הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 בדצמבר, 2011 4 תגובות

פסגת מדינות האיחוד האירופי שנערכה בסוף השבוע הסתיימה בהסכם של מרבית המנהיגים לקדם אמנה פיסקלית חדשה "כדי להתמודד עם משבר החוב הכבד של גוש היורו". התנגדותו של ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, סיכלה את ההצעה הצרפתית-גרמנית לערוך שינויים משמעותיים באמנות הנוכחיות של האיחוד.

euro_banknotes_coins

בתום שיחות שנמשכו כל הלילה בבריסל, הסכימו 17 מנהיגי מדינות גוש היורו ומנהיגי שש מדינות נוספות החברות באיחוד אך אינן משתמשות במטבע האירופי לנסח אמנה חדשה – בנפרד מהאמנות הקיימות של האיחוד – אשר תחזק את הקשר בין הכלכלות שלהן ותפקח על התקציבים הלאומיים, תוך פגיעה ברווחה, כמובן. את הכוונה של מנהיגי צרפת וגרמניה לבצע תיקונים באמנות הנוכחיות, סיכלו ובריטניה והונגריה שגם סירבו להצטרף למהלך החדש. קמרון דרש כי מוסדות פיננסיים בממלכה יהיו פטורים מחלק מהתקנות, ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי הבהיר כי הדבר לא מקובל.

"אני מאחל להם הצלחה כי אנחנו רוצים שכולם יבררו את הבעיות שלהם מאחר שאנחנו זקוקים לצמיחה כלכלית", אמר קמרון בתום המפגש והוסיף "אבל בסופו של יום, קיבלתי החלטה שזה לא האינטרס הבריטי להשתתף. על כן הפעלתי את זכות הווטו".

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בירכה על התוכנית החדשה שלדבריה תגן על היורו. "אני מאמינה שאחרי הדיונים האחרונים, זו תוצאה חשובה ביותר כי למדנו מהעבר ומהטעויות וכי בעתיד יהיו החלטות מחייבות, חוקים מחייבים, יותר השפעה של הנציבות, יותר איחוד (אירופאי, א.ד.) ויותר עקביות", הדגישה. על פי האמנה החדשה, המדינות יצטרכו לקבוע בחוק כי התקציב השנתי שלהן יצטרך להיות מאוזן או לעמוד על עודף, והגרעון לא יעמוד על אחוזים בודדים מהתמ"ג. האמנה גם תכלול מנגנון תיקון אוטומטי אם תהייה סטייה מהיעד. אם מדינה חברה לא תעמוד ביעד של תקרת גרעון בגובה שלושה אחוזים, היא צפויה לצעדים אוטומטיים נגדה. אך כדי להשלים צעדים אלה יש צורך בחקיקה. ולאיש אין ספק שמצבה של הכלכלה האירופאית ילך ויחמיר עד שתושלם החקיקה, ובמקרה כזה לבנק המרכזי האירופי יש חלק מרכזי בשמירה על יציבות יחסית בכלכלה האירופית.

על מדינות אירופה להחזיר חובות בהיקף של 1.1 טריליון אירו במהלך שנת 2012. כש-519 מיליארד אירו מתוכם הוא החזר עבור אגרות חוב גרמניות וצרפתיות שמועד הפקיעה שלהן הוא בחצי השנה הראשונה של 2012. גם לבנקים באירופה יש חוב עצום של 665 מיליארד אירו שצריכים להחזיר בשנת 2012. על פי ההחלטות שהתקבלו סוף השבוע במאמץ למנוע גירעונות, המדינות החברות באמנה החדשה יצטרכו להעביר את התקציבים השנתיים שלהן לנציבות האירופית, והיא זו שתוכל לדרוש מהממשלות לבצע תיקונים כדי לעמוד ביעדים. כמו כן יצטרכו המדינות לדווח על תוכניותיהן לגבי ההלוואות הצפויות. זהו מנגנון הקיים בקשריה של ישראל עם ארה"ב. ממשלת ישראל מוסרת לוושינגטון, לעיון ולאישור, את הצעת התקציב. זאת, לפני ההצבעה בכנסת.

המצב החדש שנוצר מעורר מספר שאלות: מי אמור לשאת בהחזר ההלוואות לבנקים ולמדינות?  מדוע גרמניה וצרפת מתעקשות לפקח על תקציבי המדינות החברות בגוש היורו (באמצעות הנציבות האירופאית)? ומדוע המדינות ימשיכו להיקרא "דמוקרטיות", כאשר גוף חיצוני מפקח על התקציב, יעדיו והוצאותיו? שאלות אלה קשורות אחת בשנייה.

לגבי השאלה הראשונה – ההכרעה היא ברורה: את נטל החזר ההלוואות והגירעונות שנוצרו, נוצרים וייווצרו מוטל על כתפי האזרחים (להבדיל מבעלי ההון והמוסדות הפיננסיים, שהם אלה אשר חוללו את המשבר). מה שהוחלט בסוף השבוע הוא לאמץ את "דגם יוון" ולהרחיבו לכל מדינות הגוש. "דגם יוון" על שם אותה מדיניות ניאו-ליברלית קיצונית הבאה לצמצמם את מימדי מהמדינה עד למינימום כדי להבטיח את תשלום החובות. עד לתשלום החוב (אם וכאשר…) פקידיה הבכירים של הנציבות האירופאית הזרים יושבים בהנהלת משרדי הממשלה השונים ולמעשה מנהלים את המדיניות הכלכלית והחברתית של יוון.

ומדוע גרמניה וצרפת לקחו על עצמן את תפקיד השוטר הפיסקלי? כי רוב החובות שייכים לבנקים הגרמנים והצרפתיים ומנהיגיהן השמרנים של שתי המדינות נחושים להשיב את כל כספי החייבים – בייחוד של המדינות החייבות. בעת משבר קפיטליסטי ההולך ומחמיר, מגנונים דמוקרטיים נעשים מיותרים. זאת, על פי ההשקפה האירופאית החדשה, וכך ניהול התקציב הלאומי בכל גוש היורו עובר לידי קבוצה של פקידים בכירים ניאו-ליברליים שיעשו כבתוך שלהם במדינות השונות – לטובת האינטרסים של גרמניה וצרפת.

אחת הביעות המרכזיות בהסכם שנחתם בסוף השבוע בלחצם הכבד של מרקל וסרקוזי היא שאין בו ולו התייחסות אחת לשיקום הכלכלה, המאבק באבטלה הגוברת והחזרת המשקים לפסי צמיחה בת קיימא. וכאן טמון המוקש. בהיעדר כל צמיחה, ובעקבות החמרת המשבר, הגוש יצלול עמוק יותר במיתון ארוך המדרבן מדינות ועמים לברוח מהר ככל האפשר מהיורו. הפסגה האחרונה היא החמישית (!) בשנה האחרונה. כולן הסתיימו בהכרזה ש"מעתה והלאה המצב הכלכלי רק ישתפר כי ניתנו הפתרונות כדי לצאת מהמשבר". אך הפסגות חולפות והמשבר רק נעשה חמור יותר.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. ברק הגיב:

    ב"ה
    אני חושב שזה הגיוני שמדינה לא תבזבז כסף שאין לה. זו בדיוק הנקודה של ההסכם הזה.

    הבעייה שכל הסיפור הזה בא לפתור זה שממשלת גרמניה הצילה את יוון כבר כמה פעמים (בעיקר כי היא חייבת הרבה לבנקים הגרמנים) ויצא שאזרחי גרמניה מממנים את הבנקים שלהם. אני מקווה שתסכימו איתי שיש בעייה בזה שאזרחי גרמניה מממנים את הבנקים שלהם (ועוד בנקים אחרים של מדינות אחרות בדרך).

    לגבי מדינות כמו יוון, אם אין לממשלה כסף בשביל לדאוג לרווחה אז הממשלה לא יכולה לדאוג לרווחה.

    • דני הגיב:

      סיפור יהודי על איש עשיר בשטייטעל, שלקראת ערב חג ראש השנה הגיע אליו זוג עני בבקשה ללוות כף כסף. לאחר לבטים קשים הלווה העשיר כף כסף. למחרת, חזר הזוג להחזיר את הכף, ובידו כפית נוספת. התפלא העשיר למראה הכפית, והזוג אמר לו שבלילה הכף ילדה כפית, והיא כמובן שלו. כך המשיך הזוג ללוות כפות, ולהחזיר אותן יחד עם הכפיות שנולדו. לבסוף לווה הזוג את סרוויס הכסף כולו, ולמחרת בא להודיע לעשיר שהסרוויס מת בלילה. העשיר רתח מזעם "איך סרוויס יכול למות?". אמרו לו, מי שמאמין שכף יכולה להוליד, חייב להאמין שהיא יכולה למות

  2. האם היורו יקרוס לפני המהפכה? הגיב:

    החלטת הפתע שנתקבלה בלחץ MERKOZY מנסה להציל את הבנקים על-ידי העברת זכות ההחלטה מהפרלמנטים והמוסדות הדמוקרטיים שאזרחי מדינות אירופה בחרו לנצידי הכלכלה הניאו-ליברלית של בריסל. כך גם ישלמו האזרחים לבנקים על הפסדיהם. התירוץ שאיפשר "איחוד מוניטרי" הוא
    ה מ ש ב ר. ברור שבאירופה צפויה התנגדות והתפרים הקואליציונים נפרמים. וכשיתברר לאזרחים מה נעשה בשם בבריסל צפו גל שביתות ענק! האם יעמוד היורו והקפיטליזם בפני הגל, או ש-הון-שלטון לא יעמוד בלחצי ציבור העובדים, זאת נראה בקרוב.

  3. ק.א. הגיב:

    כשהדולר בצרות, וכשהייצור העולמי יושב במזרח, וכשההגמוניה של הדולר מאוימת, מה תעשה המאפיה מניו-יורק\לונדון\ירושלים? … נסיון התנקשות מתוכנן (חיסול ממוקד) בכלכלת יוון ובמטבע האירופאי.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים