הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 ביולי, 2011 12 תגובות

בספרו המפורסם; "קטן זה יפה", מתייחס הכלכלן הגרמני א.פ שומאכר גם לשאלת "גודלן של מדינות" ולהשפעתו המכרעת של ביזור המשאבים הכלכליים והטכניים על יכולתן של קהילות לתפקד מבחינה פוליטית ושל בני האדם לחיות בשלום והתמדה. שומאכר מעלה את השאלה, לו היה ביסמארק ב-1870 מחליט לספח גם את שטחה של דנמרק אל גרמניה המאוחדת, כיצד היתה נראית היום העיר קופנהגן? סביר מאד להניח שהיתה הופכת לעיר שולית ופריפריאלית ב"גרמניה הגדולה", שפתה הרשמית היתה גרמנית ודוברי הדנית היו ודאי חשים כנרדפים. בזכות היות דנמרק הקטנה מדינה עצמאית, קופנהגן, היא כיום מרכז חשוב, תוסס ומשגשג כלכלית.

bismark"קנצלר הברזל", ביסמרק

ככל שמערכות של ארגון רחב היקף הן ריכוזיות יותר, כך גוברים הניכור שבין הגלעין והשוליים. מי היום זוכר שבתחילת שנות התשעים, עיריית תל אביב העניקה סבסוד משמעותי בשכר דירה לסטודנטים? צעירים רבים ברחו אז מתל אביב. חיפה וירושלים נחשבו ערים אטרקטיביות  וצעירות ביחס לתל אביב המזדקנת, סואנות פחות ובעיקר עוד היה בהן סיכוי לתעסוקה איכותית.

מערכת התכנון והבנייה במדינת ישראל, היתה ונותרה הריכוזית ביותר בעולם מאז חקיקת חוק התכנון והבנייה ב1965 ועד היום, חרף ניסיונות לתקן ולשנות שהיוו בד"כ צעד אחד קדימה ושניים לאחור. מבנה המשק הישראלי, חרף ההפרטה הגורפת בשני העשורים האחרונים, נותר ריכוזי מאד גם כן, כאשר השליטה עברה מההסתדרות והמדינה אל עבר קבוצות ההון הגדולות, קרטלים ומונופולים בבעלות פרטית.

פירוקה של מדינת הרווחה התרחשה בד בבד עם השתלטות הקפיטליזם הגלובלי על כל מערכות החיים, תהליך, הדומה ל"סופרנובה"- ההולך ומתעצם, צובר עוד ועוד מאסה, עד שהוא קורס אל תוך עצמו והופך לחור שחור. תל אביב כעיר עולם- היא הסופר-נובה הישראלית, בעוד כפי שנראה היום- היא גם ה"חור השחור"- המושך אליו את ההמונים, מחפשי התקווה, תאבי החיים, העבודה והפרנסה, החל מפליטים ועובדים זרים, צעירים המחפשים את דרכם בעולם הפוסט מודרני- זה שמייצגת תל אביב, הקוסמופוליטית, הפתוחה, הפרוגרסיבית, וכלה בישראלים המשכילים, השואפים לחיות בעיר קומפקטית ותוססת בה אפשר ליהנות מתרבות מגוונת, מקומות בילוי, השראה, התפתחות אישית ומקצועית, פלורליזם ואנונימיות.  תהליך הצבר ההון בידי קומץ בעלי כוח תופס תאוצה במקביל לתהליך ריקונה של הדמוקרטיה מתוכנה המהותי. צעירים בישראל מבינים היום, כי אנו קרובים לנקודת ה"אל-חזור" של שני תהליכים אלו, כאשר השוליים הופכים לרצף פרברי אחד גדול של שכונות הומוגניות, הבורות והפאשיזם משגשגים, הגלעין, קרי- "מדינת תל אביב", היא המקום הטומן בחובו עבור צעירים אפשרות אמיתית גם להשפעה פוליטית, התאגדות, קהילתיות שאינה שבטית, יחד עם קרבה למוקדי הכוח ואפשרויות תעסוקה מגוונות ואיכותיות יותר.

יש צורך לחשוב מחדש על תכנון רחב היקף שייתן מענה לצורך במגוון ולכוח הצנטריפוגלי שנוצר כתוצאה מנטיית הקפיטליזם לריכוזיות משאבי ההון והתרבות בגלעין. בשוליים, מצויות הגרורות בדמות ערי שינה עשירות, ומרחב הולך וגדל של פריפריה מוזנחת, ענייה ומשוללת כל אפשרות לתחרות הוגנת. חמור מכך, מעבר לשולי מדינת ישראל גופא- ישנם השוליים העניים והנחשלים עוד יותר, בהם חייה האוכלוסייה הפלסטינית בגדה ועזה. מודרים מן הזכות לעבודה ומנגישות למשאבי הטבע מוקפים גדרות, חיילים ושכנים עויינים בדמות המתנחלים המסובסדים על ידי המדינה- אלו הם השוליים של השוליים. במערכת הקולוניאלית הישראלית, אשר ירשה את מדיניות התכנון והבנייה מן המנדט הבריטי; פוליטיקאים שונים מנסים לנתב את הזעם והתסכול העממי כתוצאה ממצוקת הדיור לכיוון הפתרון הקל של בנייה בשטחים. שם, בהיעדר חוקי תכנון ובנייה, פטורים אותם פופוליסטים מן ה"חסמים בירוקרטיים". הפתרון לקונפליקט קשה זה, מתחיל בגיאופוליטיקה; והוא טמון בכינון שלום אזורי במזרח התיכון והקמת מדינה פלסטינית, בנוסף למתן אוטונומיה לאזורים שונים במדינת ישראל במסגרת של פדרציה אזורית של קהילות שתגדיל את יכולת הבקרה והשליטה האזרחית על המדיניות הכלכלית, החברתית והסביבתית, גם בשוליים ולא רק במדינת תל אביב- מרכז הכוח הארצי, או בממשלה המשועבדת לכוחות הריאקציה הפריפריאליים. פתרונות מסוג זה עקב היותן קשורות לויכוח הפוליטי המודחק בלאו הכי בישראל, אינן נידונות כלל במאהלי המחאה ברחבי הארץ, אמנם ב"מאהל רוטשילד" הן מקבלות זכות דיבור, אך במאהלים השוליים יותר, מי שמעלה אותן על דל שפתיו, עשוי להיות מגורש מן המחנה, בגין פגיעה באתוס המזויף של מאבק א-פוליטי.

עמר צנגוט, מיוזמי מאבק הצעירים לדיור בר השגה, סטודנט לתואר שני בטכניון במסלול לתכנון ערים ואזורים.

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. טובה שיבר הגיב:

    עומר צנגוט היקר!

    כותבת אני את תגובתי בהנחה שסטודנט במסלולו לתכנון ערים ואזורים מבין את התוצאות הנלוות להגירה -מרצון או שלא מרצון – מאיזור גיאוגרפי אחד לאיזור גיאוגרפי אחר.

    מטבע הדברים הגירה כזו מביאה לעלייה חדה במחירי הדיור, באיזור שאליו מגיעים המהגרים הן של הנכסים עצמם והן של דמי השכירות הנגבים מהם.

    כך למשל גל ההגירה הגדול של אפריקנים לישראל יצר תופעה מקבילה למה שידוע לנו מן העולם השלישי – הופעת "סלאמס" ומגורי מצוקה בשולי הערים הגדולות והאמרת מחירי הדיור שם.
    בתל אביב התופעה בולטת מאד כידוע לך: איזור התחנה המרכזית הישנה והשכונות הדרומיות הפכו בשנים האחרונות לריכוזים של אוכלוסיות מהגרים על כל המשתמע מכך.
    בעבר ניתן היה לאוכלוסיות של צעירים לשכור דירות במחיר זול יחסית באיזורים אלה ואף לרכוש דירות במחירים נוחים (בהשוואה לרכישה או השכרה של דירות באיזורים אחרים בעיר) ואילו כיום הדבר הזה בלתי אפשרי כמעט בשל העובדה שרוב הדירות תפוסות ע"י מהגרים.
    כמובן שלא יעלה על הדעת לפנות את אוכלוסיית המהגרים ממקומות המגורים שלהם ולשכן בהם את המפגינים באוהלי המחאה אבל הבעיה קיימת וכנראה שאין לה פתרון בעתיד הנראה לעין -האיזרים שהיו יכולים להוות פוטנציאל למגורים זולים אינם זמינים כמעט כיום.

    בעיה אחרת שמשום מה אין נותנים עליה את הדעת היא ההגירה ההמונית – שלא מרצון – של כ 300 אלף מתנחלים משטחי הגדה המערבית במסגרת הסדרי שלום.

    למרות שאני מניחה שלא מעטים מן הכותבים באתר הזה היו מעדיפים שהמתנחלים יתאדו בדרך כלשהי או שיכלאו במחנות הסגר הרי שפינויים יצור ביקושים אדירים לנכסי נדל"ן ובעיקבותיו עליה חדה במחירי הדיור -גם בתל אביב.

    מכאן שהסם שלום עתידי ייצור בעיה חמורה של האמרת מחירי הדיור, ההיפך ממה שדורשים כיום מפגיני המאהלים.

    ככל שישמע הדבר מוזר, האינטרס העליון של המפגינים חופף לרצונם של המתנחלים: האחרונים אינן חפצים לשוב לתחומי הקו הירוק ואילו הראשונים רק ירוויחו מכך.

    לכן מאד התפלאתי שאיש מבין מארגני ההפגנות או מאלה שהתראיינו לתקשורת לא התייחס לדבר הזה אבל אני בטוחה שלא מעטים מן המפגינים נתנו את דעתם על כך.

  2. אייל הגיב:

    לא כל כך הבנתי…
    דיור ציבורי בשליטת המדינה: ריכוזי.
    שוק "חופשי" בשליטת בעלי הון: ריכוזי.
    עם שתי הטענות האלה אני מסכים.
    אז מה הפתרון?

  3. יצא המרצע מהשק הגיב:

    הבנו. שלב ראשון מדינה פלשתינית. שלב שני אוטונומיה ערבית בגליל ואוטונומיה ערבית בנגב. שלב שלישי הצטרפות (טבעית, כמובן טבעית) האוטונומיות למדינה הפלשתינית. שלב רביעי בשביל מה צריך מדינה מנוונת כמו המדינה היהודית העלובה הזאת. אז ישררו שלוה ואושר והקדמה הדמוקרטיה והצדק הסוציאליסטי יגיעו למזרח התיכון. בשביל זה צריך תאר שני בטכניון? בשביל זה צריך סתם תרוצים למה להשמיד את ישראל הקפיטליסטית הקולוניאליסטים שהמשטר בה מעוות ושאין בה שיויון למעוטים כמו נשים, הומוסקסואלים, ערבים וכו' ולרצות להקים במקומה משטר צדק כמו בסוריה או עוד יותר טוב כמו בברה"מ בימי סטאלין.

  4. בטטה הגיב:

    מהמאבק לא יצא כלום. הגזענות והלאומנות טבועות עמוק וחזק מדי בד.נ.א הישראלי ציוני יהודי ,ראו את התגובות על מעשה הטרור של "אוהב ישראל " הנורווגי ותבינו לבד.

    במקרה הכי גרוע תמיד אפשר לארגן איזה מלחמה נגד איראן ולא אתפלא אם זה יקרה בקרוב גם עקב חולשתו של אובמה התלוי לחלוטין ב"ידידי ישראל" בגבעת הקפיטול .

    • דינו הגיב:

      כן "ראו את את התגובות"…
      בינתיים רוב התגובות המזעזעות שאני רואה למעשהו של אותו "אוהב ישראל" (כאילו שזו אשמתנו שהוא אוהב אותנו) – הן התגובות כאן בגדה השמאלית, כמו התגובות שלך ושל ק.א.
      מעניין האם בדקת בדקדקנות את התגובות ברחוב בעזה לאחר פיגוע "מוצלח" של החמאס כנגד ישראלים. לעומתך, אני ראיתי איך זה נראה, אבל גם אם אתה היית רואה זאת – ספק רב אם היית אומר משהו כמו "הגזענות והלאומנות טבועות עמוק וחזק מדי בד.נ.א הפלסטיני-חמאסי", ספק רב.

  5. גילה הגיב:

    זהו אסוננו. עדיין רוב האנשים במדינת ישראל מסרבים להתמודד עם העובדה הברורה שיש קשר
    הדוק בין הכיבוש על כל השלכותיו ובין מצבם הכלכלי הרעוע, מצב שהביא אותם לפעול סוף כל סוף
    אך לא יוכל להפתר כל עוד כספים רבים זורמים להחזקת "אדוני הארץ"………

    רק אם נצליח לשכנע את הממורמרים שאין ברירה וצריך להתמודד גם עם הצד הפוליטי המהלך
    עליהם אימה, רק אז אולי יוכל לחול שינוי מהותי בישראל.

    הגיע הזמן שאלו המפחדים לגעת בנושא הכיבוש יבינו גם שלמדינה יש כסף אלא שחלק בלתי מבוטל
    ממנו "נשפך" על ההתנחלויות, על דרכי הגישה אליהן ועל מיגונן. כסף זה לו היה מושקע
    בבניה להשכקה מסובסדת, בהוזלת מחירי מזון ועוד, היה מבטל את הצורך לצאת למאבק
    על כיכר הלחם שלנו.

    • ודים הגיב:

      אין לך כביש גישה צמוד לבית? המדינה לא משקיעה משאבים כדי להגן עלייך?

      הכסף לא "נשפך" על ההתנחלויות. הוא מושקע שם כפי שהוא צריך להיות מושקע בכל מקום אחר שבו גרים אזרחי המדינה.

      בלי שום קשר – האם דעתך מבוססת על מידע אמיתי? אם כן, אני אשמח להסתכל עליו. אם לא – על סמך מה את מבססת את זה?

  6. דמוקרט הגיב:

    יש לי קצת רתיעה מאוטונומיות למיניהן. לעיתים קרובות מדי אזורים חזקים כלכלית לא רוצים שהמיסים שהם משלמים ישומשו לפיתוח זורים חלשים יותר באותה יחידה מדינית, ואז הם באים ודורשים אוטונומיה ומסבירים שהם צריכים הגדרה עצמית תרבותית או לאומית. ראה פרישת סלובניה וקרואטיה מיוגוסלוויה בזמנו, ראה את הברית הצפונית באיטליה, ראה הבדלנים הפלמים.
    קטן זה יפה אצל שומאכר אולי. בדר"כ בכלכלה מקובל לראות את הגודל כיתרון, הן ברמה המשקית, בה הוא מאפשר יותר יותר עצמאות ואי תלות במטבע חוץ, והן ברמת הפירמה, בה הוא מאפשר להוזיל עלויות יצור, להפנות משאבים מיחידה ליחידה ע"פ הצורך וכך גם להגדיל את היציבות הפיננסית.

  7. גילה הגיב:

    דוגמה "קטנה" אחת הוצגה השנה בכתבה מקיפה ביומן ערב שבת בערוץ 1 ובה דובר על מספר כבישים שנסללו בכסף רב
    לישובים בשטחים שטרם הוקמו!!!!!!!! וכבישים אלו נסללו זה מכבר.
    העובדה שכסף רב מושקע בשמירה על "ישובים" שכל גודלם מס' קרוונים הופיעה גם היא
    בכתבות רבות בערוצים הממלכתיים. על סמך עובדות אלו ועוד רבות אני מבססת את "דעתי". מכיוון שמדובר בשטחים כבושים
    אין דין "ההשקעה" במקומות אלו כדין השקעה במקומות שיש עליהם קונצנזוס. מה חדש בכל
    הוויכוחים הלעוסים הללו ? עכשיו מגיעה אולי השעה שבה יפקחו עיני רבים ואולי לא ונמשיך לשלם
    סכומי עתק כדי לסבסד עוד כבישים וישובים הזויים.

  8. אשר פרוליך הגיב:

    אם כי יש קשר חזק בין הכבוש למצב הכלכלי של המוני העם הגרים בישראל,זו לא הסיבה המרכזית למצב עגום זה בכל התחומים,ולא רק בנושא הדיור.התשובה נתנה באופן ספונטאני בהפגנות האחרונות והזעם נגד בעלי ההון והפער העצום שנפער בחברה הישראלית.
    פתרונות כמו שיכון ציבורי או הטבות פה ושם לנזקקים ללא שינוי יסודי של החברה רק יתנו פסק זמן לבעלי ההון להמשיך בשוד הגדול והמתמשך.
    יש כאלה הטוענים שסיום הסכסוך הלאומי צריך להקדים כל שינוי חברתי.הנני מציע רעיון אחר,שאולי יעבוד יותר טוב:בואו ונשנה את האופי החברתי והכלכלי של ישראל ותראו איך שפתרון הסכסוך הלאומי יהיה הרבה יותר מעשי ויעיל.

  9. בן זמיר בדנמרק הגיב:

    מארגני המחאה מנסים להפריד את הפוליטיקה כדי ליצור אחדות , ובצדק .
    והאמת שכל בר דעת יודע שלממשלה יש עשרות תירוצים למה הדיור בארץ
    כל כך יקר , זה בטח לא רק ההשקעה בהתנחלויות ,
    ההתנחלויות הם בעיה אחת מיני רבות
    1. בעיות נוספות זה המסתננים הזרים שהשתלטו על חלקות עצמות בדרום ת"א וגרים 5 בחדר .
    2. הכספי מיסים שהרשויות לא גובות מערבים .
    3. חוסר תעסוקה וסגירת מפעלים בדרום בגלל תעשיית הפרוטקשיין זה הבדואים .

    אלו רק 3 סיבות לדוגמא שהציבור השמלאני אנטי ציוני לא ירצה להתמודד איתם .
    המסקנה היא שבהקשר של המחאה על בעיית הדיור – כמו שלא צריך לעודד את השלטון לבצע טרנספר לזרים או ערבים גם לא צריך לעודד ביצור טרנספר למתנחלים , הממשלה צריכה למצוא פתרונות לבעית הדיור בדחיפות ועדיפות ולפתור בעיות אחרות בדרכים דמוקרטיות .

  10. עמר צנגוט הגיב:

    אינני מציע טרנספר למתנחלים..

    בהחלט, אני מסכים עם מר אשר פרויליך שיש לבצע מהפכה חברתית בישראל וליצור חברה מעט יותר שיוויונית (ולא.. ברית המועצות הסטאליניסטית לא היתה שיוויונית..) – ואז הדרך לשלום תהיה סלולה.

    מה שאני מנסה לומר הוא, שגם לפלסטינים, וגם לערביי ישראל, אין שום כוח פוליטי, ושום השפעה.. הדימוי הגרוטסקי כמעט שנוצר להם בציבור נובע בדיוק מהיותם אזרחים סוג ז'.. פחות או יותר כמו המצורעים של העת העתיקה… הם נמצאים בשוליים של השוליים, והשאלה היא לא שלום או לא, "השלום" זה קונספט ניאו-ליברלי. זו שאלה של צדק. צדק, מבחינתי, זה לפצות מי שמפונה מביתו, כמו המתנחלים אם יפונו (ואם ירצו להשאר במדינה הפלסטינית ישארו תוך הבטחת זכויותיהם) ובאותה מידה לפצות פליטים שפונו מבתיהם ב1948 וב-1967.

    תוך כדי שאנו מתדיינים, צומחת בישראל פוליטיקה חדשה- הפוליטיקה הזו שואפת לצדק, לא לשלום.
    היא מעוניינת ב"מלחמה" בין מעמדות ו"בשלום" בין העמים.

    לגבי האוטונומיה שדיברתי עליה; כפי שהבדואים בנגב, הערבים בצפון והפלסטינים בגדה ובעזה נעשקים ע"י בעלי ההון ועוזריהם, כך גם תושבי הפריפריה היהודים, הם מופקרים ללא שום התייחסות מצד הממשלה ובעלי הכוח בחברה, בפוליטיקה, בתקשורת. השרותים הציבוריים כולם- קורסים. הססמא "תעברו לפריפריה" היא דמגוגיה זולה- מכיוון שרק תחמיר את המצב (תחרות עם התושבים המקומיים על עבודה, תור לבית חולים, תחבורה וכו'…) – יש לבצע רה-לוקאליזציה ודה-צנטרליזציה של ההון הפוליטי, החברתי והכלכלי ולתת לקהילות המקומיות לנהל את עצמן (כמובן לאפשר תנועה חופשית ושיוויון לתושבי קהילות אחרות- פדרציה), אז תראו שהפערים יצטמצמו, ההקצנה הדתית (כתוצאה ישירה) תדעך, והגזענות תתרכך.

הגיבו לאייל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים