הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-13 באוקטובר, 2011 2 תגובות
הוראות ההפעלה שלאורך הסיפור הן מתוך החוברת:
"12 כללי הזהב להתנהגות נכונה של סוחרי עבדים בחברה קפיטליסטית".

הזמנה ל"טקס חגיגי"

בדירת החדר השכורה שלי בפאתי עיר הפריפריה הגלילית צלצל הטלפון. על הקו הייתה עוזריה, מזכירת סניף חברת סחר העבדים "עזרה אנושית" בעיר. "שנה טובה, אתה מוזמן לטקס הרמת כוסית לשנה החדשה לכל העובדים, בבית נעמ"ת, ביום ד', בשעה 15."

"אהה… אבל אני עובד עד אחת, אז אצטרך לבוא במיוחד" . "תשמע, זו הרמת כוסית לשנה החדשה וזו חובה להשתתף. אין היעדרויות. בטקס גם נחלק מתנה", צרחה עוזריה לשפופרת וסיימה את התלבטותיי.

  1. יש לגייס את הדת והמסורת, כדי לעטוף את תנאי העבודה בהילת אחדות לאומית, כדי ליצור הסכמה ושקט ולשדר ש"זו דרכו של עולם". כך נמנע שאלות מיותרות מצד העבדים.
  2. אין להתייחס לשאלות העבדים, ואין לשתפם בשום היבט של הפעלת החברה: ניהול, ארגון, או רווחים, גם כאשר מדובר בנושאי פנאי או מסורת. תפקידם של העבדים הוא אחד ויחיד: לספק לנו את עבודתם הגופנית והמנטלית כמכשיר טכני שאותו אנו מפעילים לעשיית רווח מקסימלי.
tekeshagigi

התשתית הכלכלית לסחר בעבדי "חוק הסיעוד"

לפני מספר חודשים התקבלתי לעבוד בחברת סחר העבדים "עזרה אנושית", אחת מ 16 החברות הפרטיות הסוחרות בעבדים-עובדי הסיעוד באזור הגליל. החברות פועלות במסגרת "חוק הסיעוד", מקבלות הפניות מביטוח לאומי או מאנשים פרטיים ומספקות מטפלים ומטפלות לקשישים, מוגבלים, ונכים. כל הפעילות הזאת קיבלה תנופה אדירה מאז הופרטו שרותי הסיעוד של משרדי הבריאות והרווחה.

שכרי הוא 22 ₪ לשעה.
אני מקבל תוספת של 74 ₪ לחודש, עבור מחצית כרטיס אוטובוס "חופשי-חודשי" עירוני.
מחצית – כי אני עובד רק עם מטופל אחד, ולא במשרה מלאה.
מחצית – למרות שאני עובד עם הקשיש 5 ימים בשבוע ונוסע אליו 40 פעם בחודש.
מובן שאין משלמים לי על שעה של ביטול זמן בנסיעה עירונית הלוך וחזור לבית הקשיש.

לאחרונה קיבלתי לטיפולי גם צעיר נכה שנפצע בתאונת דרכים קשה. חברת "עזרה אנושית" מקבלת עבור הטיפול בצעיר הנכה 38 ₪ לשעה. אני, המטפל בפועל, משתכר 22 ₪ לשעה. העזתי ואמרתי שאני רוצה שכר גבוה יותר בעבור העבודה הזאת, ואז שמעתי צרחה: "זה לא משנה מה הסידור שלנו עם המשלם. לך יש כאן עבודה בשכר קבוע. אם במשך הזמן נראה שאתה מטפל טוב, אז נחשוב, ואולי נעלה לך קצת את השכר".

  1. הרווח של הקפיטליסט סוחר העבדים נובע מן הערך העודף של מכירת המוצר או מפער התיווך שבין העבד למושא עבודתו.
  2. לעולם יהיה שכרו של העבד רק בסכום הדרוש להישרדותו בחיים, ויש לצמצם ככל האפשר, כל הוצאה מיותרת שהעבד דורש בתחום רווחתו, זמנו, או עבודתו.

אנחנו משתתפים באירוע "כיד המלך"

ביום ד', כפי שאויימתי להגיע, התייצבתי באולם האירועים של נעמ"ת ("תנועת נשים עובדות ומתנדבות") בעיר, בשעה 3 אחרי הצהריים, מוכן ומזומן לטקס הרמת הכוסית לכבוד השנה החדשה. בכניסה קיבלו את פני בחיוכים גדולים עוזריה מזכירת הסניף, כספיה חשבת השכר וחוקיה העובדת הסוציאלית. עוזריה הציגה לפני בחגיגיות את סוחריה – בעלת החברה, אשר הגיעה במיוחד לטקס מן העיר הסמוכה. סוחריה היתה לבושת חליפה, שמלתה הלבנה הודקת בחוזקה את גזרתה המלאה, מחייכת מתוך הגורמטים שעטפו את צווארה ואת ידיה.

את אולם האירועים של נעמ"ת גדשו כ- 100 עבדים, עובדי קבלן של "חוק הסיעוד", ישובים בשורות שורות, כל מלוא החדר. לאורך אחד הקירות הוגש כיבוד: שתיה, עוגיות, מאפים, סלט וסכו"ם חד פעמי. אנחנו, העבדים, טעמנו וסעדנו את לבנו עד תחילת הטקס. בתוך קהל העבדים היו נשים רבות מהקהילה הרוסית שנזקקו לתרגום שוטף של נאומי הברכה; נשים מהקהילה האתיופית, וכמה גברים מבוגרים.

  1. יש לתת לעבדים הרגשה של "משפחה" ושל "קשר בלתי אמצעי עם המעביד". לכן יש ללחוץ ידיים, לחייך, ולקיים מעת לעת אירועים המזכירים לעבדים רגעים של שמחה.
  2. יש לבלבל את התודעה של העבדים ותסכוליהם, על ידי ארגון אירועים במקומות המייצגים לכאורה שוויון וצדק חברתי, כגון מוסדות ההסתדרות. כך כולם ירגישו שהם "מקבלים כל מה שמגיע להם ושהושג עבורם" על ידי "ארגון העובדים הגדול במדינה".

נאומים חגיגיים

עוזריה פתחה את הטקס בדברי הסבר על חשיבות הגשת הדו"ח החודשי כבר ב- 25 בחודש, למרות שהדיווח הוא על כל החודש. כספיה הסבירה לקהל את שיטת התשלום אשר במסגרתה העובדים יכולים לעבוד ולרשום יותר שעות, כי התשלום הוא חודשי גלובלי. חוקיה הסבירה לעבדים את החוקים והתקנות החדשות שהעבירה הממשלה בכנסת שלפיהם "אנחנו עובדים" בתחום הנכות, הסיעוד והטיפול בניצולי השואה.

  1. כדי להצדיק ולחזק את אידאולוגיית "ההפרטה המביאה תחרות, שגשוג, יעילות, ורווחה", חשוב ביותר "לנהל ביושר פנקסים מזוייפים".
  2. מראית העין של הדו"חות המוגשים למשרדי הממשלה היא החשובה ביותר. אין ביקורים בבית המטופל, אין פיקוח מקצועי על המטפל. העיקר להוציא את המקסימום ממשרדי הממשלה. אפילו אם לצורך כך צריך לקבל איזה שהוא שיתוף פעולה של העבדים: "בואו נרמה ביחד את המערכת".

"דבר המלכה לנתיניה"

אח"כ קיבלה סוחריה, בעלת חברת סחר העבדים "עזרה אנושית", את רשות הדיבור וברכה את כל העבדים ב"שנה טובה". היא הסבירה: "אנחנו היום חברה חשובה ומצטיינת בצפון הארץ, אנחנו פועלים בישובים רבים ומטפלים בנזקקים רבים. לפעמים קשיש הולך לעולמו, אז ייתכן חוסר עבודה לתקופה מסוימת, אבל בדרך כלל ניתן לכם מהר מאוד מטופל חדש. חשוב מאוד שתשווקו אותנו נכון כי יש לנו תחרות עם שש-עשרה חברות בשוק. אז תהיו נחמדים למטופלים ולמשפחותיהם ועל כל מטופל שתביאו, או מטפל שתגייסו לחברתנו, נתגמל אתכם ב- 150 ₪".

סוחריה הביטה בגאווה על מאה עבדיה שהתאספו לכבודה מכל קצוות העיר ונעלה את הטקס החגיגי. העבדים החלו צובאים על פינת המתנה – שמיכה לחורף – ונפרדו לשלום, לעתים גם בלחיצת ידיים, מהעובדות המסורות של חברת סחר העבדים "עזרה אנושית".

  1. אין לתת לעבד רצף תעסוקתי. לעולם יש לשמור את תודעתו בפחד וחרדה למקום עבודתו. מצב מנטלי מצוקתי זה מבטיח שקט תעשייתי ואפס תלונות מצד העבד.
  2. יש לתת לעבדים תחושה של "שותפות גורל" עם המעביד טוב הלב. יש לתת לעבדים תחושה של "נהנים ממתנות על עבודתם". במיוחד אם המתנות מוכרות כהוצאה מוכרת: שיווק/שי.

למותר לציין שלא

למותר לציין, אמרתי לעצמי, שאף לא אחד או אחת מציבור העבדים לא הוזמנו לברך.
למותר לציין, שלעבדים אין ועד.
למותר לציין, שלא נאמרה מילה על תנועת "צדק חברתי" המסעירה את המדינה.
למותר לציין, שלא נאמרה מילה על השליחות האנושית שבעבודת הסיעוד.

  1. בשום אופן אין לעודד או ליזום הקמת "ועד עבדים". כדי למנוע אפילו מחשבות בכיוון זה מצד העבדים, אין ליצור שום סיטואציה שעלולה להזכיר "נציג עבדים" וודאי שלא "מנהיגת עבדים".
  2. לעולם יהיה עולמו של העבד מרוכז רק בעבודתו. אסור שיבטא סולידריות אנושית, ווודאי שאין לשוחח אתו על רעיונות של צדק חברתי.

הכותב הנו פילוסוף חברתי, מחנך ומטפל סיעודי – masterwriter@walla.com

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. צפור בודד הגיב:

    ראשית דב קולר ברכות על מאמר שכתוב בנוסח של ספור מד"ב כמעט. פשוט מרתק וחכם..אך הספור שספרת הזכיר לי משום מה תופעות דומות במשטרים טוטליטרים "קומניסטים", זה מכבר וגם לא כל כך…כלומר מנגנון הסחר בעבדים יכול לעבוד לא רק "למען" משטרים קפיטלסטיים אלא גם למען כאלה מהזן הסוציאליסטי. משמע קבלנו ממך תאור של מפעל "חזירי"…ובאמת אין הבדל בין "קפיטליזם חזירי" או קומוניזם חזירי", בשניהם הקטר הכלכלי-ארגוני שקוע עמוק מחוץ לפסיו ואדניו, מתחפר בקרקע ונוסע לשום מקום .

  2. כואב הגיב:

    בשביל טרטנברג "אלוהי ממשלת ישראל" זה בהחלט סביר , ש-38 שקלים יופרשו לחברה . לעובד בפועל 22יופרשו שקלים .

    16 שקלים עודף ערך המשתלשלים לכיסה של חברה על 0 עבודה זה בהחלט לא מענינה של וועדת טרכטנברג ועדת "אלוהי ממשלת ישראל.". זה בהחלט נוהג סביר שמשדר צדק חברתי , מנהל תקי. גם אם מדובר ב-1000 קשישים כפול 16 לשעה אחת ביום , שבעלי החברה "עובדים" קשה רק בספירת הכסף..

הגיבו לצפור בודד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים