הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 בספטמבר, 2011 4 תגובות

לראש העיריה מוטי ששון,

העיר חולון הפכה בזכותך לעיר של תרבות. אי אפשר לקחת ממך את היותך זה שעיצב דמות של עיר המשדרת תרבות. נגיעות ידיך מורגשות בתרבות שוקקת חיים במדיטק, במוזיאון העיצוב, בתיאטרון חולון, במרכז הפדגוגי בחנקין ובעוד שורה ארוכה ומפוארת של פרויקטים חינוכיים ותרבותיים שתקצר היריעה מלפרטם כאן.

לכן כואבת לי עוצמת הפער הבלתי מובן בין העשייה התרבותית העשירה שנזקפת לזכותך ובין מה שראו עיני בג'סי כהן.

diujessyמאהל ג'סי כהן (צילום: אקטיבסטילס)

אני משוכנע שהיה ניתן לפתור את ההתרחשות במאהל ג'סי כהן לא בדרך האלימה שננקטה כלפי התושבים. זו היתה אלימות המביישת אותנו כתושבי העיר .

הגעתי עם רעייתי ביום רביעי 8 בספטמבר בשעה 9.30 בבוקר למאהל בג'סי כהן עם עשרות ספרי ילדים, כדי לתת אותם לילדים שמקבלים סיוע ממדריכי השומר הצעיר. דקות ספורות לאחר שהונחו הספרים על השולחן הגיחו למעלה מחמישים שוטרי יס"מ בתוספת עשרות שוטרים וקציני משטרה .

התופעה הכאובה היתה השימוש שנעשה בעשרות נערים בני 17 – 18 המועסקים על ידי חברת כוח אדם, שדורבנו על ידי מנהל העבודה לבצע את פעולת ההרס.

מה שהיה אך לפני רגע ספר קריאה הפך לבדל נייר קרוע; מה שהיה לפני דקה צעצוע הפך לגזר עץ שבור; כלי מיטה נזרקו לתוך משאית; במהלומות גרזן ובצעקות "יאללה יותר מהר" נופץ לרסיסים מה שהיה קורת גג; הצעקות של מנהל העבודה על עובד שנראה לו כמבצע את עבודתו באיטיות: "יא מניאק, אל תעמוד לי כמו נקבה, תעבוד יותר מהר". זוהי סטירת לחי לכל מה שבנית במו ידיך, מוטי ששון, במישור התרבותי.

מוטי ששון, אף לא אחד מן היושבים במאהל התנהג באלימות. האלימות היחידה היתה של המשטרה שנשלחה בהוראתך. עליה ניצחה אלימות מילולית של מנהלי העבודה שהביסו את השפה העברית במילים שאת רובן המקלדת ממאנת לכתוב.

מוטי ששון, אני משוכנע שהיה אפשר למצוא דרך אחרת ולא להפעיל ברוטליות נגד תושבים  שמצוקתם אמיתית. כאיש חינוך אני כואב את התופעה שבעירך נער בן 17 מועסק בחברת כוח אדם, תמורת עשרים שקל לשעה, כדי להלום במהלומות גרזן על מה שהיה לפני רגע קורת גג של הורים וילדים. כל שיעורי האזרחות שקיבל אותו נער בבית הספר בעיר חולון נרמסו כלא היו.

אני מבין שפעילות ההרס נעשתה בהפתעה ובמהירות רבה כדי שהתקשורת לא תצלם עשיה ברוטלית, ולא תקלוט צעקות קלגסיות של מנהל חברת כוח אדם, בנוסח "יאללה, יאללה, יותר מהר".

מכל האירוע הזה אני לוקח אתי את בקשת הסליחה של נהג משאית, שאמר בקול חנוק לי ולמספר תושבים, שהוא מצטער על שהוא נאלץ לעבוד בעבודה הזאת.

מוטי ששון, תושבי ג'סי כהן החיים במאהל נתונים במצוקה אמיתית. הם אינם זקוקים לאמירת הסליחה של נהג המשאית. הם זקוקים לפתרון אמיתי. כל מה שהתרחש ביום רביעי 8 בספטמבר הוא כתם מוסרי שכולנו, כתושבי העיר חולון, חייבים להסירו מעלינו.

את מה שחזו הילדים במאהל ביום ההרס לא יתקן שום שירות פסיכולוגי בחולון. חבל מאוד  שלא מנעת את הפעלת הכוח הברוטלי והמיותר של עשרות רבות של שוטרים וחברת כוח אדם "לִנְתּוֹש ,לִנְתּוֹץ, לְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס " כל מה שהיה קורת גג, כולל תכולתו הדלה. הם זקוקים ברוח אותו פסוק של הנביא ירמיהו בפרק י, 10 להמשך הכתוב בפסוק: "לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ".

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. איתן קלינסקי הגיב:

    אני מוצא לנכון להוסיף פרט אחד . רבע שעה לפני האירוע שוחחתי בטלפון עם חבר הכנסת דב חנין ,שינסה לשוחח עם ראש העיר לאפשר חיבור של מים זורמים למקום כדי להקל על התושבים .
    השיחה השניה היתה עם לשכת השר מיכאל איתן , שאנשי המאהל התרשמו מהאוזן הקשבת שהוא גילה כלפיהם.
    בעצומה של הנאיביות של שיחות סרק טלפוניות רצו עשרות שוטרי יס"מ מעברו השני של רחוב משה דיין , אחריהם עוד שוטרים וקצינים , ובמאסף מתוך שתי משאיות קופצים נערי חברת כוח אדם . ואני הקשיש עומד בצד עם טלפון סוללרי נאיבי כמוני.

  2. ליטל הגיב:

    מבצע צבאי להפלת צריף רעוע

  3. צפורה בנאי הגיב:

    גרתי בחולון במשך 40 שנה. תמכתי במוטי ששון לתפקיד ראש העירייהץ
    היום אני גרה בקיבוץ יטבתה ואני שמחה שאני לא צריכה לחוות הבושה של ההתנהגות של ראש העירייה של חולון. ממש בושה.

  4. גילה הגיב:

    שנה טובה, לך איתן, ולכל בני משפחתך..

הגיבו לאיתן קלינסקי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים