הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-16 בינואר, 2012 12 תגובות

בביתה של הדמוקרטיה בוחרים נשיא. כדי לבחור נשיא צריכים מועמדים. כדי לבחור מועמד לנשיא צריכים בחירות מוקדמות, כלומר פריימריז. ובמפלגה הרפובליקנית מתקיימות פריימריז. אז מה הבעיה? הבעיה היא שכל המועמדים ללא יוצא מן הכלל משתתפים באורגיה של לאומנות תוקפנית מטורפת. כואב לכולם שהנשיא אינו מנהל מדיניות פטריוטית לאומית מספקת. אמריקה צריכה לצאת, בהמלצת השיח הדמוקרטי הזה, למלחמה תוקפנית להגן על האינטרסים שלה. וזה מוסכם על כולם.וכיוון שפניה למלחמה חייבת ארה"ב להזדהות יותר רוחנית וחומרית עם הממשל בישראל, היא חלוצת הדמוקרטיה באזורנו. מה זה להזדהות? היא, ארה"ב,  אמורה לתמוך בפועל ממש בקווי המדיניות החמורה ביותר של המתנחלים הישראלים. כך הגענו לכך שאחד מהמועמדים, גינגריץ' שמו, החליט שהעם הפלסטיני הוא למעשה עם "מומצא". וכיוון שבארה"ב הדמוקרטית ה"כסף מדבר" (money talks) מתגייס אמריקאי פטריוטי אחד לימינו של גינגריץ' ומעביר לו בריש גלי "המחאונת" קטנה של חמישה מיליון דולר. זה נשמע כקוריוז אך התוכן של ההצהרה על עם שאינו ככל העמים וקיומו מוטל בספק, הרי זוהי הזמנה לגרוע שבגרוע. אבל זה דמוקרטי לעילא ולעילא. ולא מכנסים שום מוסד בינלאומי לדיון דחוף. והעיקר, שכחתי. כותב השיק הנו שלדון אדלסון, בעליהם של היכלי ההימורים בנבדה ובמקאו. בארץ הוא ידיד בנפש של נתניהו ובעל העיתון "ישראל היום". טחנות הדמוקרטיה טוחנות יפה.

gopהמועמדים הרפובליקאים לפני דיון ראשון בפריימריז

מצרים הולכת לקלפי

אנו אמורים לקבל את דין הדמוקרטיה המצרית שחוללה בחודשים אלה נס של דמוקרטיה ושל חופש. הרי בבחירות חופשיות ודמוקרטיות גלויות והגונות, 75% של העם הצביע עבור האסלאם הפוליטי. הרי קול המון כקול שדי, אמנם יש בלבול לגבי זהות האל, אך מה יכול להיות דמוקרטי יותר ממפגן הדמוקרטיה המצרית. אלא מה, יש דברים מוזרים בשטח. המדינה הזו נשלטת עד לאחרונה  בידי אנשי מובארק וצבאו. ובמשך 30 שנות שלטונו של הרודן המצרי נמסרו תיקי הרווחה לידי הקאדים ומנהלי המסגדים. כסף סעודי וסיוע מהנסיכויות השלימו לדלת העם תוספת מעל השכר הנפוץ של שני דולר ליום. חלוקת העבודה הייתה כזאת. הדת ניהלה מערכות רווחה מסועפות ומבוססות בשכונות בזמן שמובארק ניהל את העניינים הצבאים והמדיניים (כולל הברית ההדוקה עם ארה"ב ועם ישראל); נראה שמפקדי הצבא הבינו היטב את תהליך ה"דמוקרטיזציה" הראוי למצרים. הם קבעו את העיתוי המתאים להם ולגורמים האסלאמיים. אין זה חשוב שלא הגורמים האסלאמיים הם אלה שקראו את המוני העם אל כיכר תחריר ואל דגלי המהפכה. הצבא ארגן משאל בזק על יסודות המשטר החדש ותיאם עם הגורמים האסלאמיים את העיתוי לבחירות.

הובן היטב שפרט לגורמים האסלאמיים ומפלגות המשטר הישן שום גורם מדיני נאור יוכל להתארגן ולהתבסס בלוח הזמנים שהוכתב על ידי הצבא בתיאום עם הגורמים האסלאמיים. אך הכול דמוקרטי, וישנה הוכחה לכך. תוך כדי כך נמסר בצורה רשמית שארה"ב מעצבת מחדש את מדיניות המזרח תיכונית שלה כדי להתחבר עם האסלאם הפוליטי העולה לשלטון. הדמוקרטיה האמריקאית נפגשת עם הדמוקרטיה המצרית. חגיגה דמוקרטית של ממש.

באירופה הנאורה: הסוציאל-דמוקרטיה מפלס את הדרך לימין

אם ארה"ב היא ביתה של הדמוקרטיה, אירופה היא האם שלה. למדנו שהדמוקרטיה האירופאית, המתבססת על ימין שמרני ועל שמאל סוציאל-דמוקרטי, היא פסגת המערכת הדמוקרטית. אך בשמאל הרדיקלי תמיד חששו שבשעת מבחן יתברר שהסוציאליזם של הסוציאל-דמוקרטיה הוא חלול לחלוטין, סוציאליזם על הנייר . הס"ד שלטה במשך שנים והבטיחה שאם יהיה נחוץ הוא יגן בכל נפשו ובכל מאודו על ההישגים של מעמד הפועלים ושל העם. ראשי הסוציאל-דמוקרטיים הבטיחו גם שינהיגו משטר של פיקוח שיצמצם את המרחב הפרוע של הקפיטליזם החזירי.

בעת המשבר השוטף כעת הקפיטליזם הבין-לאומי, במקום ליזום מאבק להגן על ההישגים החברתיים ועל הדמוקרטיה, נכנעו המפלגות הס"ד אחת אחרי השנייה ומסרו, אם בתוך כשלון מחפיר בקלפי או בהסכמים אד-הוק, את השלטון לימין השמרני, הלאומני ואפילו הגזעני. דוגמה אחת מרבים הייתה ביוון כאשר פפנדריאו מסר את השלטון לימין ול"ממשלת מומחים" שכללה בתוכה גם מפלגה פשיסטית מובהקת שהוכשרה לשלטון. הכישלון ביוון חזר על עצמו בפורטוגל ובספרד.

ישנם חברים שמבקשים מאיתנו ש"נכבד" את  התהליך שערורייתי הזה שעל פיו מוסר הס"ד את השלטון בידי הימין ונקבל את הדין הדמוקרטי  כהתגשמות הדמוקרטיה בפעולתה.  אבל המרחב הדמוקרטי הורעל מזמן. הס"ד הושחת או נרדמה בשמירה כשהייתה אמורה להיאבק עם ההון ולהעניש אותה על פשעים כלכליים ופיננסיים חמורים. אך לא ננקטו על ידיה צעדים מינימאליים למנוע מחיקתה של מדינת הרווחה, וחמור מכל סירב הס"ד להציג אלטרנטיבה דמוקרטית של צדק חברתי. היא הזדנבה אחרי הדיקטטורה של השווקים והשלימה עמם כאילו "אין ברירה".  החסידים השוטים, האידיאולוגים של הקפיטליזם הניאו-ליברלי עמלו קשות, ולא בלי הצלחה מסוימת, לטשטש אמת מאוד בסיסית. אין הדמוקרטיה דרה בכפיפה אחת עם שלטון הקפיטליזם בכלל ועם המשטרים המבוססים עליו. דמוקרטיה כזו היא חלולה, מעין משחק מתחכם שתוצאותיו נקבעו מראש.

תחומי המרחב הדמוקרטי

חיוני לחזור על האמת הזו, דווקא כאשר השמאל מתגייס בצדק להגן על שארית הדמוקרטיה הישראלית. המאמצים הפוליטיים להגן בישראל על סדרי שלטון ליברלים ועל ערכים נאורים, הם לחם חוקנו. ואמנם יש לעשות את הכול לחסום את הדרך בפני הריאקציה המתגייסת למחוק כל שריד וזכר של הסדרים הדמוקרטיים בארץ. אך מאבק פוליטי זה חייב להישמר מכל משמר מטשטוש האופי היסודי של ישראל כפי שהיא.  המשטר שלנו בנוי על נישול ודיכוי של העם הערבי-פלסטיני. מתוך כך הוא מבוסס מראשיתו על מבנה אתנוצנטרי המעניק זכויות יתר ליהודים בלבד. תוך כדי המאבק על שמירת זכויות היתר של העם הכובש, התדרדרו ממשלות ישראל לשפל השירות הנאמן לגורמים קולוניאליים והאימפריאליים. חיבור זה של דיכוי בפנים ושירות לזרים בחוץ החניק ומחניק עד היום הזה את נשמתה של הדמוקרטיה הישראלית. על כן, יש להילחם נגד הסכנות לדמוקרטיה הפגומה והרעועה בישראל תוך הבנה שדמוקרטיה ממשית לא תהיה כאן כל עוד שקיימים כיבוש והשירות לזרים.

סתירה דומה בין המאבק נגד התופעה של עוול ובין המאבק נגד  השורשים של אותה עוול עמדה במרכז האסטרטגיה של המרקסיזם משחר ימיו. מרקס הסביר שעבודה שכירה היא סוג של עבדות בשכר. יחד עם זאת הסביר שאפשר וצריך להיאבק על האינטרסים היומיומיים של הפועלים. אפשר להגיע להישגים מסוימים ומוגבלים תחת משטר ההון. אך רווחת מעמד הפועלים תלויה בסופו של שהדבר בביטול המשטר הקפיטליסטי, שרק ביטולו פותח את הדרך לאופקים חדשים.

ישנה אסטרטגיה, בעלת כוונות טובות,  הקורא להגנה על "המרחב הדמוקרטי" במדינת ישראל מבלי להגדיר את תחומיו. גישה זו מתעלמת מכך שיכולים לדור בכפיפה אחת סדרי שלטון ליברליים פנימיים, מין דמוקרטיה במירכאות כפולות, עם מדיניות של כיבוש וגירוש. והרי הקולוניאליזם והאימפריאליזם אינם פוסקים להלל ולשבח את הדמוקרטיה הפנימית שלהם בשעה שהם מטפחים מציאות של שלטון זר ודיכוי לאומי. והכול בשם הדמוקרטיה. בשם הדמוקרטיה שוחררה עיראק שלשום, ושוחררה לוב אתמול, ומשחררים את סוריה היום ומחר משחררים  את איראן…

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. נו ברור.... הגיב:

    נו ברור… הדמוקראטיה והמערב אשמים בכל, עכשיו כשעשינו סדר בדברים. זה שבמצרים 70% בחרו בתנועות אסלאמיות זה כמובן מעיד על האינטרס האמריקאי…. או אולי בעצם התנהגות הצבא…. לא, רגע, ה-20% שבחרו בתנועות ליברליות חושפים הרי סופית את הקונספירציה…. ואילו ה-2% שבחרו במפלגות סוציאליסטיות קומוניסטיות ונאצריסטיות מייצגים את הכוחות המאיימים למוטט את הסדר הקיים ואת הקולוניאליזם המערבי הקפיטליסטי, ואשר על כן הונדסה כנגדם מבעוד מועד הקנוניה המרושעת, או ש(לחילופין) נגנבה מהם המהפכה. הגיוני.

  2. ע.ג הגיב:

    השתכנעתי. לקמינר יש חוש הומור. בקטע הראשון הוא יוצא בשצף קצף נגד הדמוקרטיה בארה"ב. בקטע השני הוא מקבל את דין הבוחר במצרים. זאת למרות שארה"ב לא נוטה לתמוך ברצח אזרחים בכוונת תחילה והאחים המוסלמים והסלפים שזכו במצרים לא רק נוטים לכך אלא גם מבצעים בכל פעם שהם יכולים. בקטע אחר וא ממש מתקומם ודורש לא לכבד את תוצאות הבחירות באירופה. קמינר גם מתקומם נגד האמירה שהפלשתינים הם עם מומצא. זה אף פעם לא הפריע לו כשבאתר זה הופיעו כתבות שטענו שהיהודים הם עם מומצא.

    • המצאה הגיב:

      אז הפלסטינים הם עם ממוצא
      באם משום כך מגיע להם להיות נכבשים ומדוכאים?

      היהודים הם עם עולם, גזע עליון,תחתון או בינוני
      האם משום כך מותר להם לכבוש ולדכא "עם מומצא"?

      זה לב העניין ולא השטויות שלך…

  3. ניצן אביב הגיב:

    יישר-כח וכל הכבוד לראובן קמינר על מאמרו החשוב האמיץ.

    ניצן אביב

  4. ק.א. הגיב:

    נו..קבלנים יהודים בונים לעולם סוכת ש ל ו ם.
    (כלומר שלום לשלום) על כן הם עסוקים היום.
    המסיכה יורדת מפניהם כל יום קצת.
    ודגל הפיראטים מתנוסס מעל ספינתם.

  5. ובעוד הרוב 'הדמוקרטי' היהודי מחוקק חוקי אפרטהייד הגיב:

    מגיע רמטכ"ל צבא ארה"ב לדון ולתאם אם-מתי-ואיך ישתתף ממשל אובמיהו במלחמה הבאה שביברמן – ברק מתכננים. פירוש "התיאום" שוושינגטון תישא באחריות מלאה לתקיפה ישראלית של איראן.

    עונת הבחירות בארה"ב מתקרבת. ב- 2008 ניצל זאת אהוד ברק לבליץ אכזרי נגד תושבי עזה. מה תעשה ישראל עכשיו? האם אצה לציונים הדרך להסתבך במלחמה נוראית? בעוד ההכנות לתקיפה נמשכות. הודיעה שליטי סעודיה שהממלכה תוכל ליצא נפט נוסף ותוכל לימנוע מחסור אנרגיה מהמערב, אם איראן תסגור את מיצרי הורמוז בתגובה לתקיפה. [המשך]

  6. נו ברור, ברור... הגיב:

    אכן, הדמוקראטיה האמריקאית נחשפת במערומיה! הנה, האופוזיציה הימנית עורכת פריימריס, וכול המועמדים מתקיפים את הנשיא המכהן על כך שמדיניותו לא פטריוטית מספיק, ושעליו לתמוך יותר בישראל. והנה, אחד ממקורבי ראש הממשלה הישראלי רושם צ'ק נכבד לאחד מן המתחרים בפריימריס של האופוזיציה (שאין לו שום סיכוי להיבחר כמועמד האופוזיציה לנשיאות אבל למה להיטפל לקטנות). היש הוכחה גדולה מזו למהותה השקרית של הדמוקראטיה האמריקאית (ושל הדמוקראטיה בכלל)….

    • נו ברור, ברור... הגיב:

      מרוב התפעלות מהטיעון הפתלתל והתמוה שלו (שמתחיל בקביעה כי בפריימריז "כל המועמדים משתתפים באורגיה של לאומנות תוקפנית מטורפת) קמינר שכח לציין את רון פול, שבכלל רץ לראשות המפלגה הרפובליקנית (וגם לו אמנם אין שום סיכוי) על מצע של התנגדות לכל מעורבות אמריקאית במזרח התיכון (או בכל מקום אחר).

  7. המדינה הציונית-סעודיה הווהאבית-החונטה המצרית-ווושינגטון מתכננים- הגיב:

    כיצד להפוך את איראן וסוריה למדינות וסליות, בנות חסות של ….. ואם זה ייכשל, האם יישלחו המארינס גם לאיראן, או סוריה, או שמא צבא טורקיה 'האיסלמית המתונה', אם איראן תסגור את מיצרי הורמוז בתגובה לתקיפה 'משולבת'?
    אולי כדאי להודות ל-Wall St ולמשבר הפיננסי שהביאה, שעלול למנוע מארה"ב שמצויה במשבר כלכלי לפתוח ביותר ממלחמה אחת? כך או כך, נקווה שהיהודי Jacob Lew ראש הצוות החדש, "האיש שלנו אצל אובמה" לא יעזור לחבריו של ביבי לפתוח מלחמה.
    ynet.co.il/articles/0,7340,L-4173947,00.html

  8. דניאל קלטי הגיב:

    ובנגע לישראל – הבעיה העיקרית כאן, כפי שאני רואה זאת, היא העדרה המוחלט, של מודעות חברתית ופוליטית מינימלית – אנשים יצאו כאן, בקיץ האחרון, ל"מחאה א-פוליטית" – ולא הסכימו לתפוס, אפילו, שא' – אין עלי-אדמות דבר כזה, "מחאה א-פוליטית" ו-ב' – שללא התנגדות סוחפת, לגזענות המיליטאריסטית והמתנחבלית, אין מה לדבר, כלל, על זכויות חברתיות – כי אין לנתק, בשום צורה שהיא, בין זכויות-אדם בתקווה, לזכויות-אדם בבלעין!!

    משום-כך ה"מחאה" דנן, נכשלה וגם תוסיף להיכשל.

  9. חוכא ואטלולא הגיב:

    חזרתי עכשיו מגן העדן הסוציאליסטי בקובה ואני בדרכי לגן העדן הסוציאליסטי בצפון קוריאה. בדרך אעבור בגן העדן האיסלאמי באיראן. מה אגיד לכם? בכל מקום ההמונים נלחמים באימפריאליזם ובציונות. מהטופולב הסובייטי-לשעבר שבו טסתי ראיתי איך הם משליכים את סוכני הריאקציה בעזה מהקומה ה-15. באיראן סיפרו לי על סוכן ציוני הומו שההמונים כיסחו אותו על המנוף ושאגו אללה הוא אכבר. בעקבות החבר קמינר רציתי עוד לחזק את כוחות ההתנגדות בסוריה בראשות אסד שנבחר ע"י 99% מהעם, המכים באימפריאליזם המערבי וסוכניו.

  10. דינו הגיב:

    לא ברורה כלל הבקורת של קמניר על שחרור לוב ("בשם הדמוקרטיה שוחררה לוב"). אזרחי לוב יכולים כעת לבנות את עתידם בעצמם, ומכיוון שלמגינת ליבו של קמינר הם כנראה לא יבחרו בקומוניזם – אז ברור שיש כאן איזו שחיתות אימפריאליסטית. ככה זה עובד – מי שלא מסכים איתי הוא או משחית או מושחת, לא יתכן אחרת.
    אגב,מסתבר שרוסיה יקירת המרקסיסטים מפילה כל נסיון של מועצת הבטחון להציל את העם הסורי מציפורני אסאד,במסווה גס של אלטרואיזם.
    וזאת למה? מפני שסוריה קונה ממנה נשק בשווי 6 מיליארד דולר בשנה. עוד קומוניזם כזה ואבדנו.

הגיבו לובעוד הרוב 'הדמוקרטי' היהודי מחוקק חוקי אפרטהייד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים