הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 ביוני, 2011 41 תגובות

עד כמה חשובה מדינת ישראל לשמאל העקבי כאן? האם אנחנו באמת מתעלמים מאינטרסים קיומיים של תושבי המדינה, יהודים וערבים, בגין זיקתנו לרעיונות אוניברסליים ואינטרנציונליסטיים? האם אנחנו "אוהבים" יותר את הערבים בפלסטין, או בסוריה או במצרים מאשר את אחינו, יהודי ישראל?

weleft

את השאלות האלה מעלים בעיקר אנשי ימין ומרכז בכנסת ובתקשורת, בדרך כלל בנימה עוינת ומסיתה. בצד שלנו אנשים ונשים מגמגמים במבוכה, לעתים פוטרים את המבקרים בבוז תהומי וחרדים מפני דיון פנימי נקב בתוך השמאל. אנחנו פועלים כחלק מקבוצת התייחסות הדוּקה מבחינה רעיונית, ובעצם רק דעתם של חבריה חשובה לנו באמת. בתוך הקהילה השמאלית אנחנו מדברים איש אל רעהו או אל רעותו, ומנסים להגן על עצמנו שמא יחדרו נחשולי הצונאמי הלאומני-דתי לתוך בתינו. לכן קל יותר גם לנו להתמקד בבעיות נקודתיות וזמניות מאשר לעסוק בשאלות קיום יסודיות יותר.

לא עולה בדעתנו להצטדק בפני תומכי ההתפשטות הטריטוריאלית והדיכוי הכרוך בה באורח מבני, וגם לא בפני שוחרי השוק החופשי הפרוע והרכושנות החזירית, שפּוֹרמים את המרקם החברתי הישראלי, וזורקים את החלשים שבינינו לא רק אל שולי החברה אלא גם אל שולי החיים. אני מתחיל עכשיו את השנה ה-27 של כתיבת הטור הזה, ומעולם לא מצאתי את עצמי בוהה במסך בשל העדר נושא חשוב לעסוק בו. הכל חשוב, בוער ודחוף, ואין כמעט נושאים זניחים לענות בהם. זו ישראל, לא בדיוק פינלנד.

כדאי אולי להתייחס לנושא הרגשי, כדי לנטרל את המטען העודף הטמון בו. אנחנו מסוגלים לאהוב באמת מספר מצומצם מאוד של בני אדם, וגם אז יכולים לראות בעצמנו ברי מזל, שזכינו לבני משפחה ולחברים שלהם אנחנו רוחשים רגשות חמים. שאר היסודות של יחסנו לחברה ולאנשים שהם רכיביה, מושתתים יותר על השקפת עולם מאשר על רגשות עזים. הסולידריות החברתית האמיתית נובעת אולי מהנחת היסוד המוצקה (לפחות בעיני) שאם יהיה רע מאוד לאנשים שמקיפים אותנו מכל עבר, אז גם גורלנו לא יהיה שונה. גם אם נעצום עיניים נוכח גורלם של הסורים בגבול טורקיה, ושל הפלסטינים (שמעבר לגדֵרות האכזריות שהקמנו) ושל הילדים בעזה ובשׂדרות שחווים טראומות קשות בגין ההפצצות, ניאלץ בסופו של דבר להתמודד עם ההשלכות מרחיקות הלכת של אירועים כאלה על חיינו. ההומניזם שלנו נובע מתחושה עמוקה של שותפות גורל עם כל בני האדם באשר הם, וגם עם מוּדעות מוחלטת שגורלנו האישי כרוך גם באסונם של המקופחים והמדוכאים בכל רחבי העולם ובעיקר בסביבה הגיאוגרפית שלנו.

לכן הנושא האישי והקהילתי הוא יחסית ברור. ניתן בהחלט להבין העדפה רגשית מסוימת בנושאים אישיים כאלה. טבעי בהחלט לתמוך בנבחרת ישראל בכדורגל נגד נבחרת זרה, מתוך הזיקה הבלתי נמנעת לדוברי שׂפתנו ולבני ארצנו. אם בנִי יתמודד בכדורעף נגד הכיתה המקבילה, ארצה בכל לבי שהוא, מטבע הדברים, ינצח אבל העדפה רגשית כזו אינה משפיעה על מערכת הערכים הכללית. מאוד מתקבל על הדעת שאיש שמאל עקבי, שתומך בזכויות הפלסטינים, מזיל דמעת גיל כאשר דגל ישראל עולה לראש התורן אחרי הישג ספורטיבי כלשהו, גם אם יש לו ביקורת נוקבת על מדיניות הממשלה. אבל כאשר חבורה של מתנחלים פורעים משתמשת בדגל כדי להתגרות בפלסטינים תושבי החלק הכבוש של עירנו, ומנאצת אף את נביא האיסלם, אנחנו בזים לאנשיה ורואים בדגל שהם מזהמים רק אביזר מנוכר, שאין לו שום ערך רגשי בעינינו.

רובנו נולדנו לתוך מצב נתון, ועלינו לחפש דרך לחיות באזור שרואה בנו אנשים  זרים ואולי אף פולשים אכזריים לשטח לא לנו. אבל כאשר ילד חסר אונים מאבד את חייו, האמפתיה כלפיו היא מובנת מאליה. איש מאיתנו איננו זקוק להטפות של שׂר הפנים אלי ישי וגם לא של "החכמים" שפעם הפעילו אותו כמריונטה (עתה התחלפו התפקידים ודווקא ישי מפעיל אותם). תגובתנו אינה מותנית בהשתייכותו הלאומית או הדתית של הילד. נמחה, נכתוב ונפעל, איש כפי יכולתו, כדי לשנות את מצב הדברים. הרגש הלאומי הוא אולי טבעי, אבל הלאומנות היא מרושעת שכן מעצם הגדרתה היא באה לנשל אחרים, להפלות אותם לרעה בהתאם לאמות מידה שהן גזעניות בעינינו.

מכאן נובעת גם התשובה לשאלה שהצגתי בפתיחה: הזיקה לאחינו, בני עמנו ודוברי שׂפתנו היא אמנם טבעית ומובנת מאליה, אבל המסקנה מכך איננה שנצדד בהם אם הם יפגעו בבני עמים אחרים. האינטרס הקיומי שלנו במניעת פגיעה באחרים, כדי למנוע תוצאות חמורות לנו ולבנינו, משתלב היטב גם באידיאולוגיה: אסור לפגוע בחפים מפשע, וגם לא כדאי לעשות כן.

המדינה איננה ערך אלא מכשיר למען רווחת כל בני האדם החיים במסגרתה. בעינינו, האינטרס הביטחוני כרוך במדיניות נבונה. פצצות, מטוסים וטילים חכמים לא יצילו את אזרחי המדינה אם יתרחש כאן אסון נורא, והתוצאות יכולות להיות חמורות באותה מידה גם אם המלחמה תפרוץ באשמת אחרים. הביקורת שלנו כלפי המדיניות של הממסד הישראלי איננה פוטרת אותנו מההשתייכות לקולקטיב, ואם כוחות משולבים של האו"ם ושל מדינות ערב "המתונות" ישוטטו כאן בין ההריסות, ספק אם נזכה ליחס סלחני בשל עמדותינו נגד הכיבוש. לכן איננו עיוורים ואטוּמים כלפי שיקולי ביטחון לגיטימיים כל זמן שהם אינם מהווים מסווה לטיעונים בעד הכיבוש. אבל לא נסבול שידרשו מאיתנו להעדיף שיקולי ביטחון, שכוללים את השלל הלא-חוקי והלא-מוסרי הכרוך בנישולו של עם אחר. מי שממיט עלינו שורה של מלחמות הרות אסון, יכול לבקש מאיתנו רק נאמנות לאחינו אזרחי ישראל, ולא לממסד הפוגע בנו ובאחרים באורח שיטתי מזה שנים רבות.

כאמור איננו פשיסטים, והמדינה בעינינו היא רק כלי לביצוען ולהבטחתן של משימות למען הכלל. לא נוכל לחיות לאורך זמן במדינת אפרטהייד גזענית, שתפלה את הערבים בתוך הקו הירוק ובשטחים הכבושים באורח שיטתי, בהצדקות דתיות ולאומניות, הזרות לרוחה של הדמוקרטיה. נעשה הכול כדי לסכל את העימות עם שאר העולם ואנחנו לא מתביישים בכך שהמַאמצים שלנו נעשים לא רק למען הפלסטינים או הסורים, אלא גם למען עצמנו, הישראלים. הסולידריות שלנו עם החברה דורשת מאיתנו גם מאמץ פוליטי, חברתי, תרבותי והסברתי עצום, כדי למנוע מתקפה על איראן שעלולה להביא להשמדתנו. אם מעמדו של בנימין נתניהו בעולם נפגע, הדבר בהחלט יכול לשרת את אינטרס השלום; אבל אם הוא יבצע בשמנו מחדלים היסטוריים בלתי הפיכים, כולנו נסבול יחדיו.

* פורסם ב"כל העיר"

נושאים: מאמרים

41 תגובות

  1. מאת אמנון נוימן:

    כדרכך העלית נושא ידוע ורגיש . אך לאנשי שמאל אינטרנציונליסטים בהכרח, יש דרך אחת לממש את רעיונותיהם בניית מערכת פוליטית לממושם . כל עוד אין קבוצה מסוג זה בארץ דיבורים וכתיבת מאמרים טובים ככל שיהיו לא יקדמו את הרעיון של פתרון הסכסוך בין העמים . ולפי עניות דעתי רק מדינת כל אזרחיה תממש זאת , אמנון.

  2. מאת סטודנט:

    לא משתכנע. במבחן המציאות נראה כי השמאל הקיצוני אכן מעדיף את אוייבי ישראל, והדבר בא לידי ביטוי במספר אופנים: א) הנטייה לשבח ולהלל כל תכונה הומנית וטובה שקיימת אצל הערבים, ולגנות כל תכונה בלתי הומנית שקיימת בישראל, ללא כל פרופורציות למהות התכונה. לדוגמא: ההקבלה בין ליברמן ואלי יישי לבין החמאס: בעוד ישי וליברמן מטיפים לכל היותר להמשך ההתנחולויות או לחילופי שטחים, מטיף החמאס להשמדת היהודים וישראל. ב) העויינות והביקורת כלפי כל מי שנתפס כשותף או חבר של ישראל, דוגמת מובארק, לשתיקה רועמת כאשר המבצע את אותם מעשים נחשב "כאוייב ישראל" דוגמת הנשיא אסד: [אתר מאפיהו: השמאל המדומה וסוריה]
    ג) הנטייה לערות הקבלה בין מעשיה של ישראל לבין מעשיו של החמאס- כך הופך הרג של ילדים אשר שהו במכוון בבית אשר ממנו יורים קסאמים ( כלומר כמגן אנושי) לשקול מבחינה מוסרית לילד שנהרג מאותו קסאם עצמו.
    ד) הנטייה לראות "בממשלת ישראל", "ובמדינת ישראל" כיישויות שמדיניותן נעשית במנותק מהעם אשר בחר אותן, ללא הבנה כי הממשלה והמדינה משקפות במידה רבה מאוד את רצונותיו, ודעתו של העם שבתוכו היא יושבת. מכאן נובע הסעיף הבא:
    ה) גישה פטרונית, אדנותית, ופאטרנליסטית אל העם ואל נבחריו: כך הופכת כל החלטה דמוקרטית לגיטימית "לפאשיזם", וכל אזכור תוקפה של החלטה שהתקבלה בהכרעת הרוב יזכה מייד להשוואה לבחירתו של היטלר בבחירות דמוקרטיות, כאילו מדובר בדוגמא היחידה עלי אדמות לתוצאותן של בחירות דמוקרטיות. הגישה הזו מסייעת לשמאל הקיצוני להתייחס אל העם כאל "תינוקות שנישבו".
    ו) הברית שכרת אותו שמאל עם הקבוצה הגזענית, והחשוכה ביותר בקרב האוכלוסייה בישראל, ערביי ישראל, רק בשל העובדה שמדובר בפרטנר אפשרי במאבק על השליטה נגד הימין. כמובן שהחנופה האלקטורלית הזו כוללת ביקורת מינימליסטית כנגד כל תופעות האי- סבלנות שרווחות מאוד בחברה זו, ונטייה לתלות את כל כולו של האשם במצבה של אוכלוסייה זו ביישות הדמונית הקרוייה "המדינה". זאת ללא נסיון לראות את מצבה בהקשר הרחב יותר של המזרח התיכון, התרבות הערבית, וכשלים הקיימים ( כרגע) בחברה הערבית.

  3. מאת גם אתה חיים ברעם?:

    מבחינתי הומניסט אמיתי יהיה זה שיפסיק לקשקש את הקלישאה של 'כאן זה לא סקנדינביה'.מאיפה הבטחון שבמקומות אחרים קל יותר?לכל מדינה יש את הבעיות שלה ואני בטוח שיהיה מספיק על מה לכתוב גם בפינלנד ואין לי ספק שזה היה מבחינתך דחוף בדיוק כמו הנושאים שעליהם אתה כותב כאן.

  4. מאת ק.א.:

    ברגע שמדינה היא פושעת סדרית במשך עשרות שנים הרקבון מתפשט וחודר לכל פינה ושטח חיים.
    המציאות הנוראה משנה את תודעת האדם, גם בעיני עצמו.
    בני האדם (רובם) פשוט מסתגלים אל המציאות ברמה זו או אחרת ולא חושבים שניתן לשנותה.
    אם כך אכן מתרחש אז גם התודעה מתכופפת כדי לאפשר להמשיך ולשרוד באותה המציאות.
    אמצעי התקשורת ממשיכים לנגן את "מוזיקת המעליות" המרגיעה – כך שבשביל מרביתנו הרצף הקיומי אינו מופרע יתר על המידה והתרדמה הציבורית נמשכת על אף שהמעלית כבר בצניחה חופשית…

    המצב יוצר פיצול בין בני האדם.
    אלה ששואלים את עצמם: מה קורה פה? מול אלה שיכולים או מעדיפים להמשיך כרגיל.
    שני המחנות רואים איש את חברו כמשוגעים.
    סיטואציה זו היא מוקצנת בישראל אך מתפתחת במהירות, בהפרש פאזה מסויים, בכל המערב.
    בסיטואציה זו נהרסות התשתית של היחידה הלאומית והחברתית והזיקה האנושית בין אדם לאדם.
    קבוצות אנושיות מוכנסות ל"זירת האבקות" כאילו היה מדובר בקרב תרנגולים, בעוד אג'נדות לאומיות אמיתיות, חברתיות, אנושיות-כלליות הופכות למיטרד עבור שליטינו העסוקים רק בתאווות שלטון וכיבוש אינסופי של עוד יעדים כלכליים-צבאיים.

  5. מאת איציק:

    דגל ישראל הוא גם שלי וממש לא שייך לימין.
    אדם קרוב אצל עצמו והוא אוהב\אוהד מעגלים קרובים אליו ,משפחה,שכונה,עיר ,מדינה.
    הבעיה היא שלפעמים שוכחים את היהודים ולא יזיק למשל אם רופאים לזכויות האדם יבואו פעם לתת סיוע בשכונת מצוקה שלתושביה אין נגישות לרופאים בכירים למשל.
    סיוע לספריה בקרית שמונה יכול להיות התחלה טובה.
    לא את כל המצוקה בארץ לקחו הפלסטינים.

  6. מאת אסנת אלון:

    מזמן רציתי לשאול. זה אולי לא קשור לנושאים עליהם אתה כותב חיים ואולי דווקא כן:
    מדוע אתה נוהג לכתוב בגוף ראשון רבים- (אנחנו, איננו, נעשה וכד')?

  7. מאת מלירן:

    לחיים הבעיה היא שבהפגנות שלכם מניפים דגלי פלסטין ואילו דגל ישראל הוא מוקצה וחבל
    אני שומע פה טענות על זכות השיבה שחמישה מיליון פלסטינים יחזרו לפה אחרי שהכריזו עלינו מלחמת שמד
    אמנם אני איש ימין ציוני גאה שעושה מילואים ולצערי גם יצא לי להילחם במלחמות למרות גילי הצעיר
    אבל כל עוד לא יהיה דיון אובייקטיבי הרוב המכריע למעט עשבים בודדים יהיה נגדיכם
    מבט על ההיסטוריה יראה כי מדינת ישראל צודקת הערבים לא היו תמימים ב1947 (החלטת החלוקה)
    וכואב לי שהשמאל הרדיקלי תומך בזכות השיבה שמשמעה חיסול המדינה היהודית ובמקומה מדינה ערבית שתהיה קרוב לוודאי כמו הדמוקרטיה בסוריה אשמח לתגובה עיניינית כי אתה בחור חכם

  8. מאת מני:

    באופן אובייקטיבי אין לי מה להוסיף. . .
    ולפני יובל שנים באופן סובייקטיבי גם לא. . . אך העניין הוא, חיים, שהחיים הם קצרים מדי
    כדי לחיות 2000 שנה בדור אחד – האטימות היהודית היתה קוטלת אותי מזמן אם הייתי
    נשאר. . . תראה, במגמה המתוכננת של היהודים בישראל אפשר היה להבחין כבר מאז
    סיום ההיסטוריה העברית החדשה ב-1960; ההעדרות של שנתיים הספיקה לי! המגמה
    היתה כבר אז לחזור אלפיים שנה אחורה. . . אולי לא הייתי חש בזה לולא נסיעתי לעולם
    הרחב. . . בכל זאת כבר בתקופת שירותי בצבא נראו הניצנים בארץ – כשהרב גורן ערך
    `מסע התעוררות´ בגדוד והמג"ד הגדול התגמד לגמרי. . . הכל עוד לפני מלכות ישראל
    השלישית והר הבית בידינו. . . אבל יש לי רספקט עצום לנביאים/ות האחרונים/ות שאתה
    ביניהם לדעתי. . . אני מאמין שבקונסטלאציה מסוימת תצליחו באופטימיות שלכם להביא
    לשינוי הכיוון והמגמה. . . ואני קורא את מאמריך בכל יום שישי. . . תודה, חיים ברעם. . .

  9. מאת אנטי ציוני:

    האינטרסים הקיומיים של אזרחי המדינה יובטחו רק ע"י התנערות מהציונות על האידיאולוגיה, והפרקטיקה הקולוניאלית שלה, על חוקי האפלייה ועל האפלייה הבלתי חוקית. על סמליה ודגליה ועל שיתוף הפעולה שלה עם האימפריאליזם בשוד ובדיכוי עמי האזור

    • מאת דינו:

      ואם לתמצת את תגובתך: האינטרסים הקיומיים של היהודים אשר מימשו את זכותם הלגיטימית לאוטונומיה יובטחו רק ע"י התערטלות מכל הזכויות וההישגים הלגיטימים.
      ובניסוח שלך: התנערות מהציונות, סמליה ודגליה.
      כמובן שטיבלת את התבוסתנות והגלותיות הגלומים בתגובתך במיטב ה"בון-טון" של השמאל העקבי:
      אפלייה, אימפריאליזם וכו' רק כדי שלא נשים לב שהשורה התחתונה היא לחזור לחסדי הגויים.
      לא תודה, כבר היינו בסרט הזה וראינו איך זה הבטיח את האינטרסים הקיומיים שלנו.

      להזכירך: מגיע לנו לא פחות מאשר לפלסטינים: אידאולוגיה לאומית (להבדיל מלאומנית), מימוש הלאומיות, עצמאות, סמל, דגל וכמובן הגנה מפני "עמי האזור" האומללים שהצמיחו מנהיגים ותנועות אומללות כמו החמאס, החיזבאללה, בשאר אסד, סדאם חוסיין, קדאפי ואחמדיניג'אד והסליחה עם שאר חסידי אומות העולם ששכחתי.

      • מאת יהוד גלותי:

        לקולוניאליסטים אין שום זכויות. הם מביאים רק אסונות, בסופו של דבר גם על עצמם

      • מאת חסדי הגויים:

        אם אתה באמת חושב שהיהודים באמריקה ובכל מקום בעולם חיים היום בחסדי הגויים (קשה לי להאמין,) אז אתה בטח חי עשרים וארבע שעות ביממה באיזה מרתף.

        המקום היחיד בעולם שיהודים חיים בו בחסדי הגויים הוא כאן בישראל. אלמלא התמיכה של ארה"ב (ומעצמות אחרות לפניה), צבאית, פוליטית וכלכלית, הוילה הזאת מזמן היתה נהפכת לג'ונגל.

  10. מאת טובה שיבר:

    מי שהשתייכה לשמאל העיקבי בשנות ה70 הייתי עדה לתהליך מרתק שברצוני לחלוק אותו עימכם, גולשי האתר:

    בשנים ההן ההגדרה "שמאל עיקבי" תאמה פחות או יותר את תנועת של"י ואת הגופים הקטנים יותר במרחב שבין מפ"ם זכרונה לברכה לבין חד"ש.

    בתהליך איטי ובלתי מורגש כמעט הפך אותו שמאל עיקבי שהגדיר עצמו ציוני (מצע של"י לבחירות 1977 הגדיר את התנועה כציונית לכל דבר ועניין) לשמאל א-ציוני ובסופו של אותו תהליך היה לשמאל אנטי ציוני וכך הוא רואה עצמו כיום.

    לא כאן המקום לעמוד על הגורמים שהביאו לשינוי בזהותו של השמאל העיקבי מכזה שראה עצמו כחלק מן המחנה הציוני ועד למצב הנוכחי בו הוא מגדיר את זהותו כאנטי ציונית, פרו פלסטינית , אנטי יהודית ואנטי מערבית.

    • מאת דינו:

      לטובה שלום רב,
      בתגובה אחרת כבר היסברתי את דעתי לגבי העניין הזה, ואחזור ברצון על הרעיון הבסיסי:
      מדובר בשני עניינים פשוטים:

      1. הקצנה לשם השגת אפקט ביקורתי גדול יותר.
      הרי אין חולק על כך שבמהלך ההיסטוריה הציונית נעשו פשעים ועוולות כנגד הפלסטינים,
      חלקם במסגרת מאבק בו הצד השני פשע לא פחות, וחלקם לאחר מכן.
      ובכן בא איש שמאל עקבי ומצביע על הדברים הללו, ואז כמו במשא ומתן על מחיר דירה – הוא מתחיל מנקודת מוצא מחמירה ורחוקה מאוד מהנקודה המתארת את המצב לאשורו.
      ואז צצים להם מושגים כמו ג'נוסייד, טיהורים אתניים, מעשי טבח, "אוכלוסיה תמימה וחסרת מגן" (הפלסטינים ועמי ערב לדורותיהם כמובן) , ושאר המצאות שמטרתן לזעזע את השומעים\קוראים.
      כמובן שהפניית גב לציונות היא תנאי הכרחי, שכן אחרי כל ההשמצות הללו ברור שהציונות אינה תנועה שהדובר\כותב יכול להיות חלק ממנה.

      2. כאשר מדובר באדם קיצוני, אזי לא ממש חשוב באיזה קצה של הקשת הוא ממקם את עצמו – השקפת עולמו תהיה בכל מקרה רדיקלית באופן מופרך. בעיני אין הרבה הבדל בין מי שמגדיר את זהותו כ"אנטי ציונית, פרו פלסטינית , אנטי יהודית ואנטי מערבית" (אך הוא עצמו יהודי ישראלי ומערבי), לבין קיצוני ימני המבטל את קיומם של הפלסטינים. זה היינו-הך. בדרך-כלל מדובר גם במי שאינו מקשיב או רוצה להקשיב לדעה אחרת, אינו מסוגל לנהל דיון בצורה עניינית וכדומה, כמנגנון הגנה כנגד ההגיון הפשוט המידפק על דלתו ומאיים להחזירו לחיק השפיות.

      • מאת הפוסל במומו:

        "הוא [הקיצוני משמאל] מתחיל מנקודת מוצא מחמירה ורחוקה מאוד מהנקודה המתארת את המצב לאשורו".

        למשל מלפני אלפיים שנה… דוקא הלאומן הקיצוני הוא שמתבסס על מיתוסים "מנקודת מוצא מחמירה ורחוקה" אבל זו של הציונים רחוקה במיוחד והזוייה בהתאם.
        יש עוד מיתוסים ציונים למשל הזכות המוקנית מתוקף "הגעגועים לציון". אלא שבמשך "אלפיים שנה" הגעגועים נשארו בספר התפילות ויהודים היגרו ממקום למקום עפ"י האפשרויות והמצוקות. מסוף המאה ה-19 היגרו לאמריקה כשלושה וחצי מיליון יהודים "מתגעגעים" ואלמלא נסגרו שם השערים הויכוח כאן היה לגמרי לא קיים.

        אבל ההתחלה (של הסכסוך) היא בהחלט בהתחלה. וההתחלה היא אפילו לא ברעיון הציוני של הרצל ואפילו לא בעלייה הראשונה שלא היו להם יומרות פוליטיות (ככלל). ההתחלה היא בזמן שהרעיון הפך לתנועה פוליטית ובפרט כשקיבל את החסות הבריטית בהצהרת בלפור שהפכה אותו לאיום מסוכן וממשי לאוכלוסיה הערבית שמנתה באותו זמן כתשעים אחוז מתושבי הארץ (חלק מעשרת האחוזים שמנו היהודים לא היה ציוני ואפילו אנטי ציוני). כאן הציונות הפכה לתנועה קולוניאלית ככל תנועה קולוניאלית אחרת הנתמכת ע"י מעצמה אימפריאליסטית עפ"י האינטרסים של שני הצדדים על ההבדלים שביניהם.

        הטיהור האתני (הטרנספר לערבים) היה חלק אינטגרלי מהגשמת הרעיון הציוני. ראשי הציונות התבטאו על הצורך הזה באופן גלוי ומוסווה, אבל אפילו לא בכך העניין. העניין הוא שאפילו בחלוקה ככל שתהיה לא התאפשרההקמת ישות ציונית בעלת רוב יהודי מוצק (שיכול שלוט באופן אפקטיבי) ללא ניקוי השטח מערבים. ההגיון הזה לבסוף התממש ולא משנה אם כולם גורשו בכוח או חלקם ברחו מפחד או מכל סיבה אחרת העובדה שישוביהם נהרסו מיד ונאסרה עליהם השיבה (למרות החלטות האו"ם שישראל כ"כ מתבססת עליהם כשנוח לה) מאשרת כי סוף המעשה היה במחשבה תחילה.

        היסוד הרעיוני והמעשי-פוליטי של שמאל ליברלי או סוציאליסטי הוא כי זכויותיהם של כל בני אדם שוים ללא הבדל לאום גזע ומין. מכאן נובעת שלילת הציונות כתנועה גזענית-קולוניאלית באופן עקרוני ללא קשר אפילו לפשעים ולעוולות שעשו (ונעשו) ובודאי לא לאלו שנעשו להם (פשעים, עוולות בודאי שלא).

        שמאל כנ"ל במידה שהוא עקבי לא יכול לנקוט עמדה אחרת לגבי הציונות. השטות כאילו שאנטי ציונות של "הקיצוניים" היא "תנאי הכרחי אחרי כל ההשמצות", היא במסגרת יתר השטויות המובאות בתגובה כדי "להסביר את דיוקנו הפסיכולוגי והמניפולטיבי" של הקיצוני מהשמאל הרדיקלי.

  11. מאת Haim Baram:

    To Osnat:
    I do it our my extreme modesty.
    Sorry for the English; I have no Hebrew fonts right now

  12. מאת דוד עציון:

    אני שמח על כך שאתה לפחות עוצר ומהרהר. זה לא תמיד מאפיין את מה שמוגדר "השמאל הלא-ציוני". בדרך כלל הוא בטוח בצדקת דרכו.
    אני כותב כמי שרואה את עצמו "שמאל ציוני" (אני יודע שישי מי שחושב שאין דבר כזה).
    הכוח שלכם במגזר היהודי הוא אפסי. הוא בולט באקדמיה, מעט פחות בעיתונות, הרבה פחות בקרב העם. חשבתם פעם מדוע? זה לא רק בגלל שהעם מטומטם.
    זה בגלל כל אותם דברים שחלקם כבר צויינו קודם: אצלכם תמיד הערבים צודקים (או לפחות יותר צודקים מישראל), ישראל היא פשיסטית; ההתנחלויות הם גזעניות ומהוות פשע בינלאומי; המתנחלים כולם רוצחים בפוטנציה ודמם מותר; אין זכות ל"מדינה יהודית" להתקיים; דגל ישראל לא יכול להתנוסס בהפגנה; אם הדיקטטור הרוצח הוא נגד ישראל אפשר "להבין אותו" ולהתפתל סביב הביקורת עליו (אסד, קדאפי); הציונות כולה נישול ואימפריאליזם; רצוי לעודד חרם על ישראל ולגרום לשלילת הלגיטימציה שלה בעולם.
    אם זה באמת נכון, הדבר ההוגן ביותר שעליכם לעשות הוא לקום ולעזוב. המקום כאן כל כך נורא ומדכא שאין ל"איש שלום" מה לחפש פה עד שתבוא הגאולה בדמות מדינה דו לאומית. אם איש אקדמיה קורא לחרם נגד המדינה שמממנת אותו עצמו, מן ההגינות שיקום ויתפטר.
    לא קשה לבוא ולבקר את חוסר השוויון, האפליה, ההתנחלויות – מבלי לשלול את הלגיטימציה של המדינה ומבלי להבין שיש לערבים, אז והיום, בתחומי חוץ ובתחומי פנים – חלק נכבד, אפילו עיקרי, בסבלם ובסבלנו. ברגע שתבינו את זה, תהיו באמת "שמאל חדש" כמו בתמונה

  13. מאת מני:

    תשמע, דינו. . .
    האינטרסים הקיומיים של היהודים אשר מימשו את זכותם הלגיטימית לאוטונומיה לא
    הובטחו לדיכוי עם אחר שכבר ישב על אדמתו מאות אם לא אלפי שנים לפני המצאת
    הציונות. . . והדגל הוא הדבר היחיד שיש לעם ישראל להראות בכל יום כעלה התאנה
    על ערייתו וערוותו ולנפנף אותו במקום את האחרונה. . . וראוי לך כי תמיר את חמאס
    בחומוס, את חיזבאללה בזלילה של פלאפל, את בשאר אסד בבשר שיש-קבאב את
    סדאם חוסיין וקדאפי בחראם פיתה לפסח. . . אלא אם תקשור רק את הגפילטעפיש
    לדגל הדגלים. . . ותתקע בשופר קינג סייז בהר הבית. . .

  14. מאת חנן אביב:

    דינו, העניין הוא שה"אנחנו" שלך ושל רבים מהכותבים באתר הזה הוא שונה. ה"אנחנו" שלי אינו יהודים, מבחינה לאומית או דתית, אלא בני אדם המאמינים בזכותו של כל אדם לשוויון ללא קשר למוצאו.
    פה טמון כל הויכוח. נגמר הכוח מראיית העולם כולו דרך הגדרות של אושוויץ, ומהלאומנות המתגברת בתוך ישראל. לי אין שום הזדהות איתה, ומכיוון שלחברה שבה אני חי יש הזדהות חזקה עמה, אני אעשה את כל שביכולתי על מנת לשנות את המצב או שאעזוב למקום אחר.

  15. מאת נתן.:

    גם אני שמאלני אבל רוצה להציע זוית ראיה שונה.

    מבחינתי מדינת ישראל היא הרבה מעבר ל"כלי" שנועד לספק צרכים מסוימים, ולכן הההתיחסות אליה היא רגשית ונובעת מאהבה. לדגמה אם הבן שלי יבוא הביתה ויספר לי שהוא הרביץ מכות לילד אחר אני לא אעמוד ואמחא לו כפיים אלה אעניש אותו, לא בגלל ש"אני נגדו " אלה כי חשוב לי הערכים המוסרים שיהיו לו או לא יהיו לו, באותה מידה כאשר המדינה שלי מתעללת בבני אדם (פלשתינאים) באמצעות ביריונים(מתנחלים) ,אני מוחה על זה לא בגלל "שאני נגד המדינה" אלה בדיוק הפוך.

  16. מאת מלירן:

    הקטע הזה של הכביכול קולוניאליזם ראוי שתבדקו את המילה במילון
    לעם ישראל יש קשר שורשי לארץ הזו אני קורא את הבורות של חלק מהמגיבים
    לראיה יש ספר פלסטין 1695 ובסקירה דמוגרפית של הארץ יש יהודים נוצרים ומעט מאוד מוסלמים
    לדוגמא רמאללה נקראת באותו זמן בתאללה שיבוש של המילה בית אל
    להגיד על קהילות עתיקות של אלפי שנים קולוניאליזם זו בורות לשמה היו קהילות בחברון טבריה צפת ירושלים כמובן היו גם בעזה או פקיעין ועוד מגוון יישובים להזכירכם מדינה יהודית היתה עד שנת 135 מרד בר כוכבא
    יהודים תמיד ישבו בארץ עיין ערך היישוב הישן אם כבר מדברים על טיהור אתני זה הטיהור שעשו הנוצרים ואחר כך המוסלמים ביושבי הארץ הזו כמו מס גולגולת איסור הקמת בתי כנסת חדשים ועוד מיסים ושוחד
    מאורעות תרפ"ט גרמו לכך שחוסלו הקהילות בחברון ועוד מספר מקומות
    אם כבר למי שאמורים לבוא בטענות זה לערבים שניסו לחסל את המפעל הציוני
    עוד משהו לפני שיאשימו אותי בפשיזם ועוד ירקות תקראו את העובדות ותנהלו דיון עינייני ולא מתלהם

  17. מאת מני:

    מלירן,
    אתה יכול להתרפק מצידי על היסטוריה יהודית בארץ ישראל ולא אפריע לך
    באמת לא. . . אם תכנה את היהודים הפרימיטיבים חסרי התרבות, הגנבים
    שודדי רכוש ונדל"ן, שורפי מסגדים, כורתי עצי זיתים וונדליסטים חסרי פנים
    והיסטוריה וחסרי טקט ונימוסים שבאו כאורחים גירשו מבתיהם את המארח
    ואיכלסו אותם עם עצמם הרסו מאות כפרים – לפחות הונים וויקינגים כוזרים
    קוזאקים, כי עיניך הרי רואות את הברברים האלה יום יום, שעה שעה ואתה
    קורא להם העם מההיסטוריה הרומנטית שלך?!!! קצת כבוד אפשר לצפות
    מאדם משכיל כמוך. . . תראה, אפילו הזדהות ואמפאטיה עם ניצולי השואה
    - היסטוריה של רק אתמול – אפס! וגם אותם עשקתם עד לעצם ועד בכלל!
    מספיק להתחזות!! אתם יורשיהם של אנשי סדום ועמורה. . . מכסימום. . .

    ———————————————————————————-
    בסך הכל מתקיף את הצביעות היהודית האיומה ואת ההתחסדות המעוורת
    ממה שקרה וקורה באמת בהיסטוריה החדשה. . . זה חייב להאמר. פרסמו.

  18. מאת דן הקטן:

    השמאלן האדוק המניח תפלין שמאלניות בבוקר וחולצן רק בערב רוצה שישראל תכונה "לפחות הונים וויקינגים כוזרים קוזאקים". אבל איש אינו רוצה להשמיד ולמחות מעל פני האדמה את שוודיה, נורווגיה ואיסלנד בגין השמדת הילידים. מי שעד לפני 30-40 חיסלו ושעבדו את הסאמי ועדיין גוזלים מהם אדמה והחלו רק עכשיו, אחרי ההשמדה למעשה, לטפח את הילידים ושפתם. ההונים הם ההונגרים,וגם אתם איש אינו עושה חשבון. כנ"ל הקוזקים ביחס לרוסיה. הכוזרים? הם דוגמה קלסית לניקוי אתני ישן. פעם לא הבינו להיכן נעלמו ובנו את התיאוריה על מוצא היהודים. עכשיו אחרי 1935 1945 באירופה סביר שהם פשוט נשחטו כולם. מה ענינם של עמים אלו לישראל ומה יש לשמאלן האדוק נגדם לא ברור.

  19. מאת מלירן:

    מני אל תשכח שמי שהרס את בתי הכנסת בגוש קטיף או בתי הכנסת ברובע היהודי בירושלים בירושלים
    או השימוש במצבות בתור כבישים בירושלים המזרחית
    לפי הסכם שביתת הנשק 1949 הותר ליהודים לבקר במקומות הקדושים מה היה בפועל נאדה יהודים לא הורשו להתקרב לכותל המערבי שהיה קיים הרבה לפני שהאיסלם נוצר והערבים היו עובדי אלילים
    מערת המכפלה עד שנת 1967 היה מדרגות ליהודים שאסור להם היה לעבור את המדרגה השלישית ובעצם להיכנס למערה שאברהם קנה ב400 שקלים
    אם כבר יש הפרות זה מצד הערבים
    אני מגנה שריפת מסגד בכפר קיקיוני זה או אחר
    אבל לשרוף את קבר יוסף שבמסגרת הסכם אוסלו שטח ריבוני ישראלי
    זה בעיה רצינית להאשים את היהודים בחירחור המלחמה זה פשוט בדיחה
    קרא קצת היסטוריה אולי ירד האסימון כל טוב לך
    תאמין לי אני עושה מילואים ואני מכיר את המצב באזור עוד מהשירות הסדיר

    • מאת דוד עציון:

      דווקא כמי שנמצא במד הציוני של המפה, אני מציע לא לזלזל גם בפגיעות שפגעה ישראל, או פוגעים יהודים היום, במקומות קדושים וחשובים לאסלאם.
      מה זה "מסגד קיקיוני בכפר זה או אחר"? זה מקום תפילה קדוש לאנשים, ולכל כפר יש שם ואנשים שחיים בו: לובן א- שרקייה, מורייר ובית פאג'ר (וסליחה אם שכחתי אחרים). יש גם מקרים של הרס מסגדים בכפרים נטושים אחרי 1948. לנו אסור לעשות זאת (ועושים זאת מעט) וגם לפלסטינים אסור (והם עושים זאת הרבה יותר).
      מעשים אלה פוכעים בפלסטינים, אבל גם בנו כיהודים, כישראלים, וגם לא עוזרים במיוחד למתנחלים

  20. מאת חיים ברעם:

    ללירן, קראתי למענך שוב את הסכמי אוסלו, מלה במלה. לא מדובר בכתבי הקודש, גם מבחינתי. בסך הכל, מדובר בתרמית אמריקאית-ישראלית עצומה, עם נקודת אור אחת: ההכרה ההדדית בין שני העמים.
    בנושא קבר יוסף אתה מסלף, לדעתי במתכוון. לא מדובר בשטח ריבוני ישראלי אלא במקום כביכול "קדוש" שיש להנהיג בו סידורים משותפים לכוחות הביטחון הישראלים והפלסטינים, כדי לאפשר תפילה במקום לעובדי האלילים שהתחפשו ליהודים. ל"קבר יוסף" אין שום קשר אמיתי לדת, אלא רק ללאומנות ולהפגנת אדנות בשטח לא-לנו.

  21. מאת מני:

    למלירן ולדן הקטן. . .
    את התגובה לא כתבתי כדי לפתוח בויכוח שטוח עמכם צאן קדושים
    ותניחו לי עם התפילין, המונחים כזכור לי תמיד בצד שמאל ועם בתי
    כנסת ביום של חול. . . הייתי מתפלל: שתקראו את הכתוב – בקול -
    כתפילה לראש השנה ו/או ליום כפור משהו כנתנה תוקף או כל נדרי
    ולסיים בתקיעה גדולה כמו הילד המחלל. . .

    "לגמור" עם היהדות ולחזור (?) לאנושות זהו המחזור והסידור שלי!

  22. מאת מלירן:

    אוקיי חיים חלק מדבריך נכונים אבל מה קשור זה מקום קדוש
    ולא ענית לשאר טענותי וחבל תתמודד עם הכל

  23. מאת ליאור:

    חיים ברעם,

    מקום כביכול "קדוש", עובדי אלילים, ל"קבר יוסף" אין שום קשר אמיתי לדת…
    תגיד, גם אל השותפים הפלסטינים אתה מתייחס ככה או שהיחס הזה לאמונות של אנשים אחרים שמור רק ליהודים?

  24. מאת מני:

    לליאור. . .
    תתפלא אבל הגויים באמת מאמינים. . . היהודים לא מאמינים בשום דבר
    לא באלוהים ולא בשטן! בשבילם הדת היא קרדום לחפור בו. . . והם גם
    חופרים בו תהומות לתוכם ולסביבתם. . . שאלתי פעם ידיד אם הוא פגש
    יהודי אשר באמת ובתמים מאמין. . . ואז הוא סיפר שהכיר פעם יהודי עני
    זקן ועיוור שממש ממש. . .

  25. מאת חיים ברעם:

    היהדות מאמינה באלוהים כיישות מופשטת. קבר יוסף איננו אלא עבודת אלילים. אני אמנם אתיאיסט אבל לא שונא חלילה את היהדות החרדית ומעדיף (לאין שיעור) את הרב אלישיב על פני אהוד ברק. קבר יוסף? גם הדתיים יודעים שאין לאתר שום קשר ליוסף. זהו עוד תרגיל לאומני (ולא דתי) שנועד לדחוק את רגלי הפלסטינים מארצם

  26. מאת ליאור:

    לחיים ברעם,

    תודה רבה על התייחסותך לשאלתי אך לא באמת ענית על השאלה.
    ציינת שהיהדות מאמינה באלוהים כיישות מופשטת (כמו גם הנצרות והאיסלאם) הסברת שאינך שונא את היהדות החרדית והבהרת את דעתך על קבר יוסף, אך השאלה שלי הייתה האם אתה מפגין את אותו יחס מבטל כלפי אמונותיהם של הפלסטינים?

    האם למשל אתה חושב שמסגד אל אקצא (או כל מקום אחר) גם הוא משמש כתרגיל לאומני שנועד לדחוק את רגלי היהודים מארצם?
    עם כל הכבוד לקבר יוסף, למסגד אל אקצא יש היסטוריה מעט יותר עגומה כתירוץ לשפיכת דמים, החל מהטבח בחברון ועד אינטיפאדת אל אקצא.

    הודה לך מאוד על תשובתך.

    ולמני, תודתי גם לך על תשובתך, למרות שהשאלה לא הופנתה אלייך, תשובתך היתה פשוטה וכנה.
    היהודים אינם מאמינים בדבר בעוד הלא יהודים כן. יפה מאוד.
    עם יחס כזה ליהודים וליהדות באמת קשה להבין את מקור העוינות כלפי השמאל העקבי.

  27. מאת מני:

    ליאור. . .
    תודה שהתיחסת בקצרה גם לתגובתי. . . אם תאזין לעומק למוזיקה
    הדתית של באך ומוצרט תבין מדוע אלוהים מאזין להם ולא ליהודים!
    או, במילים יותר בוטות: אלוהים מאמין שהם – באך ומוצרט – אלוהים
    ולא הוא! ואני מסכים אתו. . . האמונה לא נשקה ליהדות, מצטער. . .

    • מאת דינו:

      מני יקירי,
      שתי התגובות האחרונות שלך מראות על ליקוי מאורות קשה.

      לא ברור לי מהיכן עזות המצח להכליל את כל היהודים המאמינים תחת ההגדרה "לא מאמינים בשום דבר לא באלוהים ולא בשטן!"…
      זאת אומרת -האם שאלת את כל מליוני היהודים המאמינים? האם בדקת אותם במכונת אמת?
      ובאותה נשימה – מדוע "הגויים באמת מאמינים"?
      מי שמך להחליט לגבי מליוני בני-אדם שאינך מכיר כלל – מי מאמין ומי לא?

      ולגבי באך ומוצרט – זו גזענות לשמה, שכן אתה החלטת שהמוזיקה שאתה מגדיר כשמימית מעידה לא רק על יוצריה, אלא על כל המאמינים השייכים לאותה דת לכבודה נכתבה המוזיקה!
      הסקה לוגית לא רעה בכלל, שלא לדבר על המשפט האלמותי "אלוהים מאמין שהם – באך ומוצרט – אלוהים ולא הוא! ". על משפט כזה באמת לא צריך להגיב, גיבוב המילים ההזוי שלך מדבר בעד עצמו.

      כולי ציפיה לפרי עטך הבא, יש לי תחושה שלא יהיה משעמם.

      • מאת דינו:

        מני, עוד דבר אחד ברשותך:
        מסתבר שפיספסתי קודם את הסיפור שלך על הידיד ששאלת "אם הוא פגש יהודי אשר באמת ובתמים מאמין. . . ואז הוא סיפר שהכיר פעם יהודי עני זקן ועיוור שממש ממש. . .".
        עכשיו ממש הוכחת לנו את הנקודה. אם גם "הידיד" חושב כמוך אז כנראה שאפשר לברך על המוגמר:
        יהודים לא מאמינים, נוצרים ומוסלמים כן מאמינים.
        על זה נאמר: "מה נסגר איתך, בן-אדם?"

      • מאת איש שמאל ציוני עייף:

        מני מצטט בתגובתו את "היהודים במוזיקה" לריכארד ואגנר, שהיה הרי איש " שמאל עקבי" ידוע

  28. מאת מני:

    תשמע (אהבתי!), דינו. . .
    זה כמו נעשה ונשמע. . . כמו שציינתי למעלה לא התכוונתי לפתוח עכשיו
    בוויכוח שטוח שלא יוביל לשום מקום. . . וקבל את דברי כתורה מסיני, אם
    אתה יכול להאמין לי כמו ליושב במרום. . . תשאל אותו אם אין גם לעמלק
    יוצאים מהכלל ואיך הוא מעז. . . היה מי שאמר בטהובן כותב כמו אלוהים
    אבל מוצרט הוא אלוהים. . . טוב אל תעשה אבל תודה לך שאתה שומע!

    ——————————————————————————-
    לא דינו, הידיד נבהל כמוך מהקביעה שלי עליה לא חשב וחיפש ומצא. . .
    אחד. . . דינו, תחשוב על מה שכתבתי בגדול ואל תתפלפל יותר מדי. . .
    אגב הידיד ראה את הרצינות הלא אפקטית והמוזיקלית אצל "ה"גויים. . .
    וזהו המצב גם אצל ה-מוסלמים. . . מקווה שהצנזור לא יסתום לי שוב. . .
    ——————————————————————————-
    תפנימו רבותי מהגדה מה שאני מנסיון חיים הפנמתי: אי אפשר להתווכח
    עם מי שאי אפשר להתווכח איתו. . . ואני מעדיף לדבר בצורה אחרת. . .
    אז אולי תפנימו גם את זה. . . אני לא יכול כל פעם לפנות ל"הארץ"! אגב
    שם התפרסם היום מאמר חשוב בדיוק על נושא זה, שכתב אלון עידן. . .

    • מאת דינו:

      בחייך… זה לא אמיתי מה שקורה כאן…
      האם זו תחילתה של ידידות נפלאה? האם ק.א. יכול להתחיל לדאוג?
      התשובה: כן!
      עם אמירות כמו: "קבל את דברי כתורה מסיני, אם אתה יכול להאמין לי כמו ליושב במרום" –
      אין ספק שאני ואתה עוד נגיע רחוק.
      העניין הוא שאני לא משוכנע שהיית רוצה ש"אאמין לך כמו ליושב במרום" ולו רק בגלל שאני אתאיסט גמור.
      האם האיזכור של עמלק הוא אנלוגיה ליהודים ("יש יוצאים מהכלל")?
      זאת אומרת שאתה ממשיך עם טענת ה"ליהודים אין אלוהים".
      הייתי רק מעוניין לשמוע את דעתך על הכנסיה הנוצרית לדורותיה, שהפכה את האמונה למטבע (מדמם) עובר לסוחר. ואיך אתה משווה בכלל בין "איכות" האמונה הנוצרית הפאגאנית (צלבים, ציורים, קוצים, דמעות, אמהות-בתולות ושאר חפצים "אמוניים אותנטיים") לבין האמונה היהודית. מדוע האחת עולה על השניה?

      "אי אפשר להתווכח עם מי שאי אפשר להתווכח איתו" – נכון מאוד, ומיד נראה האם גם אתה ממוקם בקבוצה הזו…

  29. מאת מני:

    תשמע, דינו. . .
    הגענו, אתה ואני, לנקודת האל חזור שהרי שנינו אתאיסטים. . . ומקיימים בזה את
    מצוות "היהודים לא מאמינים". . . חשוב לי מאד שתקח את עצמך (ואותי) כדוגמא
    לא את הערב-רב הנקלה שנקלע לך בדרכך המתפתלת ומתפלפלת והמתפללת
    ועזוב את זה לאחרים: ככתוב "איש באי אמונתו יחיה" ואידך זיל גמור. . .

    אתה לומד הכל מעצמך וכפי שכתבתי מניסיון החיים שלך. . . העמלק הוא היהודי
    (גם האתאיסטי!) של היום. . . וכן, יש יוצאים מן הכלל. . .

    ותשמע דינו, הנוצרים בניגוד ליהודים חוזרים אחרי כל אפילה לאור שהם הדליקו!!
    ליהודים אין לאן לחזור ולכן הם "חוזרים" תמיד אבל תמיד לאפילה! גם למוסלמים
    יש לאן לחזור. . .

  30. מאת מני:

    תשמע, דינו חביבי. . .
    שלחתי לך תגובה (בחיי ללא מלה גסה!) שנפלה קורבן לצנזורה. . .
    מצטער שזה קורא שוב ושוב במדינת הגמדים ו"המאמינים". . . ואני
    מניח שמכונת ההשמדה, מקולציה, לא תעביר גם מסר חשוב זה כי
    אדיבות מינימלית אם מימין אם משמאל לא היתה מאז מתמיד מכת
    המדינה, חבל. . .

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

אירועים

event-ossimshalom

4.8.14 | עובדים סוציאליים יקיימו כנס חירום יהודי-ערבי נגד האלימות והגזענות

עובדים סוציאליים מכל הארץ יקיימו באוניברסיטת תל-אביב כנס חירום יהודי-ערבי נגד האלימות והגזענות. עו"סים שלום, ...

מבצע "עזה בלב" לתמיכה בילדי עזה המטופלים בבתי חולים בישראל

ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) פתח בימים האחרונים במבצע "עזה בלב" לתמיכה בילדי עזה המטופלים ...

16.7-1.8.14 | יפו: פתיחת תערוכה של האמן עמאר יונס

ביפו תפתח התערוכה של האמן הערבי-פלסטיני עמאר יונס. התערוכה תפתח ביום רביעי, 16 ביולי בתיאטרון ...

מומלצים