הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 ביוני, 2011 38 תגובות

לפני כשבועיים, ממש בראשית החודש, נערך בגדה המערבית עוד אחד מאותם סבבי חטיפות ומעצרים פוליטיים. בין הניצודים הפעם: שניים מחברי הפרלמנט הפלסטיני (ניזאר עבד אל עזיז רמדאן ועבד אל רחמן פהמי זיידן, שניהם מסיעת "שינוי ורפורמה" של חמאס) וחבר פרלמנט בעבר (חוסאם מחמוד חאדר מתנועת פתח). הסבב כלל עוד את מעצרם של אחד-עשר פעילים פוליטיים, שתי פעילות-קהילתיות וסטודנט אחד. כתמיד, עברו המעצרים בשתיקה. רק מעטים בישראל – ובעולם החוץ-פלסטיני כולו – מודעים לסבבים האלה בכלל. כתמיד, מהווה התווית "ביטחוני" חסם בפני המעטים המבקשים לדעת עוד: מדוע נעצרו האנשים הללו? מה עלה בגורלם? כמה מהם  שוחררו בינתיים? כמה יועמדו למשפט? כמה יזכו במסלול המייאש של מעצר מנהלי, מעצר ללא אישום, ללא העמדה למשפט, לתקופה שאינה מוגדרת מראש? כמה מן העצורים הללו עונו בחקירתם, וכמה לא נחקרו כלל, משום שהמעצר נועד רק כדי לאותת להם שלטובתם כדאי שיפסיקו לאלתר את פעילותם הפוליטית, או לחלופין, שישרתו את שלטון הכיבוש בהלשנות פה ושם?

shovrims
למעלה מחמשת אלפים אסירים ועצירים פוליטיים – מתוכם כמאתיים קטינים – מוחזקים כיום במתקני הכליאה הישראליים. למעלה ממאתיים מהם נתונים במעצר מנהלי. כל ההמון הזה מתויג על-ידי הרשויות הישראליות בתווית האחת – "ביטחוניים". המון, אמרנו? במהלך ארבעים וארבע שנות הכיבוש, תויגו בעזרת התווית הזו מאות אלפי פלסטינים. כולם – זקנים, צעירים וילדים, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, עירוניים וכפריים, מבצעי פיגועים ומארגני הפגנות, חברים בעמותות "אסורות" ומשליכי בקבוקי-תבערה – כולם נתפשים על-ידי ישראל כגוש מאיים אחד, כ"איום ביטחוני". התיוג הזה, אשר יסודו הפורמלי בתקנה פנימית של שירות בתי-הסוהר אבל שימושיו מכסים את כל אזורי השיח הנוגעים לאסירים הפלסטיניים הפוליטיים, מצליח למחוק, בשיטתיות ובכוונה, את אופיו הפוליטי של ההמון האמור.

למחיקה הזו החלטנו להתנגד, וכך נולדה אסופת המאמרים
THREAT – PALESTINIAN POLITICAL PRISONERS IN ISRAEL.
מטרתה המרכזית של האסופה היא, אם כן, הצבת סוגיית האסירים הפלסטיניים בהקשרה הפוליטי. המטרה מושגת – ככל שהדבר אפשרי בספר אחד – בעזרת שפע של נתונים, חתכים וניתוחים: החל בסקירה היסטורית של מרכזיות תנועת האסירים במאבק הפלסטיני לשחרור וכלה בבחינת לכידותה הפנימית של התנועה הזו, בימים אלה, לאחר מאמציה הגדולים של ישראל לפוררה. בדרך סוקרים אסירים בהווה ואסירות-לשעבר, חוקרים ועורכות-דין את מנגנוני המעצר, השיפוט והכליאה של האסירים הפלסטיניים הפוליטיים, את האופנים בהם מפרה ישראל בשיטתיות את הדין הבינלאומי ביחסה אליהם, ומעל-לכל, בכל מאמר ומאמר, את האופן שבו היא מנסה למחוק את אופיים הפוליטי של מעשיהם, להתכחש למאבקם לשחרור, ולהפכם ל"איום".

בספרו Long Walk to Freedom  כתב נלסון מנדלה: "אדם השולל את חירותו של אדם אחר הוא אסיר של שנאה, כלוא מאחורי סורגי האמונה-הקדומה וצרות-המוחין. אינני חופשי אם אני גוזל את חירותו של זולתי, ממש כשם שאינני חופשי כאשר חירותי נגזלת ממני. הן המדכא והן המדוכא מאבדים כך מאנושיותם." הגיע הזמן שהחברה הישראלית תתחיל להתוודע גם להיבט דרמטי זה של הכיבוש המתמשך.

את ההתוודעות הזו אפשר לפתוח בעדכון קצר, מן הרגעים האחרונים: הלילה נעצר בביתו שבכפר צוריף עוד חבר פרלמנט מסיעת "שינוי ורפורמה", סמיר קאדי. מעצרו, חוליה נוספת בשרשרת החטיפות אתה פתחנו, מגיע אחרי מעצרו של בכיר נוסף בחמאס: ווספי כבהא, לשעבר השר לענייני אסירים! במהלך הפלישה לביתו, אמר הקצין הישראלי הפולש לבתו של כבהא שכוחותיו עוצרים את אביה משום ש"הוא לא שעה לעצתם להפסיק את פעילותו".

לרגל היום הבינלאומי נגד עינויים, הוועד הישראלי למען האסירים הפלסטינים, קואליציית נשים לשלום, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, עדאלה  וצוות בתי המשפט הצבאיים של מחסום ווטש מזמינים לאירוע השקת הספר:

Threat: The Palestinian Political Prisoners in Israel

בעריכת עבּיר בָּכֶּר וענת מטר

ביום שלישי, 21 ביוני, 2011, שעה 18:30  באולם הסינמטק בתל-אביב, באירוע יוקרן הסרט "רעב" על מאבקם של האסירים הפוליטיים בצפון-אירלנד.
לאחריו יתקיים דיון בנושא: "הפללת המאבק הפוליטי", בהשתתפות: ד"ר ענת מטר, עו"ד עביר בכר, מר עבדאללה אבו רחמה (בילעין), ד"ר עומר סעיד, עו"ד גבי לסקי ועו"ד לאה צמל.
כרטיסים לאירוע (40 ₪) ניתן לרכוש בכניסה לאולם הסינמטק; הכניסה למנויי הסינמטק חינם.

את הספר ניתן לרכוש בחנות הספרים החינוכית, רח' סלאח א-דין 19 ו-22, ירושלים המזרחית

02-6283704 / 02-6275858 / 054-4964957

תגובות
נושאים: מאמרים

38 תגובות

  1. גילה הגיב:

    אי-הידיעה של רוב הציבור בישראל נובע מחוסר רצון לדעת ולהתמודד עם
    המציאות כפי שהיא. כמות ה"קרנפים" – אותם מאוכזבי אוסלו ודומיהם רק הולכת וגדלה ככל
    שהמצב מחמיר.
    אני מניחה שהיכולת להתמודד פוחתת מסיבות שונות – פחד להיות "חריג", להיות חלק ממיעוט ועוד

    אבל יהיו אשר יהיו הסיבות – התוצאות הן הרות גורל לכולנו.

    כמה מתסכל לדעת שכל כך הרבה אנשים עוצמים עיניים ואוטמים אוזניים כי כך החיים נעשים
    נסבלים יותר. תקוותי היא שיבוא יום ההתפקחות…….. כמו בדרום אפריקה ובאירלנד, תבוא ההבנה
    שאסור ואי אפשר לשלוט על עם אחר ולהשפיל אנשים מעשה יום ביומו בלעי לשלם על כך את
    מלוא המחיר !!!!

  2. דוד עציון הגיב:

    ואף מילה על גלעד שליט

  3. פוליטיקה הגיב:

    כשישראל עוצרת רוצח נשים וילדים זה מעצר פוליטי, כשהיא הורגת אותו זה רצח ופשע מלחמה אבל כשנבל פלשתיני רוצח נשים וילדים ישראלים זו מלחמת חפש. שפה אורווליאנית במיטבה. מענין למה הצבור בישראל מסתכל על אנשי השמאל החום כאנשים מוזרים (במקרה הטוב והסלחני)

  4. אמנון נוימן הגיב:

    כשנבל יהודי לוחם אצ"ל או לח"י או ההגנה, הרג ילדים נשים וגברים במלחמה נגד השלטון הבריטי זה נקרא מלחמת חופש וכשמנהיגיו הפכו לראשי ממשלה מחאו להם כפיים וזו לא הפכה לשפה אוורולינית אלא, נושאי קוממיות מדינת ישראל . אני עבדך שהייתי שותף בשעתו למעשי נבלה מסוג זה מרגיש עצמי אדיוט לגמרי שעונה לך בלשון בני אדם .כוונתי, לאנשים מסוגך חסרי כל יכולת בקורת עצמית .

    • פוליטיקה הגיב:

      אצ"ל ולח"י אכן הרגו גם אזרחים. יש כמה הבדלים – האחד, היו מיקרים ספורים כאלה. השני, נהרגו אזרחים ספורים ולא בגלל חסר יכולת אלא בגלל ההבדל השלישי והוא שהאצ"ל והלח"י פעלו כעיקרון כנגד הבריטים ורק במקרים בודדים נגד הערבים. רביעית, גם בפעולות נגד הערבים בדרך כלל הפעולה היתה כנגד ערבים חמושים ולא כנגד אזרחים. וחמישית וחשוב מכל – הצבור היהודי גינה כל פגיעה באזרח ערבי ובחלק מהזמן רדף את אנשי הארגונים הללו בעוד בקרב הערבים בכלל והפלשתינים בפרט כל שחיטה של תינוק או רצח של אשה הופכים את המבצע הנאלח לגבור לאומי. אז יש לנו יהודים שלפעמים הורגים אזרחים ערבים והמבצעים נרדפים בגלל זה ע"י היהודים עצמם מול עם שכולו אהבת רצח אזרחים ושחיטת תנוקות. ממש אותו דבר.

    • עמי כהן הגיב:

      מר נוימן,
      האם היה ולו אזרח בריטי אחד שנרצח על ידי הלח"י?
      גם לגבי האצ"ל ניתן לנקוב במקרה אחד בלבד של פגיעה באזרחים בריטים-"מלון" המלך דוד, וגם שם ניטען בתוקף שניתנה אזהרה מראש.

      • אזרח בריטי הגיב:

        היו אזרחים בריטים בשביל לרצוח בפלסטין?
        אזרחים ערבים כמובן לא נחשב
        צביעות טיפוסית של הציוני הזה

        נ.ב.
        אולי לא ידוע לך אבל למגדלי התאומים ניתנה אזהרה
        אז הכל בסדר…

        • עמי כהן הגיב:

          האם היו אזרחים בריטיים בשביל לרצוח בפלסטין?
          כן, והרבה. מעבר לבירוקרטים ושאר בעלי מקצוע שעבדו במסגרת המנדט (למשל, אביו של רוג'ר ווטרס שהיה מורה בירושליים), היו כמובן משפחותיהם של אנשי המנדט. אלו הם עובדות פשוטות שקשה להאמין ש"אזרח בריטי" (או שמא "קורא אנגלי"?) לא מודע להן.
          לגבי אזרחים ערביים-אמנון נוימן דיבר ספציפית על הרג ילדים ונשים במסגרת המאבק בשילטון הבריטי. הפיגועים נגד ערבים שאירעו בסוף שנות השלושים ובתקופת מלחמת השיחרור (בחלקה הראשון) לא היו חלק ממאבק בשילטון הבריטי אלא חלק ממלחמת אזרחים. זה שהם באו בתגובה לפיגועים רצחניים במסגרת "המרד הערבי" וההתקפות שהחלו מייד לאחר הצבעת האו"ם ב-1947-זה כבר סיפור אחר.
          נ.ב
          למגדלי התאומים לא ניתנה שום אזהרה, בוודאי לא אזהרה קונקרטית. ב"מלון המלך דויד" (האגף שפוצץ לא היה מלון אלא שומש כמפקדה בריטית ראשית) ניתנה אזהרה קונקרטית דרך לפחות 2 ערוצים. לא שזה הופך את הפיגוע ל"בסדר", אבל הוא עדיין לא בר השוואה לפיגועים שבהם יש כוונה לשפוך את דמם של מכסימום חפים מפשע.

          • אזרח בריטי הגיב:

            עדיין האזרחים הבריטים לא היו כ"כ זמינים אז כתחליף תלו כמה חיילים פה ושם בפרדס. העניין הוא שמי שטבח באזרחים ערבים יטבח גם באזרחים אחרים או שהוא גזען שחושב שערבים לא נחשבים (מה שעולה מהפרקטיקה הציונית מאז ועד היום)

            אז ככה, מי שנותן אזהרה קונקרטית אבל יחד עם זאת מפעיל מאות ק"ג של חומר נפץ בבית מלון שמשתכנים בו אזרחים נשים וילדים, אנגלים ערבים ויהודים, לא מתכוון לשפוך את דמם של מכסימום חפים מפשע. התפתלות ציונית טיפוסית…

          • עמי כהן-ל"אזרח בריטי" הגיב:

            אתה יכול לכנות אותי "ציוני טיפוסי" עד צאת הנשמה, ועדיין העובדות הפשוטות (שאותן מסתבר שאינך מכיר) תומכות בדבריי.
            קודם טענת שלא היו אזרחים בריטים בפלסטין. עכשיו אתה כותב ש"הם אל היו כל כך זמינים". ובכן, הם היו מרובים וזמינים לגמרי. לא ברור לי אייך זה קשור לפגיעה באנשי צבא, אבל מן הראוי לציין שהמקרה הבודד של תליית שני הסרג'נטים בא משום שהשניים נחטפו והוחזקו כבני ערובה למקרה שייתלו אנשי האצ"ל. תלייה כנגד תלייה. לא נעים, אבל בהחלט הועיל להפסקת תליות אנשי המחתרות.
            ואתה כמובן שוב מתעקש לבלבל בין המלחמה נגד הכובש הבריטי (שבה לא פגעו באזרחים) ובין מלחמת האזרחים בין יהודים וערבים שבה הדרך היחידה להפסיק את הרציחות של הצד הערבי הייתה על ידי טרור נגדי ויצירת מאזן אימה. לא נעים, אבל זה מה יש. לא קשור לגיזענות אלא לנסיבות שונות לחלוטין.
            ואתה צריך לבדוק את העובדות לגבי "מלון" המלך דויד. האגף שפוצץ לא היה מלון אלא מטה צבאי ואדמיניסטרטיבי ולכן כמובן שלא היו בו ילדים ואכן אף ילד לא נפגע בפיגוע הזה. מבין 91 ההרוגים בפיגוע, חמישה בלבד היו מקרב אורחי המלון (וגם זה לא בטוח) וזאת משום שכאמור, מטרת הפיצוץ הייתה האגף הדרומי של המלון אשר שימש כמטה בלבד.
            ובכלל, מי שנותן אזהרה קונקרטית שמאפשרת פינוי בזמן, לא מתכוון לשפוך דם כלל, של חפים מפשע או לא חפים מפשע. מבחינתי, המעשה עדיין היה לכל הפחות רשלני באופן פושע מעצם כך שבוצע בשעות היום כשהמקום הומה עובדים ולכן כל תקלה (כגון אי התיחסות לאזהרה שניתנת) יכול להביא לאסון.

          • אזרח בריטי הגיב:

            זה ציוני טיפוסי באמת עד "צאת הנשמה" חוזר את מה שלמדנו מהגן עד בית ספר: אנחנו? רק מתגוננים, מאלצים אותנו, טוהר הנשק, יורים ובוכים, לא נסלח לערבים על שהכריחו אותנו להרוג אותם (גולדה מאיר)
            מעניין מה היה אומר הציוני הטיפוסי דנן אילו פלסטינים היו תולים שני חיילים כדי להפסיק הוצאות להורג ללא משפט = "סיכולים ממוקדים" בשפת טוהר הנשק הציונית.

            העובדות במלון המלך דוד שנהרגו ונפצעו שם יותר ערבים ויהודים מבריטים ויותר אזרחים מחיילים וגם ילדים. (מזכיר את "עופרת יצוקה" מי שגילו 16 עד 60 נחשב טירוריסט ואחרי היתרשנהרגו הם התחבאו)) בכלל ממתי פיצוץ ללא הבחנה במלון אזרחי הוא לא פעולת טירור רק רשלני משהו? (תשובה כשזה "אנחנו")

          • עמי כהן (ציוני טיפוסי) לאזרח בריטי הגיב:

            זה שתחזור על שקרים, או על סיסמאות וגידופים לא ישנה דבר וחצי דבר.
            האגף הדרומי של המלך דוד לא היה מלון, גם אם במקורו היה מלון. האגף הוחכר על ידי שילטונות המנדט מהמלון והיה מטה לכל דבר. עובדה.
            אף ילד לא נהרג בפיגוע-עובדה.
            מדובר היה במטה בריטי. במפקדה היו עובדים של שילטונות המנדט-חלקם אנשי צבא ומשטרה (ואולי לא סיפרו לך, אבל ביניהם היו גם יהודים וערבים) וחלקם פקידים של מנגוני שילטון אלו ואחרים. על כל פנים, בוודאי שלא מדובר היה ב"מלון אזרחי".
            כאמור, עובדות פשוטות. כמו גם העובדה שאם הבריטים היו נענים לאזהרות שניתנו, לא היה נהרג איש בפיצוץ.
            ולכל שאר הסיסמאות הטחונות להפליא (שלא לומר-להחליא) באמת שאין מה להתייחס.

          • ציוני טיפוסי עד צאת הנשמה הגיב:

            " הדרך היחידה להפסיק את הרציחות של הצד הערבי הייתה על ידי טרור נגדי ויצירת מאזן אימה. לא נעים, אבל זה מה יש. לא קשור לגיזענות אלא לנסיבות שונות לחלוטין"

            כל מילה מיותרת

          • עמי כהן (ציוני טיפוסי) לאזרח בריטי הגיב:

            אכן, כל מילה מיותרת. למעשה, כל מילה שכתבת בשלל תגובותיך אלי הייתה מיותרת למדי.

          • כל מילה מיותרת הגיב:

            מסכים חבל"ז

        • דינו הגיב:

          לאזרח הבריטי:
          לאחר קריאת תגובתך השניה לעמי כהן אני ממליץ לך בחום להצטרף לקורס בלוגיקה אליו יירשם בקרוב ק.א. (גם הוא אנגלי, אגב).

          האמירה שלך ש"עדיין האזרחים הבריטים לא היו כ"כ זמינים אז כתחליף תלו כמה חיילים פה ושם בפרדס" היא פשוט אבסורד לוגי.
          באותה מידה אני יכול לומר שבידי החמאס עדיין אין פצצת אטום אז הם בוחרים לירות קסאמים קטנים ולא מזיקים, אבל יש להאשים אותם מיד ומראש בשימוש באטום מפני שאם היתה להם אחת כזו הם היו משתמשים בה ללא היסוס. פשוט אין להם אותה כרגע.

          לגבי "העניין הוא שמי שטבח באזרחים ערבים יטבח גם באזרחים אחרים" – להזכירך – גם הערבים טבחו לא פעם ולא פעמיים באזרחים יהודים. ולכן אני משוכנע שהיו טובחים גם בבריטים וכו' וכו,'
          לכן "הצביעות הטיפוסית" היא דווקא שלך, הכשרת שרצים (כושלת) מצד אחד והטלת כל הרפש על צד אחר.
          תתעורר, זה לא עובד ככה.

  5. דמוקרט הגיב:

    ענת, תודה על העדכונים. אני מודה שאפילו לא שמעתי על המעצרים האחרונים, שהם בעצם בגדר חטיפות.
    כמה מילים למגיבים: גלעד שליט איננו אזרח או חבר פרלמנט שנחטף מביתו באישון ליל, כמו שעושים בסוריה. הוא חייל נפל בשבי בהתקפה צבאית של חמאס על הטנק שלו. מובן שהוא לא זוכה לתנאי שבי שאמור כל שבוי לזכות להם, וזה דבר חמור, אבל זה עדיין לא הופך אותו לבר השוואה לאזרחים.
    שנית, אין במאמר הזה כל התייחסות למי שרצח אזרחים כ"לוחם חופש". הכל בראשה של הכותבת "פוליטיקה". מה שיש בו, ו"פוליטיקה" אינה רוצה או אינה מסוגלת לתפוס, הוא ההתנגדות לשיטת כוחות הבטחון להפוך כל פעיל פוליטי פלסטיני לאסיר בטחוני. להפוך פעיל נגד הפקעת קרקעות, או נער שהשליך אבנים על ג'יפ של כוחות הכיבוש לבני אותה קטגוריה כמו רוצחי הילדים מאיתמר.
    ואחרון חביב, אצ"ל ולח"י וכן ההגנה וצה"ל הרגו המון אזרחים, לא ספורים. כמה דוגמאות:
    – ביום הכרזת העצמאות כבשו יחידות של ההגנה את הכפרים הערביים א-סמיריה, א-זיב ואל-בצה שבאיזור נהריה, מעבר לגבולות החלוקה של 1947. בא-סמיריה לוחמי ההגנה הבריחו את תושבי הכפר בעזרת אש מרגמות ולאחר מכן נכנסו לכפר ופוצצו את בתיו. לאחר מכן תקפו את הכפר הגדול א-זיב. רוב התושבים ברחו בגלל הפגזת המרגמות, והנותרים גורשו לאחר כיבוש הכפר. הכפר הגדול אל-בצה נכבש כמעט ללא התנגדות. בני מוריס כותב בספרו "לידתה של בעית הפליטים הפלשתינאית 1947-1949" שכמה משפחות שנשארו בכפר גורשו ללבנון, בעוד שכמאה איש (רובם זקנים) הועברו לאל-מזרעה. (מוריס, שם, עמ' 125) פליטים מהכפר סיפרו להסטוריון הפלשתינאי נאפז נזאל, שהיהודים ריכזו את כל התושבים שנשארו בכנסיה. כמה צעירים, כולל בחורה אחת לפחות, נלקחו משם והוצאו להורג. אחרים קיבלו הוראה לקבור אותם.
    -"עלינו… להרוס את הכפר אבו-סווירה כליל, להרוג את הגברים ולהשמיד את התגבורות שתגענה"
    (פקודת מבצע של חטיבת "גבעתי", 20.1.48, מתוך אברהם אילון, חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, עמ' 233)
    כמובן, אני לא טוען שפלסטינים לא ביצעו גם הם פעולות טרור קשות בשנים הללו. אני כן אומר שניסיון לטעון שהיו "מקרים ספורים" של רצח אזרחים על ידינו הוא חסר ביסוס. כך גם הטענה ש"הציבור היהודי גינה". כמובן היו כאלה שגינו (כולל כאלה שעשו בעצמם דברים דומים), והיו כאלה שהריעו- הרוצחים היהודים לא צמחו מתוך חלל ריק. ובהחלט חלקם הפכו לגיבורים לאומיים (בגין ושמיר) ועוד רבים נוספים שקראו על שמם רחובות. כך גם עם הפלסטינים, יש רבים שמזדעזעים ומגנים, ויש גם לא מעטים שתומכים.

    • אנטי "דמוקרט" הגיב:

      הבעייה של ה"דמוקרט" שהוא רואה רצח והפרת זכויות אדם ולא מנסה להבין ולקבוע עמדה למהות הסכסוך, המאבק. ההבחנה שלו היא בין הרוצחים, המפיריםזכויות האדם, לעולם לא בין מדכאים למדוכאים מנצלים למנוצלים. זו השקפה פוסטמודרנית שמשרתת למעשה את האינטרסים של החזק בכך שעושה מהכל אותו דבר והמסקנה מכך פועלת תמיד לטובת החזק המדכא. אם כולם רוצחים אז כולם אשמים והכוחני יכול לישון בשקט ולהמשיך בגזל, בניצול ובדיכוי. "אין אימפריאליזם" טוען "הדמוקרט" במקום אחר רק דיקטטורים מושחתים. אבל הדיקטטורים המושחתים רק מנגנים כינור שני בדיסהרמוניה שהאינטרסים האימפריאליסטים מנצחים עליה.

      קיימת ראייה רומנטית אצל אנשים טובים, ליברלים ושמאליים כאילו המדוכאים מנהלים מאבק הירואי, מוסרי נקי מפגיעה בחפים מפשע וכו' אם לא הרי שמאבקם לא צודק. לצערנו העולם לא מתנהג עפ"י הקוד המוסרי שהיינו רוצים לראות וגם המדוכאים מנהלים מאבק עפ"י הכללים הנבזיים שמכתיב מצבם או שכך הם תופסים אותו. עדיין חובה על השמאל להבחין בין מאבק צודק נגד דיכוי וניצול.

      כנ"ל גם לגבי משטרים המורדים בהגמוניה האימפריאלסטית. גם שם לא מעט שחיתות ושלילת זכויות אדם, עדיין השתלטות מחדש של האימפריאליזם היא החלופה הגרועה ביותר. אבל, אם המשטר יקרוס מבפנים אין להצטער כי המשטר הזה כבר מיצה את עצמו. זה עוד שלב אחד במאבק שבו נצחון אחד עלול להיות מושג ע"י אלף כשלונות.

      בהתייחסות קונקרטית למשטרים בלוב, בסוריה וגם בעירק של סאדם אנחנו רואים שליטים שהאיטרס של במשטר כבר חשוב יותר מההתנגדות לאימפריאליזם אלא שמסיבותיו או מסיבות אזוריות וגלובליות כמו כיבוש הגולן בעניין סוריה או הצורך להשתלט על הנפט העירקי "בלי שותפים" וכך גם בלוב ארה"ב אינה מעוניינת בשיתוף פעולה איתם אלא בהתמוטטותם

      • דמוקרט הגיב:

        אני רוצה לשים דברים על דיוקם. אני כן מפריד בין הקייס לבין דרך ניהולו. קיומם של פשעים נגד האנושות וטרור אצל שני הצדדים בסכסוך הזה, מי יותר ומי פחות, איננה גורסת שאפשר להיות שווה נפש לתוצאותיו כי "כולם רעים". לפחות אני אינני מבין זאת כך. הקייס הפלסטיני הוא המוצדק פוליטית ובו אתמוך, וזאת גם אם אגנה את הדרך שבה הוא נוהל או מנוהל. מה שאני לא מוסוגל לקבל הוא נטייה של רבים לראות את הדברים אך ורק מהפריזמה של הקייס הפוליטי, תוך התעלמות כמעט מלאה מהפרקטיקות בשטח.
        וסוגיית האימפריאליזם היא מורכבת יותר ממה שמבקשים כמה אנשים לראות בה- תמונה אחידה שקפאה כמו לפני עשרות שנים. פעמים רבות מדי אנשים שולפים את המושג הזה ומשתמשים בו כמילת קוד, ללא כל התייחסות קונקרטית, כהסבר קבוע לכל מה שקורה במזרח התיכון, גם כשהעובדות מרמזות אחרת. אז לא, זו איננה אקסיומה ואין דבר שצריך לקבלו אוטומטית ללא עיון ובדיקה. טיעונים מבוססים על אינטרסים כלכליים תמיד יתקבלו בברכה, אבל תיאוריות קונספירציה הן דבר קל מדי.

    • פוליטיקה הגיב:

      אני קורא את הנאמר ולא יודע אם לבכות או לצחוק. המאמר כולו מתיחס לרוצחים כאל לוחמי חפש בתנאי שהם ערבים. אם הם טרוריסטים נאלחים למה לגנות את מעצרם? הגינוי למעצר בא מתוך התפיסה שהם אזרחים תמימים שרק ישראל הרשעה תופסת אותם סתם וכולאת אותם. אז הם לא לוחמי חפש ולא אזרחים תמימים אלא פושעי מלחמה ומבצעי פשעים כנגד האנושות עפ"י אמנת ז'נבה. עכשיו יגידו השקרנים שגם ישראל מבצעת פשעי מלחמה וזה כמובן עוד שקר מבית היוצר של השמאל החום משום שעל פי אמנת ז'נבה מותר לצבא לבצע פעולות צבאיות גם אם התוצאה המסתברת היא מותם של אזרחים. לעומת זאת כמובן שהצדיקים לא שמו לב שהיו חדשים שבהם צה"ל לא בצע מעצרים באיו"ש וגם היום מספר המעצרים מצומצם. הסיבה היא שכאשר הרשות הפלשתינית עוצרת את דמויי האדם האלה אין צורך שישראל תעצור אותם. לעומת זאת כאשר הרשות הפלשתינית לא עוצרת אותם, לצורך העמדה לדין על פשעיהם או לצרך חקירה, נכון מותר וחוקי שצה"ל יעשה זאת. והדבר החשוב הוא שהם כמובן כלל אינם אזרחים אלא טרוריסטים שכל עסוקם בחיים הוא רצח אזרחים ולאלה אין כלל הגנה על פי אמנת ז'נבה ועל פי אמנה זו דמם מותר. העובדה שישראל עוצרת אותם בדרך כלל והורגת אותם רק כשאי אפשר לעצור אותם היא עוד הבדל בין מי שרצח הוא עסוקם העיקרי כלומר הפלשתינים לבין ישראל. ובאשר לרצח אזרחים ע"י צה"ל במלחמת השחרור הרי שאני בכלל פטור מדיון בטענה הזו כי את אמיתותה ראינו כבר בעבודת המאסטר של טדי שמאפינת את טענות השמאל החום. האמירה "אני לא טוען שפלסטינים לא ביצעו גם הם פעולות טרור קשות בשנים הללו" אופינית לטענות השקריות של תומכי הטרור – יצירת מצג כאילו את עקר הטרור בצעו היהודים והפלשתינים נגררו לכך כאשר האמת ההיסטורית כמובן הפוכה – הערבים עסקו כמעט אך ורק בטרור ורצח לשם רצח אזרחים והיהודים התגוננו וזכו תמיד לגינויים על כך מהצדיקים מטעם עצמם. גם הטענה כאילו בגין ושמיר הם טרוריסטים שעלו לגדולה בזכות מעשי רצח שבצעו היא טענה שיקרית. בגין ושמיר מעולם לא נתנו הוראה לרצוח אזרחים אלא לפגוע ולהרוג חילים ושוטרים בריטים ולכן נחשבו ע"י הבריטים לטרוריסטים. לעומת זאת הערבים בכלל והפלשתינים בפרט מכונים את רב פעולותיהם כלפי אזרחים כולל נשים וילדים והפעולות נגד אזרחים נעשות בכונת תחילה נגד אזרחים ולא נגד הצבא. ההשואות האלה מעידות יותר מכל על המוסר המעות של השמאל החום ולא על חסר מוסריות של ישראל.

      • ק.א. הגיב:

        שיאים של אטימות והונאה עצמית טוטאלית מבוטאים בתגובה זו.
        הזלזול והבוז אל חייהם של פלסטינים היא עובדה פסיכולוגית גלויה מיום הקמת המדינה, ועוד בטרם קמה.
        מבחינת ישראל הם אינם בדרגת אדם כלל. המנטליות הזו שורצת בנפשם של רוב הישראלים.
        מ ה ו ת ו האנושית של אדם הישראלי יכולה להיות אך ורק מאבק עיקש בזוהמה הרעיונית שהורעלנו בה.
        זוהמה זו אנו נושמים מילדותינו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה:
        "אלף ערבים לא שווים בחור ישיבה" – מרדכי אליהו (הרב).
        "נחשים ונמלים לגיהנום" – עובדיה יוסף (הרב).
        "חיות מהלכות על שתיים" – מנחם בגין.
        "ג'וקים מסוממים בבקבוק" – רפאל איתן.
        "צריך לתת להם מכות כואבות שוב ושוב" – בנימין נתניהו.
        "בעזה הפלסטינים יהיו רזים אבל לא ימותו" – דב וייסגלס.
        "אין דבר יותר דפוק תחת השמש מאשר הפלסטינים" – דן שיפטן.
        "וילה בג'ונגל" – אהוד ברק.
        "אין עם פלסטיני" – גולדה מאיר.

        איך נפל והתרסק עם שלם לתוך אותו הבור הגזעני שהוא בעצמו סבל ממנו? בשביל מה היה כל זה?
        כל מה שנותר כעת מהעם היהודי זה סנדלים, ציצית, וכמה גניחות ונהמות של "מוות לערבים"…

        • ק.א. הגיב:

          וכמובן אל נשכח את:

          "מכה קלה בכנף" – דן חלוץ.

          • פוליטיקה הגיב:

            וכמובן לא נשכח את בני קופים וחזירים, בני מות ועוד פנינים. אוי, מה אני מדבר. את זה אומרים המוסלמים על יהודים. זה בסדר וראוי לשבח. זה הרי גם ידוע שבספרי הלמוד בישראל מוצגים כל הערבים כרוצחים שצריך להרוג אותם. שוב טעיתי. זה נאמר בספרי הלמוד הפלשתינים על היהודים. והכי מצחיק זה כשאיש השמאל החום מדבר על אטימות, הונאה עצמית וזוהמה רעיונית. ברכות, אתה מתקרב לקבלת אות אביר מסדר השיחדש (ניוספיק).

          • "בני קופים וחזירים" הגיב:

            תגובה זו מיועדת ל"פוליטיקה"

            "שפוך חמתך על הגויים" שמעת, ידוע לך?
            ובכן יש הכדל מהותי אם הפסוק הזה נאמר בגיטו ורשא (או במחנה השמדה או בגיטו אחר) לבין אותו פסוק שאומרים אותו נערי הגבעות, "בני קופים וחזירים", באדמה הפלסטינית השדודה.

            השמאל החום

        • דינו הגיב:

          מעניינת אותי ההנחה מובלעת בתגובתך:
          האם לדעתך אין אמירות מקבילות גזעניות כנגד יהודים, הנאמרות ע"י פלסטינים בפרט ומוסלמים בכלל?

          • ק.א. הגיב:

            יש.
            אבל הפרקטיקה שייכת לנו.
            הסנטימנטים הללו אינם נשארים בגדר סטייה אלא מועלים לדרגת תוכנית ביצועית הלכה למעשה. ומצד שני המעש הגזעני מתגבר את הזהות הגזענית – וחוזר חלילה במשוב חיובי.

            מחטף האדמה – חיש מהר – כמו גנבים בלילה – הופך את העם הזה לעם של זאבים טורפים. הדבר ניכר גם בתוקפנות ועצבנות חולנית בין אדם לאדם – חשיפת השיניים כברירת מחדל.

          • יש הגיב:

            ויש מי שהרויח אותם ביושר

            אבל מה שחשוב זה מה שמסתתר מתחת לאמירות (ציונות – כיבוש אכזר, נישול, טיהור אתני…)

    • דינו הגיב:

      דמוקרט ידידי, כפי שאמרת בעצמך – פלסטינים ביצעו גם הם פעולות טרור קשות בשנים הללו,
      ולכן במלחמה כמו במלחמה – התדרדרות היא בלתי נמנעת.
      מן הסתם קראת את בני מוריס ולכן אתה גם יודע היטב את דעתו לגבי האיום הקיומי שחש (בצדק גמור) היישוב היהודי בארץ ישראל טרם מלחמת 48 ובתחילתה.
      בני מוריס גם טוען שלא היתה מדיניות של טיהור אתני וגירוש אלא החלטות מקומיות שרובן נלקח ע"י מפקדים בשטח.
      לגבי הסיפור של הכפר אבו-סוירה: אם כבר, אז בוא נספר את הסיפור במלואו:
      לוחמים ערבים מהכפר לקחו בשבי ורצחו באכזריות חיילים יהודים, כ-12 במספרם, ולפי וויקיפדיה הציונית: "כל הגופות היו עירומות, מושחתות ומרוסקות איברים", דוגמה לדרדור המוסרי שאתה מלין עליו, שהתבצע (איזו הפתעה) דווקא ע"י ערבים.
      בפעולת התגמול המדוברת תקפו בלילה לוחמים של חטיבת גבעתי את הכפר אך לא היו בו גברים כלל שכן הם הוזהרו קודם לכן ע"י הבריטים ונמלטו. לכן לא היה קרב ולא היה טבח.

  6. דוד עציון הגיב:

    ההבדל במלחמת העצמאות ובמה שקדם לה – היה בפרופורציות
    מתוך הישובים היהודים שנפלו בידי הערבים (היו 15 בערך) – אף אחד לא נותר על מכונו. התושבים "זכו" לטבח המוני אכזרי (כפר עציון) שבי (נהריים, ירושלים העתיקה, משמר הירדן, גוש עציון) או בבריחה מפחד הרג או גירוש. כמובן שהכל נהרס – מבתי קברות דרך בתי כנסת למבנים ובתים. זה הי גורל כל הישוב היהודי אילו נוצחה ישראל.
    ממול – היו מהצד היהודי מקרים מזעזעים של רצח, מקרים של גירוש, לצד הרבה מקרים בהם התושבים הערביים באמת ברחו ביוזמת מנהיגיהם וישובים שכמעט לא ניזוקו (לפחות לא בנפש).

    כך היה גם בימי המנדט. מעשי שלמה בן יוסף ועוד כמה מאנשי אצ"ל ולח"י (וגם ההגנה) הם טרור מגונה. אך זה היה מיעוט מכל הפעולות שלהם. נשווה למרד הערבי (המכונה מאורעות 36-39) – קצת פרופורציות.

    • דינו הגיב:

      לדוד עציון שלום,
      הושמטה מתגובתך התייחסות לאיש שכאן בגדה השמאלית אוהבים לשכוח:
      המנהיג הפלסטיני והמופתי של ירושלים הלא הוא חאג' אמין אל-חוסייני,
      שהאמירות והמעשים שלו היו "קצת" יותר קיצוניים מאשר כל אלה שציטט המגיב השכחן ק.א. המדבר על "זוהמה הרעיונית שהורעלנו בה".
      מעניינת אותי התייחסותו של ק.א. לזוהמה הרעיונית אשר במורשתו של אותו מופתי, שאת גרורותיה אנו רואים היום היטב במערכת החינוך ובטלוויזיה של החמאס בעזה.

      • אוהבים לשכוח הגיב:

        אז אל תפחיר אותנו עם חג' אמין אל חוסייני (וגם לא עם סטלין במקום אחר)
        הבריטים הם שמינו אותו למופתי של ידושלים. לאחר שזה ראה שהבריטים תומכים בהשתלטות הציונות על פלסטין פנה למעצמה הנאצית יריבה של בריטניה באזור. לנו כיהודים זה לא נעים אבל הציונים היו לא פחות "פרקטיים" בהתחברות למעצמות. הציונות בכלל לא היתה מצלחה לתקוע יתד בפלסטין ללא התמיכה הבריטית. עד 1938 הציונים פעלו באופן חוקי בגרמניה הנאצית בשביל האינטרסים שלהם תוך הפרה של החרם שיהודים בארה"ב הטילו על גרמניה. כשהבריטים כבר גמרו למלא את תפקידם בביסוס הציונים בפלסטין פנו ראשי הציונות לברה"מ של סטלין כדי לקבל תמיכה פוליטית ונשק כדי להקים את המדינה היהודית.
        אח"כ שתפו פעולה עם צרפת ובריטניה כדי להפיל את נאצר שתמך בהתנגדות לקולוניאליזם באלג'יר ולהחזיר את השליטה האימפריאליסטית על מצרים.

        חג' אמין לא היה שונה מהם ולא יותר טוב הוא ניהל מאבק אנטי קולוניאלי צודק בעיקרון ונחל כשלון כי הפלסטינים היו חלשים והוא שם את מבטחו שלו במעצמה שהובסה לבסוף והוא לא היחיד (אפילו היו בארגונים הפורשים כאלו שרצו להתחברל נאצים ולפשיסטים באיטליה נגד הבריטים).

        אבל מה שבאמת חשוב, לא חג' אמין, לא ערפאת, לא אבו מאזן, לא איסמעיל הניה, לא חאלד משעל ולא מישהו אחר אשמים בסכסוך אלא המטרה הציונית לדחוק את הפלסטינים ולהשתלט על פלסטין לטובת מדינה אקסלוסיבית ליהודים בלבד (וללא יהודים בתנאי שיהיו אנטי ערבים).

        • דינו הגיב:

          אתה לא רציני!
          לומר על המופתי שהוא " פנה למעצמה הנאצית יריבה של בריטניה באזור" זו הגדרת המושג "אנרדסטייטמנט", כמו גם ההשוואה שאתה עושה בין פעילות ציונית בגרמניה הנאצית עד-38 לבין הפעילות הענפה של המופתי יחד עם הנאצים להשמדת יהודים.

          להזכירך: פעילותו להשמדת יהודים חרגה בהרבה מתחומי ארץ ישראל (שלא ישתמע חס וחלילה שהעניין כן לגיטימי בתחומי ארץ ישראל….).
          כיצד אתה מסוגל להשוות את האינטרס והכוונה של המופתי לאלו של הציונים בגרמניה הנאצית ("הציונים פעלו באופן חוקי בגרמניה הנאצית בשביל "האינטרסים שלהם") ?
          sorry , אבל ההשוואה שעשית היא פשוט עלובה, אין מילה אחר, ואין ספק שהשיכחה עליה דיברתי לגבי דמותו של המופתי תקפה גם אותך.

          אבל אין זו בעיה, אני אזכיר לך.
          איך אמרת? "חג' אמין לא היה שונה מהם ולא יותר טוב הוא ניהל מאבק אנטי קולוניאלי צודק בעיקרון"…?
          הבה נסקור כמה מפעולותיו הצודקות "בעיקרון":
          1. השתתף בארגון המרד נגד הבריטים ובפרעות ביהדות עיראק (שים לב: "עיראק", לא ישראל)
          2. היה שותף לפעולות נגד יהדות אירופה במחלקה של אדולף אייכמן (שים לב בבקשה: "יהדות אירופה", לא יהדות ישראל).
          3. "בפגישתו ב-28 בנובמבר 1941 עם היטלר הוא קיבל ממנו הבטחה כי עם כיבוש המזרח התיכון "מטרתה היחידה של גרמניה תהיה אז להשמיד את היסוד היהודי המתגורר במרחב הערבי בחסות הבריטים" (שים לב: "להשמיד את היסוד היהודי המתגורר במרחב הערבי")
          4. הוא הצטרף ליחידת אס אס בבלקן, שם סייע בהקמת יחידה וואפן אס אס מקרב המוסלמים בבוסניה (בבלקן… בבוסניה… נראה שהוא ממש ניהל את מאבקו הצודק בכל החזיתות)
          5. והרי לך הקרשנדו: שותף לתכנון מבצע "אטלס" – הרעלת מעיינות ראש העין בארסן חמצני במטרה להשמיד את יהודי תל אביב על ידי צנחנים גרמנים וערבים שצנחו באזור יריחו.

          כדאי שתשקול שוב את אמירתך "אל תפחיר אותנו עם חג' אמין אל חוסייני",
          מפני שכל בר דעת יסכים שהאיש היה מפחיד, מאוד מפחיד.
          ואם אתה מכליל השמדת יהודים בכל מקום בתוך האמירה "מאבק צודק בעקרון" – כדאי שתרענן את הגדרותיך את המושגים " צודק" ו"בעקרון".

      • דוד עציון הגיב:

        אתה בהחלט צודק. סביר שהמופתי הידוע, בעל בריתו של היטלר, היה מנסה ליישם גם כאן כמה שיטות שנוסו 3 שנים קודם לכן, אילו היה הצד הערבי מנצח.

        • דינו הגיב:

          "היה מנסה ליישם" הוא ניסוח סלחני מידי.
          המופתי לא רק ניסה אלא גם ביצע ג'נוסייד הלכה למעשה יחד עם הנאצים
          שהתגלו לבושתם ולחרפתם כפחות אנטישמים ממנו, כפי שאמר דיטר ויסליצני, עוזרו הקרוב של אדולף אייכמן (ציטוט מויקיפדיה הציונית) –
          "הוא עלה אפילו עלינו בהתקפותיו האנטישמיות".

          אחרי זה מעז המגיב ק.א. לטעון שהציונות עולה בגזענות שלה על הגזענות הערבית כנגד היהודים.

          עוד הוסיף ואמר דיטר ויסליצני כך: "לדעתי מילא המופתי, הנמצא מאז 1941 בברלין, את התפקיד המכריע בהחלטות הממשלה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה. בכל פגישותיו עם היטלר, ריבנטרופ והימלר, חזר והציע את השמדת היהודים. הוא ראה בכך פתרון נוח לבעיית ארץ ישראל".

          להזכירך המופתי היה המנהיג ומוביל המאבק הפלסטיני, נא לזכור זאת בכל פעם שטוען מישהו שלמנהיגי הציונות היתה אג'נדה של ג'נוסייד.

          • מפלטו האחרון הגיב:

            אתה יכול לצעוק מופתי עד שיתפקעו ורידיך.
            זה לא ישנה את העובדה שלא המופתי הוא הסיבה לטיהור האתני של 48 ולא בגללו הכיבוש שוד האדמות הטרנספר הזוחל הדיכוי ושלילת זכויות יסוד של הפלסטינים מאז 67.

            הסיבה היא שלא יכולה להתקיים בפלסטין מדינה יהודית אקסלוסיבית ו דמוקרטית (כלומר בעלת רוב יהודי כדי שתוצאות הבחירות יבטיחו דמוקרטיה בשביל יהודים) ללא דחיקה החוצה של רוב הערבים שחיו כאן עד 48 ולא משנה מי היה מנהיגם (מה שכן משנה הוא חולשתם) וכאשר העסק מצליח ומגובה ע"י המעצמה מספר אחת בעולם אז התיאבון גובר.

            זאת האמת הבסיסית ואין לה כל קשד למופתי אלא שבאיולתו נותן לאנשים כמוך נימוק מפוקפק להצדיק כל נבלה, כנראה שמפלטו האחרון של הנבל הוא חג' אמין אל חוסייני.

            לי אין כל אינטרס להצדיק משהו כלשהו ממעשיו ואין לי כל צורך להצטדק בגינם אבל, המופתי עשה בדיוק מה שעשו הציונים כשנכזבה תוחלתם ממעצמה אחרת ופנו לסטלין ב-48 ולפי שיטתך סטלין לא שונה מהיטלר אז מה ההבדל?.
            להטיל את האחריות לשואה וג'נוסייד על המופתי, כאלו שהזנב הזה קשקש בהיטלר… אין לי התנגדות אם זה לא היה מגוחך.

            בן גוריון היה ליגה אחרת כששאלו אותו מה יעשה בתושבי רמלה ולוד שנכבשו הוא עשה תנועה קטנה עם היד ושבעים אלף איש נזרקו ביום חמסין אחד, ורבים מתו מחום ומצמא למרות שהאג'נדה שלו לא היתה ג'נוסייד רק טרנספר…

  7. ק.א. הגיב:

    למען הסר ספק קורא אנגלי (ק.א.) הוא כן אזרח בריטי אבל הוא לא 'אזרח בריטי'
    🙂

  8. רוני הגיב:

    לגבי איזכור הדין הבינ"ל, מערכת חוקים שנכתבה ונכתבת ע"י אליטות, דין שמיושם ומוזכר (במובן של זכויות אדם) כמעט אך ורק כשמדובר בישראל (כי בסין ובסוריה אין מאסרים פוליטיים כמובן). לגבי שני האסירים הפוליטיים של תנועת ה"רפורמה" וה "שינוי" של ארגון חמאס. ארגון חמאס מוכר ע"י מרבית הדמוקרטיות המערביות (סליחה שאני מבצע הדרה של איראן בנושא) כארגון טרור. באמנת הארגון מצוטטים פסוקים מהקוראן הקוראים לרצח של יהודים (ושוב סליחה שאני מנתק את האופי הפוליטי של מעשיהם ומכניס את האופי הדתי), כמו כן האמנה מלאה בעלילות אנטישמיות המאשימות את היהודים בדברים כמו המהפיכה הצרפתית. אז צר לי שמדינת ישראל עוצרת פעילים שהחוק הבינ"ל כלל לא מגן עליהם. הייתי שמח לעומת זאת אם ברפובליקת ויימאר היו עוצרים כמה חברה שלבשו חולצות חומות וטיפחו תיאורויות דומות לגבי יהודים, זה היה חוסך הרבה לסבא שלי.
    אני כלל לא מצדיק את פעולותיהם הנתעבות של חלק מחברי האצ"ל והלח"י שפעלו כאחרוני הבריונים, רק אאמוד את ההבדלים: היקף הפגיעה באזרחים ובמתקנים צבאיים היה ביחס הפוך לזה של החמאס: בעוד שהחמאס רואה הרג אזרחים כמטרה אותם ארגונים נמנעו ברוב המקרים מהרג אזרחים והתמקדו בפגיעה בתשתיות. דבר שני הוא הביקורת של הישוב, מרבית היישוב היהודי גינה פעולות שכאלה ואף הסגיר לבריטים את העבריינים, כשהתרחש הרצח באיתמר או הפיגוע במגדלי התאומים, בעזה חילקו סוכריות (ולמי שאוהב להשוות לשואה- אז בשואה לא היו סוכריות).
    מר נויימן, אם אתה ביצעת פשעים

  9. רני הגיב:

    על תליות והלקאות. חלק מהטיעונים כאן מזכירים את הבלוגרים המוכיחים את גזענות ישראל בכך שישראל לא מגייסת ערבים. תנועת השחרור העברית בארץ ישראל היא ולא אחר או צרוף של אחרים שגרשה מכאן את השלטון האימפריאלי הבריטי. הנסיון המתמשך להאשים את ישראל באימפריאליזם בא להסתיר ולהכחיש את השת"פ הערבי עם האימפריות העולמיות. בניגוד ליתר תנועות השחרור בלבנט התנועה היהודית (שהסתאבה מאז ) באה גם לשחרר את האדם כאדם לדוגמה זו הייתה תנועת השחרור המקומית הראשונה בה הודגש שחרור האישה וקידומה. תנועת השחרור היהודית סירבה לקבל עונשי מוות ומלקות מסיבות הומניות כלליות, משום כך תלתה תלינים אימפריאליים, והלקת בשוט שופטים אימפריאלים. בכך החלה תנועה להפסקת תליות והלקאות בארץ ישראל, הן של יהודים והן של אחרים שהושלמה אח"כ בישראל. ברוב ארצות המזרח התיכון עדיין נוהג עונש המוות.

הגיבו לדוד עציון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים