הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-16 באוגוסט, 2011 13 תגובות

"מרקס צדק". כך אמר בימים אלה הכלכלן הנודע, הפרופסור לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק ובעל חברת יעוץ מוערכת, אוריאל רוביני (כפי שפורסמה ב"דה מרקר", ביום ששי האחרון). אני יודע שמייד יגיבו אנשים נכבדים ויגידו שזה לא נכון, הרי בריה"מ קרסה, ואפילו בסין הקומוניסטית אמצו את כללי המשחק הקפיטליסטי.

marxקרל מרקס

קודם נעשה סדר: בברה"מ היה משטר מעוות שהתאפיין ב"קפיטליזם של המדינה".

משטר כזה היה מנוהל על ידי קבוצה ביורוקרטית קשוחה וצנטרליסטית ולא על ידי מועצות הפועלים  soviets (שלטון מ"למטה"). מרקס הדגיש בכל כתביו שהתנאי לקיום משטר סוציאליסטי הוא בשלטון העובדים עצמם, באופן דמוקרטי ועצמאי ולא על ידי ביורוקרטיה מנותקת מהם. המתרחש בסין דומה לתהליך שעבר ברה"מ וכפי שרוביני טוען עתיד סין נמצא בערפל. מנוע הצמיחה של סין הוא בעבודה זולה, להבדיל מאוצרות הטבע של רוסיה, והבסיס התעשייתי והטכנולוגי של ברה"מ, לכן יש להבחין בין שתי מעצמות אלה.

אבל נחזור לנושא שלנו: במה מרקס צדק? אנו לא דתיים ואיננו מצטטים את מרקס ודבריו כתורה קדושה. מרקס טעה בנושאים מסוימים, כגון אמירותיו על היהודים, אבל צדק בהרבה מאוד דברים חשובים אחרים: מרקס הסביר שהמשטר הקפיטליסטי מגדל בתוכו את הקברנים שלו: מעמד העובדים.

ובאמירה חדה זו ביסס מרקס בניתוח מעמיק של הקפיטליזם והתהליכים הפנימיים שלו, הגורמים לאינטרסים מנוגדים בין בעלי ההון למעמד העובדים: הקפיטליזם מתבסס על עשייה כלכלית ובעיקר ייצור טובין במטרת רווח, ושום מטרה אחרת הראויה לציון. ייצור כזה לא מיועד לספק צרכים אלא ליצור רווח הון. אף מעסיק לא יעסיק עובדים אם עובדים אלה לא יביאו לו רווחים. בתהליך הייצור, יש צורך בהון קבוע, קרי מפעלים, מכונות, טכנולוגיות ,ידע, אבל צריך גם הון משתנה שהוא כוח עבודה. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, יש צורך ביותר ויותר הון קבוע ביחס להון המשתנה. כך, להעסיק היום עובד עולה הון רב, בזמן שבעבר, העסקת עובד לא הייתה כרוכה בהשקעות גדולות והרווחיות על העובדים הייתה גבוהה ביחס להון הנדרש לכך. עליית פריון העבודה גרם בתקופות מסוימות לחסכון בהשקעות והתהליך התהפך.

אבל כאן הנקודה החשובה: הרווחים לא נוצרים ממכונות, מפעלים או טכנולוגיות. כל אלה מרקס הגדיר אותם כ"הון מת". הם מהווים "הצטברות" של הון משתנה, עבודה אנושית קודמת שהצטברה במשך שנים רבות ודורות של עובדים ועמלים. כל אלה ביחד לא יכולים לייצר רווח ללא נגיעת יד אדם, אפילו עובד יחיד.

מכוון שהרווח הנוסף שנוצר מהפעלת המפעלים, המכונות והטכנולוגיה (הדגש על ה"נוסף") על ידי העובדים (או אותו עובד יחיד), הוא נובע מעבודתו של אותם העובדים החדשים או אותו עובד יחיד, יש צורך בהשקעות הולכות וגדלות כדי לייצר אותו שיעור רווח שנתן היה לייצר מקודם, בטכנולוגיות ובתיעוש פשוט יותר. נזכיר, שגם העלאת הפריון של העובדים כרוכה בהשקעות והוא מוגבל למגבלות של כל בשר, האדם.

מרקס קרה לתהליך זה "נטיית שיעור הרווח לקטון". מרקס נזהר מאוד ואמר שזו נטייה, ויתכנו מצבים בהם התהליך יתהפך או ידחה, למשל, על ידי המצאת טכנולוגיות זולות ופשוטות, החוסכות בהשקעות הון. מצב כזה התרחש ב-30 השנים האחרונות עם פתוח המחשוב, אבל "מהפכה" זו היום כבר מיצתה את עצמה.

תופעה נוספת שראוי להזכיר היא שכוון שהרווחיות בתעשייה, כפי שהסברנו, הולכת וקטנה, מרבית ההון מופנה למסחר או לספקולציות, דבר שמביא למשברים "משניים" בסוגי פעילות בלתי יצרנית זו,כגון המשבר הפיננסי הנוכחי.

לסיכום: במאמרים קודמים טענו שוב ושוב ש"מרקס צדק", והיום, כלכלנים בכירים ופרופסורים לא "מרקסיסטים" מאשרים זאת. חבל שדעות קדומות, שטחיות ורדידות מחשבתית וחוסר פתיחות, מונעים מרבים להבין את המציאות המורכבת בה אנו חיים.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. ישראל הגיב:

    ה"פועל" של מרקס מאמצע המאה ה-19 רחוק מאוד מהפועל של המאה ה-21. זה של ימינו חייב להיות מקצועי יותר, מתוחכם יותר, מעורב יותר. ממילא גם הפירמידה של אז היא לא זו של היום. אז היו הרבה פועלים הבחתית הפירמידה. היום הם אמנם עדיין בתחתית אבת הבסיס שלה הרבה יותר צר. נדרשים היום לכל פועל יותר הנדסאים, יותר מהנדסים, יותר מבקרי איכות, יותר אנשי תחזוקה וכו' וכו'. אני מעז לומר שמעמד הפועלים בעולם החדש הולך ונעלם דווקא במדינות הקפיטליסטיות. הוא קיים עדיין דווקא במדינות "הסוציאליסטיות" שמנציחות את מעמד הפועלים לא כאידיאולוגיה אלא כמכשיר לניצול. על זה בדיוק התקומם מרקס.

  2. דמוקרט הגיב:

    כמו מרבית הפילוסופים החברתיים והכלכליים הגדולים, מרקס צדק בניתוחים מסויימים וטעה בחלק מנבואותיו. לי אישית נראה מעט בזבוז זמן לשוב ולדון האם הוא "צדק או טעה". יעיל הרבה יותר הוא לבחון השוואתית את הניסיון ההיסטורי של כלכלות שונות ברחבי העולם, ולנסות למצוא את התמהיל המוצלח ביותר שהצליח להוביל חברה לרווחה כלכלית ולשוויון מירבי בין אזרחיה. נראה שעד כה הניסיונות בסקנדינוויה היו המוצלחים ביותר מבחינה זאת (ונזכיר שמדובר במדינות שהתחילו מנקודת פתיחה מפגרת). וכל זה עוד לפני שהתחלנו לבחון עניינים כמו חירות פוליטית ואישית וחופש ביטוי.

  3. אנג'לו איידן הגיב:

    נוריאל רוביני הצדיק את מרקס על רקע המשבר של עודף הייצור שמטריד את בעלי ההון הפיננסי בימינו אנו. הוא הצדיק את מרקס בנקודה המרכזית של נכונות תורתו מול ונגד התורות שהתפרסמו בתקופות האחרונות.

    מה זה משבר עודף הייצור בקפיטליזם? זה מצב כלכלי-פוליטי בלתי נמנע בכל חברה קפיטליסטית. זה מצב בו הנזקקים למוצרים מתרבים בחוסר יכולתם לקנות את מצרכיהם. מצב זה, שמתבטא בירידת כוח הקנייה, משאיר הרבה סחורות על המדפים ומחסנים. עודף סחורות נטולות קונים זה בולם את סרט הייצור. הבלימה מפטרת הרבה יצרנים ישירים ועובדים אחרים. הפיטורים מורידים הורדה נוספת בכוח הקנייה הנ"ל.

    עקב כך, ובכדי לצאת מהמשבר, הקפיטליזם (הממשלה, האוניברסיטה, בעלי ההון ומומחיהם) מתגייס למען המצאת פיתרונות מחלצים. האם זה עוזר? לא! להיפך, זה מוליד צרות יותר מסובכות כי הפיתרונות שומרים על הישרדות השיטה הקפיטליסטית.

    למשל, ב-2002 הפיתרון הקפיטליסטי הגדיל את האשראי: הרבה הלוואות ניתנו על מנת להגדיל את כוח הקנייה של ציבור רחב. המוצרים במדפים ובמחסנים נמכרו וסרט הייצור יכול היה להמשיך ולנוע. נטייתו של עודף הייצור להיערם נמנע בעזרת הלוואות עד שהסתבר כי הלוואות רבות לא פורעו. בכדי הסדיר את המצב "החדש" הומצא "פיתרון" נוסף: ההלוואות הוצמדו למניות ללא ידיעת הרוכשים אותם על-פי חוק קפיטליסטי. מי קנה מניות עם הלוואות שבינתיים סולקו, הרוויח. האחרים הפסידו למען כוח הקנייה. בגלל ההפסדים האלה נוצר משבר האמון במניות.

    עכשיו מעטים, לדוגמת נוריאל רוביני, שמים לב שבפיתרון המשבר האחרון (טריליוני דולרים להצלת ההון הפיננסי) אין מענה לבעיית עודף הייצור – "התמהיל המוצלח" קיים רק בסוציאליזם כי בתחומו עודף הייצור מבורך – לא יתכן שיהיה מענה בקפיטליזם, ובגלל כך המרקסיסטיים הכנים יודעים שהקפיטליזם נירקב בדרך לפח הזבל של התפתחויותיהן של החברות האנושיות.

  4. אשר פרוליך הגיב:

    לישראל: מה ההבדל בין פועלים לסתם "עובדים" ?המהנדסים,הטכנאים והרופאים הם ה"פועלים" של היום.הם עובדים 14 שעות ביום כמטורפים,אומנם לא בבתי חרושת,אבל הניצול הוא אותו ניצול.בסה"כ המגמה היא להחליף את העובדים (או את הפועלים)במכונות,מחשוב,רובוטים,מערכות אוטומטיות וכ"ד,וזה בדיוק מה שהסביר מרקס .תחלופה כזו מביאה,בסופו של דבר ,להקטנת שיעור הרווח בייצור ולמעבר של בעלי ההון להשקעות ספקולטיביות,נדל"ן,בורסה,פיננסים. להשקעות כאלה,הבסיס היצרני,
    (הייצור של טובין)המהווה הבסיס לפעילות הספקולטיבית בלתי יצרנית,הולך וקטן,ומכאן המצב המשברי של היום.
    לדמוקרט:מסכים בהחלט אבל פרט חשוב בהערותיך נשכח.
    החברה האנושית עוברת עם הזמן תהליכים שונים.הקפיטליזם החליף את השלטון הפאודלי והיה צעד ענק קדימה של האנושות.התעשייה,המדעים והאומנויות,וגם זכויות הפרט התקדמו פלאים.מדינת הרווחה גם קדמה את הצדק החברתי ,הביטחון הסוציאלי והדמוקרטיה.אך מה לעשות,התהליכים לא עומדים במקום.הכלכלה הגלובאלית ושיעור הרווח הקטן בייצור ובתעשייה לא מאפשרים יותר קיום מדינת הרווחה.לצורך זה צריך כלכלה סגורה יחסית ומיסוי מאוד גבוה,יחד עם רמת שכר בתעשייה גבוה יחסית.כוון שכל זה לא מאפשר תחרותיות בשווקים עולמיים,כל מדינות הרווחה באירופה עוברות לצמצום הדרגתי של הביטחון הסוציאלי והצדק החברתי,כולל במדינות סקנדינביה.
    אנו נמצאים בסוף האפשרויות של מדינת הרווחה והקפיטליזם ובדרך להחרפה קשה של ניגודי אינטרסים בין מעמד העובדים למעמד בעלי ההון.כל נסיון הרגעה במשטר הקיים,הוא רק החייה זמנית של תקופה בגסיסה.

  5. אלי הגיב:

    השאלה אם "מרקס צדק ?" אינה השאלה הרלוונטית. מקומו של מרקס כהוגה דעות משפיע על הכלכלה והחברה מובטח.
    השאלה החשובה היא האם תורתו ישימה ? עובדה היא שהמדינות והמשטרים שאמצו בריש גלי את תורתו הפכו במהרה לדיקטטורות עניות. כיון שהתופעה היתה כה נרחבת וארעה בחברות שונות על גבי הגלובוס, מן הנמנע להאשים נסיבות אישיות מסוג מה היה קורה אילו לנין היה מאריך חיים יותר וכו'.
    בעיה אחרת חמורה יותר נעוצה בשאלה שכאשר ישלוט "מעמד הפועלים" איזה תמריץ יהיה ליזמים, ממציאים לחדש ולהרוויח אם הכל יינטל מהם בשם השיויון.
    נראה שאי השיויון, התחורותיות, השאיפה ליותר הינה מובנת בטבע האדם.
    על המדינה, באמצעות מנגנוני השליטה הדמוקרטים, להבטיח הגנה לחלשים וסיכוי שיויוני הוגן לדורות הצעירים

  6. אשר פרוליך הגיב:

    לאנג'לו:

    אתה צודק,אבל הבעייה המרכזית עדיין היא לא עודף הייצור אלה השיטה כולה.האם למאות מיליוני אנשים באפריקה ,בדרום אמריקה ובאסיה יש מכונית? האם יש להם מחשבים ופלזמה ? האם יש להם בגדים ומספיק אוכל ?. כוון שבשיטה הקפיטליסטית העקרון היחידי הוא הרווח,והמקור היחידי של הרווח הוא בעבודה (כפי שהסביר ריקרדו ואדם סמיט לפני מרקס)הצבר ההון חייב להביא,בסופו של דבר,להקטנת הייצור ולמשבר,כוון ש"הרווחים" הפיננסים הם אשלייה.

    לאלי:

    מרקס נזהר לא לתאר או להגדיר במפורש את החברה העתידית,ואף מתח בירוקורות רבות על אלה שעשו כך, למשל FEUERBACH והוגים אוטופים אחרים.המשטרים הדקטטורים שהוקמו בשם המרקזיסם היו קריקטורה גרועה של המחשבות של מרקס,וזאת אפשר לגלות לא על ידי מבט שיטחי על מה שהיה,נדרש גם כן ללמור ולקרוא מה אמר מרקס בעצמו."דיקטטורה של הפועלים" היא למעשה הדמוקרטיה לאמיתה ,כוון שדמוקרטיה היא שלטון הרוב,בזמן שבפועל אנו חיים ב"דיקטטורה של ההון".
    נכון ש"טבע האדם" הוא תחרותי ואף אגוצנטרי.אבל "טבע האדם" תלוי גם בסוג החברה איכן הוא מתקיים.אם החברה היא "ג'ונגל" פראי,בה כל אחד אוכל את השני בקניבליזם,כמו בחברה הקפיטליסטית,"טבע האדם"יפעל בהתאם.ואם החברה היא חברה סולידרית,מבוססת על ערבות וכבוד הדדי,"טבע האדם" יתאים את עצמו לכך."היזמים" הם ברוכים ונתן לעודד זאת, אבל לא הספקולנטים
    שלא תורמים כלום לחברה ,אלא הורסים אותה.

    • אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

      האמת היא שכן יותר יותר אנשים באפריקה ודרום אמריקה מקבלים איכות חיים גבוהה יותר ויוצאים מהעוני במיוחד מדינות שמסלקות מעליהם רודנים "אנטי אימפרליזם" כמו סין ויאטנם קובה ווונצואלה שם אכן לאנשים אין מה לאכול. בעוד שמדינות כמו ברזיל או דרום אפריקה מצמצמות את בהדרגה את העוני. אבל הבעיה במרקסיסטים היא בהשקפה… אתם לא מאמינים בשנוי הדרגתי, בהכרה בטבע האדם כדי להטיב עמו אלה אך ורק בטבע שמרקס קבע, אתם לא מאמינים בשיפור מתמיד בהווה, במאבק של כאן ועכשיו, אלה מאמין רק בשנוי אחד גדול ופתאומי, בהרס אלים כדי לבנות, באוטופיה באדם מושלם שיקום בעתיד- בזה הוא מאמין וכלן הוא הביא לתוצאות איומות כל כך, לכן הוא הולך ונעלם מעולמנו.

  7. דמוקרט הגיב:

    אשר, אם כך מהו המרשם הכלכלי שאתה מציע (למדינה מפותחת תעשייתית) כפתרון לקושי שמציבה הגלובליזציה הכלכלית על המערכת הסקנדינווית? מהו הניסיון האמפירי שנצבר כאשר הצעדים הללו ננקטו?

  8. אנג'לו איידן הגיב:

    אני צודק? אולי פרוליך מתכוון שמרקס צודק. אבל, לא בצדק מדובר. מרקס גילה! אחד הגילויים של מרקס חשף (בספר השני של הקפיטל) שבתנאים ייצור מודרניים אין אפשרות להימנע מעודף ייצור. הוא הוכיח את זאת באופן בלתי ניתן להפריך. אחרי שהוכיח את נכונות הגילוי, מרקס סיכם שעודף הייצור מבורך בסוציאליזם לעומת העובדה שהוא קללה עבור החברה הקפיטליסטית. ולמה הוא קללה עבור החברה הזו? כי היא מבוססת על הצבר רווחים של ההון הפרטי, בעוד שהחברה הסוציאליסטית נשענת על התפתחותה הכוללת. אבל, בכדי לרכוש ביסוס על הסיכום הזה של מרקס, צריכים להבין את הניתוח הדיאלקטי-חומרני של מחקרי קרל מרקס. ניתוח זה מעניק את היכולת (בביטוי ציורי) לעלות על פסגות בעלות אופקים רחבים ביותר. נוריאל רוביני קלט שגילוי זה של מרקס משקף את המציאות מתוך התפתחותה של המציאות הכלכלית. וזה כי היה מעורה בפסגות שבה משך תקופה ארוכה. זה לא בגלל שהוא הבין את הדיאלקטיקה.

    פרוליך, הודה בהרצאה האחרונה שלו כי הוא לא מסוגל להסביר מה היא הדיאלקטיקה (זה מוקלט אצלי, וזה בנוסף לכל הבלבולים שהגיש לנו). אז לאיפה לו לדעת את מה שמרקס גילה (דרך אגב, בין היתר, מרקס גילה שהחברה העתידית היא נטולת מעמדות)? יותר מזה, הוא האשים את המכונות ב-"כנס מרקס" לפני האחרון: לדידו אז, המיכון גרם למשברים קפיטליסטיים. היום הוא חושב אחרת – כך נירא הבלבול הפרוליכיאני. תשובותיו הנוספות מבליטות עוד יותר את אופיו של הבלבול הזה.

  9. אשר פרוליך הגיב:

    לאנג'לו:

    היה לי וויכוח עם חברה לטלפונים סלולארים על כך שרצו לגבות ממני כסף על כך שהקליטו שיחה טלפונית אתי בה הסכמתי לחיוב של סכום כזה.לפני 3 שנים עניתי להם שאם אכן מוקלט כך,אני אשלם מייד.עדיין לא חזרו אלי.

    לדמוקרט:
    מעצם הגדרת השאילה,מתקבלת התשובה:בעולם גלובאלי אין פתרון אחר למדינה תעשיתית אלא
    לדכא את השכר של העובדים שלה כדי לשמור על תחרותיות.
    הניסיון האמפירי של מדינות סקנדינביה מראה שתהליך הגלובליזציה משפיע באופן הדרגתי לכוון חיסול מדינת הרווחה.תהליך זה התחיל רק לפני מספר שנים,אבל הכוון שלו,לפי הנתונים הסטטיסטיים,ברור.

  10. רונן הגיב:

    אשר פרוליך –

    הניסיון האמפירי של מדינות סקנדינביה ואירופה מגלה בדיוק את ההפך ממה שאתה טוען –

    צפון ומערב אירופה הוכיחו שככל שהכלכלה יותר גלובלית, מדינת הרווחה היא יותר גדולה.

    הסיבה לכך היא שככל שהתחרות יותר ברוטלית ולא הוגנת, ככה רוב העם דורש הגנה ממנה.
    בגלל שכל מדינות אירופה דמוקרטיות, אז דרישות פוליטיות כאלה ניתנות למימוש.

  11. שירה הגיב:

    בתור שבדית לעתיד, אני יכולה להגיד מההתרשמות שלי ממה שקורה בשבדיה, זה שמדינת הרווחה מצליחה שם בזכות השבדים. השבדים מאמינים שזה לא מוסרי לא לעבוד ולא מנסים לעבוד על המערכת. הם אוהבים את המדינה שלהם באמת ודואגים לה. מה שקרה בשבדיה זה קליטת פליטים שכן חיים ממערכת הרווחה ומוצצים ממנה כל מה שרק אפשר, בין אם כי קשה ללא דוברי שבדית או בלתי מקצועיים למצוא עבודה, ובין אם מסיבות תרבותיות.
    מכיוון שהמדינה מעוניינת להמשיך לקלוט פליטים, יש צמצום קל במרכיבי הרווחה דווקא כי שבדיה רוצה להמשיך להיות מקום הגנה לפליטי העולם ועדיין לשמור על מדינת הרווחה.
    זה לא כמו בארץ שמתחת לשולחן נרקמות עסקאות אפילות בין בעלי הון כדי שיהיה פה ג'ונגל עם עבודה זולה וזמינה לטייקונים. שם זה מגיע, לדעתי ולהתרשמותי האישית כמובן, מתוך רצון לשמור על הסוציאליזם.

  12. הילה הגיב:

    לכל האנשים הנכבדים לעיל, אני צריכה לנסות להחיל את התיאוריה המרכסיסטית על מקרה בוחן של ימנו לשם עבודה אקדמית אשמח אם למישהו יש רעיון, מקרה מהשנה האחרונה (למעט אביב העמים הערבי). תודה.

הגיבו לאלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים