הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 באפריל, 2012 14 תגובות

שום דבר בכתבה המאלפת של גידי וייץ במוסף "הארץ" אודות אלדד יניב לא הפתיע אותי במיוחד. בעבר תיעבתי בכל לבי את התופעה; עתה אני סולד גם מהאדם שעומד מאחוריה. ההתחטאויות וההתנצלויות שלו, אלה שעשה בחדרי-חדרים ואלה שהוא עושה עכשיו בפרהסיה, לא מעניינות אף אחד. הוא הוקיע את עצמו על צלב גדול לעיני כל, בתצוגה הכי מחליאה של נרקיסיזם חולני שראיתי אי פעם בעיתונות הישראלית. וכך מסכם עו"ד יניב את פרשת חייו ומעלליו עד כה: הייתי קוזה נוסטרה, הייתי תאב בצע (גרידי), אני אחד מהחזירים בדיר, יש לי חלק לא קטן בהשחתתה של הפוליטיקה הישראלית.

יפה, וייתכן שאנחנו פטורים משימוש בשמות תואר נוספים. אין לנו אלא לתמוך בכל לבנו בזכותו של יניב להגדרה עצמית. אתה בעצם טוען שהתנהגת כמו חלאת המין האנושי, ובכל זאת הענקת ריאיון גלוי לב לכאורה לווייץ, כדי לקבל מחילה קולקטיבית מקבוצת ההתייחסות שלך. למצער, תגזור על עצמך שתיקת נצח, או עשר שנים של גלות מרצון באיזה מנזר בודהיסטי. כאשר תתמרק ותשוב, נבחן מחדש את זכותך להשמיע ולהישמע. בינתיים, כיוון שאתה מודה שעיסוקך בפוליטיקה התנהל כל הזמן על גבול הפלילים, כדאי שמישהו מקורבנותיך יגיש נגדך תלונה במשטרה. לא צריך לאסוף הרבה ראיות. כמעט כולן נמצאות בריאיון ב"הארץ" ולא נותר לפרקליטות אלא לעיין היטב בחומר ואז לשלוח אליך את השוטרים.

טבעי הדבר שיניב שירת במשך שנים את הפוליטיקאי השלילי ביותר בתולדות הממסד הישראלי, אהוד ברק, והיה מוכן להרוס את חייהם של אנשים טובים כדי לקדם את האינטרסים של אדונו. ברק זרק אותו לכלבים, כפי שעשה לכל הפחותים שבבני אדם ששירתו אותו בעבר, וגם לעמיתיו הפוליטיקאים, שרבים מהם עלו עליו במידותיהם המוסריות. ברק בורח מפני תוצאת מעשיו באורח שיטתי, ומשאיר את עוזריו לנקות אחריו. גם עתה הוא עדיין מופקד על המכונה הצבאית הענקית של מדינת ישראל. יניב איננו קורבן של ברק; אנחנו הקורבנות והוא אחד העבריינים שהביאו עלינו את הרעה. מוזר שמי שנסע לאוסטריה כדי להציל את הבוס מהאשמות מוצדקות בשחיתות, העז מקץ כמה שנים להתחשבן עם השמאל העקבי במניפסט המעליב בשטחיותו של "השמאל הלאומי".

כיוון שיניב אינו מורגל בחשיבה רעיונית, אלא חי על הברקות פתע ריקות של פרסומאי בינוני, הוא פעל מתוך תחושה שיש בידו נשק פופולארי כדי לקנות בעזרתו את לב הציבור. הישראלים שונאים את השמאל דווקא בשל מעלותיו ולא בגין חסרונותיו. הצדק וההיגיון שעומדים בבסיסם של טיעוני השמאל מוציא את הבורגנים מדעתם. ברק שונא אותנו, ואנשים כמו יניב נגררו למרכז הלאומני, ועוד מרהיבים עוז ללמד אותנו פרק בהלכות אידיאולוגיה שמאלית. את הסוציאליזם הנציונאליסטי המציאו עוד לפני יניב וחבריו, והוא שהשחית את תנועת המחאה החברתית ועִקֵר אותה מהלהט המהפכני שלה. הוא הצליח בפיקחותו להוביל כמה עשרות אנשים מסוגו (שרובם מתבוננים בקנאה מהולה בהערצה ביאיר לפיד) להפגין את סלידתם מכל פעילות שמאלית אמיתית. יניב ואנשיו תומכים בנשק ההרתעה הגרעיני של שמעון פרס, תומכים בסדר הכלכלי-חברתי הקיים חרף הדמגוגיה הסוציאלית שלהם ומאפשרים לימין להשתולל באין מכלים. כך עזר יניב לחברה הישראלית להידרדר לתהום רעיונית והוא מביא לתוך הקלחת המגונה הזאת את הביוגרפיה האישית שלו, שכולה חרפה וביזיון גם לדעתו שלו. מנקודת ראותי יניב הוא תחתית החבית, ואין לי שמץ של אמון בפוזה הנוכחית שלו. איש צעיר יחסית שהספיק במהלך חייו לחבור לכל הסיטרא אחרא בפוליטיקה הישראלית, החל בברק וכלה באביגדור ליברמן, לעזור לאנשי ההון לשלוט בכולנו ולעמוד מן הצד כאשר האנשים שבהם תמך המיטו עלינו מלחמות ואסונות. הוא אומר בשחצנות הישנה שלו שביבי נתניהו לא יהיה ראש ממשלה. על זה יש לנו שתי שאלות לאיש הקוזה נוסטרה של ישראל: מי שׂמך לקבוע מי ראוי ומי לא ראוי? ובשם איזו חלופה רעיונית אתה תוקף את ראש הממשלה?

אין לי אלא לומר, שנתניהו הוא אמנם איש מרתיע וראש ממשלה שימיט עלינו אסון, אבל לעומת יניב הוא טלית שכולה תכלת. ולא רק ביבי. אם הייתי צריך לבחור שכן לתא שלי בגיהנום, הייתי מעדיף אפילו את הפורע הלאומני שלום אייזנר על פני יניב החלקלק והצבוע. יניב שייך לחבורת המצליחנים של המרכז הלאומני שלא מאמינים בשום דבר ומעולם לא טרחו למצוא פתרונות כלשהם לבעיותיה של החברה הישראלית, למעט המצע המגוחך של "השמאל הלאומי". סא"ל אייזנר הגיע לצבא מתוך ציבור המתנחלים המסוכנים לעתידה של ישראל אבל מעולם לא חיפש לעצמו הטבות על חשבון הציבור. הוא אויב מר של כל שוחרי השלום והשוויון בישראל ולא שייך למחנה שלנו; יניב הוא גורם מזיק בגופנו שלנו, ולעולם לא נוכל להילחם נגד אייזנר כל זמן שהחתרנים מהשמאל הלאומי מכלים את תאינו ושותים את דמנו. כבר מזמן הגעתי למסקנה שעל המחנה הנאור לטהר משורותיו את הלאומנים במסווה של "ציונות", ולחשל את בריתו עם האזרחים הערבים. כל יום שעובר מחזק יותר את המסקנה הבלתי נמנעת הזאת. כאשר איש כמו יניב מתערטל בפומבי, מראה לנו את פצעינו אבל מציג אותם כפצעיו, עלינו להוקיע את צביעותו ולהוציא אותו אל מחוץ למחנה. איש לא הצליח לשכנע אותנו בדחיפות של המשימה הזאת, יותר מאשר יניב בכבודו ובעצמו.

אני מציע שיניב, שהוא עצמו משפטן, לא ירוץ אל הפרקליטים שלו. לא אמרנו עליו דבר שהוא לא אמר בעצמו. הוא ניסה להישמע כאדם שבעצם מתעב את עצמו. על כך נוכל להשיב לו בלב שלם, שיש לנו בעצם מכנה משותף יציב ומוצק: אם אתה בז לעצמך, גם אנחנו בזים לך. אל תעזור לנו במאבק נגד אייזנר וחבריו, שכן אינך בן ברית לשום מעשה פוליטי או רעיוני.

יניב מצהיר שהוא "אהב את הכוח ואת הכסף". אנחנו מאמינים לו. זהו תפקידו להוכיח שכאשר הוא מדבר על תאוות הבצע שלו בלשון עבר, הוא באמת מתכוון לזה. לכן מוטב שלא יפזר שבחים מרומזים על חבריו הניאו-ליברלים, גם אם הם נחשבים לעסקנים מסוג חדש. מוטב שהקוראים ישפטו עד כמה הם מאמינים לזן החדש הזה. הרי מפא"יניקים מהעבר כמו עקיבא גוברין, זלמן ארן, יצחק בן-אהרון, אברהם הרצפלד וקדיש לוז, שהיניבים רואים בהם ירחמיאלים מיושנים, עדיפים עליהם עשרות מונים!

  • פורסם בכל העיר, 25 אפריל 2012
תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. רמי הגיב:

    בשוק בלונדון, מוכר סכינים המליץ לקונים (אני במקרה) על סחורתו ואמר שהיא עשויה פלדה (סטיל) והראיה שהוא יודע כיצד לגנוב (תו סטיל). אלא שהבסטונר החביב התלוצץ ובאמת היתה מרכולתו חוקית ואיכותית, ואילו אלדד יניב מנסה למכור לנו את כישוריו כגנב דעות ולזכות באמצעותם בכיסא בכנסת (בשלב הראשון). נמצא, החברה הישראלית נמצאת ברמה כה נמוכה של מוסריות פוליטית שהיא בוחנת את המסרים שמוכרים לה במקום לפי אמות מידה של איכות, דווקא על פי אמות מידה של שפלות.

  2. שום בצל הגיב:

    כמה שנאה במאמר אחד!

    לא ברור לי מה כל-כך שטחי ומעליב ב"שמאל הלאומי"?
    ואם בכוונתך להקים עם הערבים גוף אנטי שמאל ציוני, הרי שאתה בכפיפה אחת עם נורמן פינקלשטיין ונועם חומסקי תומכי החיזבאללה והגופים המיליטנטיים של איראן, ובכלל, בפירוקה של המדינה הציונית והקמת מדינה פלסטינית בלי יהודים (למעט יהודי מחמד כמוך ואולי כמה נטורי קרטא).
    לא ברור לי כיצד אדם הומניסט כמוך למעשה מייחל לשואה שנייה.

  3. שמעון הגיב:

    אם אינני נמצא בין יניב לאייזנר, האם יתכן ,שאינני נמצא בכלל? אז היכן אני? זו הדילמה .היאוש גובר ואולי צריך להתחיל,לפחות להתחיל ,לחשוב על זניחת הדיבורים וזניחת הכתיבה…ולהתחיל לחשוב על מעשים…אולי?

  4. בן שמואל הגיב:

    אני חושש שחיים ברעם מחמיר עם אלדד יניב. אם ינהג כטהרן (מהמלה טהור), דומני כי מעט מאד אנשים יהיו ראויים להימנות עם מחנהו, אולי רק תינוקות בני יומם שלא דבק בהם רבב. אני נוטה לקבל את ההתערטלות של יניב ככנה (עד שיוכח ההיפך) שהרי לבטח לקח בחשבון תגובות כשל ברעם, ובכל זאת עשה זאת. אם השמאל יאמץ את שיטת ברעם, הוא יצטרך לפסול את לוחמים לשלום, שלפני שינוי עמדתם היו חיילי כיבוש בחברון ולקחו חלק בפעולות דיכוי ועוד רבים אחרים. יש לקבל אותו בברכה כחוזר בתשובה ולשפוט אותו לפי פעילותו -האם הטמיע את השינוי?

  5. אילן סלע הגיב:

    מניין לך, ברעם, שהקלגס אייזנר "מעולם לא חיפש לעצמו הטבות על חשבון הציבור"? התיעוב (המוצדק) – שלא לומר שינאה יוקדת – שאתה רוחש לתולעת יניב אינו מצדיק מתן זיכוי חלקי לאייזנרים למיניהם.

  6. שירה הגיב:

    לא קראתי את הכתבה על הסרח התורן אבל הייתי מהמרת שהוא לא מבקש מחילה קולקטיבית, אלא מנסה להיות סוג של סלב.

  7. דינו הגיב:

    לחיים ברעם:
    כתבת ש"הישראלים שונאים את השמאל דווקא בשל מעלותיו ולא בגין חסרונותיו", ואני תוהה האם באמת מדובר ב"מעלות".
    מה שמרתיע את רוב הציבור היהודי בישראל מהשמאל (זה הנמצא שמאלה ממה שאתה מכנה "שמאל לאומני") הם רעיונות עוועים כמו מדינה דו-לאומית או התנהגות וגישה אנטי ציוניים.
    בעיניהם של הציונים, ואני בהחלט נמנה עם הקבוצה זו, הדברים הללו הם בהחלט חסרונות מסוכנים שגם אם לא ימומשו אלא רק יועלו שוב ושוב – הם פוגעים במדינת ישראל ע"פ הגישה הציונית, ובשום אופן לא יכולים להחשב כמעלות.

  8. דני הגיב:

    כדי שאדם באמת ישתנה, ועוד בגילו של יניב, הוא צריך לעבוד חזק מאד על עצמו, ובדר"כ מדובר בתהליך שלוקח שנים. אני לא מכיר הרבה אנשים ש"השתנו". אולי חשבו שהשתנו, רצו להשתנות, אבל בסופו של דבר, ברגע האמת, אם אין עבודה פנימית אמיתית, שינוי לא יבוא. יניב הוא לא הבודהה, וביתו המפואר הוא רחוק מלהיות עץ הבודהי … כך שמבלי להכיר את אדם יותר מדי, אני מהמר ששינוי משמעותי או הארה פתאומית לא היו פה. אבל בל נשפוט אותו לחומרה – הוא אדם כמו כולנו, עם חולשות אנושיות. נאחל לו הארה מהירה, ושפע ברכות!

  9. איתן לרנר הגיב:

    דינו,

    מה לך כי תלין על השמאל שדוגל כדברייך בדו לאומיות בין השאר?הרי מי שמוביל את המדינה לדו לאומיות הוא הימין והמרכז הלאומני. הרעיון של שתי מדינות לא צלח ולא בגלל השמאל אלא בגלל רצון הימין להמשיך ולספח את השטחים. למרכז נוח לדבר על שתי מדינות אבל כולם יודעים שזה מס שפתיים ואות מתה מכיוון שכבר לא ניתן להוציאו אל הפועל וגם לא רוצים בכך.
    שנית, מה ההיצמדות אל הציונות כמנטרה . הציונות סיימה את תפקידה זה מכבר בכך שבנתה בית לעם היהודי. האם לא די בכך?

  10. חיים ברעם הגיב:

    איתן, אני מזדהה עם כל מלה הפעם

  11. מישהו הגיב:

    חיים ברעם כל הכבוד על דברים נכוחים. בקשר לברית של השמאל עם הערבים – אתה טוען את זה כבר שנים אבל בשטח יוק, איפה המפלגה הזו המשותפת לשמאלנים ולערבים חילוניים?? (ואני לא מתכוון לחד"ש ה גריאטרית והגרוטסקית שמדברת כאילו סטאלין עוד כאן)

    • אלכס מסיס הגיב:

      למה חד"ש היא "גריאטרית" ? בדקת את תעודות הלידה של חבריה ונציגיה בכנסת בהסתדרות ובמועצות המקומיות?
      פטפוטי-סרק אינם תחליף לוויכוח רציני.

  12. חיים ברעם הגיב:

    המפלגה הזו היא חזון אחרית הימים. בינתיים עלינו להתמודד עם חומרי המציאות העלובים

  13. רפי אשכנזי הגיב:

    חיים ברעם, איבדתי אותך לגמרי!
    כל אמירותיך על אלדד יניב, נכונות ויפות.
    מעבר לכך, ההתבטאויות שלך כלפי ימין ושמאל כאחד, הזויות!
    אני, בקראי את מאמרו של וויץ על יניב, המלצתי לחבריי להדפיסו ולשמרו לתמיד…
    מעבר לכך, ההשתלחות שלך לכל עבר לימין ולשמאל, כלפי כל מי שאיננו בדיוק חושב כמוך, היא ביטוי לשתלטנות מסוכנת. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של אנשים שלא יכלו לדור בסמוך למי שחושב לא בדיוק כמתם. ברוב המקרים זה התחיל בדברי פולמוס, במיקרים אחרים זה נמשך בגדרות תייל מגדלי שמירה והרבה מתים לאחר מכן…

הגיבו לחיים ברעם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים