מאת איתן קלינסקי
אני כותב שורות אלו בכאב. אני חבר בהסתדרות הכללית כבר קרוב לששים שנה. בכרטיס החבר של אבי ז"ל מצוין, שהוא חבר בהסתדרות משנת 1920, שנת יסודה . קשה לכתוב נגד בית, בו אתה ומשפחתך חברים כבר עשרות שנים. לצערי, ההסתדרות נושאת באשמה לנוכח העובדה, שמפעל בו היתה 100% עבודה מאורגנת: חיפה כימיקלים, נתון היום למציאות קפקאית לפיה רק 50% של העובדים מאורגנים. בין המאורגנים יש הבדל תהומי, בין מה שההסתדרות קבעה דור א' ובין אלו הנמנים לדור ב' משוללי זכויות רבות .




