הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 בנובמבר, 2011 16 תגובות

"כל מה שהוא ממשי הוא תבוני וכל מה שהוא תבוני הוא ממשי". האמרה המפורסמת של הפילוסוף גיאורג וילהלם פרידריך הגל מעוררת מפעם לפעם דיונים נוקבים אצל תלמידים לפילוסופיה. האמרה מוכרת גם לאלה שביקשו להתעמק במרקסיזם וביסודותיו הפילוסופיים.

הפרק הראשון  של המסה הידועה של פרידריך אנגלס, "לודוויג פויירבך וסופה של הפילוסופיה הגרמנית הקלאסית", (כרך ב', "כתבים נבחרים", ספריית הפועלים 1957) דן בצורה אוהדת ביותר בהגותו של הגל. החלק המרכזי של המאמר נפתח דווקא בדיון על האמרה המפורסמת ההיא: "כל מה שהוא מציאותי הוא נבון וכל מה שנבון הוא מציאותי." הפרק הזה במאמרו של אנגלס הינו שיר הלל להגל ולתרומתו למחשבה הרדיקאלית. אנגלס אומנם מצטט את האמרה של הגל. אך הדבר נעשה כדי להפריך את הפרוש השמרני של הטקסט שהיה מקובל אצל אלה שלא אהדו את הגל בלשון המעטה.  וראה זה פלא. דווקא בימים אלה, פרופסור מאד מכובד, הנחשב לבר סמכה במרקסיזם תוקף את אנגלס ואף מרשה לעצמו להשמיצו ללא שום בסיס במציאות.

hegelגיאורג וילהלם פרידריך הגל

להעמיד דברים על דיוקם

פרופסור שלמה אבינרי פרסם באחרונה מאמר ביקורת על התרגום החדש של "הפילוסופיה של המשפט" של הגל בידי גדי גולדברג שראה אור בהוצאת שלם השמרנית ("הארץ",16.11.11). במסגרת המאמר מבקש אבינרי להתייחס לאותה האמרה של הגל: "כל מה שהוא ממשי הוא תבוני וכל מה שהוא תבוני הוא ממשי". יצוין שההבדל בין שני ניסוחים – זה של ספריית הפועלים ב-1957 וזה שמצטט אבינרי אינו משמעותי. השאלה הנדונה היא כיצד לפרש את האמרה. כולם מבינים שאפשר לפרש את המשפט הזה כהצדקה גורפת להמשך הסדר החברתי והפוליטי הקיים – כגון ממשלות, משטרים וכו'. לפי פירוש זה, היה הגל שמרן מובהק ודובר נאמן של הריאקציה השלטת. פרופ' אבינרי הנחשב למומחה בעל סמכה בחוגים נרחבים מייחס פרוש כזה לאנגלס ומוסיף "שלא זכור לו מקרה של סילוף כה חמור בהיסטוריה של הרעיונות".

אך מה לעשות?  אנגלס לא פירש את הגל כפי טענתו של אבינרי. אנגלס פירש את האמרה בצורה הפוכה. הפרק הנדון הוא הפרק הראשון במסה המפורסמת של  אנגלס "לודוויג פויירבך וסופה של הפילוסופיה הגרמנית הקלאסית", העוסק כולו בתרומתו של הגל להתפתחות המרקסיזם. קריאת הפרק מוכיחה בבירור שאבינרי טעה טעות חמורה בפירוש עמדתו של אנגלס וסילף אותה בצורה חמורה ביותר. הטקסט סותר לחלוטין את ההאשמות הנלוזות של אבינרי נגד אנגלס. נצא ונראה.

בפסקה השנייה של הפרק (ע' 275) אנגלס מסביר ש"המהפכה" לנה (הביטוי שלו) בניסוחים הפילוסופיים של הגל ודומים לו, וממשיך לצטט את היינריך היינה בקביעת מעלותיו של הגל. (כל המובאות מכרך ב', "כתבים נבחרים", ספריית הפועלים 1957)

בפסקה השלישית כתב אנגלס: "ננקוט דוגמה אחת. שום משפט פילוסופי לא עורר כל כך את הכרת טובתן של ממשלות מטומטמות ואת חמתם של ליברלים מטומטמים לא פחות, כמו משפטו הנודע שח הגל: 'כל מה שהוא מציאותי הוא נבון, כל מה שהוא נבון הוא מציאותי'." האם אנגלס פירש גם הוא את המשפט המפורסם כך? אנגלס הבהיר את עמדתו שוב ושוב והדברים ברורים לגמרי לכל מי שקורא את הטקסט. ומי עוד פירש את הגל כשמרן: "וכך תפס זאת פרידריך וילהלם ה-3 ונתיניו."

ועוד: (פסקה ראשונה בע' 276 ) "ואולם אצל הגל בשום פנים כל מה שקיים הוא בפשיטות גם מציאותי. האטריבוט של מציאות יפה לדידו רק למה שהוא גם הכרחי; המציאות בהשתלשלותה מתגלית כהכרח".

בהמשך מאמרו עומד אבינרי דווקא על עמדה זו של הגל שהמציאות בהשתלשלותה מתגלית כהכרח. אך כיצד ועל סמך מה ייחס אבינרי עמדה הפוכה, ושטחית לאנגלס? הייתי רוצה לקוות שקרה שזכרונו של אבינרי בגד בו. אך קיימת בעיה עמוקה יותר. אבינרי אומנם עשה רבות לקדם את לימודי מרקס בארץ. אך מי שמכיר את אנגלס ואת מרקס, מי שמבין דבר בהתפתחות המרקסיזם ימקם את המרקסיסטים באסכולה שראתה בהגל כפילוסוף מהפכני שתרם רבות להתפתחות המרקסיזם. כיצד העלה אבינרי על הדעת להעליל על אנגלס שהוא, אבינרי, אינו זוכר "סילוף כה חמור בהיסטוריה של הרעיונות".

כשסיכם אנגלס את הדיון באמרה המוכרת בטקסט הזה, היה ברור מעל לכל ספק שאנגלס מצדד במפורש בפרוש המהפכני של המשפט המפורסם של הגל. והדברים הראויים לעיון הינם חלק של נכסי צאן הברזל של המחשבה המהפכנית.

הגל, חסיד המהפכה הצרפתית הגדולה

אנגלס הוסיף וקבע "ואולם על פי הגל אין המציאות בשום פנים אטריבוט, היאות לכל מצב – עניינים חברתי או מדיני בכל התנאים ובכל הזמנים. להפך, הרפובליקה הרומית הייתה מציאות, אך כן הייתה הקיסרות הרומית, שדחקה את רגליה. המלוכה הצרפתית נעשתה ב- 1789 כל כך בלתי מציאותית, כלומר עד כדי כך משוללת כל הכרח, כל כך לא נבונה, שהיה עליה להישמד בידי המהפכה הגדולה שעל אודותיה מדבר הגל בהתלהבות הגדולה ביותר…"

ועוד: "וכך על ידי הדיאלקטיקה ההגלית גופה, מתגלגל המשפט ההגלי להיפוכו: כל שהוא מציאתי בתחום ההיסטוריה האנושית נעשה במשך הזמן לא נבון, הוא כבר איפוא לפי עצם מהותו לא-נבון, הוא עמוס אי-תבונה מלכתחילה  ; וכל שהוא נבון בראשם של הבריאות מועד ליעשות מציאותי…המשפט על אודות תבונתו של המציאותי מתגלגל לפי כל כללי מתוד-החשיבה ההגלית בחילופו: כל שקיים ראוי שירד לטמיון (ע' 276)". אינני בטוח שיש משמעות מיוחדת לכישלון הזה של אבינרי. בכל זאת, זו הזדמנות לייעץ לאקדמאים המבקשים למתוח ביקורת על אבות המרקסיזם לא להסתפק בזיכרון שלהם ולקרוא בזהירות הנדרשת את הטקסטים המקוריים.

  • מאמרו של פרופ' אבינרי פורסם בעקבות התרגום החדש של "הפילוסופיה של המשפט" של הגל בידי גדי גולדברג בהוצאת שלם
תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. חיים ברעם הגיב:

    הוויכוח הזה איננו חדש. למדתי רעיון מדיני מאבינרי וכבר לפני כארבעים שנה עסק בוויליפיקציה של אנגלס, שסילף ושִיטח כביכול את רעיונותיו של "מארקס הצעיר". זה לא היה משכנע במיוחד אבל הייתה לכך תכלית. הוגים רבים מתנועת העבודה חיפשו צידוקים אינטלקטואליים לעיוותים הפוליטיים והרעיוניים של גולדה, גלילי, אלון ובמידת מה גם דיין. רבים התייאשו מהמלאכה הזאת, נטשו אותו לטובת הניאו-ליברליזם אום סתם נעלמו מהנוף מסיבות טבעיות ואחרות. אבינרי הוא מן המעטים שעדיין מוצאים ניחומים בהגותו הליברלית (לדעתם) של "מארקס הצעיר"

  2. ראובן קמינר הגיב:

    חיים, המימד ההיסטורי האישי שאתה מוסיף הוא מעניין ביותר. כיצד אדם בעל שם עולמי מרשה לעצמו לכתבוב דברים שאינם עומדים בשום מבחן אובייקטיבי. הנטיה – ל-ENGELS BASHING מוכרת היטב. אך איך אפשר לכתוב על אדם שהוא אמר א' כאשר ברור לחולוטין שהאדם אמר ב' ויש הוכחות אין סופיות לדבר. בכל זאת יש כאם מיסטורין. רק

  3. נו באמת!! הגיב:

    הגל, במקרים הטובים, כתב ג'יבריש שמטרתו לסחרר את הקוראים המתלהבים בגרמניה של אותה תקופה, שהפילוסופיה (ובעיקר "פילוסופיה") הייתה בה לטרנד די נבוב ו"גרמני".
    במקרים הרעים הוא השחיל בין ענני הג'יבריש והלהטוטים האנטי-לוגיים שלו תעמולה פרו-ממשלתית (הוא עבד למען ממשלת פרוסיה) ושטיפת מוח לאומנית במסווה של "אימוץ" עקרונות המהפכה הצרפתית. "משנתו" היא פשוט רמייה ולמרבה הצער ה"פילוסופיה" הנבובה והמזיקה הזו זכתה כאמור לקידום ממלכתי שהשפיע על ההמונים ועל החשיבה בגרמניה בכלל. הנזקים: הפאשיזם והקומוניזם!

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הציטוט האחרון שהבאת מצדד בטענה שאנגלס לא הבין את הגל או שסילף את הבנתו כדי להתאימה לדעותיו ( לא יודע אם זה הסילוף הגדול בהיסטוריה , מה גם שאינני בקיא בדעותיו של אנגלס). אצל הגל התבוני לא מועד להיות מציאותי. התבוני הוא תבוני רק אם הוא ממשי (אך הממשי הוא לא כל מה שקיים). ממשות ותבונה הן אחד עם ניגוד פנימי של רגעים. בנוסף זה שהגל אהד את המהפכה הצרפתית אין משמעותו שהוא מהולל את המהפכה כשלעצמה וכי "כל שקיים ( או שמא כוונתו לממשי?) ראוי שירד לטמיון". הגל מבקר את "הראוי" בחריפות אם הוא מנותק ממה שיש…

  5. אשר פרוליך הגיב:

    ל"נו באמת":
    יתכן שעבורך הגל כתב ג'יבריש",אבל הוא כתב בגרמנית ויתכן שגם התרגומים של עבודתו לא מובנים אליך,אם בכלל קראתה אותם.כל זה עדיין לא מקנה לך הזכות להגדיר כ"גיבריש"כל שפה שאתה לא מבין.משנתו של הגל קשה להבנה כוון שהוא הפך את כל העקרונות של החשיבה הפילוסופית והיום יומית הפשוטה הטוענת שכל דבר הנו זהה לעצמו,דהיינו,הפרטיקולריות של המציאות ,והוא הסביר,כפי שהמדע מוכיח פעם אחרי פעם,שהמציאות הנה דיאלקטית ולא אבסולוטית.

  6. אנג'לו איידן הגיב:

    הכישרון הדיאלקטי-חומרני לחשוף את המוגבלויות הטורדות אותם זה בדיוק מה שמעלה את חמתם של רוב הפרופסורים בפרט והמתברגנים (הבורגנות ואלה שבחרו להיענות חלקית או כליל לתכתיביה) בכלל: "כמו גתה [יוהאן וולפגנג פון גתה] וגם הגל היו, כל אחד בתחומו, זאוס אולימפי, אבל לא זה ולא זה הצליח אף פעם להשתחרר לגמרי מן פלישטיניות [לא במובן המקראי, אלא בזה המגדיר את המוגבלות בראייה אל מעבר לגבולות התועלת היומיומית של מסכנות צבועה תחת מרות המוסכמות – אפיון ייחודי לזעיר-בורגני] הגרמנית."

  7. אנג'לו איידן הגיב:

    למשתמש אנונימי את ברכותיי: אתה הבחנת נכונה (אומנם לא היטב כי הנוסח שלך הופך את יוצרות) כי "לא כל מה שקיים" הוא ממשי. לכן אפשר לקבוע ללא חשש שההתייחסות התבונית של הגל, לא לקיים, אלא למציאות, שהיא ממש ממשית, ההתייחסות הדיאלקטית הזאת הקפיצה את התודעה לעבר עליונותה של התייחסות דיאלקטית של אנגלס – לממשות שבקיים החומרי או במציאות האובייקטיבית, ולא השתקפותה בתבונה, כלומר, הממשית מחוצה לאחרונה ובלתי תלויה ברצונות כל שהם: לא בראוי ולא ברצוי. הגיע הזמן שתרכוש בקיאות בדבריו של אנגלס, גם בכדי להתמצה ב-ירידה "לטמיון" ובכפיפותה לחוקיות של פעילות (מאוד חשובה ומרכזית) הניגודים!

  8. נו באמת! הגיב:

    מה, חברות וחברים, התחלנו לצנזר את הגל?! קודם כל זה לא יפה, ושנית, הרי קולו חשוב מאוד כאן בדיון ביני לבין אשר פוירבאך, לא? (אני כותב זאת ביחס לציטטה מהגל שאותה הבאתי כדי לסבר את אוזנו של אשר פרויליך באשר למה שאני מכנה ג'יבריש. וגם כדי להשיב לטענותיו כאילו תגובתי נובעת מחוסר ידיעה של השפה הגרמנית).

  9. אשר פרוליך הגיב:

    למערכת:

    לצערי המשך תגובתי במאמר זה לא פורסם.ברור שנושא כו מורכב מבקש אפשרות של תגובה טיפה יותר מפורטת.כוון שזו לא הפעם הראשונה של מחיקת תגובותי,ברצוני לדעת אם אני עובר "טיפול מיוחד" או פשוט הייתה כאן שוב "טעות" .אם האפשרות הראשונה היא הנכונה,
    וכדי לחסוך לכם וגם לי זמן יקר,פשוט,אפסיק לכתוב באתר זה.

    • המערכת הגיב:

      אנו שמחים על תרומתך ותרומת כל המגיבים לדיון הפורה באתר, ונשמח שתמשיך להגיב כאן.
      במערכת התקבלה החלטה לא לפרסם תגובות בהמשכים.
      נא לעיין במדיניות עריכת תגובות: http://bit.ly/ruLtaQ
      כמו כן, נקבל ברצון הצעות למאמרים במייל: info@hagada.org.il

  10. אשר פרוליך הגיב:

    ל"נו באמת".
    הבעייה היא לא תמיד בהבנת השפה אלא בהבנת הנקרא.למשל,ביבי יודע אנגלית מצויין,אבל הוא לא מבין את אובמה.

  11. נו באמת! הגיב:

    אכן , גם רופאים משובחים יכולים לטעות! האבחנה הראשונית שלך הייתה שהבעיה שלי היא אי ידיעת השפה הגרמנית. אבל עכשיו עלית על הבעיה האמיתית: אני טיפש.
    מלומדי: חבל שמדיניות האתר לא מאפשרת לי לבקש את עזרתך בביאור אחת מפסקאותיו של הגל הגאון, כי אני הקטן, בכוחותי הדלים, לא הצלחתי למצוא בה כל היגיון. ואם אביא אותה בעברית הרי אתה תדע מיד שהתרגום פגום, מן הסתם, וזו כל הבעיה….
    חבל!
    לעולם כבר לא אבין את פשרה הטמיר של הפסקה נאדרת ההוד הזו, שבה צפונים ללא ספק רזים נשגבים ונפלאים כל כך..
    דרכי אל האור חסומה.

  12. אשר פרוליך הגיב:

    OK "נו באמת"
    אינני מתכוון להגן על הגל.הוא סה"כ היה בן אדם וגם טעה בכמה דברים,כמוני וכמוך.תורתו של הגל על רגל אחת ,לא מובנת בדרך ההיגיון הפשוט,הראציונליות והלוגיקה הפורמאלית,כפי שתורת היחסיות של אינשטיין לא מובנת בדרך הזו.החשיבה של הגל היא דיאלקטית ומעמידה את כללי ההגיון הפשוט במבחן,כפי שהמדעים והמחקר האמפירי עושים זאת פעם אחרי פעם.

  13. אשר לוי הגיב:

    שלום חברות, שלום חברים,
    כיון שבמקרה נפלתי על התכתובת כאן באיחור של שנים אומר רק לצורך הבנת הגל: ראובן צודק אך ללא שימוש באלמנט הדינמיות – הלוגיקה של הגל לא ברורה די צרכה, כפי שהתברר גם כאן. כל מה שתבוני הוא אידאה ריקה, היא זקוקה למימוש במציאות, אז היא הופכת ממשית, ואז האידיאה והמימוש יחדיו הם הקונקרטיות שאנו פוגשים בעולם. תבוני ללא ממשות הוא ריק, וממשי ללא התבוני הוא מלל חסר פשר. רק השניים יחדיו יוצרים מציאות קונקרטית. מבחינה לוגית קיימת התרוצצות דינמית כל העת בין התבוני בהפיכתו לממשי ובין הממשי החוזר אל התבוני עם ההישגים של המפגש עם הממשות. כל העת קורית דיאלקטיקה דינמית זו והעולם לכן אינו נח, והמלוכה בצרפת מתאימה לתבוניות של לפני יולי 1789 ומיד ב 14 ביולי היא משתנה לתבוניות של המהפכה.
    ומי שעבורו זה ג'יבריש – תיתי ספר ותקרא.
    אשר

הגיבו לנו באמת!

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים