הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 בדצמבר, 2010 14 תגובות

ההדלפות מוויקיליקס הן בעלות השפעה שונה מארץ לארץ. הקאדר האינטלקטואלי מפרש את החומר המודלף. שתי תגובות מקומיות לתופעת וויקיליקס ראויות לעיון. מדובר במאמריהם של פרופ' שלמה אבינרי וכתב החצר ארי שביט (כל המובאות שלהלן הן ממאמריהם שהופיעו במדור האנגלי של "הארץ" מיום 3 בדצמבר 2010).

שביט נהנה להעליב את ג'וליאן אסאנג', מייסד וויקיליקס, ולהוקיע את הפרוייקט השנוי במחלוקת. במאמרו הוא מסית לאלימות נגד הפרויקט ומייסדו. הוא מכנה את אסאנג' "פושע מסוכן", "סייבר-טרוריסט", "אנרכיסט הזוי" ו"מגלומן חסר עכבות". מייד לאחר ששביט מוכיח את נאמנותו למחנה שוללי וויקיליקס ומשמיציהם, הוא מחליט שאסאנג' ביצע, ללא כוונה, שירות גדול עבורנו. מסתבר שלמרות מגרעותיו, אסאנג' "ניפץ את הדוגמה השלטת… הקובעת שהבעיה העיקרית במזרח התיכון היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הכיבוש, ההתנחלויות". שביט ביקש לבנות פרדיגמה חדשה על מנת להחליף בה את הדוגמה המקובלת הישנה. הוא הרגיש את הצורך לנצל את הנוכחות הערבית בקואליציה האנטי-איראנית על מנת לקדם את הקו החדש שלו, כיוון שהממסד הישראלי מבקש לכפות פרשנות "חדשה" על בסיס הדלפות וויקיליקס.

שביט מסביר שאין עתה שום יסוד לטענה בדבר המרכזיות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לגרסתו, האמת היא שהערבים אינם מודאגים לנוכח הסבל בפלסטין. למעשה הם אף זקוקים לישראל כדי לחזק את משטריהם הרקובים. אפילו אבו-מאזן והרשות הפלסטינית מבינים שלא יוכלו לשרוד אל מול עליית איראן. זו הסיבה שהם קשרו את גורלם בשיתוף פעולה צבאי ואסטרטגי עם ארה"ב ובעלות בריתה באזור. תגליות וויקיליקס, ממשיך שביט, מוכיחות לכולם שהטענה כי יש למצוא פיתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני טרם פיתרון הבעיה האיראנית, חסרת כל בסיס. שביט וחבריו הם אלו שטיפחו במשך שנות דור את התזה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני עומד במרכז ההתפתחויות באזור. דוגמה זו עזרה להם לקדם את הפיקציה כאילו עומדת ישראל לבדה ומבודדת נגד העולם הערבי כולו המאוחד בשנאת ישראל וברצון להכחידה.

לשמאל היה ברור מראשית הסכסוך הישראלי-ערבי שהסכסוך עצמו הינו תוצאה של סיבות עמוקות ורחבות ממנו. אפשר וצריך לנתח את סיבות ההתפתחויות באזור במונחים הבאים: התופעה המרכזית והקובעת באזור הינה המאבק של ארה"ב, הפעילה למען האינטרסים האימפריאליים שלה, לשמר את שליטתה ברזרבת הנפט שבאזור. לצורך מטרה זו ארצות-הברית מתחזקת מבנה של ארצות "ידידותיות" שיגנו על האינטרסים שלה.

אם להתייחס להתפתחויות האחרונות, אין אף פרשן שמאלי רציני שלא שם לב שהארצות הערביות המכונות "מתונות", הפכו לחוליה אינטגרלית בהכנות של ארה"ב וישראל למלחמה נגד איראן. המשטרים במצרים, ערב הסעודית ובירדן מושחתים וחסרי תמיכה עממית ממשית. קיום אלטרנטיבה להגמוניה האמריקאית – המבוססת על העוצמה הכלכלית והפוליטית של איראן, טורקיה ולבנון (וכוחות פוליטיים רבים) – מהווה סכנה מוחשית ומיידית למשטרים הבלתי אהודים הללו. התלות של המדינות "המתונות" האלה בארצות-הברית, שמה ללעג את תמיכתן המוצהרת בעניין הפלסטינים. הממסד הישראלי מנצל את גילויי וויקיליקס כדי להבהיר לדעת הקהל העולמית שאין ממש בטענה כי יש לטפל בדחיפות בשאלה הפלסטינית, שהרי אפילו אצל הערבים הנושא לא עומד על סדר היום.

נכון הדבר, הקואליציה הגזענית של ביבי והמשטר הפונדמנטליסטי של ערב הסעודית רתומים למנגנון המלחמה האמריקאי ומזמרים את אותן הזמירות: קדימה לטהרן. המטרה היא פשוטה: שינוי המשטר באיראן. הרי אין טעם בהפצצת מספר מתקנים גרעיניים שניתן לשקמם במספר חודשים. דינה של איראן הוא חורבן גמור או כיבוש.

הבשורה החדשה השנייה המתפשטת באזורנו קובעת, שאובמה חלש ומתחלש עם הזמן. העדות לכך היא בסימנים המתרבים כי ההגמוניה האמריקאית מתפוררת, וכי כל יועציו של הנשיא האמריקאי עומדים נבוכים אל מול השאלה כיצד ניתן לשנות המגמות מגמות אלו. הפרשנים הישראלים מסיקים מכך שאם אובמה נחלש – ביבי מתחזק. לגבי הדיון על ההקפאה מסתבר שאין מי שייאבק למען העניין הפלסטיני. הילרי קלינטון אינה צריכה לבזבז את מרצה ולסיים את כתיבת המכתב שאמור היה לדון במה שהיא וביבי הסכימו או לא הסכימו בפגישת שבע השעות המפורסמת שלהם. בלשון החבר'ה, ביבי יכול על אובמה. מכאן, רוב הישראלים משוכנעים כי הוצא העוקץ מהלחצים האמריקאים, וכי לדיפלומטיה האמריקאית נותרה רק אופציה אחת באזור: אופציה צבאית נגד איראן.

shavit assange

אך ה"הצלחה" הזו אינה בת-קיימא. אם ביבי מרגיש שהוא בעלייה אל מול הירידה של אובמה, הוא דומה לאותו נוסע העולה במעלית בספינה שמתחילה לשקוע. כדי לשמר את השפעתם באזור, שוקלים ביבי והפטרונים האמריקאים פתיחת מלחמה חדשה – שהיא כולה מעשה של ייאוש. ישראל וארה"ב מתפתים להימור בגורלם של מיליוני בני אדם, גברים, נשים וטף. העובדה שזו מדינה יהודית אשר מובילה בעיוורון את האזור לשואה חדשה, היא עדות להשחתה מוסרית איומה, הבאה כתוצאה ממשטר שהוא יהודי בשמו, אך למעשה נעדר כל שורש בפילוסופיה של צדק. משטר הבנוי על שוביניזם, גזענות וכיבוש.

מי עומד מאחורי וויקיליקס?

הזעיר-בורגני המצוי מבטא את חוסר הביטחון של המעמד שלו על-ידי סלידה וחשדנות כלפי כל ערעור בצורך בשליטה ובסדר. הרי ברור לו שלא מתקבל על הדעת שאנשים חסרי סמכות יסתובבו תוך כדי השמעת – דברי אמת. פרופ' אבינרי זועם על כך שארה"ב אינה מסוגלת לשמור סוד, על רמת המודיעין הנמוכה האמריקאית, על דיווחים רשלניים וכדומה. אבינרי מבכה במיוחד את חוסר היכולת המשווע של אובמה להבין את האזור שלנו שבו, "מדובר בתרבות פוליטית שונה מהמקובל אצלנו ובדמוקרטיות מערביות. עם כל הרצון לחיות בשלום עם שכנינו, זה לא בדיוק העולם שאנו מבקשים – או צריכים – לנסות להשתלב בו מוסרית או ערכית: לא נעים לומר זאת, אך כדאי להכיר בכך". אמנם מדובר בפרופ' בעל שם עולמי, אך הגזענות שבדבריו בולטת. אבינרי אינו אוהב דו-פרצופיות, אך הוא מגלה את גישתו הגזענית דווקא בשבוע שבו כל העולם לומד את הלקח של וויקיליקס לפיו כל המעצמות הן דו-פרצופיות. כלומר, כאשר תכונה זו היא הכלל ולא היוצא מן הכלל.

אבינרי מודאג כיוון שאינו יודע מהי בדיוק משנתו הפוליטית של אסאנג', אך הוא בטוח שמשהו בה מריח רע. הוא מזהיר אותנו ש"מדובר באדם בעל מטרות ברורות – ועד היום איש לא הצליח להתחקות אחריהן" (!!). והוא שואל, "האם אנו בטוחים שאין מאחוריו שירות מודיעין של מעצמה כלשהי? מותר לפקפק בכך שהכל מעשה ידיו של זאב בודד אחד, מוכשר. כדאי יהיה לנסות להשיב על השאלה הזאת בשבועות הבאים". אבינרי בוודאי יודע שלא קיימות יותר מדי אפשרויות. אל-קעידה עם מחשב נייד במערה? הצפון-קוריאנים הנלחמים ביניהם על השלטון? הסינים המסתירים את כוונותיהם? באמת…

אם פרופ' אבינרי היה עושה את המאמץ המינימלי לקרוא על עבודתו ועל משנתו של ג'וליאן אסאנג', הוא היה יכול להיות מופתע מהעובדה שההשראה הפוליטית העיקרית של אסאנג' היא הטקסטים הליברליים המוכרים. הוא מצטט כמורי הדרך שלו אנשים כמו לך ואלנסה ואלכסנדר סולז'ניצין. הוא מבהיר היטב את מניעיו:

"באופן דומה, כאשר אנו רואים את הדרך בה מדינות כארה"ב – שבעבר החזיקו מסורת גאה של חופש העיתונות – יורדות, עלינו לשאול האם הן עדיין מחזיקות בערכים אלה ומה עלינו לעשות בעניין. היות שאם אין לנו מדינות מערביות כמגדלור לערכי הנאורות, אילו מדינות נשארו להחזיק את אותם הערכים?"

כל הציטטות הן מנאומו של ג'וליאן אסאנג' בפורום החופש של שטוקהולם במאי 2010.

כפי שקרה יותר מפעם אחת, אנו מוצאים ליברלים מרומים ומפוכחים שמגנים על מבצרי החופש, לאחר שהבינו שמשהו לא בסדר עם מערך  הכוחות ברגעים המכריעים של המלחמה הקרה. אז אנא סלחו לי על הציטוט הארוך והמרתק הזה:

"[עלינו] להבין שהברית שהייתה קיימת בין הליברלים והליברטריאנים לבין הקומפלקס התעשייתי הצבאי בהתנגדות לפגיעות הסובייטים בזכויות האדם במשך המלחמה הקרה – כבר איננה. כאשר פעם, אנשים שנלחמו על ערכי נאורות בביתם, במדינות המערביות; שנלחמו על זכויות אדם וחופש העיתונות בביתם, במדינות המערביות: ליברלים, ליברטריאנים וגם המדיה – כל אלו היו בברית טקטית עם מחרחרי מלחמה. הם היו בברית עם אנשים שהתנגדו לבריה"מ מסיבות גיאופוליטיות בלבד. התכלית של הברית הזאת היתה להרים מקל מוסרי ולהכות את בריה"מ על הפרות זכויות האדם הנוראות ועל הצנזורה. הממשלה והצבא במערב הצטרפו לברית זו מתוך זיהוי הערך הגיאופוליטי של הברית בתור אותו מקל מוסרי אשר איתו יכו את בריה"מ על התעללותה הנוראית…

נכון ל- 1990 – 1991 ברית מלאכותית זו, ברית זמנית זו התפוררה, ואנחנו נסוגונו לרמה שונה שבה האינטרסים הטבעיים של השלטון, של סוכנות הביון ושל הצבא כרוכים יחדיו בהחנקת דיווח עיתונאי על הפרות זכויות האדם, כפי שהן  מתחוללות בארצות המערביות.

מה שאנו מנסים לעשות זה לבנות תיעוד היסטורי אינטלקטואלי של כיצד הציוויליזציה שלנו פועלת למעשה. כעת, מבפנים, בכל מקום, בכל ארץ מסביב לעולם, מבפנים.

כיוון שכל ההחלטות הפרטיות והמדיניות מתבססות על הידע שלנו, האנושיות אינה אלא הידע העומד לרשותנו. אפשר לסלף ידע ולהשחית אותו במהירות הבזק. גבולות היכולת שלנו מבוססים על הידע שלנו. על כן, כדי לבחור באסטרטגיה פוליטית מסוימת עלינו לדעת את מצבנו לאשורו. אם איננו יודעים היכן אנו נמצאים, לא ניתן לדעת לאן אנו הולכים. כמו כן אי אפשר לתקן הפרות זכויות אדם אלא אם אנו יודעים שהן אכן מתרחשות…

יש סיבה שתכנון סודי הוא סודי. אם הפגיעות בזכויות חשופות יש התנגדות. מכאן שתפקידנו לאתר את הפגיעות הסודיות המתוכננות ולחשוף אותן לפני שניתן יהיה לבצען: הרי אם הן נחשפות לאחר מעשה, על ידי אלה שנפגעו מהתעללות, אזי ההתעללות כבר בוצעה ואנו איחרנו. מי ששולט בשרתים באינטרנט שולט בתיעוד האינטלקטואלי של האנושות."

נשוב לאבינרי. פעם הפרופ' הטוב שלנו הבין דבר בקשר לסתירות ולמגבלות השלטון, אך כיום הוא לקח על עצמו להיות אפולוגטיקן לישראל. במקום להתייחס לוויקיליקס באמצעות דיון ענייני וחילוקי דעות שכלתניים, הוא מצטרף ללהקת הצבועים האורבים לדמו של ליברל ישר.

הקאדר הרעיוני של הממסד הישראלי מתנפל על המידע שהוא שאב מוויקיליקס ומפרשו בהתאם למטרותיו האסטרטגיות של המשטר: "הערבים" (אפילו אם מדובר אך במשרתים של ארה"ב בתוכם) הם לצידנו! כעת אנחנו יכולים לטפל בפלסטין ובפלסטינים ללא התערבות מבחוץ, ולהתחיל לטפל באופן רציני באיראן.

*       *       *

במהלך כתיבת מאמר זה, התבשרנו כולנו שג'וליאן אסאנג' נעצר באנגליה. למרות שהוא התייצב מרצונו החופשי, בית המשפט סירב לשחררו בערבות. הדעה הרווחת בחוגים רחבים ביותר היא שההאשמות נגד אסאנג' בעבירות מין, הן עלילה או עיוות גס. על-כל-פנים, מסתבר שמי שמבקש לפגוע בממסד משלם על כך מחיר. לכשעצמי, אני מזדהה עם אלה התובעים את שחרורו המיידי.

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. קורא אמריקאי הגיב:

    ויקיליקס אינו שונה מאתרי רכילות אחרים, אלא בדבר אחד: התמחותו היא בפרסום מסמכים מסווגים אמריקאים. בראדלי מאנינג אינו לוחם חופש – הוא צעיר הזוי שהיפש ומצא את 15 דקות התהילה שלו.
    להערכתי, לאחר שיקבל את מאסר העולם הצפוי, לא נשמע יותר מצעירים מסוגו.

  2. קורא אנגלי הגיב:

    מאמר מצוין. תודה.
    אשר לציטוט מדברי ג'וליאן אסאנג'…

    "מה שאנו מנסים לעשות זה לבנות תיעוד היסטורי אינטלקטואלי של כיצד הציוויליזציה שלנו פועלת למעשה" …

    חשבתי שהטבח בעזה וזיבולי המוח של הפושעים אובמה, בלייר ואולמרט מסבירים יפה כיצד מתנהלת הציוויליזציה שלנו למעשה. חשבתי גם שפשעי מלחמת עירק הסבירו זאת. אז מה כבר צריך עוד לחשוף? תחפשו ברשת, רק למשל, את השם Karen Kwiatkowski היא – כאדם מבפנים הסבירה לעולם כיצד חבורת הפושעים הניאוקונסרבטיבים (רובם יהודים) דחפו – ויהי מה! – למלחמת הפשע בעירק. הם אחראים למותם של כ1.5 מיליון עירקים. זו הציוויליזציה שלנו (תרתי משמע). ואם אנחנו איננו מעמידים לדין את הפושעים מה זה אומר עלינו? מה זה אומר על בתי המשפט שלנו? נכון שטכנית אמריקה וישראל קיימות ואף עוד ימשיכו להתקיים אך איזה מן קיום זה? בתור מה? אותו תיעוד היסטורי אינטלקטואלי שאסאנג' רוצה בו כבר הושג. משהוברה מציאותו של החורבן בקרבינו מה כבר נותר לאסאנג' לתעד? פשעי השלטון הם ברורים! הבעיה שלאנשים פשוט לא אכפת כבר. חדשות על עינויים אינן מזיזות לבני האדם! עד כדי כך שנדמה לי שגם לו פרסם אסאנג' וידאו של ג'ורג' בוש מענה אסירים באבו-גרייב במו ידיו – גם זה לא היה מסייע להבאתו לדין של מופרע זה. זה המצב של האנושות, מצד אחד פושעים סוטים בעלי כוח בלתי מוגבל, מצד שני ציבור מסומם ומפולג במאבקים שמפברק השלטון עבורינו – העבדים הצייתנים והחיילים הנאמנים שממתינים להזדמנות להרוג מוסלמים או לחזות בהרג שלהם על המסך. סוף תיעוד.

  3. מבין עניין הגיב:

    מילה לגבי גזענות
    דווקא השמאל הקיצוני נגוע בגזענות, כזו של ציפיות נמוכות. הווה אומר אין מה לצפות מהאנשים האלו ולכן הבה ננסה להבין את התנהגותם. ניתן להבין את מניעי ה״פרא״ המתפוצץ בלב איזור הומה אדם שכל מטרתו הרג שהרי הוא פרא.
    דווקא אבנרי מזהה את הבעיה המרכזית המונעת התקדמות כלשהי ותמנע גם בעתיד הנראה לעין.

  4. סדרן דשא הגיב:

    תמהני על כותבי המאמרים כאן שהם משחתים זמנם על זיבוריות.הנה למשל אורי אבנרי המקדיש מאמר שלם לדמותו של הגזען הפרו מתנחבל הזה פרופ' אבינרי,או גדעון ספירו שמעניק את חלק הארי ממאמרו האחרון,לכניסה חודרנית לנבכי הגיגיה ו"התלבטויותיה" של הגב' הניכבדת אילנה דיין,שופר המיין סטרים והפוליטיקלי קורקט ומפלצת רייטינג מסחרית בפני עצמה.
    ועכשיו ר.קמינר שבד"כ אנו קוראים בצמא את דבריו יוצא ומנתח את האדון ארי שביט,משל היה צפרדע המונחת במעבדתו.
    עם כל הכבוד למסמכי ויקיליקס,אמרו לי נא אתם,האם באמת צפיתם (לא ציפיתם) שיחוללו את השינוי המיוחל? האם באמת גרמו הם למהפיכה המקווה,או לפחות לתזוזות מדיניות כלשהן? מראש היה ברור שהמסמכים האלו לא ישנו דבר (כמו במקרה "פעולת המרי",של הכדורגלן קנטונה,שמראש היה ברור שהיא צפויה להגמר כפלופ) ורק יבצרו איש בעמדתו. זוכרים את תאוריות הקונספירציה ששטפו כגל את ארה"ב לאחר אסון המגדלים התאומים? ובכן,האנשים שהאמינו בתיאוריות הקונספ',נשארו נאמנים להן גם עתה,אך לעומתם,אלו מטעם המימסד,שדחו אותן מלכתחילה,ג"כ התבצרו בעמדותיהם וחיזקון,בין השאר בשלל סרטים דוקומנטריים ועלילתיים המפארים את דמותם של בוש וצ'ייני.כלום לא השתנה,דבר לא התרחש,כמו ברצח בני משפחת קנדי,כמו ברציחתו של מרטין לותר קינג ואפילו כמו ברציחתו של רבין.תאוריות הקונספירציה נשארות בצד והשיירה המלכותית (ממלכתית) ממשיכה בתנועתה.כלומר גם הנביחות הטורדניות של ויקיליקס בסופו של יום,אינם יותר מרכילות צהבהבה בעבור עיוורי הצבעים של המיין סטרים.
    אמרתי זאת פעם,גם פעמיים ושלוש ואחזור על כך תמיד כתוכי,לא אבוש:
    אין טעם ללכת ראש בראש עם הממסד,אין טעם לנפח תיאוריות קונספירציה המבוססות על עובדות נכונות ככל שיהיו,אין גם טעם ללכת ולנתח דמויות מפתח בפוליטיקה ו/או בתקשורת ולנסות כביכול "לרדת לעומקן" להבינן (אפילו מבחינת "דע את האויב"),אין טעם.
    אם רוצים לחולל שינוי צריך להפסיק ולהתפנק,להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד במקביל לאירועים בשטח.כלומר ליסד תנועות המונים שתאפשרנה לפועלים ולעמלים קיום אלטרנטיבי ויכולת התארגנות במציאות מקבילה (משהו בדומה לקיומן של העדות החרדיות או חצרות ה"חסידים",להבדיל אלף הבדלות).
    איזה היגיון ניתן למצוא בניסיונות להתארגן בתוך מציאות גיהנומית בעליל,המתנהלת ע"פ הנחיותיו של מי שעתיד לבשל אותנו כבשר בתוך דוד?אני שואל אותכם.
    הרי לפיתתו של זה,תהיה איתנה אין מונים משלנו וכל עשייתנו רק תשרת אותו.
    אפילו אם נלחם בו (והוא הרי מצפה לכך),יביסינו בהנאה מרובה.
    צריך לצאת משם,לפני שמתחילים לעשות משהו.כלומר לבנות מציאות מקבילה ונפרדת,כזו שתעלם מעיניו וגם אם יראה אותה לא יוכל לפעול כנגדה.
    כלומר:
    צריך לשנות את הדמוקרטיה ולשדרגה.
    צריך להתחיל לכונן את שורשי העשב בעזרת אותה דמוקרטיה משודרגת.
    ולבנות את האינטרנציונל (שתוף הפעולה בין שורשי העשב),מלמטה כלפי מעלה ובמקביל למצב הקיים.
    בקיצור המלך הוא ערום.

    • קורא אנגלי לסדרן הגיב:

      לא ברור מה זו "מציאות מקבילה"? הממסד וההמונים אינם חיים על 2 פלנטות שונות בינתיים.
      וחוץ מזה נראה לך שהממסד ישב מהצד ויתן לך לבנות בשקט "מציאות מקבילה"?
      הדבר נשמע לא מעשי בעליל. מה אתה מציע שהמוני אדם יתחילו להתנתק מהמדינה, מהבנקים, מהחשמל, כדי להתחיל לגדל ירקות ועיזים באזורים נידחים? אין לי התנגדות לזה אך הממסד ממתין להמונים בפינה כך או כך כפי שאתה ציינת בעצמך. יום בהיר אחד יטילו פצצה מהאוויר על הקהילה שלך וגם אם במזל אף אחד לא יפגע אז לכל הפחות יחזירו אותך 5 שנים אחורה. שלא לדבר על כך שגם אם הצעתך מציאותית בכ"ז הרי שיהיה זה תהליך, שאם יצלח, יכול לקחת עשרות או מאות שנים במדבר. אתה מוכן לכך או שהחמצתי משהו?

      • לקורא אנגלי מסדרן דשא הגיב:

        קרא את דברי היטב,הבאתי שם דוגמא ל"מציאות המקבילה": למשל התארגנויות החרדים בחצרותיהם. התארגנות מקבילה נוספת שתהיה קרובה יותר ללבך היא התארגנותם של הקיבוצים,טרם ימי ההפרטה העליזים.על אלה לא הושלכו פצצות והממסד לא הלך כנגדן משום שידעו לנהל דרכן כנגדו ע"י יצירת חזית משת"פית.כלומר ידעו/יודעות איך לא להסתכסך איתו או לחלופין להציב גבולות ברורים,הא ראיה.
        כל מה שאני אומר כאן הוא שצריך להפסיק להתנצח עם הממסד הקיים (קרא דברי שנית) ולהתחיל לחפש את הגרוש היכן שאבד ולא מתחת לפנס הרייטינג והאופנה הקימת (גם במסדרונות המפלגות האהובות).
        מה אינך מבין?
        שצריך לשדרג את הדמוקרטיה?
        שצריך להתחיל לבנות את שורשי העשב,אותן קומונות זכורות לטוב?
        שצריך להתארגן מלמטה כלפי מעלה?
        הרי לך מציאות מקבילה.מה אינך מבין?
        כאן לא הולכים לכנסת,לא בוחרים ראשי עיריות או אפילו ועדים למפעל במתכונת המקובלת,כלומר דמוקרטיה מזויפת,את הפעילות הקלוקלת הזו משאירים כמות שהיא ולא פעלים כנגדה,אלא רק פועלים במקביל לה.
        כל אלה הנ"ל הן דרכי בורמה ישנות שנזנחו זה מכבר (אנני ממציא כאן שום גלגל) וכל שאני מבקש ממך הוא,להפשיל שרוולים ולשלוף את המצ'טה שהחלידה ולהתחיל שוב לפלס אותן מחד"ש.
        ואם אתה לא תעשה זאת,אז לדאבוננו תהיה צודק מאד מאד: משמע,אתה ואני נשמש לכל היותר כדור מדבר וככלי אריזה גנטיים לדורות הבאים,שילחצו כל כך עקב שגיאותינו,עד שלבסוף לא תהיה בידם ברירה ויאלצו לעשות את מה שאני ואתה נדרשים לעשות עתה.

        • קורא אנגלי הגיב:

          סדרן, רק משום שאין לך (ולשותפיך) הכוונה לפתוח בעימות חזיתי (רעיוני או פיזי) עם המערכת אין זה אומר שיש כאן מסלול מקבילי. אי אפשר לפעול "במקביל" לדמוקרטיה הקלוקלת הזו (ביטוי עדין למדי…) – כי גם הפעולה התמימה הזו תתפס ע"י השלטון כאיום.

          הדוגמה של הקיבוץ אינה טובה מכיוון שהיו חלק מן הממסד לכן לא זרק עליהם פצצות.
          הדוגמה של החרדים מעט טובה יותר אך במבט נוסף לא קשה לראות שגם הם שייכים לממסד למרות הכל.

          כל יצירת קומונה בלתי נאמנה ומתחיילת (מעבר לגודל מסויים) תתפס מיידית כקריאת תגר על המערכת. אפילו אם אתה תרצה לחשוב שהיא "מקבילה" הממסד בוודאי יראה בך איום ויכסח אותך בשיטות שונות ויגרור אותך בסופו של דבר לעמוד התליה.

          לכן אני שותף מלא לבטטה הקורא באתר הזה לאסוף את הפקלאות ולשכוח מהחלום הרע כמה שיותר מהר. עושה הרושם שהעם החליט לחיות בזבל. זו בחירתו. אחרי 62 שנות פשע הוא רוצה עוד, כל זה לא הספיק לו. לכן אנחנו מוקאים כיום מעמינו כי זרעי התעמולה אינם גדלים יפה בערוגתינו. עם כל הצער יש להכיר בעובדה זו ולעבור הלאה.

        • כלבויניק הגיב:

          לקורא אנגלי:
          היות ולי אין פספורט זר וכמו "התקוע ולא מתקוע",גם לי ולמשפחתי אין אפשרות להגר מכאן,אני נשאר עם מה שיש (ויש הרבה-המון חברים יהודים וערבים שגם הם אינם יכולים לעזוב אפילו אם רצו).
          במקום להתעסק עם עיקר דברי,שדרוג הדמוקרטיה,בנית שורשי העשב מלמטה ויצירת ועדות לחוקה דמוקרטית ישראלית פלסטינית אתה מתיחס לשוליים ("המציאות הנפרדת") ובצדק מבחינתך, משום ששם אתה יכול עוד להתווכח,להרים ידיים ולאמץ את דבריו של בטטה (למרות שגם אתה וגם הוא יודעים טוב טוב שחרב צרות הגלובליזציה תשיג אותכם גם שם,באירופה ה"מעטירה" ההולכת וקורסת תחת גזענות לאומנית וכלכלה כושלת ומושחתת או בארה"ב שהופכת לפשיסטית מיום ליום).
          אך ביננו,את עיקר דברי אתה מנסה להדחיק.משום שאתה נדרש למשל,כבר מחר לגשת למרכז מפלגת חד"ש או אולי אפילו לבנק"י ולהתענין מתי הם הולכים להקים קומונות שורשי עשב והאם יש להם איזו תכנית מגירה לשם כך.ותפסיק לראות צל הרים כהרים.ממשלת ישראל לא תזרוק על סלון מזל פצצות מצרר רק משום שהתארגן בבנק"י גרעין לקבוץ סמר למשל.
          ועוד לא דברנו על שדרוג הדמוקרטיה במוסדות המפלגה: מתי לאחרונה נערכו שלוש בחירות נפרדות לשלוש רשויות בתוך אחת ממפלגות השמאל הקיימות (הפרדת רשויות מוחלטת בכל בחירות דמוקרטיות,זה האלף בית האקסיומטי),אני שואל אותך?
          ובכן לידיעתך כל מפלגה היא ג"כ מעין מציאות מקבילה,ממש כמו שכל ועד עובדים,או סתם ועד של ארגון כמו ארגון הנכים למשל,הם לשם ההשואה,"מדינות" קטנות עם "ממשלות" משלהם.
          מתי בפעם האחרונה באחד מהארגונים האלה ראית בחירות אמיתיות ולא איזו רשימת מועמדים מפוברקת שנדחפת ע"י המאכערים? מתי?
          ומתי דברנו על הקמת ועדות מעקב ישראליות פלסטיניות שתדונה ביצירת חוקה לפדרצית ישראל פלסטין?…הרי לך עוד ענין מקביל לעסוק בו,שאני מבטיחך נאמנה ששום רימון עשן או קליע גומי לא ישלח לעברך בגינו?
          בטח,יותר קל לעמוד ולנענע איזה גדר לטובת הרייטינג והטליויזיה האירופית,או סתם לקטר ולהתיצב באיזה הפגנה ולשאת שלט מאיר עיניים עם סיסמה מה זה מוצלחת.אך מתי הופעת במוסדות מפלגתך ודרשת שהתארגנות החברים בה תהיה בקומונות של שורשי העשב ומלמטה?
          אף פעם,נבר,מעולם לא!
          ואתה יודע מה,אני משוכנע שתמצא תירוצים גם להתוכח על זה ולהתנגד.לא מפני שאתה כזה עצלן,אלא מפני שנדמה לך שאין לכך סיכוי ושבכלל מדובר ברעיון נאיבי והזוי,נכון?
          אז תחשוב עוד פעם.
          בכל מקרה,אני נהנה מאד לקרוא את תגובותיך ומסכים בד"כ עם רובן.

          • קורא אנגלי הגיב:

            כלבויניק, בהנתן המציאות (הגלובלית) כפי שהיא קשה לי שלא לחוש הזדהות ברמה אנושית עמוקה עם דבריך האמיתיים. המילים "נכון" או "לא נכון" אינן פועלות יפה על הרעיונות ולכן לא התכוונתי לבקר את הרעיון (שאני חש סימפטיה כנה אליו ואף אגיד משיכה) אלא לחשוב לרגע בקול מול מה אנו עומדים וצפויים לעמוד, ואני מודה שאולי אין יצירתיות רבה בכך.

            במציאות הזו אנשים חושבים ומרגישים נדחקים לפינה מפני גל ה"אובמה-ביביאדה-קמרוניאדה" וכל אחד מתכנס בפינתו וב"קומונה" התאית שלו ותהיה זו אשר תהיה. אתה כמובן צודק שגם באירופה ובאמריקה מדינת המשטרה קורמת עור וגידים, רואים זאת בברוטליות של שוטרים מול מפגינים ובתקנות "בטחון" מוטרפות.

            הבעיה מחריפה מדי יום ואין לדעת כיצד זה יתפתח. בכלל קשה לראות טוב שעומד לצמוח מזה בטווח הנראה לעין … במצב שכזה לקומונות יש באורח טבעי תפקיד אישי-קבוצתי-בטחוני במיוחד במצב בו אנשים יהיו עלולים להזדקק איש לרעהו בשעות של חירום שעלולות להתרחש כשמופרעינו בממסד יחליטו להשתעשע בהרג המוני או פשוט לעמוד מהצד לנוכח אסונות שיביאו עלינו.

            אשר לרעיון במובן הרחב יותר, אתה צודק אני מתחמק ממתן תשובה.
            אולי כי לא חשבתי על זה מספיק. אינני יודע. אבל כאמור האינטואיציה שהעסק גמור עם מה שאנחנו מכירים במה שאתה (אם הבנתי נכון) קורא "שוליים" קיימת בתת ההכרה. הדברים אינם קטנים ופשוטים (השוליים האלה די כבדות) ואני מודה שאין לי תשובה איך לבנות את הכל מחדש. ואולי זה העניין שאתה דווקא כן ארזת את "הפקלאות" ההכרתיות שאני טרם הספיקותי לארוז.

        • לקורא אנגלי הגיב:

          אנסה ברשותך להתיחס לנושא ה"קומונות",או במובן הכללני יותר "שורשי העשב":
          אם הלבנה מתפוררת,כיצד תוכל לבקש לחיות בבית (כאן הייתה צריכה להגיע המילה "נכון",אך אשמיט אותה-הביקורת הסמויה שלך בנושא זה,התקבלה)?
          כלומר הפשטות בהגדרת אבן הבנין הבסיסית יכולה לעזור בקביעת עוצמתה הנדרשת וכמובן להשפיע על רמת מורכבותו של המבנה שיבנה בעזרתה.
          שורש העשב אם כן,צריכה להיות קבוצה של לא יותר משלושים איש,בכל סביבה הדורשת או מבקשת התארגנות כלשהי,אשר בתוכה מתקימת דמוקרטיה אמיתית,כלומר שלוש בחירות (חשאיות,יחסיות) לקביעת "נציגי הקבוצה",ה"רפרנטים" שלה,ה"גוינט" (מחבר),איתו תתקשר לשאר הקבוצות שמסביבה.
          כלומר "נהג" (מחוקק),"נווט"(שופט) ו"מכונאי"(מבצע).
          בתוך הקבוצה יכולים להקבע כל היחסים האפשריים (כולל חוקה) בהתאם לאופי האנשים המרכיבים את ה"תא",אותו "שורש עשב" או "קומונה".
          שלושת הרפרנטים הנ"ל יחד עם נציגי עוד תשעה תאים דומים ירכיבו מעין "גנגליון",שוב מעין קבוצה,שתהיה מורכבת גם היא משלושים איש ואשר גם מתוכה,גם כן,יבחרו שלושת ה"רפרנטים",וכך הלאה.
          וזה כבר ה"אינטרנציונל".כלומר משהו פשוט ממש.כל אחד מסדר את עיניניו ואינו שקוע בצלחתו של האחר.הקשר לנציגים אינטימי ואין הירככיות אלא תיפקודים בלבד.
          כלומר,לא דמוקרטיה מעוותת בה יש כביכול "שלטון לרוב",אך רק מעטים מולכים בכיפה ושולטים בהמונים,כי אם דמוקרטיה אמיתית:
          "שלטון הרבים",בה אין מולכים או שליטים כי אם רפרנטים בין הקבוצות.
          "כולם חשובים באותה מידה" ולא "כולם שווים באותה מידה",שזה פשוט בלתי אפשרי ושקרי,שהרי לכל אחת ואחד צרכים,דרישות ויכולות שונות.
          אפשר להגיד ששלוב תורת משה רבנו: שרי העשרות (משום ששם רק ה"שופטים" נבחרים) עם הדמוקרטיה הקלאסית: הפרדה מוחלטת של שלוש הרשויות,אמורים לעצב את "שורש העשב" על מספר החברים שבו: שלושים (שלשה שרי עשרות לכל רשות נפרדת).
          לא אאריך בנושא משום שמנסיוני למרות פשטותו,הוא "קשה לעיכול".
          סדרן דשא (כלבויניק).

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני מסכים עם אסאנג' לגבי זה שיש ארגונים שקמו בשביל למנוע את התפשטות הקומוניזם בזמן המלחמה הקרה וכבר אין להם מקום עכשיו.
    לגבי דבריו של ארי שביט, הוא צודק לאותן מדינות ערביות לא באמת איכפת מה קורה בפלסטין ואיראן מפחידה אותם הרבה יותר, הרי ידוע שהסכסוכים בין הסונים לשיעים הם עמוקים מאוד וגרמו ללא מעט מלחמות. לגבי העניין של טורקיה איראן ולבנון כאלטרנטיבה לארצות הברית יש לי כמה דברים, דבר ראשון טורקיה היא פרו אמריקאית. דבר שני, המשטר באיראן חשוך לא פחות מהשלטונות שבסוריה בירדן ובמצריים. ודבר שלישי, לבנון היא גרורה של סוריה (ולא מבחירה).
    לגבי דבריו של פרופסור שלמה אבינרי, השאלה אינה את מי הוא מצוטט במשנתו, אלא מה המטרות של אותו אדם. כבר שמעתי על שליחים של ברית המועצות שניסו לעודד פצפיזם במדינות הקפיטליסטיות בשביל להחליש את השלטון (והם כמובן לא הציגו את עצמם כשליחים של ברית המועצות) בזמן מלחמת ויאטנם. אז נכון, יכול להיות שבסופו של דבר התוצאה של מה שהוא עושה היא טובה (מלחמת ויאטנם היא לדעתי המלחמה הכי מיותרת במאה השנים האחרונות) אבל זה לא מעיד שום דבר על המניעים שלו. פרופסור אבינרי לא אמר שבהכרח הוא ממומן על ידי אוייב, אלא הוא טען שלא צריך לפסול את האפשרות הזו מהר מדי.

    לגבי הקריאה לשחרר אותו – היא לא שונה מההפגנות שקראו "דרעי זכאי" בזמן המשפט שלו.

    אני לא יודע אם זו אמת או עלילה, ואני אפילו לא בטוח שבית המשפט יגיע להחלטה נכונה (לכאן או לכאן). יכול להיות שזו חקירה אמיתית ואותו אדם אכן אשם בעבירות מין שהוא חשוד בהן, אבל גם יכול להיות שזו סתם עלילה בדיוק כמו דו"ח גולדסטון ועלילות הדם. אין לי יותר מדי אמון במערכת המשפט (לא הישראלית ולא הבריטית), אבל להניח באופן אוטומטי שמישהו זכאי רק בגלל הדיעות שלו היא קצת מוגזמת.

    כל הזמן נפתחים תיקים על אנשי ציבור, בין אם מדובר על כל ראשי הממשלה בישראל בעשר השנים האחרונות ובין אם מדובר על משה קצב או ניצב בר-לב. אין ספק שחלק מאותם תיקים אכן תפורים ואינם אלא עלילות שווא, אבל הבעיה היא שאי-אפשר לדעת איזה מהם באמת אמיתיים ואיזה הם סתם עלילות שווא. אותו דבר נכון גם בפרשה הזו, אי-אפשר לדעת אם הפרשה צצה בגלל שמתלוננת לא יכלה לסבול את זה שעבריין מין יזכה בתהילה או שזה בגלל שיריב פוליטי רוצה לתפור עליו תיק. בדיוק אותה שאלה שנשאלת במקרה של פרשת בר-לב.

    אני לא פוסל אף אחת מהאופציות, אני לא מניח שהוא אשם אבל גם לא מניח שהוא זכאי.

    האם לא ייתכן שאותו אדם שהדליף את המידע לאינטרנט הוא גם עבריין מין?
    יכול מאוד להיות שהוא תרם הרבה לציבור, אבל זו לא סיבה לא לחקור נגדו עבירות מין.

    • קורא אנגלי הגיב:

      למשתמש האנונימי (שבתוך הבונקר)…

      1. לגבי החלק השני של תגובתך: "אי אפשר לדעת"
      חשבת פעם למה "אי אפשר לדעת"?
      כי אין לך (ולאחרים) בעצם שום יכולת להאמין יותר למערכת – הרקובה עד היסוד!
      אתה כמעט ונוגע במסקנה הזו אך מיד מסתובב וחוזר בריצה אל אותו הבית החם והאהוב – ("אבל זו לא סיבה לא לחקור נגדו עבירות מין"…).

      – האנשים שששלחו חיילים למות בעירק הם אלה שמכריזים כעת שאסאנג' הוא זה שמסכן חיי חיילים.
      – האיש בכלא עומד להיות מוסגר לאמריקה באשמת ריגול חמור וקוראים לו טירוריסט מעל כל במה.
      – קוראים ממש לחסלו כי פרסם מידע שהודלף לו. הוא בסכנת חיים בעצם בגלל עבודה עיתונאית.

      אבל העיקר אתה "אינך פוסל שום אופציה" …. האינך מרגיש בעצמך בקירות הבונקר המחשבתי שלך?

      2. ומאותו הבונקר בא גם החלק הראשון של תגובתך.

      • ברק הגיב:

        מתנצל על האנונימיות קודם, זה הבייתי אני. פשוט שכחתי לכתוב שם משתמש לפני שכתבתי את ההודעה (בדרך כלל זה משאיר אותי על ברק באופן אוטומטי).

        אני רק אומר שמבחינת אותו היגיון שלפיו לא צריך לחקור את אסאנג', גם לא צריך לחקור את בר-לב וגם לא היה צריך לחקור את אריה דרעי או משה קצב (או כל אדם אחר בעמדת השפעה).
        נכון שמערכת המשפט רקובה, אבל האם זה אומר שלא צריך לשפוט אף אחד בגלל זה?
        האם עדיף מערכת משפט גרועה, או שלא תהיה מערכת משפט כלל?
        אלה שתי שאלות קשות שאני עדיין לא בטוח מה אני חושב עליהן, כי מצד אחד בלי מערכת משפט תהיה אנרכיה וארגוני פשע ישלטו, ומצד שני במערכת משפט גרועה מושחתים אחרים שולטים. מי יותר גרוע?
        כרגע אני חושב ששלטון של מערכת המשפט הנוכחית פחות גרוע משלטון של ארגוני פשע, אף על פי ששניהם דיי גרועים.
        ברור שהייתי מעדיף מערכת משפט נורמלית על פני המערכת הנוכחית, ואני גם מעדיף מערכת משפט נורמלית על פני חוסר במערכת משפט.

        כל עוד מערכת המשפט ממשיכה להתקיים ויש נגד אסאנג' חשדות בקשר להטרדה מינית צריך לחקור אותו למרות שיכול להיות שאלה רק האשמות שוא מיריבים פוליטיים כשם שצריך לחקור את בר-לב וכשם שהיה צריך לחקור את דרעי, אולמרט, נתניהו, ברק, רמון וכל שאר אנשי הציבור שגם להם יש יריבים פוליטיים שרוצים להעליל עליהם עלילות.

        זה שצריך להחליף את מערכת המשפט בגלל שהיא רקובה זו בעיה אחרת לגמרי, ובהחלט צריך לפתור אותה. כמעט כל השופטים בבית משפט עליון הם יהודים אשכנזים חילונים שגרים במרכז, והמצב בבתי משפט מחוזיים לא מאוד רחוק מזה. אפילו הוועדה למינוי שופטים מורכבת משלושה שופטי בית משפט עליון ועוד חמישה אנשים מהפוליטיקה שלא בהכרח מבינים במשפטים, כך שלא מאוד סביר שמשהו ישתנה במערכת המשפט בשנים הקרובות, אלא אם המעמד הציבורי של מערכת המשפט יתדרדר עוד יותר ואז יהיה לכנסת את האומץ לשנות את הדברים בחקיקה.

  6. טובה שיבר הגיב:

    לכל אלה ממחנה השמאל העיקבי שהרעיפו שבחים על ויקיליקס ועל העומד בראשה מצפה הפתעה מאד מאד לא נעימה: היום התפרסמה ידיעה המתבססת על פירסומי ויקיליקס ואשר חושפת את דו פרצופיותה של המנהיגות הפלסטינית, זו אשר אמורה להיות פרטנר למשא ומתן.
    הפירסום מגלה כי סמוך להשתלטות החמאס על עזה ובמהלך הלחימה בין הפת"ח לחמאס שם ביקשו הפלסטינים מישראל שתתערב בלחימה ותכה בחמאס!

    לו הייתה הידיעה מתפרסמת ב"מקור ראשון" ב"ישראל היום" ב "מעריב" או ב"ידיעות אחרונות" אפשר היה לומר שזו סתם ידיעה שאין לה בסיס שנועדה ליצירת באז תקשורתי או רייטינג.

    דא עקא שהידיעה התפרסמה ככתבה בעיתון "הארץ" דווקא, עיתונם של גדעון לוי, עמירה הס ועקיבא אלדר, מאושיות השמאל העיקבי בישראל.

    כך שאחרי פרסום הדברים האלה מצטיירת מציאות טרגי קומית בה מככבת הרשות הפלסטינית בתפקיד מעורר סלידה: אין היא מהססת לבקש ממדינת האפרטהייד הציונית שתתקוף את בני עמה שלה ובאותה שעה ממש מגנה את מדינת ישראל על כך שהיא מבצעת פשעי מלחמה כנגד העם הפלסטיני.

    אני למשל לא הייתי נכנסת למשא ומתן כלשהוא עם הנהגה המוכנה לבגוד בבני עמה שלה וזאת משום שאם בבני עמה שלה היא בוגדת, קל וחומר שתבגוד במדינת ישראל הנתפשת כאוייב.

    ועל כן כל הסכם שלום עתידי אין ערבות שלא יופר או שאותה רשות פלסטינית תבקש מגורם שלישי -אירן למשל או סוריה -שתתקוף את ישראל כשתיקרה לידה ההזדמנות הנאותה.

הגיבו לקורא אנגלי לסדרן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים