הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 בינואר, 2011 4 תגובות

במוסף סוף השבוע האחרון (7.1.11) של העיתון הכלכלי דה מרקר התפרסם ריאיון עם פרופ' יוג'ין קנדל  העומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה שאמורה לסייע לראש הממשלה בקבלת ההחלטות בנושאים כלכליים, ומייעצת בנושא גיבוש המדיניות הכלכלית חברתית.

בריאיון עמו מציג קנדל מודלים להתמודדות בנושאי תכנון מדיניות כלכלית, המיושמים במדינות לא דמוקרטיות כמו סינגפור ומלזיה, ומציג אותן באור חיובי ביותר, עד שנראה שהציטוט הבא רק מתבקש: "אף שסינגפור לא דמוקרטית זה לא המשטר של סטאלין והאזרחים הסינגפוריים ראו השנה שרמת החיים שלהם עולה". האם עצר הפרופ' הנכבד לבחון את המחיר שאזרחי סינגפור משלמים בחירותם האישית עבור רמת חייהם הגבוהה? לא ממש, כנראה.

קנדל ממשיך ומשווה באשמת המגזר החרדי והערבי בכך ש"ישראל איננה חלק מ-15 המדינות העשירות בעולם". האם קנדל עצר לרגע ובחן את תקרת הזכוכית שעומדת בפני אזרח ערבי השואף להשתלב בשוק העבודה בישראל? כיצד הוא יכול להשוות זאת לאזרח חרדי אשר מתוקצב ע"י הממשלה כדי להתרחק מאותו שוק עבודה שהערבי שואף להתקבל אליו?

לשיאו מגיע קנדל, בהתייחסותו ל"חוצפה" הישראלית, אשר לדידו נובעת מעצם היותם של היהודים יהודים. "זה עניין של DNA  2,000 שנה של ברירה טבעית. בגלל נדידת האוכלוסייה המוח היהודי התרגל לאלתורים". קנדל עוזב לרגע את תפקיד הכלכלן וחובש את כובע הביולוג שהסתיר כל השנים וממשיך: "היהודים היו מגיעים למקומות חדשים ונאלצו לחיות תחת מגבלות ולאלתר כל הזמן". זו לפי קנדל, ה-סיבה לחוצפה הישראלית המבורכת (לדעתו), הממטירה עלינו גשם של ממציאים, יזמים ומתעשרים חדשים אשר מחזקים את הכלכלה הישראלית. "אסור לנו לאבד את זה: את יכולת האלתור שלנו (של היהודים אני מניח – ה.ט) את התעוזה בהתמודדות עם אתגרים גדולים ואת החוצפה".

kendel

זה הרגע להכניס לתמונה את תילו סראצין (Thilo Sarrazin), פוליטיקאי גרמני אשר עד לא מזמן כיהן כחבר הנהלה בבנק המרכזי בגרמניה ( Deutsche Bundesbank). מדוע רק עד לא מזמן? תילו פוטר ע"י שאר חברי ההנהלה מכיוון שטען ש"היהודים חולקים גן המבדיל אותם מאחרים".  זה הרגע בו התחלתי להתבלבל, וגם קצת לכעוס על הסטנדרטים הכפולים. אם היהודים אכן חולקים את "גן הזהב" המעניק להם כוחות כלכליים יוצאי דופן (האם זהו גן חילוני בלבד?) כפי שבמילים אחרות טוען קנדל, מדוע פוטר מר סראצין?

לפי קנדל וסראצין, יצירתיות היא תכונה אישיותית שלא נוצרת מגורמים סביבתיים. טענה זו הופרכה מזמן. לפי יוסי מערבי, במאמרו בדה מארקר מיום 15.12.10 גם קנדל וגם סראצין טועים ומטעים: "חקרים הראו כי יצירתיות היא בעיקר תולדה של גורמים סביבתיים ונסיבתיים ולא של תכונות אישיותיות. שורה ארוכה של ממצאים מחזקים גישה זו, שאחת הדוגמאות המבטאות אותה היא הפריחה האדירה של אמנים, יוצרים וממציאים בצפון איטליה של ימי הביניים. האם זהו צירוף מקרים שבאותו אזור ובערך באותו זמן חיו ופעלו יוצרים כמו דונטלו, דה-וינצ'י, רפאל ומיכלאנג'לו? לפי ממצאי המחקר התשובה לכך שלילית: תנאים סביבתיים, כמו למשל התמיכה של משפחת האצולה מדיצ'י ביוצרים ובממציאים, הם שהובילו ליצירתיות מתפרצת זו".

ההבדל היחיד בין השניים, אשר אמרו למעשה את אותו הדבר, הוא שכאשר אתה פרופ' לכלכלה יהודי מותר לך לשבח ולהלל את בני גזעך היהודים ולהבדילם משאר העולם ע"י החדרת תכונות סביבתיות לתוך הגנום היהודי באופן שהמדע עדיין לא הבין. לעומתו, דבריו של הפוליטיקאי הגרמני אשר הבדיל את היהודים התפרשו כגזענות, מכיוון שמדובר בגרמני נוצרי, ולכן הוא איבד את משרתו. שני האנשים הפיצו דברי הבל כמעט זהים, אולם יש הבדל עצום בהשלכות של דבריהם. אם סראצין איבד את משרתו, קנדל בעזרת הריאיון יקבל עוד קצת פרסום חיובי עבורו ועבור המועצה אשר הוא עומד בראשה.

הסטנדרט הכפול והצביעות של החברה הישראלית המסוגלת לקבל דברי הבל כאלה מיהודי ולעבור לסדר היום כאילו כלום לא קרה, מעוררים בחילה גם בלי ההשוואה לסראצין.

טפיחה עצמית על השכם היהודי וניכוס הצלחות לגנים היהודים היא לא יותר מאשר גזענות ובורות המספקת כר גידול נוח לאנטישמיות הקלאסית.

אני מקווה שמדיניותה הכלכלית של מדינת ישראל לא מתכוונת להתבסס על גנים כאלו או אחרים, אלא על חשיבה תכנונית לטווח ארוך, מתן הזדמנויות שוות לכלל האוכלוסיה ודאגה אמיתית להשכלתם של אזרחי המדינה.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. פשוט מדוייק ונכון הגיב:

    .

  2. סתם אחד הגיב:

    על זה נאמר שעקרות (וכנראה גם מוחית),אינה יכולה לעבור בתורשה..

  3. מבין עניין הגיב:

    ראשית תודה על הפניית תשומת הלב למחמאה שקיבלנו ועברה כמעט ללא מחאה. שוב טיהרנו את עצמנו. תודה
    שנית אולי נקבל הסבר גם לאחוזים הגבוהים של יהודים מבין מקבלי פרס נובל לפי שיטתו של כותב המאמר?
    שלישית אולי נקבל הבהרה ללוגיקה שמשווה אמירה על המצאות של גן או גנים המבדילים בני לאומים שונים הנאמרת מפי מדען או אותה אמירה היוצאת מפיו של היטלר. אגב אותו tarrazin טען בהזדמנות אחרת שהפרודוקטיביות היחידה של מוסלמים וטורקים לחברה הגרמנית היא במכירת פירות וירקות וגם שהמוסלמים אינם מתאימים למבנה החברה הגרמנית והאירופאית.
    זה לא או זה או זה, זה תמיד גם וגם.

  4. שירה הגיב:

    בזמן האחרון נותנים יותר מדי משקל לכל מיני משפטיים נבובים של אנשים שהמקצוע שלהם זה למקסם את הרווחים על ידי הונאה, התחזות ושקרים לבנים.

    ואגב, את מה שהוא אמר על היהודים, היהודים אומרים על עצמם. זה חלק מה"פולקלור" ומהרצון שלהם להרגיש מיוחדים, שונים ונעלים (גלגול חילוני של "העם הנבחר"). דווקא מזה ממש לא התרגשתי. עוד משפט חסר טעם של בן אדם שהמקצוע שלו זה עשיית כסף וניצול.

הגיבו לפשוט מדוייק ונכון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים