הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 ביולי, 2012 13 תגובות

בלבה הרותחת של התגוננות היהדות החרדית נגד הניסיון לגייס את טובי בנייה עולה גם זיוף שמשמעותו "ריקוד של שתי החתונות". לציבור החילוני הכל ניראה כבדותא וניסיון להתחמקות אבל לאמתו של דבר ישנו באמת חלק גדול היהדות החרדית שמטרתו להתחמק משירות צבאי ותו לא אך קיים גם חלק לא קטן שעבורו השרות בצבא איננו התחמקות אלא בבחינת "יהרג ובל יעבור" , לפחות בדיוק כמו שהערבים ילחמו לא לשרת בצבא הישראלי, ובצדק.

haredimמאה שערים, 2006 (צילום: Ahron de Leeuw)

הסיסמאות "לא לאפשר שרות חרדי בצבא" ו"לא לגיוס בני הישיבות" אינן בדיוק חופפות אלא דווקא מייצגות תרתי דסתרי שמאחוריו מסתתרים שני ציבורים חרדים שונים בהשקפותיהם על המדינה והציונות ושכרתו ברית לא קדושה ועד-הוק כדי להימלט במשותף מהגזירה החדשה. בשכונת מאה שערים בירושלים מתנוססות בגאון כתובות מאירות עיניים בדיו שחור על רקע לבן :"הגיוס לצבא עבירה חמורה". הכתובות הללו מרגיזות כל ישראלי שעובר שם ורואה אותן אך הן נכתבו מלב שותת דם ובאמת עקרונית. האנשים שעומדים מאחורי הכתובות הללו נמנים על חוגי העדה החרדית ונטורי קרתא. הללו מחייבים את הבריחה מהגיוס לצבא הציוני משום שאינם מזדהים עם המדינה הציונית –  ובכלל זאת צבא, המנוגדים לדעתם ליהדות הצרופה שאבותיהם התיישבו בגללה בארץ ישראל לפני מאות בשנים. היהודים הללו טוענים כי כל אחד מהם – בן ישיבה או סתם בחור עובד, עלולים לצאת לשמד רוחני בצבא זה וכי מלחמת הציונים בערבים איננה מלחתם ואין בה וחצי דבר עם ביטחון לעם ישראל. בהפגנה הגדולה במאה שערים – שארגנו ראשי העדה החרדית נגד הגיוס לצבא, עמדו שם הסיסמאות הללו: נגד גיוס החרדים באשר הם. אך לאותם יהודים – מחוגי העדה החרדית וסביבותיה, אין גם דרישות של הטבות וזכויות מהמדינה שאותה הם לא רוצים לשרת. יש להם בית דין צדק מימי הבריטים ומערכת כשרות שברוך ה' איננה ממלכתית. אותם יהודים אינם "סוחטים" את המדינה מכספי הציבור ומוסדות התורה והציבור שלהם ממומנים ממיסי חבר ובמיוחד מתרומות של יהודים חרדים כמותם  – בעיקר בעולם. אותם יהודים אינם מנסים להשפיע על הציבור החילוני והנוכרי בפוליטיקה ולכן הם אינם משתתפים בבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות. ועד כמה עקרוניים ואמיתיים הם אותם יהודים שורשיים אפשר לראות בוויתור שלהם על כספי הביטוח הלאומי – להם ולצאצאיהם! ולכן, כאשר יהודים הללו שומעים את איומי החילונים "הנאורים" כי "יופסקו הכספים לחרדים" או "ימנע מהחרדים להצביע בבחירות השונות", הם פשוט תופסים את הבטן מרוב צחוק כי בדיוק זו מטרתם: לגרום שגם החרדים הציונים יתנתקו מהמדינה ולמעשה עבורם "גזירות" הממסד הציוני.

הסיסמא שמניפים היהודים החרדים הללו – מהעדה החרדית, היא מובנת , אמיתית ופשוטה והם ימלאו את בתי הכלא כאשר יבוא היום – וחס ושלום, תצא גזירת הגיוס הזו לדרך. עם יהודים אלה אי אפשר יהיה להתפשר על "כשרות מהודרת" בצבא או על "בסיסים בלי נשים". כדאי לממסד הישראלי לחשוב עשר פעמים לפני שהם מחליטים "לשלב בצבא" את בניהם של היהודים הללו, שלא לדבר – חס ושלום, על בנותיהם, שגם הן תהיינה מוכנות לשבת בכלא אפילו נגד השרות לאומי. כמו שלא הגיוני לגייס בנים ובנות מאום אל פחם לצבא הנלחם נגד אחיהם בשטחים הכבושים, בלבנון, סוריה וכדומה; כך לא הגיוני לגייס את בני ובנות מאה שערים ובית שמש לצבא הלוחם נגד יהדותם ותורתם במסווה של חינוך מחדש או מסגרות תרבותיות אלטרנטיביות. אבל ישנו ציבור חרדי אחר- גדול יותר ופלורליסטי, שמניף סיסמא אחרת ומנוגדת לשלטים הכנים של מאה שערים – זהו הציבור החרדי הציוני שחלק לא קטן ממנו עושה מעשה זימרי של ציונות ודורש שכר של שחרור מהצבא, כפנחס הקנאי. הללו מניפים – "משום מה", את הסיסמא ל"אי גיוס בני הישיבות לצבא".

הציבור החרדי ציוני רואה במדינה בסיס חיים רלוונטי ובמיוחד בנוגע למימון ציבורי ותורתי או בזכאות לכספי הביטוח הלאומי. רוב רובו של הציבור הזה רואה בצבא הציוני אמצעי הגנה מפני ה"אויבים הערבים שמסביב" וחלק לא קטן מציבור זה נותן עצות לקברניטים החילונים כיצד לנהוג ביד חזקה נגד הערבים. מנגד אותו ציבור יודע היטב בליבו את צדקת העדה החרדית והאדמו"ר מסאטמר על כך שגיוס לצבא זה פירושו שמד ותו לא ולכן החרדים הציונים החליטו להמציא סיסמא חרדית-ציונית שדרכה יצליחו לשחרר את צאצאיהם מצבא טרף זה, והסיסמא היא :"נגד גיוס בני הישיבות לצבא". באמצעות סיסמא זו הם גם לא פעם מצליחים להשמיט מהצבא גם כאלה שתורתם אינה אומנותם ומנגד בסיסמא זו הם פוסקים נגד  התורה – כי גיוס מי שאינו "בן תורה" הוא עניין מוצדק ולגיטימי. זו פשוט צביעות ושקר מעורבבת במעטפה אידיאולוגית. כך צומחים "פטורים" מזויפים לצד ה"נח"ל החרדי".

במסגרת אמתלא זו הופך שחרור החרדים לא למרד בציונות אלא להיפך- לזכות שבה מזדכים החילוניים וצבאם הטמא מבורך בלימוד התורה של בני הישיבות. ובכן יקירי, את העוגה אי אפשר לאכול את כולה אך להשאירה שלמה. צבא שבו משרתות נשים – ועוד בתפקידי לוחמה ופיקוד, אסור מהתורה. מי שילמד תורה לזכות צבא זה עובר על עבירה חמורה יותר מברכה לבטלה. אם החרדים הציונים פוחדים שצבא זה יגרום לשמד צאצאיהם כיצד הם חושבים שממנו תבוא הישועה לעם ישראל? הניסיון לשכנע את החילוני והנוכרי – המשרתים בצבא ושחייהם בסכנה, כי בני הישיבות לומדים עבור הצלחתם תורה לשמה הוא ניסיון סרק של עבודה בעיניים ויש עימו עבירת "לא תעמוד על דם רעך". למזרחי – הכיפות הסרוגות, יש כבר עמדה עקרונית יותר: מאמינים במדינה ומשרתים אותה, וזו היתה צריכה להיות עמדת החרדים הציונים, אילו באמת הם היו כנים וישרים. הסיפור של "שחרור בני הישיבות" מטעמים ציוניים הוא עורבא הפרח שגם החרדי הציוני וגם החילוני אינם מאמינים בה ולכן לא במקרה החילוניים רואים בתירוץ זה השתמטות לשמה, ובצדק.

אני מבין את הצורך –  של העדה החרדית ושאר שלומי אמוני ישראל, במלחמה חרדית גדולה ככל האפשר נגד הגיוס לצבא השמד הציוני אך ברור לנו מהתורה הקדושה ש"אין חייב מזכה זכאי" וכי לדור ב"אהלי רשעים" אין לכך צמיחה של הצלחה במאבק תורתי, ולכן הייתי מציע ליהודים הנאמנים והישרים ממאה שערים, מבית שמש וממחנם לסור מאוהלי החרדים הציונים כי מה לנו וללימוד התורה להצלחת כל אותם ערכים שהתורה שוללת? חייב וזכאי אינם יכולים לצעוד יחדיו. כאשר בני הישיבות וקהלם לא ייקחו עוד כספים מהמדינה, כאשר הללו לא יעמדו בראש הלאומנות במדינה וכאשר הללו יחרימו את הבחירות השונות, או-אז, אני אזיל דמעה על גיוסם. בינתיים הללו צריכים ללמוד שעל המיטה שהם מציעים הם גם צריכים לישון עלייה, גם אם הפרעושים שם מרובים מדי. ולמדינה הייתי מציע שיעשו חושבים אם הם באמת מתכוונים לגייס את בני העדה החרדית שאינם צורכים מהם דבר וחיים על אדמה קדושה זו מאות בשנים לפני שהמהגרים – על כל "עליותיהם" הדורסניות, חלמו על המילה "ציון".

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. שירה הגיב:

    וואו! איזה מאמר! לא נותר לי אלא להסכים לחלוטין עם כל מה שכתוב בו.

  2. שמעון הגיב:

    כול כך הרבה פילפול. מגייסים או לא…ואת מי? היכן קני המידה, כאשר מדובר ב"ציונות" ,שעבר זמנה, ברגע בו הוקמה המדינה? הדמיון שבין שתי האידאולוגיות, זו הציונית וזו הדתית, שכמו כול אידאולוגיה שפג תוקפה ועבר זמנה, הן מסרבות להיעלם. ההבדל ביניהן הוא שהציונים מכירים בזכות קיומה של האידאולוגיה החרדית. החרדים אינם מכירים בזכות קיומה של האידאולוגיה הציונית. אז לך וכתוב מאמר בזכות ההידברות וההבנה בין שתיהן. חתום עליו בשמו של רב והרי לך אידאולוגיה שלישית.

  3. דרור הגיב:

    מילים כדורבנות…..

  4. אלי הרחובותי הגיב:

    אתה צודק שאסור לחרדים "הציונים" גם לקבל כספי ביטוח לאומי וגם להשתמט משירות צבאי, אך משום מה לא קראתי דבר על הערבים שגם מקבלים ביטוח לאומי וגם מסרבים לשרת בצבא או לחילופין לעשות שירות לאומי …לאנשיהם!

  5. אבי הגיב:

    אני בחור חילוני והשאלה שלי היא איך המרגלים עבדו עם רחב הזונה ואיך לא היתה להם כל בעייה לעלות אליה הביתה ולהשתמש בשירותיה.
    די לסיפורים על בחורות כי כל התנך מלא בניאופים ובגידות יש פה קבוצה שעושה כל מאמץ להשתמט פשוט בושה לאלוהים

  6. אלון הגיב:

    אני ממש סקרן, בכמה אנשים מדובר? כמה מתוך כלל ה"חרדים" בישראל מתנגדים לציונות, ואיך באמת עובד עניין חוסר המעורבות במדינה? יש להם (לכם?) תעודות זהות? דרכונים? איפה אפשר ללמוד ולהכיר עוד על החברה הזו?

  7. סיני הגיב:

    באמת שירה, עם הכל? גם על היחס לנשים שמתבטא במשפט "צבא בו משרתות נשים אסור מן התורה"?
    הוויכוח על הגיוס הוא עקר משום שלשני הצדדים אין את אותן הנחות יסוד: החילונים לא מאמינים שלימוד התורה מגן על עם ישראל והחרדים לא מקבלים את הדמוקרטיה כערך עליון. מה עושים? כופין עליהם הר כגיגית, זהו הפתרון היחיד.
    אגב, הרב קאופמן, כמי שגדל בבית בבית שמש וראה את השתלטות החרדים מתרחשת מול עיניו מצחיק אותי כשאתה מדבר על עליות "דורסניות".

    • שירה הגיב:

      "דמוקרטיה" וכופין" הן לא מילים שהולכות ביחד אבל בחדר כביסה שפתח הימין הכל הולך.

      "להסכים" אין הכוונה לחזור בתשובה אלא להסכים עם המסקנות הנובעות מהעובדות.

      • סיני הגיב:

        מצטער, זו את שכתבת "עם כל מה שכתוב בו".
        זה שתזרקי מילים כמו "חדר כביסה" לא יעזור לטשטש את השטות שכתבת שם במשפט הראשון. חוק הוא דבר שנכפה בכל מערכת, גם במערכת דמוקטית, ובכלל- הדמוקרטיה עצמה היא שנכפית.

  8. אליהו קאופמן הגיב:

    אלון מוזמן לשכונות "מאה שערים" ו"שיכון סאטמר" בי"ם , ל"שיכוני סאטמר" בבני ברק ובאלעד וכמובן לשכונת "רמת בית שמש ב'" בבית שמש וליצור שם מגכע עם העסקנים המקומיים שישמחו לעדכנו בנושא שעליו הוא שואל או לחילופין לכתוב לאימלים שלי ולגלות שיש ציבור חרדי שאיננו יונק מהמדינה.

  9. איתן קלינסקי הגיב:

    בזמן האחרון קראתי כמה וכמה מאמרים של הרב אליהו קאופמן .
    אני מודה , שאי אפשר שלא לסיים את קריאת המאמר מבלי לחוש שהתעשרת כקןרא , ולא חשוב מה השקפת העולם שלך ..
    מצאתי במאמרים יהדות לרוחי .
    מצאתי גישה חברתית לרוחי
    ובכל המישור המדיני מצאתי אח ורע לדרך מול גלי לאומנות בוטה במחנה שלנו .
    כחבר במפלגה הקומוניסטיצת הישראלית , אני רואה בכבוד הרב , אח לדרך הארוכה לבניית ישראל שויונית , לישראל שאיננה שולטת על עם אחר , לישראל שההון האנושי מקבל את הבכורה בחברה הישראלית ולא ההון המספסר .והמניפולטיבי .

    • סיני הגיב:

      מעולה. זו ההוכחה המושלמת לכך שקיצוניות אידיאולוגית נעה במעגל ולבסוף מתחברת לקיצוניות מן הצד השני. בקשה לי אליך הרב קאופמן: אולי תתן לנו סקירה, ולו כללית ביותר, על גישתה של היהדות אותה אתה מייצג בנושאים שאינם קשורים להתנגדות לציונות, למען נוכל להתרשם מהי יהדות לרוחו של איתן קלינסקי. בוא נתחיל עם היחס לנשים ולקהילה ההומו-לסבית. מצפה לזה בקוצר רוח.

  10. נילי הגיב:

    באמת? החרדים האלה ממאה שערים, משיכון סאטמר, מרמת בית שמש ב' לא מקבלים ביטוח לאומי? אין להם ביטוח בריאות? לא משתמשים בתחבורה ציבורית? לא משתמשים בחשמל, במים? הרי לעבוד הם לא עובדים, אז ממה הם מתפרנסים?

הגיבו לשירה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים