הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-26 באוגוסט, 2011 28 תגובות

חודש אחרי תום מלחמת ששת הימים כבר ידענו שבמנהיג מפלגת אחדוּת  העבודה פועלי-ציון, יצחק טבנקין, נִיצְתה מחדש ההתלהבות המשיחית הישנה. כמו אדמו"ר קלאסי הוא הלהיב את חבריו הצעירים יותר, ורתם אותם לעבודת הקודש של ארץ ישראל השלמה. לצורך זה הוא לא בחל בשותפות עם הימין הקיצוני הרשמי.

goldayיצירה של דן גרובר: גולדה מאיר

בשנת 1967 עוד ייחסו חשיבות רבה ליריבות לכאורה שבין אנשי תנועת העבודה לבין הימין הלאומני, אבל תהליך טשטוש ההבדלים התחיל כבר אז. בליכוד ליוו באהדה את יגאל אלון ואת ישראל גלילי, חרף האיבה ההיסטורית ותפקידם של אנשי הפלמ"ח בהפגזת אוניית האצ"ל אלטלנה ביוני 1948. כבר בשנות החמישים פרסמו אנשי תנועת החרות כרוזים ומנשרים, וקראו לתומכיהם להצביע בעד רשימת אחדוּת העבודה בבחירות להסתדרות הכללית (חרות לא הייתה שייכת אז למסגרת הזאת) בשל עמדתם הנִצית של אלון וחבריו בנושאי הסכסוך ופעולות התגמול של צה"ל. אבל אחרי מלחמת יוני 1967 נפרצו כל הסכרים. במועצת הקיבוץ המאוחד שהתאספה באותו קיץ דיברו רוב הנואמים בסגנון שלא היה מבייש את אורי צבי גרינברג או את  ד"ר ישראל אלדד (שייב), ודקלמו מליצות לאומניות בשפה תנ"כית. כדרכם של אנשי תנועת העבודה הדיבורים לוו במעשים, וישראל גלילי, דני רוֹזוליו ועמיתיהם עסקו במלאכת הרחבת הגבולות שנים לפני שמנחם בגין דיבר על "הרבה אלוני מורה".

חמישה שבועות אחרי שוך הקרבות כבר עסקו אנשי הקיבוץ המאוחד בהכשרת הקרקע בבסיס הסורי עלייקה (16 יולי 1967) והקימו את התנחלות מרום הגולן. שר העבודה אלון דאג להזרמת כספים וגלילי הסית את גולדה מאיר לרסן את פנחס ספיר, שלא התלהב מההתנחלות שעוררה תגובות דיפלומטיות עוינות בעולם. ראש הממשלה גולדה זנחה בוויכוח המשמעותי הזה את בני בריתה המסורתיים ממפא"י, ספיר, זלמן ארן ויהושע רבינוביץ', וקשרה את גורלה הפוליטי וההיסטורי עם אנשי אחדות העבודה. טבנקין האידיאולוג היה רחוק מגולדה עוד מימי הפילוג במפא"י בשנת 1944, אבל אלון ובעיקר גלילי (שהיה תמיד סיפוחיסט זהיר ופיקח) קבעו בעצם את מדיניות הממשלה, יחד עם יריבם המושבע מרפ"י, משה דיין. גולדה קיימה את האיזון בין דיין לאלון ונִטרלה את מפא"י ההיסטורית מתהליך קבלת ההחלטות בנושאי השטחים וגם בכל הנוגע ליחסים עם מצרים, אחרי כיבוש סיני בידי ישראל.

כך נוצר הקונסנזוס, שעליו מדברת עכשיו שלי יחימוביץ'. יש לו שורשים עמוקים בתולדות תנועת העבודה ויחימוביץ' בעצם רק מחדשת עתה את האסכולה של טבנקין. בניגוד לדעה שרווחה עד כה, היא מאגפת את מפלגת העבודה מימין אפילו לאהוד ברק, ואם תנצח במרוץ למנהיגות תחוסל הסטייה ה"שלומניקית"  במפלגה (שאותה יזם יוסי ביילין) וגולדה תזכה לרהביליטציה מושלמת. התפיסה של יחימוביץ' אינה מובילה לסוציאל-דמוקרטיה, אלא לפופוליזם לאומני שמדיר את האזרחים הערבים ואת הפלסטינים, מחזק את כל הסמלים הלאומניים, תומך במתנחלים ובמפעלם הממאיר ומעמיק את התהום שבין תנועת העבודה לבין השמאל העקבי. אם ההתנחלויות כשרות, ואם תוצרתם ראויה, ואם שלי תומכת בשינון ההמנון כולל מילותיו הבעייתיות כבר בגיל הגן, ואם היא מאמינה ש"ההיסטוריה" מעניקה לנו זכויות גם על חשבון שכנינו, אין שום סיבה לאף איש שמאל ולאף אזרח ערבי לתמוך בה. היא לא רלבנטית כלל למאבק הפוליטי הנטוש בין הימין לשמאל, אלא מסתפקת בנאמנות דווקא לחלקים הפסולים והרי האסון ביותר בתולדות תנועת העבודה ובהתעלמות מכל ההתפתחויות שהחלו באוסלו 1993.

רמיסת הפלסטינים והמשך הסכסוך (והרי אנחנו עדים בשבוע הדמים הזה לעובדה ששום דבר לא הסתיים, גם בזכות מנהיגהּ לשעבר של יחימוביץ', אהוד ברק) לא מעניינים אותה, וגם לא הקרע המתמשך בין ישראל לבין העולם הנאור. היא חיה בתוך בועה, שגם אותה ניתן לאתר רק בסופה של מנהרת הזמן. יָפֶה שהיא רוצה לבנות את ההסתדרות מחדש, והשקפותיה בנושא האיגודים המקצועיים מקובלות גם עלינו, בשמאל. אבל היומרה שלה לבנות סוציאל-דמוקרטיה על חורבותיו של עם אחר (כולל זה החי בתוכנו) היא ילדותית, חצופה ומסוכנת. כאשר דימינו שיוסי ביילין ויוסי שריד ניצחו לפחות מבחינה רעיונית את יתומי טבנקין, מניפה יחימוביץ' את הדגל המטולא והמצולק של אחדוּת העבודה. כך נראה הסלט הבלתי-אכיל, שהפך לתפריט שהיא מגישה לתומכיה: "ציונות" לאומנית, זיקה להתנחלויות ולתוצרתן, התעלמות מוחלטת מהפלסטינים ומדעת הקהל העולמית, בצירוף כמה סיסמאות פופוליסטית המתחפשות לסוציאל-דמוקרטיה.

כיוון שכמעט 20% מכלל אזרחי ישראל הם ערבים פלסטינים, כל ניסיון לבנות חברה שוויונית בלעדיהם הוא מופרך ובלתי מוסרי. הידרדרות בשירותי הבריאות, המצב במוסדות החינוך, מצב התעסוקה והאפליה הממסדית נגד האזרחים הערבים הם בלתי נסבלים מנקודת ראות סוציאל-דמוקרטית, אלא אם כן מדובר בנציונליזם סוציאליסטי שמעורר חששות כבדים בשל הגושפנקה הרעיונית שיחימוביץ' מעניקה להנצחת האפליה ואולי אף להעמקתה. אחרי חודש של מחאה חברתית, שנמשכת גם כאשר התותחים רועמים בדרום, מחניק קולה הלאומני של שלי את הזרם החדש, המרענן של התעוררות החשיבה החברתית הנכונה. האישה שלחמה בדב חנין בתל-אביב בנימוקים לאומניים שגבלו במקרתיזם, תגיע בסופו של תהליך ארוך לימין הקיצוני האנטי-בורגני כביכול, לצד עסקנים ניאו-פשיסטים. בשונה מגולדה, שעמדה בראש תנועה מבוססת עם תדמית עצמית אנטי-פשיסטית, יחימוביץ' איננה אלא נציגת הזרם הלאומני ההיסטורי של אותה תנועה. אין לה אפילו את יצחק בן-אהרון המנוח, שירסן אותה במקצת. האישה הזאת היא מסוכנת.

יש להודות שיריביה של יחימוביץ' אינם מרתקים במיוחד. עמרם מצנע ההגון הוא איש חיוור, בוז'י הרצוג חסר כריזמה ומלא סתירות פנימיות, ועמיר פרץ כבר בזבז את האשראי הגדול שלו בהרפתקת מלחמת לבנון השנייה ותפקודו הלקוי כשׂר ביטחון. צודקים הטוענים שהחלטתו להעדיף את משרד הביטחון על משרד כלכלי-חברתי הייתה חמורה לא פחות מהאופן שבו הוא מילא את התפקיד. יש להודות שאם החוק היה מחייב אותי להצביע בבחירות להנהגת מפלגת העבודה, הייתי, ככל הנראה, מעדיף כמעט בעל-כורחי את פרץ, שלמצער מעולם לא שיבח את ההתנחלויות ואת יושביהן בסגנונה המתלהם של יחימוביץ'.

כולנו שבויים בידי ההיסטוריה וכבוּלים בסמליה, ומכאן החשיבות שאנחנו מייחסים לבחירות פנימיות במפלגה קטנה ושסועה מבפנים, שאין לה סיכוי לשלוט כאן בשני העשורים הקרובים. אבל ניצחון של יתומת טבנקין יהדק את המצור הפנימי שכל איש שמאל חש בו כאן. את זה יש למנוע בכל מחיר.

  • פורסם במקור ב"כל העיר"
תגובות
נושאים: מאמרים

28 תגובות

  1. בהתיחס לכותרת הגיב:

    אתה צודק. המציא את זה השמאל החום שהוא באופן מוצהר נציונל-סוציליסטי – נציונליסט פלשתיני כמובן.

  2. ניר הגיב:

    יש פה גבב של דברים שלא קשורים כמעט בכלל לעמדותיה של שלי יחימוביץ, אלא התמקדות בשני משפטים, אשר מפורשים מחוץ להקשרם ובצורה לא נכונה. נראה כאילו רצית להגיד משהו ולא היה איכפת לך אם יש לזה קשר למציאות או לא. ממך לא כל כך ציפיתי לזה.(לא שווה אפילו להתייחס לעניין הנציונליסיטי)

  3. חיים ברעם הגיב:

    אני מתעקש להתייחס אליך בכבוד בתור קורא, חרף הביטוי המגעיל השגור על פיך, "השמאל החום". ובכן, אנחנו לא נציונל פלסטינים אלא שוחרי זכויות שני העמים. ידעתי שהאמת על שלי תוציא אתכם מדעתכם אבל אין לנו ברירה אלא לשנן אותה שוב ושוב.

    • לחיים ברעם הגיב:

      הביטויים השגורים באתר זה כלפי ישראל מגעילים לאין ערוך מהביטוי "השמאל החום" ולא ראיתי שמחית כנגד מי מהם. הייתי יכול להסכים שאתם שוחרי זכויות שני העמים אם הייתי רואה באתר זה מאמר אחד במשך שנים שתומך ולו בדבר אחד בישראל. אפילו כאשר יש פגוע רצחני המאמרים כאן עוסקים "בעוולות" שישראל עושה לפלשתינים ולא בגינוי הפגוע. לכל היותר יש במאמר משפט לא מחיב בגנות הפגוע והוא משמש רק כתרוץ לשטף גידופים נגד ישראל. אפילו בזכות קיומה של ישראל לא היה כאן מאמר אחד שתמך. לכן האמירה שלך על תמיכה בזכויות שני העמים ריקה מתוכן. האתר הוא אתר אנטי ציוני במוצהר ומי שהוא אנטי ציוני אינו יכול להיות בעד זכויות שני העמים אלא בעד זכויות הפלשתינים בלבד. לכן האמירה שאתם נציונל סוציאליסטים ומכאן שמאל חום היא קביעת עובדה ולא הבעת דעה.

    • דינו הגיב:

      לחיים שלום,

      הביטוי "שמאל חום" אולי מגעיל, אבל הוא לא פחות מגעיל מהביטוי "הסוציאליזם הנציונליסטי" אשר פותח את מאמרך באותיות קידוש לבנה.

  4. נתנאל הגיב:

    כתבה מצוינת שמראה בדיוק מהן המקורות שממנה נובעת האידיאולוגיה של שלי יחימוביץ'.
    אם בשלב כל-כך מכרע היא איננה מסוגלת לקום ולומר: עד כאן למדינת המתנחלים ועד כאן לתקציב ביטחון בלתי מרוסן,אזי היא איננה מועמדת ראויה. ולגבי גישתה הכלכלית, נציג ששוחח איתי בטלפון מטעמה וניסה למזער את נזקי הראיון שלה בעיתון הארץ, השיב כך לשאלתי כיצד מתכננת יחימוביץ' להשיג את הכסף בשביל הרפורמות הכלכליות מרחיקות הלכת שלה: "קרא את ל"מכתב לקמוס" והוסיף עוד שלושה מילים שגרמו לי להבין שיחימוביץ' היא לא אופציית שמאל בשום אופן: "הגדלת גירעון תקציבי". למה? כדי שכולם יוכלו ליהנות.גם מעמד הביניים, גם הביטחון וגם המתנחלים..

  5. קורא תל אביבי הגיב:

    כמה שאתם לא רלוונטיים כולל האתר הזה הוכיחה המחאה החברתית ומי שניסה להעלים את דגל ישראל שם נע(א)לם בעצמו.

  6. טובה שיבר הגיב:

    חיים שלום,

    כמה הערות ברשותך:

    מעשה הטרור שיצא מתחום מצרים וגרם לרציחתם של אזרחים חפים מפשע מהווה הפרה בוטה של הסכם השלום שנחתם בינינו לבין מצרים בחסותו של הנשיא ג'ימי קרטר.

    דווקא מאדם שתמך בשלום בעת שנחתם הייתי מצפה לגינוי הכת הצבאית הניאו- פשיסטית השלטת במצרים, המונהגת בידי גנרלים ריאקציונרים לאומניים.

    אין זה משנה כלל מה היו הגורמים למתקפת הטרור ואין זה משנה כלל אם ישראל הייתה מגיבה או לא מגיבה: העבדה נשארת בעינה -הייתה כאן הפרה בוטה של הסכם השלום מן הצד המצרי ועל כך אין שום מחילה.

    ולגבי הציונות: אינני מבינה על מה אתה מלין שהרי מזה זמן רב אינך רואה עצמך כציוני (עד כמה שהצלחתי להבין מקריאת מאמריך).
    לא אטעה אם אומר שכיום הינך אנטי ציוני במוצהר שהרי לשיטתך הציונות גרמה במתכוון לעוול הנורא שנגרם לפלסטינים, היא חוברת לחשוכים שבמשטרי העולם, מקיימת משטר אפרטהייד, רוצחת פלסטינים חפים מפשע ופה ושם אילו דומה במובנים רבים לשלטון הנציונל סוציאליסטי ההוא.

    אז מדוע בכלל אתה מתייחס ל"ציונות"?

  7. shimbar הגיב:

    כל כך צודק. מזכיר את אותה אימרה מפורסמת "מי שלא למד את ההיסטוריה, נדון לחזור עליה". וזה כאשר מדובר בהיסטוריה, שכולה אתמול,כאשר אינך מצליח להבין איך,איך שכחנו את אחדות העבודה ואת הביטחוניזם המוצהר של הקיבוץ המאוחד ואת תכנית אלון ואת…כול היתר. אומה קשישה ,בת שלושת אלפים עם זיכרון של יונק בן יומיים. עצוב. אולי בשל העובדה הפשוטה, החותכת, שהעם הזה זוכה למנהיגות שהוא ראוי לה (שוב אימרה שחוקה ונכונה)…והמנהיגות זוכה לעם שהיא ראויה לו.

  8. בראשית בראנו לנו אל! הגיב:

    ומאז הפכה הארץ לתוהו ובוהו… שבו, כפי שהעידה עמירה הס במאמרה, עובד במינהל האזרחי קיבל 50 דונם בגדה – תמורת שקל לשנה בלבד.

    בראשית בראנו לנו אל! והאל הזה התיר לנו –בוראיו– לעשות כל דבר פשע וזדון, כל עוול בגדול, וכמובן "הכל כחוק"… [זו תגובה ששלחתי ל"הארץ" בתוספת ביקורת על הסוכנות היהודית. התגובה נפסלה].

  9. רמי הגיב:

    אני מכבד מאוד את הכותב, אבל חולק עליו בנקודה שראוי להבהיר אותה.
    אלון, טבנקין, אלתרמן ואחרים (גם סטודנט טיפש כמוני) האמינו. הם טעו בגדול והמיטו עלינו אסון, אבל ציניקנים הם לא היו. גם ה"אוירה" דאז היתה שונה מזו של היום, מי הבין אז לאן כל זה מוביל? ליבוביץ', חיים ברעם, אבנרי, לניר, דב"א ז"ל צבר ז"ל ועוד כמה אלפים טובים יבדל"א. ואילו הרבבות והמליונים נשבו בנס הגדול. גברת יחימוביץ' זה סיפור אחר לגמרי. זה לא סיפור של אמונה. זה סיפור של ציניות ואופורטוניזם וכמו שמישהו כתב לאחרונה: מרטיבים את האצבע ומוודאים להיכן נושבת הרוח. להאמין בהתנחלויות ולא להבין שהן גוררות מדינה שלמה לתהום, בשביל זה צריך להיות או לא ריאלי ("הזוי" בלשוננו) כמו מתנחלי חברון או מכור עד עוורון כמו ישראל הראל או ציניקן אינטליגנטי ורהוט שמכר את מצפונו למולך הכסא, ממש כך, כמו גב' יחימוביץ'. ואני אגיד לך חיים מהי האינדיקציה שלי לכך שכל מה שהיא אומרת ועושה לא נועד אלא ל"אלהים לשלטון בחרתנו": הלקמוס שלי הוא אדם שאתה (ואני) מתנגדים לעמדה שלו אבל לא מאשימים אותו לא באי עקביות אידיאולוגית ולא באי יושר ולא באינטרסנטיות וחיבור להונשלטון, אלא מתנגדים ומכבדים. לאיש הזה (שעצם קיומו מדגים את הצורך לכבד גם דעה אחרת) קוראים נחמיה שטרסלר. והוא אינו תוקף את השמאל העקבי ולא את חיים ברעם ולא את הגדה השמאלית אלא דווקא את הטייקונים ואת המושחתים וכן את…. גב' שלי יחימוביץ'. ולא רק על "אמונתה" ו"דעותיה" אלא דווקא על בסיס אישיותה. ומיהו זה שמהלל את יחימוביץ'? "ישראל היום" עם כל שופרותיו, החל בגילת ועד כמובן מרגלית השטינקר המקצועי. ובכן, יריבותו של שטרסלר ואהבתו של מרגלית סייעו בידי לגבש דעתי הסופית אודות יחימוביץ' ותכניתה. וואללה כמה ראשי ממשלה פוטנציאלים יש לנו, וכולם העתקים צבעוניים של הקונגרסמן בנג'מין ניתאי או בשמו המזרח תיכוני בנימין (ביבי) נתניהו. עד כאן על יחימוביץ' ועתה מילה טובה על פרץ: זהו איש מצויין שיתרונותיו מכריעים את חסרונותיו. טעותו הגדולה אינה נובעת מחוסר יושר אלא מכך שהועמד במבחן קשה, שאנו לא עמדנו בו. אנשי "העבודה" ייטיבו עשות בהעדיפם אותו על כבוד השר חבר ממשלת נתניהו יצחק (בוז'י) הרצוג ממשרדו של השר והנגיד יעקב נאמן ושות'.

  10. אבשלום קווה הגיב:

    אכן, הטוענת לכתר מפלגת העבודה מסוכנת, מסוכנת ביותר. ליצחק טבנקין היה לפחות חיוך מקסים כאשר לא אחת ולא שתים היינו בסמינרים באפעל מחביאים את הקסקט ההיסטורי שלו. לה אין ולו שמץ מזה. אבא אבן אמר בשעתו שלגולדה "אוצר" של 500 מלים ו"חבל שהיא משתמשת רק במחצית." לשווינדלרית מכפר-סבא מרבצים אינסופיים של מלים ומשפטים ללא רתע, הגדים הנפלטים מפיה בטול מסלול וכול אלו מכילים
    שנאה תהומית, ארוגנטיות ושטפון של יהירות המופנה בימים האחרונים ל"מסדר הפוסט ציוני", לאויב הגדול
    רחמנא ליצלן. אם הוא בסך הכול בעל קנה מידה של תא בבילעין אז למשם ההשתלחות אם לא כדי למצוא חן בעיניי המתנחלים השנואים-כן,כן שנואים עד העצם בגין מעשיהם הנפשעים-ועוזריהם המתועבים לא פחות. בימים רחוקים, כאשר הסתופפה ב"על המשמר" המנוח ואחר ככתבת לענייני עבודה ברדיו נתגלו בה פה ושם ניצוצות של תום ותמימות, אך עד מהרה פינו הללו את מקומם למשטמה, לגבהות לב ולציניות מרושעת.
    ועכשיו האישה המסוכנת הזו היא בעד שמן הזית הגזול ונגד הסרבנות ובעד הציונות שהיא בכלל טלית שכולה תכלת ולא מתכון משוכלל לביזה ולפשעי מלחמה בנוסח עופרת יצוקה. שולמית אלוני הציעה בסוף השבוע לשולחה הביתה. עדיף לכול הרוחות או אולי לתא העכברושים ב"מעריב", המכיל יוצרים דגולים כימיני החושב את עצמו למטרונום של אלוהים ואיזה מנחם בן אחד הנע כציפור גן-עדן ומפזר את נוצותיו ההגיגיות עד לזרא.

    • דינו הגיב:

      מי שמדבר על "שנאה תהומית, ארוגנטיות ושטפון של יהירות"…
      קרא את תגובתך שלך ואמור האם אין כאן "הפוסל במומו פוסל".

  11. נעה הגיב:

    בחייכם. חיים ברעם בעצמו היה חלק מהקונצנזוס, רק שהוא התפכח הרבה לפני גדעון לוי.
    זאת לא היתה רק אחדות העבודה. הקונצנזוס היה הרבה יותר רחב. בשביל אנשים שהבינו מיד את גודל המופרכות של הניצחון במלחמת ששת הימים ועד כמה החברה הישראלית לא היתה ערוכה להתמודד איתו מאלף ואחת סיבות – האורגיה שהלכה כאן היתה ממש מבהילה.
    פתאום זה רק אחדות העבודה. כן בטח, חיים גורי ונתן אלתרמן שחתמו על מסמך א"י השלימה היו ממש אחדות העבודה. מפ"ם שהקימה קיבוצים בבקעה וברמת הגולן. גם זה אחדות העבודה?
    שיהיה.
    אני דרך אגב, מעולם לא שמעתי את שלי יחמוביץ בהתבטאות גזענית או לאומנית. העובדה שהיה קונצנזוס וההתנחלוית לא נחשבו חטא אמנם מביכה פה רבים\ אבל אין צורך להגזים עד כדי שכתוב ההסטוריה.
    ושוב, אני אישית שמעתי מחיים ברעם בשנות השבעים שעבר תהליך של התפכחות. האם יתכן שהוא סתם שיקר אז?
    ובינתיים אינכם מבינים רבותי שבשביל שלום צריך קונצנזוס הרבה יותר חזק מאשר בשביל מלחמה. תפנימו את זה ותפסיקו כבר עם הטפות המוסר שמשיגות רק תוצאה אחת – התנכרות של ציבורים שלמים מהמטיפים הקנאים של אלה המכנים עצמם שמאל – וברוב המקרים אפילו לא בצדק. חיים ברעם הוא לפחות איש שמאל אמיתי והוא די במיעוט בעמדה שלו.

  12. חיים ברעם הגיב:

    לניר, לא הסברת את עצמך ולכן קשה לי להגיב. קצת מגוחך לקורא לרשימה שלי "גבב של דברים" אבל שיהיה. כך בדיוק ניתן להגיב על המכתב שלך, שהיה מבולבל והוכיח שגם שני משפטים לא קל לכתוב

  13. רונן הגיב:

    טובה –

    אם צבא מצרים היה תוקף את ישראל בהוראת – או ידיעת- המשטר, אז ניתן היה להגיד שההתקפה הייתה הפרה של הסכם השלום.

    אבל האמת היא שלא הצבא המצרי תקף את ישראל, אלא שאירגונים פנדומנטליסטים שלא נשלטים על ידי אף אחת ממשלות האיזור (כולל חמאס) תקפו את ישראל.

    המצרים, להפך, לא תקפו את ישראל, אלא ניסו לעצור את מתקפת הטרור.

    מה הם קיבלו בתמורה ?

    לפחות 3 הרוגים מירי של הצבא הישראלי.

    • דינו הגיב:

      באמת, רונן, יש גבול לדמגוגיה.
      "המצרים קיבלו 3 הרוגים"? במקרה לגמרי "שכחת" מספר עובדות כמו למשל התעלמות החיילים המצריים מהמפגעים שעברו ליד העמדה שלהם , נישכבו וירו לעבר רכבים ישראלים:
      (ראה בפיסקה "לא לגרום להתלהמות ברחוב")
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4113174,00.html
      רק לאחר זמן רב (וכנראה ירי לא מועט של המחבלים) עשו טובה החיילים המצריים וביקשו בנימוס רב להפסיק.

      "שכחת" גם שמספר חיילים מצריים נהרגו ע"י אחד המחבלים שהתפוצץ עליהם:
      http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1238785.html

      וכנ"ל "שכחת" הוכחות לכך שחיל האוויר, בהוראה מפורשת של אלוף פיקוד דרום טל רוסו נמנעו בצורה מופגנת מירי ופגיעה בחיילים מצריים: (ראה בסוף הכתבה)
      http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-08832b7aa1bf131017.htm
      וגם כאן:
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4113174,00.html

      שלא לדבר על העובדה ששלושה מהמחבלים היו אזרחים מצריים….

      אחרי כל העובדות הללו להן אליהן כנראה לא נחשפת(?), צריך לגייס ציניות מיוחדת בכדי לומר שהמצרים "קיבלו" בתמורה 3 הרוגים מידי צה"ל.
      מה גם שההתלהמות המצרית נגד ישראל, כולל אמירתו של מזכ"ל הליגה הערבית לבטל את הסכם השלום – כל אלו מדברים בעד עצמם.
      אבקשך לנהוג במינימום הגינות והגיון ולהאשים את מי שצריך להאשים (רמז: לא את צה"ל),
      ולא להתנהג כמו אחרון המתלהמים.
      ואם תוכל, שאל את עצמך מהיכן גייסת חוסר אובייקטיביות קיצוני כל-כך.

  14. טובה שיבר הגיב:

    לרונן –
    טעות בידך, ואסביר למה:

    סעיף 3 בחוזה השלום שנחתם בין ישראל למצרים בקמפ דייוויד ואני מצטטת מילה במילה, קובע כי:
    "כל צד מתחייב להבטיח שמעשי לוחמה או איומי לוחמה, איבה, או אלימות לא ינבעו ולא יבוצעו מתוך שטחו, או על ידי כוחות הכפופים למרותו או על ידי כוחות אחרים כלשהם החונים בשטחו נגד האוכלוסיה האזרחית או הרכוש של הצד האחר"

    מכאן משתמע שאפילו הייתה החוליה חוצה את הגבול ומבצעת את הפיגוע בתוך שטח ישראל עדיין האחריות הייתה מוטלת על מצרים שהרי הוא נבע מתוך שטחה.

  15. נעה הגיב:

    בחוג בית בירושים השתתפה מישהי שהציגה עצמה ערביה מנצרת והיא שאלה – איזו סיבה יכולה להיות לי להצביע עבורך?
    שלי ענתה לה שהמשותף עם הערבים הוא הבסיס המעמדי. והוסיפה שמכיוון שהיא שלי מגדירה עצמה ציונית היא מבינה שיש כאן דילמה.
    עכשיו יצא ההרצוג מתנגד ההתנחלויות הידוע והזהיר מפני פגיעתה של שלי בעמדות מפלגת העבודה.להערכתי השימוש במושגים כמו "שותפות מעמדית" מדירים מעיניו שינה הרבה יותר.
    (כמובן ש "שותפות מעמדית" באתר הזה, זו לא ה"שותפות המעמדית" ששלי מדברת עליה, אלא מה).

    • רועי חנין הגיב:

      שלי יחימוביץ' יכולה לדבר על צדק חברתי מהיום ועד סוף העולם.
      זה לא משנה שבמציאות היא בגדה יותר מפעם אחת במעמד העובדים בישראל (בחירות ת"א, עו"ס, ואפילו במאבק האוהלים הנוכחי).
      היא מדברת על הסולידריות שצריך כשלא קונים קוטג' אבל גם לא מסתכלים על המוכרת בסופר (ושלא יובן לא נכון, צריך, ואני אומר זאת בתור מוכר במכולת!), אך מוכנה לקנות שמן זית מהר ברכה (חוששני שאין צורך לדבר על המראות המזוויעים שרואה שמן הזית, בדרכו לישראל מהשטחים הכבושים).

      אי אפשר להיות סוציאליסט, בלי לדבר על כיבוש, ועל עושק.

      ולכן, שלי יחימוביץ' אינה יכולה להוביל למפלגת עבודה טובה יותר ואין לתמוך בה בפריימריז.

  16. ליה הגיב:

    היא לא מחדשת את אסכולת טבנקין – אלא אם כן טבנקין היה מסכים למתווה קלינטון.

  17. חיים ברעם הגיב:

    נעה יקירתי, המצב כרגע הוא כזה: שלי יותר גרועה מבוז'י; בוז'י יותר גרוע ממצנע; מצנע יותר גרוע מפרץ שהוא אמנם הרע במיעוטו אבל פשעי לבנון רובצים על מצפונו.
    אין טעם לטהר את השרץ. מבחינה רעיונית שלי קרובה לאנשי "עצמאות" ומבחינה מדינית היא ימינה מאהוד ברק. אין יותר גרוע מזה.

    • נעה הגיב:

      אני לא חושבת ששלי היא ימינה מברק. זוהי פרשנות.
      נכון שהיא מזמינה עליה את הפרשנות הזאת בגלל:
      א. אמירה אנורקטית בתחום המדיני, דמוקראטי.
      ב. דווקא בגלל שהיא לא טיפוס של ג'סטות וחנפנות, היא יוצאת לפעמים באמירות שמבלבלות יותר משהן מבהירות, למשל, בעניין בקוטג'.
      ג. מי אמר? :
      "שימו לב ל"חוק ועדות הקבלה".יותר גזעני מכל החוקים התמהוניים שעלו לאחרונה, ויפלה אוכלוסיות ומגזרים רבים בישראל.".
      האם יתכן ששלי אמרה את זה?
      מה דעתך חיים?

    • אייל הגיב:

      חיים ידידי
      בוא נתחבר לעובדות והמציאות כפי שהיו בפועל ושאותן כתב מרק טווין – הוא כתב את שראה כשסייר בארץ בשנת 1867 = ארץ עזובה ללא נפש חיה מוזנחת שאין בה עץ אחד !!
      מפעל החזרה היהודי לארץ האבות ממנה הוגלו, התחיל מספר שנים לאחר ביקורו של מרק טווין בארץ וגרם להזרמת כספי תרומות ויצירת מקומות עבודה לשיקום הארץ הריקה והנטושה שתיאר הסופר, למקומות עבודה אלה נמשכו תושבי המדינות הסמוכות – קרי ערבים, מהגרי העבודה עשו – בשפתנו העכשוית – רילוקיישן, בדיוק כפי שעושים מאות אלפי ערבים לכיוון אירופה.
      מהגרי עבודה אלו רוצים עכשיו מדינה, על שום מה ?, למה אתה מצדיק אותם ?
      ההקבלה הנכונה לאותם מהגרי עבודה שהגיעו לארץ הם התורכים בגרמניה ולערבים בצרפת
      שלפי תפיסתך זכותם לדרוש במקומות שהם מרוכזים הגדרה עצמית והקמת מדינה .
      בנוסף למהגרי עבודה אלו, אל תשכח את מאות אלפי הסודנים שהיו המשרתים של קצינים בריטים בתקופת המנדט שלהם בארץ וננטשו מאחור כשבריטים עזבו את הארץ – ראה דוגמת ג'אסר אל זרקא.
      לא ברור למה אתה מנסה לשכתב את ההיסטוריה תוך כיפוף העובדות והתאמתם לצרכך, אולם עליך להיות ער לכך שהינך חי בתוך בועה שיצרת לעצמך תוך שניתקת מהמציאות וההגיון הישר וחבל, למתבונן מהצד ברור שהינך לוקה בתסמונת שטוקהולם ועליך להיות ער לנקודה זו.

  18. חיים ברעם הגיב:

    נעה,
    את הזוועות שהיא הוציאה מהפה בנושא המתנחלים היא הגתה ברהיטות; בנושאים אחרים היא מגמגמת; בנושאי אפליית הערבים היא בכלל שותקת.
    היא ממשיכה את מסורת הנִצים למיניהם, אנשי החוג המרכזי ותומכי ברק, שלא למדו ולא שכחו והמיטו אסון על תנועתם. אז בשבילה את עולה על המתרסים?
    אשר לאייל, עד כה כל התחזיות שלנו התאמתו וכל התחזיות שלכם התבדו ואתם עומדים (והעמדתם את כולנו) מול שוקת שבורה, ערב מלחמה ללא תמיכה בינלאומית. אז מה כל הלהג הזה על "בועה"? דווקא אתם נמצאים בבועה ותסמונת סטוקהולם משקפת את היחס שלכם למתנחלים, ראה שלי יחימוביץ' רק לפני שבועיים.

  19. אני אוהב את שלי הגיב:

    אני אוהב את שלי

  20. דניאל קלטי הגיב:

    עוד קצת על שלי:
    https://www.facebook.com/event.php?eid=239634532744861

    שלי יחימוביץ' בעד עישון במקומות ציבוריים ולכן לא נבחר בה ליו"ר מפלגת העבודה

    לינקים להוכחות:

    1.
    סרטון מיו-טיוב:
    http://www.youtube.com/watch?v=lFE1yfv1gzI

    2.
    מתוך הבלוג של שלי יחימוביץ':
    http://www.shelly.org.il/node/965

    3.
    פרוטוקול מועדת הכספים של הכנסת בנושא המיסים על הסיגריות:
    http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/ksafim/2010-11-15-01.rtf

    ולסיכום: להתרחק משלי!! רק לא שלי!!

  21. טלי הגיב:

    ואני אומרת: רק שלי!

הגיבו ללחיים ברעם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים