הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-13 בספטמבר, 2011 20 תגובות

מובארק נפל ב-1 בפברואר 2011. אחרי מהפכת פברואר באה מהפכת אוקטובר, אבל לא תמיד בתאריכים האלה ובפרק הזמן הזה.

באמריקה הלטינית התהליך בעיצומו: החל מסוף שנות ה-80 החלו ליפול הממשלים הצבאיים שהתקיימו בחסות ארצות הברית. ברוב המדינות השתררו משטרים פרלמנטריים, ואט אט מתחילים לצוץ מעל פני השטח נבטים מהפכניים – בוונצואלה, בבוליביה, באקוודור, לצד קובה וניקרגואה הוותיקות. אבל אין פירוש הדבר שהתהליך תמיד עקבי ו"חלק", מה גם שאמצעים טכנולוגיים מסוימים, אינטרנט ועוד, חיזקו בעולם נטיות זעיר בורגניות, כלומר תפיסות הרואות בכל חברה אנושית אוסף של פרטים הניצב מול המדינה המדכאת, ומתעלמות מהמבנה המעמדי שלה.

tahrirהפגנת המונים במצרים

בעת הפגנות ההמונים במצרים נערכו לא מעט אירועי הזדהות עִם העַם המצרי בישראל. באירועים שבהם נכחתי ראיתי בדרך כלל הבדלים ביחס למהפכה הערבית: מפגינים יהודים דיברו רק על דמוקרטיה. מפגינים ערבים נשאו תמונות של גמל עבד אל נאצר. "דמוקרטיה" סתם פירושה לחקות את המשטרים באירופה או באמריקה הצפונית, להיות "הולנד לעניים".

לכן יש לעשות הבחנה ברורה בין סוריה ולוב מצד אחד לשאר המשטרים במדינות ערב מהצד השני. בלוב יש מרכיבים משמעותיים שמאפיינים רפובליקות סוציאליסטית. וזה לא רק בשם ובהצהרה,  אלא  במידה רבה גם במעשה. סוציאליזם אינו הלאמה בלבד, אבל הלאמה היא תנאי ראשוני והכרחי בכל בנייה סוציאליסטית, ודאי בעולם שבו מדינה סוציאליסטית ניצבת מול עולם קפיטליסטי החזק ממנה בהרבה.

המהפכה שהנהיג מועמר קדפי ב-1969 עשתה, פחות או יותר, מה שמהפכה סוציאליסטית הייתה אמורה לעשות, בין אם בראשה עומדת מפלגה קומוניסטית ובין שלאו: הלאמת מקור ההכנסה העיקרי – הנפט. 90% מהכנסות הנפט מגיעות למדינה ומשמשות בעיקר לצרכים סוציאליים של אזרחיה, וכ-10% הולכים לרווחי חברות זרות. המלחמה שמנהלים כיום ארה"ב, צרפת ומעצמות אימפריאליסטיות אחרות נגד לוב מיועדת להביא לחלוקה הפוכה בדיוק של ההכנסות מהנפט בלוב.

ההנהגה בסוריה מורכבת מ"חזית המולדת", שהוקמה משבע מפלגות אנטי אימפריאליסטיות (ביניהן המפלגה הקומוניסטית, ויש גם מפלגה קומוניסטית באופוזיציה).

אבל למרות זאת יש להדגיש: אין לירות אש חיה במפגינים אזרחים בלתי חמושים ולפעול נגדם בברוטאליות, ומי שנוהג בכך ראוי לגינוי חד-משמעי.

וכאן עולה השאלה: פלאח פלסטיני ופלאח באחת מארצות ערב – מצבו של מי גרוע יותר? בשביל רוב האנשים בארץ השאלה היא אבסורדית, אבל ביוני 67' עברו אלפי פלאחים פלסטינים משליטת ירדן לשליטת הכיבוש הישראלי. ומה קרה? הכיבוש קטע מיד את תהליך רישום האדמות על שם הפלאחים, והחזיר לתוקפו את החוק העות'מאני, שלפיו 90 אחוז מהקרקע הם "אדמות הסולטן", כלומר בשליטת ממשלת ישראל. איזה פלאח במדינה ערבית עובר תהליך נישול גורף כל כך? שאומרים לו שהחול שעליו הוא דורך הוא "אדמת מדינה", ושבעצם מותר לגרשו משם ברגע שיחליטו להקים שם התנחלות.

נכון, כעת יורים במפגינים נגד הכיבוש בעיקר גז מדמיע, אבל הנשק החם קיים ומוכן לשימוש לעת הצורך. עמירה הס כבר אמרה בינואר במאמר בעיתון "הארץ", בראשית הגל המהפכני במזרח התיכון, שאם משטר הכיבוש יעמוד בפני סכנה ממשית ממפגינים, הפקודה תהיה לירות אש חיה, ואכן ראינו זאת ביום הנכבה וביום הנאכסה.

ולא מדובר רק בשטחים הכבושים. ישראל עוברת בימים אלה תהליך של פשיזציה מואצת. לפשיזציה בדרך כלל שלושה מרכיבים ששלושתם בולטים היטב בתהליך זה: מיליטריזם וכיבושים, רמיסת עובדים וצמצום הכלים הדמוקרטיים העומדים לרשות האופוזיציה.

התהליך פוגע כמעט בכולם, ולכן מאז שפרצו המהפכות בארצות השכנות עלתה השאלה: למה לא יוצאים לרחובות (לפחות עד תחילת המחאה החברתית הגדולה בתחילת יולי השנה).

התשובה ברורה: הכיבוש.

כיבוש הוא הכלי היעיל ביותר בהיסטוריה ליצור חיץ בין ההמונים, בין עובדים נאבקים לבין פלאחים מנושלים. כיבוש מנציח את מצב המלחמה, מגביר שנאה אתנית ויוצר "אחדות" בין מעמדות מדכאים למעמדות מדוכאים. לכן, איזן זה מקרה שגם בימים אלה מביעים לא מעטים את החשש, שממשלת ישראל תיזום הסלמה צבאית באזור, בין היתר כדי לשים קץ למחאה החברתית ההמונית שפרצה בחודש האחרון.

המפלגה הקומוניסטית התוותה דרך שחרור ברורה מהמלכוד הזה: נסיגה לקווי 1967.

הדרישה הזאת לא באה במקום שאר היעדים, לא במקום המערכה המעמדית וגם לא במקום המאבק בציונות. היא נועדה לסלק את מכשול הדרך העיקרי בדרכם של היעדים הללו.

חברי המפלגה הקומוניסטית וחד"ש עשו במשך שנים מאמצים עילאיים כדי לשכנע את תנועת השחרור הפלסטינית להסיר מעליה את מסורת הפלישה, אשר התבטאה בהתעקשות על "אי הכרה בישראל", באלימות המכוונת גם נגד אזרחים ובהסתייגות ממאבק יהודי-ערבי.

ואכן מאמצים אלה (ושל גורמים נוספים) נשאו פירות והביאו לשינויים מבורכים. ההנהגה הפלסטינית אימצה אסטרטגיית מאבק המבוססת על ההחלטות הבינלאומיות בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי, על כינון מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל בקווי יוני 67', שמגייסת יהודים וערבים למאבק עממי משותף, שחותרת לבידוד בינלאומי של ישראל כל עוד זו מתמידה במדיניות הכיבוש, בדומה לבידודה של דרום אפריקה בעת האפרטהייד. אין מדובר בפת"ח בלבד, אלא יותר ויותר גם בחמאס. הסכם הפיוס האחרון בין פת"ח לחמאס הוא סימן מובהק לכך.

ומה התגובה על כך בקרב חלק בולט בשמאל הישראלי? הרשות בוגדת! אבו מאזן משת"פ!

אנשים שלא מזמן צהלו נוכח נפילת ברית המועצות, משתלחים כעת בתנועת השחרור הפלסטינית כדי לבטא את ה"רדיקליות" שלהם וכדי להכריז בקרב חבריהם: "אני שמאלה מחד"ש", על גב תנועה לשחרור לאומי שמנסה להתאים את מאבקה לעולם שבו, למרבה הצער, אין מעצמה סוציאליסטית המסייעת באופן עקבי למאבק נגד הקולוניאליזם. פעילים הולכים בסופי שבוע להפגין נגד הגדר ומסרבים להודות שהרחבת המאבק החשוב הזה הוא בין השאר פועל יוצא מהחלטות ועידת הפת"ח האחרונה, שהתקיימה ב-2006. לפניה היו הפגנות בכפר אחד או בשני כפרים, כיום – בשבעה ושמונה כפרים, ועוד היד נטויה. האלטרנטיבה היא לא מהפכה סוציאליסטית, האלטרנטיבה היא המשך הכיבוש. ואקום שאליו יחדרו גורמים כמו הארגונים שרצחו את ג'וליאנו מֶר וויטוריו ארגוני. אותם איש אינו מאשים ב"בגידה". אבל  להאשים את אבו מאזן בבגידה זה פופולרי מאוד.

אנשים דוברי שפות בעלי מהלכים וקשרים בארצות אחרות – במקום לפעול במדינות הללו למען הכרה בפלסטין ולמען הצבעה בעד מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67' בספטמבר, עסוקים בלגדף את סאלם פיאד.

אין פירוש הדבר שאסור לבקר את הרשות הפלסטינית על הקו הפוליטי והאידיאולוגי שלה. היו צעדים לא מועטים שעשתה שאכן היו ראויים לביקורת. אך מכאן ועד לאמירה ש"העניין הפלסטיני נבגד" רחוקה הדרך. צריך להחיות את האלטרנטיבה השמאלית והאנטי אימפריאליסטית בעם הפלסטיני, אך זו תוכל להמריא ולעשות נפשות רק לאחר כינונה של מדינה פלסטינית עצמאית ונסיגת הכיבוש הישראלי לקווי 67'.

המאבק בציונות יימשך. באל עראקיב, למשל, עומדים התושבים ותומכיהם אל מול הבולדוזרים של התנועה הציונית ("קרן קיימת לישראל") הפועלים בשם חזון "ייהוד הנגב". האם המאבק הזה ייפסק כשתקום מדינה פלסטינית? להפך, הוא יזכה לתנופה. גם מאבקי עובדים וחסרי דיור לשינוי המדיניות הנאו ליברלית הם למעשה מאבקים נגד הציונות, כי הציונות יצרה תלות באימפריאליזם ותלות זו דחפה את ישראל להיות עבד נרצה של מוסדות ההון הבינלאומיים ותכתיביהם.

אבל יש אנשי שמאל בישראל שחושבים להיאבק בציונות על ידי הרפיית ידיים. על ידי רוח נכאים. אין סיכוי למדינה פלסטינית. איש לא יפנה שום התנחלות… לְמה יש סיכוי? למדינה אחת. לזה שרצועת עזה תשוחרר מעול ההתנחלויות אין סיכוי. לזה שעזה ואשקלון יהיו חלק ממדינה אחת ויצביעו בהן לאותו פרלמנט – יש סיכוי.

אבסורד העולה ביצירתיותו אלף מונים על העצה: "אם אין להם לחם שיאכלו עוגות."

אבל יש לחם. הזרעים שחברינו זרעו וטיפחו במשך שנים מתחילים לתת את יבולם.

אולי, ואני מדגיש אולי, זו השנה האחרונה, או כמעט האחרונה, שבה אנחנו עומדים בשלב זה של המאבק, שלב שהחל ב-5 ביוני 1967, נמשך זמן רב מדי ובצלו פורחת הריאקציה על כל מיניה.

פורסם באתר הפורום הקומוניסטי הישראלי, www.icf.org.il

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. דינו הגיב:

    התכונה הסוציאליסטית שיובל הלפרין מייחס ללוב של קדאפי או סוריה של אסד היא עלה תאנה קטנטן וחסר משמעות. הדמוקרטיה במדינות המערב, אימפריאליסטיות ככל שתהיינה – היא הרבה יותר תקפה ומשמעותית מאותו סוציאליזם בלוב או סוריה.
    "הלאמה היא תנאי ראשוני והכרחי בכל בנייה סוציאליסטית"? לדעתי מנהיג שאינו דיקטטור מטורף ואכזר הוא תנאי יותר חשוב.
    הונו של קדאפי נעמד בכחמישים מיליארד דולר, וזה של משפחת אסד נעמד בכ-75 מיליארד ליש"ט,
    המספרים הללו מדברים בעד עצמם וממקמים את שני השליטים הנ"ל בראש רשימת הקפיטליסטים המושחתית בתבל, שלא לדבר על דמותם כדיקטטורים.
    העיקר שהמפלגה הקומוניסטית היא חלק מההנהגה בסוריה (כאילו שיש בסוריה "הנהגה" מלבד אסד עצמו) ושהנפט בלוב עבר הלאמה. איזו מכבסת מילים.

    • לדינו הגיב:

      אני שמאלני וליברל, לא ממש כמוך, אבל עם זאת מחזק אותך בכל מילה. "השמאלנים" האלה, שמוכנים להבליג על הפשעים המזוויעים שמבוצעים או בוצעו בשמם של עריצים כמו סטאלין, קדאפי, או אסד, רק בגלל השנאה (שיש בה הגיון מסוים אמנם) כלפי המערב האימפריאליסטי. עם זאת, מדובר בקומץ שאמנם נותן את הטון באתר אבל נחשב מינורי יחסית בשמאל ואפילו השמאל הרדיקלי בארץ ובעולם. אפילו דב חנין (קומוניסט מוצהר) טוען שברה"מ הייתה עוד דיקטטורה שהתחזתה לקומוניסטית (ולא רק של זו בימי סטאלין, אלא בכלל), ומוחמד ברכה מברך על כל על ההפיכות בעולם הערבי, בין אם מבוצעות במדינות פרו מערביות או פרו אירניות.

  2. ק.א. הגיב:

    העולם רחב ומורכב מגישות שונות. חלקן אפשר לאהוד ביתר קלות וחלקן קשה לנו להבין ולקבל. אבל ישנה גישה אחת – הגישה הגלובליסטית-אימפריאליסטית-נאצית (ושותפתה היודו-נאצית) – שמזדקרות, כתפיים וצוואר מעל לכל שאר הגישות – כשיאי הברבריות האנושית (או יותר נכון כשפל הנמוך ביותר). בכל המערב יש להשקיע מאמצי הונאה אדירים יקרים ורבי תחכום כדי לעוור את עיני הציבור – להלבין את פשעיהם ולטעת באזרחיהן את זרעי הטמטום. ואילו בארץ כדי להשיג את אותה התוצאה מספיק להגיד: "הנה ערבי". מן פלא שכזה. איך זה?

    • דינו הגיב:

      כמובן, כאשר מדובר בדיקטטור רצחני המחסל אלפי אנשים וקודם לכן עושק את מדינתו בעשרות מיליארדים -אזי מדובר ב"גישה שונה" במסגרת "עולם רחב". אבל כאשר מדובר ביהודים במדינתם שניתנה להם ע"י האומות המאוחדות – או אז מדובר בנאצים.
      ומהו באמת הקשר בין הנאצים לבין הגישה הגלובליסטית-אימפריאליסטית והציונות? אין קשר.
      סתם עוד השמצה חסרת בסיס.
      "שיא הברבריות האנושית"… וואלה? באיראן סוקלים נשים למוות באשמת "ניאוף" (כנראה זו גישה שונה במסגרת עולם רחב), בצפון-קוריאה מבצעים ניסויים בבני-אדם בתאי גז (אבל הציונים הם הנאצים)
      ובסומליה מליציות מוסלמיות ("השבאב") רוצחות אלפים, אוסרות פעילות של ארגוני סיוע רבים ומנעות מרעבים לברוח מאזורים מוכי בצורת.
      אבל שום דבר לא יעזור, היהודים הם היהודו-נאצים, ובפאראפראזה על ה"הנה ערבי" שלך:
      "הנה יהודי-ציוני", יהודו-נאצי"!
      מישהו דיבר על "זרעי הטמטום"?

      • דניאל קלטי הגיב:

        בואו נסכם הדיון בשאלה זו בכך, שבני-אדם, בכללותם, הם חרא ולפיכך, ייטב לכולנו, אם נפעל למען חתולים וכלבים בלבד (כי הכלב הרע ביותר, הוא עדיין צדיק, בהשוואה לאדם הטוב ביותר; עובדה מוכחת).

  3. ק.א. הגיב:

    אין מכבסה שאפילו מתקרבת לסדר הגודל של המכבסה הציונית.
    עד כדי כך שלוקח גם לאנשים משכילים שנים ארוכות כדי להתגבר על הטראומה הזיבולית.
    http://vimeo.com/24760466

    • דניאל קלטי הגיב:

      זו הטעות שלך – דווקא יש.

      להציג, על אריזה ובתוכה גופת-תרנגולת רצוחה – ציור של תרנגולת חייכנית, שטופת-אושר מעצם-הרעיון, שאוטוטו, בני-אדם יזכו לטרוף אותה – זה הרבה-הרבה יותר גרוע, משיא-שיאיה, של כל מכבסה, העוסקת בהלבנת גועל-הנפש, שבין השימפנזים הרוצחים – לבין עצמם…

  4. דניאל קלטי הגיב:

    לא, באמת!

    קודם-כל, באשר לסוריה וללוב – נו, אתה בעצמך נאלץ להודות, שלירי במפגינים *אין* הצדקה. כלומר, למשטר של מועמר קדאפי בלוב, או לזה של בשאר אל-אסאד בסוריה, אין הצדקה!!

    משטר, שהדרך היחידה שלו לשרוד, היא לטווח את נתיניו ולטבוח בהם, הוא משטר בלתי-לגיטימי, שחובה לסלק – תהיה אשר תהא האידיאולוגיה, החברתית-כלכלית, בה הוא מאמין….או טוען, שהוא מאמין.

    כעת – אני מודה ומתוודה, אני אחד מאותם אלה, הטוענים, שאין סיכוי לפינוי-ההתנחבלויות.

    אני רואה סיכוי רב יותר, לגייס אומות-העולם, לתמיכה במתן זכויות שוות, לכל תושביה, של מדינה אחת, מאשר לכך, שישראל תפנה ההתנחבלויות אי-פעם.

    אינני מסוגל להאמין, שאריאל, קדומים, שילה, קריית-ארבע, בית-אל ומעלה-אדומים, יפונו אי-פעם. הן תקועות קשה מדי, עמוק מדי. לדרישה כלל-עולמית מישראל, לשוויון אזרחי כללי בשטחה, יש סיכוי גדול הרבה יותר, להערכתי, להשיג התהוות בשטח.

    יבוטלו כל חוקי-האפארטהייד המפלים, תינקט מדיניות, של אפליה מתקנת לטובת הפלשתינים וממילא, יהפכו כל ההתנחבלויות, בתוך שנים מעטות, ליישובים מעורבים.

    אבל בוא נגיד, שבשבוע הבא עלינו לטובה(?), אכן מכיר האו"ם, במדינה פלשתינית ובדרך-נס, החלשלוש מן הבית הלבן, *אינו* מטיל וטו (חלומות מתוקים). אז???

    ישראל, הרי, לא תכיר בזה!! לשיטתם, של כמעט כל תושבי ישראל הציוניים (למעט מר"צ וקרוביה), למן ניצי-ה"עבודה" עד לכהניסטים המוצהרים, פשוט המדובר הוא ב"מהומות" ו"'תפרעויות", של "תושבי השטחים המשוחזקים יהודה ושומרון", יערי וגרנות ואלוף בן (עורכו החדש של "הארץ" ה"""שמאלני""", יענו) ובן-דרור ומי-לא, יקרקשו עצמם לדעת, על "הטרוריסטים האיומים האלה בשטחים" – פטפטת היסטרית, שתיקטע אך ורק בתצלומים, של כתומה היסטרית לא-פחות מאיתמר, על שבעים תינוקותיה הכהניסטים-לעתיד-לבוא….התמונה ברורה לך, בוודאי. הכיבוש יימשך כתמיד ושום-דבר מהותי, לא ישתנה – מסיבה אחת פשוטה:
    שום מדינה, מאלה שיכירו בפלשתין, לא תנקוף אצבע, על-מנת להביא למימוש ההכרזה בפועל. לא ארה"ב (שתמשיך למלמל דברי-הבל, על הסכם במו"מ – כאילו, שיש עם מי לדבר בממשלת-ביברמן זאת…), לא האיחוד האירופי (שיברבר-עצמו לדעת, כתמיד ויתמוך בקו ריאקציונרי וצבוע, כדרכו בקודש – ובשנים האחרונות במיוחד), לא מצרים וטורקיה (שיאויימו, בוודאי, ע"י שרת-החוץ הציונית של ארה"ב, לבל ינקפו אצבע)….לא אף-אחד!! יהיה אוקטובר השחור 2, בא לכהניזם גואל ו"שלום", על ארץ-המתנחבל.

    לעומת-זאת!! אם יתאחדו, השמאל הישראלי ומרבית העם הפלשתיני, בדרישה בלתי-מתפשרת, ל: אדם אחד = קול אחד….מי יוכל, בדיוק, לשלול זאת? מי יוכל, בדיוק, לסרב לכך? אובאמה, סארקוזי, מרקל, קלינטון….הרי כולם, כאחד, יהיו אנוסים לבוא לישראל ולומר לה – עד כאן. האפארטהייד לא יעבור!!

  5. יובל הלפרין הגיב:

    דניאל, אתה טועה. הדרישה לאדם אחד-קול אחד תישלל על הסף, מעצם הקושי להציג את ישראל כמדינת אפרטהייד. היות שהמעצמות האימפריאליסטיות ה"מערביות" וה"נוצריות" לא יכולות להשתחרר לעומק מהגזענות ומהקולוניאליזם, והיות שיהודים היו הקורבן הוותיק והקרוב ביותר של אלה, הו מכירות בכך שליהודים מותר מה שלאחרים אסור, כלומר לקיים שלטון קולוניאלי-גזעני. גם בתוך ישראל יש אפרטהייד בחלוקת הקרקעות ובתוכניות הבנייה, ו"העולם" מעניק לזה חסות, כי כך גם יש לנו כמה מילוני יהודים פחות בארצותינו, וגם יש לנו בעל ברית שתמיד יהיה תלוי בנו ותמיד יהיה "חומת אירופה בתוך אסיה", כפי שמייסד הציונות הרצל חזה. כך שהתביעה ל"אדם אחד קול אחד" תיענה באפריקה הדרומית אבל לא בארץ הקודש.
    ייקח לנו זמן רב לשכע את רוב הישראלים ורוב תושבי אירופה וצפון אמריקה באי-צדקת הציונות, עד אז לממשלה הישראלית יהיה מותר לעשות אפרטהייד. לכן דרוש פתרון ביניים מהיר יותר, בלי לוותר על המאבק בציונות (שהוא בעיקרו עיוני רעיוני), ופתרון כזה הוא הצבת רסן לציונות בדמות נסיגה משטחים שכיום בשליטתה.
    לעומת, זאת, שום גורם בינלאומי לא הכיר רשמית באריאל, קדומים ומעלה אדומים (גם לערבים יש כוח, כך שאותן מעצמות קולוניאליות לא יכולות "לצפצף" עליהם לגמרי). גם רוב הישראלים יעדיפו לפנותן על פני זכות מתן אזרחות לפלסטינים, לכן זה מאבק שיש לו אופק, גם אם הוא נראה כעת רחוק. כשאני עובר בשטחים אני רואה שההתנחלויות הגדולות לא תקועות חזק כפי שאתה חושב. הן איים בגדלים שונים בשטח הפלסטיני, מוקפות חומות וגדרות כמו מחנות צבא, וכמעט תמיד בינם לקו הירוק יש מרחק גדול, לעתים מאוכלס פלסטינים. ודאי שאם צריך להשקיע אנרגיית מאבק עדיף להשקיע בפינוין, או בהעברתן לריבונות פלסטינית ופינוי הדרגתי מרצון (דבר שיביא להתרוקנות שקטה אם כי ממושכת) מאשר למתן אזרחות לפלסטינים תושבי הגדה. לאזרחות לתושבי הגדה יש לא מעט השלכות אחרות, בעיקר שהמדינה הציונית היא המספחת והיא המעניקה אזרחות. מי שמעניק אזרחות יכול לנטרל אותה בדרכים שונות. גם לרוב האלז'יראים הייתה אזרחות צרפתית בתקופת השיא של מלחמת העצמאות האלז'יראית, לאירים הייתה אזרחות בריטית וכך היום לצפון אירים. וגם לתושבי הגולן. ולכורדים בתורכיה יש אזרחות תורכית (ודוברי הממשל התורכי כל הזמן אומרים זאת כטיעון ל"מה הם מתלוננים?"). מתן אזרחות כשלעצמו אינו מבטל את מצב הכיבוש ולא את התנגדות התושבים לכיבוש זה.

  6. יובל הלפרין הגיב:

    ולעניין השני (הראשון), אני יכול לגנות ירי במפגינים אבל להתנגד פוליטית לתפיסות ולשאיפות של המורדים. בלוב זה לא ירי במפגינים, זו מלחמת אזרחים בין סוציאליזם בגרסה מקומית לבין פלישה זרה בדמות מרד.

    • דינו הגיב:

      שום מלחמת אזרחים, שום פלישה מבחוץ ובוודאי שלא "סוציאליזם".
      זו רק משאלת לב שאתה מבטא בעקבות נפילתו של עוד רודן אנטי-מערבי, באין סיבות וטיעונים לתמוך בו.
      אני אזכיר שוב את הונו של קדאפי שנאמד בכחמישים מיליארד דולר.. האם זהו ה"סוציאליזם בגרסה מקומית" עליו אתה מדבר?
      "הפלישה מבחוץ" היא עזרה למורדים שנטבחו ע"י הסוציאליסט קדאפי. וראה איזו ציניות: הרודן טובח במורדים, אלו מבקשים עזרה מבחוץ, וכאשר העזרה מגיעה אתה קורא לזה "פלישה מבחוץ" כדי לתמוך ברודן הטובח.
      לפי ההגיון הזה עדיף לדיקטטור לטבוח כמה שיותר במורדים כדי לזרז עזרה חיצונית ואז לזכות לתמיכתך…
      על זה בדיוק אמר אורוול: השגרירים הגרועים ביותר של הסוציאליזם הם הסוציאליסטים.

    • דינו הגיב:

      אגב, יובל, יש לך נתונים כלשהם על המשך "מלחמת האזרחים" בלוב בימים אלה?
      זאת אומרת, אם אכן ישנו פלג אזרחי של "סוציאליסטים בגרסה מקומית" שנלחם במורדים, אז הייתי מצפה שאותו פלג ימשיך להילחם ביתר שאת גם אחרי נפילת קדאפי,
      אבל נראה שלאחר שהצבא נכנע – הפסיקו גם אותם אזרחים סוציאליסטים.
      לא נותר אלא להסיק שצבא קדאפי ו"הסוציאליסטים" שלך הם אותה קבוצה בדיוק, לא פחות ולא יותר.

  7. ק.א. הגיב:

    מה שהכותבים כאן מ ת ק ש י ם להבין זה את המשמעות שיש לארוע.
    נניח הלך פלוני ברחוב ולשם השעשוע החטיף סטירה לעובר אורח.
    אם עובר האורח הוא במקרה גם גנב נאלח האם יש להצדיק את המעשה?

    האימפריה הנאצית הזו מסתובבת בעולם ורומסת כל מה שנקרה בדרכה או מפריע לה.
    היום זה קדאפי, מחר זה מישהו אחר, אסד, המלך חוסיין, או כל מי שצריך וכדאי להעיף ברגע נתון.
    וכי ישנו שליט במדינה כ ל ש ה י שלא ניתן להדביק בו (אם ממש צריך) ובמשטרו פגמים?
    הבעיה שהאימפריה הקרימינלית הזו אינה פועלת למען הצדק אלא למען ההאג'נדה האימפריאלסטית.
    מליוני בני אדם (נכון הם לרוב כהי עור אבל הם עדיין בני אדם) שילמו כבר את מחיר ההפקרות הזו.
    זו אימפריה שעושה ככל העולה על רוחה, היא היוזמת, הקובעת, השופטת, המוציאה לפועל, המתעמלנת, המחסלת, והמלבינה לפני ואחרי מעשה את פשעיה שלה כל זאת ברציפות כבר עשרות שנים. רשימת פשעיה ארוכה מרכבת בבומביי בשעת העומס! אובמה, סרקוזי, קמרון, ביבי הם סוכניה של המאפיה האכזרית הזו. אין לאבחנה זו שום קשר עם פוליטיקה, או עם אידיאולוגיה, שלא לדבר על קומוניזם, קפיטליזם, אנרכיזם, בודהיזם, סוציאליזם, ליברליזם, מרקסיזם, או כל איזם אחר. שום קשר!
    זוהי אבחנה עובדתית, לוגית, אמפירית נטו. ותו לא. קאפיש??!!

    מי יכול לעצור אימפריה זו?
    למי בכלל יש ה י כ ו ל ת לא לציית לרעיונותיהם (בוודאי שעל התנגדות צבאית אין מה לדבר)?
    מי יכול להגיד להם: הגזמתם עד כאן!
    מי יכול לומר להם אתם פשעתם, עימדו לדין!

    אף אחד!

    ***ר ק *** האזרחים ומחאתם הנמרצת יכולים (גם אז בקושי) לנסות א ו ל י לשנות זאת.
    כי המאפיה הרי לא תוותר על כוחה ועצמתה החיסולית מרצונה הטוב.

    אבל מי שלא רוצה להכיר בעובדות אלה שיחזור לטלויזיה המרגיעה ויטמון הראש בחול.
    לשאר בני האדם החושבים אין ברירה אלא להגיע לתובנה האלמנטרית הזו.

    • דניאל קלטי הגיב:

      אני מסכים איתך.

      יותר מכך: ארה"ב אינה הראשונה לפעול כך: כל האימפריות בדברי-ימי האדם, מזה למעלה מארבעת-אלפים שנה = אכד… בבל… מצרים… חת… אשור… שוב בבל… פרס… מגדהא… סין… הגופטה… רומא… ביזנטיון… הח'ליפויות… המאיה… מונגוליה… האצטקים… האינקה… ספרד… פורטוגל… העות'מנים… צרפת… הולנד… בריטניה… רוסיה… יפאן… רוסיה-כברה"מ… ארה"ב… שוב סין… כולן כאלה, מי יותר מי פחות אבל כולן כאלה.

      מי יכול היה לומר "הגזמתם עד כאן!" לקיסר רומא? או למלך בבל?

      מי יכול לומר זאת, כיום, לרוסיה (בצ'צ'ניה) או לסין (באויגור, או בטיבט)?

      מדינות קטנות-עד-בינוניות, אפשר לקרוא לסדר – אבל, מי הם הקוראים לסדר?

      המעצמות, האימפריות, *ה*בריונים הגדולים פאר-אקסלאנס!!

      כולם בריונים.

      כולם פשיסטים דרסניים.

      כולם צבועים.

      כל המשטרים כולם.

      את הקטנים, אפשר עוד לרסן. מול הגדולים….יש למחות, כמובן, אבל – להגיד להם "הגזמתם עד כאן!" – בעיה…

      היום הייתי, בהפגנה מול שגרירות סין. היינו רק מתי-מעט. נו – לרוב האנשים, לא ממש אכפת, שפושטים את עורם, של חתולים וכלבים מעליהם, בעודם בחיים, תוך-כדי התעללות נוראה ומוכרים זאת למערב – לפעמים בתור "פרוות סינתטיות" (כן!! קניתם פרווה סינתטית, תוצרת-סין? מירב-הסיכויים הם, שזאת דווקא פרווה, לא סינתטית בכלל, שהושגה תוך עינויים מחרידים!!). אני-עצמי, החזקתי שלט, התובע מסין להפסיק…

      ובלבי, הסתפקתי בלשמוח על כך, שעדיין יכולים אנו, להפגין מול שגרירות-הנבלות.

      בעוד עשר~עשרים שנה, ברור לי, שכבר לא נוכל.

      האמן לי – אנחנו עוד נתגעגע, למפלצות מוושינגטון, לוס-אנג'לס, שיקאגו וניו-יורק.

      אימפריית-הרשע הבאה, נכונה כבר, ליטול השליטה.

  8. עופר הגיב:

    נו, טוב. בזמן שכאן עסוקים בלגנות את כל העולם, אותו עולם יכיר בקרוב במדינה הפלסטינית, שכבר קיימת באופן חלקי. ואחרי שפונו ימית ו"גוש קטיף" (להזכירכם שזה נעשה ע"י ראשי ממשלה שהיו ישראלים לאומנים), כך תפונה גם קצרין במהרה בימינו ואחריה קרית ארבע.
    ואמנם לא ניתן לחזות מה יקרה בעתיד, אבל ניתן להעריך שתהליכים של עשרות שנים יימשכו הלאה.

  9. יובל הלפרין הגיב:

    עופר צודק.

  10. דינו הגיב:

    כן, "תפונה קצרין"… ועוד לפני קריית ארבע… מעניין.
    באמת שאלתי את עצמי לאחרונה מה עם קצרין, שכן מליוני סורים תושבי קצרין נאנקים תחת כיבוש ישראלי אכזרי בזמן שאחיהם בסוריה היו יכולים לחיות בשלווה ובנחת אלמלא היתה קצרין הכבושה מטרידה את שנתם ואת שלוותם. אין צדק בעולם, אני אומר לך.
    הדמוקרטיה בסוריה (או שאולי מדובר ב"סוציאלזיזם בגרסה מקומית" כפי שיאמר בוודאי יובל הלפרין) היתה יכולה להיות מושלמת אם רק היתה קצרין משוחררת.

  11. יובל הלפרין הגיב:

    אמרתי סוציאליזם בגרסה מקומית על לוב ולא על סוריה. בסוריה המצב מורכב בהרבה, אבל בכל מקרה, תושבי רמת הגולן הכבושה הסורים לא רוצים דמוקרטיה ישראלית, אלא דמוקרטיה סורית. אם הם מתנגדים למשטר הם רוצים להפגין עם בני ארצם למען שינוי המשטר ולא שישראל "תציל" אותם, כפי שדרוזים שנמצאים כעת בסוריה משתתפים בהפגנות. עובדה שהסיפוח כפה עליהם אזרחות מלאה, אבל 90% לא ממשים את זכות הבחירה שהם קיבלו. אחרי הסיפוח היו הפגנות המונים בגולן שבמהלם נהרגו שלושה סורים שהפגינו נגד הכיבוש הישראלי ורבים נפצעו.

  12. עופר הגיב:

    אם קרית ארבע תפונה אחרי קצרין – לא נורא. מה שכן נורא זה אם ישראל תכבוש חזרה את סיני בגלל שהמשטר שם לא דמוקרטי, ואפשר להמשיך את זה הלאה: מדינות אירופה יכבשו חזרה את אפריקה בגלל שאין שם דמוקרטיה…
    וברצינות: שלום עושים עם אויבים, גם אם האויב נשלט ע"י ארגון טרור או שליט עריץ.

הגיבו לעופר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים