הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 ביוני, 2011 21 תגובות

ביכולתנו להגדיר היטב מה איננו קומוניזם, כי אנו יודעים היטב מהו הקפיטליזם ואנו מכירים כמה מחוקיו הבסיסיים. אפילו המשבר הקפיטליסטי שהחל בארה"ב ב-2007 איננו הפתעה גמורה למכירים את חוקי ההתפתחות הקפיטליסטית, ובייחוד, איננו מהווה הפתעה לקומוניסטים ולמרקסיסטים. אבל דווקא בעת משבר קפיטליסטי עולמי על המרקסיסטים להגדיר את חזונם לחברה העתידית. זו שתבנה על חורבות הקפיטליזם.

workers

אסיפת עובדים במפעל ניסן בשדרות העומד בפני סגירת בגלל החלטת בעליו. בעתיד, אספות העובדים ינהלו את המפעלים (צילום: רשות השידור)

לרוב, אנו פועלים כדברי המשורר "בעד הנגד". נגד… נגד הפרטות… נגד קיצוצים… נגד פגיעה בשכר העובדים או נגד הפחתת מיסי חברות ובעלי ההון. אך לפעמים מתוך כל הנגד, יש השואלים אותנו (ואף אנו שואלים את עצמנו): במה אתם מצדדים? או במילים אחרות: איך ניתן לבנות מציאות אחרת, צודקת ושוויונית. אנסה לשרטט בכמה קווים כלליים את יעדי החלופה הסוציאליסטית, את השינוי החברתי מן היסוד. אינני טעונת שבידי התשובות. אלה נקודות שאני רוצה להציב בפתיחת דיון שאמור להיות מעמיק, דמוקרטי ולרוחב. הדיון מתחיל בשאלות היסוד: מה אנו רוצים כקומוניסטים?  לאיזו חברה אנו שואפים?

כאמור, הדיון צריך להיות דמוקרטי וגם המענה חייב להיות קיום הדמוקרטיה. אבל לא מדובר בדמוקרטיה פורלמית, אלא הדמוקרטיה מהותית: בדמוקרטיה כלכלית. בחברה דמוקרטית  מהותית התאגידים, המפעלים ובתי עסק  – כולל המשקים חקלאיים – ינוהלו על-ידי כל העובדים או החקלאים. הדמוקרטיה מן היסוד כוללת בחירות לוועד המנהל את התאגיד באופן שוטף. כמו-כן, כל ההחלטות הגורליות יתקבלו על-ידי העובדים באמצעות האסיפה. הבחירות לוועדות הניהול (ההנהלה, כפי שהיא מכונה כיום) יתקיימו מתקופה לתקופה. הניהול הדמוקרטי על ידי העובדים ולמען העובדים, ימגר את עיקרון מקסום הרווח של הבורגנים ובעלי ההון. בהיעדר הדחף למקסם רווחים, שיקולים אחרים ישפיעו על ניהול התאגידים – כגון תרומתם המעשית למטרות חברתיות או לסביבה. כשיש דמוקרטיה בכלכלה העובדים לא מפתחים רגשי הניכור. "כל העסק הוא שלנו נרוויח או כולנו נפסיד, נעלה או ניפול" יגידו העובדים, כך שהתחושה שיש "לדפוק את הבוס" ייעלמו כי. העובדים יהיו ה"בוסים" של עצמם.

ועוד, במשטר הקפיטליסטי מי שקובע את המחירים של המוצרים, לכאורה, הם מנגנוני השוק. במשטר קומוניסטי המדינה אמורה עדיין לשלוט ולסבסד את מחיריהם של המוצרים החיוניים. אך מחיריהם במה שיוגדרו כ"מוצרים הלא חיוניים" ייקבעו על ידי הצרכנים והיצרנים על בסיס עלות ייצור ורמת הביקוש, ובנוסף הצורך של כל משתמש או לקוח למוצר.

