הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 במאי, 2012 14 תגובות

פתאום מתגלה שממשלת ה94, המגה- קומבינה שנרקחה בלילה רחוק מעין הציבור, היא בסך הכול סיכוי גדול לעשיית שלום.  צריך רק לשאול את ארי שביט ("הארץ"): "תרגיל מסריח אבל מבטיח". כרגיל יצטרפו לאמירה כזו או דומה רוב כלי התקשורת שלנו. אלה  בסופו של עניין תומכים תמיד בשלטון וגם רוצים לעשות "לייק" לציבור הלאומני שהיא משרתת, כל זה לא מפתיע,  אך כאשר גם מערכת "הארץ" מצטרפת להערכה כזו במאמר ראשי: "הזדמנות גדולה" ( 9.5.12),   זה כבר  מעט מפתיע. לפחות את אלה שתמיד ראו ב"הארץ" עיתון ליבראלי שקול שלא נסחף אחרי "הרחוב", ועיתון ל "אנשים חושבים". אבל  יש להבין ש"הארץ" למרות נימתו הביקורתית  לעתים, ועוד יותר למרות כמה מכותביו המצוינים שאין להטיל ספק בשנאתם לכיבוש ונאמנותם  לעניין השלום, היה ונשאר עיתון הזרם המרכזי-לאומני הניצב בעת צרה לצד כל השלטון  בישראל.

peacewallצילום: מתוך פרויקט "10 שנים לחומה" של אקטיבסטיל

ביסוד מאמר המערכת של "הארץ" ההנחה הפשטנית : עכשיו, כאשר הממשלה  שולטת על 94 חברי כנסת, היא אינה  תלויה עוד בימין הקיצוני ואפשר אפוא   לכונן  שלום עם הפלסטינים. אינני יודע איך   נתגלתה להם כך  האמת אותה מנסים בדרך כלל להסתיר, שמן הסתם לא הייתה כוונתם לגלות לנו: אם הימין הוא האשם שאין כאן שלום לא יתכן להמשיך ולהאשים בכך את הפלסטינים, לפי הטיעון הישראלי המקובל. אך בין אם אפשר להמשיך לטעון דבר והיפוכו או אפילו לטעון דבר שלישי, אפשר לפחות להודות להם על פליטת קולמוס זו.

המניע המרכזי של "הארץ" בפרסום מאמר המערכת הוא לשכנע  את הציבור שרוב הציבור והממשלה הם רודפי שלום ורק הקיצוניים מונעים אותו. בניגוד לכל הידוע הופך "הארץ" את נתניהו ואת ברק למלאכי השרת של השלום, ועכשיו הם מצרפים עוד מלאך מסוג זה לממשלה בדמותו של שאול מופז.

קשה להאמין אבל "הארץ" כותב "שהשותפות החדשה עם שאול מופז משחררת את נתניהו מלחץ הימין הקיצוני, ומחזקת את  האגף המתון בממשלה". כלום מסוגלים הם עצמם להאמין שאותה תכנית נפל של מופז, למדינה זמנית על 60% משטח הגדה המערבית תקרב שלום?

כנראה גם עקיבא אלדר (בעצמו כתב הארץ)  השתומם גם הוא כאשר הוא כתב: תרומת שאול מופז למשא ומתן עם הפלסטינים אינה ברורה עדיין, אך בנישול פלסטינים יש לחבר החדש בקואליציה ניסיון רב.  אלדר ממשיך: צירוף קדימה לקואליציה אינו צפוי לחולל פריצת דרך במו"מ על הסדר הקבע בשטחים. לעומת זאת,  שאול מופז יכול לתרום לנתניהו מהידע הרב שלו ומהניסיון העשיר שצבר בכל הנוגע לטיפוח מאחזים ולנישול פלסטינים.

מגרון ושכונת האולפנה הוקמו במשמרת  מופז בלשכת הרמטכ"ל. הוא גם רקח בעצה אחת עם שר הביטחון אהוד ברק, את התרגיל המסריח של הכרזה על שטח רחב באזור "שטח אש", שהכניסה אליו אסורה. בכך נהפכו מאות שוכני מערות פלסטינים, המתגוררים באזור, לשוהים בלתי חוקיים באדמתם ("הארץ" 15.5.12) . אפשר רק להצטער שעקיבא אלדר אינו כותב את המאמרים הראשיים של הארץ.

אחד הדברים התמוהים הנוספים היא  הטענה שעד עכשיו, במשך שלוש שנים, ממשלת נתניהו  "בזבזה" את זמנה ועכשיו, כאמור, תוכל לעשות שלום. אכן  נתניהו לא "בזבז" את זמנו לעשיית שלום – הוא עשה הכול כדי להרחיק ולחסום את השלום. אך בזה הוא לא נזקק לעזרת המתנחלים. הוא הבין היטב כי למען הרחקת השלום   יש להפוך קודם כל את הכיבוש לבלתי הפיך.

תיעוד לכך אפשר  למצוא בחוברת "בצלם" (PDF) האחרונה. תחת השם "על מצב זכויות האדם לשנת 2011" אפשר למצוא שם כיצד "בזבזה"  ממשלת נתניהו את זמנה. מספר דוגמאות של שמות ראשי הפרקים  בחוברת, המספרים את הסיפור העגום של הריסת סיכוי השלום ע"י ההשתוללות בשטחים ב2011:

"המחיר בנפש: הרג אזרחים פלסטינים וישראלים."; "הליך לא הוגן: מעצר ומאסר של פלסטינים."; "רצועת עזה: הרס כלכלי וניתוק מהגדה המערבית. "; "של מי האדמה הזאת? התנחלויות ובגדה ובמזרח ירושלים"; "העלמת עין. אי מילוי חובת ההגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים"; "סיפוח במסווה  של ביטחון: גדר ההפרדה".

אם מערכת הארץ עדיין מאמינה שיש קשר כלשהו בין הכיבוש להיעדר שלום הרי שיש לומר שנתניהו לא "דרך במקום" או "דשדש במקום" בלשון הארץ, דו"ח  "בצלם מראה באיזו אכזריות, אלימות ונחישות ממשלת נתניהו אחזה בכל האמצעים כדי לחזק את  הכיבוש, ונקטה בכל האמצעים היכולים להקשות את החזרת השטחים הכבושים.

עוד טענה, גם היא  מוזרה לא פחות ורחוקה מן המציאות כיתר הטענות במאמר, היא שנתניהו צריך להפסיק  "להסתכסך" עם אמריקה ולמנוע בכך את הבידוד הבינלאומי של ישראל.

אשר לסכסוך עם ארה"ב – "הארץ"  צריך עדיין להוכיח שארה"ב מסוכסכת עם ישראל בגין הכיבוש. האם הכוונה לאמירות אובמה כגון "צריך להפסיק את ההתנחלויות" (שנתניהו בניגוד לליברלים שלנו כולל "הארץ" הבין מיד את ריקנותן)? הרי רק לפני חודשים ספורים, בעוד הילרי קלינטון דורשת מנתניהו ללכת לקראת הפלסטינים,  התבשרנו שארה"ב העצימה במידה רבה את ההקצאה הצבאית לישראל. (בעת כתיבת טורים אלה אנו מתבשרים שוב על מענק נוסף בסך מיליארד דולר למען לפייס כביכול את ישראל שלא תתקוף את איראן).   בימים אלה שמענו שוב את הילרי קלינטון מפצירה בנתניהו שהגיע הזמן שיפתח מחדש את המו"מ עם אבו מאזן. לא ידוע לי אם היא קראה את מאמר המערכת של "הארץ" – או לחילופין אנשי "הארץ" קראו  את הילרי. אבל בטרם נתניהו הספיק להיבהל מגיעה ידיעה ממקורבי  אובמה עצמו שארה"ב לא מתכוונת כל כך ברצינות, ועכשיו יש לו  בחירות  על הידיים.

גם באשר לבידוד ישראל בעולם מצייר הארץ תמונה מאוד לא שלמה. נכון שדעת הקהל בעולם פונה במידה רבה נגד ישראל בשל הכיבוש, אולם כל ממשלות אירופה, שהן היום במידה רבה גרורות ארה"ב, ממשיכות בקשריהם ההדוקים עם ישראל בכל התחומים. גברת מרקל מספקת לישראל  צוללות – האם, מבחינת ישראל, יש הוכחה טובה יותר לידידות? האיחוד האירופי, כמו  ארה"ב, מדקלמים   בלי הפסק  על מחויבותם לביטחון ישראל.  שם יש חלוקת עבודה ברורה: הצהרות סימפטיה לפלסטינים – ונשק ובטחון לישראל.  שוב נראה שנתניהו מבין טוב יותר מ"הארץ" את המציאות של המערב הליברלי הצבוע. מכל מקום הוא לא נבהל (ובצדק) מ"בידוד" שכזה.

נראה  אם כן שאין שום בסיס לאופטימיות של הארץ בדבר "ההזדמנות הגדולה" לשלום . מתקבל יותר על הדעת שהקואליציה החדשה תמשיך בדרכי הקואליציה הקודמת:  בהתנחלות והפקעת אדמות ובבניה בירושלים ועקיפת כל החוקים הבינלאומיים בנידון.  וכל זאת לא מפחד או מלחץ המתנחלים אלא מרצונם החופשי של נתניהו, ברק ומופז עצמם.

במציאות ועל הקרקע (תרתי משמע) מתנהל מאז 67' רומן לוהט בין הממסד הישראלי למתנחלים. הממסד הישראלי-ציוני  הוא  שעמד ליד עריסת תנועת המתנחלים.  המתנחלים ראו את עצמם כממשיכי ההתיישבות הציונית. אפילו את הבסיס האידיאולוגי שלהם שבושרה בהכרזת "ישראל השלמה" בשעתה, נמצאו חתומים עליה שמנה וסולתה של החברה הישראלית, בהם מראשי תנועת עבודה כמו  נתן אלתרמן. משה דיין ושמעון פרס מיהרו לחברון לחזק את ידיו  של הרב לווינגר.

אחרי 67' "שילבו ידיים" ושיתפו פעולה אשכול ובגין, גולדה ורבין, פרס ובגין, ברק ואולמרט, נתניהו ושרון, ושוב עכשיו  נתניהו וברק ועכשיו גם מופז –  למען חיזוק והרחבת ההתנחלויות.  כמובן  כמו בכל משפחה טובה – היו גם מאבקים ומריבות ביניהם  משך השנים, אך אלה היו מאבקי אליטה על חלוקת השליטה (והשלל) ביניהם.

מן הנכבה ועד הממשל הצבאי, מדיכוי ונישול האוכלוסייה הפלסטינית בישראל ועד לסיפוח ירושלים, וכמובן בכל מלחמות ישראל הייתה אחדות הסכמה ורציפות בכל ממשלות ישראל, וצר לומר, גם בציבור הישראלי בכללותו ומפלגותיו הציוניות. גם במדיניות החברתית, היוצרת את הפערים  העצומים  בתוך הציבור: כלכלי, מעמדי, חברתי, תרבותי, חינוכי. השכלתי עדתי. ואפילו בריאותי, וגם בהצרת הזכויות הדמוקרטיות-אזרחיות הייתה  הסכמה  ורציפות במדיניות כל הממשלות בישראל. ימין או שמאל או באמצע.  בכל אלה תמיד ,"שילבו ידיים".

לבוא היום, כפי שעושה  זאת מערכת "הארץ", ולהציג ניגוד בין הממסד הישראלי לבין המתנחלים ולתלות בכך את היעדר השלום עם הפלסטינים זו לא רק התעלמות מכל ההיסטוריה של  הכיבוש הישראלי אלא גם הולכת שולל פוליטית של הציבור הישראלי.

מי שמוכן לפקוח עיניו ולהבין את  הסיבות האמיתיות למלחמות הבלתי פוסקות והיעדר השלום חייב לעניות דעתי להבין קודם כל את מקומה של ארה"ב בכל אלה.

ארה"ב אינה מתעניינת באמת   בהתנחלויות או בכיבוש שלנו. כשם שאינה מתעניינת במעשה ידיהם של גרורותיה האחרות בעולם, כגון ערב הסעודית. היא תעסוק  בזכויות הפלסטינים רק כאשר אלה יסכנו את מצבה במזרח התיכון . זה עשוי לקרות רק תחת לחץ עצום של הפלסטינים וכוחות שוחרי שלום בעולם. עד אז  עניינה בחיזוק ישראל כמשענת מרכזית במזרח התיכון. והיא עושה הכל לחזק את מעמדה זה.

שלום יוכל להפוך למציאות חדשה במזרח התיכון רק כאשר תיעלם  הסיבה העמוקה להיעדרו – הקולוניאליזם הישראלי הנתמך על ידי האימפריאליזם האמריקאי.  פעילות שלום בלי הכרה במצב זה היא בזבוז זמן או הולכת שולל – כאילו עושים למען השלום.

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. יאיר הגיב:

    אז אתה תוקף את הארץ משמאל? שוקן הזה… משרתו הנרצע של נתניהו… יש עוד מישהו על כדור הארץ שחושב כמוך (חושב, הפעולה שעושים עם המוח, אתה יודע)?

  2. אורי הגיב:

    אם לא יהיה "אימפריאליזם" אמריקאי שיתמוך בישראל, אני לא חושב שיהיה שלום, אלא רק ישראל חלשה יותר, פצועה יותר, חסרת ביטחון יותר, ואולי אפילו מותקפת יותר, שעלולה לצאת ליותר מלחמות, כמו גם מדינות סביבה ייזמו ביתר קלות מלחמות. אני חושב שדוקא ה"בטחון" של ה"אימפריאליזם" האמריקאי משחרר את ישראל מחוסר הבטחון הקיומי של המצב של ישות יהודית באזור עוין. היעלמות אמריקה מהאזור, לדעתי, תחליש את ישראל ותגרום לא לשלום, אלא ליותר לוחמה. כרגע, לפחות, אין מלחמות בין ישראל למדינות אחרות מאז '73. זה גם משהו.

  3. ק.א. הגיב:

    1. האבחנה לגבי עיתון הארץ כמובן נכונה.
    2. כיום, כשמחברים את הנקודות, אין ברירה-! אלא להסיק שישראל קמה, בצורה שהוקמה, כצעד ציני לניצול הטרגדיה היהודית בעולם לקידום מטרות אימפריאליסטיות! כלפי חוץ זה הוצג כצעד "הומניטרי" שקשה היה לאומות העולם (התמימות) שלא לתמוך בו. בתכלס האג'נדה היא ג'נוסייד לאומי, בשלבים, לכל מי שלא מתמזג עם הרשע ואיכשהוא מפריע לשליטתם המוחלטת (Full-Spectrum Dominance).
    3. לא משוכנע שהאימפריאליזם דווקא אמריקאי מיסודו. יותר הגיוני שהמקור הוא אנגלו-ציוני-נאצי.
    4. צודק בהחלט לגבי

    • שום בצל הגיב:

      מנין לך חיבור הנקודות הזה? איזה ציור מופיע לך כשאתה מגיע למסקנה הזו?
      איזו מטרה אימפריאליסטית הציונות היוותה? ג'נוסייד? של מי? מתי? הפלסטינים? העם שגדל פי שבעה מאז? יותר מהיהודים ועלייתם?
      ציוני-נאצי? אתה מחבר את המושגים מתוך ידיעה? יש בידך עדויות לדיונים עם דוד בן גוריון בלשכתו של הפיהרר? (של חוסייני דווקא יש…)
      ככל שעובר הזמן, אתה הולך ומצטייר לי כדמות "וולדרמורט" מסדרת הארי פוטר, אבל אולי זה המחשבה הציונאצית שלי, לך תדע….

      • ק.א. הגיב:

        לו היה מתאפשר להשקיע בתחקור הממסד וזרועותיו, לעקוב אחר נתיב הכסף, אפשר היה לספק לך ולחבריך להשקפה את ההוכחות שאתם חפצים בהן. במחשבה שנייה כלום לא היה משכנע אותך. הממסד (בכל מדינה מערבית כמדומני) יכול לפלוש לעסקיו של כל אזרח "חשוד" ולנבור בכל פרט מחייו מיום לידתו: כל ההיסטוריה החינוכית, הכלכלית, הבריאותית, התעסוקתית, העבריינית, וכדומה. מה לגבי מעללי הממסד האימפריאליסטי? האם שם זה גם פתוח? בוודאי שלא. באיזה תוענה זה חסוי? כמובן – בטחון לאומי… אז איזו גרסה אנחנו מקבלים? את ההסברתית, אלא מה.

        • אורן הגיב:

          אז מכיוון שאין לך שום דרך להוכיח את התיאוריות ההזויות שלך, אתה מחליט כי הן נכונות עד שלא יופרכו. מהלך איטלקטואלי מבריק…

          הנה עוד כמה מסקנות בהתאם להלך המחשבה שלך:
          1. המוסד הפיל את התאומים
          2. פרס והשב"כ רצחו את רבין
          3. המאפיה רצחה את קנדי
          4. בובספוג הוא הומוסקסואל

  4. "הארץ" זז(ה) ימינה הגיב:

    "הארץ" לא היה מימיו עיתון של השמאל. עורכו הכלכלי נחמיה שטרלסר היה תמיד כלכלן ימני, ועמוס שוקן החליט "לאזן" במאמרים שבועיים של המתנחל ישראל הראל, משה ארנס והמאתרג הנודע שביט. אפילו לקרני אלדד ול"אם תרצו" ניתן לכתוב חופשי חופשי. כך זז "הארץ" צעד אחר צעד לימין – כמו כל ה'יהודים'. גם בדרום-אפריקה, ה- Rand Daily Mail לא חיסל את האפרטהייד. (סגן העורך שלו, הציוני בנג'מין פוגרונד גם "עלה" לישראל לאחר שהעיתון הליברלי נסגר). זה היה הקונגרס האפריקאי הלאומי ה- ANC והחרם העולמי. כדאי ללמוד את הלקח.

    • והכי חשוב הגיב:

      נפילת ברה"מ הפכה המשטר בדרום אפריקה לבלתי רלוונטי בשביר ארה"ב. ראשי המשטר שם הבינו שאין למשטרם תוחלת ללא תמיכת ארה"ב ושלמו את המחיר שנדרש כדי להמשיך ולהתקיים שם.

      זאת תהיה התוצאה גם בישראל, לידיעת המגיב "אורי" שרוצה קיום ישות יהודית באזור עויין כלומר מלחמה מתמדת בין האזור למדינת חלוץ, ציונית קולוניאלית, של האימפריאליזם האמריקאי.

  5. לא ב-500 תווים הגיב:

    את שרציתי לכתוב כאן תמצאו באתר "העוקץ".

  6. ק.א. הגיב:

    האימפריאליזם האנגלו-ציוני אינו עניין של גודל (אם כי אפשרות התפשטותית וודאי מבורכת מבחינתם) אלא עניין של כל-יכולות (כלכלית-צבאית בעיקר) לשון אחר: קיום מתמיד שבו חייהם של שאר-העולם-הבזוי נתונים תמידית לגחמותיך וחסדיך – זה המוטיב המדריך את מרצם ופעילותם. זהו דחף נפשי ומחשבה שנובעת ממעיין סמוך למעיין הנאצי (אם לא מאותו המעיין ממש). זוהי מסקנה הגיונית, אמפירית, לא-פוליטית (למיטב הבנתי) בשום צורה. אני משגר זאת כניחוש-מקדים לכל מגיבי פסטיבל שירי ההסברה.

  7. דינו הגיב:

    האמירה שלך "קיום מתמיד שבו חייהם של שאר-העולם-הבזוי נתונים תמידית לגחמותיך וחסדיך" מזכירה לי דווקא את התנהלות בריה"מ לאורך עשרות שנים, את איראן של היום, שלא לדבר על המדיניות "הבטחונית" הסורית בביתה פנימה ובלבנון.
    בקיצור, מה שאתה מאפיין כ"אנגלו ציוני" הוא הרבה יותר "סובייטי", "איראני" ו"סורי".
    אבל כידוע רעים יש רק בישראל, ארה"ב ובריטניה,
    כל השאר טובים, כולל איראן הטרוריסטית והמניפולטיבית ובשאר אסד שטבח אתמול עוד 100 איש ב"גחמותיו וחסדיו" הטובים והמייטיבים.

    • טוב שהזכרת את אסד, האנטי-אימפריאליסט המתקדם הגיב:

      של מערכת הגדה השמאלית – שמואל אמיר, ראובן קמינר וכד' – העומד בראש ה'התנגדות' לאימפריאליזם האנגלו-ציוני-נאצי ורק השבוע חיסל בהצלחה מאות סוכנים קטנים וקטינים של האימפריאליזם הציוני בחולה שעסקו בהכנת ההתערבות האימפריאליסטית-ציונית מבחוץ ובחרחור מלחמה בסוריה.

      • ק.א. הגיב:

        למגיב הציוני – השלטון הציוני-אימפריאליסטי אורב לאסד שנים על שנים.
        כשם שמצאו תירוצים לפלוש לעירק ככה הם רוצים לפלוש לסוריה ולחסל את המשטר שם. לאיראן. ועוד. ועוד.
        זו ההגדרה של אימפראליסט נאצי. וכי זה משנה אם זה בא עם זרחן לבן ואורניום במקום עם תאי גזים?

  8. eric הגיב:

    אסד חיסל, השמיד .., רצח – אתה היית שם? ואם זה להפך ? ואם אל-קאידה, בתיאום עם האמריקאים, פועל שם? הילארי קלינטון יכולה לעמוד על הראש, רוב העולם (חוץ מישראל כמובן שתתמוך בכל מעשה זועה אמריקאי) םמתנגד למדיניות האמריקאית בסוריה ובישראל.

הגיבו ל"הארץ" זז(ה) ימינה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים