יש רק גוף אחד במדינת ישראל המוסמך להכריע בשאלת התקיפה באיראן, וזהו המוסד. הסוגיה סבוכה מכפי שהיא מוצגת על ידי הפוליטיקאים, והכרעה נבונה בה תובעת הכרות מקסימאלית עם מגוון נתונים והיפותזות, החל מן הרמה המבצעית, עבור לרמה הטכנולוגית, המשך ברמה המדעית, ואפילו רמה פילוסופית-תיאולוגית ישנה כאן לפנינו, שהרי מאחר שמעורבים כאן תרחישים של מוות המוני, ראוי לזכור כי מה שנתפס כמוות בעיני יהודי חילוני איננו בהכרח נתפס כמוות בעיני קנאי מוסלמי. לא הרי "העולם הבא" בתודעתו של מחמוד אחמדיניג'אד כהרי "העולם הבא" בתודעתו של בנימין נתניהו, על כל המשתמע מכך לגבי מידת נכונותו של הראשון ושל שכמותו להרוג ולהיהרג.
העניין אינו פשוט, והאזרח הרוצה להבין אל נכון ולבקר אל נכון את המידע שמורעף עליו יכול לכל היותר לשאוב רמז לכיוון הנכון מכך שראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, שולל בכל החריפות תקיפה באיראן. זוהי אמנם טענה לגופו של אדם, ולא לגופו של עניין, אך אין בכך משום העדר ענייניות מוחלט. אדרבא, דווקא מאחר שמדובר באדם אשר הוביל (לפי פרסומים זרים ושיחות סלון מקומיות) "אקטיביזם חיסולי" תוקפני למדי בהנהגתו את המוסד, ניתן להניח שעמדתו הזהירה והמתונה בעניין איראן, שאיננה ששה אלי תקיפה, יש לה על מה שתסמוך.
זו עמדה שגם מקבלת תימוכין ברטוריקה האיראנית המוצהרת: בניגוד לשקר שהפיץ ראש הממשלה בנאומו האחרון ב"יד ושם", לפיו האיראנים "קוראים בגלוי להשמדתנו", בחינת נאומיו הגלויים של אחמדיניג'אד מראה כי ליתר דיוק הוא מדבר על "סילוק הישות הציונית" מן המפה, להבדיל מ"סילוק העם היהודי". הצהרותיו אינן נסבות על השמדת העם היהודי אלא על הפלת המשטר הקיים כאן, והדברים אינם בהכרח חופפים. משך שנים קראה, למשל, ארה"ב להפלת המשטר בברה"מ מבלי שרצתה לחסל רוסי הגון אחד, והיום היא גם קוראת להפלת המשטר בסוריה מבלי שבכוונתה לחסל סורי הגון אחד.
אחמדיניג'אד אף קיבל בחיבוקים בדצמבר 2006 יהודים חרדים שבאו לפסטיבל "הכחשת השואה" שלו בטהראן. מרושע ככל שהוא יוצא מעצם עריכת הפסטיבל הנבזי הזה, עצם קבלתו החמה את היהודים הללו לחיקו מעלה פקפוק משמעותי בנוגע להיותו אנטישמי. בוודאי שאין בו את שנאת היהודים העקבית של היטלר, אשר בשנות הארבעים של המאה הקודמת דחה פניה של אנשי לח"י לסייע לו (!) במאבקו בבריטים בתמורה להקמת מדינה יהודית אם וכאשר יכבוש את פלשתינה. נאומיו הגלויים ומחוותיו הגלויות של אחמדיניג'אד מבחינים היטב בין "יהודים" ובין "ציונים", בין "המדינה הציונית" ובין "העם היהודי", אלא שגם שיקול זה ראוי להילקח בזהירות רבה. לעולם אין לסמוך בעיניים עצומות על הצהרותיו הפומביות של פוליטיקאי, כל שכן רודן. נדרשת כאן עבודת מחקר מודיעינית, ועל המוסד ואמ"ן לבצע אותה ביסודיות ובאחריות המרביים.
אשר לשר הביטחון, אהוד ברק, הפסבדו-נפוליאון הזה אינו שווה כאן דבר. שלא לדבר על שר החוץ, אחת הדמויות ההרסניות ביותר במדינה כיום. שני מחרחרי תקיפה אלה זורעים בהלה מיותרת בציבור. הראשון מוטב לו שיפטפט פחות בתקשורת וילמד להתנזר מעובדות זרות בלתי חוקיות, והשני מוטב שיועמד כבר לדין פלילי כמה שיותר מהר. "הגיע הזמן לעבור למעשים", אמר בינואר למעריב בעניין איראן, ואת זאת יש להגיד היום לאנשי משרד המשפטים בעניינו שלו עצמו. ככל שהם משתהים יותר בהעמדתו לדין, כך גוברים סיכוייו להנות מ"הגנה מן הצדק" בעתיד, קרי – ביטול כתב האישום נגדו מחמת התנהלות בלתי צודקת של רשויות התביעה. יש לזכור כי שיקולי ה"עניין לציבור" בהעמדת איש ציבור לדין ראויים להיות מחמירים יותר משיקולי העמדה לדין של איש מן הרחוב. במיוחד כשמדובר באיש ציבור רב עוצמה ורב השפעה כאביגדור ליברמן. האיש מסוכן ומזיק. כל דקה שלו בלשכת שר החוץ מקצרת את חייה של מדינת ישראל בשעתיים. אין במוז'יק הזה שמץ ישראליות, שמץ יהודיות, ושמץ תרבותיות. קשריו המסועפים עם איש הדמים פוטין אף מעלים את השאלה האם יש בו בכלל שמץ פטריוטיות, ושמא אינו אלא סוכן זר בקרבנו. גרפיטי ענקי המתנוסס בימים אלו מעל כביש מלחה בירושלים משיב על כך תשובה ברורה. אין זאת אלא שעמדתו של בריון מולדאבי זה בעניין איראן מן הדין שתהיה בטלה ומבוטלת.
נותר רק מקבל ההחלטה הסופי, ראש הממשלה. יש לקוות שהוא יודע להיות קשוב למוסד יותר משהוא קשוב לשריו. זהו עניין לאנשי מודיעין לענות בו. לא לאנשי סיירות.
לכותב המאמר: "סילוק היישות הציונית" זה ביטוי מתוכמם של אנטישמי מטורף,כאילו הוא לא יודע (ואתה לא יודע?)שישראל היא יישות שקמה לפי החזון הציוני.בתרגום לעברית קלה,זו הצהרה על השמדת מדינת ישראל.היטלר גם הצהיר על סילוק "הישות היהודית מאירופה".בנוסף,הנבלה הזו שבאירן,הצהיר פעמים רבות שישראל הוא סרטן שיש לעקור אותו (אתה יודע שבסרטן מטפלים בניתוח עמוק ובהקרנות בחומר רדיאוקטיבי,רמז לחימוש גרעיני אולי?).אדוני הכותב: כל זה לא מספיק לך ?.אנא,אל תעבוד עלינו !
עליך לשאול את עצמך האם "השמדת מדינת ישראל" פירושה כאן גם השמדת אוכלוסייתה. אלו שני דברים שונים. רק פאשיסטים מזהים בין מדינה לבין אוכלוסייתה.
מדינה זו חברת אנשים בעלי אזרחות משותפת. מכאן שהשמדת המדינה היא השמדת אזרחי המדינה. במידה והאיראנים יבצעו זאת באמצאים בלתי קונבנציונלים הם לא יעשו הבחנה בין יהודים למוסלמים. אבל ממת היהי איכפת לאיראנים מהמוסלמים הסונים? כיום הם תומכים בחמאס ובעוד ארגוני טרור בעזה רק משום שהם עושים את עבודתם נאמנה לשיגור טרור על ראשי אזרחי ישראל.
האם הסובייטים בבריה"מ הסובייטים גם הם היו פאשיסטים?
הגדרתך את המדינה מעגלית ולכן ריקה. אתה מכניס לתוכה את מושג ה"אזרחות" בלי לפרשו, שעה שאזרחות אינה יותר מאשר חברות במדינה, ואת מהותה של המדינה עדיין לא גילית לנו.
אני מגדיר מדינה כמנגנון החזק ביותר בשטחו. ויש הבדל תהומי בין מנגנון ובין קבוצת בני אדם. לכן ברה"מ לא היתה זהה עם העם הרוסי, בריטניה אינה זהה עם העם האנגלי, ומדינת ישראל אינה זהה עם העם היהודי.
זה כלל לא נכון. מאיר דגן לא שולל תקיפה באירן, הוא שולל תקיפה באירן *עכשיו* (או יותר נכון, לפני שלושה חודשים). להיפך, בראיון לפני כחודש הוא אמר שאין לשלול תקיפה באירן.
"ראש המוסד, לשעבר, מאיר דגן: תקיפה באיראן – הרעיון הכי מטופש ששמעתי" (הארץ, 7.5.11). דומני שזו התבטאות פחות או יותר ברורה.
כמה נקודות:
1) הטענה כי אחמדיניג'ד אינו מעוניין בהשמדת ישראל היא היתממות במקרה הטוב.
2) התקיפה הצבאית על אירן רחוקה כשנות אור. רק דביל (וניתן לומר על נתניהו הרבה ,אבל דביל הוא לא) יתקוף עתה.
3) בניגוד למה שהתקשורת העלובה מספרת לנו – הסנקציות דווקא עובדות. וחזק.
4) מלחמה וירטואלית מתחוללת במלוא עוזה, והיא שיבשה בצורה רצינית את התכנית האירנית.
5) אין להתלהב מהקולות בעולם הערבי התומכים בישראל בנקודה זו. הרבה סונים היו רוצים שהשיעים והיהודים יהרגו אחד את השני.
אולי תשתף את הלא-ירושלמים בתוכן הגרפיטי?
Once one accepts the basic premise of an attack, finding a way to generate consensus is easy. The real question is why should we make an enemy of the Iranian
people for 1000 years, instead of letting their history take its course when in 50 years or so they will have their Iranian "Spring" and an Iranian nuclear capability will be as dangerous as an Indian one.
גם היטלר נולד באוסטריה ועדיין הוא היה הפיהרר של גרמניה. רוב הישראלים (חוץ מאולי הפלסטינים ומה שנקרא "ערביי ישראל") הם לא צאצאים ישיריםשל החבר'ה שחיו כאן בתקופת התנ"ך.
ליברמן נבחר בבחירות דמוקרטיות.הוא עצמו אין לו משמעות. הוא יכל להיות מאבטח בסופר ויכול להיות מלך ישראל ויהודה ומשיח מבית דוד. הוא יהיה מה שיעשו ממנו. ועשו ממנו שר חוץ. והוא מושחת כמו כל השאר. וביבי עדיין חי ובועט, פחות משנה אחרי פרוץ המחאה הגדולה. ואלי ישי שר הפנים וברק שר הביטחון. ואיך אמר החבר מהתנך: מה שהיה הוא שיהיה,ואין חדש..
אתה טועה אלי בכמה דברים בסיסיים:
המוסד אינו הגוף המוסמך להכריע בשאלת התקיפה באיראן. רק הממשלה, ובפועל ראש הממשלה ושר הבטחון, מוסמכים להכריע. אני משער שזה יהיה לאחר סדרת דיונים ותיאומים בקבינט ועם כמה ממשלות מערביות. אבל במדינה דמוקרטית רק הממשלה הריבונים מכריעה על פעולה צבאית.
הערכת המודיעין הלאומית, ובתוכה הערכת האיום האיראני, נעשית ע"י כמה גופי מחקר והערכה ובראשם אמ"ן מחקר, ולאו דווקא המוסד. המוסד מבצע פעולות סיכול בחו"ל, אולי גם באיראן. אנחנו בידיים טובות. צריך להאמין לביבי ולברק.