כחלק מהשלטת הדמוקרטיה "מלמטה" והשינוי בתפקוד מנגנוני השוק, יהיו שינויים לעמוק של שירותי הרווחה. תפקיד המוסד לביטוח לאומי במשטר הקומוניסטי אמור להיות הקמת הרשת תמיכה חברתית לכל מי שלא מסוגל לעבוד מפאת מחלתו או מוגבלות, קבועה או זמנית. שינוי תודעתי זה יקרין גם על הפרסום – שהוא כעת אחד הכלים היעילים ביותר כדי להחדיר את העולם הערכים הקפיטליסטי. הפרסום, בעולם קומוניסטי, אמור לשרת את הרווחה ואת הצרכנות הנבונה ולאו דווקא את התחרות בין תאגידים. הסחורה תהיה סחורה אבל שונה עד מאוד מהסחורה כפי שאנו מכירים אותה היום.

נשאלת השאלה האם כל מה שתואר עד כה תקף במדינה אחת, או במספר מדינות או בכל העולם. השאיפה היא, כמובן, לעולם טוב יותר הבנוי על יסודות הצדק החברתי. אבל כעת ההסכמים הבינלאומיים הנחתמים בין מדינות שונות נעשים לרוב לטובת המדינות העשירות על חשבונן של המדינות שבפריפריה. רבים מההסכמים, הכלכליים, הפוליטיים ואף הביטחוניים נחתמים מאחורי גבם של העמים. ההסכמים הבינלאומיים בעידן החדש ייחתמו על ידי הגוף המתאם שייבחר ישירות על ידי העם, הממשלה, ויתבססו על עקרונות הצדק הכלכלי והחברתי והפיתוח האנושי בר-קיימא.

בעולם חדש, בעולם של צדק חברתי, הצבא והמשטרה המשמשים כעת ככלים לאכיפת הסדר הקפיטליסטי על העובדים והעמים יאבדו את הרלוונטיות שלהם. גם מנהיג מהפכת אוקטובר, לנין, התייחס לא פעם למשטרה והצעתו הייתה להחליף את הגוף המדכא הקיים בקפיטליזם במיליציות עממיות בהן כל העם יוכל להשתתף ובעיקר נשים – כי עליהן ניתן לסמוך בכל עניין הביטחון החברתי של היחידים ושל החברה. אגב, גם בעת ההתקוממויות העממיות של החודשים האחרונים במצרים ובתוניסיה הוקמו מיליציות שכונתיות ואף אזוריות כדי להגן על רכוש התושבים ועל שלמותם – לאחר שהמשטרה התפוררה או חדלה מלתפקד. זאת בשונה, למשל, מהצבא או המשטרה בישראל המוכנים בכל עת לשרת את האינטרסים של ההון ושל הכיבוש.

לא ניתן לחולל את השינויים שאני מציעה כאן בקצרה ללא שינוי תודעתי עמוק. חינוך למהפכה ולתודעה מהפכנית הוא שלב הכרחי בשינוי הכולל. בין היתר יש ללמד את יסודות הכלכלה חברתית ושוויונית עוד בתחילת דרכם של הילדים כדי שהם-הם יהיו נושאי הבשורה. לא מספיק לטעון שקומוניזם אמור להיות ההפך מקפיטליזם. הניסיון מלמד שאובדן ערכי השוויון והדמוקרטי יכול לגרום לאובדנן של זכויות שהושגו באמצעות מאבקים ממושכים.

  • מתוך דברים שנאמרו בכנס מרקס החמישי, שנערך בגדה השמאלית, בסוף חודש מאי 2011.

 

תגובות
נושאים: מאמרים

21 תגובות

  1. אורי הגיב:

    סורי… לא נשמע מלהיב… אבל אולי אין לי תודעה מספיק מפותחת 🙂

  2. שלוש קריאות הידד הגיב:

    יספר לי איש החלומות איפה יש מקום כזה מלבד בהזיות. היה משטר קומוניסטי בברה"מ בסין ובעוד כמה מדינות. זה היה לא רק הפוך למה שכתוב פה אלא שהמשטר הקפיטליסטי הנורא ביותר הוא גן עדן לעומת מה שקרה בארצות הקומוניסטיות. לחלום זה יפה אבל לכתוב שטויות זה מגוחך.

    • אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

      זה בכלל לא חלום. זה משעמם. פשוט חרא של אוטופיה כזה בזבוז זמן חלום על עולם כזה במקום לחוות את הרגע.
      הקפיטליזם היא הדרך היחידה להצעיד את האנושות קדמה להפכה לרב גונית, תוססת, מגוונת מענינת ויפה. בלי קשר לשגשוג והחופש החסר תקדים שהיא הביאה (בגרסה היותר סוציאל דמוקרטית אני גם נגד ניאו לבירלזם חזירי) הרבה אנשים אומרים ש"קומוניזם נשמע יפה על הדף" לא. הוא ממש לא יפה. לא על הדף, ועל המציאות אין בכלל מה לדבר.

  3. ק.א. הגיב:

    "לא ניתן לחולל את השינויים שאני מציעה כאן בקצרה ללא שינוי תודעתי עמוק"
    אכן. לפחות לפי שעה, לרוב לא מזיז שלחץ הדם במדינה מראה: 120 על ש(ל)מונים.

  4. בן צבי הגיב:

    לאחר קריאת הדברים השתכנעתי שאנחנו חיים בעולם טוב יותר ממה שיש לנואמת להציע.
    לומר דברים כאלה ,כשחורבות העולם הקומוניסטי לרגליה , כשבקובה יש דוגמה חיה לאיך נראה עולם קומוניסטי אמיתי , ולא בחלומות, צריך להיות מנותק מהמציאות .

    • ג.ש. ירושלים הגיב:

      לבן צבי כמה עובדות :
      1 – העם בקובה מעדיף הרבה יותר את משטרו של פידל קאסטרו
      מאשר את המשטר הרקוב והמושחת של בטיסטה (חברם היקר של האמריקאים)
      2 – בל תשכח מאז ההפיכה של העם הקובני ב-1959 האמריקאים הכריזו חרם-כלכלי
      עם שאר ידידותיה עד היום הזה על העם הקובני.
      למרות זאת נכון מאז ועד היום העם הקובני תומך ללא סייג במשטר הקיים.
      3 – חשוב שאדם יהיה מאושר ללא דאגות, מאשר שיצבור הון ולבסוף לא יסתפק.
      ככתוב "איזה עשיר השמח בחלקו".

      • דינו הגיב:

        כן, כמה עובדות:
        נתוני ההגירה מקובה לארה"ב לעומת ההגירה מארה"ב לקובה (ישנה הגירה כזו?) מראים שהטוואריש הקובני אולי מעדיף את קסטרו על בטיסטה, אבל באותה נשימה גם מעדיף את קרטר-רייגן-קלינטון-בוש-אובאמה וכיוב' על פני קאסטרו.
        האמירה לפיה העם הקובני "תומך ללא סייג" במשטר הקיים היא לא רק דברים בעלמא אלא גם סרקזם לשמו, שכן אין בקובה בחירות דמוקרטיות ולכן אינך יכול לדעת מה היה מעדיף העם הקובני אילו היתה לו אפשרות בחירה. שיטת הפעולה הקומוניסטית הרי תמיד היתה – "שלול מהאדם בחירה, אל תיתן לו לצאת מהמדינה ואז טען בתוקף שהוא מאושר".
        באותו עניין – הסרקזם שלך ממריא באמירה השלישית ("חשוב שאדם יהיה מאושר ללא דאגות"), ממנה נרמז שמדינה קומוניסטית מספקת סביבה מאושרת וחסרת בעיות, וכפי שאנו יודעים היטב מהנסיון הסובייטי, הצפון-קוריאני וגם הקובני (למגינת ליבך) – אלו אכן דברים חסרי בסיס ואפילו שקריים.

        • ג.ש. ירושלים הגיב:

          בקצור בשורה התחתונה אתה מעדיף קפיטליזם חזירי !
          לראייה אפילו המעמד הבינוני יורד מטה.
          מעמדו של השכיר במדינה שלנו הופך במלוא מובן המילה לעבד של
          המאה ועשרים ואחת.(ללא שום זכויות סוציאליות)
          ולקנות דירה 3 חדרים נכון להיום הוא בגדר חלום בלבד.
          ואם כבר מדברים על נושאים חשובים עבור האזרח הממוצע,(בעיקר לזוגות צעירים)
          מה עם החינוך,הבריאות,התעסוקה,התרבות,הדיור,והאמן לי יש עוד הרבה
          דברים שהאזרח אמור לזכות ולא מקבל מאומה.
          אבל כן מקבל כול פעם מחדש גזירות חדשות שבו משרד האוצר
          יש לו פוטנציאל אדיר ליצירתיות

        • כמה עובדות הגיב:

          נתוני ההגירה מישראל לארצות המערב ולארה"ב בפרט מראים שאחוז המהגרים מישראל גבוה מאחוז המהגרים מקובה וזאת למרות שישראל לא "נהנית" כבר חמישים שנה ממצור כלכלי, להיפך היא נהנית מקרן שפע הזורמת אליה בצורת תמיכה ישירה בתעשיות הצבאיות והנחות מסחריות וכלכליות אחרות. ובכל זאת, לו ארה"ב היתה מעניקה קרין קארד לכל אזרח ישראלי הרוצה להגר לארה"ב כפי שהיא מעניקה לכל קובני, סביר להניח שלא היה נשאר כאן מישהו לכבות את האור בנתב"ג.

          העם הקובני כנראה אינו מאושר מנחת זרועו של השכן החזירי אך עדיין מחזיק מעמד וגם זה משהו בתנאים האלו ועוד מייצא עזרה רפואית לעמים נדכאים במקום נשק שישראל מיצאת למשטרים חשוכים (העקר שכולנו נהנים מכך…)

          הנסיון הסובייטי, הצפון קוריאני הקובני ואפשר להוסיף האירני וכל משטר המתנגד להגמוניה הנצלנית של האימפריאליזם גורלו רע ומר בעולם שבו "הטובים" מכתיבים את התנאים לקיום.

      • בן צבי הגיב:

        לג.ש.

        מה שאתה מציג כאן אינן עובדות אלא תעמולה . אם אתה רוצה עובדות הרי לך :
        1. 10 מיליון בני אדם בקובה נתונים בסגר מתמשך למעלה מ50 שנה, מאז עלות השלטון הקומוניסטי ,
        אין תיקשורת חפשית ואין יוצא ובא , ככל כל בני האדם בעולם החופשי .
        העם בקובה ממתין לנפילת המשטר ואז תראה כמה חיבה יש להם למי ששללו להם את החירות .
        2. ארה"ב היטילה חרם על קובה בגלל העדר זכויות אדם בסיסיות , אבל השלטון שם לא מתכוון להעניק חירות . מצחיק לראות איך בכל שנה מפגינים קומץ אנשים מהמחנה שלך נגד החרם של ארה"ב על קובה אבל באותה שעה הם מתחננים לאומות העולם להטיל חרם על ישראל בגלל העדר זכויות חירות לפלסטינים .( הקובנים קונים בשתי ידיים את מצב הפלסטינים אם רק יתנו להם ) ו מה אתה אומר על זה ?
        3. אם אתה כל כך מתפייט על החיים בקובה לך תגור שם שנה ונראה אותך אחר כך .

        • ג.ש. ירושלים הגיב:

          מה אגיד מר בן-צבי ,אתה חמקמן מעולה!!!
          אני מציין עובדות בהקשר למשטר שלנו ואפילו לא טרחת להגיב במשפט אחד.
          בהקשר לקובה מתי אתה היית בקובה ? ואם בכלל.
          נכון אני הייתי רק לפני שנתיים בהוואנה ולומר את האמת צפיתי קצת ליותר,
          יחד עם זאת עובדה שהמשטר קיים שם מאז 1959.
          למרות כול הנסיונות של האמריקאים להפיל(בדרכים בזויות ביותר) את משטרו של פידל קאסטרו.
          רוב מוחץ של העם אוהד את משטרו של פידל קאסטרו, זאת עובדה !!!
          ולבסוף בהקשר להצעתך לגור בקובה,יש עוד הרבה מדינות שאני אוהד כמו קובה ,
          אז מה עכשיו תציע לי לגור בכול המקומות שאני אוהד את אותן המדינות
          זה רק להראות לך שהצעתך המגוכחת בכלל לא רלוונטי.

  5. עומר צנגוט חיפה הגיב:

    אחרי ש 150 מיליון איש מתו בניסיונות להנצחת הקומוניזם , הרבה יותר מבכל
    מסע איפריאליסטי או מלחמת עולם ( נאצי או אמריקאי ) , מצאתם את הנוסחה המנצחת – דמוקרטיה קומוניסטית !
    יופי . רק אין דבר כזה .

    בדמוקרטיה רק קפיטליזם יכול לעבוד , בין אם הוא אגרסיבי או שמשולבת בו קצת סוציאליזם ורווחה .
    הדבר היחיד שכדאי להשקיע בו לחברה טובה יותר הוא חינוך לסולידריות חברתית כדי ליצור
    צדק חברתי טוב יותר . אין מה ללמד על קומוניזם ושוויונוית , מותר וטבעי שלאנשים תהיה שאיפה לחיים
    טובים , של עושר ושפע .

  6. אנג'לו איידן הגיב:

    ספא עבדו היקרה,
    תרשי לי לספר לך על אחד מתוך אין סוף מקרים שפגשתי במסגרת העבודה. בחרתי לספר לך על המקרה הזה כי מהווה לדעתי הסבר רב-צדדי על שאלת התודעה (שאלה המטרידה הרבה אינטלקטואלים בתנועת הפועלים).

    לאחרי אחת ההפסקות האוכל, בהן התווכחתי פוליטיקה עם שאר הפועלים, פועל ניגש אלי לומר לי את משפט אחד. משפט זה והצורה בה התבטא סיכם את תודעת האיש על מספר רב של נושאים שנדונו בכמה "ישיבות" כאלה.

    'מה איכפת לי איך קוראים לישראל, אם בשם של פלסטין או בשם אחר,' אמר לי, 'כל עוד אני יכול לפרנס בכבוד את המשפחה שלי?'

    אם לא אספר לך את הצורה בה הוא אמר את המשפט הזה, אפגע אנושות בתוכנו ובמהותו. הוא התחיל בכך שהצביע על חלקים של מכונה משוכללת ואמר: 'אני מצביע על המכונה כך שהאנשים [מסביבנו] יחשבו שאני מסביר לך על המכונה. אבל, אני רוצה להגיד לך משהו אחר'. תוך כדי כך שהוא ממשיך את ההצבעות שלו, אמר לי את המשפט המרקסיסטי שאף מהפכן/ית מוכר/ת לי ביטא/ה.

    בכדי לא להסגיר את האיש, לא יגיד לך דברים נוספים עליו. אבל, תאמיני לי כי הוא מתפלל בלי להאמין בתוכן דת שהי, שיש לו הרבה פיות לשבוע, שהשכלתו היא בסיסית ביותר, שהוא מקובל בחברה ושמאחורי צניעותו יש מוח כזה גדול – אני פוטרתי בפעם המי יודע כמה והוא ממשיך לעבוד באותו המקום.

    בכדי לשמור על מקום עבודתו, אינטלקטואל גלוי וכנה יחזיר לי את החומר על סטלין אחרי קריאה ראשונית במילים אלה: 'יכול להיות שסטלין לא היה קרימינל, אבל כל החברים, המשפחה, השכנים והמכירים שלי סבורים כי הוא הכן קרימינל גדול – אין לי זמן להתמודד עם הסברה הזו שלהם.' בערך כך התבטא ערן אלבר ממרכז למוזיקה. כמובן שאין חשש מפני פגיעות בגילוי זה – בחברה שלנו מקובל לחשוב כך. וזה בלי לגלות מחשבות כאלה. כן, בדיוק כך: ערן הפתיע אותי.

    סיפרתי לך את כל זה, ספא, בכדי להיכנס ביחד איתך אל תוך העולם של התודעה מן הדלת האחורית – לא מהכניסה המפוארת קישוטים שבחזית – בגלל שמשם, בין השאר, אפשר להבחין בהשפעות הכוח על התודעה. ולהמחשה, אזכיר כי הישראלים והמצרים הפכו בין לילה מאויבים לבני-ברית עקב חתימה על הסכם שלום כוזב.

  7. shimbar הגיב:

    מתעתע. אם היה זה הספד לקומוניזם, אזי חוש ההומור ,שבלוויה היה מוסיף לה גוון "בן אמוצי"…אבל הרצינות התהומית שבה "החברה" מציעה לנו לחזור על כשלון בן 75 שנה מבלי לשנות, אפילו אחת מסיסמאותיו,ומבלי להפיק ,שמץ של לקח מאמירות של לנין על "המשטרה העממית", זו המשטרה של העם. כל אלה ועוד הצהרות, המדגישות את ההבדל ,שבין הדמוקרטיה, זו שמלמטה וזו ,ההזויה שמלמעלה. עיצוב עתידי של "המליציות השכונתיות" של תוניס ומצרים ועוד מעט ,של סוריה,ומזה זמן של איראן ואפגניסטן.
    לדבר ,היום ב2011 על כלכלה שוויונית, בנוסח של 1917, במדינה המפגרת ביותר, כלכלית , באירופה של אז?

    "החברה" הזו מתעתעת וכבר נאמר על הבורבונים ,"הם לא שכחו דבר ולא למדו דבר". עכשיו הם מדברים בשמם של הקומוניסטים.

    היא שואלת – "מה אנחנו רוצים כקומוניסטים (קלאסיים, תוספת שלי)?". אני משיב לה…להיעלם, כאן ועכשיו,מיד. לא להמתין לעוד 75 שנה של מיליציות עממיות בדמוקרטיות עממיות, עם כלכלה שוויונית, ק"גב וגולאגים. עם אמנות וספרות מגויסים על קבריהם של מליונים.מספיקה לנו "המעבדה" ההיא.

  8. אשר פרוליך הגיב:

    מאמר חשוב ביותר,מרכזי ,שאמור לעמוד בראש הדיונים והחשיבה של כל אדם וקבוצה פוליטית שטובת רוב האנושות וקיום כדור הארץ המטרה לכל מאבק.
    ידוע היטב שמארקס נמנע מלתאר את חברת העתיד ואף הסביר למה באופן חד וברור.ההסבר לכך נמצא בגישתו הדיאלקטית והמדעית כנגד הגישות האוטופיות והאידאליסטיות. באופן מבריק הצליח מארקס להסביר את הסתירות הפנימיות של הקפיטליזם,כפי שאנו רואים במימושן היום.מספיק לציין את ההתערבות המסיבית של הממשלות והבנקים המרכזים כדי למנוע קריסה טוטלית של השיטה,כפי שהתרחש מ2008 וממשיך עד היום. האם יש דבר יותר רחוק מהקפיטליזם מאשר התערבות זו של ממשלות?
    לכן,הבחירה האמיתית היא לא בין איזה שהוא קפיטליזם תיאריטי ,דימיוני,של תחרות חופשית,שווקים יעילים,פיזור הכח ואי-התערבות של הממשלה,דבר שלא היה קיים אף פעם ובטוח שלא יתקיים לעולם
    לבין איזה סוציאליזם או קומוניזם דימיוני,גם תיאורטי ואידאליסטי,שגם הוא לא היה קיים וכנראה גם לא יתקיים לעולם.
    הבחירה היא בין המציאות של היום,כשהממשלות מזרימות מיליארדי דולרים לכיסי בנקאים מושחטים שהיה צריך להעמיד לדין,כשמטוסים מפציצים אזרחים ,כש עשרות מליוני אנשים לא מוציאים עבודה להתפרנס,כשמדי יום נפטרים בעולם 30 אלף ילדים בגלל רעב,כשבעלי הון לא יודים איך לבזבז את מליוני הדולרים שיש להם ונלחמים בצורה חולנית ומופרעת על רווחים נוספים ללא גבול ,
    מול עולם בו בראש העדיפויות יהי חינוך,בריאות,חופש ,שלום וניצול החיים הקצרים שיש לכל אחד למימוש עצמי,ליצירה,ולשמחה .
    והשאילה הבאה היא האם זה אפשרי ?.מבחינה טכנית,הוכח שזה אפשרי בהחלט.הידע,העושר והיכולות של האנושות היום,יכולות למלא דרישות אלה לכל האנושות ללא בעייה.
    ואם כך,במה זה תלוי?למה זה לא קורה?
    התשובה המקובלת היא שזה בגלל "טבע האדם" .אם כי אני מתנגד לטענה זו,כוון שכבר אחרים(כמו DARWIN)הסבירו שטענה זו אינה נכונה,נניח שזה נכון.
    אם כך,הצורך במשטר שונה מהמשטר הקפיטליסטי,שהוא ג'ונגל ללא מעצורים,המביא אסון על האנושות והעולם כולו,גדול פי כמה.
    היום קוראים לזה "רגולציה" והצורך ב"רגולטורים" מוכרז על ידי התומכים הנלהבים של הקפיטליזם.
    ללא בושה,אנשים אלה מכריזים על הסתירה הבולטת והמוחשית של הקפיטליזם,ועליהם להחליט האם בעד "קפיטליזם" או בעד "רגולציה".
    אין אפשרות במסגרת תשובה זו למאמר להרחיב די הצורך.
    הבילבול במונחים אדיר וכולם מבולבלים,לכן ,במקום לדבר על "קפיטליזם" או על "סוציאליזם",עדיף לדבר על חברה אנושית המנוהלת לטובת הכלל,צודקת,שומרת על העולם מהשמדה עצמית,והמעלה את טובת הכלל מעל לטובת הפרט כל עוד שנוצרת התנגשות בינהם,אבל מעלה את טובת הפרט מעל לטובת הכלל כל עוד,גם כן,אין התנגשות בינהם.
    לא פשוט,לא קל,אבל אפשרי

  9. דמוקרט הגיב:

    להביא את לנין כדוגמה לדמוקרטיה קומוניסטית או ל"משטרה עממית לא מדכאת" זה מגוכח.
    מי שלא יתעורר מהחלומות המתוקים-באמת על קומוניזם דמוקרטי, מי שימשיך להדחיק את הפרטים המביכים עד מחרידים על כמעט כל המנהיגים הקומוניסטים שהגיעו לעמדות הנהגה, מי שימשיך להתכחש לניסיון ההיסטורי, נידון להמשיך להיות בשוליים ולהותיר את המאבק בקפיטליזם לאחרים. בעיקר למפלגות אחרות.

  10. אמנון נוימן הגיב:

    גברתי, רבותי המגיבים!
    כל האינטרנציונליסטים המועטים שנשארו דובקים בדיעותיהם לפני שיציגו את תקוותם וחזונם העתידי ,חייבים ראשית דבר לבקר את שקרה בבריהמ" ולצייןבגלוי את הטעויות האיומות שנעשו בה טעויות שניתן היו למונעם וכאלה שנעשו בכורח העתים וכהכרח היסטורי . שנית להציג את הקומוניזים העתידי לא כממשיך של בריה"מ אלא כדרך אחרת המבוססת על דמוקרטיה של האיגודים המקצועיים שכונות המגורים. ארגונים חברתיים אחרים מבלי להיכנס לפרטים כרגע . הכרחי בין אלה המאמינים בעולם אחר להתחיל בדיון מעמיק ואמיתי בנושא כאוב ומרתק זה. אשמח לתגובות .
    אמנון

  11. YB הגיב:

    למה עיקרון מיקסום הרווח יעלם בחברות המנוהלות על ידי העובדים? האם הם לא יהיו מעוניינים בהגדלת רווחיהם על חשבון ציבור הקונים?
    (עיין ערך ועדי העובדים במונופולים הממשלתיים).

  12. הדרך למהפכה /קומוניסט עקבי הגיב:

    בהמשך למאמר פותח הדיון של החברה ספא והשאלות כמו של אמנון אני חושב שהמאמרים בקישורים יסייעו להבין את הלמידה מהניסיון של התנועה הקומוניסטית (הישנה) על כל אגפיה וניסיונתיה. בתוך כך יש לומר כי, ולאור חלק מן התגובות שכיום המאבק קומוניסטי מהפכני ייתכן ולא יהיה קוסם למתנחלים קולוניאליסטיים לבנים בעלי פריבילגיות מעמדיות קולוניאליות:אך למעמד העובדים זה הנאנק בארצות הניאו קולוניאליות וכן, למעמד העובדים בארות המדכאות האימפריאליסטיות זו שאלה של חיים מוות, וכי אין זמן ומקום לגישות ואסטרטגיות כזב רוויזיוניסטיות כאלו ואחרות. כאשר מי שאוחז בהן עושה זאת מסיבות מעמדיות שיש לו פריבילגיות במערכת ושיטת הניצול המעמדית.
    באתר http://www.plp.org בתחת הקטגוריותkey documents מומלץ לקרוא את מסמכי Road to revolution ואת Why we fight for communism?/

  13. אמנון נוימן הגיב:

    yb. עקרון מיקסום הרווח לא יעלם בשום מערכת . אלא, כאשר המדינה תעקוף את חוקיה וכאשר המדינה לא תהיה שלטון ההון כפי שזה כיום והמתיפיפים קוראים לה "הון ושלטון " אין שלטון, יש הון הקובע בעקיפין וישירות גם את המציאות הכלכלית פוליטית וגם את הכרתם של הבריות.

    ועדי עובדים הינם סוגיה אחרת ומעניין לדון גם בה .בקיצור קודם כל השלטון חייב להיות בידי הצבור הרחב ולטובת הצבור הרחב ואזי ניתן לתמרן גם בסוגיות אלה.

    • קומוניסט עקבי הגיב:

      עקרון מקסום הרווח יקרה אך ורק כאשר מעמד העובדים ימגר את השליטה הבורגנית/קפיטליסטית בכל פן של החברה הכלכלי פוליטי תוך המיגור הפיזי של מעמד בעלי ההון (המעמד הקפיטליסטי. רק כאשר מעמד העובד יתפוס את השליטה בחברה בצורה מודעת הוא יוכל לנהל את הכלכלה והחברה לטובת צרכים (של הרוב הגדול) ובתוך כך להכיל תכנון דמוקרטי לטובת צרכי הרוב הגדול.הניסיונות עד כה של מהפכות "סוציאליסטיות" שהותירו חלקים רבים של השיטה הקפיטליסטית במקומות כמו רוסיה מחד או מדיניות "הדמוקרטיה החדשה" בסין הובילו לבלימת המהפכות ניוונן והווצרותן של "בורגנויות אדומות" שלבסוף הסיגו את החברה מחדש אל חיק המערכת הקפיטליסטית בשלבה העליון: כלומר האימפריאליזם.

הגיבו לYB

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים