הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 בינואר, 2011 10 תגובות

למעלה מחמש שנים ממשיך הקונפליקט לתפוח בין בילעין, נעלין וכפרי הסביבה לעיר החרדית מודיעין עילית. במוצאי שבת (1 בינואר 2011) הגיע הקונפליקט הזה לשיא חדש במותה של מפגינה פלסטינית, ג'וואהר אבו רחמה, בעימות עם הצבא. נכון שהעיר מודיעין עילית וראשיה הם רק בתווך העימות על "גדר הביטחון", אך מהצד הפלסטיני, ואף העולמי, רואים זאת "קצת" אחרת. זה החל באדמות גזולות והעברתן לעיר השכנה, זה המשיך ב"גדר ביטחון" עבור תושבי העיר השכנה וזה נמשך בהפגנות מחאה מידי ערב שבת. בעולם, מבעד למסך הטלויזיה לא מבינים שההתנחלות מודיעין עילית נכפתה על  רוב רובם של היהודים החרדים הגרים בה כדי שישמשו חומת גדר חיה בין המדינה הציונית לפלסטינים. בעולם לא מבינים שכל "פרויקט המחשבים" של העיר הזאת, שעל האדמות הגזולות, נועד להפוך את האישה החרדית לכוח עבודה זול ולהוציאה (אט, אט…) מהדת. בעולם מבינים את המצב אחרת – וכך גם הפלסטינים.

בעולם הגדול מבינים שהחרדים הם מתנחלים לשמם ומחרחרי ריב. בעולם מבינים שמספר המתנחלים החרדים (מודיעין עילית, עמנואל, ביתר, מעלה עמוס, תל ציון ושכונות הספר של י"ם) עולה על זה של המתנחלים הסרוגים והאותנטיים. בעולם לא יודעים שהערים החרדיות בשטחים הכבושים נכפו, אלא חושבים שהחרדים מרצון באו לשם והם חלוצי הכיבוש. בעולם מבינים שהדת היהודית היא המכשול לשלום. בעולם גם חושבים שגדר ההפרדה, גזילת האדמות ועכשיו מות המפגינה הם בעטיים של אלה שבסה"כ באו לחפש מקום לגור לאחר שתל אביב, הרצליה, חיפה ובאר שבע ננעלו בפניהם.

בילעין ומודיעין עילית הן שכנות – לטוב, אך במיוחד לרע. האסון שאירע למשפחה הפלסטינית צריך לעורר את ראשי העיר של מודיעין. הרב יעקב גוטרמן, סגנו גדעון הכהן ושאר חברי הנהלת העיר אינם אנשים קיצוניים, ויפה יעשו אם סוף כל סוף "ישברו את הקרח" הפוליטי ויגשו לנחם את המשפחה השכולה, זו שהאם שלה הצהירה שאיננה חפצה, חס ושלום, בנקמה. הרב גוטרמן וחבריו יודעים היטב ש"ישראל ערבים זה בזה" וכאשר בעולם רואים ומבינים שהחרדים של מודיעין עילית אשמים בכיבוש (גם אם לא כך הדברים…), הרי שחרדי העולם נתונים בסכנה בגללם. הגיע הזמן שהפחד ממה יאמר הרחוב הלאומני ישתכח מאנשים כמו הרב גוטרמן וחבריו ובמקומו תבוא האחריות התורתית  ל"דם רעך" בעולם. יפה יעשו הרב גוטרמן, סגניו וחברי מועצת העיר אם יעברו את הגדר הרעה הזו אל בית משפחת האבלים שבבילעין ויפתחו דרך אחרת –  דרך של סולחה, דרך של הידברות ושלום,  ותוך כדי כך יסבירו לכל שהחרדים בפלסטין אינם "מתנחלים אותנטיים" אלא מתנחלים בעל כורחם. אני מצפה גם מהגאון הרב קסלר, רבה של העיר, לדחוף לניחום אבלים מסוג זה, שהרי הגיע הזמן שבמחנה החרדי שוב תשלוטנה דרכי התורה והשלום ולא עוד צעירים פוחזים וכהניסטים. בטוחני שמהלך כזה ישבור את הקרח הקשה והאטום שנוצר בעשור האחרון בין מודיעין עילית לכפרים השכנים ובראשם – בילעין. לא ידינו שפכו את הדם הזה.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. כוונות טובות הגיב:

    אינן משנות על המציאות.

    "ההוויה קובעת את התודעה" אימרה זו אינה כלל מהתורה אבל משקפת נאמנה את המציאות.
    מי שעובר להתנחל בשטחים בגלל מצוקת דיור סופו שיהפוך לכהניסט. וזה מה שקורה גם במודיעין עילית.

    • סדרן דשא הגיב:

      אך התודעה גם היא משפיעה על ההוויה,עובדה.לאחר שמתקבעת בהווית ההתנחבלות בשטחים התודעה הממאירה המספחת על גרורותיה הפגניות והפשיסטיות,היא שבה וקונה לה אחיזת משנה תוקף בתוך גבולות הקו הירוק ומעצימה את שליטתה בתודעת המוני הפועלים המדוכאים והבלתי מאורגנים ומעבירה אותם הוויתית לזרועות הדת והלאומניות.
      ואכן,נראית כאן אמת פואטית,אשר גם צדק פואטי ואכזרי מתקיים לצידה: משום שהסוציאליסטים הדוגמטים סבורים שאכן "רק ההוויה,היא זו שמיצרת את התודעה" (ולא רואים בשתי אלה,פנים של ענין אחד,כמו:"מה קדם למה הביצה או התרנגולת?"),אין הם מצליחים להפנים גם את העובדה,כי מה שנדרש באמת על מנת לשנות את ה"הוויה", הכואבת כל כך,הינו שינוי ב"תודעה" של ההמונים.כלומר הנחלת התובנה הסוציאליסטית בצורה ברורה פשוטה וקוהרנטית,כזו שכן תאפשר לפועלים לשנות דרכם,להתארגן ולהקיא מתוכם את האלמנטים הפגנו דתיים והפאשיסטו לאומניים.וראשית השינוי בתודעת הציבור, חיב לבוא משינוי ההוויה בתוך מסדרונות המפלגה הסוציאליסטית.משמע נדרשים לשם כך שינויים בתודעה הסוציאליסטית וע"מ שזו תשתנה,חיבת ההוויה הדמוקרטית להשתנות מתחתיה וע"מ שזו תשתנה חיבת התודעה הדמוקרטית לעבור מהפך בהווית האואנגארד ומהפיכתו האישית של הפרט היחיד.ממש כך.תודעה קובעת הוויה והוויה קובעת תודעה,אין כאן התחלה או סוף אלא פעולות גומלין הדדיות מכל כוון שהוא וללא סדר כזה או אחר.
      יש כאן דואליזם שפוי ולא חד סטריות פנאטית הנובעת מחסידות (קומוניסטית) שטיונית.
      הבוז לדוגמטים.

  2. רותי הגיב:

    מרגש, מעניין ונכון.
    אמן ומשאלות המאמר יתגשמו….

  3. ק.א. הגיב:

    שאלה לרב, האם אין חשש שלאחר פרסום המאמר עלול לחוש בן משפחה שכולה ערבי שהניחום שהגיע אליו משכנו היהודי, לפי המלצתך כאן, (אם אכן יגיע) בעצם בא כדי להגן על אחיו היהודים שמעבר לים יותר מאשר לנחמו נחמה כאמפתיה אנושית שבין אדם אחד לחברו? ואם תתפתח תחושה כזו האם תהיה זו מבוססת על שגיאה בהבנת הנקרא מצידו? אני מבין שזו אולי שאלה דתית ואולי זה חורג מהנושא אבל הנקודה הזו פשוט תפסה את תשומת ליבי.

  4. משה הגיב:

    אותו הדבר אפשר ונכון לומר על בני עדות המזרח, שעברו לשטחים בשל מצבם הכלכלי (למשל הרבה משכונת הקטמון בירושלים)וכיום בעצם מתיחסים אליהם כימנים קיצוניים. מה שבעצם אינו נכון.

  5. הרב אליהו קאופמן הגיב:

    בהשקפה היהודית- תורתית עניין פיקוח הנפש עומד מעל לכל אמנם, וכך גם בהשקפות הומניסטיות עולמיות. במיוחד אמורים הדברים כאשר עולם יהודי תורתי- שאינו שייך למערכת הכיבוש וההתגרות עומד בסכנה בגלל אחיו אשר מזוהים עם דרך של התגרות שאיננה מעולמם של בני התורה. ניחום האבלים אמנם נוגע לעניין פיקוח הנפש הזה אך אין בו רק מטרה לברוח מהאחריות ותו' לא אלא להעביר את המנחמים לדרך חדשה של השתדלות למען השלום, מפגש עם הקורבן וניתוק מ"הכיס הקטן" של הימין הציוני, בחזרה אל מקורות השלום והשלווה ולא של הלאומנות.

  6. כוונות טובות הגיב:

    אם ההוויה קובעת את התודעה והתודעה קובעת את ההוייה אז כל ההנחה שההוויה קובעת את התודעה בכלל מיותרת (טאוטולוגיה).

    ובכן "סדרן דשא" ההנחה אינה מיותרת: כאשר ההוויה תשתנה בעקבותיה תשתנה גם התודעה ולא ההיפך. התודעה "המתנחבלית" לא היתה אפשרית אילמלא הכיבוש של 67. לא התודעה של א"י השלמה יצרה את הכיבוש אבל היתה חיונית להגשמת ההתנחלות לאחר הכיבוש וזו הכוונה שהתודעה משפיעה על ההוויה אבל לא קובעת אותה.

    בסיס התודעה של "הפועלים הנדכאים" נעוץ בהוויה של משטר האפרטהייד שמבטיח גם להם זכויות יתר כיהודים ואינם נזקקים ליבוא של תודעה מהמתנחלים ושום "הנחלת התובנה הסוציאליסטית בצורה ברורה פשוטה וקוהרנטית" לא תשנה זאת אלא אם אתה חושב שהפועלים הם מטומטמים.

    לכל תובנה קוהרנטית יש גרעין דוגמטי. רק ההוזה הזיות אינו דוגמטי למהדרין.

    • סדרן דשא לכוונות טובות הגיב:

      סיבכת לי את החיים.בא ונתחיל מהסוף:"לכל תובנה יש גרעין דוגמטי"…נו,זה אומר שלכל תובנה ה-מ-ו-כ-ר-ת לך,יש גרעין כזה,אז משתמע מכאן שהבוז לך הוא ולתובנותיך הדוגמטיות (הגרעין משפיע על הפרי).ובכן אהיה האחרון שירצה להעליבך,אך זה המשתמע.
      ולא אנני חושב שהפועלים מטומטמים.אך מתובנותיך (עם הגרעין הדוגמטי) ניתן להבין שאתה מכליל.חושב שאתה באמת "מבין" אך אינך רואה ש"הנחלת התובנה הסוציאליסטית וגו'" נעוצה בכלל בשינוי ההוויה הדמוקרטית…כלומר אף אתה נזקק לשנוי בתודעה (הדמוקרטית) ע"מ להשפיע על או לשנות את ההוויה שלה.
      ראה,ההבדל ביננו הוא בכך שאתה מיחס לתפיסתי "טאוטולוגיה" במובן שלילי.ובכן אנני חושב כך.זה כאילו שתגיד לי שעכשיו נניח,יום ראשון ואני אעקם את אפי ואקרא לך "קלנדריסט"…. מה זה?
      אך אם נחדד דבריך: "שהתודעה משפיעה על ההוויה אבל לא קובעת אותה".אשריני ודייני גם בזאת.שהרי אנני מומחה לא לקיבועים ולא לשינויים ולבטח לא להבדלים התובנתיים (עם הגרעין המדוגמט) ביניהם.
      אז נשארנו עם ההכרזה ש(לדעתך):"רק ההוזה הזיות אינו דוגמטי למהדרין"…רגע,מה תגיד אם אומר לך שהכרזה זו שלך היא (לדעתי): "דוגמטית למהדרין ובשל כך,הזויה", שהרי לעיתים (רבות מדי) אין ההוזה יודע שמדובר כלל בהזיה,נהפוך הוא,אלא במציאות?
      באמת,מה תגיד?

  7. שי ג הגיב:

    ההוויה המתחסדת שלכם בהחלט קבעה את התודעה! אתם מנותקים לחלוטין מדעת הרב בעם ש"גושי התנחלויות" הם כבר חלק מישראל ומגדירים אותם כימין קיצוני!

    • לשי ג הגיב:

      ראה,מספר המתנחבלים אינו עולה על 230 אלף נפש (כולל זקנים וטף).
      והנה הם מחזיקים בב—ם,עשרה מיליון יהודים וערבים,שלולא הפגניות המספחת,היו כבר מוצאים דרך לחיות בשלום,להתנחל בשלווה,להתפרנס ולהנות מהחיים,על פני כל ארץ ישראל.ובכן ממה נפשך? שיש כאן מניעים עמוקים יותר,פגניים,דמו(ן)גרפים,גזעניים ואפוקליפטים,שלא לדבר על האינטרס של ההון הגלובלי.כלומר גם התודעה משפיעה על (או מקבעת את) ההוויה.
      אני מסכים איתך בכל אופן,שהויכוח "מי יצר את מי : הגיבור את ההיסטוריה או ההיסטוריה את הגיבור",הוא דיון נואל,מתחכם ומתחסד.ובעיקרו מהווה בזבוז זמן והתנצחות אוילית בין דוגמות נוגדות.
      ס"ד

הגיבו לסדרן דשא

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים