטים באוניברסיטת חיפה הצביע לתקווה הזאת.

וזה אולי המסר הכי חשוב שאפשר להפיק מהניסיון שלנו. כמו שהיה כתוב על הפוסטר שכיסינו בו את הקמפוס ביום הבחירות: "תקווה במקום פחד – إيه في أمل".

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. דניאלה קלטי הגיב:

    מצויין, מעולה, אדיר – כל הכבוד!!!

    אהבתי לגמרי.

    • סתם שאלה לדניאלה הגיב:

      שמתי לב שהגבת בעוד שני מקומות באתר גם כן בסגנון זהה:
      "מאמר מעולה, מסכימה איתך לחלוטין!!!!",או :"מסכימה לחלוטין, מה יש לדבר." וכו'.
      היות ופועל כאן באתר מגיב בשם דניאל קלטי,האם תוכלי להסביר לנו את פשר דמיון השמות ביניכם,כמו כן האם מסתתרת איזושהי מחאה מאחורי התגובות הקצרות וה"אוהדות" שלך?

      • דניאלה קלטי הגיב:

        א' – ממש כנעה דויטש, אני מבטלת-מגדר: כי אני גם גבר, ואני גם אישה….ולפיכך, לפעמים אני מגיבה כדניאל – ולפעמים, כדניאלה.

        http://www.articles.co.il/article.php?id=50422

        ב' – אם אהבתי מאמר ואני מסכימה איתו לחלוטין אני כותבת זאת – ואם יש לי ביקורת עליו, אני כותבת אותה…

        ברור העניין?:-))

  2. לירן הגיב:

    מה רע בתנועה אם תרצו היא מבצעת עבודת קודם הלוואי והיו עוד תנועות כאלה
    שלמדתי תואר שני באוניברסיטת חיפה לא אוכל לשכוח את היהדות הגלותית ואת הסטודנטים הערבים שביום עצמאותה הגאה של מדינת ישראל הניפו דגל שחור נשגב מבינתי

    • דניאלה קלטי הגיב:

      על סימני-פיסוק – לֹא שמענו, הא?

      אחלה סטודנטים, הימניים האלה….משכילים לתפארת…

      ועוד תאר שני!!

  3. ברק הגיב:

    אין בעיה עם זה ש"הקמפוס לכולנו" נתמכים על ידי מפלגות שמאל ו"סטודנטים פלוס" הם לא פוליטיים, אבל למה אתה אומר שהן ימניים?
    לא כל מה שלא משתייך לשמאל הוא בהכרח ימין, ואם הם לא דוגלים בגירוש הערבים מהארץ (ואני לא סבור שהם תומכים בזה) אז אי אפשר לקרוא להם ימין. הם בסך הכל לא שמאלנים.

    חוץ מזה, לגבי "הקמפוס לכולנו", אם הם קוראים לכל מי שלא מסכימים איתם גזענים (כמו שהם קראו ל"אם תרצו"), אז ליותר מדי חופש ביטוי אני לא מצפה מהם.

  4. דויד הגיב:

    תגידו, עוד הרבה זמן תמשיכו להציג כישלון חרוץ כ"הצלחה אדירה"?
    בהתחלה זה היה משעשע. עכשיו זה כבר די מעורר רחמים. תמשיכו ככה עוד סמסטר, ואולי בסוף
    גם נאמין לכם. 😉

  5. שבאט עדנאן הגיב:

    מועלה

  6. ניצן אביב הגיב:

    תגובה ללירן:

    כנראה, שלימודים לתואר שני [בתחום הפאשיזם?] אינם מרחיבים ומשנים את אופקיו וזכרונו הדל של סטודנט לשעבר, שמקובע, למרבה הצער והחמלה, בדעות לאומניות ימניות קיצוניות, גזעניות ומתועבות, וליבו גס בתחושותיהם של סטודנטים ערבים, שהניפו דגל שחור ב"יום העצמאות" שהוא גם, כידוע, יום זכרון ל"נכבה", ועוד מתפאר בתמיכתו בתנועה "אם תרצו" המוקצה מחמת מיאוס.

    • דניאלה קלטי הגיב:

      לניצן – נו, הוא בטח לא למד בחוג ללשון עברית, זה ברור.

      גם לא הסטוריה, מדעי-המדינה או פילוסופיה, שאז היה יודע, שהוא תומך בתנועה חשוכה במיוחד.

  7. סטודנט חיפאי הגיב:

    מזדהה עם תגובתו של דויד…לא הצלחה ולא נעליים…סתם כמה חברה שעשו רעש ונכשלו…ובשביל להכשל עם מצע שמאלני דווקא באוניברסיטת חיפה צריך הרבה יותר מחוסר מזל..צריך להתאמץ בשביל זה…בדיחה…

  8. כל עוד אין משקיפים בקלפיות, אין טעם לרוץ הגיב:

    לפני שאתם רצים בפעם הבאה, תדאגו שיהיו משקיפים בקלפיות. אחרת אין טעם בכלל לרוץ. הכל מכור מראש.

הגיבו לכל עוד אין משקיפים בקלפיות, אין טעם לרוץ

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים