הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 במאי, 2012 5 תגובות

ב-8 במאי, שאול "בקיץ הקרוב אני אנהיג את המחאה החברתית" מופז הרים את הראש, הישיר מבט, הוציא את האבר שלו ונפנף בו מול פרצופה של האומה. את ההחלטה האמיצה הזו הוא קיבל עוד יום קודם, במה שצריך להיקרא "פוטש הסלון ברחוב בלפור". 67 שנים בדיוק לאחר כניעתו של המשטר הפשיסטי שאיים לבלוע את העולם, רקחו שלושה קצינים במיל' רעיון גאוני – להישאר בשלטון ללא מתנגדים. "או אנחנו או אנחנו".

amoposeהפגנה בתל אביב נגד ממשלת האחדות, 8/5/12 (צילום: אקטיבסטילס)

אבל מה אנחנו רוצים מהם? הרי הקומבינה הזו באה כדי לתת "ביטוי להסכמה הלאומית הרחבה". הסכמה, בטח, הסכמה – אם ראש האופוזיציה מסכים להיכנס לקואליציה עם בנימין "שקרן" נתניהו, כנראה שיש הסכמה. למשל, בסעיף  5 להסכם הקואליציוני מוסבר שיש הסכמה על כך שיש לבצע חקיקה ש"תגביר את היציבות והמשילות", כלומר לתת למנהיגים עוד כוח. כמו שעושים במדינות מתוקנות כמו צפון קוריאה. אה, וגם "ליצור רצף שלטוני". רצף שלטוני זה בעצם שלטון ברצף, כמו, נגיד, זה של פרנקו בספרד. הסכם הביבים נחתם בידיעה כי ניתן לשנות את שיטת השלטון ברוב של 94 מנדטים. אבל בעצם, למה לשנות? שלושת האורחים של שרה ביום שני בערב הגיעו למצב שיש להם כוח של 78 אחוזים מהציבור. בפעם האחרונה שמובארכ נבחר הוא קיבל 88 אחוזים. גם לו היה לאן לשאוף – אסד קיבל 97 אחוזים מהקולות לפני 4 שנים. ערבים, ערבים, אבל לפניך.

בסך הכל צריך מנהיגים חזקים, כאלו שיודעים מה האומה רוצה. נגיד אלו שמרכיבים את החונטה הישראלית הראשונה. לפעמים הם אפילו יודעים יותר טוב מהאזרחים. מה זאת אומרת לפעמים? בדרך כלל. אודי, למשל, יודע איך ומתי מפציצים כורים אטומיים. שאולי מחובר לעם וכמעט הוביל מחאה-שאולי-הייתה-פורצת. ביבי? הוא השגריר הכי טוב בעולם. שגריר. אבל בכל זאת – הם כמו אבא ואמא ששירתו בסיירת מטכ"ל. הם דואגים לנו. למשל, הם הסכימו על תקציב לשעת חירום להגנת האומה (מפני האלימות המסוכנת של אנרכיסטים, קומוניסטים, הלניסטים, חומיינייסטים ותומכי שלי יחימוביץ'). זה לא סתם תקציב – הוא מנוסח לאור המחאה בקיץ, הוא עומד על הסכמה לאומית (נציונליסטית) והוא חברתי (סוציאליסטי).

אין מה לומר. אנחנו מורידים את הכובע ומוחאים כפיים. ההסכמות בין הגנרלים בדימוס שלנו נעשו בצורה כמעט שקופה, כלומר ללא בעיה או אתיקה פוליטית. לא התאמצו אפילו לשקר לנו – התבשל הסכם במעיים, נחתם על השולחן ואנחנו נשלחנו להקיא בשירותים. בניגוד לכל מיני משטרים חשוכים של גויים, אצלנו אף אחד לא הכחיש, לא עיוות, לא שיקר. עשיתם את כל זה בלי שהייתם צריכים אפילו לשרוף איזה רייכסטאג.

או אנחנו או אנחנו, אומרים לנו שלושת החברים. בינתיים זה תבחרו או תתעלמו. כמה זמן ייקח עד שזה יהיה תבחרו או תיעלמו?

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. על סף התהום הגיב:

    שום חקיקה או 'גועליציה גדולה' לא תצליח למגן משימה איומה ובלתי-אפשרית. אין בנמצא מודל של חקיקה שתציל את ישראל מהשלום, או כזו ש"תגביר את היציבות והמשילות". גם בגרמניה של טרום מלחמת העולם השנייה היתה "הסכמה לאומית רחבה", וראו מה קרה. אז מה הם (נהנתניהו-ברק-ליברמן-והחדש) עושים? מחלקים את העוגה (ואת השכר וההון) ללקקנים שמתקרבים לצלחת. ולציבור? – משאירים עצמות שדופות, וסיפורי הצלחה [שיהפכו לכשלים נוראיים, ב'עתיד' לבוא שעלהם נדווח בועדות חקירה 'וינוגרדיות' שתמנה הגועליציה לעצמה] של מלחמות שולל נוראיות.

  2. דוד עציון הגיב:

    מה שעשה שאול מופז מספיק בעייתי, בלי הצורך להשוות את ישראל לצפון-קוראה, משטרים ערביים רצחניים, פרנקו או השלטון הנאצי. כל השוואה מיותרת, כזו מבזה בעצמה את הביקורת על מה שקורה כאן.

  3. אנג'לו איידן הגיב:

    לכן, יישר כוח ל-"מדינות מתוקנות כמו צפון קוריאה" שעומדות עם המנהיגים שלהן למען עמיהן בחזית מול ונגד השרשרת האימפריאליסטית של הקפיטליזם, כולל מדינת ישראל. לכן, יישר כוח גם למדינות של משטרים, כמו בסוריה ובאיראן, ולמנהיגים שלהם. לכן, יישר כוח לארגונים ולמנהיגים האמיצים, כמו אלה, במיוחד האסלאמיים הפונדמנטליסטיים וכולל הקצינים שלהם, המתעמתים, למען העצמאות הלאומנית (NATIONALIST), עם "חופש" הכובשים והמשעבדים של הדמוקרטיה ה-"נאורה" המערבית.

  4. עובד הגיב:

    תודה לכותב שהזכיר לנו שהמעשה האיום התרחש "67 שנים בדיוק לאחר כניעתו של המשטר הפשיסטי שאיים לבלוע את העולם". נכון שאין שום קשר עם נושא המאמר, אבל למה לא לדחוף להמון המטומטם איזשהו קשר למשטר הנאצי? בטח יהיו כמה שיקנו את הסחורה.

הגיבו לדוד עציון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים