הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 ביולי, 2012 6 תגובות

ב-2008 טימותי גייתנר, בזמנו יו"ר הבנק המרכזי של מדינת ניו יורק, שלח אימייל לראשי הבנק של אנגליה עם רשימת המלצות כיצד לשפר את אמינות מדד ריבית הליבור (LIBOR). למי שעוד לא שמע על שערוריית הליבור, האחרונה בשרשרת הפשעים של הגמוניית הבנקים, הליבור הוא מדד ריבית להלוואת קצרות מועד של בנקים בבריטניה. הוא נקבע על ידי שקלול ריביות בנקאיות שנוקבים מספר בנקים נבחרים. לשינויים קלים בריבית זו השפעות מרחיקות לכת על כלל הפעילות הכלכלית, כולל משכנתאות, הלוואות לעסקים קטנים וגדולים, הלוואות ליחידים, ועוד.

ביוני האחרון התגלה שבנק ברקליס זייף במקצת את עלויות הריבית ונקב ערכי ריבית נמוכים מכפי שניתן היה לצפות על סמך נתוני המסחר שלו. בתחילה כדי לכסות על היעדר נכסים לביצוע הלוואות, ואחר כך למטרות רווח על כלים פיננסיים הנגזרים מהלוואות שניתנות לאזרחים, חברות, ורשויות ממשלתיות. אבל כפי שטוען גרנט וילאמס (מהבלוג הפיננסי "Things That Make You Go Hmmm") היות שהאופן שבו מחושב הליבור לוקח בחשבון ערכים שנוקבים מספר בנקים, לא יתכן שבברקליס פעלו לבד.  ואכן אימיילים שנחשפו בין סוחרים בבנקים השונים מאששים טענה קונספירטיבית זו – הבנקים הגדולים חברו יחד כדי לדפוק את הלווים הקטנים.

למה, תשאלו, מדד הליבור צריך לעניין אותי – הישראלי, שסובל מחום, פיגועים, וממשלה אטומה? אכן, תתקשו למצוא מילה שנכתבה על השערורייה, שתחילתה בבריטניה אך בינתיים התפשטה למדינות האיחוד האירופי ולארה“ב. אבל גם בישראל יש למדד הליבור השפעה על ערכי ההלוואות ועל כלים פיננסים הנגזרים מהלוואות, כולל למשל משכנתאות צמודות מט“ח, פנסיות עם מרכיבי מט“ח, ועוד.  על פי הערכת CNBC, החל מ-2007, קרנות שכללו אג“ח מגובות נכסים (CDO), כשנכסים אלה היו בעיקר הלוואות, איבדו 8-10 מיליון דולר בשנה בגלל מניפולציות הליבור.

שערורייה זו נחשפת כשברקע תנועות חברתיות באירופה, ארה“ב, וישראל קוראות לשינוי בסדרי העדיפויות. לתנועות אלה השפעה מעטה על האופן שבו מתנהלות הכלכלות, וזאת בגלל שהבנקים העולמיים מתנהלים כמו קרטל פשע עם אחיזת חנק על ממשלות העולם.  ממתי לאירגוני פשע אכפת מדעת ציבור? הפגנה שלמה של אנשים יכולה לשרוף את עצמה בטיים סקוור בניו יורק, וראשי הבנקים ינידו את ראשם בצער, יצאו בהודעה לעיתונות המצרה על המצב הקשה, וימזגו לעצמם כוסית ימאזאקי עם ארוחת הצהרים לשכך את הצער.

מהאימייל של גייתנר עולה שלא זו בלבד שקרטל הפשע – הקרוי בנקים – זייף מספרים שהשפיעו על התנהלות הכלכלה העולמית, ותרמו באופן מודע לאובדן נכסים של מיליוני אנשים ברחבי תבל, אלא שגם מנהיגי הבנקים המרכזיים הגדולים ידעו, או לפחות חשדו, שמשהו לא כשר מתרחש בעניין קביעת הריביות ולא עשו דבר (למעט לשלוח אימייל).

למעשה נכון יותר לומר שגייתנר וראשי הבנק בבריטניה לא חשו אי נחת מהחשד לאי כשירות קביעת הליבור, משום שהם קונסיליירים של הקרטל והם תוצר תרבות הימורים, שבה לאנשי הכספים במוסדות כלכליים מרכזיים יד חופשית לפעול בצורה המסכנת את חסכונותיהם ומחייתם של מיליוני אנשים. הדבר כל כך מובן מאליו, שלמרות שתפקידם הוא להגן על האינטרס של מיליוני אזרחים שאינם יודעים דבר על המתנהל מאחורי הקלעים במסדרונות הכוח הפיננסי, לא עלה בדעתם שחוסר הבקרה והחידלון שלהם מהווים מעילה פושעת באימון הציבור.  אותו ציבור שברבות הימים ישלם את מחיר העוולות והאיוולת של אותם בקנאים, אם במיסים או בחסכונות.

גייתנר ודומיו, כגון סטנלי פישר אצלנו, ונגיד הבנק המרכזי של בריטניה, אינם בהכרח אנשים רעים, ואולי אף יחשבו פרוגרסיביים במידה מסוימת.  העיוורון שלהם הוא תולדה של כמה עשורים של תעמולה קפיטליסטית.  העיוורון הזה, אי היכולת לקרוא לילד בשמו, לומר באופן ברור שכל המבנה החברתי שלנו מושחת עד היסוד, קיים בכל רובדי החברה – ברחוב, באקדמיה, בממשלה.  כולנו בעולם ה"מפותח" מדברים באותה השפה, שפת הקפיטליזם הפסאודו-דמוקרטי. שפה המאפשרת לנו לתאר את הבעיות בעזרת מונחים כגון פערים חברתיים, שינוי סדר עדיפויות, אי שוויון בהזדמנויות, אך נעדרת המשגה של פתרונות חדשים שיאפשרו לנו לדמיין חברה שאיננה נשלטת על ידי מערכות פיננסיות "טייקונים".

גם המקטרגים המובילים על השיטה הקיימת, רוברט רייך, פול קרוגמן, ג'ורג' סורוס, ואפילו סלבוי ז'יז'ק אינם מציעים אלטרנטיבה החורגת מתחום הדמיון המותווה לנו על ידי השפה הקפיטליסטית. לא מפתיע אפוא שמנהיגי המחאה אינם מעוררים בנו השראה. כפי שגיא רולניק חוזר ומדגיש מעל דפי TheMarker, בעוד המחאה החברתית דורשת להגדיל את ההוצאות החברתיות היא איננה מתעסקת באמת במנגנונים המייצרים את עודפי השומן של האליטות הכלכליות. זאת לא משום שהמוחים אינם מודעים לכך שקיימים עודפי שומן, אדרבה הם מודעים לכך. אך הם עדיין שבויים בתפיסה שעודפי שומן אלה בלתי נמנעים, ונותר רק לשכנע את האליטות "לטפטף" עלינו קצת יותר משמנם. עדיין נפוצה התפיסה שהקפיטליזם הוא בבסיסו חופשי, שבעלי הממון זכו להצלחתם בזכות כישרון ייחודי ועבודה קשה, ושהקפיטליזם עולה בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה. ובכלל זה, הקפיטליזם זו שיטה כלכלית עדיפה על אלטרנטיבות האחרות, כגון הקומוניזם.

אך גם הקפיטליזם וגם הסוציאליזם הן תאוריות מיושנות. הן תוצר של עולם מערבי-מודרני שהיו בו הרבה פחות אנשים, הרבה יותר משאבים, וכדור הארץ לא הראה סימנים ברורים של גסיסה. שתי הגישות, בדרכים שונות, מובילות לריכוז כוח בידי מיעוט ולשחיתות מבנית שחותרת תחת ומפרקת מבנים דמוקרטיים (כשהם קיימים). שתיהן שֺמות את האדם בדמותו המערבית-מודרנית במרכז, תוך התעלמות מריבוי תרבויות וריבוי צורות החיים המאפשרות לנו להתקיים על כדור הארץ. כתוצאה, אם נבחן את דוגמת השלטון בקובה (שלא לדבר על ברה“מ) או את דוגמת הממשל האמריקאי, שניהם יוצרים מבנה שלטוני הפוגע בכבוד וחופש אזרחיהם ומכלה את מיעוט המשאבים.

יש נטייה ליחס את היעדר המנהיגות הברורה בתנועות המחאה לאפיוני דור ה-Y, שבו שיתוף פעולה והתארגנות מתנהלים באופן אופקי, כך שאין דמות מרכזית-מנהיגותית אחת והאנרגיה לשינוי נובעת משיתוף פעולה קולקטיבי.  למרות שהטכנולוגיה החדשה (טוויטר, פייסבוק) מחזקת תהליכים אופקיים, אין כאן למעשה שום דבר חדש.  גם המהפכה הצרפתית הייתה זקוקה להתארגנות ברמת הקולקטיב, ונשענה על הטכנולוגיה החדשה דאז – הדפוס.  ההבדל הוא שהכוח שהניע את המהפכה הצרפתית היה רעיונות חדשים, תפיסות חדשות, ביחס לחברה אידאלית חדשה.

זה לא שאני לא מייחלת לשפיכות דמים של מהפכה חברתית. כלל לא. אבל אני כן מחכה בכיליון עיניים לרוסו, וולטר, ג‘פרסון, מרקס, סוזן ב. אנתוני, בוקר ט. וושינגטון, דו-בויז, אמה גולדמן, או גנדי של דורנו שידמיינו את חברת העתיד, שימציאו שפה חברתית חדשה, עם מושגים שיאפשרו לנו לדמיין חברה המוקירה את כבוד האדם, ואת החיים על כל מופעיהם.

ואולי ישנם ניצנים לחשיבה חדשה, רדיקלית, שמשתחררת מהדוגמות הישנות. דוגמת עבודתה של ונדנה שיבא להשבת החקלאות לאדמה ולאיכרים בהודו, או כתיבתה ועבודתה של ברברה ארנרייך (יוצרת "כלכלה בגרוש – איך (לא) להסתדר באמריקה") בבניית קולקטיב עיתונות חברתית.  אך בינתיים הן בשוליים גם של המחאות החברתיות. אולי כשההיסטוריונים של העתיד יתעדו את העידן הנוכחי – אלה יהיו הקולות שסימנו את השינוי שיבוא. אמן.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    מה שההיסטוריונים העתידיים עלולים לגלות שהעידן הנוכחי אופיין בהתפטרות טוטאלית מערכים "ישנים" והחלפתם בצדק (מדומה) חמקן וערמומי שנקרא "מבחן התוצאה". הפושעים הציעו בגלוי לאנושות את הצדק הזה כתחליף נוח – האנושות שמעה וקיבלה ברצון, וכל המבנה החברתי עבר שינוי בהתאם. לבני האדם כבר לא ממש אכפת שהכל מבוסס על שקר – כל עוד זה עובד אין להם שום טענות. בוש ובלייר פושעי מלחמה – זאת יודע כל אחד – אבל האנושות עצמה נותרה מרוקנת מערכים ולכן אי אפשר לשפוט אותם. גייתנר וחבריו הנוכלים ימצאו גם הם תירוצים משכנעים וההונאה המקצועית מירושלים-וושינגטון-לונדון רק תימשך. הטכניקה השלטונית כיום יודעת לתפקד גם כשראשיה פושעים לאור היום והציבור ברובו או אדיש או מיואש. סוף טוב קשה לראות לזה.

  2. יואל שם-טוב הגיב:

    גבירתי יש לך טעות בעניין קובה: אילולי היה המבנה השלטוני הזה כי אז היו הקובנים עד היום עבדים ושפחות לינקים. על כן בניגוד לדברייך, זהו מבנה שלטוני המאפשר את (לא פוגע ב) כבוד וחופש לאזרחים.

  3. אשר פרוליך הגיב:

    כן אילנה,"יש ניצנים לחשיבה חדשה" ; שלמדה את הלקחים של המשטר הסטליניסטי,שיודעת להבחין בין אנטיאימפריאליזם לשינאת ארצות הברית,ובין ביקורת על ממשלת ישראל לאנטישמיות בלבוש של אנטיציונות,ובין מרקזיסם כדת בלתי נתנת לעירעור לבין חשיבה בקורתית ללא מוסכמות.אפשר לגלות כל זאת באתרים אלה: THE CHICAGO POLITICAL WORKSHOP-MARXIST HUMANIST INITIATIVE MHI-SHIFT MAGAZINE-PRINCIPIADIALECTICA-אלה ואתרים נוספים הם הניצנים החדשים שמעלים עדיין שארית של תקווה.

    • יואל שם-טוב הגיב:

      אנטי-אימפריאליזם פרו-אמריקאי?! על כך שמוע לא שמעתי!

      אכן ניצנים חדשים הנץ לו הרפורמיזם, והנה שבה ועולה תקוה בקרב חסידיו הותיקים. אך תופעה חדשה אין הוא.

      • אשר פרוליך הגיב:

        ליואל:
        אתה מבלבל בין העם האמריקאי לבין ההנהגה והאליטות האימפריאליסטיות. אותו דבר בקשר לישראל או כל מדינה או עם אחר.אסור לבלבלבין העמים למנהיגים לשהם.לכן,יתכן מאוד מצב של אנטי-אימפריאליזם ופרו-אמריקניזם (למשל,במסורת של אברהם לינקולן,לוטר קינג ,אמה גולדברג ועוד רבים כאלה)

  4. אשר פרוליך הגיב:

    מציע מאוד להכנס בGOOGLE לפי MARXIST HUMANIST INITIATIVE .יש שם מאמרים מצויינים,לינקים וגם הרצאות בוידאו.מאוד מעניין!

הגיבו לאשר פרוליך

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים