הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 במרץ, 2012 15 תגובות

1. שתי נקודות מבט מקומיות על הכלכלה הפלסטינית

היה מעניין להשוות בין מה שנאמר על הכלכלה הפלסטינית כבת ערובה של הכיבוש הישראלי בשני כנסים מקבילים שהתקיימו במחצית הראשונה של פברואר האחרון. באוקספורד התכנסו אנשי עסקים וממשל ישראלים ופלסטינים, בחסות הקוורטט, במאמץ להציג חצי כוס מלאה בנתוני הצמיחה המפתיעה של 2010 (9 אחוזים), ניצנים של מיזמי הייטק וביוטק, בנייה ופיתוח נדל"ן. מאחורי המצג האופטימי הסתתרה ההכרה המייאשת כי רק ניתוק תלותה המוחלטת של הכלכלה הפלסטינית בישראל יגרום להתפתחותה החיובית (באוספורד נזהרו מן המילים כיבוש ואפרטהייד כמפני שמן רותח). המספרים מדברים בעד עצמם: ב-2010, מתוך הכנסות בסך כ-2 מיליארד דולר, מיליארד ו-300 מליון דולר התקבלו מהחזרי מע"מ ומכס שישראל מעבירה (או ברצותה – מקפיאה) לרשות הפלסטינית.

dangerhouseמתוך דוח בצלם: נישול וניצול – מדיניות ישראל באזור בקעת הירדן וצפון ים המלח, מאי 2011

בכינוס מקביל שנערך בקהיר, ביוזמת הוועדה למימוש זכויות העם הפלסטיני, קראו ל"תלות הכלכלית" בשמה המלא – כיבוש, והציגו את מרכיבי המחיר הכלכלי שהפלסטינים משלמים בגינו. הטענה המרכזית שהועלתה היתה שאלמלא הכיבוש הכלכלה הפלסטינית היתה יכולה להכפיל את עצמה. הפקעת הקרקעות הנרחבת והפגיעה בכרמי הזיתים גרמו לכך שהחקלאות הפלסטינית אינה מסוגלת עוד לספק את צרכי האוכלוסיה המקומית, שלא לדבר על ייצוא של תוצרי חקלאות. הפסדי הכלכלה מסתכמים בכ-4.5 מיליארד דולר לשנה עקב ניצולם של משאבי הטבע ומקורות המים בידי ישראל, תשלומים גבוהים עבור חומרי גלם והגבלות על תנועה. על כך מדווח בהרחבה דו"ח בצלם: נישול וניצול – מדיניות ישראל באזור בקעת הירדן וצפון ים המלח, ממאי 2011.

בסקר שנערך בתחילת השנה מטעם המרכז הפלסטיני למשאלי דעת קהל בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, אמרו כ-40 אחוז מן הנשאלים כי עבודה וכסף עומדים בראש דאגותיהם. רק רבע מן הנשאלים הגדירו את מצב הכלכלה כטוב; למעלה מ-56 אחוז הביעו פסימיות ביחס לעתידם, ו-65 אחוז אמרו כי מחאות האביב הערבי השפיעו באורח שלילי על העניין פלסטיני. לממצאי הסקר לחצו כאן .

הצלחתו (הרת האסון) של נתניהו בדחיקת הסכסוך הישראלי-פלסטיני אל מאחורי מסך האובססיה האיראנית, תוך העמקת הכיבוש והרחבת האפרטהייד, מלבה את התסכול הפלסטיני בשטחים הכבושים. ביטוי לתסכול המתגבר ניתן בהצהרת אחדים מבכירי הרשות על כוונתם לפתוח ב"מאבק התנגדות כלכלי", עד לביטולם של "הסכמי הכניעה לישראל" – אוסלו ופריס. אך גם הם מודעים לכך ששוק העבודה הפלסטיני, הדל בהזדמנויות תעסוקה, דוחף יותר ויותר עובדים לחפש את פרנסתם בישראל ובהתנחלויות, חרף הניצול ולמרות ההשפלה הכרוכה בבקשה להיתרי מעבר. גם החלטת הרשות הפלסטינית מינואר 2010 להחרים את שוק העבודה הישראלי היא, בנסיבות הזמן הזה, לא יותר מאות מתה.

2. עובדים פלסטינים בישראל ובהתנחלויות

ביוני 2011 פורסמו עיקרי הממצאים והמסקנות בדו"ח הוועדה הבינמשרדית להסדרת תעסוקת העובדים הפלסטינים בישראל. בראשה עמד פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. לפי הדו"ח מועסקים כיום בישראל ובהתנחלויות כ-60 אלף פלסטינים שמרביתם עובדים בענפי הבנייה והחקלאות. העובדים בישראל (כ-45 אלף, ובכללם 27 אלף בעלי היתרים) מהווים 10 אחוזים מכוח העבודה הפלסטיני ותורמים ל-13 אחוז מן התוצר בגדה המערבית. לטענת אקשטיין, בטווח הקצר המשך העסקתם של עובדים פלסטינים בישראל רצוי לשני הצדדים: הרשות הפלסטינית נהנית מתרומת העובדים לכלכלתה, וממשלת ישראל (אך לא בהכרח העובדים הישראלים) נהנית מכוח עבודה זול המווסת את רמות השכר ותנאי העבודה בענפי החקלאות והבניין. לטווח הארוך ממליץ פרופ' אקשטיין על ניתוק הכלכלה הפלסטינית מכבילתה למשק הישראלי לטובת התפתחותה, וכדי לאפשר תשואה הולמת לעובדים פלסטינים בעלי השכלה.

השקט שקידם את הדו"ח סביב שולחן הממשלה מבשר על כוונה למתוח את ההמתנה "לטווח הארוך" לזמן בלתי מוגדר. יחד עם זאת, אפשר לשער בסבירות גבוהה שניתוק מוחלט בין שתי הכלכלות לא יהיה גם בימות המשיח שלאחר סיום הכיבוש. פלסטינים ימשיכו לעבוד בישראל ועובדים מישראל יועסקו, יש לקוות, בפלסטין. הממשלה חייבת אפוא לנהל כבר עכשיו מדיניות שקופה וברורה של מתן היתרי מעבר לעבודה, ולאכוף בנחישות את דיני העבודה על מעסיקים ישראלים באשר הם. זוהי גם עמדתם של הארגונים גישה, הפועל להגנה על זכות הפלסטינים לתנועה חופשית, וקו לעובד הפועל להגנה על זכויות עובדים. בעקבות דו"ח אקשטיין פירסמה גישה נייר עמדה משלה בכותרת "עובדים פלסטינים בישראל: ההחמצה הגדולה והתיקון האפשרי". הניסיון המשפטי שצברו הארגונים המטפלים בנושא ממחיש, נכתב בפתח המסמך, את "מידת חוסר התיאום ששורר בין גופי המדינה השונים בכל הנוגע להעסקת פלסטינים בישראל כיום… מצב זה גורם להחמצת הפוטנציאל הגלום בעבודת פלסטינים, פותח פתח לשחיתות ומהווה מפגע ביטחוני".

בינואר 2011 הוגשה מטעם גישה וקו לעובד עתירה מנהלית לפי חופש המידע נגד מתאם פעולות הממשלה בשטחים ונגד רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, בדרישה לקבל מידע על מדיניות היתרי הכניסה לישראל והעבודה בה. המשך ההליך המשפטי צפוי במאי השנה.

3. תגריד שביטה

עו"ד תגריד שביטה משמשת כרכזת שותפה (יחד עם עבד דארי מעיסאוויה) בפרויקט שקו לעובד מקיים להגנה על זכויות העובדים הפלסטינים בישראל ובהתנחלויות. הארגון מהווה מקור מידע ראשון במעלה על היקף ניצולם של העובדים באזור הדמדומים שבשולי התודעה. חרף הקושי העצום בתיעוד העוולות עקב שיטת ההעסקה השכיחה באמצעות קבלני משנה ובגלל תשלום השכר במזומן, ללא רישום של שעות עבודה ובלי תלושי שכר, הוגשו בשנה האחרונה באמצעות קו לעובד 54 תביעות משפטיות נגד מעסיקים ישראלים שהפרו את זכויות עובדיהם הפלסטינים. סכום הזכיות שהוחזרו לעובדים בתביעות משפטיות שהוגשו באמצעות הארגון היה כמליון וחמש מאות אלף שקל.

תגריד שביטה, על מה מתלוננים העובדים ?

"הבעיה העיקרית קשורה בכיבוש והיא מצוקת אישורי העבודה בישראל. קל יותר לקבל אישורי עבודה בהתנחלויות, מה שמוכיח לנו שמניעת האישורים לא מתבססת ברוב המקרים על טעמים בטחוניים כפי שמנסים לשכנע את הפלסטינים, אלא מסיבות אחרות ובראשן ההשפלה וגיוס משתפי פעולה. אנחנו עורכים עכשיו סקר אישורי מעבר בקרב 500 עובדים במטרה ללמוד יותר על המניעים למתן, סירוב או ביטול אישורים. בהתנחלויות נתקלנו בתופעה חדשה יחסית של מעסיקים שמאלצים את עובדיהם לחתום על טפסים שבהם הם מצהירים שקיבלו את כל זכויותיהם כתנאי לקבלת שכרם. ואני מדברת על 12 שקלים לשעת עבודה. עובדים שסרבו לחתום על ההצהרה פוטרו. באחרונה הגשנו תביעה משותפת בשם כמה פועלים נגד חברת אופנה ידועה שאילצה אותם לחתום על טפסים כאלה".

זכויות עובדים מוחלשים ושוויון בחינוך הם שני נושאי ליבה חברתיים ששביטה עוסקת בהם, ולא במקרה (במשרתה החלקית הנוספת היא משמשת כיועצת משפטית ורכזת קבוצות הורים בחברה הערבית בעמותת הל"ה לשוויון בחינוך). קורות חייה רצופים בפעילות בארגוני החברה האזרחית כמו איתך – משפטניות למען צדק חברתי, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, הוועד נגד עינויים, רעות-צדקה, מדרשת אדם, גשר לשלום ועוד.

אחד מעיסוקייך הוא תרגום סימולטני ערבי-עברי-ערבי המחייב לא רק ידיעת שפות אלא, ואולי בעיקר, הכרות עמוקה עם שתי התרבויות. האם תרגום, או מעבר חופשי בין תרבויות, מבטא גם את גישתך ביחס לאפשרות של שותפות ערבית-יהודית במדינה אחת?

"ההקשבה לאחרים, התרגום המדוייק של דברים שלפעמים קשה לך לשמוע, הם התוצרים של כל ההשפעות שספגתי. בתפיסתי, את העוולות הגדולות של העבר איני מוכנה לתקן בעוולה חדשה. לכן אני מתנגדת לבדלנות ומחפשת חיים במסגרת אחת – חברתית ופוליטית. עד כמה שנהיה, אנחנו כמיעוט, מגובשים וצודקים לא נוכל לשנות את דעת הציבור הרחב לבדנו. אני תמיד בוחרת בשותפות יהודית לפעילות הציבורית שלי, מתוך הנחה שהשותפות מחזקת אותה. כך שגם מבחינת האינטרסים של המיעוט הפלסטיני שיתוף הפעולה עם הרוב היהודי חשוב וחיוני".

תגריד לבית מנסור, ילידת טירה (1956), נשואה לעסמת שביטה, עקור מן הכפר ההרוס מסכה הסמוך לטירה. בין (שלוש) לידות ומעברים בין עבודות הספיקה ללמוד מדעי חברה באוניברסיטת בר-אילן ומשפטים במכללה האקדמית בנתניה. בשנים 1994 עד 2003 ניהלה את סניף הדואר בטירה. "זה היתה בתקופת כהונתה של שולמית אלוני כשרת התקשורת. אחרת זה לא היה קורה". הקריירה שלה בניהול הסניף נקטעה באורח טראומתי שעד היום היא מנסה להבהיר אותו לעצמה. לפתע היא נחקרה על השתתפות בעצרת, נשאלה על פעילותם של ילדיה וזמן מה לאחר מכן הושארה להתמודד לבדה עם סדרה של פריצות לסניף הדואר. באותה עת היא סיימה את לימודי המשפטים והחליטה לפרוש. אז החלה שביטה בפעילות פוליטית, וב-2006 התמודדה מטעם תנועת נשים דמוקרטיות (תנד"י) על ראשות חד"ש, והפסידה לח"כ מוחמד ברכה. בבחירות לכנסת ה-16הוצבה במקום החמישי, הבלתי ריאלי, ברשימת חד"ש לכנסת. מאז היא בוחרת לפעול מחוץ לפוליטיקה המפלגתית.

בקיץ האחרון הכרנו נשים צעירות כמובילות מחאה חברתית רחבה; מפלגות העבודה, מרצ וקדימה בחרו בנשים להנהיג אותן, ודווקא בחד"ש אין כל חדש בשאלה של ייצוג נשים בצמרת. הסברך ?

"נכון, זה מתסכל. אבל את צריכה לקחת בחשבון שברשימת מיעוט כמו חד"ש, צפוף מאוד בצמרת, וכשהתחרות על מקומות ריאליים היא כה עזה ויצרית, נשים משלמות את המחיר ונדחקות לתחתית. אני חושבת שבלי העדפה מתקנת או שיריון של המקומות השני או השלישי לנשים, לא תהיה אשה במקום ריאלי בחד"ש. אישית, אני רואה כיום בכנסת סוג של במה ציבורית עם השפעה מעטה על שינוי חברתי. בעיני היא אינה המקום שבו באמת נעשה שינוי חברתי. אני מאמינה יותר בפוליטיקה של השטח ומעדיפה לפעול ולעבוד בארגוני החברה האזרחית יחד עם קבוצות בעלות עניין משותף כמו פועלים, מיעוטים ותושבי הפריפריה".

צפו בריאיון שהעניקה תגריד שביטה ל"חדר החדשות" ביוני 2011

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. לטובת הפילסטינים היה עדיף להתנתק מישראל הגיב:

    ולהתחבר לירדן, לסוריה וללבנון ובעיקר לאיראן. זה ייתן מנוף אדיר להתפתותה של הכלכלה הפילסטינית ויצמיח דור של פילסטינים אמידים ושמחים בחלקם, במקום העניים, המדוכאים ועלובי החיים הצומחים תחת מגף הכיבוש הציוני. כשרואים את העליבות של הערים והכפרים בפילסטין הכבושה בידי הציונים ומשווים אותם לערים הפורחות בסוריה הלאומית והסוציאליסטית הגאה נצבט הלב מרוב קינאה.

  2. דרור מרמת גן הגיב:

    האפרטהייד,כידוע לכל אדם משכיל,הוא מדיניות של אפלייה המתבססת על צבע עורה של האוכלוסיה האתנית המופלית,ולא על היותה אוכלוסיה עויינת וטרוריסטית כלפי הצד "המפלה".
    אך כל האמצעים כשרים כדי להסית נגד מדינת ישראל.

  3. ע.ג. הגיב:

    כמה נעים לבכות. האמת קצת אחרת. הפלשתינים קבלו מיליארדים של דולרים כסיוע כלכלי. למה הכלכלה לא התפתחה? כי חלק גדול נגנב ע"י המנהיגים הפלשתינים כולל עראפת וחלק אחר הופנה למאמצים להרוג כמה שיותר יהודים ורק מעט שבמעט מהכסף שזרם לגדה ולעזה הופנה לשפור החנוך, הבריאות והכלכלה. כדאי גם להפריך את שקר הנתוק מהכלכלה הישראלית. שטחי הגדה גובלים בירדן ובישראל. גם אחרי שלום הכלכלות תהינה מעורבות זו בזו ממש כמו באירופה. אין שום אפשרות לכלכלת מדינה להיות מנותקת מכלכלת שכנותיה.

    • גיא הגיב:

      כל מילה נכונה!מעניין רק לראות למי יש את ההגינות הבסיסית להודות בעובדות,הרי מבחינתם ערפאת הוא קדוש מעונה וחמאס הוא ארגון הומניטרי נטו.אפילו האירופים התורמים עוצמים את עיניהם וממשיכים להעביר כספים בלי לראות לאן הם הולכים ואחר-כך מתלוננים שהכלכלה הפלסטינית לא מתפתחת.אם טיפשות הייתה מחלה הם היו סגורים כל החיים בבית-חולים!

  4. דרור מרמת גן הגיב:

    תודה שאישרתם לפחות תגובה אחת. אין ספק שכתיבת עובדות לגבי השפעת "הכיבוש" על הכלכלה הפלשתינית,הוא מעשה שלא יעלה על הדעת….

  5. אשר פרוליך הגיב:

    מהמאמר נתן להבין שהקמת מדינה פלסטינית נפרדת היא לא הפתרון,כמו הכיבוש גם לא.הפתרון היחידי הוא מדינה אחת חילונית ודמוקראטית ,שוות זכויות לכל תושביה,בה הדת נפרדת מהמדינה ולכל מיעוט זכויות שוות ללא העדפה.לכל אלה המעלים את השד הדמוגראפי,הוא קיים בכל מקום בו נהול המדינה הוא לא על עקרונות אלה של שוויון ודמוקראטיה,ראו את השד הדמוגרפי החרדי שכבר מתעורר בישראל ואת השד האיסלמיסתי בפלסטין.לשדים אלה הפתרון היחידי הוא דמוקרטיה אמיתית ,חופש ושוויון זכויות כל מיעוט.

    • די עם ההונאה העצמית על 'מדינה את' וכו' הגיב:

      מי שמאמין שתיתכן 'מדינה אחת חילונית ודמוקראטית ,שוות זכויות לכל תושביה, בה הדת נפרדת מהמדינה ולכל מיעוט זכויות שוות ללא העדפה' ליהודים ולפילסטינים חי על הירח. הפילסטינים לא מסוגלים לחיות אחד עם השני ב'מדינה אחת' וכו' מבלי להשליך זה את זה מהקומה ה-15, האיסלאמים שלהם לא יכולים לחיות עם הנוצרים שלהם ב'מדינה אחת' והנוצרים בורחים לחו"ל לא בגלל 'הכיבוש הסהיוני', אלא בגלל 'אחיהם' האיסלאמים ההופכים את חייהם לגיהנום – שלא לדבר על המדינות 'הדמוקרטיות-חילוניות' שסביבנו. איך הם יחיו בשלום עם היהוד?

  6. אשר פרוליך הגיב:

    ל"די עם":

    מה שאתה אומר זה נכון,אבל רק חצי האמת. א)אם אתה צודק 100%,גם פתרון 2 מדינות הוא לא טוב. ב) אם אתה צודק רק ב50%,יתכן שה50% החסרים הוא הפתרון היחידי.ומה הוא פתרון זה?:
    התשובה נמצאת בספר של אנגלס "מקורות המשפחה,המדינה והרכוש הפרטי".בספר זה הסבר מצויין על התפחחות מוסדות המשפחה,המדינה והרכוש הפרטי,שלידיעתך,לא תמיד היו קיימים.יתכן שהפתרון של מדינה אחת,במצב הנוכחי,בלתי מציאותי,אך אני טוען שפתרון שתי המדינות,שוב,במצב הנוכחי,בלתי מציאותי באותה מידה,לא רק בגלל הסיבות שאתה הזכרתה,יש סיבות נוספות

    • ע.ג. הגיב:

      איז יופי. רק שמרקס ואנגלס טעו כמעט בכל מה שאמרו ובמה שצדקו מיושם כבר היום ע"י הקפיטליסטים. ובענין מה אפשר – אם אי אפשר לא מדינה אחת לשני עמים (אי אפשר) ואם אי אפשר שתי מדינות לשני עמים כדאי שתחשוב טוב מה אפשר. כמו שזה נראה כרגע יתכן והפתרון השלישי יקרה בעקבות כפית פתרון ע"י המעצמות. המעצמות יכפו נסיגה ישראלית, הפלשתינים ישתינו טילים מהמקפצה כמו היום מעזה, ישראל מגרשת אותם לירדן. נראה לך עדיף?

    • לצטט את אנגלס על היסטוריה ואנתרופולוגיה הגיב:

      זה כמו לצטט אלכימאי על כימיה.

      מעשה בקומוניסט שבא אצל רב והתווכח איתו על הקומוניזם. הקניין הפרטי, התלהם הקומניסט וציטט את אנגלס, מנוגד לטבע. הוביל הרב את הקומוניסט אל חלון ביתו וביקשו להביט בנעשה בחצר. מה אתה רואה? שאל הרב את הקומוניסט. אני רואה תרנגולת מהלכת ומנקרת במקורה גרגרים הפזורים על הקרקע. ומה היא עושה בגרגרים? שאל הרב. מה היא עושה? תמה הקומוניסט. היא מניחה את הגרגרים בצד ושומרת עליהם מפני התרנגולות האחרות, אמר הרב, והוסיף: הינה הקניין הפרטי בטבע והינה ההוכחה לכזב שבקומוניזם.

  7. אשר פרוליך הגיב:

    ל"לצטט":

    הבנתי.הרב (והמגיב),הפכו אותנו לתרנגולות (או אולי לנמרים,קופים,נחשים ושאר ייצורים נחמדים).
    הקומוניסט ההוא לא ציטט טוב את אנגלס.בשום מקום אנגלס טען שהקניין הפרטי מנוגד לטבע.
    להיפך הנכון: אנגלס טען שהקניין הפרטי אינו חלק קבוע מ"טדע האדם",ו "טבע" זה אינו דבר קבוע.
    אנגלס יחד עם מארקס,ייסדו את הגישה המדעית של המטריאליזם ההסטורי,על פיה האנושות עברה תקופות שונות.ידוע היטב,שהיו תקופות שלא היה קיים קניין פרטי בכלל והדבר הוכח ברבים.

    • החיבור של אנגלס הוא וולגריזציה הגיב:

      של עבודותיו השנויות במחלוקת כשלעצמן של האנתרופולוג האמריקאי מורגאן. מורגאן האבולוציוניסט הקסים את אנגלס הרבולוציוניסט בכך שהוא הציע תיאוריה אחידה וכוללת של התפתחות החברה האנושית מהחברה הפראית הקדומה ועד ל'ציביליזציה'. זה התאים מאוד לתיאוריה המארקסיסטית הסוגדת גם היא ל'קו ההתפתות הכללי' של החברה האנושית מ'הקומוניזם הקדמון' ועד לקומוניזם ההזוי בעתיד. אבל זו וגם זו כוזבות כי הן מתעלמות ממסלולי ההתפתחות השונים של בני האדם במקומות ותקופות שונות ומנסות להכניס את כל המין האנושי למיטת סדום צרה אחת.

  8. יעקב פורת הגיב:

    שכחנו את ההיסטוריה
    רמת החיים בשטחים לפני עשרים שנים היתה גבוהה, האם זה עזר ?
    ראשי העירייות היו פלשתינים, השוטרים פלשתינים, מה ההבדל בין זה לאוטונומיה?
    הכניסה לישראל היתה פשוטה ומאות אלפים עבדו אצלינו וקבלו כסף יותר מעובדים ישראלים, בלי מיסים.
    השנאה הקנאה והדת המטורפת שלהם העבירה אותם על דעתם.
    אז בבקשה, שיעבדו אצלם ויחיו אצלם ושיאכלו את מה שבישלו ואל תביאו אותם אלינו ואל תעסיקו אותם.
    ואוי לי ואווי לי שאשתי עובדת בקו לעובד ומבזבזת את זמנה וכספי על אותם מסכנים שבהגדרה
    אומרים: נהרוג בסוף את כולם.
    אנשים טובים והומנים אנחנו היהודים שמעשינו ודברינו מעבירים גם אותנו את הדעת !
    ואני , שריד לפליטה של משפחה מפוארת שחרבה בשואה עוד ממן את התופעה!
    שבת שלום

הגיבו ללצטט את אנגלס על היסטוריה ואנתרופולוגיה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים