הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 באוקטובר, 2012 36 תגובות

לפני מספר שנים הייתי במסע הרצאות בגרמניה אליה הוזמנתי על ידי האגודה הגרמנית לזכויות האדם. המשתתפים במפגשים איתי היו בעיקר גרמנים, מרביתם מדור הביניים שלא השתתפו במלחמה. פה ושם היו גם יהודים. הקהל היה ברובו ליברלי עם נטיות שמאליות מאד מתונות, באזור המפלגה הסוציאל דמוקרטית. מאחר ואני מדבר בשפה אחת בכל העולם, הרי גם בגרמניה לא הסתרתי את ביקורתי הנוקבת על מדיניות ממשלת ישראל. מתחתי ביקורת על הכיבוש, ההתנחלויות, הגזענות, היחס המביש למהגרי עבודה, אפליית האזרחים הערבים, ועוד. בכל מפגש כזה היו גרמנים שנדהמו מביקורתי, גם משום שמעולם לא נפגשו עם ישראלי שוחר זכויות אדם, ואחרים משום  שכגרמנים סברו שהם צרכים ללכת על קצות האצבעות, ככל שמדובר בישראל, אחרת יואשמו מיד באנטישמיות, שבגרמניה של היום זהו כתם ודומני גם פשע.

spiro-bdolachגדעון ספירו, ניצול פרעות ליל הבדולח, ברלין, נובמבר 1938

בכל המפגשים עלתה השאלה האם מותר לגרמנים, לאחר השואה, לבקר את ישראל? האם כל עוד דור ניצולי השואה חי עימנו, יש לגרמניה, על פי הדעה המקובלת בישראל, רק תפקיד אחד: לתמוך ללא סייג בישראל בכל המישורים, הכלכלי, הצבאי והדיפלומטי. אמרתי להם שאינני רב המחלק היתרים. כל אחד מהם רשאי לעשות את אשר הוא חושב לנכון. אבל אומר לכם את דעתי: גרמני שאינו מכחיש שואה, נאבק בגרמניה נגד גזענות ושנאת זרים, פעיל בארגוני זכויות, אדם כזה בא בידיים נקיות והוא לא רק רשאי לבקר את ישראל אלא מחובתו לומר לממשלת ישראל ותומכיה כי לא הפיקו את לקחי השואה זולת פולחן הכוח. כגרמני המחויב לדמוקרטיה וזכויות אדם אני רשאי לומר לישראל אל תפרו זכויות אדם, תראו לאן זה הגיע אצלנו, צאו מהשטחים. ובאותה עת גם לבקר את ממשלת גרמניה על תמיכתה הגורפת בישראל הגרעינית והקולוניאלית.

אני חוזר לרגע לימינו. זו הסיבה שתמכתי לא רק בתוכן הביקורת של גינתר גראס אלא גם בזכותו לומר זאת.

גינתר גראס אומר בשירו "דברים שיש לומר" כי הוא מתאפק להוציא החוצה את מה שהוא מחזיק בבטן זמן רב, שהרי מדובר בישראל שיש לה חסינות כמעט מלאה מביקורת גרמנית. יש גרמנים אמיצים שמוכנים להתמודד עם מי שיכפישו אותם בגין הביקורת שמתחו על ישראל. הקהילה היהודית מנהלת בעניין זה מסע טרור שנועד להשתיק את המבקרים. התופעה של גרמנים שליבם מר על ישראל אבל התאפקו לא להוציא את הדברים החוצה, מוכרת לי מהמפגשים בגרמניה.  בעקבות הרצאתי היו תמיד בקהל מי שסברו שזה הזמן להוציא הכל החוצה והם ממש התפוצצו על ישראל, ניכר היה שהשתחררו ממועקה רצינית. מרביתם הגדירו את ישראל כנאצים החדשים.

כאן נאלצתי להתערב. אמרתי להם: שמעתם את ביקורתי. לא הסתרתי מכם דבר, לא ייפיתי את המציאות. יש קווי השקה בין כל צבאות הכיבוש: דיכוי אכזרי של אוכלוסיה אזרחית, התעמרות בעם הנכבש, שרירות, מעצרי שווא המוניים ללא משפט, עינויים ועוד. בהקשר זה ובהקשרים נוספים אפשר לדבר על תהליך של נאציפיקציה שעובר על החברה הישראלית. ישראל אינה מדינה נאצית בגלל שאין בה מחנות השמדה (לפי שעה) והיא אינה בעלת תיאוריית גזע לפיה יש להשמיד את כל הערבים. יש בודדים המאמצים את תורת הג'נוסייד בנוסח ספר יהושע ומנסים לתרגמה לתוכנית פעולה פוליטית, אבל ישראל כמדינה טרם אימצה אותה.

זה מחזיר אותי לסוגיה הנתונה במחלוקת חריפה: האם יש מקום לערוך השוואות בין ישראל לגרמניה הנאצית. כתבתי בנושא לא מעט, ולאור רגישותו והמחלוקת סביבו, אני מוצא לנכון לחזור על הדברים.

קיימות שתי אסכולות בסוגיה זו. לפי אסכולה אחת, אסור להשוות. כל השוואה כזו עושה חסד עם גרמניה הנאצית, וגורמת לעוול ודה לגיטימציה של ישראל. השואה הייתה ביטוי לרע המוחלט, פלנטה אחרת, כמאמרו של סופר השואה ק.צטניק.

האסכולה השנייה, עליה אני נמנה, אומרת, שלא רק אפשר להשוות, אלא חובה לעשות זאת כאשר הדבר מתבקש. לעולם לא תעשה השוואה כוללנית אלא תמיד בהקשר רלבנטי, כפי שעשיתי בשעתו בין העינויים שגרמו למותה של חנה סנש לבין העינויים במרתפי השב"כ שגרמו למותו של עבד חריזאת.  המשטר הנאצי לא היה פלנטה אחרת, אלא מעשה ידי אדם, שיש ללמוד ולהפיק לקחים. אסכולה זו שמה דגש על תהליך ההידרדרות של גרמניה מרפובליקת ויימאר הדמוקרטית לעבר דיקטטורה נאצית, התנהגות הממסדים השונים, אקדמי, כנסייתי, כלכלי, כמו גם המוני העם, שנעו בין שיתוף פעולה לעמידה מהצד.

ישראל נמצאת באחד משלבי השחיקה הדמוקרטית שאפיינו גם את רפובליקת ויימאר. הכיבוש נמשך והברוטליות שלו חודרת לתחומי מדינת ישראל. הכנסת היא ימנית ומחוקקת חוקים טוטליטריים מהולים ברוטב של גזענות. המפלגות "ישראל ביתנו" בראשות המתנחל אביגדור ליברמן, "האיחוד הלאומי", מפלגה אשר כל נציגיה בכנסת מתנחלים מהימין הקיצוני בראשות המתנחל יעקב כ"ץ, "הבית היהודי" בראשות זבולון אורלב, ש"ס החרדית בראשות ההומופוב והקסנופוב אלי ישי וחלקים של הליכוד בראשות המתנחלים משה פייגלין וזאב אלקין, הם ותומכיהם מהווים תשתית פוליטית ממנה עשויים לצאת קברני שיירי הדמוקרטיה שעוד נותרו בתחומי הקו הירוק. הגזענות שלהם נהנית כבר כיום מתמיכת רוב העם, ויש נכונות לחקיקת חוקי אישות ואזרחות בסגנון חוקי נירנברג.

אסיים בשני ציטוטים שמחזקים לדעתי את אסכולת ההשוואה.

פרופסור דן בר-און ז"ל שהיה ראש המחלקה לפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון, חקר את החברה הגרמנית והישראלית, כיהן במשך שנתיים כפסיכולוג צבאי, כתב את הדברים הבאים: "אני מודע להבדל המהותי בין דיכוי האינתיפאדה על ידי הצבא הישראלי ובין ההרג השיטתי של מיליוני יהודים במהלך השואה, אשר נועד להכחיד את הגזע היהודי. אולם מתוך העיסוק בשני התחומים למדתי כי ברמה של מנגנונים פסיכולוגיים וחברתיים בסיסיים שמשפיעים על כולנו, קווי הגבול אינם כה חדים וברורים כפי שהיינו רוצים להאמין" ובהמשך הוא כותב: "מאחורי כל פושע בשואה היו לפחות תשעה עומדים מן הצד במקומות שונים בחברה: מנופף הדגל בהמון, קוראי הסיסמאות נגד יהודים, הקהל שהביט בגירוש ולא הגיב, אלו אשר נהנו מרכושם של המגורשים….בלי תפקידם הפעיל או הפאסיבי של אלו ועד רבים אחרים, המחוללים לא היו יכולים לבצע את תוכניתם. בהקשר זה הטענה שלי היא שמעשי העוולה שנעשו על ידי הפלוגה המתוארת במאמר של אליצור וישי קרין (כפי שפורסמו בספר "כתם של עננה קטנה: צבא וחברה באינתיפאדה") ומעשי עוולה אחרים שהתרחשו בתקופת האינתיפאדה ולאחריהן, לא היו יכולים להתבצע אם הציבור הישראלי היה מקדיש תשומת לב מלאה לדברים שקורים תחת שלטון הכיבוש" (לקוח ממאמרה של הסופרת אילנה המרמן שכתבה ביקורת על הספר ב"הארץ ספרים" 10 באוקטובר 2012).

הנה לנו דוגמה של חוקר מהמעלה הראשונה, שזכה בלא מעט פרסים, שיודע להבחין בין השונה שאינו ראוי להשוואה לבין הדומה הראוי להשוואה. ואכן, הרעה החולה שאיפשרה למחוללים לבצע את פשעיהם, כאן כמו שם, הוא העמידה מן הצד, שיתוף הפעולה של רוב העם עם מעשי עוולה. זה מה שאיפשר לשואה להתרחש וזה מה שמאפשר לכיבוש בן 45 השנים להחזיק מעמד. כאשר פרופסור בר-און מזכיר את הגרמנים שנהנו מרכושם של המגורשים, האם זה לא מזכיר את היהודים שבזזו רכוש של פלסטינים שבחלקם גורשו ובחלקם נסו בבהלה מאימי המלחמה ב-1948. והאם זה לא מזכיר את חלוקת הוילות הפלסטיניות, בקטמון, טלביה, המושבה הגרמנית, ואלה רק דוגמאות מירושלים,למקורבים לשלטון?

טור זה החזיר אותי 12 שנה אחורה לספר  "אזרחים על תנאי, יהודי גרמניה – פרקי זיכרונות 1780 – 1945" בהוצאת מוסד ביאליק ומכון ליאו בק) , בספר הזה משתתף גם אבי ד"ר שמואל ספירו ז"ל, שפירסם זיכרונות נעורים. הספר פורסם במקור בגרמנית ותורגם לעברית. בביתי מצויים המקור והתרגום.

שמרתי את ביקורתו של פרופסור משה צימרמן על הספר שפורסמה ב"הארץ" ב- 3 בפברואר 1995 תחת הכותרת "העלבון הגדול של יהודי גרמניה על כבודם המחולל". במאמרו מצטט פרופ' צימרמן את אחד המשתתפים בספר שכתב: "קח מבן אדם את מזונו, מנע ממנו שינה, ענה אותו, הלבש אותו בגדים בלויים וחסרי צורה, גלח את קרקפתו, תן לזיפי זקנו לצמוח, טול ממנו את דמות האדם – ואז אבדו גם שיירי השיירים של האנושיות שאולי עוד נותרה באיש האס.אס, אז יקל עליו להשמיד יצור שאיבד כל חיצוניות של כבוד האדם" ומוסיף פרופ' צימרמן: "זו פעולה כפולה – זאת ידעו מארגני אי הכבוד – כך יאבד האדם היהודי (או כל קורבן) את הכבוד העצמי ויחד עם זאת יאבד הפושע, המבצע, את שארית תחושת הכבוד האנושי לזולת. זו תמצית מהותם של הרייך השלישי ודומיו. זו החוויה המרכזית שמתעד אוסף הזיכרונות".

צימרמן נותן הגדרה מאד מעניינת למהות הרייך השלישי, איבוד הכבוד האנושי לזולת. זהו מכנה משותף לכל משטרי העריצות,  הגדרה אוניברסאלית ואני שלם עימה. הדברים לעיל לא מזכירים את יחסה של ישראל לפלסטינים בשטחים הכבושים? איבוד צלם האדם במרתפי השב"כ ובבתי הסוהר. השפלתם היומיומית, הפגיעה בכבודם, נקודות להשוואה רלבנטית.

מעבר למכנה המשותף יש לכל משטר עריץ סימני היכר המייחדים אותו, וכך הדבר גם עם המשטר הנאצי והשואה, רצח עם חסר תקדים בעת החדשה. על כך אין מחלוקת.

תגובות
נושאים: מאמרים

36 תגובות

  1. חיים ברעם הגיב:

    מאמר פשוט מזהיר, גדעון! תודה

  2. משה הגיב:

    סוריה,רואנדה,אריתראה,סודן

    • דניאל קלטי הגיב:

      אה, אריתריאה וסודן, אליהן מגרשים, משה וחבריו הטובים, את הפליטים הגוססים…

      הבנתי!!

      • משה הגיב:

        אלה ארצותיהם הלגיטימיות ואין שם ציונים לכן הן חופשיות ואפשר לחזור לשם ואם יש שם בעיות, בבקשם להתריע עליהם ולדרוש מהאומות לתקן את המעוות שם

  3. המורה לעברית הגיב:

    "לפני שנים מספר" (ולא "לפני מספר שנים"); "נמנה עם" (ולא "נמנה על"). אשר לתוכן, מסכימה עם כל מלה.

  4. ק.א. הגיב:

    עצם קיום האסכולה הראשונה כאסכולה לגיטימית, דהיינו ש"אסור", היא כבר רמז לבעיה. הפושעים בעולמינו מתחלקים ל2. הסוג האחד הם כאלה שעושים את מה שעושים מתוך שהגיעו לאמונה שפשעיהם כלל אינם פשעים אלא דווקא הצדק (נגיד מתנחלים). אלו הם לרוב אנשים שאומרים את הגרסה שלהם עד הסוף בפשטות, ללא תחכום וללא צורך בהסוואה. הם באמת מאמינים באיזו אידיאולוגיה (גזעית או דתית, או תרבותית) שמאחורי הפשע. הסוג השני הם המנוולים (כדוגמת בלייר, אובמה, רומני, קמרון, אולמרט, ציפי, ברק, ביבי, פרס, עובדיה, וכולי), הם רק קבלני פשע מקצועיים(!) – כלומר הם כלל לא מאמינים בפשעיהם – הם בכלל אינם שונאים את קורבנותיהם (טוב, הם לא ממש אוהבים אותם) הם רק עושים זאת בשביל רווח חומרי-שלטוני לתעשייה שממליכה אותם. בשבילם עבודת הכנה משובחת וגיבוי ע"י סוללת מומחי פרסום ותדמית, משפט, וכיוצ"ב היא תנאי התחלתי! בעוד הסוג הראשון נשען על "אמונה" הסוג השני נשען על בסיס מלאכותי לחלוטין אך יציב פי אלף. הסוג הראשון אומלל והשני מנוול. בישראל (ולא רק) התפלשות שני הסוגים, זה באשפתו של זה, היא-היא הדבר המרכזי במציאות הפוליטית. ממתי? כנראה מתמיד.

  5. שירה הגיב:

    ולכן השואה שהמיטו הנאצים על היהודים, הפולנים, אירופה כולה ועליהם עצמם, צריכה לעורר בכל בן אנוש את השאלה: מה אני חושב שהייתי עושה לו הייתי נולד בגרמניה והייתי אדם בוגר בתקופתו של היטלר. גם הישראלים של היום צריכים לענות על השאלה הזאת, בדיוק כמו הגרמנים שנולדו הרבה אחרי היטלר ובדיוק כמו כאמריקאים, היפנים, הסודאנים או הצ'יליאנים.
    ברגע שהם שותקים לגבי שואת הפלסטינים, סביר שהם גם היו שותקים בגרמניה הנאצית.
    לגבי נקודות ההשוואה, הדעה שלי היא שישראל יוצרת שואה מסוג חדש. עד כמה הוא גורם יותר או פחות סבל, לא אני יכולה למדוד, אבל לגדול כילד באיזור כבוש ומסוגר, שיש עליו מצור, שכל יום אתה שומע הפצצות ולפעמים זו מלחמה ממש ורגיל לראות גופות, פצועים, רגיל לשמוע סיפורים על אנשים שהוצאו ממיטותיהם ולא חזרו, רגיל לכך שאין לך כמעט תקווה לצאת משם לעולם טוב יותר, אתה בקושי יכול לדמיין מה זה בדיוק חופש. בעיני זהו סוג אחר של אובדן צלם אנוש. לכן הכמות של המשתפים, הייאוש, חוסר הסולידריות, התלות הנפשית בדת. הסיפור אמנם לא נגמר בתאי גזים אך מצד שני, הוא לא נגמר בכלל. סוג כזה של ניסוי מעבדה גם הוא חדש בהיסטוריה.

  6. אשר פרוליך הגיב:

    שוב,יש "דברים שחייבים להיאמר":הכותב ,ללא בושה ובאופן שיטתי ועיקש,משווה(באופן סמוי)בין "מהות הרייך השלישי" לבין ישראל.השוואות כאלה,גם סמויות הן נפשעות ומסוכנות כוון שלא כוללות את ה"שונה" אלא רק את "הדומה",לכן השוואה כזו פסולה.לכל אדם,כולל גרמני מותר לבקר את ממשלת ישראל אבל לא את "ישראל". הביקורת על "ישראל" בכללותה מעורבת בדה-לגיטימציה של קיום המדינה ומשרתת את אלה המבקשים למחוק אותה מהמפה. כן,אם רוצים ללמוד מן העבר חייבים "ללכת על האצבעות" בבקורת על ישראל בהתחשב מה שקורה סביבנו.הציטוטים של ה"פסיכולוגים" המלומדים לא מצליחים לכסות על הניסיון החוזר והעיקש של הכותב לתמוך ב"אסכולת ההשוואות" מזויפת שמטרתה אינה חקר האמת המורכבת אם אורות וצללים אלא דה-לגיטימציה אבסולוטית של ישראל ולראייה,לעולם לא שמענו מהכותב דבר חיובי על ישראל שבכל "השוואה" הוגנת חייבת גם להזכיר,לפחות פה ושם.

  7. רונן הגיב:

    מה קרה לגינטר גראס?
    http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/11/18&EntityId=Ar00307&ViewMode=HTML
    האיש "הביע תפעלות ממדיניות ישראל בשטחים וביחס לפועלים הערבים"
    מה ההסבר?

  8. גדעון ספירו הגיב:

    אינני נמנה עם (ולא על – תודה למורה לעברית) המפונקים באשר לתגובות קוראים, שמטילים בי בליסטראות לרוב. והנה חמש התגובות הראשונות, כולן בסימן חברות והסכמה. יפה.

    לחיים ידידי, שאם אינני טועה הוא היום, אם לא בעל הטור הותיק ביותר בעיתונות הכתובה, בוודאי בין הותיקים, נושא בצקלונו העיתונאי יצירות פובליציסטיות מזהירות, תודה מקרב לב על המחמאה.

    למשה – נכון

    למורה לעברית: בסוגיית נמנה "עם" ו"על" אני נמנה עם אלה שערים לטעות הנפוצה לכתוב "נמנה על" חיפשתי במאמר "נמנה על" ולא מצאתי, רק בקריאה שנייה ושלישית הבנתי שכוונתך למלים "עליה אני נמנה" ואכן ניסוח זה הפיל אותי . הייתי צריך לכתוב עימה אני נמנה. מכל מקום יפה ששמת לב לכך ותודה על התיקון. באשר למספר שנים או שנים מספר,שוטטתי באינטרנט ומצאתי שהשימוש בשני הביטויים זהה ולעתים הם מופיעים בשני הניסוחים באותו פרסום אני צריך לברר זאת עם ידיד מהאקדמיה ללשון. אני מוצא ניחומים עם הסכמתך לכתוב בטורי.

    לק.א. היבט מעיין ולדעתי גם נכון

    לשירה: כרגיל את נותנת לנושא מימד נוסף של עומק.

  9. ק.א. הגיב:

    לשני אנשים לא היה אכפת מה רוצה העם היהודי אבל שניהם ידעו (וקבעו) מה שרצוי לעם היהודי.
    היטלר ובן גוריון.
    http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1844500

  10. טובה שיבר הגיב:

    מאחורי ההשוואות המופרכות בין גרמניה הנאצית לבין "הכיבוש" ועולותיו מסתתרת כוונה אחת ויחידה: הכפשת ישראל, הציונות, היהדות והעם היהודי.
    השוואות אלה הן רק אחת מן האיסטרטגיות אותן נוקטים אלה השואפים להפוך את מדינת ישראל ואת אזרחיה למוקצים שדמם מותר איסלמיסטים קיצונים, אנשי שמאל מן הזן העיקבי, וסתם אנטישמים מן הזן הישן והטוב.
    וזו בדיוק אותן איסטרטגיות אותן הפעיל המשטר הנאצי כלפי היהודים: דה לגטימציה, הכפשת היהדות (ראה תורת הגזע והקריקטורות מבית "דר שטירמר" ופולקישר ביאובכטר") הכפשת היהודים כגזע, חרם כלכלי כנגד היהודים (מזכיר לכם משהו, חרם נגד המדינה היהודית בימים אלה?) וכל זאת כדי להכשיר את דעת הקהל לצעדים קשים יותר כנגד "תת האדם" היהודי.
    האם לגיטימי לערוך השוואות הין המשטר הנאצי לבין האיסלמיסטים, אנשי השמאל והאנטישמים?
    קיימות שתי אסכולות בסוגיה זו: אחת, אסור להשוות.
    האסכולה השנייה, עליה אני נמנית, אומרת שלא רק שאפשר להשוות, אלא חובה לעשות זאת כאשר הדבר מתבקש.

  11. לירון הגיב:

    בהתחלה עוד היו כמה מאמרים וכמה טורים וצעקות ודברי ביקורות , ולאט לאט הכול נעלם ונשכח מהעין ואפילו שזה כל כך קרוב אלינו , כמה טוב שאפשר להתעלם ולהדחיק ואפילו גדעון אביר זכיות האדם כבר לא מזכיר אפילו במילה….
    מעל 30,000 סורים הרוגים ובגדה …דממה…

  12. אשר פרוליך הגיב:

    לגדעון ספירו: שוב ושוב אינך מסוגל לנהל ויכוח אם אלה שמותחים עליך בקורת.ושוב,אין אף "אסקולה" שלא מוכנה להשוואות.אבל כל השוואה הוגנת חייבת לציין את הדומה אבל גם להבליט את השונה.לא במאמר הזה ולא בקודמים שלך לא הזכרתה את השונה והמבדיל בהשוואות שלך,וזה מעורר ספקות,האם יש בכך כוונה מסוימת?.המרחק בין גרמניה הנאצית לישראל עצום מבחינות רבות ומיותר להזכיר אותן.מותר ורצוי לגנות מעשים נפשעים שנעשו ונעשים בישראל נגד המיעוט הפלסטינאי,וזו חובתנו המוסרית,אבל אתה מזקק את העוקץ וזורק את הדבש.בכל מדינה בעולם במצב של איום מתמיד,ואפילו ללא כל איום נעשים מעשים נפשעים פי כמה והדוגמאות רבות.מה אתה מצפה ממצב של מלחמה מתמדת כאן ,מלחמה שיש לה גם צד שני.ההשוואות שלך מעוותות כמו להשוות את הגבינה הלבנה עם הירח=שתיהן לבנות,אבל הירח לא עשויה מגבינה.

  13. חובה לעשות זאת כאשר הדבר מתבקש הגיב:

    דה לגיטימציה למשטר הציוני כמו למשטרי אפרטהייד קולוניאלים שעברו מן העולם
    זעקת הקוזק הנגזל – אנטישמיות – היא פאתטית ונלעגת.

    האסכולה שהגב' שיבר משייכת עצמה אליה שעושה השוואה בין הנאצים ל"איסלמיסטים" ולשמאל "האנטישמי" היא הדה-הומניזציה המדוייקת שעשו הנאצים ליהודים ולשמאל, אלא שאת היהודים הנאצים של היום מחליפים ב"איסלמיסטים", הם המיועדים לאושוויץ במקום היהודים (או בנוסף).

  14. שום בצל הגיב:

    מר ספירו – קשה להאמין, אבל הינך לוקה בצביעות, האופיינית כל-כך לשמאל הרדיקלי.
    הכיבוש המתמשך, שאכן הוא נפשע – אבל פשעו זניח, כמעט הומני, לעומת כל אירוע משמעותי ממלחמת העולם השנייה.
    רק מבט קצר על המתרחש בסוריה מראה מה טיבה של מלחמה "אמיתית", עקובה מדם, אכזרית ומתמשכת, לעומת עולם שותק, נעול במאבקי כוח, ובעיקר, רחמנא ליצלן, אדיש.
    הצביעות של השמאל מתבטאת כמובן ביחס הכל-כך משפיל לכל טיעון ציוני, לעומת יחס של כבוד, הערצה, כמעט סגידה, לכל טיעון פלסטיני, ע"פ כל צורה של התנגדות מזוינת מתקבלת בהבנה וסלחנות, כמעט בשמחה.
    אף שיש לבטל את השליטה בפלסטינים, ולאפשר להם להקים מדינתם, הרי שאין דיון רציני מצידך בשאלת רצונם של הפלסטינים לגבי ישראל, בעובדה שהחמאס בעזה, למרות היכולת לעצמאות מזהירה, בוחר בהמשך המאבק המזוין תוך הפקרתם של מליון וחצי עזתיים, ובחששותיה המוצדקים של ישראל מהפקרת שלומם בידי כוחות ביטחון פלסטינים.

  15. יוני הגיב:

    היטלר היה צמחוני הדוק ועל כן יש להשוות כל צמחוני להיטלר.

  16. גדעון ספירו הגיב:

    למשה, לירון ושום בצל,
    כתבתי נגד מרחץ הדמים בסוריה והרודן בשאר אסד יותר מפעם אחת, אבל זה לא יפריע לכם לחזור ולרקוד על הדם, שהרי ברור מכתיבתכם שאתם משתמשים בטרגדיה הסורית למטרות קינטור בלבד, ולגופו של דבר אתם שייכים לרוב הגזעני שרואה בסיפוק ערבים הורגים ערבים. אבל יתכן ואני טועה ואתם באמת חרדים לגורלה של סוריה, ואתם חברים בוועד למען סוריה דמוקרטית, וגורלם של הפליטים שנסו מהמלחמה ומצאו מקלט בירדן וטורקיה נוגע לליבכם ואתם בעיצומו של מבצע איסוף בגדים חמים לחורף המתקרב, וגם פניתם לראש הממשלה בדרישה לפתוח בגולן שער לפליטים סורים ולשכנם באחד הישובים הנטושים בגולן, ע יעבור זעם. אם אתם עסוקים בפעילות התנדבותית אצילה זו, אני מתנצל על שהעליתי בדעתי חשד באשר לטוהר כוונותיכם.

    לטובה, אני חושש שאת נגועה בתסמונת החוזר בתשובה שמתבטא בקיצוניות העולה על האורגינלים, במטרה להסיר חשד שמא נותרו שיירים מהעבר. היית עילה במרצ ועברת ימינה לימין הקיצוני ומשתמשת בקלישאות אנטי שמאליות הזויות כמו "הכפשת היהדות". אין איש שמאל כזה. היהדות היא החבר הטוב ביותר שלי, כי משם אני שואב חלק ניכר מרעיונותי ההומניסטים.

    • עובד הגיב:

      הנאצים רצחו 6 מיליון יהודים – כולם חפים מפשע – והביאו למחיקת שליש מהעם היהודי. לעומת זאת ב-45 שנות הכיבוש הישראלי נהרגו בפעילות צבאית כ-7,500 פלסטינים, כשני שליש מהם חמושים, זאת לפי כל מקורות זכויות האדם כולל "בצלם" והערכות של האו"ם. כלומר, מספר הפלסטינים החפים מפשע שנהרגו בידי ישראל הוא כ-2,600. זהו בערך מספר ההרוגים בתאונות דרכים ברש"פ באותו פרק זמן. המספר הכולל של 7,500 הרוגים פלסטינים מהווה רק 15% מכלל הפלסטינים שנהרגו בפעילות צבאית באותן 43 שנה. 85% הנותרים נהרגו בהתנגשויות עם כוחות צבאיים של מדינות ערב או מיליציות צבאיות ערביות. המלך חוסיין לבדו הרג בשנת 1971 בשלושה חודשים פי 3 פלסטינים משהרגה ישראל בכל 45 שנות הכיבוש. בשלושה (!) ימי הפצצות בנות הברית על דרזדן נהרגו על פי ההערכות בין 25,000 ל-40,000 אזרחים חפים מפשע. בממוצע ההערכות מספר זה גדול פי 25 ממספר ההרוגים ב-22 יום של מבצע "עופרת יצוקה". במבצע של האמריקאים לביעור הטרור בעיר פאלוג'ה שנמשך 30 יום, הם הצליחו להרוג 1,000 טרוריסטים, ולצידם עוד 6,000 אזרחים חפים מפשע.

      אבל אנחנו יורשי הנאצים, כמובן. אין שום ספק.

    • למיטב זכרוני אתה גם אזרח גרמניה הגיב:

      האם פנית לממשלתך הגרמנית בדרישה לפתוח את גבולות גרמניה לפליטי סוריה? האם הוקעת את מלדתך הגרמנית על הסיוע שהגישו חברות גרמניות לפיתות הארסנל הנשק הכימי הסורי המיעד בראש בראשנה נגד מדינת ישראל תושביה?

      או ש'גישתך המוסרית' מחייבת אתך לנהל מלחמה פסיכולוגית רק נגד מדינת היהודים?

  17. גדעון ספירו הגיב:

    ליוני,

    אתה צודק. היטלר היה צמחוני, מכאן אין להסיק שכל צמחוני יושווה להיטלר. הוא גם התגורר יחד עם אווה בראון הידועה בציבור שלו. מכאן לא יובן כי כל מי שחי עם ידועה בציבור ללא נישואין יושווה להיטלר. אולם צמחוני שמתגלה כגזען, תומך בג'נוסי רטהייד או במשטרי רשע דומים, מן הראוי לערוך את ההשוואה בהקשר הנכון

  18. אשר פרוליך הגיב:

    ל"חובה" האלמוני: לפי דעתך,צריך לבצע דה-לגיטימציה של מרבית מדינות העולם:סין(פלישה לטיבת)ארה"ב(אפגניסטן,עירק)כל מדינות אירופה (קולוניאליזם באפריקה,פלישה ללוב וטוניסיה)גם מדינות NATO כולל דנמרק וגרמניה,(תקיפות בסרביה-בוסניה)מרבית מדינות אפריקה(פלישות ותקיפות הדדיות)רוסיה (ולפני כן ברה"מ)פלישות ותקיפות בגיאורגיה ועוד,ועוד,ועוד ועוד. אפילו קנדה ה"אומניסטית"
    נמצאת בין הצבאות באפגניסטן. מכל העולם,אולי תשאר קוסטה ריקה הנחמדה.
    אתה לא מבין שה"דלגיטימציה" נגד ישראל היא מחוץ לכל קנה מידה,ללא פרופורציה,מעוותת,מכוונת,
    שיקרית,ואף אנטישמית,לפי מיטב המסורת האנטישמית?נכון שבין היהודים יש הרבה בנקאים,אילי הון,גם מפיאונרים,אבל האנטישמי יגיד ש"היהודים שולטים בהון העולמי"או שהם "ראשי המפיאונרים".
    לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את ההבדל בין ביקורת צודקת ל"דה-לגיטימציה",צריך רק להיות הגון,ישר נקי כפיים.

    • נקי כפיים הגיב:

      מכל המדינות שהזכרת אין אחת שהיא מדינת אפרטהייד קולוניאלית
      ישראל היא המדינה היחידה בעולם של היום

      לכן עליהם אפשר אם צריך להעביר ביקורת אבל האפרטהייד הקולוניאלי הוא לא לגיטימי.

  19. אשר פרוליך הגיב:

    למר ספירו: סגנון הכתביה שלך מעניין:ב"תשובה" שלך למשה,לירון ושום בצל אתה כותב"אתם שייכים לרוב הגזעני שרואה בסיפוק ערבים הורגים ערבים" וממשיך "אבל יתכן שאני טועה".קודם כל אתה מלכלך ואחרי זאת אתה מנסה לנקות חלק מהרפש.שיטה זו יעילה,בגלל שהרושם החזק הוא בחלק הראשון,כוון שקטמים קשה לנקות ובד"כ,נשאר סימן ל"קטם".כנ"ל אתה פועל כנגד ישראל והציונות.תחילה אתה צובע בשחור או בחום,ואחרי זאת,אתה בה וטוען ש"זכותך להשוות".אני מציע שתהיה יותר זהיר בכתיבה,תערוך ביקורת והשוואות הכוללות את השונה והמבדיל,בהשוואות עם תופעות דומות ובהתחשב בקונטקסט,בסביבה,בתנאים הספציפים,ברקע ההיסטורי,במידתיות ובפרופורציות הנכונות,ותבין שאם אתה כותב על מגיבים שלדעתך שייכים "לרוב הגזעני"(מניח שהכוונה שלך לרוב האוכלוסיה היהודית בישראל,אשמה חמורה מאוד)אתה גם מסתכן שיגדירו אותך חו"ח כאנטישמי.מצפה שתדע לנהל דו-שיח אמיתי וכנה.

  20. לא קטמים ולא כתמים הגיב:

    אמת כשמש בצהריים.
    סקר שהתפרסם בעתון הארץ מאשר שהרוב הגזעני הוא עובדה. רוב הנשאלים שמהווים מדגם מייצג לציבור בישראל תומכים באפרטהייד ללא כחל וסרק.

    נשף המסכות שפרויליך רוקד בו הסתיים.

  21. גדעון ספירו הגיב:

    לאשר,
    אתה שותה 10 כוסות דהלגיטימציה של ישראל ליום, ואחר כך שופך את זה לתוך המקלדת. אני מציע לך להוריד את המינון, למען תחזור שוב לקרקע המציאות. רשום נא לפניך; אין כאן כל דהלגיטימציה של ישראל. לא ממני ולא מאף אחד אחר. לעומת זאת יש ביקורת נוקבת על מדיניות ממשלת ישראל, ואם יש לי תרומה לדה לגיטימציה של מדיניות זו, והיה זה שכרי. העובדה שיש עוד מנובלים בנוסף לישראל, מנחמת כנראה אותך. אותי לא. והיה מחננו טהור ובערת הרע מקרבך הן שתי מצוות חשובות ביהדות, וזה המדריך שלי.
    בנוגע לשלושת המגיבים שאתה חש להגנתם – הם קוראים וסורקים כל מלה. הם יודעים שכתבתי יותר מפעם אחת נגד הרודן אסד ומרחץ הדמים שהוא אחראי לו. ובכל זאת הם חוזרים על המנטרה למה אני מתעלם מסוריה? ברור שמדובר בהקנטה של מי שהנושא כלל לא מטריד אותם. נתתי להם חבל הצלה והם לא עשו בו שימוש.

  22. אשר פרוליך הגיב:

    ל""קמטים": יתכן שהסקר אמיתי (מדגיש,יתכן)אם כי ידוע שסקרים הם לא האמת האבסולוטית.ואם כן ? מה הסיבות למצב זה? האם רגשות או עמדות אחרות הן פרי האלוקים,סתם נולדים באויר?
    יש 2 גישות להסתכל על המציאות: אחת,הגישה האידאליסטית הטוענת שהדעה קודמת כל דבר ולפי כך גם המציאות כפי שאנחנו מבינים אותה.השנייה,היא הגישה המטריאליסטית הטוענת שהדעות נולדות ומתפתחות על בסיס קונקרטי,ממשי.זאת ועוד: המטריאליזם הדיאלקטי טוען שהדעות והמציאות הממשית משפיעות אחת על השנייה בתנועה ובשינוי מתמיד,ללא הפסקה.גישה זו פותחה באופן מבריק על ידי מרקס ואנגלס ויש לה תוקף גם במדעי החברה והרוח.אני שואל: ולמה רוב האוכלוסיה היהודית בישראל גזענית?זו תכונה מולדת? זה פגם תורשתי של היהודים?מה הסיבות לכך?.מבלי לענות על השאילות האלה,סתם לצטט סקר כזה,יש לו מטרה אחת:להכפיש את האוכלוסיה היהודית בישראל ולשרת אלה שרוצים בד-הלגיטימציה של אוכלוסייה זו.אדם ישר והגון אשאל את השאילות ששאלתי ושאילות נוספות רבות,ולא יסתפק בסקר שמתאים לו למטרותיו ככל שאלה יהיו.לגדעון: אנא ספור כמה פעמים גיניתה את אסד או אירן וכמה את ישראל ??

  23. הגישה המטריאליסטית הגיב:

    הגזענות המודרנית היא התוצר התודעתי של הקולוניאליזם
    הקולוניאליזם הציוני יצר את היהודי הגזען
    ההוויה קובעת את התודעה
    מרכס

  24. אשר פרוליך הגיב:

    ל"הגישה": נכון שההוויה קובעת את התודעה,אבל שכחתה את הקטע שבהוויה הזו,קיימת גם האנטישמיות,מדינות ערב מנוהלות על ידי נבלות רצחניים,מטיפי דת איסלמיסטים שלא סובלים שום דבר חוץ מפירושים של הקוראן,מעצמות אימפריאליסטיות הנלחמות על השפעה במזרח התיכון,חוסר מנהיגות פלסטינאית וערבית הדואגת לטובת עמיהם,חולשת תנועות השמאל והקומונסטים במדינות ערב ובפלסטין,ועוד ועוד ועוד.
    הבעייה היא שתפיסת והבנת ה"הוויה" אצלך מצומצת וצרה מאוד,ואתה "שוכח" ממרכיבים רבים וחשובים ממנה. או שאתה בוחר במכוון איזה חלק מה"הוויה" מתאים לך. מרכס גם אמר שיותר חשוב מנוסחאות פשטניות הוא לראות את המציאות בכל מורכבותה ,בשינויים התמידים בה ובהשפעות ההדדיות של החלקים השונים של אותה מציאות.כוון שאתה לא רואה "את החלקים השונים",האמירה שלך איננה מרכסיסיטת אלא קריקטורה גסה ופשטנית של המציאות.

  25. קריקטורה גסה הגיב:

    זה משתמש בארגומנטים הכי גזעניים בתוספת קללות שמסבירים את השקפת עולמו הימנית, מוכיח על עצמו שלא יכול להיות שציוני יהיה שמאלי אפילו שהוא משתמש בפסבדו טרמינולוגיה מרכסיסטית.

  26. ההוויה והתודעה הגיב:

    האנטישמיות כמו הגזענות האחרת הן תוצאה של ההוויה הקפיטליסטית בשלב השקיעה, האימפריאליזם והקולוניאליזם.

    הדת היא כמו כל אידיאולוגיה אחרת: מתברר (באופן יוצא דופן במוזרותו) שאפילו אידיאולוגיה "מרכסיסטית" יכולה לשרת את הריאקציה. כך הדת יכולה לתמוך בעריצות אבל באותה מידה גם בהתנגדות לדיכוי.
    בשביל האבחנה הזאת צריך להית מרכסיסט או סתם בן אדם ישר בעל מודעות פוליטית.

  27. אשר פרוליך הגיב:

    ל""קריקטורה": התלבטתי אם לענות לך כי כתיבתך גסה כמו השם שבחרתה ככינוי,ממש קריקטורה גסה של כתיבה.אולי תסביר לקוראים בצורה רצינית מה רציתה להגיד חוץ מגידופים?

    ל"הוויה": מסכים אתך שהדת יכולה,וכך היה בעבר פעמים רבות,התנגדות לדיכוי. גם מסכים אתך שהאנטישמיות כמו הגזענות הן תוצאה (היום)מההוויה הקפיטליסטית בשלב השקיעה שלה.אבל הגזענות והאנטישמיות היו ואיך היו קיימות גם לפני הקפיטליזם וגם לפני שלב השקיעה שלו.
    תופעות אלה מורכבות יותר ועל זה נכתב רבות. גם עבור הבחנה הזו,צריך להיות מרכסיסט או סתם בן אדם ישר,שמסוגל ללמוד את המציאות וההסטוריה ללא נוסחאות פשטניות.3 דוגמאות פשוטות:
    גזענות הלבנים בדרום ארה"ב הייתה קיימת לפני התפתחות הקפיטליזם המאוחר וגם בגלל התפתחותו בשלביו המוקדמים.האינקויזיציה בספרד התפתחה בשלב הפאודלי שבחברה זו.השואה של העם הארמני התרחשה ללא קשר עם ההתפתחות הקפיטליסטית בטורקיה (ויש עוד דוגמאות רבות).לבוא ולטעון שהאנטישמיות והגזענות הן תוצאה של "ההוויה הקפיטליסטית" זו פשטנות רחוקה שנות אור מהמציאות המורכבת והדיאלקטית.

  28. ישי הגיב:

    את שוכחים שהאומה הערבית מחזיקה 99.83% מאדמות המזרח התיכון. הערבים המתונים נלחמים על "חלוקה הוגנת של ה-0.17% הנותרים בין שני העמים". הערבים הפחות מתונים דורשים את 100% במלואם.
    מה גורם לכם להזדהות איתם? האם זה מוגזם לדרוש מהערבים להסתפק ב-99.83% ?

הגיבו להגישה המטריאליסטית

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים