הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 ביוני, 2011 9 תגובות

ההחלטה על עליית מחירי מוצרי החלב, ובהם הקוטג', התקבלה בתנובה רק לאחר שהיא עיינה בעבודת מחקר שהזמינה מחברת הייעוץ מקנזי. השלוחה המקומית של תאגיד היועצים מקנזי. מדובר בהנהלה החדשה שמונתה עם רכישת חברת המזון המקומית על ידי החברה "אייפקס" שבבעלות ההון הזר.

קוטג' 1

על פי מה שפורסם השבוע בעיתון "גלובס", "אייפקס" שכרה את חברת מקנזי על מנת שתבחן את היכולת למקסם רווחים תוך פרק זמן קצר. בבדיקה שערכה מקנזי עלה כי לקוטג', לגבינה הצהובה ולגבינה הלבנה יש ביקוש קשיח, ולכן תנובה יכולה להעלות מחיר לפחות ב-15%, בלי שהביקוש למוצרים ייפגע. "עוד לפני עליית תשומות החלב הגולמי היה ברור שתנובה הולכת למהלך מתמשך של עליית מחירים", מספרים בחברה.

"אייפקס" היא קרן שרוכשת חברות, "משביחה" אותן ומוכרת אותן בפרק זמן של כ-6 שנים. לדברי גורמים בחברה, מנהלים בחברה נדרשו להציג תוכנית תלת-שנתית לשנים 2009 עד 2011, מתוך כוונה שדוחות החברה לשנת 2011 ישמשו את "אייפקס" למכירת החברה. מרווחי התכנית (וכאמור, מעליית מחירי מוצרי החלב!) התאגיד הזר אמור היה להחזיר לעצמה את ההשקעה  ועוד להעביר רווחים שמנים לבעליה.

על פי הכתבה ב"גלובס" בין השנים  2008 ועד 2011 נותר ללא שינוי מחיר גבינה צהובה שבפיקוח. לעומת זאת, מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והגבינה הלבנה, שאינם בפיקוח, עלו בהרבה בעוד שמחירי חומרי הגלם בעולם ירדו .

סיפורו של הקוטג' היא אחד מיני רבים בהם מעורכת חברת היועצים האמריקאית מקנזי שמחזור עסקיה בעולם עשרות מיליארדי דולר והמעסיקה 15 אלף כלכלנים, יועצים ומומחים, ב-45 מדינות ובשורה ארוכה של ענפים כגון היי-טק, התעשייה הביטחונית, תעשיית הרכב, כימיה, שירותים פיננסיים, נפט, תחבורה, תיירות… ושירותים ציבוריים וממשלות.  החברה מתגאה שהיא מעניקה שירותי יעוץ ל-100 מתוך 150 החברות הרב-לאומיות הגדולות בעולם הגלובליזציה הקפיטליסטית.

כן, החברה האמריקאית שחרטה על דיגלה את העיקרון הקפיטליסטי המקודש של "מקסום רווחים", הייתה ליועצת אסטרטגית של ממשלות רבות – ביניהן ממשלת ישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז בריאיון עיתונאי כי "גיליתי כי בהרבה תחומים של מדיניות ציבורית, היכולת לעשות ניתוח אמיתי של אפקטיוויות ועלות מול תועלת נמצאת אצל חברות הייעוץ הבינלאומית, ובראשן מקנזי"; והוסיף בחיוך: "אני אומר זאת בצער. אחרי הכל עבדתי בחברה מתחרה". כן, גם נתניהו נמנה עם אותם היועצים ל"מקסום רווחים". הוא עובד לשעבר בחברת הייעוץ הבינלאומית "בוסטון גרופ".

כך שמקנזי, באיטיות ובהתמדה חדרה כמעט לכל תחום הפעילות הציבורית. רק בשנתיים האחרונות היא הייתה מעורבת כתיבת שני דו"חות עבור מערכת הביטחון וצה"ל ועבור המשרד להגנת הסביבה.

לפני חודשיים, היא אף קבעה בדו"ח נוסף שפורסם בהזמנת כמה ממשפחות ההון המקומיות כי "בישראל הולכת וקטנה הריכוזיות באופן מתמיד. רמת הריכוזיות המשקית בארץ ממוצעת בהשוואה למדינות אחרות בעולם". הדו"ח הוצג כך על בכירי אי.די.בי, שהופיעו בוועדה להגברת התחרותיות, המכונה "ועדת הריכוזיות" – לקראת גיבוש מסקנותיה.

מנתוני דוח מקנזי שהוצגו בידי יו"ר דיסקונט השקעות ובכיר באי.די.בי, עמי אראל; מנכ"ל הקבוצה, חיים גבריאלי, ועו"ד רם כספי ויאיר כספי עולה כי "לריכוזיות הענפית השפעה מהותית על התחרות, אך זו נתונה לפיקוח". לטענתם "הריכוזיות המשקית בישראל לא משפיעה כלל על התחרות. הואיל וסוגיית הריכוזיות המשקית לא מטופלת באמצעות רגולציה בעולם – אין צורך להחיל מדיניות כזו בישראל". נכון, שלאחר המחאה ההמונית של קוטג', הטענה כי ה"ריכוזיות נתונה לפיקוח" נשמעת כבדיחה גרועה. אבל כך קבעו "מומחי" חברת היועצים מקנזי על פי הזמנת בעלי העניין בהמשך הריכוזיות ובהעצמתה.

אבל מקנזי אמורה לקבל, ובקרוב, לידיה את המחקר החשוב מכולם: עתידה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. מפתיע? לא במדינת ההון בשלטון. מגדי עתידות, קוראים בקפה ואף קוראים בקלפים מתבקשים להתאזר בסבלנות. ב-28 באפריל פורסם מכרז על ידי משרד ראש הממשלה לקבלת יעוץ עסקי עבור האסטרטגיה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל ב-15 השנים הקרובות.

המכרז ממשלתי המזמין "חברות יעוץ אסטרטגי בעלות ניסיון בינלאומי ייחודי להציע את שרותיהן לסייע לתהליך גיבוש אסטרטגיה חברתית-כלכלית כוללת למשק הישראלי ל-15 השנים הקרובות". המכרז (43/10) מיועד לחברות בינלאומיות וישראליות גדולות ובעלות מוניטין, ומזמין אותן לתת שירותי ייעוץ אסטרטגי לצוות מוביל של הממשלה לגיבוש מדיניות כלכלית וחברתית ל-15 שנים. על פי "דה מרקר", נראה כי עורכי המכרז, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, מעדיפים כי יזכה בו גוף בינלאומי מוכר. הזוכה יקבל מהמדינה סכום של עד 3.5 מיליון שקל.

לפי תנאי הסף, "המציע חייב להיות בעל ניסיון באספקת שירותי ייעוץ לממשלה זרה ו/או מוסד בינלאומי מדינתי, בתהליך גיבוש אסטרטגיה כלכלית כוללת לאומית ו/או אזורית. המציע צריך להיות תאגיד שהתאגד בישראל או בחו"ל ורשום כדין במשרד הרלוונטי בישראל". בנוסף, המציע צריך להעסיק לפחות 30 עובדים. על פי "דה מרקר" הכוונה היא למקנזי האמריקאית.

הפרטת החשיבה והעשייה בשטחי הכלכלה והחברה היא כה עמוקה, שאין הממשלה סבורה שהאזרחים מסוגלים להתוות אסטרטגיה שטובה להם. אבל אל חשש. למקנזי ודומיה יש משנה סדורה. היא יודעת טוב יותר מאזרחי ישראל מה טוב להם. כפי שהיא יודעות טוב יותר מה טוב לאזרחי יוון, איסלנד או אירלנד ולצרכני תנובה. לדידן, מה שטוב להון הבינלאומי טוב גם ממשלת הליכוד-ישראל ביתנו-ש"ס ולממשלות ישראל.

הנה כמה מהצעותיה שחברת היועצים תיתן. אני מסוגל לנחש, חינם-אין-כסף, שהצעותיה שחברת היועצים גורסות: השתלבות מואצת של ישראל בגלובליזציה, הגמשת שוק העבודה, ריסון תקציבי, קיצוצים ברווחה כדי שכספים אלה ישמשו לתמרוץ המגזר העסקי ובעלי השכר הגבוה; והפרטת חברות ממשלתיות וציבוריות. האם כל חבילת העצות טובה לישראל? כמובן שלא. אך, זו בדיוק המדיניות הממשלתית מזה כמעט שלושה עשורים. וזה בדיוק מה שהממשלה מחפשת: גורם חיצוני שתמורת כמה מיליוני שקלים תנפיק לה אישור כשרות (על פי בית הדין של הכלכלנים האמריקאים) למדיניותה. לא יותר.

אז: מקנזי לשלטון! מי צריך לבחור ממשלה, כאשר יש בנמצא חברת יועצים המסוגלת לקבוע ממחירי הקוטג' ועד לאסטרטגיה של ישראל לשנים הבאות. נשמע מופרך? לא במדינה בה שני התפקידים הממלכתיים המרכזיים בכלכלה: ראש הממשלה ושר האוצר "העל" (שהוא גם שר הבריאות); ונגיד בנק ישראל הם אזרחים אמריקאים.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    המרחק בין מיקסום רווחים לפשיעה נטו, או במילים אחרות טירור כלכלי, מתאפס כעניין שגרתי.
    זוהי המשנה הסדורה במילון ובמדריך המאפיה הקרימינלית (האימפריאליסטית-ציונית). אלה אותם הפושעים שיוצאים לצוד מדינות, לארגן הפיכות וחילופי משטרים, ולהתנקש כלכלית או פיזית בכל מי שיעז לעמוד בדרכם. יש להם עורכי-דין, "דרשוביצים", שיודעים להסביר שזה הכל למען השלום, החופש והדמוקרטיה.

  2. אילת נבון הגיב:

    היכנו למתקפת יועצים מחו"ל גם ראנד כאן (תוך פוסט שלי בפייסבוק 23.6)
    http://www.jewishjournal.com/community/article/rand_turns_its_eyes_to_israel_20110621/

  3. moza הגיב:

    סחר בהרואין זה גם מיקסום רווחים

  4. Atheisms הגיב:

    האם מותר להעתיק ולהפיץ הלאה (כמובן תוך מתן קרדיט ולינק לכאן)?

  5. דמוקרט הגיב:

    שאפו

  1. […] טווח קצר מול טווח ארוך: כאשר מטרות תחומות בטווחי זמן קצרים מדי (למשל רבעון) הן יסיתו את המיקוד מהטווח הארוך לטווח הקצר. הדבר מוביל בין השאר להגברת הנטיה לנטילת סיכונים, כפי שראינו בשידור חי במשבר הכלכלי של 2008. דוגמה ממחוזותינו אפשר למצוא בפיאסקו העלאת המחירים של תנובה, מהלך שהסתמך בין היתר על המלצות של מקינזי. (להבנת התמונה הרחבה של הסתמכות על מקינזי, קראו כאן). […]

הגיבו לדמוקרט

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים