הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-26 באפריל, 2011 7 תגובות

מדוע עולים מחירי הנפט והמזון בכל העולם? שאלה זו עמדה במרכז מפגש בו השתתפתי בשבוע שעבר ב"חוג אחווה", הפועל במכון אמיל תומא בחיפה, ושדן במשבר הקפיטליסטי שאינו דועך. נוסח אחר של השאלה הוא: "מדוע מחירי המזון והדלק עולים, אבל השכר אינו מדביק את יוקר המחיה?"

כאשר נשאלות שאלות אלה בפורומים ציבוריים בהם משתתפים נציגי הממשלה או תעשיינים התשובה היא פשוטה: "זה לא אנחנו, זה הם". הכוונה היא למדינות שבהן מגדלים קפה או קקאו, או למפיקות הנפט. העובדה שהממשלה והתעשיינים (המקומיים) גוזרים קופון יפה מעליות המחירים התכופות אינה הסיבה היחידה לכך שהיוקר גדל במהרה. נכון, שעליית המחירים המהירה גורמת, בין היתר, לאזרחי בורקינה פאסו ולנהגי המשאיות בנמל שנחאי לפתוח במחאות קולניות. מחאות שהן פחות קולניות במרחב שבין קריית שמונה לאילת. יש הקושרים את גל ההתקוממויות העממיות הפוקד את ארצות ערב לגל אחר, זה של התייקרויות מוצרי היסוד; שללא ספק הציתו את המרד.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אמר בסוף השבוע האחרון כי אין "תכנית קסם" להורדת מחירי הנפט הגבוהים. אובמה אמר את הדברים בעקבות עליית מחירי הדלק בארה"ב, שהאמירו ל-4 דולר לגלון, ועשויים בקרוב לעלות עוד. סקר ה"ניו יורק טיימס" מצא כי 70% מהציבור האמריקני סבור כי המדינה נמצאת "על המסלול הלא נכון", והפרשנים מאמינים כי מחירי הדלק הם הסיבה העיקרית לכך. יש להזכיר שכ-4 ליטר דלק "שלנו" מהווים את הגלון האמריקאי. כך שהאמריקאים משלמים עבור ליטר דלק כ-3.5 שקלים או כמחצית ממחירו בישראל.

אבל מדוע המחירים עולים ללא הרף? אולי בגלל שבסין רמת החיים עלתה בהרבה וההיצע אינו מספק את ביקוש? או, אולי מלחמת האזרחים בלוב היא-היא הסיבה לעליית מחירי הנפט – בגלל שהתפוקה העולמית פחתה? האמת היא שגם החקלאות הסינית מדביקה את הפער שבין גידול האוכלוסייה וההיצע בשווקים ואת ה"נפט הלובי" התנדבו הסעודים לספק.

כך שהסיבה לייקור מחירי הדלק והמזון אינה מצויה בסין הרחוקה או בלוב הקרובה הרבה יותר. הסיבה היא: "סחורות עתידיות". קרי: סוחרים ממולחים, תאגידים גדולים וספסרים למיניהם שהחליטו להמר על מחירי הדלק, הסויה או התירס בעוד שנה, שנתיים או שלוש שנים.

בעולם קפיטליסטי הנמצא במשבר, שבו התשואות נמוכות במיוחד או שהשקעות שנחשבו "סולידיות" היו למסוכנות ביותר, קבוצה מצומצמת של ספקולנטים משחקים עם מזונם של מאות מיליוני בני אדם. הם החליטו "לקנות" את תפוקת הנפט העתידית או את גידולי התירס והחיטה שטרם נזרעו. הם לא ממש קונים. הם קונים נייר, זכות לכמות מסויימת (וגדולה ככל האפשר) של תירס או של נפט בצפייה שהביקוש העולמי לא ירד ואף יגדל.

למה שקרוי "סחורות עתידיות" יש בורסה בשם "נימקס" (NYMEX) הפועלת בעיר ניו יורק שבה ניתן לסחור בגז, דלק, זהב… ואף בחשמל שטרם נמצא בתוך האדמה או שטרם הופק. המסחר ב"סחורות עתידיות" הוא כה רווחי עד שבשנים האחרונות הוקמו בורסות בדמותה של "נימקס" בשורה ארוכה של מדינות בהן מקסיקו, אוסטריה, בלגיה, צ'כיה, גרמניה, רוסיה, בריטניה, סין ואף בנפאל.

ספסרים רבים רוצים לגזור קופון על חשבון קניית התירס של תושב מקסיקו או מרכז אמריקה, מרכיב בסיסי של ה"טורטיאס" העממיות; או לעשות סיבוב על חשבון צלחת האורז של האיכר הסיני או הווייטנאמי ובני משפחותיהם. אך כדרכן של בועות שנוצרו בשנים האחרונות, כגון בועות הנדל"ן, ההיי-טק, המשכנתאות ומה לא, טמונה בה סכנה גדולה. למשל: שמשקים נוספים ייכנסו להאטה כך שצריכת הדלק ומוצריו תקטן. או שעשרות מיליוני איכרים סינים יחד עם מיליוני תושבי העיר מקסיקו העניים יחליטו לצמצם, ובצער רב, את צריכת המזון שלהם בגלל היוקר וכך להביא לעודפי ייצור גדולים. יהיה זה המרחק הקצר והמהיר ביותר מרווחי שיא להפסדי ענק.

ברכבת ההרים (או רכבת השדים) של המשבר הקפיטליסטי יש הרוצים להרוויח מכל פנייה חדה. הבעיה היא שרבים הרבה יותר נופלים מן הקרונות.

  • · המכללה החברתית-כלכלית פותחת בימים אלה קורס חדש בתל-אביב: "בין ממון למזון" – פרטים באתר www.sea.org.il
תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. טובה שיבר הגיב:

    להערכתי מחבר המאמר אינו מפרש נכונה את המציאות הכלכלית וזאת מן הסיבות הבאות:

    1. המסחר בסחורות עתידיות נועד בראש וראשונה להגן על העוסקים בקניה או במחירה של סחורות כמו חיטה, כותנה, נחושת, תירס וכדומה מפני הפסדים העלולים להגרם להם בירידה/עליה בלתי צפויה.

    לקונה הסחורה יש כמובן אינטרס שהמחיר לא יעלה -מבחינתו עדיף שמחירה ירד… – ואילו למוכר הסחורה
    האינטרס הפוך: הוא אינו מעוניין שמחירה ירד -מבחינתו עדיף שמחירה יעלה…

    כך קורה שהקונה רוכש חוזה עתידי שיגן עליו מפני עלייה לא צפויה ואילו המוכר יקנה חוזה הפוך -כזה שיגן עליו מפני ירידה שלא נחזתה מראש.

    2. לא צריך להיות חכם גדול בכדי להבין שמעצם העובדה שמתקיים מסחר שבו כל צד פועל "הפוך" מן הצד השני נוצר איזון בין הביקוש להיצע ואיזון זה בדרך כלל פועל למיתון התנודתיות במחירי הסחורות העתידיות.
    המסחר בחוזים עתידיים מתנהל ברובו על ידי מוסדות, ממשלות, חברות גדולות, וכדומה ופעמים רבות ממשלות דווקא הן שמספסרות במחיר הסחורות. כך למשל לאורך ההיסטוריה גרמו המדינות מפיקות הנפט להעלאת מחירו והדוגמה הבולטת ביותר היא הזינוק במחירי האנרגיה לאחר ממלחמת יום כיפור.

    אבל שורה ארוכה של מדינות מפיקות מחצבים נוהגות בצורה דומה: כך למשל נטען כי העליה המטורפת לה אנו עדים בשנתיים האחרונות במחירו של הזהב נובעת בין השאר מספקולציה של מפיקות הזהב הגדולות (בריה"מ, דרום אפריקה, ועוד.)

    בשוליים אמנם פועלים מה שמחבר המאמר מכנה "ספסרים" שלהם הוא מייחס משום מה כוחות על טבעיים המאפשרים להם לצפות מראש את כיוון התנועה של הסחורה ולגזור קופון שמן מעליה/ירידה במחירה.

    אם היה בודק מחבר המאמר את הנושא היה מגלה להפתעתו כי על כל "ספסר" שמרויח מספקולציות בחוזים עתידיים יש לפחות 10 כאלה "שהפסידו את התחתונים"
    כך שהנסיון לטעון כי "הספסרים" כולם מרויחים תמיד רחוק מאד מן האמת -המציאות שונה לחלוטין.

    יש עוד אינדיקציה היכולה ללמד על כך ש"הספסרים" אינם עושים חיל בדרך כלל: אפשר לבדוק את ביצועי קרנות הגידור המתמחות במסחר בחוזי סחורות עתידיות ולהיווכח כי רובן בקושי מצליחות להפיק רווח כלשהו ופעמים רבות הן מסיימות את חייהן כתוצאה משיקולי השקעה מוטעים הגורמים להפסדי עתק.

    • טיעונים מופרכים הגיב:

      כל ספסר עלול להפסיד. זה לא מבטל את הספסרות. ספסר זה לא איזה נוכל שרוצה לעשות קופה. אלו גורמים עתירי הון ביניהם מהוגנים כמו בנקים קופות גמל שרוצים להביא תשואות על ההון שבידיהם. מאחר שהשוק הריאלי רווי, הולכים הכספים להשקעות ספקולטיביות ואלו מעלים לשמיים את מחירי המניות, הנדלן, המטבעות וכו' וגם השקעות בסחורות עתידיות, במחירי מטבע עתידיים וכו'.,ד שהבועה מתפוצצת. כלומר, עודף עצום של הון בצורתו הפיננסית שחייב להיות מושקע כדי להפיק רווחים, גורם לעליית מחירים בכל ענפי הפעילות רק מסיבות ספוקולטיביות וכל נסיון למתן אותם ע"ממשלות וגופים אחרים נועד לכשלון עקב כמות הכסף האדירה שמסתובבת בשוק הזה (למשל הנסיון לעצור את עלית מחירי השקל ע"י קניית דולרים) עד שהבועה מתפוצצת וסכומים אדירים יורדים לטמיון ומתחיל סיבוב נוסף

  2. הסבר יפה אבל מוטעה הגיב:

    כפי שכתב דוידי בסוף אם יקנו פחות אי אפשר יהיה למכור ביוקר. כלומר, אם לא היה משתלם לקנות סחורות עתידיות במחיר גבוה המחיר לא היה עולה. המחיר גבוה ולכן משתלם, כפי שדוידי בודאי יודע, בסופו של דבר משום שדלק ומזון הם מוצרים במחסור. רק כשאין מספיק ממוצר מסוים והדרישה יציבה או עולה אפשר להעלות את מחירו. לכן המסחר בסחורות עתידיות הוא תוצאה ולא סיבה. אגב, סעודיה אמרה שתעלה את תפוקת הדלק כדי לרסן את מחירו אבל לא עשתה זאת ולכן מחירו עולה. מחיר הדלק יעלה עוד ועוד ואיתו מחירי כל המוצרים האחרים פשוט מפני שהתחזיות הן שלא יהיה יותר נפט תוך כ-50 עד 100 שנה.

  3. איל הגיב:

    Peak oil
    חפשו בגוגל

  4. טובה שיבר הגיב:

    "לטיעונים מופרכים":

    ברור שכל ספסר עלול להפסיד וברור שזה לא מבטל את הספסרות, אבל נדמה לי שלא הוכחת דבר בטיעונים אותם העלית.

    מה שאני טענתי היה פשוט וקל להבנה: המוסכמה הרווחת בחוגים מסויימים בדבר ספקולנטים המרויחים הון עתק כביכול על גבם של העמלים מזי הרעב פשוט אינה נכונה משום שרבים מהם מפסידים הון עתק והנתונים מוכיחים זאת.

    לו יכולת להביא נתונים הסותרים את טענתי הרי שהיה טעם בדבריך.

    אני סבור שכל עוד אינך עושה זאת ההנחה עליה אני מבסס את דברי נשארת תקפה.

  5. טיעונים מופרכים הגיב:

    אפילו אם כל הספקולנטים רק מפסידים הון עתק, העובדה לא משתנה שהפעילות הספקולנטית בממדים כפי שהיא אכן מתבצעת מנפחת את המחירים ואת הבועה עוד ועוד עד שהיא מתפוצצת.
    קשה להבין? תלוי למי

  6. יוני הגיב:

    צריך פיקוח על
    מחיר דלק

הגיבו לאיל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים