הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בפברואר, 2011 11 תגובות

ההתפתחויות בזירה הפוליטית בישראל מחייבות הערכה מחדש גם של הדילמה שמעסיקה כל סוציאליסט עקבי, כאשר הוא נקלע למצב שמאלץ אותו להיאבק נגד הרוב בקרב בני עמו. כיוון שבישראל המונח "שמאל" הוא כמעט שם נרדף לנהנתנות אינדיבידואליסטית המבוססת על אנוכיות ועל התנכרות לחברה, קל לאויבי השמאל לקטלג אותנו בפשטנות אופיינית כ"יהודים שונאי עצמם". הביטוי הנמוך הזה הוא מעליב לא רק בשל חומר הנפץ הטעון בו, אלא בעיקר בגין טיפשותו התהומית. הרי עניין הדת, "היהדות", איננו קשור כלל לקביעת העמדות הפוליטיות שלנו, שעוצבו על בסיס הערכים האוניברסאליים שהצלחנו להפנים במהלך הזמן. גם מושג השנאה זר לגמרי לעולמנו הרוחני. סוציאליסט אמיתי דואג לעמו, ואם איננו נציונל-סוציאליסט הוא מגלה מידה רבה של אהדה לבני עמים אחרים.

המצב בישראל הוא מיוחד, כיוון שחלק מהבעיות המבעתות את החברה אינן נובעות מהפערים הכלכליים או מהמדיניות התקציבית. הוויכוח הנצחי בדבר מהות הסוציאליזם לא יפתור את המצוקות המיידיות הכרוכות בסכסוך הלאומי באזור. האם הסוציאליזם הוא שיטה לחלוקה יותר שוויונית של העושר המצטבר בדרכים רכושניות, או שמא הוא כרוך בשליטה חברתית מלאה על אמצעי הייצור והשיווק? זוהי שאלה מרתקת, אבל אין בה כדי לפתור את שאלת הגבולות, או לשכך את הסערה המוסרית בתוככי נשמתו של כל איש הגון כאן, בעטיה של השליטה המתמשכת שלנו על עם אחר.

כיוון שאנחנו סוציאליסטים לא נוכל להתעלם אפילו לשנייה אחת מהגזענות, שהיא ביסודו של דבר גישה מפלה ואנטי-שוויונית בין בני אדם לפי אמות מידה דתיות, גזעיות או לאומיות. בנושא שחרור העמים משלטון זר, וזכויות האדם של עמים תחת כיבוש, אמורים גם אנשים ליברלים (שאינם שייכים באורח מסורתי לשמאל) לתמוך בחופש ובדמוקרטיה, אבל עבור סוציאליסטים מדובר פשוט בחלק בלתי נפרד מהמסכת הרעיונית שלהם. כל זה לא משנה את הזיקה הרגשית שלנו לבני עמנו ולדוברי שפתנו, וגם לא את ההשתייכות האורגנית שלנו לתרבות הישראלית שנוצרה כאן במאה ושלושים השנים האחרונות. חיים נחמן ביאליק, יונתן רטוש, אורי-צבי גרינברג, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן, אמיל חביבי ותופיק זייאד הם חלק מהמרקם התרבותי והלשוני שיצרנו כאן. אביגדור ליברמן וחבורת הפשיסטים שלו אינם יכולים לשנות את העובדות האלה.

הבחירות הכלליות בישראל משקפות בדיוק נמרץ את מאזן הכוחות בוויכוח הרעיוני והפוליטי במדינה, ובהעדר חוקה ומסורת דמוקרטית בקרב ציבור גדול כאן מתאפשרת עריצות הרוב. אסור לזלזל בחקיקה האנטי-דמוקרטית בכנסת, ובעיקר במזימה לאפשר לרבנים להטיף לג'נוסייד באמתלה של שמירת המסורת נגד "העמלקים". התנ"ך מלמד אותנו שהנביא שמואל שיסף במו ידיו את אגג העמלקי (שמואל א', פרק ט"ו פסוק ל"ג) ואף גזר על שאול המלך את אובדן המלוכה לדוד ולצאצאיו. בילדותי לימדו אותנו בבית חינוך של זרם העובדים להבין ואף להעריך את עמדתו ההומניסטית של שאול, שלא רצה לחסל שבוי מלחמה. נדמה לי שכל הסתירה הטרגית בחינוך שקיבלנו נחשפת בסיפור הזה. מנהל בית הספר, משולם הלוי, היה אב שכול שבנו יצחק היה ממפקדי יחידת הפלמ"ח שכל חייליה (הל"ה) נהרגו בדרך לגוש עציון. היו עוד מורים שאיבדו בן זוג או ילד במלחמת 1948. בכל זאת, תסמונת העקֵדה לא עצרה את המאמצים המוּדעים לעצב דור הומני יותר.

בפרספקטיבה לאחור קשה שלא להודות בהיבט של צביעות שהיה כרוך בחינוך הזה. נוכח המתרחש בחברה בימים האלה ממש, אין לנו אלא לחזור לבועז עברון ולמאמרו המזהיר ב"ידיעות אחרונות" מלפני 40 שנה, שבו דרש בזכות הצביעות ובגנות הברוטאליות.

הרוב האוטומטי בכנסת, שאליו משתייכים הרבה מאנשי סיעת "קדימה", מתייחס לאזרחים הערבים כאל גורם עוין ובכך שולל מהם בהדרגה את הזכות להשתתף בחיים הפוליטיים בישראל. אנשי "שמאל" ששתקו כאשר פגעו בעיקר בערבים, חשים עתה שהטבעת מתהדקת סביב צווארם. ההצעה להעניש אזרחים הקוראים לחרם על ישראל אולי לא תעבור את מבחן בג"צ, אבל הח"כים ימצאו דרכים עוקפות בג"צ וינטרלו בהדרגה את המוסד היחיד שהגן על חירויות האזרחים היהודים, אם כי הוא נכשל קשות בכל הנוגע לערבים בישראל ובשטחים. סתימת הפיות לא תעזור לממסד הישראלי בחוץ לארץ. המדיניות שלו גזרה עלינו בידוד בינלאומי הולך וגובר, ודווקא הימצאותם של אזרחים שֶמחו נגד הכיבוש ונגד עוולותיו נתנה למדינה כמה נקודות של אשראי מוסרי ברחבי העולם.

lamed he

תומכי הכיבוש מנסים לקבּע בחוק עובדות פוליטיות שאפילו ממשלות ישראל היססו, ובצדק, להפוך אותן למדיניות רשמית. גם מי שיקרא להחרים את מוצרי ההתנחלויות עלול לשבת בכלא או לשלם קנסות גבוהים. כך מנסים להנציח את הדה-לגיטימציה למתנגדי הכיבוש ולמסד את מעמדם כאויבי המדינה. סתימת הפיות הזאת היא שערורייתית מנקודת ראות דמוקרטית, מזיקה מבחינה מדינית ומשלבת טמטום וזדון גם יחד. הימין והמרכז הלאומני מבקשים לדחוק את הדמוקרטים לפינה, ולחסל את ההתנגדות לכיבוש כ"בלתי חוקית". יש לראות בזה איום לטווח קצר וסכנה מוחשית לטווח ארוך יותר. סובלנות כלפי רבנים קניבלים המלווה ברדיפת דמוקרטים ומתנגדי דיכוי, מדרדרת את מדינת ישראל לתהומות חסרות תקדים.

האידיאולוגיה שלנו כרוכה בהזדהות עמוקה עם בני העם, עם העניים, עם השכירים, עם תושבי השכונות ועיירות הפיתוח, עם המזרחים, עם האזרחים הערבים, עם הנשים ועם העובדים הזרים. לכן קשה לנו לתמוך בחרם כוללני כלפי אזרחי ישראל. הרוב אמנם תומך בכל מעשי העוול והנישול של הממשלות כאן, אבל חשוב להיאבק על נפשו ולהסביר את דרכנו, ולא לתמוך בעניבת חנק כלכלית ותרבותית על כלל האזרחים. אבל גם לטענות הנגד של תומכי החרם בתוכנו יש משקל לא מבוטל. הלחץ עשוי להקל על תושבי השטחים הכבושים ואני מסכים עם גדעון לוי מ"הארץ", שגינה את הוֶוטו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה במועצת הביטחון בנושא הבנייה הישראלית בשטחים. ההסלמה בצעדי דיכוי כלפי האזרחים הערבים ואנשי השמאל, וּבתמיכה ציבורית רחבה, תאלץ את כולנו לשקול מחדש את יחסנו לנושא החרם.

התמיכה בחרם על סחורות מהשטחים היא מובנת מאליה לכל איש שמאל, גם אם כמה מאיתנו אינם מקפידים די הצורך. בינתיים רוב ההתנחלויות אינן שוכנות בשטח ישראלי ריבוני, כי גם הממסד הישראלי הכיר בבעייתיות הכרוכה בסיפוח בשל הלחץ הבינלאומי והאפשרות שוושינגטון תצא בגלוי נגד ישראל.  גם את דעתם של תומכי החרם הכוללני יש לכבד במסגרת הדמוקרטית, ולא מן הנמנע שכולנו נצטרף אליהם בעתיד הלא רחוק.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. שונאי עמם או לא הגיב:

    לשמאל האנטי ציוני קוראים שונאי עמם משום שהוא לא מבדיל בין שנאת הערבים שאינה קימת כמעט בישראל לבין שנאת רוצחים ערבים. עד חתימת חוזה השלום עם מצרים היתה מדינה זו יחד עם סוריה האויב המר ביותר של ישראל. בקלות יכלו שונאי עמם להדביק לישראלים שנאת ערבים ביחס כלפי המצרים. והם גם עשו זאת. והנה הפלא ופלא מיד כאשר נחתם הסכם השלום עם מצרים שכחו הישראלים שהם "שונאים" את המצרים והציפו את מצרים ואת המצרים באהבה. אותו דבר חל גם לגבי הפלשתינים. חלקים נרחבים אכן שונאים אותם אבל לא מסיבות גזעניות אלא מסיבות לאומיות. כאשר מתחוללת מלחמה על מה ששני הצדדים רואים כשלהם זה כמעט בילתי נמנע שתהיה איבה בין הצדדים וכאשר צד אחד נוקט ברצח שיטתי של אזרחים והופך את האזרחים למטרה כמעט בלעדית קשה מאד לאהוב אותו. הצד הרוצח הם הערבים ומאז שהם רואים בעצמם עם הפלשתינים מתמחים בכך. לעומת זאת מי שחותר כל הזמן לשלום עם הפלשתינים הם אנשי השמאל הציוני. לא במקרה נעדרים אנשי השמאל האנטי ציוני מכל מגע של שלום עם הערבים בכלל והפלשתינים בפרט. מי שרואה בצד אחד את האשם הבלעדי אינו יכול לחתור לשלום ומשום שהשמאל האנטי ציוני רואה בכל פעולה של ישראל להגנת אזרחיה פעולה לא לגיטימית ממילא אין לו כל יכולת לסייע בהשגת שלום. זו גם הסיבה שהפלשתינים משתמשים בשמאל האנטי ציוני כדי לפגוע בישראל אבל מעולם לא פנו לאנשים אלה כששלום עמד על הפרק.

  2. משה לופיאנסקי הגיב:

    מי בישראל לאיש שמאל ייחשב?
    ההגדרה בישראל שונה לחלוטין מאשר בנורבגיה לדוגמה.
    הגדרתי היא ברורה וחד משמעית: כל הסבור ששטחה של ישראל חייב להיות בדיוק 20,770 קמ"ר לשמאל ייחשב, ללא כל תלות בעמדתו בענין חלוקת הכנסות המדינה. רק כאשר ישראל תשתרע על פני 20,770 קמ"ר יהיה שלום, ואז תקציב הבטחון יוכל להיות כרבע מגודלו היום ואז רמת החיים של האוכלוסיה תגדל בצורה משמעותית ואפילו ביבי (אם יהיה ראש ממשלה) לא יוכל להורידה.

  3. קורא אנגלי הגיב:

    אם הפצצת אוכלוסיה נצורה בעזה עם זרחן ממטוסי קרב וגרימת הרג המוני וחורבן שסוקרו בליווי צילומים מחרידים של גופות ילדים שרופות במשך 3 שבועות ברציפות לא הביאו את וושינגטון לצאת בגלוי נגד ירושלים הרי ברור ששני הצדדים שייכים לאותו ארגון הפשע. כעת הצליח ארגון זה להעיף את משרתיהם (עד כה) מובארק וקדאפי כדי להעמיק את אחיזתם והשפעתם שם למטרות כלכליות וצבאיות. קמרון כבר יצא לביקור חטוף בקהיר עם הבובות-הגנרלים החדשים והיום הוא קורא לאזרחים בריטים לעזוב את לוב ללא דיחוי. נשאלת השאלה רק מתי הפלישה? בשבוע הבא או בזה שאחריו? משטר הביבי-אובמה משתולל והבי.בי.סי. מתייצב למלאכת הסיוד והמריחה. זה המצב המחריד לאשורו. שבת שלום מלונדון.

  4. הצדק ינצח - בעזרת השמאל האמיתי הגיב:

    אל לנו לאמץ או להיתפש ל NEWSPEAK של הימין הקציצוני או הציוני. אנחנו שמאל! הנהנתנות האינדיבידואליסטית המבוססת על אנוכיות ועל התנכרות לחברה ולשלום אינה דרכנו. אנו גם יודעים ומסוגלים לענות על השאלה "‎מה מבדיל בין אנשים חושבים לכאלה שלא רוצים או מוגבלים בחשיבתם". — אנשים חושבים מסוגלים לשנות את דעתם (וגם את תגובותיהם) כאשר הם ניתקלים בעובדות חדשות‫,‬ וכאשר המציאות משתנה. לכן איו השמאל מופתע וחוזר ומופתע כרבים מהציונים.‬ ב-1973 הופתעו הציונים כאשר השכנים סרבו להיכנע לכיבוש סיני והגולן, והגיבו במלחמת אוקטובר. הם הופתעו כשהפלסטינים פתחו באינטיפדה, וכאשר החלו לנקוט בדרך ההפגנות הבלתי-אלימות הם רצחו שנים ממשפחת אבו-רחמה, וירו בכפות שלישי. הם הופתעו מחדש השנה, כשהעולם הערבי הפנה גב לדיקטטורים "מתונים" – ולמשת"פים של "המערב". כי הם משתמשים בכוח ואינם משתמשים במוח. המוח הוא אבר גמיש שמנהל דו-שיח-דיאלוג עם המציאות, ומגיב בגמישות. אבל המוח הציוני הוא אבר קשיח שדולדל והתקשח בגוף הציוני‫.‬ במקום השימוש בשכל, קיימת אצל הציונים התגובה הרגילה במקומותינו–ה"שליפה מהמותן". חסרונה של השיטה הכוחנית הוא שהיא הופכת את הקיום באיזור מלא תהפוכות למסוכן ביותר. ‬במציאות החדשה שנוצרה בעקבות ההפיכה בטוניסיה ובמצרים קשה להביא יציבות ללא שלום כולל שבעתיים‫.‬ אבל העקשנים שבשלטון ובעלי האינטרסים מעונינים לשמר את ניכסי הנדל"ן שרכשו בכוח, ולכן הם תקועים בעמדותיהם הקודמות‫.‬ אם תרצו‫,‬ ואם לא, הדבר מנוגד בתכלית הניגוד לדרך היהודים בגולה‫,‬ שהשכילו לשנות כיוון – ואם צריך גם ‫"‬להתקפל‫". בישראל היהודים לא סומכים על המוח. הם שמים את מבטחם רק בכוח.‬ הם הוזים על ‫"‬ישראל שלמה‫". "‬קיברי קדושים‫"‬ ומערות מכפילים את רצונם בהתנחלות על אדמת השכנים הפלסטינים‫.‬ לכן חובתנו להגיב בחרם. נראה להם שאנו שמאל אמיתי – כמקובל בכל העולם!

  5. בועת האפרטהייד הציוני הגיב:

    מה האמת? – האם דומה ישראל לאפרטהייד או לא? – על המשותף והמפריד בין חוקי האפרטהייד לחוקי הכנסת. ראשית אומר שההפרדה הגזענית בישראל אינה מבוססת על צבע עור, או על "מבחן העיפרון" [המבחן "המדעי" שהיה נהוג בדרום-אפריקה שקבע אם אדם הוא שחור ["באנטו"] או "צבעוני" ["מעורב"]. אם העיפרון היה נתקע בשערו הוא נחשב "באנטו", ואם עבר ל"צבעוני"]. היות ובין היהודים שיובאו לכאן, או באו מיוזמתם, רבים אחינו מארצות ערב, שדומים בצורתם החיצונית כשתי טיפות מים לערבים, נדרשו קריטריונים אחרים להפעלת האפליה נגד ילידי הארץ הפלסטינים. לשם כך הומצאה הרבנות, וההגדרה (הבעיתית) "מיהו יהודי". לשם כך ניתנה בידי הרב-רבנים חרב פיפיות למול או להגדיר מי אתם, לחתן או למנוע נישואים, וכיוצא בזה.
    ‎* ב-1948 הוקמה מדינת ישראל, שסירבה להכיר בהחלטת עצרת האו"ם [29.11.1947] גירשה מיד את רוב האוכלוסיה הפלסטינית, הלאימה את רכושה, ומנעה את חזרת הפליטים. באותה השנה השתלטה המפלגה הלאומנית Nasionale Partei על דרום אפריקה.
    ‎* ב-1949, אסר המשטר "הלבן" על נישואים "מעורבים". [כאן ב"יישוב" הוקנתה לרבנות –יצירת כפיה של "הציונות העובדת-והדתית"– את ה"זכות" והתפקיד להיות הרשות המפרידה וה"מטהרת"]. ובשנים האחרונות אסרה ישראל, על מגורי פלסטינים נשואים בישראל אם אחד/ת מהם אינו/ה אזרח ישראל, למרות שהם בני אותה דת.
    ‎* ב-1951 נחקק בפרטוריה חוק אזורי המגורים הנפרדים ה- Group Areas Act #41 שאסר על בני הגזעים שהוגדרו כנחותים לגור באיזור "לבן". בישראל אין חוק כזה, יש רק נוהג – שקיבל לאחרונה את אישור הבג"צ שהכיר ב"זכות" של אגודות שיתופיות, כפרים ומושבים "יהודיים" [שברובם הגדול הוקמו על קרקע שנלקחה מערבים] למנוע מערבים להתגורר במקום שיועד "ליהודים בלבד". היות ובארץ של "כור ההיתוך" [ליהודים ‎בלבד] ‎לא ניתן להבדיל בין בני אדם על-פי הגדרת גזע [כי יש לנו יהודים-ערבים כהים], הוחלט לבסס כאן את האפליה על ‎הגדרה פסבדו-דתית. שם, בדרום אפריקה,
    ‎האפרטהייד לא נולד ביום אחד. לקח שנים עד שהעבירו שם בפרלמנט חוקים מפלים והפכו את האפליה ל"שיטה". בישראל החל התהליך המפלה לצבור עור וגידים עוד כשהציונים היו מיעוט קטן. זה קרה שלוש שנים אחרי ההצהרה האימפריאליסטית של לורד בלפור, ב-1920 הוקם בחיפה איגוד עובדים שמטרתו היתה "כיבוש העבודה" מהערבים – ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י. לאחר 1948, הואץ התהליך כשישראל צברה כוח צבאי, וביתר שאת עקפה ישראל את חוקי העולם, כשצברה עוצמה כלכלית בעקבות השלום הנפרד עם מצרים. אז הגבירה הגזענות הציונית תעוזה ותאוצה, וישראל המשיכה לחוקק חוקי אפליה וההפרדה. בניגוד למצופה, הביאה ישראל גם אתיופים שחורים, בעודה ממשיכה לסלק את הילידים-הערבים.
    * באותה שנה חוקק ה – Suppression of Communism Act #44 לא רק הקומוניזם הוצא מחוץ לחוק – כל תנועה רדיקלית ששאפה להחלפת האפרטהייד בשיטה דמוקרטית הפכה בלתי חוקית. קומוניסטים נעצרו ורבים הוגלו למקומות נידחים. מימון תנועות מחאה הפך בעייתי. גם כאן הרוב בכנסת מציע לחקור את מימון תנועות מחאה ושלום…
    .* ‎ב-1953 חוקקו הלאומנים הדרום האפריקאים, שטענו שמקור האפרטהייד בתנ"ך, את ה‫-Bantu Education Act #47‎ שמטרתו היתה למנוע מהשחורים לקבל חינוך שיעודד אותם לשאוף לעמדות שאין ביכולתם להשיג. והיות ולדרום אפריקה אין "קברי אבות ואמהות" מתחת למסגד איברהימי [=מערת המכפלה], כמו גדעון סער כאן, משרד החינוך ה"לבן" דאג שהנוער יטייל לאתר פשיסטי ליד פרטוריה Votrekker Hoogte שמייצג את "המורשת הבורית" וירכוש את האידיאולוגיה הגזענית. גם פער התקציבים בין החינוך ל"לבנים" ול"שחורים" 1:6 [!!!] היה בדיוק כמו הפער בין התקציב לחינוך ילד "יהודי" ל"ערבי". בישראל אמנם לא נהוג להצהיר הצהרות מהסוג שהצהיר האידיאולוג של האפרטהייד Dr Hendrik Verwoerd – שאמר שמטרת החוק היא למנוע מהשחורים לקבל חינוך שיעודדם לשאוף לעמדות שאין ביכולתם להשיג, ועליהם להסתפק בג'ובים נחותים, לעבוד במכרות, בנקיון, כשוליות של "לבנים", או בבנטוסטנים – במובלעות העניות, לשם הם הועברו בעקבות טרנספר מאולץ… וכאן? הרי אתם יודעים, מרגישים ומנחשים לאן נושבת הרוח הציונית, ומה זוממת הגועליציה!

  6. אמנון נוימן הגיב:

    קשה להתדיין עם אדם שהינך מסכים למרבית דעותיו ומקבלם בסה"כ ,לי אין כל ענין להתיחס לשוטים פוליטים המבטאים את בורותם וצרות אופקיהם כפי שחיים מציגם.
    קשה לי לקבל שאתה מצרף את א. צ. ג עם שאר האנשים ההגונים ביצירת התרבות הישראלית אך בלית ברירה מקבל זאת כחלק מהתפתחות התרבות הישראלית. מה שיותר קשה לי לקבל את החינוך הומניסטי לכאורה שקבלנו בבית החינוך לילדי עובדים (גם אני למדתי באחד מהם)גם המורים שלי היו הומניסטים ונפלאים אך כשיצאנו מכתלי ביה"ס נפגשנו "בעבודה עברית" שמוש במושג " תוצרת הארץ " רמיסת ירקות של פלאחים מסכנים שבאו למכור את מעט הירקות שגידלו ,וכשבגרנו קצת הסבירו לנו בנוער העובד שהאדמות שקנינו מבעלי הקרקע האפנדים ולכן אין לפלחים רשות לעבדם. כשבגרנו יותר היינו חברים ב"הסתדרות הכללית של העובדים העבריים" עם רצון ןממוש מוצלח ביותר של הפרדה מוחלטת מבני הארץ משמע הערבים. כשבגרנו לגמרי בגיל 17 בפלמ"ח חונכנו לרשת את הארץ . בשום קיבוץ שהייתי לא שמעתי הרצאה או הזכרה על אודות התיאוריות הסוציאליסטיות הרווחות עד לשחרורי מהצבא ב-49.
    המאמצים בחינוך ההומני בבתי החנוך של העובדים שנעשו בכנות ע"י המורים ובין הדרך הפוליטית של הציונות העובדת של אז הינה בטוי לניגוד ולסתירה שהיה בישוב של א"י העובדת (לא האזרחית כפי שנקראה )בין הסוציאליזם ובין מטרות הציונות , בין אמונתם של של המבצעים בתום לב ובין ראייתם של המנהיגים את הסוציאליזם רק כפיגומים לבניית הציונות ,פיגומים שהתקופה מחייבת, פיגומיים שהוסרו באחת מיד לאחר קום המדינה .
    "תסמונת העקדה" שאני אחד מבניה בניגוד לדעתך כן עצרה את המאמצים לעצב "דור הומני אחר " לא רק עצרה אלא , חיסלה והביאה את המדינה ותרבותה למה שהיא כיום והראיה . הם חברי לשעבר שנותרו בחיים ודעותיהם, ואצל המשוררים של הדור שלנו כגון: חיים גורי ולא בכדי אני אומר זאת…

    מה כתב ידידי בועז עברון לפני 40 שנה איני זוכר ולדאבוני גם בועז אינו זוכר אך אני מסכים בדרך כלל עם ראיתו ארוכת הטווח. הינך מאכזבני בדעתך על אנשי קדימה , הרי הם היו והינם פירותיו של הלכוד ממנו יצאו הם עוצבו ברוחו ובדרכו של של האדם שהעמיק להשחית את הארץ האומללה הזאת
    ראש הממשלה שרון .

    הסבריך לגבי הדרך בו הימין עושה דה לגיטימציה לאנשים שפויים נכונים , תהליך זה הוא חלק מהפשיזציה ושטיפת המח של הצבור לפני הכנסתם למחנות מעצר דבר שנעשה בכל המדינות שנעשו פאשיסטיות . יש כמובן לגנות את אובמה אך רצוי להבינו , צילו הקודר של הנשיא קנדי כנראה רודפו כל העת . אדם אחד ויהי בעל החזון הרחב ביותר לא ישנה מבניםחברתיים ומערכות פוליטיות , חייב להיות תהליך שיביא את ארה"ב לשנוי בגישתה לישראל אולי יהיו האירועים האחרונים במזרח מנוף לשנויים. בהתיחסות לחרם אני עושה זאת באדיקות כבר שנים רבות ומקפיד על זאת כמו יהודי אדוק על כשרות ומקווה שכל אנשי הבינה והשכל הישר יצטרפו מהר לזאת ככל שניתן . גם בדרום אפריקה החרם תרם את חלקו בשנוי.
    איננ מאמין שהמערכת הפוליטית של היום בארץ על כל אגפייה מסוגלת או רוצה לעשות שלום עם הערבים , בכדי לרצותם יש להשאיר את הארץ היעודה , המובטחת, לשלטון ציוני עוד אלף שנה. מזכיר לך משהו? כל עוד יוכלו המנהיגים הציונים לשלוט ישלטו על בני הארץ הזאת בכסויים שונים כפי שהם יודעים. לכן הפתרון היחיד הינו יצירת מדינת כל אזרחיה זה אמנם חזון רחוק אך זה הפתרון היחיד להפסקת שפיכות הדמים הנמשכת , אך כיון שאני אדם מעשי ומודע לטרוף של שני העמים הדבר יחל רק אם מדינות העולם יעשו זאת מתוך חשש לשלומם ויכפו זאת על ישראל.
    בברכה אמנון

  7. חיים ברעם הגיב:

    לאמנון, מכתב מרתק. עם זאת, קשה לי להבין היכן מיקמת את חילוקי הדעות. במשך שנים אני מצביע על הסתירה המשוועת בין היומרות בחינוך הציוני-סוציאליסטי לבין המציאות. עם זאת, התדמית העצמית דרשה מרבים מאיתנו לגלות אנושיות במקרים רבים. זה לא משנה את העובדה שהשיטה יצרה סתירות בלתי נסבלות. לא הבנתי היכן מצאת סלחנות לגבי קדימה. הניסיונות לתת הסברים היסטוריים וסוציולוגיים אינם מעניקים אשראי מוסרי למי שאיננו ראוי לכך

  8. עידו לם הגיב:

    כול האנשים האלה שציינת הם באותה מידה חלק מתרבותו העברית והישראלית של ליברמן לא פחות משלך, ומעולם לא שמעתי שליברמן ניסה לנשל אתכם מתרבותכם אז הבכיינות הזאת ממש לא במקומה.

  9. אמנון נוימן הגיב:

    חיים, "לא מיקמתי חלוקי דעות" מתחילה הערתי כי קשה להתדיין עם אדם שהנני מסכים אתו בסה"כ ניסיתי ללבן ולהדגיש מספר נקודות . אך ברשותך, לא הבינותי את הפיסקה כי הסברים היסטוריים אינם מעניקים אשראי מוסרי . בברכה אמנון.

  10. מאירועי ה-3 למרץ 2011 -- מה קורה כש"נערי גבעות" רוצחים ומשתוללים הגיב:

    * "קטין יהודי" — ממש נער, דקר למוות את הפלסטיני חוסאם רווידי. אבל הפרקליטות החליטה להעמיד את הרוצח לדין על הריגה ולא על רצח. מסתבר שבמדינת האפרטהייד דם ערבי זול מדם של "קטין יהודי טהור". האמירה מוכרה לכל: הצדק חייב להיעשות ולהיראות! אסור ל"כבס" ו"לרכך" – צריך להעניש במלוא חומרת הדין, למען יראו נערי הגבעות וייראו!
    * ההצגה ועונשה – בעקבות קשי הדיפלומטיה החליטה הגועליציה לנסות לשפר את תדמיתה… ברק שלא פינה אף "מאחז" וגם לא התנחבלות אחת בכל תקופת "שרותו" כסר ביבי-טחון, החליט שצה"ל והמשטרה יבצעו הצגת כוח ויהרסו מבנה קטן אחד ב"חוות גלעד". כסטטיסטים השתתפו "נערי הגבעות" שזרקו אבנים על גיבורינו מ"כוחות ביביטחון". היום נמשכה ההצגה. ה"נערים" חסמו כבישים באבנים וצמיגים בוערים. בשטחים מגיב צבא הכיבוש אחרת. במקום לחסום את "נערי הגבעות" ולעצור את ההתפרעויות שלהם ניצל צבא הכיבוש את האירוע לחסום את תנועת הפלסטינים. חיים לוינסון, מ"הארץ" דיווח בשעה 13:58: "כביש עוקף שכם נסגר לתנועת כלי רכב פלסטיניים בשל החשש כי פעילי ימין יידו אבנים לעברם". איזה צבא טוב יש לכיבוש… מרוב דאגה לפלסטינים חוסמים את תנועתם…

  11. ‎מאירועי ה-3 למרץ 2011 -- מה קורה כש"נערי גבעות" רוצחים ומשתוללים הגיב:

    * "קטין יהודי" — ממש נער, דקר למוות את הפלסטיני חוסאם רווידי. אבל הפרקליטות החליטה להעמיד את הרוצח לדין על הריגה ולא על רצח. מסתבר שבמדינת האפרטהייד דם ערבי זול מדם של "קטין יהודי טהור". האמירה מוכרה לכל: הצדק חייב להיעשות ולהיראות! אסור ל"כבס" ו"לרכך" – צריך להעניש במלוא חומרת הדין, למען יראו נערי הגבעות וייראו!
    ‎* ההצגה ועונשה – בעקבות קשי הדיפלומטיה החליטה הגועליציה לנסות לשפר את תדמיתה… ברק שלא פינה אף "מאחז" וגם לא התנחבלות אחת בכל תקופת "שרותו" כסר ביבי-טחון, החליט שצה"ל והמשטרה יבצעו הצגת כוח ויהרסו מבנה קטן אחד ב"חוות גלעד". כסטטיסטים השתתפו "נערי הגבעות" שזרקו אבנים על גיבורינו מ"כוחות ביביטחון". היום נמשכה ההצגה. ה"נערים" חסמו כבישים באבנים וצמיגים בוערים. בשטחים מגיב צבא הכיבוש אחרת. במקום לחסום את "נערי הגבעות" ולעצור את ההתפרעויות שלהם ניצל צבא הכיבוש את האירוע לחסום את תנועת הפלסטינים. חיים לוינסון, מ"הארץ" דיווח בשעה 13:58: "כביש עוקף שכם נסגר לתנועת כלי רכב פלסטיניים בשל החשש כי פעילי ימין יידו אבנים לעברם". איזה צבא טוב יש לכיבוש… מרוב דאגה לפלסטינים חוסמים את תנועתם…

הגיבו להצדק ינצח - בעזרת השמאל האמיתי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים