הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 בפברואר, 2011 13 תגובות

ואת אל-עראקיב חייבים להרוס – זה המוטו שמלווה עכשיו את אפי שטנצלר, יו"ר הקק"ל. זו כנראה השבועה המונחת על לוח לבם אנשי הקק"ל, ובה הם הוגים יומם וליל. לי זה מזכיר את הסנטור הרומי, קאטו, שלפי המסופר היה מצרף כל יום  לדבריו בסנאט את המילים "ומלבד זאת אני סבור, שאת קרתגו צריך להרוס". על אדמת קרתגו, זרעו הרומאים מלח, כדי שלא יוכלו להתיישב בה שוב. הקק"ל אינה זורעת מלח – היא שותלת עצים. לאותה מטרה, ותוך כדי כך זורעת אלימות, פצועים והמון המון פחד ותחושת אין אונים.

כילדה למדתי על מסעו המפואר של חניבעל דרך האלפים, עם הפילים. מאבקם הנחוש של תושבי אל-עראקיב, יום יום ושעה שעה, בקור, תחת האלימות הבלתי פוסקת של הקק"ל והזרועות המבצעות שלה – המשטרה והצבא – מול ירי ומעצרים, אפילו בלי פילים גדולים וחזקים, הוא הרואי לתחושתי לא פחות. התמדתם, למרות חוסר האונים שבעמידה מול צבא בעל נשק, המוגן על יד החוק (למרבית הפליאה), היא גבורה לא פחותה. המאבק העממי שלהם אינו שונה מזה של אזרחי מצרים שכה שמחנו עמם ועם מאבקם. אולי אף יותר, שהרי אין הם מאות, אלפים ומיליונים בכיכר היכולים לשאוב כוח מהסולידריות המשותפת, ואין הם מלווים בתקשורת הבינלאומית ובאהדת אזרחי מדינות רבות. על החלק החשוב הזה של הסולידריות המשותפת, הרחבה, עליו אני באה לשאול.

אותה גבורה, אותה התמדה, אינה נראית כמעט מחוץ לכפר ומחוץ לאותם גופים שהתגייסו כל כולם במטרה לתמוך וליידע. העלמה זו של המאבק מחריפה עוד יותר את התסכול. אותו תסכול כפול ומכופל  מול זרועות השלטון וכוחם, אך גם מול כל מי שהמאבק הזה הוא שלהם (יהודים וערבים) ואין הם מתגייסים למענו ומצטרפים אליו. אותו מאבק על האדמות, על הבתים שאמור להיות חרות על ליבם. אין כוונתי לציבור הנאבק כל אחד במקומותיו על קיומו שלו. כוונתי למי שאמורים לייצג אותם. למי שיש להם הכוח לייצג אותם ולקרוא להם לבוא, לתמוך, לצעוק ולא לוותר. התגובה (נכון יותר – אי התגובה) של אמצעי התקשורת אינה מקרית, הם נשמעים להכוונת השלטונות. אבל יש מי שאינם מחוייבים לכך   ואני שואלת את עצמי מה עם כל המפלגות הלא ציוניות שנבחרו על ידי אותו ציבור? מדוע אינן מקימות קול צעקה רבה ונמשכת? נכון, אין התעלמות מקיפה אך התייחסויות פה ושם אינן מספיקות, אינן גורפות.

כמי שקרובה לחד"ש, המפלגה הערבית-יהודית, השאלה הגדולה והתסכול הגדול מופנים קודם כל כלפיה. אני חייבת להדגיש שאינני מייצגת כאן לא גוף ולא תנועה. אני מייצגת רק את תסכולי וכעסי האישיים אך אני בטוחה שאלה אינם רק שלי. אני חוזרת ואומרת: מאבקה של אל-עראקיב הוא המאבק החשוב ביותר היום (כמו גם מאבקם של תושבי לוד, רמלה, יפו, עכו ועוד ישובים ערבים רבים). תושבי אל-עראקיב קמו ולקחו בחזרה את אדמתם שהיא שלהם בדין; תושבי אל-עראקיב קמו וערערו על דרך הנישול המורגלת של הציונות וזו הסיבה שקק"ל נאבקת בהם בדרך כה אלימה. ושוב אני שואלת: איך יכול להיות שמה שקורה באל-עראקיב אינו מעורר זעקה גדולה בקרב מי שאמורים לייצג אותם ואת האזרחים הערבים והיהודים המאמינים בדרך אחרת – של שוויון זכויות דמוקרטי אמיתי – שוויון בהזדמנויות ובזכות על הקרקע ועל הבית ועל בחירת אופי היישוב ואופי הפרנסה? איך ייתכן שאחרי השבועות האחרונים שבהם לא היססו היס"ם והמשטרה, שליחי הקק"ל, לירות באזרחים בלתי אלימים, בנשים ובילדים, לא נקראו כולם כאחד לצאת ולמחות? המאבק האלים של הקק"ל אינו רק בגלל אותם דונמים המהווים את שטח הכפר. הם מבינים, אולי טוב יותר מאיתנו, את משמעותו של המאבק הנערך עתה באל-  עראקיב. לאלימות החריפה המופעלת נגד תושבי אל-עראקיב יש מטרה אחת והיא למען יראו וייראו; למען לא יעזו הם ולא יעזו אחרים לערער על מסלול הנישול של הציונות. תפקידה של אלימות זו זהה לזו שהופעלה באוקטובר 2000 – הצגת כוח מצמית המשתק כל אפשרות של התנגדות בלתי אלימה.  אז למה, למה, למה לא קמה חד"ש וזועקת? מדוע חד"ש אינה מגייסת כל מספר ימים רכב שיצא לכפר כדי שהתושבים יחושו שאכן אינם לבד? כדי שהשלטונות והקק"ל יחושו שיש כאן מחאה כללית, הסוחפת אלפים, שהם צריכים להיזהר ממנה? מדוע חד"ש אינה מארגנת הפגנות בישובים שונים, כל שבוע בישוב אחר?  מדוע חברי הכנסת של חד"ש, לפחות, לא מגיעים לכנסת כל הזמן עם חולצות "כולנו אל- עראקיב"? כי אכן כולנו אל-עראקיב והדרך שאותה מתרגלים עכשיו בנגב, תמשיך ותתבצע גם במקומות אחרים אם וכאשר יעלה הדבר בידם באל-עראקיב. מדוע לא פותחים חברי הכנסת של חד"ש את דבריהם כל פעם, כמו קאטו הזקן במשפט, "ואת אלעראקיב אסור להרוס"?

ruin house

כולנו עסוקים כרגע בדיונים  על המאבק נגד הפאשיזם, בהגנת הדמוקרטיה. אבל על איזו דמוקרטיה בדיוק באים נציגי חד"ש להגן? אם אין הם זועקים יומם ולילה את אותה דמוקרטיה שכבר מזמן אינה קיימת בנגב בשביל תושביו הבדואים? אותה דמוקרטיה שמעולם לא התקיימה בשביל האזרחים הפלסטינים של ישראל, ובעצם מעולם לא התקיימה גם בשביל חלק גדול מהאזרחים היהודים של ישראל.

ולכן, מאחר שלמעשה "כולנו אל-עראקיב" עכשיו אני לא רק מתוסכלת ולא רק חשה חוסר אונים, אלא שיש בי המון כעס. ומובן שכעס זה מופנה קודם כל כלפי המפלגה שאליה אני חשה קרובה, שאני חלק ממנה. אז אנא מכם, מנהיגי חד"ש ופעילי חד"ש, קחו את הכעס הזה, את התסכול הזה, שלי ושל אחרים ועשו ממנו משהו שיש בו טעם ותקווה, שיש לו יכולת ליצור שינוי. כי זה התפקיד החשוב ביותר של חד"ש. ההיסטוריה מלאה ברגעים מפוספסים; ההתגייסות עכשיו למען אל-עראקיב היא רגע כזה. רק זעקה והתגייסות משותפות של כלל הציבור של חד"ש ואחרים יכולה להפוך רגע זה לרגע בעל משמעות היכול אולי לעצור את מסלול ההיסטוריה של הציונות.

אנשי אל-עראקיב אינם מוותרים. הם חוזרים לבית הקברות, הם חוזרים ומקימים את הסוכות. הם חוזרים ונפצעים ונעצרים. יבואו עמם כל אנשי חד"ש, ואינשאללה כל אנשי המפלגות הלא ציוניות האחרות, וכלל הציבור הרחב הנמעך בכל יום ויהפכו את המאבק הזה למשהו שיש בו גם תקווה להצליח. תקווה להפוך לאותו מאבק עממי שכולם מפנטזים עליו אך אולי אינם רואים אותו תחת עיניהם בנגב. את הכפפה זרקו אנשי אל-עראקיב – עליכם החובה להרים אותה.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. הקש שישבור את הגמל הגיב:

    אני מקווה שאל-ארקיב תהיה הקש שישבור את גב הגמל. הגמל – מי שעוד מאמין שיש ציונות הומניסטית ציונות שהיא לא שונה מהקולוניאליזם באפריקה. אז אין ציונות הומניסטית, אין ציונות שמאלית ואין ציונים טובים. יש ציונים עם כוונות טובות, אלו כנראה עיוורים וחרשים. לצערי, חד"ש היא מפלגה מובסת, מפלגה מובסת לא מסוגלת להוביל שום מאבק וזו הבעייה שלה. צריך על החורבות האלו לקום משהו חדש של צעירים שבמרכזו האנטי ציונות, המאבק בציונות ובאימפריאליזם שהיא פועלת בחסותו ולא שום דבר אחר

  2. יובל הלפרין הגיב:

    סתם להשכלה כללית, למזכיר חד"ש איימן עודה יש שני כתבי אישום על פעילות באל עראקיב.
    תלונתו למח"ש על אלימות שוטרים נגנזה.
    אין פעם שלא הייתי שם ולא ראיתי אנשי חד"ש – בעלי תפקידים וחברי שורה.
    כשנעצרתי לפני כשבוע, עורכי הדין שחאדה וסאלם, שניהם חברי מזכירות חד"ש, לא נחו לרגע עד שהמערכת הועידה להביא אותנו בפני שופט תורן עוד בלילה. זו לא משימה קלה כל כך להתמודד עם כל הביורוקרטיה באקר חריג כזה.
    יש לזכור שתנועת תראבות היא כעת מרכיב בחד"ש, והיא אחד הגורמים הפעילים ביותר במאבק נגד הריסת אל עראקיב.
    יש מקום לתהות למה לא מארגנים אוטובוסים (מבצע יקר למדי), אבל דברים כאלה כדאי לברר בתוך המחנה לפני שיוצאים במאמרים לרשת.

    • רותי הגיב:

      יובל – מלוא הערכתי לאיימן עודה וגם לך על התגייסותך אך לא בכך מדובר. מדובר בהתגייסות כללית ולא זעיר פה זעיר שם. השאלה שניסיתי להפנות להנהגת חד"ש היא מדוע אין הם מבינים את מה שברור לחלוטין לקק"ל, למשל, – שהמאבק החשוב ביותר היום הוא המאבק על הבית ועל האדמה. יותר מכך – התעוררות כללית של כל הציבור, ידוע של הציבור על משמעות מאבק זה – היא הדבר החשוב ביורת היום. בעצם הפנייה היא להנהגת חדש – לכם היכולת והכוח להתגייס, להפוך זאת לנושא מדובר כל יום, לקרוא ולארגן . להחזיר לציבור את אותה תקווה ביכולתם ליצור שינוי – ומהו תפקידה החשוב ביותר של החזית אם לא שינוי זה, אם לא החזרת האמון והתקווה לציבור בוחריהם. ובהקשר זה – עדיין לא נערך דיון ועדיין לא נענו השאלות ואין מקום טוב יותר לערוך דיון וחשיבה אלה (שהם ממהותה של כל תנועה וחד"ש בכלל זה) אם אל ברשת ואן לא במרחב הפתוח של הציבור. עדיין מצפה ומקווה לדיון זה, לחשיבה זו ולתשובות לעניין זה. דווקא כמי שחד"ש חשובה לה – כואב לי אי הניצול של רגע היסטורי מעין זה כדי להפוך אותו לצעקה כללית, להתגייסות כללית ו- "לפעולה עממית רחבה".

  3. ברק הגיב:

    ב"ה
    אם הבעיה היתה שהתושבים ניסו לבקש היתירי בנייה והמדינה לא הסכימה בלי סיבה מוצדקת אז הייתי מבין את המאבק נגד הריסת הבתים, אבל כאן מדובר מערים שלמות שהוקמו בלי בקשה הכי קטנה לאישור מוועדת בניין ערים.
    לא מדובר כאן על אנשים שנושלו מבתיהם ושבים אליהם, אלא על אנשים שהקימו יישובים חדשים לגמרי בלי אפילו לבקש היתר לזה.
    וגם לא מדובר כאן על אפליה, כי הרי גם אם יהודי בונה בית בלי היתר אז הורסים לו את הבית. וכאן זה אפילו לא על אדמה שלהם אלא על אדמת מדינה.
    אם אין כאן אפליה (עושים בדיוק את אותו הדבר גם ליהודים שפועלים באופן דומה) אז למה נאבקים נגד זה?

  4. אל ערקיב הגיב:

    את אל ערקיב צריך להרוס עד היסוד משתי סיבות האחת טכנית והשניה מהותית. טכנית בית משפט פסק שאין להם זכויות על הקרקע ומהותית משום שהאנשים האלה כבר קיבלו קרקע חלופית ברהט אז תמצאו עץ אחר להראות שישראל עושקת/גוזלת/כל מה שתרצו. אל ערקיב היא לא הדוגמא.

  5. יובל הלפרין הגיב:

    פסיקות של בית משפט גזעני ראוי להפר.
    גם השחורים שסירבו לשבת במקומות שיועדו עבורם באוטובוסים בימי מרטין לותר קינג הפרו את החוק הקיים.
    רהט ושאר "עיירות הבדואים" אינן אלא גטאות צפופים, חממות לאבטלה, לעוני ולפשע. רעיון ה"עיירות" נובע מרעיון "ייהוד הנגב", האפרטהייד הציוני הממתוחכם. זכות בחירה לכנסת כן, אבל האדמה היא "אדמת העם היהודי", ולערבים מותר לדרוך עליה רק כשהם בונים בתים לאדוני הארץ.
    למה ליהודים ישראלים, אנשים שגדלו בקוביות עירוניות כל ימיהם, צריך להקים "חוות יחידים" ו"יישובים קהילתיים" בלב שטחים פתוחים, ואילו לערביי הנגב, שכבר מזמן אינם נודדים אלא מעבדים את אדמתם מדורי דורות, צריך לתת "דיור חלופי" בעיר צפופה שאינה אלא גטו?
    בקצה אדמת אלעראקיב יש יישוב יהודי בשם "גבעות בר". כל הבתים שבו נבנו ללא היתר וללא השלמת ההליכים של ועדות התכנון. אפי איתם, בהיותו שר, הקים אותו באישון לילה, ממש כמו "המאחזים הבלתי מורשים" בגדה.
    במרכז אל עראקיב יש בית קברות ובו מצבות מתחילת המאה ה-20. מה עושה בית קברות בלב מדבר שלא שייך לאף אחד? אלמלא הרציונל הגזעני העומד בבסיס החוק והמשפט הישראליים, הייתה זו הוכחה חותכת לטענות אנשי הכפר שהאדמה שלהם.

    • ברק הגיב:

      ב"ה
      החלק היחידי שעליו אני מסכים איתך זה שלא צריך לשים יותר מדי על בג"צ, זה בסך הכל בית משפט ששופט לפי חוקות הגויים (החוק הבינלאומי). הרי כתוב בתורה "ובחוקותיהם לא תלכו", והם ללא ספק מפרים את הציווי הזה.
      לגבי רהט, האם היא באמת יותר צפופה מבני-ברק?
      או שאחוז האבטלה ברהט יותר גדול מאשר בבני-ברק?

      לגבי יישובים שהוקמו באישור הממשלה, הם עדיין עברו הליך בירוקרטי של המדינה לאישור הממשלה. אם בבניית אל-עקרייב היו שואלים את הממשלה אז הם היו יכולים לבנות את הבתים האלה בלי בעיות. אין לאף אחד בעיה שהם יבנו שם יישוב, רק שהם יעשו את זה בצורה חוקית לפי כל ההליכים שנדרשים בשביל כל שאר היישובים.

      לגבי בתי קברות, לפי אותו ההיגיון בתי הקברות שהיו בארץ ישראל עוד לפני העלייה הציונית מהווים הוכחה חותכת שהאדמה של ישראל היא של היהודים.

  6. הנרי הגיב:

    אז במאמר מופרך זה השוונו את קק"ל השותלת , מפריחה ומקדמת את נושא האקולוגיה בישראל לרומאים המחריבים את השטח וזורעים מלח…
    את אל ערקיאב – שבט בדוואים שקיבל תיאור מצד מפקד מחוז הדרום – כשבט פליליסטים השוואתם לגבורתם של חניבעל {אולי זה מתאים כי חניבעל השמיד כול כך הרבה אנשים שרמות דו-תחמוצת הפחמן ירדו בתקופתו} פשוט מגוחכת
    הכותבת משלבת בערך כלום עם כלום

  7. איתן קלינסקי הגיב:

    לרותי שלום

    רעיתי ואני חברים בחד"ש והגענו מספר פעמים לאל עראקיב . תמיד אפשר לעשות יותר . אבל לצאת במאמר התקפה נגד חד"ש נראה לי מיותר ולא מוצדק . נכון שלהגיע למקום בכוחות עצמך זה מאוד קשה . לצערי , כל מה שנעשה בכוחות צנועים של חברים , שהחליטו לרדת לאל עראקיב לא עצר את הבולדוזרים של הקק"ל . אך כל זה אינו מצדיק לצאת במאמר המטיל על חד"ש אחריות לתוצאה הקשה והכואבת. ושוב אני מדגיש , אפשר היה לעשות יותר .

  8. ק.א. הגיב:

    מרחב הישיבה לישבן הפרגמטי שעל הגדר מצטמצם.
    לאזרחי העולם אין כבר יותר מדי זמן לתירוצים וברירות: או שהם מתעשתים או שמתמסרים לחלוטין בגוף ובנפש לקריאתו של הפאשיזם (הברברי, האלילי המשיחי-ציוני, האיסלמופובי, הביבי-אובמי) להצטרף לשורותיו…
    http://www.youtube.com/watch?v=Czr4ekeM02k

  9. גילה הגיב:

    אין זה נכון כלל וכלל שבניה בלתי חוקית אצל היהודים נבלמת בדיוק כפי שנעשה אצל הערבים/הבדואים,
    זה פשוט לא נכון עובדתית והיו על כך אפילו כתבות בטלויזיה הממלכתית.

    מעבר לכך ברור שלא מפעילים כלפי יהודים שחורגים בבניה את האלימות המופעלת כלפי האזרחים
    סוג ז'. אולי גם בית הקברות הוא רק פברוק ? כמו האגדה שלא חיו כאן ערבים לפני שאנחנו הגענו…..
    במשטרים פשיסטיים מותר גם לשכתב את ההסטוריה ולהתאימה לצרכי העם ואנחנו דוהרים לשם
    בקצב מסחרר

    • ברק הגיב:

      ב"ה
      אני לא יודע על איזה מקרים את מדברת, אבל בקרב האנשים שאני מכיר, כל מי שבנה בנייה לא חוקית נדרש להרוס אותה על ידי בית משפט. זה לא נוהל שאוכפים רק באיזורים מסויימים, אלא אוכפים אותו גם בתל-אביב וגם בחיפה. למה שזה יהיה אחרת במקומות אחרים?
      שמעתי גם על אנשים (יהודים) שבאו להרוס להם את הבית בלי שום הודעה או התראה לפני זה. פשוט באו אליהם בבוקר, פינו אותם מהבית והרסו אותו.
      לגבי האלימות, אם הם לא הרסו את זה לפי הוראת בית המשפט אז בדרך מה ששולחים זה צו הריסה שבו פשוט הורסים את הבנייה הלא חוקית. זה לא שונה ממה שעושים בבניה לא חוקית של יהודים. האלימות היחידה שהמשטרה מפעילה במקרה הזה זה רק אם הם נתקלים בהתנגדות אלימה מצד המפונים.

      לגבי ה"אגדה" שחיו כאן מעט מאוד ערבים (או אנשים בכלל) לפני העלייה הראשונה, הטענה הזו מתבססת על מפקדי האוכלוסין של האימפריה העותמנית. אני לא חושב שהאימפריה העותמנית יכולה להיחשב כגוף פרו-ציוני בשום סטנדרטים שאני מכיר.

      ומה בדיוק אומר זה שיש שם בית קברות?
      יש גם מלא בתי קברות יהודיים שהיו בארץ עוד לפני ההתישבות הציונית, האם הם מעידים על זכותינו להתיישב בארץ?

    • מהנרי ל"היסטוריון" הגיב:

      זה מצחיק… שמאלן שקורה לבית המשפט העליון "גזעני"…
      מה לעשות אדמת ממשל אינה אדמה פרטית
      המאבק על אל רקוב הוא לא מאבק נכון ולא מאבק צודק
      לכן אין ממש מאבק

      הרי אם באמת הייתה כאן עילה אז לפחות זה היה מופיע באזישהו מקום לא

הגיבו להנרי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים