הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 באוגוסט, 2012 25 תגובות

אם להיות כנה, מאז שובי לארץ לפני כ-10 חודשים, אני חיה בבועה התל-אביבית.  אולי בגלל העבודה בסביבה אקדמית, או כי מרבית חברי ומשפחתי שייכים לפרינג' של השמאל. ואולי כי לא התחברתי לטלוויזיה, והרדיו הישראלי קשה על האוזן אחרי שנים של האזנה לתחנות הרדיו בארה"ב, כגון ה-NPR ו-Pacifica. על חדשות היום אני לומדת מעיתון ’הארץ‘ ו-TheMarker, עם קצת עזרה מהגדה השמאלית והעוקץ.  בתוך הבועה קיים הרושם שאמנם יש בעיות חמורות בישראל ובעולם, אבל כולם מודעים להן ופועלים במרץ לתיקון עולם.

1. כך, מצוידת בבורות מאושרת, נסעתי עם ובן זוגי לנפוש בערבה – בצימר במושב פּארַן.  אחלה מקום למי שאוהב חום מדברי צורב וחרקים. סתם – המקום מקסים, והצימר היה מצוין. צימר אקולוגי (שאולי מחפה על כך שהמזגן היה דלוק שלושה ימים ברציפות), מאד אסתטי ונח. וכמובן הירח המלא מעל נופי הערבה השלווים, מראה המרפא את הנפש.

הגענו לפנות ערב למושב, ומיד שמנו פעמינו למכולת כדי להצטייד במעט מצרכים לקראת סוף השבוע.  בדרך קצת התברברנו, ועצרנו לקבל תדרוך ליד בית שבחצרו ישבו אנשים.  כשהתקרבנו הסתבר שמדובר בתאילנדים. אלה ישבו  מחוץ למבנה שניתן רק לתאר כחוּשה רעועה. לא שובת לב כמו בטאבה, פשוט מבנה טרומי פוסט-הישרדותי. הם לא ממש הבינו מה אנחנו רוצים מהם, אבל מתוך רצון לעזור קראו לאחד שידע להגיד ”כן“ ו”בַּעַלְבַּית“. אבל גם אתו התקשינו לתקשר על אף שדיברנו בקול רם ועם תנועות ידיים מרובות.

אחרי  סיבוב נוסף מצאנו את המכולת שנראתה קצת כמו קפה בגדד (מהסרט באותו השם). כשנכנסנו, בעלת המקום המופתעת שאלה אותנו ’אתם יודעים שזו המכולת של התאילנדים, כן?‘  כמובן שלא היה לנו מושג, ולמען האמת – לא ממש הבנו למה היא מתכוונת. ’מה, מוכרים פה רק אוכל תאילנדי?‘, שאלנו. ’לא, יש גם אוכל רגיל‘, היא ענתה.  כיהודים אשכנזים, מלח הארץ, ברור ששמחנו לשמוע שיש אוכל ”רגיל“, וכתל-אביבים מהוקצעים לא נרתענו גם מקצת ”ניחוח המזרח הרחוק“.

מהשיחה עם בעלת המקום הסתבר שמספר התאילנדים החיים (אם אפשר לקרוא לזה כך) ביישוב הוא כפול או פי שלש ממספר התושבים "המקומיים". יכול להיות שהיא הגזימה קצת, אבל לטענתה היו בין 4 ל-5 עובדים מיובאים לכל משק.  מצב המזכיר את הדרום האמריקני במאה ה-18, שבו מספר העבדים עלה לעיתים בסדר גודל ויותר על מספר בעלי העבדים.  כך, על מנת למנוע ממדינות הצפון שהתנגדו לעבדות לחוקק חוקים שיצרו את זכויותיהם של בעלי העבדים, הכניסו האחרונים סעיף בחוקה הנותן לעבדים ייצוג בקונגרס ביחס של 3/5 ממספרם האמתי באוכלוסייה.  כלומר כל חמישה עבדים ייספרו כשלושה אנשים.  כל זאת מבלי להעניק לאותם עבדים זכות בחירה, וייצוגם בפועל נותר בידי בעליהם הלבנים.  כך לאזרחי מדינות הדרום (הלבנים, בעלי זכות בחירה) היה למעשה ייצוג יתר בקונגרס יחסית לאזרחי מדינות הצפון.

בדמוקרטיה המודרנית פתרנו את בעיית הייצוג על ידי מושג ה"אזרחות". מי שאינו אזרח אינו מיוצג – אין לו קול בפרלמנט, ואינו נספר כאדם בחלוקת המשאבים כגון הקצאת מים ליישוב, פינוי זבל, וכד'. העובדה שאנחנו מייבאים עובדים ממדינות עניות כדי שנוכל להמשיך את אורח חיינו, והם משלמים מיסים כגון מע"מ, מס הכנסה (במידה ומשכורתם גבוהה מספיק) לא משנה כלום. בישראל הוספנו חטא על פשע בכך שאיננו מעניקים אזרחות גם לילדי אותם עובדים שנולדו כאן, דבר שאינו מקובל בארצות "המפותחות" האחרות. כך אנחנו משמרים מעמד אריסים נצחי, שלעולם לא יוכלו להשתלב בחברה הישראלית.

ולמה בפארן צריכים מכולות נפרדות? אהיה סלחנית ואייחס זאת לעובדה שהם אוכלים מוצרים לא כשרים (בשר חזיר, שרצי ים). ומחמת הספק אייחס את העובדה שמחירי המוצרים ה“רגילים“, שהיו גבוהים מהמחיר ששילמנו למחרת במכולת של הלבנים, לכך שאנחנו תיירים וזה לא המחיר שנגבה מהתאילנדים באורח קבע.  אך לא יכולתי שלא להיזכר בחנות המצרכים באחת מהתחנות של משפחת ג‘ואד ברומן "ענבי זעם". שם הפועלים אולצו לקנות בהקפה, ובסוף שבוע העבודה הסתבר שצברו חוב העולה מהמשכורת השבועית שלהם.

האם רק תאוות בצע, והצורך היהודי-האטוויסטי בבידול בעזרת הכשרות, מסבירים את ”המכולת של התאילנדים“?  ברור שיש קורטוב או שניים של גזענות ושנאה ופחד מפני אותם זרים.  זרים שהבאנו למחיצתנו כדי לעשות את העבודה שאף אחד כבר אינו מוכן לעשות – בוודאי לא במשכורות הרעב המשולמות לאותם זרים.

ואין להאשים בכך רק את החקלאים.  יחסית לתושבים במגדלי הפאר של תל-אביב הם חיים בצניעות, וגם כשהם מעסיקים פועלים בתנאי העבדות המודרנית הם עדיין עובדים פיזית קשה למחייתם.  לא החקלאים המציאו את השיטה הכלכלית של "היד הנעלמה" החונקת אוכלוסיות חלשות. וגם לא מעמד הביניים שנדחק למקומות עבודה עם משכורות גבוהות יותר אמנם, אך במספר הולך ומתמעט, ללא בטחון תעסוקתי, ועם זכויות סוציאליות ופנסיות מתכווצות.  את השיטה המציאו בעלי המאה, אלה המושכים בחוטי השלטון, ומסמאים את עינינו באשליית דמוקרטיה. למעשה את השיטה המציאו הרבה לפני שדמוקרטיה נעשתה שיטת השלטון הפופולרית ביותר. אם הייתי צינית במיוחד, הייתי טוענת שאת הדמוקרטיה המודרנית המציאו כדי שבעלי ההון יוכלו להמשיך לנהל כלכלה נצלנית באין מפריע, מבלי שנחשוד שהגזל נמשך כמו בימי הביניים. כך הם שכנעו אותנו שכלכלה היא דבר מסובך, ושיש להשאירה לבוגרי מקרו א' ומקרו ב' בחוגים לכלכלה ולניהול, ובכלל כלכלת laissez faire היא מאשויות הדמוקרטיה ולא אמצעי דיכוי.

החקלאים ללא ספק משתפים פעולה עם השחיתות, ובוודאי אחראים למופעי הגזענות במושבים ובקיבוצים, אך גם אני ושכמותי משת“פים פעילים.  למרות צקצוקי הלשון נוח לנו עם המציאות הקולוניאליסטית של חיינו.  בילינו הרי שנים במוסדות להשכלה גבוהה כדי שלא נצטרך לגדל את האוכל שלנו בעצמנו, לבנות את הבתים או לסלול את הכבישים. את זה השארנו תמיד ל-underclass כזה או אחר, פלשתינים לפני האינתיפאדה הראשונה, ועובדים ממדינות עולם שלישי מאז. אנחנו לא בוחלים לקנות כמויות מופרזות של מזון זול (או פחות זול), רק כדי למלא את המקרר באוכל שכשליש ממנו נזרוק לפח, מזון שעל ייצורו אמונים אותו בני מעמד האריסים, אך ידם אינה משגת לרכוש אותו, ובוודאי לא לזרוק אותו. מנקי הרחובות האתיופים, פועלי הבניין הערבים, מנקה המדרגות הגרוזיני, עובדות הקבלן המנקות את המסדרונות והשירותים במכללה – במקרה הטוב נרשמים לשנייה בתודעה כאישוש להכרה בשחיתות החברתית שאנחנו חלק פעיל ממנה, ובמקרה הרע הם נותרים שקופים לגמרי. זה הכול כל-כך רפלקסיבי ופשוט.

אני תוהה מה סבי, עליו השלום, היה אומר.  סבי, שהיה ציוני רוויזיוניסט בימים שלפני קום המדינה, ובילה לא מעט בכלא הבריטי.  שהיה בין המקימים של מוסדות מרכזיים במדינה, ומתוך הבנה של התהליכים המתרחשים בארץ היה בין מקימי המפלגות השמאליות יותר במפה הפוליטית בזמנו. האם הוא ואחרים כמוהו נאבקו להקים מדינה ככל המדינות הקולוניאליסטיות המערביות, המושתתת על חברה נצלנית, על עבודה שהיא כל-כך זולה שצריך לייבאה ממדינות עניות? לא נראה לי.

ללא ספק, הציונות נולדה מתוך החטא הקדום של הקולוניאליזם, כך שאין זה מפתיע שהמציאות הנוכחית היא מדינה עם ריבוי הפרדות, וריבוי אוכלוסיות מדוכאות. עם חומה בינינו לבין שכנינו, שכנים שמהם אנו גוזלים אדמה, מים, זכויות, וכבוד על בסיס יומי; עם מכולות נפרדות לעובדים הזרים, עם שכונות נפרדות לפליטים מאפריקה… נכון הוא שהאבות המייסדים לא בחלו בגזל אדמות, ומיהרו ליצור מעמד מוחלש מהאוכלוסייה המקומית ומהמהגרים שהגיעו ממדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון, שיהיו שואבי המים של בני המושבות, הקיבוצים, הערים. אבל  לא נראה לי שהמציאות של היום משקפת את כוונתם המקורית, לא של כולם לפחות. גם אם הם היו נאיביים ולא מצויים בתיאוריות ובתובנות הפוסט-קולוניאליות.

ובחזרה למכולת….של הלבנים הפעם.

2. את עיתון "הארץ" לא מוכרים במכולת היישוב ובלית ברירה רכשנו את העיתון של המדינה, "ידיעות אחרונות".  הופתעתי לגלות שיאיר לפיד ממשיך לכתוב את הטור השבועי שלו. מתוך הקריאה בו הבנתי מדוע עדיף שימשיך לנצל את זכותו לחופש הביטוי אך מוטב שמפלגתו תתמוסס מהר ככל האפשר. סבי פעם הגדיר את האנשים המסוכנים ביותר כטיפשים פעילים, ויאיר לפיד הוא דוגמה מצוינת.

lapidיאיר לפיד (צילום מסך)

בטור השבועי האחרון החליט לפיד להסביר לקוראיו מה הם הסכמים חברתיים. כלומר אותם מנהגים חברתיים לא פורמליים המעצבים את התרבות ושומרים על הסדר החברתי.  למה לפיד טיפש? כי הוא לא השכיל להבחין בין הסכמים חברתיים, קרי מחילה לעבריינים שריצו את עונשם, לבין חוקי מדינה כדוגמת חופש הביטוי, שהוא חלק מחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.   זה מסוכן, משום שיש סיכוי לא קטן שלפיד ישב בכנסת ואולי בממשלה, אדם שמבחינתו מעמד הסכם תרבותי, יהיה הוא גזעני או מפלה שלא יהיה, שווה למעמד של חוק יסוד עם מעמד חוקתי.

ועוד. לפיד מסיים את הטור בשאלה מי אמור לקבוע את הכללים, ועונה:  ”מי שחושב שהתשובה לשאלה הזו היא "המדינה" (מירכאות במקור, א.ה.) מתבקש לא להרים את היד. במקום זה שיניח את היד על לוח לבו ויישבע בכל היקר לו שהוא יקיים אותם גם כשהם לא ימצאו חן בעיניו.“  כי להווה ידוע שלהישבע אמונים לחוקי המדינה מבטיח את חוסנה הדמוקרטי. זו בדיוק הסיבה שמקארתי תבע מכל אזרחי ארה“ב להישבע אמונים למדינה כדי למנוע חדירת "מסתננים קומוניסטים" לתוככי החברה האמריקנית. או שליברמן וחוג מרעיו דרשו תיקון לחוק האזרחות בדרישה שמתאזרחים יצהירו על נאמנותם למדינה היהודית והדמוקרטית (איך אפשרי להישבע לאוקסימורון מבלי לשרוף פיוז במח, לא ברור לי).

הבעיה עם לפיד איננה האג‘נדה שלו, אם בכלל יש לו כזו.  הבעיה היא הבורות שאינה מבחינה בין חוק למנהג, בורות המקדשת את החוק, ואינה מבינה את המשמעות של שבועת אמונים לחוקי מדינה.  בפנדמוניום של השיח הפוליטי-התקשורתי קל מאד למסרים פשיסטים לעלות מעל לפני השטח ללא משים, בלי מחשבה תחילה או מחשבה שנייה, קל שגם ישכחו ויבלעו ברעש. עד לאותו הרגע שמר לפיד יהיה בעמדה שהוא יוכל להשפיע על חיינו באמת.

להבדיל מדור המייסדים של המדינה, להם אני מוכנה לסלוח על חוסר ההבנה של משמעות מעשיהם. ליחס את הגזל מהתושבים הערבים וההשפלה של המזרחיים לנאיביות, ולא לרשע. הבורות של לפיד ודומיו, האדישות וההתקרנפות של בני המעמד אליו אני משתייכת, היא בלתי נסלחת בעולם של ימינו – כשהשלכות ההרסניות ידועות וגלויות.

תגובות
נושאים: מאמרים

25 תגובות

  1. איתן קלינסקי הגיב:

    בעלת המכולת לא הגזימה . לדוגמא , בעין יהב יש פי ארבעה תאילנדים מאשר תושבים ישראלים מעל גיל 18 .

  2. ע.ג. הגיב:

    אם את ניזונה מהארץ הגדה השמאלית ועוקץ את עדין מנותקת מהמציאות אלא אם את מחשיבה, כפי העולה מהמאמר, שמציאות מדומה היא מציאות שניתן לפעול על פיה בעולם האמיתי. ולא, התאילנדים הם לא כמו העבדים או האריסים. הם לא תושבי המדינה, הם לא רוצים להיות תושבי המדינה והם לא נשארים כאן מספיק זמן כדי להתערות במדינה. כמו שכתבתי – מציאות מדומה זו לא האמת. מזל שיש חפש ביטוי כי יש מדינות שהמשטר בהן, קומוניסטי למשל, מאשפז בגלל פעולה דימיונית בעולם האמיתי.

  3. ישראל הגיב:

    יפה, אבל מותר לדעת מי היה סבך, הימני שישב בכלא הבריטי ועבר לשמאל עם קום המדינה?

    • מאן-דהו הגיב:

      אילנה הרסטון-לוטן היא נכדתו של בנימין אליאב-לובוצקי.
      אליאב(1904-1974) היה חבר בתנועה הרוויזיוניסטית
      עורך כתב עת "המשקיף" ומקורב מאד לז'בוטינסקי.
      לאחר פרוץ המדינה שימש קונסול בארגנטינה ולאחר
      מכן נטש את הימין ועבר לתנועת העבודה. אילנה היא
      בתה של יעל לוטן המנוחה-סופרת, מתרגמת ועורכת
      ושל לויל הרסטון-סופר אפרו-אמריקני. אליאב פירסם מספר
      ספרים ביניהם "זכרונות מן הימין" בהוצאת "עם עובד". ספר
      משובח ביותר.

  4. גדעון ספירו הגיב:

    מאמר מצוין.

  5. ק.א. הגיב:

    מה נדרש כדי לחזור לישראל? תשובה אפשרית יכולה להיות הרבה דברים. אבל ישנה תשובה אחת שאני מתלבט בה. האם אומץ אישי היא אפשרות? עד לא מזמן היתה לי נטיה לזלזל מעט באפשרות כזו. אבל אולי טעיתי. עצם המעמד של לחזור למערה אפלה ולהחזיק שם בנר קטן רק בכדי שלא יהיה חושך גמור ולהיות חשוף, יומית, לכל מה שמתלווה, זה כשלעצמו מוכרח להיות דבר לא פשוט. אילנה, המקום הרע והנורא ההוא לא ראוי שיהיו בו אנשים כמוך. חזקי ואמצי.

    • דני הגיב:

      אבל מאיפה חזרה כותבת המאמר? היא חזרה ממערה אפלה פי כמה – ארה"ב. אז למה לדעתך נדרש אומץ לעבור ממאורת נחשים אחת לשניה? דווקא במקרה הזה, היות שזה נבלה וזה טריפה, שיקולים מסדר שני הם אלה שקובעים – חברים, משפחה, אקלים … קשה לי להבין מה אומץ קשור לכל זה …

      • ק.א. הגיב:

        מוכרח להודות שאתה (דני) צודק. נבלה וטריפה, כן בהחלט! אבל את אמריקה אפשר לדמיין גם אחרת. את ישראל אי אפשר לדמיין אחרת כי ככה היא נוצרה ואין לה משמעות אחרת. אם אתה מדמיין את ישראל אחרת אז אתה מדמיין לעצמך מדינה אחרת לחלוטין. אתה מבין את ההבדל…

        • דני הגיב:

          אמריקה נוצרה גם היא על גזל וגירוש של אוכלוסיות מקומיות – אם זה האינדיאנים, או המקסיקנים. חייתי שלוש שנים באמריקה, ואני אומר לך – זו נבילה וזו טריפה – ושתיהן על מסלול אבדון אם לא יישנו דרכיהן.

          • ק.א. הגיב:

            מעניין שהלובי היהודי שולט במדיניות החוץ של שתיהן. אתה חושב שזה מסייע או מעכב את השינוי?

    • יואל שם-טוב הגיב:

      כנראה הם חזרו לארץ מטעמים אנטי-ציוניים

  6. צדוק התקוה הגיב:

    העסקת עובדים זרים אינה המצאה ישראלית אלפי אזרחים ממזרח אירופה ומאסיה עובדים כעובדים זרים במדינות מערב אירופה העשירות אלפי פולנים עובדים באנגליה וזו רק דוגמא כאשר המצב הכלכלי במדינות "העשירות" נהיה גרוע הם הראשונים שיצטרכו לעזוב כגון בספרד יוון איטליה לצערנו זו כלכלת העולם שמחזיקה את המשפחות שלהם על הרגלים באריופה המזרחית באסיה בישראל לצערי נהפך העסקת העובדים הזרים לכאילו זו תורה מסיני כאילו חיביים להחזיק אותם ולא כך אם מענקי האבטלה היו לאט לאט נעלמים הישראלי היה חייב לצאת לעבוד גם בחקלאות אימי עבדה בשנות החמישים שישים בחקלאות בקטיף בפרדסי הסוכנותואז רק יהודים עבדו בחקלאות ולא היתה בושה לעבוד בחקלאות בקשר לשכר אגלה לך סוד הם משתכרים כאלף דולר לחודש שזה המון במוסגים של אסיה
    נכון עובדים קשה והרבה שעות אך זו האמת הכסף נשלח הביתה ובאסיה אלף דולר זה המון" חטא על פשע בכך שאיננו מעניקים אזרחות גם לילדי אותם עובדים שנולדו כאן" אני שואל האם הם באו לעבוד כאן או להקים כאן בית? ישראל לא קולטת מהגרים היא קמה לקלוט עולים יהודים[נוצרים מחבר העמים פלאשמורה נוצרים מאתיופה]

    • דני הגיב:

      צדוק – כשמך כן אתה – צודק לחלוטין! הבעיה החמורה היא לאו דווקא ייבוא תאילנדים, אלא העובדה שהעמים העשירים בכסף (כולל אנחנו) מתנתקים מכל עבודת כפיים, ודווקא עבודות הכפיים – ובעיקר חקלאות, הם אלא שמשאירים אותנו מחוברים לפלנטה הזאת. במקום לדאוג לתאילנדים, בואו נדאג תחילה לחבר מחדש את העם הזה לטבע – החיבור לתאילנדים יבוא מאליו. ואני שואל, למה לא לשלוח נערים בחופשת הקיץ לעבודות חקלאות יזומות מטעם המדינה?

  7. סטנלי מילגרם הגיב:

    The (zionist) experiment requires that you continue
    Please continue

  8. דני הגיב:

    אני חושב שיש רובד יותר עמוק לתופעה שתיארת. הבעיה היא לא בהכרח העובדה שיש תאילנדים שמקבלים שכר נמוך או שהם עובדים בעבודה שאת מחשיבה כפחותה. כל התפיסה של אושר שיכול לנבוע מרכוש/כסף/נוחות/מזגן היא תפיסה מערבית-קפיטליסטית לחלוטין (חסרת אחיזה במציאות – להלן אחוז נוטלי הפרוזק במערב). אם נסתכל למשל על נוצרים בימי הביניים – הרי שהסדר הקיים היה מתת האל, ואנשים הסכינו איתו בשלום. נזירים בודהיסטים חיים באושר רב עם צלחת אורז. רגשות האשם שמתעוררים בנו כשאנחנו רואים את התאילנדים לא באמת קשורים לתאילנדים או למצב שבו הם מצויים אלא נובעים מהניתוק הבסיסי שאנחנו חשים כלפי העולם, תוצאה של חינוך מערבי רציונלי והשגי, שממשיג את העולם בשחור ולבן, מוצלח וכושל, וגורם לפער הולך וגדל בין הרציונל שמנהל אותנו על חשבון הרגש, האינטואיציה, והרגשת השייכות העמוקה לעולם הזה. ומתוך הפער הזה צצים רגשי אשם, שהאגו ברוב חכמתו מגיש לנו בצורת מתאבן-קפיטליסטי ערב לחך. כשנלמד להרגיש בטעם המר של המתאבן, נוכל לחבק גם את התאילנדים, לא מתוך מקום שלרגש אשם, או רחמים, או של צדק אלטרואיסיטי, אלא מתוך הבנה עמוקה ואמיתית שאחד אנחנו.

    • מעוז גונן הגיב:

      קל להביט בתאילנדים ולהגיד שאנו המערביים מנותקים מן העולם והתפישה שלנו של עושר מעוותת. אך כאשר התאילנדי עוזב את מולדתו, שפתו, משפחתו, חבריו וכל העולם אליו הוא רגיל, ועובר ולמדינה זרה לו באופן מוחלט שם הוא במעמד הנחות ביותר, וכל זאת בשביל.. כן, אותו כסף קפיטליסטי שכה מסמא את עינינו המערביות. אני בכל זאת מעדיף את החיבור שלי ושל החברה המערבית לעולם, על כל תחלואיה.

      • דני הגיב:

        כנראה הבנת לא נכון. לרגע לא טענתי שאותם תאילנדים שמגיעים לעבוד פה היו עד אז פרחי-כמורה בודהסיטים בדהרמסלה. אני בטוח שהם באו מהמניעים שציינת. ובכל זאת, בא נשאל לרגע מה מאפשר למנהל חברת קבלן להעסיק נשים בנות 60 בפרוטות, בעוד הוא גורף הון על חשבונן? איך מתאפשר הנתק הזה בין אדם לאדם? האפשרות שלנו לתפוס את האחר בצורה כל כך רחוקה וחסרת משמעות? אני מניח שהתשובה הזאת גם תספק תשובה לאופן שבו מתנהלת מדיניות כיבוש והפרדה בשטחים (בלי קשר לדעה פוליטית – הכיבוש היא עובדה). ולכן, אותו סיפור על התאילנדים הוא רק עוד פן של אותה קוביה הונגרית.

        • מעוז גונן הגיב:

          השאלה היא מדוע אתה מקשר מושגים כמו "תפיסת האחר" או "נתק בין בני-אדם" או "ניצול" או "כיבוש" לתרבות המערבית ולקפיטלזים דווקא, הרי הם היו קיימים ועודם קיימים בדרגות גבוהות בהרבה בכל סוגי החברות. מספיק לחשוב על הנתק בין מעמדות בחברה פיאודלית, או על כיבוש כפי שהוא בא לידי ביטוי בחברות מזרחיות, או העובדה שבניהם של שבטים אינדיאנים מסויימים תפסו כבני אדם רק את בני אותו השבט ובטח שלא זרים (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשפתם). אז אתה מתאר אידיליה מסויימת שראוי לשאוף אליה, אך תופתע לגלות שמי שעושה את מירב המאמצים ומירב ההתקדמות לכיוון אותו רעיות הוא דווקא החברה והתרבות המערבית. תחשוב על הערים בעולם שיותר קרובות לאידאל שאתה מתאר – הן כולן בעלות תרבות מערבית, השכלה מערבית ושיטה כלכלית קפיטליסטית.

  9. חמורבי הגיב:

    מזמן כבר לא קראתי מאמר מתחסד ושיקרי כ"כ. 1) אם את רוצה אין סיבה שלא תחליפי את התאילנדים (הח"מ עבד בבנין,חקלאות תעשיה וגם בחינוך) ,למרות תוארך האקדמאי ואז תרחיבי את פיך על חקלאי הערבה המשלמים אגב שכר הוגן למדי. 2) מה הקשר בין תעלולי סבך נכבד ככל שיהיה עם המציאות הנצלנית אולטרה קפיטליסטית של חבורת הימין הנוכחית.3) לידיעתך היום בערבה יש רוב ברור לתאילנדים אבל האם ברצינות היית סוגרת מפעל ציוני זה רק בגלל העובדה הזאת וכנ"ל את ענף הבנין כולו? יכולתי להמשיך עוד ועוד (ואגב איני חושב שאני שמאלני פחות ממך) אבל עצם השבחים מג.ספאירו כבר אומרים את הכל.

    • ע.ג. הגיב:

      חמורבי תמים. היא היתה סוגרת את כל המפעל הציוני בלי קשר לשום דבר חוץ מפעולותיה המבוססות על דמיון כוזב וסירובה להכיר במציאות

  10. עבדים מודרניים הגיב:

    הגלובליזציה – שם יפה לאימפריאליזם החדש-ישן הוא שחומס כל חלקה טובה בעולם השלישי, ניצול משווע של עבודה ושוד משאבי טבע בחסות משטרים משתפי פעולה שלישראל יש חלק נכבד בחימושם.

    כך נהרסת הכלכלה המסורתית ומשאירה לתושבים "המיותרים" אדמה חרוכה עד שאין להם כל ברירה אלא לברוח מערב וצפון ולמכור אל עצמם לעבדים.

    אז למה לישראלים לעבוד בחקלאות (ובעבודות קשות ומנכרות,.לא מכניסות ולא יוקרתיות, בתעשייה ובשרותים) אם אפשר לעבוד בהיטק שמכניס ברבה כסף ממכירת נשק

  11. נתן הגיב:

    השכר שמרויחים תאילנדים בישראל במונחי כוח קנייה בתאילנד מקביל לשכר של מהנדס היי טק בישראל.
    רבים מאלו שעבדו בעבר בישראל הצליחו בזכות כך להתבסס כלכלית בתאילנד ולבנות לעצמם בתים ולקנות חלקות אדמה ואת זה אני אומר מידע אישי.

    האם את מציעה לחזור לימי "העבודה העיברית" של הציונות שנואת נפשך?

  12. עמי כהן הגיב:

    האמת שלא הייתי בטוח עד הסוף האם הכותבת רצינית או שזוהי פארודיה על האינטילקטואל המנותק מהמציאות אשר חיי לו ברווחה ונחת ושונא עצמו על כך. כמה הערות נטועות בקרקע לגבי העובדים מתאילנד: עבודה חקלאית מסוגים מסוימים מחייבת כח עבודה רב. ולכן אין זה מפתיע כלל שבמושב רוב של עובדים זרים-האם הכותבת הייתה מעדיפה משפחות עם עשרה ילדים+ כפי שהיה מקובל בעבר? לחקלאי אין סיכוי להתקיים (איש מהם לא מתעשר) אם ישלם לעובדים שכר גבוה, כמקובל במשק הישראלי וגם אין לו סיכוי למצוא ישראלי שיהא מוכן לעבוד בזה. הכותבת יכולה כמובן לעשות מעשה ולהחליף תאילנדי עשוק, אך לא ניראה לי שתעשה זאת. במקום זה, תמשיך להינות מרכישת מוצרים חקלאיים במחיר מוזל.
    ואגב, אם במקום תאילנדים יעבדו ישראלים בסחר גבוה, הסחורה החקלאית תגיע למחירים כאלו שה"מוחלשים" שהכותבת ציקצקה לגביהם לא יוכלו לעמוד בה.
    ובכלל, מי שביקר בתאילנד יודע שזו איננה מדינה ענייה במיוחד ואין בה חרפת רעב. מי שבוחר להגיע לעבוד בישראל עושה זאת משום שהשכר בה גבוה בהרבה מהשכר המקומי ולכן אפשר לחסוך ממון רב. זה מקביל בדיוק לישראלי שנוסע ללוס אנג'לס כדי לעבוד במובינג.

  13. גבריאל הגיב:

    התמונה יותר מורכבת
    את התוצרת (לפחות את רובה) של אותם עובדים תאילנדים אתם לא רואים אצלכם בשוק או במרכול, אותם מלונים נמכרים בשווקי אירופה במחירים הרבה יותר גבוהים ממה שהיו נמכרים פה.
    אז ככה שהמצב הוא כזה, עובדים תאילנדים, קורעים את התחת בשביל שכר מינמום ומייצרים תוצרת שייצורה כרוך במים רבים, ושנמכרת במחירים מאוד גבוהים בחו"ל, בשעה שלנו טוחנים במוח כל הזמן שיש לחסוך במים ולשלם הרבה תמורתם, והחקלאים עצמם בקושי גומרים את החודש.
    כל כך הרבה דברים לא בסדר בתמונה הזו שבאמת עדיף כבר להסתגר במגדל השן האקדמי.

  14. סילבן הגיב:

    שום דבר לא ישווה לקולונליאזם הציוני, נקודה. חלק מהמגיבים כאן בקואליציה הדוקה עם אחמדיניג'אד, שנאה ליהודים=ציונים=ישראלים באשר הם, ולא משנה מה יעשו

הגיבו לסילבן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים