הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בינואר, 2011 6 תגובות

מסופר בגנרל עתיר ממון וחשיבות עצמית שאת תהילתו כמצביא וגיבור ישראל היללו ושיבחו כולם ברבים. כמו העם, גם עולם העסקנות הפוליטית נפל שדוד לרגליו, מנהיג המפלגה הוותיק קידם אותו לפסגה במהירות ובדורסנות , אך הוא לא ידע שובע. כך חיפש הוא בדרכים ערמומיות וחלקלקות לשמור על מעמדו הרם, תוך בגידה בכל הערכים שבשמם נבחר.  האמרה: "המטרה מקדשת את האמצעים" חקוקה בדם ליבו, כשהמטרה היא משרתו, האמצעים הם ציבור הבוחרים וערכי המפלגה שנשכחו באבחת האופורטוניזם. סגר דילים מפוקפקים, הפשיט את סיעתו מכל סממניה הערכיים, וכרת ברית עוועים עם המר שבאויביו למען טובתו האישית.

האגדה אוצרת בחובה את סיפורם של שניים: משה דיין ואהוד ברק, תאומים שנדמה כי הופרדו בלידתם. הראשון בזז את שכיות החמדה הארכיאולוגיות של המדינה לטובתו האישית, האחר הטיל כתם מוסרי על סיעתו בעת הסתבכותו בפרשת העמותות, והפקיע את עולמה האידיאולוגי של מפלגת העבודה למען תישמר יציבותה של קואליציה גזענית ולאומנית, ומשרתו הבכירה. דוקטרינת דיין בנוגע לזילות חוקי המדינה אומצה במלואה על ידי אהוד ברק, שבין שלל מעלליו העסיק פועלת זרה שאינה חוקית ובזבז כספי ציבור על סוויטות מפוארות בשליחות המדינה. מהקמתה זה עתה של סיעת "עצמאות"  בראשות שר הביטחון עולה עדות נוספת ועצובה לאמות המידה המעוותות של נבחרי הציבור בישראל,  כזאת  המכריעה כי התלמיד אהוד ברק עולה על מורהו עוטה הרטייה.

Barakpolion

ברק הסיר בפלגנותו את מסכת היושרה המדומיינת שראשי סיעת העבודה הטיבו לעטות על עצמם. עוד מראשיתה, הוא נגס בתקציבה ושיקר בבוטות לבוחריו. הוא נחשד בהקמת עמותות קש ולבסוף נס מההשלכות בעור שיניו, מעתה אמור: אהוד והברדק.  כישלונו כמנהיג שמטרת מפלגתו לספק מעין בית לציבור הפועלים בישראל, מהדהד. תפיסת עולמו הניאו-  ליברלית חתרה לצמצום התערבות המדינה במנגנונים הכלכליים, והפכה לא מעט אזרחים בישראל לעובדי קבלן נטולי זכויות – צמיתים. חיוניות המשא ומתן עם הפלסטינים, והדה- לגיטימציה שהנושא מייצר בדעת הקהל העולמית לא הדירו שינה מעיניו,  כיוון שכשר הממונה על הכוחות המזויינים ברק משוכנע שאין דילמה שלא ניתן ליישב באלימות. חשיפתו את המשנה המדינית השיקרית של תנועתו, שלאורך השנים שימשה ניצית במסווה יוני, הסגירה באופן מובהק שכעת במשול אהוד בכיפה המרחק בין ה"עבודה" לזו של ה"ליכוד" התקצר  פלאים.

במגדלי אקירוב קם לו מנהיג שהסב את ה"עבודה" לעלה תאנה, שמאלי לכאורה, והכשיר קואליציית מדמנה הפועלת בהשראתו הרוחנית של חבר הכנסת בן ארי. ברק ויתר על הצגת עמדות נגד לפשיזם והגזענות השוכנים במשכן, אך בייחוד התנהל כמשרתם של שני אדונים – ליברמן & נתניהו . את סדר היום החברתי מעולם לא הניח על שולחנו ואת כל זמנו חילק בין הכרעות הרות אסון. לדוגמה, ה"משט התורכי" ומינוי רמטכ"ל בפזיזות רק כדי לגלות שהוא מואשם בהפקעת קרקעות, ועד לביצוע "תרגיל מסריח" שתואם עם גדול מתנגדי תנועתו.

למשמע מחאות חבריו במפלגה הפטיר ברק במבע ציני כי מוטלת עליהם החובה לקבל את החלטותיה הדמוקרטיות של ועידת המפלגה, אך כשזו הקרובה איימה להפילו נמלט כל עוד נפשו בו. דין המפלגה שימש כבדיחה עצובה עבורו. בכהונתו התנהלה סיעת העבודה כמטוס זעיר ללא טייס, כשהיא נעדרת אופי עצמאי, מנותבת בידי אחרים וכל תכליתה להיות משקיפה מהצד. על פי עריצותו נשק דבר, החברים פרשו בזה אחר זה, והמנדטים בעקבותיהם.  אך אהוד ברק השכיל לקרוא קריאה אחת : "אחרי לעצמאות" , כשהוא מעודד על ידי כנופיית חמדנים זוטרה.

מפלגת העבודה נפלה קורבן לדמות גדושת תחבולות ומזימות שאיימה להשיל את מראית העין האידיאולוגית שלה, ואף הצליחה. ערכי תנועת העבודה נחשפו למרמס רגלה, ובלכתו הותיר ברק עדת חברי סיעה מקוננת המשולה לחבורה נטושה הממתינה להיאסף לחיקו החם של מנהיג חדש. היא ממתינה לשווא.

בל נטעה. סיעת "עצמאות" של ברק, בדומה לרפ"י של דיין, נולדה בלידת עכוז וסופה ייחתם ב"קבורת חמור" בתום כהונת ראש הממשלה המכהן. הקמת מוסדות מפלגה, כינון חוקה וגיוס מתפקדים הם עמל קשה מדי, לבטח עבור דמות שסיגלה עצמה לעשייה אנוכית בלבד. ברק עלול ליישם את מה שלמד מאביו הרוחני דיין, שמונה על ידי בגין לשר החוץ בעוד מפלגתו נשארה בחוץ. דיין סיים את כהונתו בהסכם שלום עם מצרים. נתקשה למצוא פלוני שיסתכן בנבואת שוטים שכזו גם במקרה ברק-נתניהו.

אך ייתכן שהכול הוא הבל הבלים פוליטי. שר הביטחון, נגן פסנתר מחונן, ביקש בסך הכול לחבר רקוויאם, תפילת אשכבה, לתנועה שעל שלל גילגוליה תרמה משמעותית להקמת המדינה וליוותה אותה עד שהגיע השודד.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. עורך דין הגיב:

    בארה"ב ובריטניה אין גנרל-לשעבר אחד שהפם למיליונר בזכות קשריו עם האנשים הנכונים ויכולתו לפתוח דלתות בפניהם. בארצות אלו נהוגה תקופת צינון עבור הגנרלים שבה יושב הגנרל בבית. רק בישראל, שהיא כביכול מדינה "מתוקנת", יכול נוכל מסוגו של ברק להפוך למיליונר.

  2. ברוך שפטרנו מעונשו של הזה הגיב:

    להפסיק לבכות ולהתחיל לעבוד.חזית רחבה היא צו השעה.עבודה-מרצ-חד"ש-התנועה הירוקה-מימ"ד.התנועות האלה הן בסיס לגוש מרכז-שמאל בדגש על דו-קיום יהודי ערבי.ולא,לשיטתי רעם-תע"ל ובל"ד אינן חלק מהמחנה הזה.לאומנות ערבית היא לאומנות בדיוק כמו לאומנות יהודית.

  3. אבנר חלק א' הגיב:

    במקום אחר כאן באתר,אמר לי חיים ברעם שבבואי לסנגר על ברק אני נוטל על עצמי משימה כבדה.ובכן ראשית אצהיר ואומר שאנני בא לסנגר כלל על האיש כשם שאנני מסנגר גם על ביבי שותפו.אני סוציאליסט פלורליסטי,משמע תוכלו אצלי למצוא הבטים אנרכיסטים,קומוניסטים וסוציאל דמוקרטים.וכביכול מה לי ולאופורטוניזם הקפיטליסטי של שני בוגרי הסיירת האוחזים עתה בהגה השלטון.
    אומר לכם במפורש,אני ריאלי ומעדיף להביט למציאות ישר בעיניים.שוו בנפשכם מה היה קורה עכשיו לו דב חנין וחיים אורון (שהנהגתם היא החלום הרטוב שלי,באמת),היו מקבלים את הגה השלטון.מיד הייתה פורצת התקוממות עממית נוראה.המדינה כולה הייתה קורסת תחת "מלחמה אחים" הגרועה אף ממלחמות חאמאס פת"ח.וקרוב לודאי שאפילו "הדרך לעין חרוד",של עמוס קינן ז"ל הייתה נראית עמוסת ורדים ביחס אליה.
    ביבי וברק כמו המערך והליכוד,הליכוד וקדימה וכל שאר הצרופים תוצרת המיין סטרים הישראלי,יכולים להוליד רק ריטואל אחד ביחס לפלסטינים : ברברת משמימה,בבל"ת מתוחמן ותמרון המו"מ למעין דו קרב מילולי עם פזילה לאיזו דעת קהל חד צדדית.זאת עבור שני הצדדים.הפלסטינים כמובן חייבים לשתף פעולה עם זה,משום שהברירה האחרת שעומדת בפניהם היא לדרדר מצבם הנורא בלוא הכי,ע"י מרי אזרחי ופיגועים לכדי מלחמה טוטאלית שסופה גלות (איזה טרנספר ואיזה נעליים),נשול ואפילו אובדן.ראינו כבר מה קרה בטבח עזה.
    כך מתקבעת לה "האופציה השלישית" (להבדיל משתי האופציות האחרות:"מדינה אחת לשני העמים" ו"שתי מדינות לשני העמים"),כלומר המצב הקים,הסטטוס קוו,ביננו ובין הפלסטינים,בתודעה של כולם.נכון,תמיד יהיו לה מתנגדים משני צידי המתרס ותמיד יהיו חולמים והוזים בהקיץ שיאמינו באיזו אמת שבסרטים.אך המציאות תשוב ותכה על לחיי כולם באכזריותה הצינית.הא ראיה.
    אם כן,ע"מ שיתרחש כאן שינוי,חייבים ב "פורס מאז'ור" חיצוני: משהו שיהיה תולדתם של שינויים בקנה מידה גלובלי.כלומר לא נצטרך כאן רק לאסון אקולוגי, כלכלי או מלחמתי,אלא סתם לשנוי המדיניות של המעצמה הגדולה בעולם או שמא נאמר,שנויים במאזן הכוחות בעולם כולו (ללא שפיכויות דמים או מפולות כלכליות),שיגרמו גם כאן,לשינוי הכרונולוגיה של הכיראוגרפיה הידועה כל כך מראש.
    ולכן,למרות שהשלטון האמריקני כביכול "הביע אכזבה" מברק וכנראה גם מביבי.חייבים לראות את התמונה בגדול.ארה"ב של אובמה נוהגת היום יותר ויותר כפי שהליברטאריאנים האמריקנים דרשו ממנה כל השנים.היא מפסיקה להיות השוטר של העולם.
    יתרונה הטכנולוגי האדיר ע"פ כל מתחרותיה,נותן לה את החופש לסובב להן את גבה מבלי לחשוש.יתרה מכך,האופורטוניזם האמריקני (לפחות זה של אובמה),כבר בצע את קפיצת הדרך ולא רואה יותר בדלקים הפוסיליים (נפט גאז ופחם),את חזית הכל האנרגטית.מה עוד שהשיטות לאתור מקורות אנרגיה מסוג זה השתכללו והמזרח התיכון כבר באמת מענין פחות מבחינה אסטרטגית,כלכלית.
    מיותר לציין שעזיבתה של ארה"ב את הזירה המקומית,מחזקת את אירן וגרורותיה ומביאה את המרחב שלנו כאן,למה שנקרא "מאזן אימה".כלומר רגיעה יחסית.ואין זה חשוב עכשיו מי שולט במדינות השכנות לנו (קפיטליזם מושחת או פונדמנטליזם ריאקציוני שתופס אט אט את מקומו),כי במלחמה כמו במלחמה,אף אחד לא רוצה למצוא עצמו תחת ענן רדיואקטיבי.
    וכך למרות שארה"ב "מאוכזבת" מברק,בזה לביבי וסולדת מליברמן.שלושת אלה עבורה הינם ברגע זה המשרתים הטובים ביותר.

  4. אבנר חלק ב' הגיב:

    הם גם שולטים מחד,על העם הישראלי שרובו ככולו עדיין זחוח מלחמה,בוטח בעצמו ותאב התנחבלויות.ומונעים מגורמים קיצוניים ימנים כאן להבעיר את חבית חומר הנפץ ולממש מלחמה למען הגלית הפלסטינים ונישולם.
    וגם מאידך,מונעים מסרסים מהשמאל "לבצע את זממו" ולפנות בכוון של שלום אמת עם הפלסטינים.משום שהליכה לשלום אמת מסוכנת עתה עבור ישראל והעולם לא פחות מחרחור מלחמה עם הערבים.
    כי זאת יש לדעת: היות ובדרך לשלום אמת עם הפלסטינים,יצטרכו היהודים ככל הנראה לעבור מלחמה עקובה מדם בינם לבין עצמם.תגרור זו בודאות גמורה להתלקחות נוראה כאן במרחב,כזו שתגרור את כולנו יחד עם שאר העולם להרפתקאה שאיש לא ישורנה.
    כלומר אין אנו מדברים כאן על מאתיים אלף מתנחבלים בלבד.אלא על צבור של כמה מיליוני ישראלים התומכים בהם ורואים במצב הקים (האופציה השלישית) את המכסימום הנסבל. כמו כן רובם סולד מסוציאליזם ולבטח מזה העיקבי שאמורים לקדם את השלום.
    המסקנה אם כן היא אחת,עד אשר לא יחולו שינויים מפליגים בתוך תודעת העם היהודי בישראל,לכוון ההתמתנות והסוציאליזם,לא תרוסן ההתנחבלות ו"שמחת הקרב" של סוסי הימין לא תשכך לה.לכן נדרשים ביבי וברק דוקא לנו,כוחות השמאל המצומקים בישראל, ע"מ לרסן בעבורינו את הימין ולתת לנו את האפשרות להשפיע באופן הדרגתי על צבור ה"מיין סטרים" וזאת במקביל לשינויים הגלובליים.
    ארה"ב היום נמצאת על סיפה של קטסטרופה כלכלית ולכן אובמה דומה למי שהולך על ביצים.וביבי וברק הם היום היחידים שמסוגלים לעזור לאובמה לנווט את עגלתו המקרטעת מבלי שתכשל ותכרע במהמורה הפן ערבית ישראלית.
    אך גם זה ענין זמני.משום שאנו יודעים שעד היום כל אימת שארה"ב הייתה מאוימת במשבר כלכלי בתוכה,היא נטתה להשתתף או לפתוח באיזו מלחמה מחוץ לה.כלומר אפשרי שאובמה מספק עתה לאירנים מספיק חבל ע"מ שהמיליטנט הרפובליקני שיחליף אותו בתום הקדנציה הזו יתלה בו את המן מטהרן על שלל האייטולות בניו עם ויזתא אחמדינאג'אד בזנבם.היינו כבר בקדימון של סאדאם חוסיין לסרט הזה.כך שהכל צפוי.אך ברגע זה דוקא ברק וביבי הם עדיין משענת (אומנם קנה רצוץ) הבטוחה ביותר להשען עליה.
    ולסיכום:
    במקום "לרדת" על ברק רצוי והשמאל העיקבי כאן בישראל יתחיל להתארגן באמת.יותר מתמיד נדרשים לנו כאן אנשים בדמותם של כותב המאמר,ברעם,אבנרי,ספירו,דוידי ואחרים שיתארגנו ויספחו אליהם כוחות נוספים כגרבוז,גרוסמן ואחרים וימנפו את חנין,יחימוביץ,ג'ומס ואחרים להליכה משותפת עם כוחות ערביים בפלטפורמה סוציאל דמוקרטית.זהו תהליך ארוך ואיטי שכל כולו העברת מרכז הכובד בעם ישראל מנטיה להתנחבלות כוחנית לראיה מפוכחת של המציאות.

  5. קורא אנגלי הגיב:

    במעבה יער השקרים וההונאה הישראלי כל שודד דרכים רם מעלה יודע בבטחה שיש גם בשבילו מקום מסתור בשפע ליד קודמיו.

    • יציאת מצרים 2 (ק.א.) הגיב:

      קריאה נרגשת לחוסני מובארק: חוסני הגיע השעה לברוח מעמך הזועם ולמצא מיקלט!
      הבוסים שלך בישראל כבר מסדרים לך תפקיד (כמו שסידרו לאבו-מאזן) עם כל ההטבות.
      מה דעתך על תפקיד מושל מחנה הריכוז בעזה? גש לך חוסני וארגן בזריזות צידה לדרך –
      אפה לך כמה מצות (שים לב כדי שהבצק לא יחמיץ 8 דקות מקס') ותגיע לחוף הים.
      הקומנדו הימי שלנו כבר בדרך לאסוף אותך. להתראות בקרוב בין חברים ותיקים.

הגיבו לאבנר חלק ב'

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים