הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 באוקטובר, 2012 8 תגובות

האימפריאליזם האמריקאי השתמש תמיד בכוח ע"מ להשיג  את מטרותיו, כוח צבאי, כלכלי, פיננסי. המטרות השתנו עם הזמן, גם השיטות.

לאחר מלחמת העולם  השנייה המטרה העיקרית הייתה לעצור את התפשטות הקומוניזם, לבלום את התנועות לשחרור לאומי. בין המקרים הבולטים אנו נזכרים בדיכוי האכזרי של ממשלת לומומבה בקונגו, בהפיכה הצבאית עקובה מדם בהדרכת הסי-איי-אי נגד ממשלת סוקרנו באינדונזיה שבה נהרגו כמיליון איש, בהפיכה בהדרכת הסי-איי-אי נגד ממשלת איינדה בצ'ילה. ההתערבות האמריקאית בהמשך הייתה בוטה יותר תוך שימוש בכוח צבאי גלוי. במלחמת וייטנאם נהרגו כמיליון וייטנאמיים. נועם צ'ומסקי מעיר שמלחמה זו הייתה מעשה התוקפנות ההרסני והרצחני ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, שהשאירה בארבע המדינות של הודו-סין מיליוני הרוגים, כאשר דרום וייטנאם הוצף בקוטל צמחייה – חומר מסרטן קטלני ביותר. לאחר מכן הגיע תורן של לאוס, מדינת איכרים, וקמבודיה האגררית, שהוטלה עליהן כמות פצצות השווה לכמות חומר הנפץ שהוטלה בכל  הזירות באוקיאנוס השקט במשך מלחמת העולם השנייה.

oildrillמקדחה בדרום טקסס (מקור)

אחרי מלחמת יום כיפור חל שינוי במרכזי הכוח הפיננסי בארה"ב, כאשר חברות הנפט הפכו לכוח הדומיננטי בעיצוב המטרות האימפריאליסטיות. לאחר מלחמת העולם השנייה מחיר הנפט נשאר קבוע מתחת ל- 20$ החבית, אבל חל מפנה אחרי מלחמת יום כיפור בעקבות אמברגו הנפט שהטילה ערב הסעודית על כל מי שתמך בישראל במלחמה. בתחילת שנות השמונים חלה המהפכה האירנית ובעקבותיה פרצה מלחמת אירן-עירק. תפוקת הנפט האירני ירדה ב-70% ויותר, ואם לוקחים בחשבון שאירן היא מפיקת הנפט הרביעית בעולם אפשר להבין מדוע מחיר הנפט זינק לשבעים דולר החבית. רווחי חברות הנפט הרקיעו שחקים.

מחיר הנפט התחיל שוב לעלות לפני 10 שנים, והתנדנד בשנים האחרונות בין 50$ עד 130$ לחבית. היו מספר סיבות לזינוק הזה. הצריכה של נפט ע"י סין ומדינות אסיה גדלה בהתמדה, והספקית של נפט הגדולה בעולם, ערב הסעודית, אינה מסוגלת להגדיל יותר את תפוקתה. (לאחרונה דווח על התייבשות אחת הבארות בערב הסעודית והובע חשש (5-9-2012 The Telegraph) שעד 2030 תפסיק ערב הסעודית לייצא נפט.) תפוקת הנפט בלוב עדיין לא מגיעה לכמויות מלפני ש"שוחררה" ע"י נאט"ו וארה"ב.

ארה"ב השתלטה על עיקר הנפט העירקי המופק באזור הכורדי בצפון, ותפוקת הנפט העירקי גדֵלה בהתמדה. אמנם היא מתקשה להוציא את הנפט החוצה ולשווק אותה, ועל כן נאלצת למכור את רוב הנפט בשוק המקומי במחיר ירוד. (נדון בהמשך בהשלכות על ההתקוממות בסוריה.)

כתוצאה מהסנקציות שהוטלו עליה ע"י ארה"ב, ובמיוחד מהאמברגו של האיחוד האירופי על קניית נפט אירני, שנכנס לתוקף בחודש יולי, הצטמצמה תפוקת הנפט של אירן מ-4 מיליארד חביות ליום ב-2008 עד 2 מיליארד או פחות לפי הערכת סוכנות האנרגיה הבינלאומית (France 24 , 24/7), והרווחים של חברות הנפט היו נאים למדי. להלן רשימת הרווחים של חברות הנפט הגדולות ב-2011, במיליארדי דולר, ביחס לרווחי חברות גדולות אחרות לשם השוואה, לפי "Fortune 500, 2011" :

Oil corporations:  Exxon Mobil, Chevron, ConocoPhillips 60.4*
Banks:  Morgan Chase, Citigroup 27.4
AT&T 19.0
Microsoft 18.8
Wal-mart Stores 16.4
IBM 14.8
Apple 14.0
General Electric 11.6

(*אובמה נקף מספר של 80 מיליארד דולר, ראה – Financial Post, 29.3.12).

 אם נוסיף לרשימה זאת את חברת הנפט ההולנדית-בריטית-אמריקאית SHELL, החברה הבריטית- אמריקאית BP, והחברה הצרפתית TOTAL, נמצא ששש חברות הנפט המערביות הגדולות הרוויחו כ- 150מיליארד דולר ב-2011, גידול של 75% לעומת 2010. באותו הזמן תפוקת הנפט שלהן ירדה ב-4%, (ראה מאמר באתר Think Progress), ואין בזה פלא – הרווחים תלויים במחיר הנפט, ומחיר הנפט עולה עם יוצרים מחסור בשוק. נציין כאן שאיומי נתניהו לתקוף את אירן עזרו בשכנוע האיחוד האירופי להטיל אמברגו על קניית נפט מאירן, דבר שהקפיץ את מחיר הנפט כלפי מעלה והכניסו לקופות החברות מיליארדי דולרים. הנה לכם כיצד להפיק זהב מהבל פֶה.

אשר לתעשיית הנשק, מכירות הנשק הממשלתיות של ארה"ב ב-2012 יגיעו לפי ההערכה לסכום שיא העולה על 50 מיליארד דולר. אם נניח שמחצית מהסכום הזה הוא רווח נמצא שהוא עדיין קטן בהרבה מרווחי הנפט.

מניפולציה של דעת הקהל

בין ינואר 2009 ליוני 2010 הוציאה תעשיות האנרגיה בארה"ב חצי מיליארד דולר (!!) למניעת חקיקת חוק שינוי האקלים (New Scientist, 29.10.2011, p. 41). מעריכים שבשנים 1998-2005 בלבד הוציאה חברת הנפט ExxonMobil 16 מיליון דולר למימון שדולת הנפט בוואשינגטון (New Scientist 4.1.2007). הצעות חוק שהוגשו לסנט ע"י הדמוקרטים לביטול סובסידיות במסים לחמשת חברות הנפט הגדולות בשיעור של 2.4 מיליארד דולר לשנה נדחו פעמיים ע"י הרוב הרפובליקאי. התברר שחברי הסנאט שהצביעו נגד ביטול הסובסידיות קיבלו תרומות מחברות הנפט במשך חמש השנים האחרונות בשיעור של 24.6 מיליון דולר – עסקה טובה לכל הצדדים (ניתן כנראה לקנות חבר קונגרס או סנט די בזול.) מעריכים (The Nation, 10.5.2012) שבמשך 10 השנים הבאות חברות הנפט, הגז והפחם אמורות לקבלו סובסידיות בשיעור של 113 מיליארד דולר!!

מה שהעיב על האידיליה הזאת היה פרוטוקול קיוטו שהתקבל ב-1977 ואושרר ב-2005 ע"י 191 מדינות (בהימנעות דרום סודאן, אנדורה, אפגניסטאן וארה"ב) שדרש צמצום ביצירת גזי חממה, בעיקר 2CO, שנוצר ע"י שריפת דלק מאובנים – נפט, גז ופחם – וזה על מנת לעצור את ההתחממות הבלתי נשלטת של כדור הארץ ואסון האקלים ודאי שיבוא בעקבותיה. הדרך להשיג מטרה זאת הייתה לייעל את משקי האנרגיה בעולם, למשל ע"י הפסקת השימוש בפחם בתחנות כוח חשמליות ולהחליפו בגז שמפיק פחות 2CO, אבל בעיקר ע"י השימוש במקורות אנרגיה חילופיים. האפשרויות העיקריות הן אנרגיית הרוח (הפעלת טורבינות רוח) ואנרגיית השמש (פנלים סולריים ומתקנים תרמיים המרכזים את קרני השמש בעזרת מראות כדי לחמם נוזלים המפעילים טורבינות), וכן – אנרגיה גרעינית. השימוש באנרגיית השמש והרוח הוא חשוב, אם כי יקר ומוגבל למקומות שיש בהם שמש (לא בלילה ולא עננים) או רוח, ובכוחם להחליף את השימוש בדלק מאובנים באופן חלקי בלבד. הברירה העיקרית היא האנרגיה הגרעינית, אם כל הבעייתיות שבה (דיון מקיף בסוגיה זאת היה מצריך מאמר נפרד).

חברות הנפט התגייסו להתמודדות עם סוגיות אלו במרץ רב. בעקבות כניסתו לתוקף של פרוטוקול  קיוטו ב-2005 הוגשו בארה"ב בקשות להקמת 24 תחנות כוח גרעיניות חדשות, וכך גם במדינות אחרות. מסע ההפחדה, שנתמך כנראה ע" חברות הנפט, נגד השימוש באנרגיה גרעינית זכה להצלחה מכרעת בעקבות האסון של פוקושימה. בקשות להקמת כורים חדשים בוטלו, ובמדינות רבות הוחלט על סגירת כורים קיימים. ב-8 לאוגוסט השנה התקבלה בארה"ב הנחייה האוסרת על מתן רישיונות לבניית כורים חדשים אם לא מציעים פתרון לבעיית סילוק הפסולת הגרעינית.

היה לחברות הנפט הרבה יותר קשה לשכנע את דעת הקהל שלא קיימת התחממות, ואם היא קיימת אזי היא נגרמת ע"י גורמי טבע שאין לנו שליטה בהם, ולא מעשה ידי אדם. ( נעמי קליין – The Nation   9.11.2011 – טוענת שעצם הדיון הציבורי על שינוי האקלים הוא איום על המשטר הקפיטליסטי!).  "האיחוד של מדענים מעורבים" (New Scientist 4.1.2007) האשים את ExxonMobil שהיא מממנת רשת של ארגונים המפיצים אינפורמציה כוזבת בקשר לשינוי האקלים ומוליכה שולל את הציבור. במשך שבע שנים היא תרמה 16 מיליון דולר ל-43 קבוצות שהפיצו 'סקפטיות' (ספקנות) ביחס לשינוי האקלים. ב-2006 דרשה החברה המלכותית הבריטית (הגוף המדעי העליון בבריטניה) מאקסון-מוביל להפסיק לממן קבוצות המפיצות אינפורמציה מטעה כאילו הידע בידי המדענים בנושא האקלים לוקה בחסר. הדרישה לא הואילה כנראה. במשאל שנערך בבריטניה השנה התברר שרוב הבריטים מחזיקים בדעה שהתחממות כדור הארץ נובעת בעיקר מגורמי טבע ולא מבני אדם!

הבולט בין הארגונים מפיצי ה"התכחשות האקלימית" הוא מוסד הארטלנד (Heartland) שקיבל כשבעה מיליון דולר מאקסון-מוביל בתקופה 1998-2005, וכחמישה מיליון דולר מ"תורם אנונימי" בהמשך. המוסד משלם כ-300 אלף דולר לרשת של מדענים עבור פרסומים מכחישי הקונצנזוס האקלימי המדעי, וחלק ממכחישים אלה נהנים משכר חודשי. הארטלנד מפיץ מערכי לימוד לבתי ספר בהם מודגש שההתחממות האקלימית שנויה במחלוקת וכי יש ללמד את "שני הצדדים".

חברי קונגרס וסנאט, אוניברסיטאות, מערכות עיתונים, כתבים ואנשי רוח נכללו בין מקבלי השלמונים לעיצוב דעת הקהל. חברות הנפט הפכו לכוח כלכלי ופוליטי אדיר שקבע במידה רבה את דרכו ואת ומעשיו של האימפריאליזם האמריקאי. נדון בהמשך כיצד האינטרסים של חברות הנפט עיצבו את מעשיו של האימפריאליזם האמריקאי בדרום מזרח אסיה ובמזרח התיכון.

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. צדוק התקוה הגיב:

    למר קלמן זכרון סלקטיבי כמו לחבריו האימפריאליזם של ברית המועצות אז השתמש תמיד בכוח ע"מ להשיג את מטרותיו, כוח צבאי, כלכלי, פיננסי. המטרות השתנו עם הזמן, גם השיטות.

    לאחר מלחמת העולם השנייה המטרה העיקרית הייתה התפשטות הקומוניזםבמזרח אירופה זוכרים אנו איך הבטיח סטאלין לצרציל בחירות " חופשיות" בפולין לאחר המלחמה , הקומניסטים ניסו לבלום את התנועות לשחרור לאומי. בהונגריה בפולין במזרח גרמינה בשנות החמישים בין המקרים הבולטים אנו נזכרים בדיכוי האכזרי שהיה בהונגריה בשנת 1956 התחולל מרד של האזרחים ההונגרים נגד ההשפעה הסובייטית. נאג' הכריז על פרישת הונגריה מברית ורשה ועל רפורמות כלכליות וחברתיות. המרד דוכא באכזריות על ידי הצבא הרוסי, עשרות אלפים נהרגו, ומאות אלפים נמלטו כפליטים. נאג' הוצא להורג.

    • גופי הגיב:

      אתה צודק לחלוטין, אבל אין זה סותר את המעורבות האימפריאליסטית הרצחנית של ארצות הברית, שבניגוד לברה"מ נעשתה לרוב דרך "צד שלישי" ולכן מעורבות זו נותרה עלומה עד היום.

  2. ע.ג. הגיב:

    לא כל כך ברור מה הכותב רצה להגיד – שריווחי הנפט גדולים? הוא לא גילה שום דבר כי בכל מצרך במחסור הרווחים גדולים. הוא רצה להגיד שהמדיניות של ארה"ב ברוטלית? רוסיה היתה הרבה יותר ברוטלית ולא רק זה אלא שארצות קומוניסטיות היו רצחניות ממש כלפי אזרחיהן. אז מה אתה רוצה מארה"ב, שתחלק את משאביה לכל רוח, שתתנהג כמו מדינה קומוניסטית תרצח את אזרחיה ותתן את רוב התל"ג לחברי המפלגה, מה?

  3. ק.א. הגיב:

    ושם זה, בין השאר, גם חונך וגוייס עם מסויים. ישראל (שנעדרת מהמאמר) היתה, והינה, חלק אינטרגלי בסיפור הזה. לא ידוע לי על שום משמעות אחרת לבסיס הצבאי האימפריאלי הקרוי ישראל (אימפרי-אל, נפטי-אל, בנקי-אל, כוחי-אל, נאצי-אל).

  4. טובה שיבר הגיב:

    מסכימה איתך בהחלט שיש לצמצם ככל האפשר את צריכת הדלקים הפוסיליים, אבל הדיון בנושא מושפע מאד מהשקפת העולם של המתדיין וזו לא בהכרח תואמת את המציאות.
    מרבית האנשים אינם מודעים כלל לעובדה שלפני שהאנושות התחילה להשתמש בנפט ומוצריו היו שינויים אקלימיים קיצוניים שבמקרים רבים גרמו לחיסול ציוויליזציות, מלחמות, רעב, ומגפות.
    שינויים אלה נגרמים מסיבות שאינן קשורות כלל למה שעושה -או לא עושה – המין האנושי.
    אחת הדוגמאות לשינוי אקלימי נסקרה במאמר מצויין שהופיע אם אינני טועה בעיתון הארץ לפני שבועיים לערך.
    מסתבר ששינוי אקלימי חריף באיזור המזרח התיכון במאה העשירית לספירה גרם לירידת טמפרטורה יוצאת דופן – בבגדד למשל, ירדו שלגים (!) במשך מספר שנים, וירידת הטמפ' – שלוותה במיעוט משקעים – גרמה לבצורת קשה שתוצאתה הייתה רעב, התרוקנות ערים מתושביהן, כאוס חברתי ואפילו מלחמות.
    אירועים כאלה התרחשו פעמים רבות לאורך ההיסטוריה ועל כן קשה מאד להוכיח כי הזיהום הנגרם מפליטת עשן הוא הגורם להתחממות הגלובלית, אבל כאמור אני סבורה שיש לצמצם ככל הניתן את השימוש בדלקים פוסיליים.

  5. אילנה הרסטון הגיב:

    אין ספק שיש להפחית את השימוש בדלקי מאובנים. גם אם נעשה זאת באופן דרסטי מחר, לא ברור שניתן להשיב את הגלגל לאחור מבחינת תהליך ההתחממות. כי ככל שנמסים הקטבים נעלם גם "המקרר" הגלובלי. כך שלנזק שאנחנו עושים לכדור היחיד שיש לנו לחיות עליו יש אפקט אקספוננציאלי. ובל נשכח את הנזק הסביבתי הנוסף כמו זיהום מקורות מים (ראינו את האסון במפרץ מקסיקו לפני שנתיים, ועדויות מצטברות לזיהום מי תהום ע"י שיטת קריית הגז = fracking).
    ובנוסף, כפי שמציין הכותב, יש מחיר גם בנפש ואיכות חיים כתוצאה מהמלחמות על שליטה במקורות דלק.
    אך מכאן ועד למסקנה שהתחליף הנכון הוא אנרגיה גרעינית, המרחק הוא רב. את הנזקים של פוקושימה עוד לא גמרנו לאמוד. הסיבה שבארה"ב אין כורים חדשים איננה הלוביסטים של איכות סביבה אלא משום שהעלות של התחזוקה באופן שאינו מסכן את הסביבה עולה על ההרווחיות. ואין חברות ביטוח המוכנות לבטח כורים אלא בשל הסיכון לנזק סביבתי ואנושי בלתי הפיכים במקרה של תאונה.
    וכמובן שאלת הפסולת איננה פתורה. להרחיב את השימוש בדלק שהפסולת ממנו נותרת רעילה ומסוכנת למשך מאות ואלפי שנים זה רעיון מטורף לחלוטין וראוי לגניזה.

הגיבו לע.ג.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים