הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 במאי, 2012 60 תגובות

"מנהיג אחד, עם אחד, ממלכה אחת"

שעה שהכנסת ישבה עד מאוחר בלילה וכבר אישרה בקריאה ראשונה את החוק לפיזורה לקראת הבחירות שנקבעו ל-4 בספטמבר, נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה מנהיג סיעת קדימה שאול מופז, ורקחו הסכם לפיו מצטרפת קדימה לממשלה והבחירות המוקדמות מבוטלות.

ההפתעה הייתה מוחלטת. הפעם הצליחו הפוליטיקאים למנוע כל הדלפה. אותם עיתונאים שמתגאים במקורות הפנימיים העומדים לרשותם ומצליחים שוב ושוב להביך את הממשל בפרסום ידיעות שאין הוא מעוניין בפרסומן, עמדו הפעם משתאים, חלקם אף נעלבים, איך לא עלו על כך.

מפלגת קדימה התגלתה כאופוזיציה רופסת לממשלת נתניהו. חלק ניכר מחבריה הם אנשי ליכוד לשעבר ויש ביניהם מי שבהשקפתם  ממוקמים ימינה מהליכוד. מספר חברי כנסת מקדימה היו שותפים לחקיקה האנטי דמוקרטית שנועדה לפגוע בארגוני שלום וזכויות אדם. זו מפלגה שרואה עצמה מפלגת שלטון שרגילה לינוק מעטיניו. זו מפלגה שהנהיגה את הממשלה בפלישה לעזה (עופרת יצוקה) וראשיה נושאים על גבם את המשא המעיק של פשעי מלחמה. בבחירות האחרונות ב-2009 איבדה המפלגה את השלטון לנתניהו, ומאז לא מצאה את מקומה באופוזיציה. היא הלכה ואיבדה גובה ובסקרים האחרונים התרסקה מ-28 חברי כנסת כיום, ל- 10 ולעתים פחות.

מנהיגה החדש של קדימה, שאול מופז, בעברו רמטכ"ל ושר ביטחון, שצבר בשני תפקידיו מוניטין של יחס אכזרי לעם הפלסטיני, ראה את  הסקרים וחיפש כל דרך למנוע בחירות קרובות, וכך נולד הרעיון להצטרף לקואליציה הממשלתית. נתניהו קיבל את קדימה במחירי סוף העונה. בעוד לסיעתו של שר הביטחון אהוד ברק יש 4 שרים מתוך 5 חברי כנסת, לקדימה יש שר אחד, ללא תיק, מופז, על 28 חברי כנסת. ככה זה כשאין לך קלפי מיקוח.

הצטרפות קדימה לממשלת נתניהו עוררה זעם רב, בעיקר בגלל שקריו של מופז.  24 שעות בטרם הצטרף לממשלה, עוד הצהיר כי בשום אופן לא יצטרף לממשלת נתניהו, אותה הגדיר כ"אטומה וכושלת" ובטרם נקפו 24 השעות זחל על גחונו לממשלה, ותירץ זאת, איך לא, ב"טובת המדינה", בשום אופן לא שיקול אישי. המסכן ממש מקריב עצמו לרגל "המצב החמור" ו"הסכנות" האורבות לישראל. הפטריוטיזם כמפלטו של הנבל. עם כל גועל הנפש שפוליטיקאים כמו מופז מעוררים, צריך לומר ביושר כי מקומה הטבעי של קדימה בממשלת נתניהו.

הימין שולט בישראל, קדימה היא מפלגה ימנית, ועל כן שם מקומה.

עם הצטרפותה של קדימה לממשלה, שולט נתניהו בקואליציה הגדולה בתולדות ישראל. 94 חברי כנסת, מתוך 120 הם עתה חברים בקואליציה הממשלתית.  אליהם יש לצרף את ארבעת חברי הכנסת ממפלגת הימין הקיצוני, האיחוד הלאומי, שהיא הגירסה הישראלית של המפלגה הניאו נאצית היוונית "שחר זהוב" שנכנסה עתה לפרלמנט היווני. המחמירים יצרפו גם את שמונת חברי הכנסת של מפלגת העבודה,  שהיושבת ראש שלה נזהרת לא לומר מלה רעה על הכיבוש וההתנחלויות, והביעה את נכונותה להיכנס לממשלה בראשות נתניהו.  זה מעלה את הרוב הימני ליותר  מ- 100 חברי כנסת. רוב כה מוחץ של הימין מעמיד את הדמוקרטיה במבחנים קשים. זהו רוב דורסני שעלול לגבות מלחמה ישראלית נגד איראן, ימשיך את הכיבוש וייזום צעדי חקיקה נוספים נגד פעילי שמאל וזכויות אדם.

ישראל מתקרבת לשלטון של מנהיג אחד, עם אחד וממלכה אחת.


סימנים מבשרי רעות

בעוד פחות מחודש נציין 45 שנים לכיבוש. בישראל "היהודית והדמוקרטית" אין כמעט זמרות וזמרים יהודים הנמנים עם אומני השורה הראשונה שיצאו נגד משטר הכיבוש, הדיכוי והאפרטהייד. ב-45 שנות הכיבוש אפשר לספור על אצבעות יד אחת זמרות וזמרים ששילבו בהופעותיהם מסרים נגד ההתבהמות של החברה הישראלית שהכיבוש הוא אחד ממאפייניו וסוכניו. אין לנו את ג'ון באאז ופיט סיגר האמריקאים או  מרסדס סוסה  הארגנטינאית, שבהופעותיהם היה תמיד מסר של חירות, שוויון,  זכויות אדם ותמיכה בנאבקים בעריצות.

כמובן שיש זמרות וזמרים צעירים, יהודים ופלסטינים, שאינם ידועים לקהל הרחב, המחויבים למאבק בכיבוש והם מופיעים במקומות צנועים, מעין חצי מחתרתיים. הם לא יושמעו בתחנות הרדיו הפרטיות או הממלכתיות, ולכן לא יצאו מאלמוניותם. יחד עם זאת יש פה ושם, בצמצום רב, זמרות וזמרים מוכרים שעדיין מושמעים בערוצי מוסיקה, על אף תווית שמאלית שמלווה  אותם.  כשאני חושב על זמרת או זמר מליגת העל המחויבים לשלום, דו קיום יהודי ערבי, מאבק בגזענות ושלילת הכיבוש, אני נופל הישר על שמה של אחינועם ניני, יהלום נדיר בשמי השירה הישראלית והבינלאומית.

לפני מספר שבועות ציינה ישראל את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. זהו יום של טקסים בבתי קברות ונאומים מלאי פאתוס של פוליטיקאים  וגנרלים שיש בהם הרבה פולחן מוות מטובל בלאומנות ומיליטריזם. יש משפחות שכולות שמאסו בטקסים הרשמיים ובניצול ציני שהממשלה והצבא עושים בשכול.

כך קם לו ארגון מופלא של משפחות שכולות, ישראליות ופלסטיניות, תחת השם פורום המשפחות השכולות, שמתעלים את הכאב לשיתוף פעולה, לראיית האדם הכואב בצדו השני של המתרס, לדיאלוג של שלום, ליצירת מציאות  שתסיר מעלינו את אימת המלחמה והשכול. משפחות אלו ניחנות באומץ לב ציבורי, בעוצמה נפשית, מוסרית ורוחנית.

מזה שבע שנים מקיים הפורום יחד עם ארגון לוחמים לשלום,  אירוע אלטרנטיבי בערב יום הזיכרון. כך גם השנה. אחינועם ניני הופיעה בערב זה וכך נתנה ביטוי לתמיכתה במאמץ של משפחות שכולות משני הצדדים ליצור, מתוך הכאב, גשר של הבנה והידברות.

הופעתה של ניני בערב הזיכרון הישראלי פלסטיני גרר תגובות אלימות ומתלהמות של חברי כנסת מהימין שלא לדבר על טוקבקים שעיקרם גידופים וקריאות לחרם עליה, משל הייתה אויבת האומה. על פי עוצמת השנאה שעלתה מהימין, אני חרד שאילו יכלו היו תולים אותה בכיכר העיר. אם זהו היחס לאחינועם ניני, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, מה צפוי לגרעין היותר קשה של השמאל?

הסימנים מדאיגים.

בירושלים נעצר ד"ר מאיר מרגלית, חבר מועצת עיריית ירושלים ופעיל בוועד נגד הריסת בתים.

בתל אביב הורדה הצגתה של נטלי כהן וקסברג צפירמיהו. ההצגה מותחת ביקורת נוקבת על הכיבוש והגזענות.  ההצגה הועלתה מטעם ובמימון תיאטרון הנגב הפועל במועצה האזורית אשכול. על פי דרישת המועצה האזורית אשכול, הסיר התיאטרון את תמיכתו מההצגה.

בתל אביב הפעילה המשטרה אלימות נגד מפגיני שמאל שמחו על התרגיל המסריח של מופז, ועצרה מספר מפגינים, כולל שני עיתונאים שבאו לכסות את ההפגנה.

בתל אביב זרק יהודי בקבוק תבערה על גן ילדים של  ילדים אפריקאים.

המחנק כאן הולך ומחריף. תכינו תרמיל נדודים.


מכתב ששלחתי לפרקליט הצבאי הראשי

לכבוד                                           8 במאי 2012
תת אלוף דני עפרוני
הפרקליט הצבאי הראשי
צה"ל

בעיתון "הארץ" (2 במאי 2012) פורסם כי סגרת את תיק החקירה בפרשת טבח משפחת סמני שהתרחש ב-5 בינואר 2009 בשכונת זייתון בעת פלישת הצבא הישראלי לעזה, (במינוח הרשמי "עופרת יצוקה").

100 מבני משפחת סמני, כולם אזרחים, בהם ילדים, נשים וזקנים, רוכזו בבית אחד על פי הוראת צבא הפלישה. אל הבית נורו טילים על פי פקודת אל"מ אילן מלכא, שהיה מפקד חטיבת גבעתי בזמן המבצע.

כתוצאה מהירי נהרגו 21 מבני המשפחה, שכללו שלושה תינוקות, שישה ילדים בגילאי 5 עד 16 ועוד 40 נפצעו. חיילי גבעתי, בפקודת מפקדיהם, מנעו סיוע רפואי לפצועים ובמשך שלושה ימים נותרו הפצועים בבית עם גוויות ההרוגים. כתוצאה מכך מתו עוד שמונה בני אדם. משפחת סמני המורחבת איבדה  29 מבנותיה ובניה מידי חיילי הפלישה. זהו סדר גודל שמזכיר לי אובדן משפחות יהודיות בתקופת השואה.

מדובר בפשע מלחמה מובהק, אבל איש לא יועמד לדין. מעל החלטתך, פצ"ר עפרוני, לפטור את החיילים ומפקדיהם מאחריות לטבח, מתנוסס הדגל השחור של אי חוקיות.  החלטתך היא פשע מלחמה נוסף.  החלטות מסוג זה היו עילה להעמדתם של שופטים גרמנים לדין במשפטי נירנברג.

בעוד אתה סוגר תיקים של משמידי משפחות, בתי המשפט הצבאיים שולחים למאסר ילדים בני 13 על שהביעו את סלידתם מהכיבוש בזריקת אבנים על רכבים צבאיים משוריינים, מבלי שנגרם נזק לאיש או לרכוש.  בישראל אתה מוגן אולם מחוצה לה יש בתי דין השופטים פושעי מלחמה ואני מקווה שבפני אחד מהם תידרש לתת דין וחשבון.

                                                גדעון ספירו


יום הנכבה

בחגיגות ערב יום העצמאות (25 באפריל 2012 ) הטילה משטרת תל אביב מצור על משרדה של  עמותת זוכרות. אין יוצא ואין נכנס. מטרת העמותה, בין השאר, להעמיק את המודעות היהודית לאסונם של הפלסטינים ב-1948.

nakbaמתוך התערוכה "ביזה מכוננת" (צלם: פרד צ'סניק, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, 22.4.1948)

בכוונת חברי העמותה היה לחלק לקהל חוברות בה צוינו כל הכפרים הפלסטינים שישראל הרסה. המשטרה החליטה למנוע זאת באמצעות המצור. למשטרה לא הייתה כל עילה להטלת המצור, זו הייתה התנכלות לחופש הביטוי. כך פועלת משטרה פוליטית במשטרים טוטליטריים. שניים מחברי העמותה נעצרו, מעשה שאני מכנה בריונות והתפרעות משטרתית. הטלת המצור מצטרפת לסימני האזהרה בדבר שחיקה הולכת וגוברת של נורמות דמוקרטיות.

ב-15 במאי מציינים הפלסטינים בתוך ומחוץ לישראל את יום הנכבה. אין ספק שהקמת מדינת ישראל היא אסונם של הפלסטינים. במלחמת  1948 (העצמאות) גורשו ו/או ברחו בין 750 ל-800  אלף פלסטינים מתוך קצת למעלה ממיליון.

ב-1948 הייתי ילד בן 13 וגרתי בירושלים בשכונה היהודית הקרובה ביותר לקטמון הערבית. לאחר שקטמון נכבשה היא הייתה שכונת רפאים. כילד נכנסתי לשכונה וראיתי  שם מראות שמלווים אותי מאז: משפחות נסו על נפשן באמצע הארוחה. הצלחות  היו עדיין מסודרות על השולחן עם שיירי אוכל. לפי מספר הצלחות ניתן היה לחשב את גודל המשפחה. באחד הבתים שבהם היו השולחנות עדיין ערוכים, לקחתי מזלג כמזכרת. כאשר חזרתי הביתה הראיתי אותו לאבי. הוא שאל אותי "זה שלך"? "לא" אמרתי והבנתי שעשיתי דבר לא ראוי. "לך תחזיר אותו" פסק אבי, וכך עשיתי. חזרתי לבית הפלסטיני והחזרתי את המזלג למקומו. למדתי מזה לקח לכל החיים: לא להשתתף בביזה, לא לקחת מה שלא שלי. הביזה היהודית מקטמון זכורה לי היטב. ביתנו היה קרוב לכביש המוביל לקטמון וראיתי את התנועה הסואנת (יחסית לתקופה) של הטנדרים העמוסים בביזה, בעיקר מקררים וריהוט, משום שבקטמון גרו פלסטינים בעלי יכולת כלכלית.

הפלסטינים הם מהיבטים מסוימים קורבנות השואה. שהרי ברור לכל אדם משכיל כי אלמלא השואה, ואלמלא אלפי פליטים יהודים שנותרו במחנות בגרמניה שהיו מסורבי הגירה לארצות המערב, לא הייתה עצרת האו"ם מחליטה ב-1947 על חלוקת ארץ ישראל/פלסטין לשתי מדינות. (מישהו צריך להביא לידיעת אחמדינג'אד – שהכחשת השואה משמעותה גם הכחשת הנכבה).  הקמת מדינת ישראל הפכה את הפלסטינים לעם של פליטים. אנחנו, כעם של פליטים שגרם לפליטות הפלסטינית, צריכים להצטייד במנה של נאורות ולגלות, בחלוף למעלה מ-60 שנים, אמפתיה לסבלו של העם השכן.

יש דברים שאי אפשר להחזיר לאחור. אוניברסיטת תל אביב לא תחזור להיות שייח מוניס, ואני גם לא תומך בחזרה כוללת של פליטים, כל עוד מדובר על פתרון של שתי מדינות (במציאות של מדינה אחת, הסיפור שונה). אבל חשוב שישראל תכיר בעוול שגרמה  ותראה רצון אמיתי לתרגם זאת למעשים. למשל, ממשלת גרמניה החזירה למשפחתי בית בברלין שהיה שייך לאימי. מדוע לא להחזיר בתים לבעליהם הפלסטינים וגם לשלם להם שכר דירה על שנות המגורים בנכסים שלהם?

מכאן יובן שאני תומך בסטודנטים יהודים וערבים שהחליטו על פעולה ביום הנכבה באוניברסיטת תל אביב שתביא לידי ביטוי את האבל על מותם של 18 אלף פלסטינים במלחמת 1948. הארגונים הפשיסטים "אם תרצו" ו"ישראל שלי" כבר הרימו קול זעקה ודרשו מהאוניברסיטה לבטל את האירוע. אני מקווה שהאוניברסיטה לא תתקרנף ותיכנע לבריוני הארגונים האלה.

תגובות
נושאים: מאמרים

60 תגובות

  1. מעולמה הרוחני של ג'ון באאז הגיב:

    "בוב דילן אינו אלא יהודי בשם רוברט אלן צימרמן". עם פעילי שלום כאלה לא פלא שכל הזמן יש מלחמות.

  2. בטטה הגיב:

    כקאטו הזקן הנודניק והטרחן עלי לחזור שוב על דברי מימים ימימה-

    ישראל היא מקרה אבוד וגורלה נחרץ להיות כסופה של ספרטה או במקרה הטוב דרום אפריקה.(בדרום אפריקה גם הנשק הגרעיני לא הציל את משטר האפרטהייד).

    כנראה צדק אבא אבן המנוח שהתאכזב מהמדינה שטרח לעזור בהקמתה כאשר קבע כאשר היגר בערוב ימיו לניו יורק ,כי כאשר אוספים את היהודים ביחד מקבלים ערימת זבל בואשת ומצחינה.

    מי שלא רוצה למצוא את עצמו בגולאג או על עמוד התליה בכיכר העיר מוטב שיכין תרמיל נדודים. מאות אלפים בהם שועי הארץ כבר עשו זאת מזמן.

  3. דינו הגיב:

    לספירו שלום,
    קצת לא ברורה לי מטרתו של אותו יום אבל על מותם של 18 אלף פלסטינים במלחמת 1948 .
    הרי על הערבים בתחומי ארץ ישראל ומחוצה לה מוטלת האחריות על דחיית החלטת החלוקה ופרוץ המלחמה, שאם היתה מסתיימת אחרת – יש לי תחושה שגם משפחתך וגם משפחתי היו ממשיכות לנדוד, אם כמובן היו שורדות את "טוב הלב" הערבי של אותו זמן.
    כמובן שחבל על כל קורבן או סבל באשר הוא, אבל שהמדינה (או מוסד כמו אוניברסיטה) ישתתפו באבל של הצד התוקפן ודוחה הפשרה, שבא לחסל את היישוב היהודי כאן?
    כמו שאומרים חבריך: "יש גבול!"

  4. ק.א. הגיב:

    אני רחוק מלהיות מבקר מוזיקלי, ואומנות לא היתה הדגש התרבותי שגדלתי עליו ביש-רעל. אז בקשר ל"מסרים נגד ההתבהמות של החברה הישראלית" במוזיקה ישראלית, ברצוני לציין את 'אינפקציה' (כתבה עליהם הועלתה ב ynet אתמול).
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4227486,00.html
    כבר מהשם של ההרכב המוזיקלי אפשר לקבל רמז לזיהום שמורחים ומפנקים אותנו בו מילדות.
    גם אם יש לאנשים בעיה עם הסגנון המוזיקלי הרי שהמילים בשירים שלהם אומרות הכל.
    (דומני שאין שום מקום אחר בעולם שיכול היה להצמיח בקורת בעצמה כזו).

  5. ג'מאל עאשור הגיב:

    יום ששונכם הוא יום אסוננו" ,הצדק המוחלט הוא להכיר בנכבה פירושה להכיר בעוול ובאסון שנעשה לעם הפלסטיני ,כדי לפצות את העם הפלסטיני מהעוול על מדינת ישראל להתפרק ולהפוך את המילה ניצחון למילה תוקפנות וכיבוש וכישלון ,ישראל לעולם לא תכיר בזה ,"או הם או אנחנו" ,כך הם מבינים.לדבריהם הדבר האפשרי לעשות הוא להסביר את הנכבה כאירוע נורמאלי ביחס לנסיבות ההיסטוריות, ובה בעת כאירוע לא מוסרי נושא כאב רב.לדבריהם הסכסוך המורכב דורש לא רק שיפוט מוסרי, אלא הבנה סוציולוגית של התנאים מהם כל צד נדחק ,ההמשך יבוא.

    • דינו הגיב:

      שלום ג'מאל,
      תהיתי היכן חשבון הנפש הפלסטיני על האלימות כנגד היישוב היהודי, אלימות אותה הוביל בראשות המופתי חאג' אמין אל חוסייני.
      היכן חשבון הנפש על קבלת אדם שכזה (המופתי) בתור מנהיג,
      והיכן חשבון הנפש על דחיית החלטת החלוקה ופתיחה במלחמת 48?
      נראה שבד בבד עם חוסר ההכרה של ישראל בעוול הנכבה, גם הפלסטינים עצמם לא מכירים באלימות ובתוקפנות שלהם, ובכך שהם כתבו את עתידם במו ידיהם.
      לצערי, תרומתם של ערביי ארץ ישראל לנכבה היתה מכרעת.

      • תרומה מכרעת הגיב:

        "" תרומתם של ערביי ארץ ישראל לנכבה היתה מכרעת"

        בכך שהיו חלשים מדי להתנגד לקולוניאליזם הציוני בחסות המעצמה הבריטית ואח"כ בתמיכת ברית המועצות

        • דינו הגיב:

          "חלשים מדי להתנגד לקולוניאליזם הציוני"?
          ישנה תופעה מוזרה אשר צצה כאשר אני מזכיר כאן את שמו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני. כאשר זה קורה, משקפי מולטיפוקל של קוראים מסויימים מפסיקים לעבוד והמילים חומקות מבלי להגיע לעיניהם.
          הנאציזם הצרוף של של הפושע הנ"ל הכתים והשחית את המאבק הפלסטיני ע"י איחודו עם המטרה הנאצית.
          אין יהודי שפוי בעולם שמצר על כך שהמאבק הפלסטיני היה "חלש מידי".
          להלן חומר קריאה רלוונטי:
          http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3465.htm

          • חג' אמין כמפלטו האחרון של הנבל הגיב:

            תג' אמין עשה בדיוק מה שהציונים עשו, חיפש מעצמה שתציל אותם מציפורני הקולוניאליזם הציוני שגובה ע"י האימפריה הבריטית
            היו גם ציונים שחשבו שהבריטים לא מספיק עקביים בדחיקת הערבים וכדאי לנסות אצל הנאצים.
            ועוד, כשעמדת הריטים לא תאמה את העמדה הציונית בתקופה המכריעה להקמת מדינה פנו הציונים לסטלין שבלעדיו לא היתה קמה מדינת ישראל והרי אליבא דדינו דנן סטלין היה אפילו גרוע מהיטלר אז מה ההבדל?

          • דינו הגיב:

            אני רואה שתגובתי ל"חג' אמין כמפלטו האחרון של הנבל" לא פורסמה. ברשותכם אנסה שוב, בניסוח אחר:
            חג' אמין לא עשה "בדיוק מה שהציונים עשו", אלא היה גרוע מהם אלפי מונים. ולא מדובר רק על תוכניות וקירבה להנהגה הנאצית, אלא מעשים ונסיונות של השמדת יהודים בפועל. שלא לדבר על כך שהוא היה מנהיג הפלסטינים, לעומת הקיצוניים שבציונים שפועלם בטל בשישים לעומת האדמור אל-חוסייני.
            עצם ההשוואה מראה על חוסר יכולת (של הפלסטינים? של השמאל העיקבי?) להבין ולהודות בקיום דמון שכזה, שהצליח להשמיד גם את צדקת המאבק הפלסטיני

          • מתחמק ולא ניצל הגיב:

            אם אין לך תשובה משכנעת מוטב שלא תשיב

            ההשוואה היא לא עם מיעוט הציונים שניסו להתחבר לנאצים אלא עם התועה הציונית כולה שחברה לבריטים על מנת להשתלט על פלסטין ולדחוק את ילידיה ועם סטלין כשנזקקה לו בהקמת המדינה.

            הבריטים לא היו כ"כ גרועים .במושבותיהם כמו הנאצים אבל רק קצת פחות וסטלין…

          • דינו הגיב:

            למגיב "מתחמק ולא ניצל": דאגתך לענייניות התגובות נוגעת לליבי, אבל ההערה האחרונה שלך אינה רלוונטית.
            בתגובתך הקודמת כתבת בפירוש "היו גם ציונים שחשבו שהבריטים לא מספיק עקביים בדחיקת הערבים וכדאי לנסות אצל הנאצים".
            מה זה אם לא נסיון נואל להשוות בין אותם ציונים לבין המופתי, שעשה הרבה מאוד בשירות הנאצים?
            לגבי שאר המעצמות (בריטניה, בריה"מ) – אין דינם כדין גרמניה הנאצית, ולא צריך להרחיב. למרות שסטאלין אכן גרוע כמעט כמו היטלר. אגב, אשמח אם תגבה אותי בענין הזה בוויכוחים עתידיים לגביו.

      • בטטה הגיב:

        הפלסטינים עשו את חשבון הנפש מהטעות ההיסטורית האיומה של המופתי.
        אני ממליץ לך לטרוח ולהשיג את ספרו של אבו איאד ואריק רולו "ללא מולדת" שם יש פרק שלם
        של התחשבנות כולל בפגישה אישית של אבו איאד וחבריו למאבק עם המופתי לפני מותו.

        • התנצלות מיותרת הגיב:

          לשמאל האנטי ציוני יש בהחלט הזכות המוסרית לגנות את המופתי שחבר לנאצים ואחרים שחוברים למשטרים אפלים. לציונים אין

  6. עמי כהן הגיב:

    אין ספק, מאמר "דמוקרטי" למופת…
    השיטה הדמוקרטית נפלאה, כל עוד היא משרתת את מטרותיו של ספירו. ברגע שאינה, יש מחנק וצריך להכין תרמיל נדודים (ועל כך נאמר-איום קטן מאוד). מחאה היא עניין חיוני כשמדובר במטרה הצודקת לדידו של ספירו (אחינועם ניני) אבל מחאה מהכיוון השני (אחינועם ניני) איננה.
    ניפלא.

  7. דרור הגיב:

    עד כמה שהבנתי אחמדינג'אד אינו מכחיש את השואה אלא אומר שאין היא הצדקה להקמת מדינת ישראל.

    • דינו הגיב:

      עד כמה שאני הבנתי, אחמדיניג'אד ערך כנס שבו נאם ז'ורז' תיל שאמר ש"השואה היא שקר ענק. יהודים נרדפו על ידי הנאצים – זה נכון, והם גורשו – גם זה נכון, אולם לא היה מכונת השמדה באף מחנה – לא היו תאי גזים". נואם אחר בכנס היה מנהיג הקו קלאקס קלאן, דיויד דיוק.
      לסיכום, לומר את מה שאמרת על אחמדיניג'אד זה כמו לומר שאריק שרון לא רצח במו ידיו פלסטינים בסברה ושתילה, הוא "רק" איפשר את זה.

    • ע.ג. הגיב:

      כמו כל אנשי השמאל החום הבנת לא נכון. אחמדיניגאד אמר שכנראה הספור על השואה לא נכון ונהרגו רק מעט יהודים ושהיהודים המציאו את השקר על השואה כדי להקים את ישראל ולכן אין הצדקה לקיום המדינה הציונית.

    • איתי ירושלים הגיב:

      אז הבנת לא נכון.

  8. מני הגיב:

    תודה כתמיד על כל מלה, גדעון! ויש לי אליך גם חיבה טבעית בגלל
    ילדות חופפת בדיוק. . . אתה בוגר ממני רק בשלושה חודשים ושניינו
    הגרנו לפלשתינה לאחר ליל הבדולח, כנראה באותה אונייה ("גלייה",
    משהו) ואבותינו יצאו לפנינו, כי כנראה גם לכם גנבו את הסרטיפיקט!
    ואולי גם לאבא שלך גנבו בארץ את אלף הלירות. . . לעומת זאת לא
    אבי היה רופא אלא אמי. . . גם השקפת העולם שלי חופפת את שלך
    בדיוק. . . רק שאני עזבתי כבר לפני יובל שנים. . . ואתה רומז משהו
    עכשיו. . .

  9. אשר פרוליך הגיב:

    שוב מא ספירו מספר חצאי אמת ועלילות ללא בסיס בדוק.אירוע משפחת א-סמוני בשכונת זייתון בעזה נחקר באופן מקיף על ידי הפרקליט הצבאי כולל חקירה פלילית של מצ"ח וכתוצאה מכך הודח מח"ט גבעתי על כשלים מבצעים אך לא פליליים.הבדיקה נעשתה על פי כללי המשפט הבינלאומי והחוק הפלילי בישראל.מתברר שאין אמת לטענות שמשפחת א-סמוני רוכזה על ידי צה"ל במקום אחד במטרה לפגוע בה.מאותו מקום נורו טילי RPG לכוחות צה"ל והמשפחה נפגעה תוך לחימה מאיזור המצאה.שאילת מבצע "עופרת יצוקה" בכללותה זו שאילה אחרת,והתיאור במאמר כאן זו עלילה פסו

  10. אמנון נוימן הגיב:

    גדעון שפירו ,למאמרך הכנה והאמיתי , ברצוני להעיר ביחס להערתך " כל עוד מדובר על פתרון של שתי מדינות , במציאות של מדינה אחת הסיפור שונה " לכל בי בי רב ברור שכל עוד התנועה הציונית תשלוט בארץ אומללה זאת לא תקום מדינה פלשתינית!ולכן תן יד להאבק על מדינת כל אזרחיה כעת ,הפתרון היחיד לבני ארץ סכנה זאת.

  11. אשר פרוליך הגיב:

    לדרור:היום האנטישמיות הישירה לא באופנה,לכן היא לובשת צורות יותר "מתקדמות":הציונים(היהודים ברובם)שולטים בהון ובעולם,אפילו בארה"ב,הם חוד החנית של האימפריאליזם.
    לבטטה:בתרמיל הנדודים,רצוי להכניס ספר הקוראן,או הברית החדשה,כוון ש"הקפיטל" כבר לא INNואם לא,ספר הדרכה על הגנה עצמית,דרכון זר וגם כמה דולרים או זהב למקרה שהנדידה למקלט הראשון לא תצליח.
    רצוי גם לשנות את שם המשפחה,לעשות ניתוח פלסטי לאף ולצבוע את השיער לבלונד(לאלה שלא זכו
    לקבל זאת בטעות מירושת אשכנז)

  12. גיתאי מצא את מופז הגיב:

    בשער של ידיעות פירסם האידיוט המזגזג ב- 7 לדצמבר 2005, יומיים לפני שהצטרף שאול מופז לשרון:
    "מופז: שרון מנצל הצבא לפוליטיקה".
    השער מצוי בקישור
    http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-5407,00.html?cfd=7&cfm=12&cfy=2005

  13. הנרי הגיב:

    העידוד היחיד שאני שואב מכתביך מר ספירו היא אי-הדיוק המדהים, עם אי דיוק שכזה קצת קשה לבנות התנגדות אמיתית כי כול אמת שמוטחת מנפצת את החומה לאלף רסיסים , המשפחה שכתבת כאן לא רוכזה עיי צה"ל ולא נפגעה עיי צה"ל בלבד אלה גם מטילי כתף של בני עמם, זה הוכח באין ספור משפטים שנעשו עיי הפרקליט הצבאי ואפילו משפטון שבוצע עיי סוגרי הפקולטה למשפטים בווירגניה ארה"ב, כמובן אבל אל תטרח לציין כי אלמלא יום הנכבה, לא הייתה ידך על המיקלדת ממהרת כול כך לשפוך תרעלה לכוס שתייתך

  14. יגאל הגיב:

    גדעון שאלה לי אליך,

    אתה אומר ש"מדוע לא להחזיר בתים לבעליהם הפלסטינים וגם לשלם להם שכר דירה על שנות המגורים בנכסים שלהם?"

    האם אתה תומך בהחזרת בתים בשיך ג'ראח שהיו בבעלות יהודית לבעליהם?

  15. שום בצל הגיב:

    ארגון "זוכרות" גם שואף למדינת כל אזרחיה ולניתוק הזיקה הלאומית. ברור לאיזה כיוון זה יוביל.
    יום הנכבה מתוחזק היטב לא פחות מאשר יום-הזיכרון לחללי צה"ל, אותו יום שאתה נהנה ללעוג לו.
    גם לנכבה פאתוס רחב יריעה…
    הבעיה אינה עם הכאב הפלסטיני, שהוא כנה ואמיתי. הבעיה היא שאין חשבון נפש, ואין, פשוט אין, הסכמה למדינת לאום יהודי.
    "בטטה" כבר מייחל לאספסוף עם הלפידים שיעלו על הגדרות וישחטו את כולם – אבל אני מאמין שניתן להגיע ל2 מדינות.
    צריך להפעיל לחץ – גם על ישראל וגם על הרשות – ושאבו-מאזן יחתום כבר..

  16. מזלו של ספירו ששכונתו היהודית לא נכבשה ע"י הערבים ב-48 הגיב:

    אחרת תושביה היו נטבחים כמו שקרה למגיני כפר עציון שנכנעו לכובשים הערבים ונשחטו.

    • מני הגיב:

      למען השטן היהודי מותר לשקר בעזות מצח. . . ידוע לי כי רבים ניצלו
      תודות לתושיית הערבים. . . אחד מהם היה בדיעבד מרכז תנועת בני
      עקיבא בירושלים. . .

      "נטבחים נשחטו". . .

      • דינו הגיב:

        ידוע לך כי רבים ניצלו תודות לתושיית הערבים?
        לי דווקא ידוע שרבים אכן נרצחו לאחר הכניעה.
        ובכלל, אתה עצמך מודה שהיה טבח, אחרת מדוע למגינים היה צורך בהצלה ע"י "לתושיית הערבים"?
        הצלה ממה בדיוק?
        כנראה שלדעתך גם מאורעות תרפ"ט הן שקר בעזות מצח, ובכלל מדובר בהכנסת האורחים הערבית הידועה.

        • צביעות ציוניתאופיינית הגיב:

          וכמה ערבים, פלסטינים, מצרים ואחרים נטבחו אחרי ע"י הצבא המוסרי ביותר בעולם אחרי שהרימו ידיים ספרת?

          • דינו הגיב:

            תגובתך היא הטייה ברורה של הדיון, כנראה מתוך אוזלת הטיעונים.
            המגיב מני גם המציא איזה אלטרואיזם ערבי שלא היה (ואם היה – אז הוא בטל בששים לעומת הזוועה) וגם סותר את עצמו בתגובתו.
            ובתגובתך אתה (מני?) מסיט את הדיון לקרבות אחרים, כאשר ברור כשמש שהנושא הוא עיוות ארועי גוש עציון.
            אם כבר מחוזות אחרים: הוכח מעל לכל ספק שהצבא הסורי למשל הוא הרבה פחות מוסרי מזה הישראלי. האם לפחות בזה אתה מודה, או אולי אתה מעוניין לדבר על החבל הכורדי בטורקיה?

          • הדיון הגיב:

            הנושא הוא הצביעות הגזענות "טוהר הנשק" הציוני אלפי ערבים שנרצחו וטרונספרו אינם נחשבים אלא רק הזוועות ללא יחס שביצעו הערבים

          • דינו הגיב:

            למגיב בכותרת "הדיון":
            הנושא הכללי הוא אולי הצביעות, הגזענות וכו' , אבל אשכול התגובות הספציפי המדובר עוסק במה שהיה או לא היה בגוש-עציון, ובנסיון החוזר ונשנה של השמאל העיקבי להשחיר את פני הציונות וצה"ל בכל הזדמנות ולגבי כל סיטואציה, כולל עיוותים ושקרים של ממש, לעומת נסיון לגהץ ולצחצח את הפלסטינים בכל דבר אפשרי, גם כאשר הם אשמתם ופשעיהם ברורים כשמש.

            מי שמשקר ומעוות את המציאות בשם מטרה, צודקת ככל שתהיה – עושה עוול למטרה, וזאת אחת הסיבות לכשלון ההיסטורי והעתידי של השמאל העיקבי.

      • עמי כהן הגיב:

        רבים? 4 בלבד ניצלו מהטבח בכפר עציון מתוך 133 שנכנעו.מבין הארבעה אחד הצליח להתחבא ולברוח ואחת ניצלה על ידי קצין הלגיון מנסיון אונס בידי 2 מקומיים ולקח אותה בשבי. רק 2 ניצלו במה ניתן לכנות אותו "תושייה".

        • מני הגיב:

          ושוב, אתה שוכח את כל הפצועים ששוחררו ושנשלחו
          ע"י הערבי לירושלים. . . ואת היהודים מהגוש שנלקחו
          בשבי ונשלחו לירדן. . . ואינך מזכיר את האבדות של
          הערבים כאילו בכל המלחמה היו רק שוחטים ששחטו
          וקורבן יהודי שנשחט. . .

          וכמעט ששכחתי את הזקן שחיפה בגופו על יהודים. . .

          • שכחת לספר על הערבים האמיצים ובעלי התושייה הגיב:

            שהצילו את הנטבחים (78 במספר) בשיירת הדסה.

            אופס, לא היו ניצולים ע"י ערבים. להיפך: "הירי גרם לדליפת בנזין מהרכבים, אותו ניצלו הערבים כדי להציתם באמצעות בקבוקי מולוטוב, כאשר הנוסעים עדיין בפנים. נוסעים שניסו להמלט מן האוטובוס הבוער נהרגו ביריה. חלק מן הגופות עברו התעללות, הופשטו ונערפו." (מתוך ויקיפדיה).

          • עמי כהן הגיב:

            הנושא היה כפר עציון. באופן כללי, בעוד חלק היישובים והשכונות הערביים שנכבשו על ידי הצד היהודי נותרו ללא פגע, כ-ל היישובים היהודים (ונכלול בזה את הרובע היהודי בירושליים) שנכבשו בידי הצד הערבי הושמדו או תושביהם ברחו, נטבחו או נלקחו בשבי .
            ואתה יכול להדגיש את המקרים הבודדים שבהן ערבים הצילו יהודי זה או אחר מהטבח, ולא את המאות חסרי הישע (במקרה כפר עצין בלבד יותר ממאה) שנטבחו בידי ערבים. זאת החירה שלך להחליט מה יותר דומיננטי וראוי לאיזכור.

          • דוד עציון הגיב:

            פרופורציות

            כ-15 ישובים יהודיים נכבשו על ידי ערבים במלחמת העצמאות. אף אחד לא נשאר על מכונו. המקרה הטוב היה גירוש ושבי, המקרה הרע – טבח קשה.
            מבין הישובים הערביים הרבים שנכבשו על ידי ישראל – יש רבים שנותרו ללא פגע כלל, יש כאלה שברחו מיוזמתם או בלחץ ההנהגה, וכן, יש מי שגורש ונרצח. אך רצח היה היוצא דופן (הרע והמגונה) במעשי היהודים. לא כך במעשי הערבים.

          • דינו הגיב:

            בנוסף לגוזמאות בנושא האלטרואיזם הערבי בכפר-עציון אתה מעלה עכשיו דוגמה פרטית של ילדותו של שרתוק…
            בדרך אתה "שוכח" ומתעלם מאינספור ההתקפות של הבדואים והערבים על המושבות (בעיקר החל מ-1908), ואת מעשי השוד והרצח הרבים כנגד יהודים, סתם כך ללא קשר לשום מאבק לאומי, לפי מיטב מסורת "קבלת הפנים" הערבית אותה אתה מהלל כל-כך.
            האמירה שלך על "זרועות פתוחות" לחלוטין אינה משקפת את המציאות והיא יותר משאלת לב פרטית שלך.

        • מני הגיב:

          הפרופורציות. . .
          הערבים קיבלו את היהודים בזרועות פתוחות! עד
          שהבינו שהיהודים באו לנשל אותם. . . זה נכון עד
          לעצם היום הזה. . . וכל הויכוחים הסמנטיים נועדו
          לעקוף את האמת הבסיסית הזאת. . . כן למטבע
          הפלשתינאית יש רק 2 צדדים! צד שלישי, היהודי
          קיים רק כפילפול. . . ונכנס גם לגדה, לצערי. . .

          • דינו הגיב:

            אכן פרופורציות: האלימות הערבית כנגד היישוב היהודי הייתה קיימת בפירוש עוד בתקופת השלטון העות'ומני, כאשר היישוב היהודי מנה פחות מ-80 אלף איש, היישובים ("מושבות") הותקפו פעמים רבות הן ע"י בדואים והן ע"י איכרים ערבים.
            אין שום "אמת בסיסית" בדברים שלך.

        • מני הגיב:

          כשהסתכלתי (בן 3) בבוקר הראשון שלי. . .
          בפלשתינה מהחלון במושבה וראיתי אשה וילדתה
          מקוששות עצים הבנתי אז אינסטינקטיבית: הן לא
          שייכות. . . אחד העם הזהיר את יהודיו מלהתעלם
          מהערבים. . . ועד היום דינו אתם מתעלמים מאחד
          העם עד לסוף המר. . . אני חוזר: התושבים קיבלו
          את היהודים בזרועות פתוחות!

          אנא, שאל את משה שרתוק. . .

        • מני הגיב:

          תשמע דינו. . .
          היהודים הם
          עם ריב ומדון! רק הגיעו ארצה הם התעמתו עם
          כול מה שזז. . . הערבים, העות'מנים, הבריטים
          ועכשיו שוב: העות'מנים, הפליטים, השמאלנים,
          והנשים. . . אני בעצמי ברחתי ממכם לפני יובל
          שנים ולא מפני הערבים. . . למרות ואולי משום
          ששירתי בגבעתי הלוחם. . .

          • דינו הגיב:

            אתחיל מהסיפא שלך: נראה שלא ממש "ברחת מאיתנו" מכיוון שאתה טורח לכתוב ולדון כאן עם ציונים ושאר מרעין בישין שכמוני.
            לא היית מבזבז את הזמן שלך עלי אם באמת היית בורח.

            ולעניין:
            "להתעמת עם העות'ומנים"? הצחקת אותי… מי לא התעמת איתם? הרוסים, הבריטים… יש לך מושג איזה שלטון זוועה היה כאן תחתם?
            מי לא היה מתקומם?
            והבריטים… הרי המנדט היה כיבוש פר-סה. גם הפלסטינים התעמתו איתם (המרד הערבי), אותם ערבים שתקפו שוב ושוב את היהודים…
            בקיצור, הטיעון שלך אינו טיעון. עולם כמנהגו נוהג , ואתה מאשים את היהודים

        • מני הגיב:

          מלים מלים. . .
          כשאני כותב "ברחתי" משמע ברחתי! וכשאני "מבזבז
          את זמני" אזי זה בדיוק מה שאני או כל העולם עושים
          כשהמדובר בכם. . . אולם ישנם מעט אנשים יקרים לי
          אותם אכנה בשם "הנביאים האחרונים". . . וכשהם או
          עבדך (76) יגמרו מבטיח לך שקט אלחוטי דממה של
          בית הקברות. . . ובינתיים ד"ש חם לידידיך החדשים:
          הרוסים, הבריטים ואחרון חביב. . . הערבים. . .

          אז תרשה לי לחזור למשה שרתוק, שהיה קצין בצבא
          העות'מני וכמו אחד דוד גרין סטודנט אצל העות'מנים!

          ובהרס המדינה תנוחם. . .

  17. גדעון ספירו הגיב:

    ליגאל, אילו היה מתנהל כאן מבצע של החזרת בתים לבעליהם ליהודים וערבים כאחת, אז בוודאי שהייתי תומך גם בהחזרת בתים ליהודים בשייח ג'ארח ובכל מקום אחר. מה שמתנהל היום בישראל ובשטחים ה כבושים זה פעולה כוחנית של הכוח הכובש המשליך משפחות פלסטיניות לרחוב, בתואנה של רכוש יהודי אי שם בעבר הרחוק, מבלי להחזיר למשפחות הפלסטיניות את בתיהם בקטמון, טלביה, המושבה הגרמנית, יפו ועוד. המשפחות הפלסטיניות שהוצאו מבתיהן בשייח ג'ראח ביקשו בדיוק זאת: החזירו לנו את בתינו בישראל. אני בעד עקרון ההדדיות.

    • ע.ג. הגיב:

      לספירו. כתבת על החזרת בתים ליהודים וערבים. האם אתה חושב שצריך להחזיר אותך לבית הוריך בגרמניה? עד כמה רחוק תהיה החזרת הבתים. למשל, רוב הערבים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-19. האם אתה תומך בהחזרתם לארצות מוצאם או שהגרוש חל רק על יהודים.

      • גדעון ספירו הגיב:

        לא צריך להחזיר אותי לגרמניה כי מדובר בהחלטה שלי. גרמניה החזירה לי את אזרחותי ואני רשאי להתגורר שם, גרמניה החזירה ליהודים רכוש שהופקע על ידי המשטר הנאצי. משפחתי קיבלה את רכושה כולל בתים.
        אשר נאבק.

  18. אשר פרוליך הגיב:

    לגדעון: נכון שהיום מתנהל מאבק כוחני נגד אזרחים,גם לאזרחים ישראלים(שדרות למשל או יישובי
    הצפון על ידי איומי חיזבאלה ועל כל הארץ על ידי איומי אירן).תמיד במלחמות האזרחים משלמים את המחיר,אבל אסור לשכוח שאנו נמצאים בסיכסוך דמים,על הר געש ולא בשדה פרחים פסטוראלי.
    מצב כזה דורש מידה עליונה של אומניזם,אך יחד עם זאת,מידה עליונה של ראייה ברורה של המציאות,עם כל הסכנות האיומות וכל התקוות המעטות והחמקניות,ולעיתים קשות להשגה.

  19. חורחה הגיב:

    ה"נכבה" – סיפורם של הפליטים הפלסטינים, הוא ההצלחה הגדולה ביותר בהיסטוריה של העת החדשה. הצלחה שכולה הונאה. אין עוד קבוצת "פליטים" בעולם שזוכה לכיסוי עולמי רחב כל כך. אין שבוע שלא מתקיים בו כנס, עוד כנס, בעניין מצבם העגום של הפלסטינים. אין קמפוס במערב שלא מקדיש אינספור אירועים, כנסים, פרסומים, מדי שנה, או מדי חודש, לצורך אזכורם של הפליטים הפלסטינים. הם הפכו לקורבן האולטימטיבי. מיליון צרות ועוולות וגירושים וחילופי אוכלוסין ומעשי ג'נוסייד וטבח ומלחמות נפלו על העולם מאז הכריזו הערבים, ובתוכם הפלסטינים, מלחמת שמד על ישראל – אך ה"נכבה" של הפלסטינים תופסת http://www.zeevgalili.com/2010/05/8830

    • מני הגיב:

      בקיצור, מסכנים היהודים! עוד פעם. . . איך
      אמרה התורה: ס׳איז שווער צו זיין א ייד. . .

  20. חורחה הגיב:

    גדעון שכחתה את הטבח באיתמר
    דם יהודי גם הוא בצבע אדום
    http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Politics/Security/Article,64326.aspx

    • גדעון ספירו הגיב:

      לט שכחתי. תקרא את טורי מ- 19 במרץ 2011 הפרק הרצח באיתמר

      • הנרי הגיב:

        גידעון היקר – הכצעקתה ? אים אני לא טועה אתה התלוננת על החיפושים "המבישים" שחיילי צה"ל עושים בערוותא, התלוננת והרמת את קולך המלומד וגערת "בצבא הכיבוש" כמה חבל שהכול נפל כאשר רוצחי התינוקות האלו הם בני הכפר? ולא רק זה שחצי מהכפר עזר והחצי השני ידע- בוש לך ! דמם לא יבש עדיין

        • רק שכחת הגיב:

          שני נערים מהכפר שנרצחו שם שנה לפני כן כשעסקו בנבירה אחרי מתכות בערימות זבל כדי לדוג כמה שקלים.
          שכחת? כנראה כלל לא ידעת כי מי בכלל טורח בכך. שני ערבים נרצחו? מה קרה?

          • דינו הגיב:

            שוב פעם הסטת הדיון לנושאים אחרים. מה קורה כאן?
            דיברו חורחה והנרי על הדרך בה התייחס ספירו לטבח באיתמר, ואתה מעביר אותנו למקרה אחר שקרה בכפר כשנה לפני כן.
            נכון, מקרה חמור, אבל אי אפשר להקפיץ את הדיון למקום או זמן אחר בכל פעם שלא נוח לפלוני להמשיך בו.

  21. אשר פרוליך הגיב:

    עוד הרבה לפני קום המדינה וה"נקבא",ה"גירוש" וה"כיבוש" היו פרוגרומים נגד המיעוט היהודי בארץ ישראל בהם נהרגו עשרות חפים מפשע.מה שמרגיז אותי הוא הסלקטיביות,ההפרדה בין דם לדם,בין סבל לסבל,בין אסון לאסון,גם של היהודים,כאילו שפיגועי הטרור לא היו לעולם ומלחמת העצמאות היתה "תוקפנות" של ישראל.לפני החלוקה וגם אחרי 1948,מדינות ערב במצב מלחמה נגד ישראל(עם מצרים וירדן זה לא שלום).למה אפשר לצפות במצב כזה?האם אין כל אחריות לערבים למצב של היום?מבקשים מאתנו להתאבד,וזכותנו להגיד לא !ועוד פעם לא!

    • אינטרנציונליזם הגיב:

      אז למה ציפית שהקולוניאליזם הציוני יתקבל כאן בפרחים? או לאחות עמים בין מתנחל למנושל?
      התאבדות? זאת בדיוק מדיניות קולוניאלית במאה ה-21

  22. אשר פרוליך הגיב:

    לאינטרנציונל: לא ציפיתי זאת מהאדונים הפאודלים והמופטי מירושלים ולא מהשליטים המושחטים של המדינות השכנות,אבל כן ממפלגות השמאל הערביות,אם היו כאלה בכלל או לפחות,מבני אדם הרואים בפליטים אחים.

הגיבו לאיתי ירושלים

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים