הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 באוגוסט, 2011 12 תגובות

הנהגת הסתדרות העובדים הכללית לא מצאה זמן לחלוק כבוד וללוות את פיני גרוב בדרכו האחרונה. ללוות את פיני מי שהיה בחייו סמל לנחישות ומאבק למען ההון האנושי של ישראל העובדת נגד המבקשים להנציח ישראל אובדת ונטרפת על ידי כרישי הון ונדל"ן.

פיני גרוב ז"ל, היה יו"ר ועד פועלי המפעל לטקסטיל "אתא", שנסגר בשנת 1985. על שטח סניף של המפעל בקרית ביאליק הוקם הקריון ועל שטח המפעל בקרית אתא הוקמה שכונת מגורים גדולה, הכוללת מרכז מסחרי גדול.

pinigroovפיני גרוב בעת המאבק נגד סגירת אתא (צילום ארכיון: "זו הדרך")

כמה סמלי שפיני גרוב – מי שעמד בראש מאבק ממושך נגד סופת  הוריקנים של בצע כסף, שלא ראתה לנגד עיניה את ההון האנושי היקר, הטמון באלף פועלים, אלא ראו רק את רווחי ההון פיננסי – הלך לעולמו בגיל 85 בקיץ הלוהט של אוגוסט 2011. קיץ של חום וסאונה רותחת, בו צמחה תנועת מחאה רעננה של צעירים, הלוחמים בעוצמות מעוררות כבוד וגורפות את כל הארץ לאותו מאבק, שיצא פיני גרוב, ולא הניב בימיו את התוצאות המיוחלות.

למרבה הצער, פיני גרוב כשל במאבק. ממסד על כל זרועותיו הכלכליות נתן ידו, שהמפעל אותו ייסדה משפחת מולר בשנת 1934 יימכר בשנת 1977 לקבוצת אייזנברג. מפעל שבמשך למעלה מארבעים שנה נבנתה סביבו בתחילה שכונה, שהיתה במרוצת השנים לעיר קרית אתא.

קבוצת אייזנברג לא ראתה פועלים לנגד עיניה. קבוצת אייזנברג ראתה רק גראף של רווחים כספיים, לכן היא מיהרה למכור את המפעל ליזמי נדל"ן בראשות מיכאל אלבין. על שטחי האדמה הגדולים, שהיזמים קנו במחירי אפס , הם גרפו מיליארדי שקלים. ערכי עבודה וקיום של פועלים בישראל הפכו לערך שולי מול  עסקת נדל"ן, שהטילה ביצי זהב בהיתר וברשות על פי חוקי הג'ונגל של שוק חופשי פרוע.

בתודעת המאבק לצדק חברתי תישאר חקוקה התמונה העצובה של פיני גרוב, העומד מעל חורבות המפעל וצועק בגרון ניחר – "למה מעדיפים את כרישי הנדל"ן על פועלים , המבקשים רק דבר אחד לעבוד , הם מבקשים צדק חברתי".

מילות הסיום במשפט הזה – "מבקשים צדק חברתי" – לא נישאו אל מול קהל רבבות, אלא למרבה הכאב, רק לעברם של פועלי "אתא" המפוטרים וכמה עשרות אנשים, שבאו להביע סולידאריות.

פיני גרוב היה סמל לנחישות ולהקרבה במאבק נגד סגירת מפעל "אתא". הוא היה מגדלור של ערכים , הקוראים להשתית את חיי החברה הישראלית על אדנים של "צדק חברתי" , אבל ממשלת האחדות הלאומית בראשה עמד ראש הממשלה ,שמעון פרס, ושר האוצר, יצחק מודעי, הביסו את כל הערכים, שסימל גרוב. ממשלת האחדות הלאומית היתה לה מחויבות גדולה יותר לפרנסי ההון. סמלי הדבר שאת פיני גרוב בדרכו האחרונה לוותה אווירה של ישראל חדשה ומתעוררת , הקוראת בכל הכיכרות מקרית שמונה ועד אילת – "העם דורש צדק חברתי" .

הנהגת הסתדרות העובדים לא חלקה כבוד לפיני גרוב בדרכו האחרונה, אך הוא זכה, שרוח הסולידריות החברתית של רבבות אזרחים, הממלאים את הכיכרות בקריאה לסדר חברתי חדש, היתה לה נוכחות חזקה גם בדרכו לבית עולם.

פיני גרוב היה גיבור של מאבק, שלמרבה הכאב, כשל ופצע קשות את רוחו . קיץ 2011 חובק בחובו את המטענים הערכיים של סולידריות חברתית וצדק חברתי, שהנחו אותו בחייו. קיץ 2011 מחבק את העולם האידאי שלו עם עוצמה של רוח צעירה ורעננה.  צר לי, שהוא אינו חלק מאותה עשייה גדולה של צעירים וצעירות.

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. בטטה הגיב:

    אכן על דאבדין משתבחין…

    מ"ההסתדרות החדשה" שהיא לא הסתדרות ולא חדשה ומנהלה האדון עיני אין מה לצפות.

  2. פועל שזוכר הגיב:

    את "אתא" קברה האידאולוגיה של סגידה לשוק חופשי . מי שהעצים אידאולוגיה זו היתה מפלגת העבודה , שהיתה אשמה יותר בהנחת היסודות לארץ האבודה בידי השוק החופשי.
    היו אלה ימי ההוללות של המערך , שכלל גם את מפ"ם , ששאריות ממנה אפשר למצוא היום במפלגת מרץ.
    הליכוד בראשות ביבי הכניס את השוק החופשי למהלך גבוה יותר . כך שהיום מפלגת העבודה צריכה להתבייש בפרק העצוב של מדיניות ההפרטה שגם שרי אוצר שלה כמו שוחט היו שותפים.
    אנשים כמו פיני גרוב זכרונו לברכה קשה למצוא היום במערכת הפוליטית ,על כך אני מביאע את צערי .

  3. ידידיה הגיב:

    יהי זכרו ברוך.

  4. עפר לרגלי הפועלים הגיב:

    יהי זכרו ברוך!
    מעריך כל מי שנלחם על הזכות לצדק חברתי

  5. shimbar הגיב:

    לאט, אבל בבטחון, הם נעלמים לנו. אתם גוועו גם שאריות הצדק החברתי. לא נותרו ,אפילו הזעקות, אפילו הזכרונות. מה שנותר, אלו ההספדים. על אנשים, כמו פיני, על חזון, על חלומות חברתיים. מה שנותר הוא עם שחזר להיות שבטים. שבטים שמתעבים זה את זה, לוחמים זה בזה, מנצלים זה את זה. איזו אחרית ימים, אפוקליפטית, מנבאים לנו אותם ,שיביסו גם את מחאת השדרות?

  6. בטטה הגיב:

    רצה הגורל ואני עובד כיום במקום עבודה שהוא חיישן מעולה להתפתחויות האמיתיות ולא הספיניות של מה שקורה במדינה.
    בשנה האחרונה אני שם לב שרבים מהלקוחות שמודיעים לנו על נטישה עושים זאת משום שהם סוגרים את הבסטה ונוסעים לחול לתקופה ארוכה , בדרך כלל ליעדים כמו צפון אמריקה,מערב אירופה ואוסטרליה.
    חלקם פשוט עוברים לעסוק במקצועם בחו"ל.מדובר לא אחת בלקוחות לא ממש צעירים,משכילים ואף מבוססים כלכלית.
    מספרם של אלו שבכל זאת חוזרים לארץ אני יכול לספור על יד אחד.
    סתם למחשבה מה עלול לקרות אם תנועת המחאה הנוכחית תיכשל . (לדעתי רבים מאוד יסיקו שאין שום עתיד ותקווה לחיים נורמליים כאן והם פשוט יעקרו מכאן. זה עלול להקיף גם אנשים מבוססים שפשוט ימאס להם ,לא נראה לי שזה ממש מטריד את המשטר הנוכחי פשוט משום שרוב המתייאשים נמנים על מתנגדי המשטר ועל כן המשטר שמח להיפטר מהם).

  7. אבשלום קווה הגיב:

    בראיון שהעניק פיני גרוב לעיתון כלבו החיפאי (6.7.2001) אמר כך:"אני במקור ממשפחה חרדית. הגעתי
    מפולין כילד והייתה לי בלב הרגשה אחת שהנה אני בא הביתה, ולא סתם הביתה למדינה של יהודים אלא לחברה חדשה, שוויונית, צודקת, חברה שבה כולם הם בעצם משפחה אחת. אז אולי אני טיפש, צריך להרוג
    אותי, אבל ככה הרגשתי…נכנסתי כנער להיות רתך מסגר באתא, ובמשך שנים הייתי בן-אדם מאושר. היה לי כול מה שבן-אדם יכול לרצות עלי אדמות:אישה, ילדים, פרנסה. ומעבר לכול, ההרגשה שיש טעם לחיים, טעם שבא מהעבודה מהמפעל, אתה יכול להבין? אז אני רתך וההוא עובד ליד הנול, אז מה?מה זה בכלל חשוב אם כולנו אחים, חיים יחד למען אותן מטרות. לא פלא שהקדשתי לאתא, כמו כל הפועלים, את הנשמה."
    (מתוך הפרק: "תצטרכו להוציא אותנו (מאתא) חתיכות חתיכות" המופיע בספרו
    של בנימין גונן "חיים אדומים" בהוצאת פרדס)

  8. יהודית. רבי הגיב:

    כואבתן את לכתו. של אדם יקר.

  9. עמיאל הגיב:

    קשה להשלים , שאדם כה יקר כבר לא יהיה איתנו.

  10. יהודה שנהב הגיב:

    איש יקר של ימים רחוקים שאינם עוד. אבידה לכולנו.
    אם מישהו מכיר את ביתו ריקי אשמח לדעת איך אפשר להתקשר איתה.

  11. kליהודה שנהב שלום הגיב:

    כדי ליצור קשר עם ריקי. נא להתקשר עם בנימין גונן שקשור איתה. טל. 0505-358601 או
    04-8222927.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים