הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 ביולי, 2012 6 תגובות

הסערה סביב "שיויון חובות מול שיויון זכויות" – שמעלה הציבור החילוני- ציוני , ביחס לשרות הצבאי של החרדים, הוא אולי הגיוני מבחינת קו המחשבה של ציבור זה , וגם זאת בתנאי שלא כוללים בו את אנשי ה"עדה החרדית" שאינם נהנים – מרצונם והשקפתם היהודית, משום "זכות" של המדינה. אבל לכל הרוחות מאין שואבים אנשי הימין והמרכז הציוני- בשתיקת השמאל הציוני, את החוצפה לדרוש מהציבור הערבי "שיויון חובות" מול "שיוןיון זכויות" דמיוני?!

alarakib

אלעראקיב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בכל מדינה חופשית בעולם זכאי האזרח – באשר יהיה מוצאו אשר יהיה, לקנות קרקעות ולבנות עליהן. בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת זכאית רשות מוניציפלית לשירותי עזר ממוסדות ציבור כמו מתנ"סים ו"מרכזי תרבות". אך מדינת ישראל איננה – עבור הערבים (ולא פעם גם עבור הדרוזים והצ'רקסים המשרתים אותה), מדינה של של "שיויון זכויות" בכל הנוגע ל"שירותים ציבורים" או זכות שווה לנדל"ן. ה"קרן הקיימת לישראל"- מוסד ציוני ארכאי וגזעני, מונעת זכות שיויון בנדל"ן ה"קרקעות הציבוריות" לערביי ישראל מאחר והאדמות של הקק"ל נרכשו "ע"י יהודים למען יהודים". כמדומני שבצרפת, בריטניה או בפפואה אין הגבלה כזו למיעוטים. גם שימוש בחלק מכספי וממבני התרבות והקרנות הציבוריות חסום בפני ערביי ישראל משום שחלקם "נתרמו ע"י יהודים עבור יהודים" . נכון אמנם שזכותם של יהודים או ערבים לתרום למען אחיהם בלבד אך אסור שדבר כזה יחרוג מרשות הפרט אל הכלל הציבורי של שיכון , פיתוח ותרבות ממלכתיים. כשהם חורגים לשם הם בבחינת הגזענות הדרום אפריקאית לשעבר.

בבריטניה , בצרפת ובארה"ב יכולים יהודים ומוסלמים להקים לעצמם מוסדות חינוך – ואף אקדמיה, בהתאם לתרבותם ו/או לדתם. לעומת זאת בישראל הערבים מנועים מלהקים אוניברסיטה ערבית בנצרת והמוסלמים מנועים מלהקים "מכללות אסלאמיות", והכל במסווה של "סכנה בטחונית". ילמדו בישראל ה"דמוקרטית" מתוניסיה הערבית ה"חשוכה" פרק בזכויות אזרח ובסובלנות. בתוניסיה (עוד בימים שלפני ה"אביב הערבי" וכאשר אש"ף ישב שם) קיימים מוסדות חינוך דתיים למיעוט היהודי הקטנטן. לא רק שהמוסדות הללו הם אוטונומיים לחלוטין אלה שהם שלוחה של אירגון יהודי מחוץ למדינה והמזוהה עם הקיצוניים שבין הלאומנים היהודים – אלה הם מוסדות החינוך הדתיים של תנועת חב"ד (הקיימים גם בעוד מדינה ערבית – במרוקו)! האם מדינת ישראל תתיר להקים "מכללה אסלאמית" למיעוט המוסלמי הגדול בישראל, שתנוהל למשל ע"י אירגון אסלאמי פרו- אירני?!

בשילטי פרסומת וחוצות של מדינות אירופאיות מופעים גם פרצופים של בני המיעוטים השונים החיים שם אך בישראל ה"נאורה" הפירסום הוא אפילו לא בשחור – לבן אלא בלבן בלבד. ישראל מוצגת בפרסומייה הממלכתיים והמסחריים כמדינה לבנה ללא זכר לקלסתר הערבי או אפילו הדתי והחרדי. בקיצור, כמו שנעמי שמר קשקשה:"כיכר השוק ריקה".

אז רבותי היקרים, כיצד מעיזים במדינת האפרטהייד המתוחכם הזו לבקש מהערבים להתגייס לצבא או לעשות "שרות לאומי" עפ"י "שיויון חובות" כשאין להם שיויון זכויות מינימלי?!

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. גופי הגיב:

    עם כמה שאתה צודק, הקמפיין הזה הוא אפילו לא גימיק. זה הסיוט של הממסד הציוני שערביי ישראל יתגייסו לצבא או יעשו שירות לאומי, כיוון שבסיטואציה כזו ינתן להם פתח להשתלבות מלאה בחברה מצד אחד, וכן לגיטימציה רשמית (מבחינה מהותית הם זכאים לשוויון מאז קום המדינה) לתבוע שוויון זכויות. לכן גם לעולם אבל לעולם המדינה לא תכפה ואפילו לא תעודד באופן רציני ערבים לשרת אותה במישור הזה.

  2. יגאל הגיב:

    מאמר הראוי לשבח. מסכים איתך בכל מילה הרב קאופמן.

  3. צדוק התקוה הגיב:

    אסתכן שתגובתי תמחק אבל אני מקווה שגם קולות אחרים אתם מפרסמים הערבים נהנים מזה שלא משלמים מיסים תוכלו לבדוק זאת במועצות המקומיות/ עירות ערביות העירה/ המועצה תמיד בגרעון
    הבניה כל אחד בונה איך שבא לו העירהלא מפקחת ולא מפעילה צווי הריסה השתוללות בכפרים הערבים וגם מחוץ עם רכבים מבאים לעשרות הרוגים בתוך הכפרים ולא בגלל תשתיות פשוט כל אחד עושה מה בא לו לנסוע בכבישי הדרום ליד הפזורה הבדואית בנגב זו סכנת חיים ממש התמרורים הם כנראה עבור היהודים שלא לדבר על פשע בתוך ומחוץ לישובים שלהם כאשר המשטרה מקימה נקודת משטרה אין שיתוף פעולה בין התושבים למשטרה כי אז אתה מוצג כמשת"פ [אותו הדבר אלה שהולכים ומתנדבים לשרות אזרחי / לאומי הם מנודים ]שיוון יש להם זכיות יש [אף אחד לא מותר על כספי הביטוח לאומי חובות …… אולי אם ישראל תהיה פלסטין מצבם של הערבים כאן יותר טוב "במדינת האפרטהייד" מאשר אצל האחים בפלסטין אלפי שבחים קבעו זאת בשטח

  4. אחד שמברר את דרכו הגיב:

    הרב קאופמן, אני מסכים איתך שחיוב ערבים להתגייס זה לא לעניין
    אבל לגבי היחס למיעוטים-
    הוא חייב להיות מורכב מהמתח שבין שילוב המיעוט לבין שימור האופי העצמי של המדינה(שהוא נכון לעכשיו מדינת היהודים – שמחויבת להתייחס בכבוד למיעוטים). אי אפשר לקחת את אחד הצדדים עד הסוף – אם נשמור על הצביון היהודי בצורה טוטאלית אנחנו נפגע בחופש של המיעוטים ואם נאפשר הכל- יכולה להיווצר לנו מדינה שמורכבת משבטים שבטים שאין ביניהם כל קשר (אוניברסיטה איסלמיסטית תיצור שבטיות וניתוק בין חלקי העם הרבה יותר מאשר בית ספר של חב"ד במרוקו)

    זאת לא רק אמירה אידיאולוגית אלא גם אינטרסנטית, כלומר, מדינה שבטית היא מדינה שאין בה מרכז כוח גדול, היא לא חזקה והרבה פחות מאוחדת (אא"כ היא טוטאליטרית) לכן אני חושב ששילוב הערבים באוניברסיטאות הקיימות זה דבר חיובי.

    ההבדל בין מרוקו לישראל הוא שמרוקו לא מאויימת בהשמדה מצד היהודים הלאומניים וישראל כן והגיוני וטבעי שהיא תחשוש מהשפעות מבחוץ והבדל נוסף הוא שכמות החבדניקי"ם שם היא לא ממש משמעותית..

  5. סיני הגיב:

    "בשילטי פרסומת וחוצות של מדינות אירופאיות מופעים גם פרצופים של בני המיעוטים השונים החיים שם אך בישראל ה"נאורה" הפירסום הוא אפילו לא בשחור – לבן אלא בלבן בלבד".
    מה עם פרצופי נשים בשלטי חוצות במרכזי אוכלוסיה חרדיים? איני מכיר את דעתך בעניין. לתגובתך אודה.

  6. עופר הגיב:

    זה שאלה של ביצה ותרנגולת. באותה מידה אפשר לשאול איזה שוויון זכויות רוצים ערביי ישראל כשאין להם שוויון בחובות.

הגיבו לאחד שמברר את דרכו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים