הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 באוגוסט, 2011 תגובה 1

יש שהגדירו אותה "הפסיונריה של צ'ילה", על שם דולורס איברורי, מנהיגת הקומוניסטים והרפובליקאים במלחמת האזרחים בספרד ואחריה. להבדיל: אחת הבכירים בממשלה הימנית בצ'ילה קראה להרוג אותה ובמסר ששלחה כתבה "להמית את הכלבה". היא מעוררת מחלקות, אבל מנהיגה מאות אלפים. מדובר בקמילה וייחו, יו"ר התאחדות הסטודנטים של צ'ילה (FECH).

וייחו, פעילה בנוער הקומוניסטי, היא האישה השנייה בתולדות פדרציית הסטודנטים המכהנת בתפקיד הרם. ביום ששי האחרון היא צעדה בראש הפגנה של כ-600 אלף אזרחים, ביניהם סטודנטים ותלמידי תיכון רבים, שדרשו להפסיק את הפרטת החינוך. במהלך ההפגנה נהרג תלמיד תיכון מירי שנורה לעברו על ידי שוטרים. ההפגנה נערכה בתום שביתה כללית בת 48 שעות שהכריזה הפדרציה הכללית של העובדים (CUT) כתמיכה בדרישות הסטודנטים ותלמידי התיכון.

chileקמילה וייחו בהפגנה שנערכה בשבוע שעבר בסנטיאגו, צ'ילה (צילום: אל סיגלו)

להלן ריאיון שקיימה איתה בסוף השבוע ננסי גוסמן, שליחת העיתון הארגנטיני "פאחינה 12" בסנטיאגו, בירת צ'ילה. הריאיון נערך בבניין התאחדות הסטודנטים, שבעבר שימש כמטה המשטרה הפוליטית הידועה לשמצה "דינא". לרחוב בו שוכנת ההתאחדות שם חדש: חוסה קרסקו טפיה, על שם עיתונאי השמאל המהפכני שנרצח על ידי הדיקטטורה של פינושה. הבניין מלא עד אפס מקום בצעירות וצעירים המובילים מחאה חברתית שאין לה תקדים מאז תחילת שנות ה-70 של המאה שעברה.

ש. מדוע דווקא לאחר עליית השלטון של הממשלה הימנית פרצו המחאות ההמוניות?

ת. המחאות התחילו לפני שהממשלה שנבחרה ב-2010, אך צברו תאוצה בעקבות המדיניות של הממשלה הנוכחית. במהרה למדנו הסטודנטים שהממשלה חפצה בהעמקת הפרטת החינוך – ושזו המדיניות של הממשלה בהשכלה הגבוהה ובחינוך. מדיניות הממשלה היא-היא אשר האיצה בנו לשוב ולדרוש את חיזוקו של החינוך הציבורי. זו דרישה היסטורית של החברה הצ'יליאנית. אבל הממשלה לא ידעה איך להתמודד עם הדרישות. הממשלה הבטיחה הבטחות רבות, אבל לא קיימה אף אחת מהן והדגם הכלכלי והחברתי שהיא מנסה להשליט על צ'ילה פוגע בצדק ובשוויון.

ש. האם יעדיה של תנועות הסטודנטים הם להחליף את השלטון או להחליף את המשטר או שברגע שהממשלה תשיב בחיוב לדרישותיהם – הם ישובו ללימודים?

ת. התחלנו בחינוך, כי זהו הנושא המרכזי המאחד את כולנו. אבל המחאה חשפה שבחברה קיים חוסר שביעות רצון, שיש זעם רב, כלפי המשטר כולו. קודם כל בשאלת הדמוקרטיה. הממשלה לא מקשיבה לעם. לפני הפגנות הסטודנטים נערכו ברחבי צ'ילה מחאות המוניות להגנת הסביבה והממשלה לא הקשיבה. היא המשיכה בדרכה מבלי לקחת בחשבון את רצון העם. אז האנשים החלו לשאול את עצמם 'מהי הדמוקרטיה הזו – בה קולנו לא נשמע?' ומכאן באו השאלות העוסקות במהות הדמוקרטיה והחברה, שעלו בכול כוחן.

ש. האם אתם מודעים שברחבי אמריקה הלטינית פרצו הפגנות התומכות בדרישות הסטודנטים בצ'ילה? במספר מדינות אף נערכו הפגנות גדולות בתמיכה בכם…

ת. … הדרישות שלנו הן, לכאורה, 'צ'יליאניות'; אך הן דומות עד מאוד לדרישות של סטודנטים במדינות רבות נוספות. רבים באמריקה הלטינית רואים במחאה שלנו פתח לתקווה – לחינוך ציבורי טוב יותר.

ש. מה שבולט במחאה שלכם הוא האופי ההמוני של המחאה, היצירתיות ואף הארגון מתפקד היטב, איך עשיתם זאת?

ת. האמת היא שכעת קל יותר להוציא המונים לרחובות באמצעות הרשתות החברתיות, הפייסבוק למשל. באחד הימים הראשונים של המחאה, המשטרה אסרה לקיים הפגנות – בעקבות לחצה של הממשלה. תוך דקות קראנו, באמצעות הרשתות החברתיות, לצאת לרחובות, למרפסות ולכיכרות עם סירים ופטישים בידיים ולהרעיש חזק ככל האפשר. קראנו לאנשים לצאת בשעה 9 בערב. התוצאה הייתה מדהימה, בכל צ'ילה מ-9 בערב ועד חצות ניתן היה לשמוע את המחאה.

ש. הכל מתנהל בדרכי נועם? ארגוני זכויות אדם מסרו כי את מאוימת…

ת. נכון. קבוצות הימין הקיצוני עושות שימוש ברשתות החברתיות כדי לקרוא להכות בי. גם קיבלתי איומי רצח. זה לא מדאיג אותי. מה שמדאיג אותי הוא שרבים מחבריי להנהגה, שלא מתראיינים, שאיש לא מכיר אותם, גם קיבלו איומים וכמה מהם הוכו קשות. וזה חדש מאז נפילת הדיקטטורה של פינושה ב-1990.

ש. מי עומד מאחורי האיומים?

ת. לדעתי מאחורי האיומים עומדות קבוצות רבות – רובן ככולן מהימין הקיצוני. קראתי מסרים ברשתות החברתיות בהן נאמר שיגיעו לביתי, שיהרגו אותי. חבריי שואלים את עצמם האם מדובר על איומים של קבוצות ויחידים; או האם מנגנונים ממשלתיים הם העומדים מאחורי האיומים. חשוב לציין שלא מדובר בי. אני ידועה למדי ומדי יום מתפרסמים בתקשורת ראיונות שנערכו איתי. אבל ישנם חברים רבים מאוימים, סטודנטים שהוכו ברחוב על ידי קבוצות "אלמוניות" וזהו דפוס פעולה של דיכוי ששב באחרונה  – לראשונה מאז סופה של הדיקטטורה. והדבר מעלה שאלות על האחריות של הממשלה, על הדרכים שהיא נוקטת. כי אמצעים אלה של דיכוי אכזרי מעלים זיכרונות מעידן פינושה. לגביי, נקטנו בצורה של צעדים ותמיד אני מוקפת חברים וידידים – בכל מקום ובכל שעה. ברור לנו שהטלפון שלי במעקב. ברור לנו שכל הטלפונים בהנהגת הסטודנטים תחת מעקב. כך שגם בנושא התקשרות אנו נוקטים בצעדי זהירות נוספים. הם רוצים להפחיד אותנו ולהפסיק את המחאה הגוברת. 

ש. בנאומים רבים בעצרות והפגנות נשמעו קריאות רמות נגד הפוליטיקאים. איך ניתן לפתור את בעיות החינוך ללא פוליטיקאים?

ת. אנחנו לא מתנגדים לפוליטיקה והמאבק שלנו הוא מאבק פוליטי. המערכה למען חינוך ציבורי הינה מערכה פוליטית. אני אדם פוליטי. הבעיה נעוצה בהנהגות המפלגות הגדולות והמסורתיות, שבקואליציה ובאופוזיציה. מכיוון שהמפלגות הגדולות למעשה מונעות כל שינוי באמצעות הרוב בפרלמנט, אנו דורשים כעת לערוך משאל עם סביב הדרישה לחינוך ציבורי איכותי ובחינם.

ש. יש המנבאים לך עתיד פוליטי ויש הסבורים שמקומך בהנהגת המפלגה הקומוניסטית. האם את שוקלת להתמודד בבחירות הקרובות לפרלמנט?

ת. כעת אני רוצה לסיים את כתיבת התיזה שלי, במסגרת החוג לגיאוגרפיה. לאחר מכן, נעשה חושבים עם הקולקטיב ונסכם את הדברים ביחד.

עוד על המחאות ההמוניות בצ'ילה

תגובות
נושאים: מאמרים

תגובה אחת

  1. דניאל קלטי הגיב:

    וציטוט אחד לדוגמא: "אנחנו לא מתנגדים לפוליטיקה והמאבק שלנו הוא מאבק פוליטי. המערכה למען חינוך ציבורי הינה מערכה פוליטית. אני אדם פוליטי".

    תמיד אמרתי, שתושבי אמריקה הלטינית, נבונים לאין-שיעור, יותר מן הישראלים…

הגיבו לדניאל קלטי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים