הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



המחאות על יוקר המחיה והדיור הפכו במהרה למחאה חברתית כוללת בדרישה לצדק חברתי ולשינוי השיטה החברתית-כלכלית ובתביעה להחזיר את המדינה לציבור; מדינה שהופקעה ממנו על ידי בעלי ההון והפוליטיקאים.

רוב עצום בציבור הישראלי ומאות אלפים הביעו את הזדהותם באמצעות השתתפותם בהפגנות הענק ברחבי הארץ ואולי אף יתמוך ברעיונות שמתגבשים עתה במאהלים השונים. ברצוננו להאיר נושא נוסף הדורש תיקון עוול מתמשך וצדק חברתי.

bedouimמחאה של תושבי הנגב הבדואים בתל-אביב, מאי 2010 (צילום: אקטיבסטילס)

רבים בקהילה הבדואית למודת הסבל ומצוקת דיור ארוכת שנים, מזדהה ותומך במאבק המתנהל ברחבי הארץ לדיור הוגן לכולם. כאן המקום והזמן להציג בפני הציבור הרחב את האמת לאמיתה על מצבה של הקהילה הבדואית, ואת חזונם של ערבים ויהודים לעתיד שוויוני ומשתף לכל תושבי הנגב והארץ בכלל.

היסטוריה דמוגרפיה וקרקע

הבדואים הם האוכלוסייה הילידית של הנגב מקדמת דנא, ועד 1948 התגוררו הבדואים בכל רחבי הנגב והתפרנסו על אדמתם בעבודת חקלאות וצאן.  הקהילה מונה כיום מעל 192,000 נפש מחציתם ביישובים עירוניים ומחציתם בכפרים רובם בלתי מוכרים וחסרי תשתיות מוניציפאליות כמו: מים, חשמל, חינוך, בריאות וכו'. הבדואים מהווים 31.2% מנפת הנגב ומתגוררים על שטח של כ-392,000 דונם בלבד, (כ- 3% מתוך שטחו הכללי של הנגב – 13 מיליון דונם). 

בשנות החמישים המדינה עקרה את רוב הקהילה שהתגוררה במרכז ובמערב הנגב למזרחו, בעוד שאת מערבו הפורה יותר הועידה להתיישבות יהודית. לאחר שסולקו מאדמותיהם חלק מהן הוכרזו כפנויות והבעלות עליהן הועברה למדינה.

עד 48 הבעלות על הקרקע נקבעה מעצם ההמצאות של השבטים משך מאות בשנים באדמתם; בעיבוד חזקה או  ברכישה מסורתית. מסיבות של נוהג, הקרקע לא נרשמה בספרי האחוזה אך בעלותם של הבדואים הוכרה ע"י הע'ותמנים והבריטים. 

רוב האדמות בנגב שבבעלות המדינה הן אדמות שהולאמו והופקעו בדרכים שונות. הבדואים תובעים כיום בעלות על -600,000 דונם והמדינה לא ממהרת להגיע עמם להסדר.

מדיניות הממשלה: ייהוד המרחב

ממשלות ישראל מנהלות מדיניות אגרסיבית של צמצום מרחב המחיה של הבדואים בעוד היא מעניקה ליהודים משאבים  בקרקע ,מים, וכסף. המשאבים שהושקעו לטובת האוכלוסייה הבדואית מועטים ביותר. 

בשנות השבעים והשמונים, רוב הבדואים מחוסרי ובעלי קרקע, רוכזו ביישובים עירונים. הממשלות כפו צורת התיישבות זו הר כגיגית על הקהילה הבדואית מבלי להתחשב בצרכיהם בתרבותם ובאורח חייהם. תוצאתה של מדיניות זו – אבטלה, הזנחה, שירותי חינוך ובריאות לקויים ותשתיות קורסות. המדיניות כלפי הכפרים הבלתי מוכרים זהה  ובמרכזה עומדות תוכניות לרכז את רובם בעיירות הקיימות ובעוד כמה המתוכננות להבנות.

הסנקציות הננקטות כדי לאלצם להסכים לתוכנית הן: מניעת שירותים מוניציפליים, הריסת בתים, השמדת יבולם, מניעת מים זורמים, מניעת מרעה וגירושים מהכפרים. כדי להקל על ביצוע הנישול והגזל הממשלה עוסקת ללא ליאות בהשחרת פניה של הקהילה וגם מוצאת לה לא מעט סייענים עושי דברה בתקשורת.

 התביעות הצודקות של הקהילה הבדואית בנגב

הקהילה הבדואית בנגב היא אולי הקבוצה הכי מודרת ומופלית בישראל. בכל פרמטר שנבחן היא נמצאת בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בישראל- בתעסוקה, בבריאות, בחינוך, ובשירותים מוניציפאליים. להלן כמה דוגמאות כדי לסבר את האוזן:
תמותת פעוטות: 4 לכל 1,000, הממוצע הארצי: 1.
צריכת מים: 30 מ"ק לשנה, הממוצע הארצי: 83.
זכאות לתעודת בגרות: הממוצע הארצי: כ-47%, מהניגשים בקהילה הבדואית: פחות ממחצית שיעור זה.

 אשר על כן יש להביא ל:

  1. שוויון אזרחי לכל אזרחי המדינה יהודים וערבים.
  2. הכרה מלאה בתביעות הבעלות על מקרקעין בנגב וזכות להתיישבות במגוון רחב של צורות יישוב.
  3. הכרה בכפרים הלא מוכרים וחיבורם לתשתיות ושירותים מוניציפאליים.
  4. הקצאת קרקעות ומשאבים של המדינה ללא אפליה בין יהודים לערבים תוך תכנון המרחב לטובת כל האזרחים המתגוררים בישראל ונקיטת מדיניות של העדפה מתקנת כלפי כל האוכלוסיות המוחלשות בנגב.

ברגע האחרון:

בעוד כשבועיים דו"ח פראוור למימוש המלצות ועדת גולדברג  יוגש לאישור הממשלה.  הקהילה הבדואית בנגב דוחה אותו מכל וכל ורואה באישורו ויישומו בכייה לדורות ופוטנציאל להחרפת היחסים בינה לבין המדינה  ואשר את תוצאותיו ההרסניות לכל תושבי הנגב ערבים כיהודים לא ניתן יהיה לתקן.

נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. מאת שלמה:

    הבדואים לא ישבו כאן לפני 48, הנגב היה שומם לחלוטין מלבד קבוצות קטנות ונודדות, ובוודאי ובוודאי שלא הייתה להם חקלאות בנגב השומם והצחיח – את זה רק הישראלים הצליחו לעשות אחרי אלפי שנים של שממה (מספיק להסתכל בצד המצרי הגובל בנגב ולהבין מה יכולותיהם החקלאיות של הבדואים באדמה זו…)

    • מאת יעקב מנור:

      בתגובה לשלמה. הנתונים שהבאנו בדוקים ויש מסמכים ותצלומי אויר שמאשרים זאת.
      לצערנו אינטרסנטים מלעיטים את הציבור באינפורמציה שקרית כדי לקדם מטרות פוליטיות.

    • מאת דוד עציון:

      בנגב היו כ-15 אלף בדואים ב-1948, על שטחים נרחבים למדי (אם כי בצפיפות נמוכה). הם עסקו במרעה, בחקלאות (גם אם לא אינטנסיבית), ואף היו ברובם לא-עוינים לתנועה הציונית. הקביעה שלך מעידה על התנשאות.
      אחרי מלחמת העצמאות הם הוגבלו לתחום מסויים (ה"סייג").
      זה לא מצדיק את כל התביעות של האוכלוסיה הבדואית כיום, שעם כל האפליה (מכוונת או לא) צריכה גם היא להתאים את עצמה למציאות, המציאות מכתיבה קשר בין התיישבות קבע במקומות מסויימים וויתור על "אוהל בכל מקום", כפי שיהודים לא יכולים לגור בכל מקום שהם רוצים.

  2. מאת יהושע רוזין:

    תודה לכותבי המאמר . לא נכתב כי 1948 גורשו כ90% מהבדואים. גם בשנות ה50עדיין גורשו בדואים שלא בסערת הקרבות. למגיב שלמה הוא היה כאן לפני 48? מסיפורים של סופרים גמו משה סמילנסקי ואחרים שכתבו על ההוי הערבי ומספרי היסטוריה שקראתי בשנות ה40(אני יליד 1931)ידוע לי שהנגב ייצא בשנים גשומות כמויות גדולות של שעורה לבריטניה שנחשבה מאימה במיוחד לתעשית בירה מר שלמה הוא או בור שטוף מוח של התעמולה השקרית של ממשלות ישראל או אחד מהתועמלנים האלה בעצמו.פרופ' אורן יפתחאל בעדותו בבית המשפט בבארשבע( שבו תובע שייך נורי אל-עוקבי את קרקעותיו חזרה מהמדינה ששדה לו אותם) הזים בעזרת מסמכים מפורטים את טיעוני השקר של הממשלה. יאמר בפשטות הממשלה הכריזה מלחמה על אזרחיה הבדואים כדי לשדוד מהם את כבשת הרש שעוד נותרה להם. 

  3. מאת האמת היחסית:

    "עד 48 הבעלות על הקרקע נקבעה מעצם ההמצאות של השבטים משך מאות בשנים באדמתם"?!
    אם לבדווים היה בעלות על קרקע מתי שהוא (כולל בפסאודו-היסטוריה ההמזוייפת שמנסים ליחס להם המכונים "פלסטינים") הרי שחצי ישראל חצי מצריים וחצי ירדן שייכים להם גם…לא זאת אף זאת כמה שטחים יש לפי ההגיון הזה לצוענים באירופה? האם הם האוכלוסיה העשירה בעולם?
    איזה כיף לכם שם בעולם הפנטזיה של השמאל ה"עמוק" (לא כתבתי "קיצוני" כי אין כזה דבר "שמאל קיצוני" כידוע לכל קורא עיתון ישראלי)

  4. מאת שבתאי לוי:

    יש גזענים בישראל, שקיבלו את פסק ההלכה של גבלס, שאומר, ששקר שחוזרים עליו הרבה פעמעם, נהפך לאמת.
    הבדואים, עוד ליפני קום המדינה, עיבדו שטחים עצומים, שגידלו חיטה, שעורה, וגידולים חקלאיים רבים. את השעורה יצאו לאנגליה, ליצור בירה. הבירה ששתו אז באנגליה, נעשתה בחלקה משעורה שגודלה כאן, בנגסב על ידי הבדואים.
    שבתאי לוי

    • מאת דינו:

      ואם הייתי אומר שיש שמאלנים בישראל האומרים שהציונות ביצעה ומבצעת ג'נוסייד בפלסטינים,
      ובכך "קיבלו את פסק ההלכה של גבלס שאומר ששקר שחוזרים עליו הרבה פעמים, נהפך לאמת" –
      מעניין לאיזו תגובות הייתי זוכה.
      היית יכול לבטא את הביקורת שלך מבלי לשרבב לדבריך בצורה פבלובית את הנאצים,
      בבחינת "אם הטיעון שלך חלש – אז תצעק".

  5. מאת מלירן:

    רגע הכותב זה לא זה שכתב על פשעי צהל שבסוף התברר שחיילנו לכדו את הרוצחים השפלים של בני משפחת פוגל

  6. מאת טובה שיבר:

    ולגבי גידול השעורה ששימש לייצור בירה, קצת עובדות לא יזיקו: משפחת שלוש עסקה בייצוא שעורה לאנגליה ואכן זו שימשה לייצור בירה, אבל שטחי הגידול של אותה שעורה היו באיזור מישור החוף, בעיקר באיזור עזה.

    קצת ידע לא היה מזיק לאלה שהזדרזו לקבוע כי הבדואים שישבו בנגב גידלו שעורה שהייתה מיועדת לתעשיית הבירה הבריטית:

    ראשית, כמות המשקעים בנגב אינה מאפשרת גידול משמעותי של שעורה להוציא בשנים גשומות, שהן מעטות מאד.

    שנית , גם אותה כמות דלה שניתן לגדל באותן שנים גשומות, מחייבת מערך משוכלל של איסוף, אחסנה, הובלה לנמל וטיפול בכל הבירוקרטיה הנלווית לכך, תהליך מורכב שהבדואים לא היו מסוגלים לבצע.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

אירועים

event-ossimshalom

4.8.14 | עובדים סוציאליים יקיימו כנס חירום יהודי-ערבי נגד האלימות והגזענות

עובדים סוציאליים מכל הארץ יקיימו באוניברסיטת תל-אביב כנס חירום יהודי-ערבי נגד האלימות והגזענות. עו"סים שלום, ...

מבצע "עזה בלב" לתמיכה בילדי עזה המטופלים בבתי חולים בישראל

ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) פתח בימים האחרונים במבצע "עזה בלב" לתמיכה בילדי עזה המטופלים ...

16.7-1.8.14 | יפו: פתיחת תערוכה של האמן עמאר יונס

ביפו תפתח התערוכה של האמן הערבי-פלסטיני עמאר יונס. התערוכה תפתח ביום רביעי, 16 ביולי בתיאטרון ...

מומלצים