הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 בפברואר, 2011 23 תגובות

ש', ילידת הארץ בת 64, היא אשה מצפונית. אחת לשבוע היא נוסעת במכוניתה למחסום ארתאח (שער אפרים) שמדרום לטול כרם, המשמש גם למעבר פועלים פלסטינים וסחורות לישראל. בשעה 5 בבוקר היה שער הברזל המסתובב ("קרוסלה") סגור עדיין. החייל המפעיל אותו בשלט רחוק לא נראה בשטח. תור של כמאתיים גברים, נשים וילדים נדחק בין הגדרות. קולות מחאה של פועלים החוששים לאבד עוד יום עבודה בגלל העיכובים התכופים במעבר התערבבו בצווחות ילדים שנמחצו בזרועות אימותיהם הלחוצות כנגד השער. ש', המתעדת כבר כמה שנים את מה שמתרחש במחסומים, יכלה לדמיין לעצמה את אווירת הכאוס שתשתלט על המקום עת ייפתח השער. היא כיוונה אליו את מצלמתה.

בתמונה שהועלתה בהמשך היום לעמוד הפייסבוק של הארגון שבו היא פעילה אפשר לראות שלט קטן שעליו מתנוסס שמה של חברה ישראלית המספקת ציוד אלקטרוני מתוחכם למחסומי הצבא בגדה המערבית. החברה פועלת באחד מאזורי התעשייה שהוקמו בהתנחלויות, ונחשבת ליצואנית מצליחה שהביקוש למוצריה בענף חברות האבטחה בעולם עולה משנה לשנה. בחלוף כמה ימים פירסם ארגון הולנדי קטן של מתנגדי הכיבוש הישראלי עצומה הקוראת להחרים את מוצרי החברה, בהסתמך על התצלום שצילמה ש' במחסום ארתאח.

במשפטה טענה ש' שכל מעשיה נעשו מתוך מחוייבות אנושית לזכויות אדם. היא עצרה בעצמה ולא דיברה על הזכות והחובה להתנגד לכיבוש, והעירה באירוניה רכה שאפילו קציני צבא בכירים משבחים (לפעמים) את פעילות הארגון שאליו היא משתייכת. הרי אנחנו משגיחות בשביל המדינה על "צלם אנוש" במחסומים, אמרה בניסיון אחרון לשכנע, אך לא הצליחה להפריך את טענת החברה הנפגעת שפעילותה מעודדת חרם על מוצריה ונקנסה ב-30,000 שקל. השופט התחשב במצבה הכלכלי של ש' (מורה בגימלאות) ופרש את הקנס לתשלומים נוחים.

אם סופו של הסיפור נראה לכם בדוי או הזוי אזי התכוננו לדבר האמיתי שצפוי לעלות לדיון ביום שלישי הבא (15 בפברואר) בוועדת חוקה, חוק ומשפט. כוונתי להצעת חוק איסור הטלת חרם התש"ע-2010 הנמצא בהכנה לקריאה ראשונה. החוק מגדיר כ"עוולה נזיקית" כל פעילות של אזרחים ותושבים ישראלים שאפשר לפרש אותה כיוזמה לחרם על ישראל, עידודו, סיוע ליוזמיו או פירסום מידע במטרה לקדם חרם. העבריינים יסתכנו בהרשעה פלילית שעונשה המירבי הוא קנס בגובה של 150,000 שקל או מאסר, וכן יהיו חשופים לתביעות של חברות עסקיות. בית המשפט יהיה רשאי לפסוק לטובתן פיצויים בסך ,00030 שקל ללא הוכחת נזק (עם הצמדה למדד בכל 16 בחודש), או פיצוי הולם לפי הוכחת נזק.

המונח "חרם" נתון לפי הצעת החוק לפרשנות רחבה. אך בל נטעה, הכוונה אינה לחרם צרכנים על רשת שחנויותיה פתוחות בשבת, או על חברת קוסמטיקה המנסה את מוצריה על בעלי חיים אומללים. מאחורי הערפול המכוון בהגדרת המונח מסתתרת כוונת המחוקק לפגוע ביוזמות לחרם פוליטי, תרבותי ואקדמי כאופן של מאבק בלתי אלים בכיבוש. גם צילומי אוויר של מאחזים שהוקמו באישון לילה על קרקע פלסטינית פרטית, או פרסום דו"ח על ניצול עובדים פלסטינים במפעלים או במטעים השייכים לישראלים בהתנחלויות, יוכלו להיחשב כסיוע לחרם או כמסירת מידע ליוזמות חרם. לך תוכיח שלא התכוונת לעודד חרם על ישראל; לכי תטעני שכל הפעולות שההצעה הנדונה מטילה עליהן עונשים אינן אסורות בחוק הישראלי ושבעולם הדמוקרטי הן משמשות כאמצעים לגיטימיים ומקובלים להבעת מחאה פוליטית ולאקטיביזם חברתי. הצעת חוק איסור הטלת חרם, יחד עם הוועדה הפרלמנטרית המקרתיסטית לבדיקת מקורות המימון של ארגונים לזכויות אדם ומתנגדי הכיבוש, וחוקים נוספים הנמצאים כיום בסדר יומה של הכנסת, עתידים לפגוע אנושות בחופש הביטוי שלנו ובזכות המחאה הבלתי אלימה נגד תופעות של עוול פוליטי או חברתי.

איך להסביר לעצמנו את התהליך העובר עלינו במהופך למציאות המתהווה כיום במזרח התיכון? בשעה שהעולם הערבי מתרגל לקול אזרחי פוליטי הקורא לקץ הרודנות והטרור השלטוני, תובע דמוקרטיזציה ומצליח להשפיע על שינוי המציאות, אצלנו מתחרים חברי וחברות כנסת מן הימין עד המרכז בהגשת הצעות חוק דרקוניות שמטרתן להפחיד, לאיים ולשתק את החברה האזרחית הפוליטית. בלהיטותם ל"הגן" על המדינה מפני ביקורת ומחאה לגיטימיות הם מחפשים מקלט בפטריוטיות לאומנית שאין בינה לבין בטחון המדינה ולא כלום. אי אפשר להפריז בנזק שעריצות הרוב עלולה להמיט על המיעוט הפוליטי בישראל ולפגיעתה הרעה בחרויות היסוד המקיימות חברה דמוקרטית, ולכך עלינו להתנגד בכל תוקף.

תגובות
נושאים: מאמרים

23 תגובות

  1. דרור מרמת גן הגיב:

    מעניין מה דעת הכותבת על דמוקרטיזציה אמיתית בממלכה ההאשמית?

    • ע"ש הגיב:

      מה עניין שמיטה להר סיני?
      אם דרור חושב שיש להגיב על מה שנעשה בירדן, יואיל ויעשה זאת (אף כי לא ברור איזו תועלת יביא מאבק לשינוי המשטר בירדן – שנעשה על ידי אזרח זר).

    • רותי הגיב:

      חדווה ,את צודקת בכל מילה וגם מי שלא רוצה לראות זאת ורוצה לסגור את עיניו ולאטום את ליבו ,בפנים בפנים יודע שאת צודקת….

  2. מלירן הגיב:

    האם הכותבת יודעת שהיא קוראת להפרה של הסכם פאריס הכלכלי שנחתם בידי ישראל והרש"פ
    הפלסטינים הרי הפרו את ההסכם והתחילו להחרים סחורות ישראליות חוץ מזה עשרות אלפי פועלים פלסטינים שעובדים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון מתנגדים לחרם
    הרי ישראל בהחלטה אחת על חרם נגד הרש"פ יכולה לרסק את הכלכלה הפלסטינית מעניין מתי הדוב הישראלי יתעור מההצקות של היתוש הפלסטיני רמז הוא התעורר בעופרת יצוקה

    • מירב הגיב:

      זה שטויות במיץ, קראת במקרה את הסכמי פריס? אני קראתי ובשום מקום שם לא נאמר שהפלסטינים חייבים לקנות סחורה שמיוצרת בהתנחלויות.

      נגיש שמישהו היה משתלט בכוח על האדמה הפרטית שלך, מקים עליה מפעל ואז מנסה למכור לך את התוצרים של המפעל הזה. נראה לך שהיית קונה ממנו משהו?

  3. אלישע הגיב:

    כיצד תתמודד מחברת המאמר עם תביעה לחרם צרכנים ישראלים על תוצרת פלסטינית המיוצרת בגדה המערבית?

    הרי לשיטתה פעילות מחאה לא אלימה היא לגטימית במשטר דמוקרטי, וקריאה מסוג זה היא לכל הדעות מוצדקת, על פי ההיגיון העומד מאחורי המאמר.

    תודה מראש לכותבת המאמר עם תתייחס לדברים אלה.

    • מחדוה לאלישע הגיב:

      האם אתה רומז בשאלתך על סימטריה בין ישראל ובין השטחים הפלסטינים הכבושים? להזכירך, ישראל מחרימה כבר כמה את רצועת עזה כולה, על תושביה ותוצריה, והורסת את כלכלתה באמצעים ידועים נוספים שאני מניחה ששמעת עליהם. למענך שלפתי 2 מספרים מאירי עיניים מדו"ח הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה. ב-2008 הסתכם הייצוא מישראל לשטחים הכבושים ב-2,794 מיליארד דולר, לעומת הייצוא הפלסטיני מן הגדה המערבית לישראל שהסתכם במעט פחות מ-500 מליון דולר. מבחינתה של ישראל הייבוא משטחי הרשות הפלסטינית מהווה אחוז בלתי משמעותי מכלל הייבוא לארץ, להוציא את הפועלים הפלסטינים בישראל ובהתנחלויות, שהעסקתם משתלמת למעסיקים הישראלים מבחינה כלכלית והמדינה מרוויחה מהעסקתם גם מן ההיבט הפוליטי. איגודי העובדים בגדה אינם מתנגדים לחרם, להיפך הם חתומים על הצהרת
      ה-BDS, אך הם לא אוכפים את החלטתם על העובדים מפני שאין להם כיום הצעות תעסוקה חלופיות. ואני שואלת אותך: לא הגיע הזמן להתעורר מן ההכחשה, להכיר במציאות ולעשות משהו כדי לשנות אותה ?

  4. לטרחן מרמת גן הגיב:

    בעד! בעד! בעד! בעד! בעד!

    ומה דעתך על דמוקרטיזציה אמיתית בארץ ישראל השלמה מהירדן ועד ים עזה?

  5. גילה הגיב:

    האם המצב בירדן הופך אותנו לדמוקרטיים יותר ?
    חוקים המצמצמים אט אט את הדמוקרטיה מזכירים משום מה מקום אחר בזמן אחר……………………..

    כך זה מתחיל תמיד !!!! אז קדימה, הבה נבחר מנהיג חזק, כבר יש בעצם – מר ליברמן והוא כבר
    ינהיג את המדינה ביד חזקה ובזרוע נטויה ויסתום את הפה לכל השמאלנים שאכפת להם מזכויות
    אדם גם אם האדם איננו יהודי………….
    אז ודאי יפתרו כל הבעיות של ישראל ולא יהיה צורך להתמודד עם כל מי שאינו לרוחנו……..
    אולי כדאי שנכבוש את המדינות הלא דמוקרטיות שסביבנו ונלמד אותם פרק בהלכות דמוקרטיה
    מפוארת כשלנו.
    בכלל אפשר לכלוא לא רק את סרבני המצפון אלא את כל מי שמתנגד למדיניות הנחקקת בימים אלה
    בכנסת וכך ישרור סוף כל סוף שקט. יוותרו רק הקרנפים והעדר ההולך שולל אחרי שלטון הכיבוש.

  6. דמוקרט הגיב:

    לדעתי אין אפשרות ממשית להתגונן ולשכנע ציבור מוסת במשמעות האנטי דמוקרטית של הצעת החוק, הסיכוי קלוש. מה שעשוי להתגלול כיעיל הוא פשוט להפיץ את זה בעולם, במדינות ששם חדשות כאלה יעוררו הרבה יותר רעש מבישראל. כשהמשטר בישראלי יתחיל להרגיש את הלחץ בכיסו, זה כבר יהיה יותר מ-30,000 ש"ח.

  7. מאת אלישע לחדוה הגיב:

    אינני מבין איזה קשר יש בין חוסר סימטריה לחרם צרכני.
    בדמוקרטיה -וזה הטיעון שאת מעלה במאמרך – יש לכל אחד הזכות המלאה לפעול כנגד תופעות, משטרים, אירגונים וגופים אחרים וזאת בתנאי שאין הוא נוקט באמצעים אלימים.

    אז אם אני מחליט שאין אני חפץ לקנות תוצרת המיוצרת בגדה המערבית וברצועת עזה מה הפסול בזה ושוב -מה הקשר בין רצוני לבין חוסר הסימטריה בכלכלות?

    אינני מבין לאיזה צורך הבאת את הנתונים שהרי ידוע לכולנו שישראל מייצאת לגדה המערבית יותר מאשר הגדה המערבית מייצאת אליה.
    הדבר אינו נובע מרצון מרושע לחנוק את הכלכלה הפלסטינית אלא פשוט משום שהתל"ג הישראלי גדול בשיעור של מאות אחוזים מן התל"ג הפלסטיני ועל כן אך טבעי הוא שהיחס בין היבוא והיצוא בין ישראל לבין הגדה המערבית יהיה נגזרת של היחס הזה.

    לא מובן גם מדוע אינך מודעת לעובדה שתוצרת חקלאית פלסטינית למשל מיוצאת מן הגדה המערבית לירדן ומשם למדינות אחרות וישראל מעולם לא הגבילה את הייצוא הזה.

    מלבד זאת האיש אינו מכריח את הפלסטינים לקנות תוצרת ישראלית שהרי ייבוא לגדה המערבית מתקיים כל הזמן ואין שום מגבלה על כמותו.
    אם הפלסטינים רוצים לקנות תוצרת ישראלית זה עניינם שלהם – העם הפלסטיני כפי הנראה יודע טוב יותר משמאלני ישראל מה טוב עבורו: עובדה -על אף המסע האגרסיבי להחרמת תוצרת ישראלית הייבוא לגדה מישראל הוא עצום על פי המספרים שאת עצמך מצטטת.

    שאלתי אליך הייתה פשוטה וקל להשיב עליה ועל כן אחזור עליה בשנית: האם על פי השקפתך חרם צרכנים ישראליים על תוצרת פלסטינית יהיה לגיטימי?

    תודה מראש על תשובתך.

    • עמנואל קאנט הגיב:

      ברור שחרם ישראלי על הגדה המערבית הוא לגיטימי.. (ברצינות גמורה)
      אבל מה הצידוק לו? הם שולטים בך ביד רמה?
      חרם שלנו (שלכם?) עליהם, זה כמו חרם של מלך על משרתיו..

      זה שהתל"ג הפלסטיני נמוך עשרות מונים לא קשור לנוכחות ישראלית??
      מובן שרק אנשים שיכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית להחרים יעשו זאת. ואי יכולתם לעשות זאת קשורה אלינו קשר הדוק!

    • עופר הגיב:

      לאלישע הטרחן.

      החרם יהיה חוקי מבחינה משפטית , ומסריח מכל בחינה אחרת.

      שלום

  8. דינו הגיב:

    הדיון כמובן ראוי, אבל הדוגמא – לא.
    המחסום המדובר מוגדר ע"י הכותבת עצמה כ"משמש גם למעבר פועלים פלסטינים וסחורות לישראל".
    במחסום כזה המפריד בין מדינות ותפקידו סינון הנכנסים למדינה ריבונית – מותר למדינה לעשות כרצונה.
    אין שום פסול בבדיקת האנשים והסחורות, גם אם הדבר בא על חשבון זמנם של המעוניינים לעבור במחסום.
    יש הבדל ברור בין מחסומים המונעים ופוגעים בחופש התנועה של הפלסטינים בשטחים עצמם לבין מחסום שכזה.

  9. רונן הגיב:

    אתם משיגים תוצאה הפוכה.
    מוצרי אבטחה ישראלים למשל נמכרים היטב בעולם וכך אתם מפרסמים אותם.
    הרבה אנשים בעיקר בהתנחלויות קונים מוצרים שמוחרמים.

  10. מיכאל ט הגיב:

    אם מפרסמים אותם אז למה עם כל הקנסות האלה? it's a win win situation לא? למה שלא נקרא להחרים את כל המוסדות של המדינה כדי שהכלכלה תפרח?
    אאחח.. לציונים אין חוש הומור..

  11. אבי הגיב:

    דינו,
    קודם כל הדיון אינו על המחסום, הוא על העובדה שאדם צילם את המחסום במסגרת פעילות מחאה ועתה הוא חשוף לקנס מן המדינה ותביעה כלכלית. לעניין שלך, עצם קיומו של המחסום אינו הסיבה לפעילותו של מחסום ווטש, אלא השאלה אם הוא מפעיל אמות מידה סבירות ואנושיות באשר לעוברים בו גם לאור כל אילוצי הבטחון. האם חווית המעבר במחסום דומה לביקורת הבטחונית שאני או אתה עוברים בנתב"ג או בכל שדה תעופה אחר ? לצערי במרבית המקרים לא כך הוא.

    חרם כלכלי, הוא כלי מחאה לגיטימי. ואפילו קריאה לחרם צרכני היא כלי מחאה לגיטימי , ואכן ניתן להחרים חנויות שלא פתוחות בשבת, חנויות שלא מכבדות זכויות בעלי חיים, מפעלים שלא משלמים שכר מינימום, מפעלים שתומכים בטרור, או מפעלים שלא מעניקים זכויות יתר לחרדים או ג'ינג'ים, וכיו"ב. למיטב ידיעתי אמת המידה היא האם הציבור יענה לחרם ולא דבר אחר. מחאה היא דבר חשוב ובו נעשה מאמץ לאפשר לה לקרות ועודד אותה לא להפך.

  12. מוטי הגיב:

    היא צודקת.. אבל למה לעצור כאן ?? אני אומר בוא נחרים גם את סין שכבשה את טיבט.. וגם את טורקיה שכבשה חלקים מיוון, סוריה וצפון קפריסין והרגה אלפי כורדים ובוא נחרים את אוסטרליה שכבשה ודיכאה את האבורגינים ובואו נחרים גם את אמריקה שעשתה עוול לאינדיאנים וכבשה את טקסס ממקסיקו ואת רוסיה שכבשה את גיאורגיה ואת אנגליה שכבשה כ"כ הרבה ועד היום לא החזירה את האי ג'יברלטר לספרד.. ואני יכול להמשיך אבל נראה לי שהעברתי את המסר…

  13. להעוקץ מלירן הגיב:

    יונתן פולק הפר מאסר על תנאי ניתן לו לבצע עבודות שירות אבל הוא באקט אגואיסטי בחר במאסר בפועל
    חוץ מזה למה אנשים כמוני שעושים מילואים ומגנים על הארץ צריכים לשמור על בנאדם אגואיסט שרואה את טובתו האישית ומשמיץ את מדינת ישראל בשקרים

  14. אביגיל הגיב:

    אני לא מבינה … היא פגעה בחברה כלכלית … מה זה משנה המה החברה עושה ?
    הרי בארצות הברית תמונות של דחופורי קאטרפילר לא יכולות לשמש כפרופוגנדה נגדה מכוון שזה לא מדיניות החברה אלה מוצריה…
    אותו דבר בנוגע לרכבי סיטרואן צבאיים , שברולט, או כול אחד מאלפי החברות שמספקות לצבא, משטרה או שירות הביטחון מוצרים
    אז מה הקטע ?

    • מחדוה לאביגיל הגיב:

      הקטע הוא שהמדיום הוא המסר, או במילים אחרות: גם אם אין לצפות ממוצר המשמש להרס ולדיכוי שיבטא "מדיניות" תאגידית או יישא באחריות לכיבוש או להרס (הכפר אל-עראקיב, לדוגמה), אפשר וצריך לדרוש מן התאגיד המייצר והמשווק אותו להכיר בפשעים המתבצעים באמצעות מוצריו ולשאת באחריות לתוצאות השימוש בהם.

  15. ק.א. הגיב:

    לרגל השקת ספרו באנגליה – עומר ברגותי על ה BDS (סקירה במשך כשעה, באנגלית).
    מומלץ.
    http://www.youtube.com/watch?v=AxLzkotQ5iA

  1. […] תנעץ את שינייה בבשרם של ארגוני זכויות האדם, וחוק החרם יעבור ברוב קולות, ומאסרו של יונתן פולק יוארך בצו […]

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים