הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-13 בדצמבר, 2011 6 תגובות

"הסוציאל-דמוקרטיה האירופאית אבדה לגמרי את דרכה והיא שוקעת". כך אומר מנהיג הפלג השמאלי במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, בנואה המון בשיחה עם אדוארדו פברו, שליח העיתון הארגנטיני "פאחינה 12" בפאריס. השיחה נערכה עם הופעת ספרו של המון "להחליף את הדיסקט" ובו ביקורת נוקבת על הברית שנרקמה בעשרות השנים האחרונות בין הסוציאל-דמוקרטיה לניאו-ליברליזם. המון קורא לנטוש ברית זו ולהציב חלופה אמיתית לקפיטליזם. להלן החלק הארי של הריאיון שפורסם בשבוע שעבר בעיתון היוצא לאור בבואנוס איירס.

hamonבנואה המון

ש. בספרך אתה מצביע על אובדן הריבונות של העמים. הליברליזם מפחד כעת מהקלפי…

ת. במשך שנים רבות הניאו-ליברליזם התקדם רבות משום שהיה פרי הפשרה בין ליברלים לסוציאל-דמוקרטיים. אבל כעת ברור לליברלים שהקלפי, הצבעת האזרחים, הייתה למחסום בדרך להשגת עולם שכולו טוב, ללא חסמים, ללא רגולציה והנשלט על ידי השווקים. כאשר כל האסדרה הקיימת עוברת לידי התאגידים, המנגנונים הבירוקרטיים והסוכנויות הבינלאומיות. כך שהקולות שבקלפי היו, עבורם, לדיקטטורה של ההמון. הרי על פי השקפתם פשוטי העם אינם מבינים את רזי הכלכלה המודרנית והמורכבת. אני סבור שיש לפעול לגמרי אחרת.

ש. הייתכן שהניאו-ליברלים פשוט אבדו את הפחד בפני מהפכות או הכרעות העם?

ת. ברחבי אירופה אנו עדים להיווצרותם של מצבים בעלי פוטנציאל מהפכני: משבר כלכלי ההולך ומחריף, אובדן האמון במוסדות – המייצגים אך ורק את האליטות, התעשרותם המהירה של בעלי ההון בעת משבר והרעיון ההולך והמתפשט לפיו הפוליטיקה הממסדית היא לא יותר ממניפולציה כלפי ההמונים. האנשים חשים שמדיניות הממשלה מכוונת אך ורק להעמקת הקרבנות שבני מעמדות הביניים והעממיים מקריבים ועוד מצפים מהם להקריב קרבנות נוספים בעתיד. זאת, לצד התעשרות המעטים והעמקת השחיתות. זהו, לעיתים קרובות, הרקע לצמיחת הימין הקיצוני. עבור השמאל, אסור שהפולמוס הציבורי יתנהל בין הימין, הרוצה לשמר את המצב הקיים, לבין הימין הקיצוני המציג את עצמו כגורם היחידי המסוגל להזיז דברים, לשנות את המציאות. השמאל הפך בעיני רבים לתערובות לא מובנת של רעיונות והצעות, קצת מלח, קורטוב של פלפל וקצת שמן – שאיש אינו יודע איזה תבשיל ייצא מהם. המסקנה היא שהסוציאל-דמוקרטיה אבדה את דרכה והיא שוקעת.

ש. העובדה שהסוציאל-דמוקרטיה שוקעת אינה ניתנת להפרכה. אבל היא משלמת את מחיר הברית שהיא כרתה עם ההון. הסוציאל-דמוקרטיה הייתה בדור האחרון לאחד הכוחות שעיצבו את הדגם החברתי והכלכלי הקיים, ולאו דווקא כמתנגדת, אלא כשותפה לניאו-ליברלים…

ת. אין ספק בכך. אבל ההון הרוויח והסוציאל-דמוקרטיה הפסידה. לאחר ניצחון הניאו-ליברליזם הכלכלי והליברליזם הפוליטי ההסכם עם הסוציאל-דמוקרטיה הפך אותה ללא רלוונטית. וברית זו היא הסיבה לנפילת הסוציאל-דמוקרטיה. לכן, הכתרתי את ספרי בכותרת "להחליף את הדיסקט". אם אנחנו חפצים בחיים פוליטיים, עלינו לשנות את המסר מן היסוד ולהסביר שהשיטה נכשלה, שהדגם הניאו-ליברלי הגיע לסוף דרכו. אנו חייבים גם להכיר בחלקנו במשבר. לדעתי אחריות הסוציאל-דמקורטיה אינה דומה לחלקם של ליברלים וניאו-ליברליים במשבר, האחראים לפירוק מדינת הרווחה ברחבי אירופה. אבל היינו שותפים.

ש. לדבריך, השינויים החברתיים ההכרחיים שהיו יעדיה של הסוציאל-דמוקרטיה מתחוללים באמריקה הלטינית, ולאו דווקא על ידי כוחות המגדירים את עצמם כ"סוציאל-דמוקרטיים".

ת. הלקח מהנעשה באמריקה הלטינית הוא שניתן לשנות. אינני טוען שזה קל ושאין בדרך אויבים רבים הקמים לסכלו או שיחסי הכוחות החברתיים והפוליטיים הם תמיד חיוביים. גם באמריקה הלטינית לא קל לקדם את עמדות השמאל. אבל באמריקה הלטינית אנו רואים כעת את הכוח העולה של השמאל, של השמאל הצעיר והתוסס. פעם הייתה זו אירופה שעמדה במרכז הוויית השמאל. לא עוד. השמאל באמריקה הלטינית יכול לאתגר את הסדר הכלכלי העולמי. זהו הכוח שאבד בקרב המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות באירופה.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. ישראל הגיב:

    אולי יש למרואיין משנה סדורה כיצד לבצע את תכניתו אבל בראיון הזה קיבלנו רק סיסמאות.

    כל תכנית צריכה להסביר איך היא מונעת את הגלישה לקומוניזם שהיה ברוסיה וקיים עדיין בסין.

    ולגבי דרום אמריקה – האם הוא מתכוון לציאבס? זה המודל המקובל עליו?!

  2. אשר פרוליך הגיב:

    לישראל

    ברוסיה ובסין לא היה קומוניזם אף פעם. המקום היחידי שהיה קומוניזם במאה ה20 היה דווקה בישראל בנסיון הקיבוצי.אחת הסיבות לכשלונו היתה בידודו בתוך חברה שונה ומשתנה שהפך אותו לנסיון אוטופי נוסף שעתידו להכשל.המודל הסוציאל דמוקרטי נכשל בעבר וגם עכשיו (וגם בעתיד)בגלל שמנסה לגשר בין שתי עולמות מנוגדים:ייצור למטרת עשיית רווח מול ייצור למטרת רווחה.

  3. דניאל קלטי הגיב:

    טוב, את זה, שהסוציאל-דמוקרטיה, נכשלה לחלוטין והתחסלה אל תוך הקפיטליזם, כולנו כאן יודעים כבר מזמן.

    הבעיה היא, שאפילו המדינות הסוציאליסטיות בדרום-אמריקה, אינן חזקות דיין, כמדומה, לעמוד אל מול ההון הגלובאלי הגדול, אל מול התקדמות אוייבינו בורגני-וול-סטריט. בבוליביה(!!) דיכא השלטון – הסוציאליסטי!! – הפגנות עממיות, שמחו נגד הרס סביבתי, בשירות-התאגידים – ואם בארזי-המרקסיזם, נפלה שלהבת, מה יאמרו, אזובי "הגדה השמאלית"?

  4. גם בישראל לא נותר מקום לדמוקרטיה הגיב:

    "המערב" איבד כל דרך ולא רק שהוא שוקע – הוא גם מנסה להשקיע את יתר העולם. צודק בנואה המון שיש כאן פוטנציאל מהפכני, [משבר כלכלי מחריף, אובדן אמון במוסדות המייצגים אך ורק את האליטה השולטת — הון-שלטון-עיתון, וההמונים שמבחינים במניפולציות בבלוף, בספין]. אצלנו בנוסף יש כיבוש אלים, שכבש גם את מוחותיהם של רבים מעניי ישראל "היהודים", שמנסים להיעזר בו כדי למצוא בית בחצי-חינם. וכךבמקום להכיר בעובדה שהפלסטינים הם צאצאי היהודים והישראלים העתיקים, ושרוב האשכנזים הם ילדי הכוזרים, הציונים הפכו את היוצרות [המשך

  5. אל תקחו אותי לגואלג הגיב:

    "העובדה שהסוציאל-דמוקרטיה שוקעת אינה ניתנת להפרכה." מאיפה אתם מבאים את זה ? דווקא הניאו ליברליזם הוא זה שהביא למשבר.

    חשוב להביא אמיתות מוחלטות ובלתי ניתנות לערעור כי הם מוחלטות ובלתי ניתנות לערעור.

הגיבו לדניאל קלטי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים