הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 בדצמבר, 2012 21 תגובות

גינוי חסר שיניים

דוברת משרד החוץ של ארה"ב גינתה את החלטות ממשלת ישראל לבנות אלפי בתים מעבר לקו הירוק בהתנחלויות ובמזרח ירושלים. הדוברת אמרה שארה"ב מאוכזבת מהדפוס הפרובוקטיבי החוזר על עצמו בתחום הבנייה בשטחים הכבושים. גינוי זה, גם אם יש בו החרפה מילולית כלשהי, שווה כקליפת השום, אם אינו מלווה במעשים. ממשלת ישראל משתינה מהמקפצה על ארה"ב ועל הקהילה האירופית, ביודעה כי הגינויים הם מס שפתיים משום שארה"ב ממשיכה לספק לישראל נשק, ממשיכה להעניק לה מיליארדי דולרים, ממשיכה להטיל ויטו במועצת הביטחון על כל החלטה המבקרת את מדיניות ההתנחלויות והמלחמות של ישראל. אנחנו, שוחרי הזכויות אדם ומתנגדי הכיבוש אומרים לנשיא אובמה, בכהונתו השנייה: אין ערך לגינוי מילולי, אם אינו מלווה  בסנקציות כלכליות וצבאיות. להפסיק לספק לישראל מטוסים וטילים, להפסיק את הזרמת הכספים המסייעים לישראל להמשיך בכיבוש ובמשטר האפרטהייד, בשוד הקרקעות ובירי על אוכלוסיה אזרחית. אותה קריאה מופנית לקנצלרית אנגלה מרקל: נתניהו מחייך לעצמו כשבמסיבת עיתונאים הוא שומע ממך גינוי רפה, כמעט ידידותי, כמו "הסכמנו שלא להסכים". אולם אם אי ההסכמה עם מדיניות ישראל בשטחים הכבושים תהיה  מלווה למשל בהפסקת בניית צוללות עבור ישראל, צוללות הנושאות חימוש גרעיני, הוא יפסיק לחייך ויבין שאת רצינית.

קריאה זו מופנית לכל המדינות שרואות  עצמן ידידות ישראל: יש להטיל סנקציות על  ישראל כל עוד הכיבוש נמשך. תפסיקו לספק לשודד את כלי הפריצה שלו. רק כך יבינו ממשלת ישראל ואזרחי המדינה שיש מחיר כואב לכיבוש.


המושחת

שר החוץ המתפטר אביגדור ליברמן, הוא שילוב של ברלוסקוני ופוטין. מברלוסקוני לקח את הנהנתנות וההתעשרות בדרכים עקלקלות ומפוטין לקח את העריצות.

ליברמן נחשד בקבלת מיליונים (דולר ויורו) באמצעות חברות קש שהוא ואנשיו הקימו במקומות שונים בעולם, בין על שמו או מי ממשפחתו ובין על שמם של הסרים למרותו.  כספים אלה אסור היה לו לקבל כאיש ציבור. הוא ניהל עסקים מפוקפקים עם עבריינים. חלק מחברות הקש נרשמו במקלטי מס למיניהם, דרך מוכרת לחסוך במיסים.

 אין לי בעיה עם מי שאינם ששים לשלם מיסים, כל עוד מיליארדים  מבוזבזים  למימון פשעי מלחמה, כמו הכיבוש וההתנחלויות, למימון צבא, שב"כ ומוסד  מנופחים, למימון הכור בדימונה ופצצות האטום הישראליות, ומחפשים כל דרך להקטין עד למינימום את נטל המס. אנשים אלה אינם מעמידים פנים של פטריוטיות, שהרי לדידם אי אפשר להיות פטריוט של מדינה קולוניאלית המקיימת משטר  כיבוש ואפרטהייד. נלסון מנדלה לא היה פטריוט של דרום אפריקה תחת משטר האפרטהייד, להיפך, היה אויבה המוצהר, וכך גם מתנגדי האפרטהייד הישראלי, לפחות את אלה שאני מכיר.

אבל ליברמן הוא הרי פטריוט של ישראל הכובשת, המדכאת, הרומסת זכויות אדם, הוא מתנחל בהתנחלות נידחת העולה מיליוני שקלים. הוא הממציא של הסיסמה אין אזרחות ללא נאמנות, אילו לפחות היה משקיע את המיליונים שלו במימון ההרפתקנות הישראלית, אבל לך תמצא פשיסט הגון. הפטריוט הזה עולה למדינה הון עתק שראוי היה להפנותו ליעדים אחרים, כמו המאבק בעוני, וגם משתמט מתשלום מיסים כאחרון הצבועים. כשמדובר בכספו, אין  לו נאמנות למדינה. לשיטתו יש לשלול את אזרחותו.

לאור העובדה שחברותיו וכספיו היו מפוזרים ברחבי העולם, הייתה המשטרה אנוסה לשלוח חוקרים לקצווי כדור הארץ במטרה לאתר מסמכים ועדויות לאישוש החשדות נגדו. על בסיס המסמכים שנתפשו סברה המשטרה כי יש תשתית להעמיד לדין  את ליברמן בסעיפי עבירות שיכניסו אותו לכלא לשנים ארוכות. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, הצהיר לפני שנה וחצי כי הוא שוקל להעמיד לדין את ליברמן על שורת העבירות הכלכליות בהן נחשד.

עברה שנה וחצי והיועץ שינה כיוון וסגר את התיק בנימוק שיש קושי בזימון עדים. מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כמו גם פרקליט המדינה וחוקרי המשטרה, סברו וסבורים שדי במסמכים שנאספו המצדיקים הגשת כתב אישום חריף עם סיכויי הרשעה טובים. מה גרם לשינוי עמדתו של היועץ? העילה הפורמלית של קושי בזימון עדים, היא לא יותר מפתח מילוט. אני מצטרף לאלה הטוענים כי היו מי שהזכירו לוינשטיין, שטרם מינויו ליועץ משפטי לממשלה שימש כסנגורם של שועי הארץ בפוליטיקה ובכלכלה, כי נבחר לתפקיד במטרה לחלץ את אנשי השררה והממון מציפורני  העמדה לדין. כך נסגר התיק הגדול נגד ליברמן, והוא חוגג עם המיליונים שנותרו בכיסו.

פטור בלא כלום אי אפשר. אל מול הביקורת הציבורית על ההחלטה לסגור את התיק הכלכלי הגדול, החליט היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את ליברמן על עבירה פעוטה יחסית הקשורה למינוי פסול  במשרד החוץ.

על רקע אישום זוטר זה התפטר ליברמן, תוך שהוא מצהיר כי מדובר בעבירה שאינה עבירה, הוא מקווה שעד הבחירות כל ההליך המשפטי יסתיים והוא יחזור להיות ח"כ ושר מרכזי. אלא שכאן מסתבך מעט העניין.  וינשטיין הואשם על ידי מומחים בתחום המשפט, בעיקר מהאקדמיה, אבל גם בתקשורת, כי בסגירת התיק הגדול של ליברמן נהג כמשרתם של אדונים ולא כבעל משרה ציבורית בכירה החייב בשיקול דעת עצמאי המנותק מעטיני הממשלה. נראה שהביקורת פגעה באיזה מיתר רגיש,  והתוצאה, וינשטיין נעמד על רגליו האחוריות, להוכיח באמצעות סעיף האישום הזוטר, כי לא איבד את עצמאותו. בשעת כתיבת שורות אלו עומד וינשטיין על כך כי ליברמן יורשע עם קלון, דבר שימנע ממנו לכהן בכנסת  הבאה ואולי גם בממשלה. מאבקו של ליברמן מתמצה בהגעה מהירה לעסקת טיעון ללא קלון. האם היועץ יתקפל שוב? האם ליברמן יורחק מהחיים הפוליטיים או שמא יחזור לשררה כמנצח הגדול? יהיה מעניין.


בזכות הפחד והבריחה

מבוכה ומהומה במחנה הימין. מהדורות החדשות בטלוויזיה הקרינו אירוע בשטחים הכבושים בהם נראית קבוצה של חיילים  חמושים נסים כתוצאה מזריקת אבנים של ילדים ונערים פלסטינים.  בושה וחרפה, זעקו מתנחלים. צבא יהודי נסוג בעימות עם ילדים, הנשמע כדבר הזה? מול תמונות כאלו תאבד ישראל את כוח הרתעתה, הוסיפו בזעם קדוש. לדעתם על החיילים היה להשתמש בנשקם ולירות בילדים. ערפדים אלה רוצים לראות דם של ילדים פלסטינים. הפיקוד הצבאי ניסה לרכך מעט את האירוע על ידי שימוש בטרמינולוגיה יותר נוחה לאוזן הישראלית הקולוניאלית. לא בריחה, אומרים הרמטכ"ל דוברו ושמשי הצבא בעיתונות, אלא בסך הכול "נסיגה לצורך היערכות מחדש".

מי שראה את התמונות לא יקנה את שיפוצי לשון. אכן, הייתה בריחה של החיילים, עמוסים בכובעי פלדה, נשק, תחמושת וציוד קשר. אינני נוהג לדבר בזכות צבא הכיבוש, שהרי תפקידו סותר את כל הערכים הדמוקרטיים שמנחים את שוחרי זכויות האדם. אולם הפעם אני רוצה לברך את החיילים שברחו. טוב עשו שלא ירו בילדים. הבריחה הייתה ביטוי לאינסטינקט בריא לא להסתבך בפשע מלחמה של ירי על ילדים. הבריחה הרחיקה אותם מהאבנים הקטנות (ילדים לא זורקים סלעים) שהטווח שלהם מאד מוגבל, והתוצאה של האירוע, שאיש לא נפגע.

אודה ולא אבוש. ליבי היה עם הילדים הפלסטינים. קודם כל משום שככלל אני תומך במי שנאבקים לשחרור משלטון זר, במדוכא מול המדכא, במנוצל מול המנצל, במוכה מול המכה, בקורבן מול התוקף, אבל גם משום שהם הזכירו לי את ימי ילדותי תחת השלטון הבריטי. כילדים היינו לא אחת מתגרים בכובש הבריטי, לעתים גם זריקת אבנים, אבל ידענו כי הם לא יירו בנו. לא כך עם הילדים הפלסטינים. הם יודעים כי חיילי ושוטרי צבא הכיבוש הישראלי יורים גם בילדים. ב-45 שנות כיבוש נהרגו על ידי הכובש הישראלי, צבא, משטרה, שב"כ ומתנחלים מאות רבות של ילדים, דומני שהמספר עובר את  האלף. בניגוד אלינו בזמן הכיבוש הבריטי, הילדים הפלסטינים מסכנים את חייהם  במחאתם נגד הכובש והכיבוש. הילדים הפלסטינים הם, בתוך הרשע וזוהמת הכיבוש, האוכלוסייה הפגיעה ביותר. יש טוהר במחאת הילדים הפלסטינים, הם לא פת"ח ולא חמאס, הם מחאה מזוקקת, הם שמים נפשם בכפם, יש בכך גבורה היולית, מעשה דוד הפלסטיני עם הקלע מול גוליית הישראלי השמן, המכוער, החמוש מכף רגל עד ראש, והילד הפלסטיני עם האבן מולם. אם הייתי צעיר יותר ובכושר גופני מתאים הייתי מצטרף אליהם, לאו דווקא כזורק אבנים, אבל נוכח בשטח כביטוי לסולידריות עם מאבקם ומחאה על מה שמדינתי מעוללת להם: יורים בהם, הורגים ופוצעים אותם, באור יום פולשים לבתי ספר, שולפים ילדים המובלים למעצר, ובלילות פורצים בברוטליות לבתים, מעירים ילדים משנתם, וגוררים אותם למחנות מעצר. יש אמנות בינלאומית על זכויות הילד, אולם הן אינן מוכרות בשטחים הכבושים, גם לא בירושלים המזרחית שלכאורה סופחה לישראל, אולם למעשה השלטון הישראלי מתייחס לפלסטינים במזרח העיר כאל אוכלוסיית שטח כבוש.

אני פעיל נגד הכיבוש כמעט מימיו הראשונים בכל מיני מסגרות. נמניתי עם מקימי הוועד נגד היד הקשה, עליה הכריז רבין כשר הביטחון בממשלת הליכוד-עבודה בשנות ה-80 של המאה ה-20, ועד ישראלי פלסטיני ראשון מסוגו מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967. פייסל חוסייני המנוח ואנוכי שימשנו כדוברי הוועד. השתתפתי בלא מעט פעולות נגד הכיבוש יחד עם בני ברית פלסטינים. לקחתי חלק במחנה עבודה במחנה הפליטים דהיישה (בשנות ה-80 של המאה הקודמת) שארגן הוועד הישראלי לסולידריות עם אוניברסיטת ביר זית. בעיצומה של העבודה בא המושל הצבאי עם לבלריו וקטע את העבודה. אין דבר מפחיד יותר את הממסד הישראלי מאשר שיתוף פעולה ישראלי פלסטיני. ועל אף כל זאת, כל אימת שאני פוגש ילדים פלסטינים אני חש רגשות בושה מהסוג שגרמנים בעלי מצפון חשים כלפי יהודים.


גיבורה חדשה

הרושם העגום שהותירו החיילים הבורחים על העם בישראל התחלף כעבור ימים ספורים בתחושת התעלות: שוטרת המוצבת במערת המכפלה בחברון , הרגה בשלוש יריות את מוחמד א-סלאימה, נער פלסטיני בן 17. הגרסה הרשמית אומרת שהצעיר התנפל על שוטר, הוציא אקדח מהכיס, ובעקבות  זאת ירתה השוטרת והרגה אותו. אחר כך התברר שזה היה אקדח צעצוע. היא הפכה לגיבורה ישראלית, כינו אותה בתואר  "לוחמת" שבישראל הוא בעל מעמד מאד מכובד ואת השוטר שהותקף "לוחם". היא רואיינה בטלוויזיה ובעיתונות, זכתה לקבלת פנים אצל המפקח הכללי של המשטרה, ולשאלות העיתונאים שלא הסתירו את אהדתם, השיבה לכולם בפשטות, "לכך הוכשרתי ואת זאת ציפו ממני". ואכן, זו האמת העצובה –קודם הורגים נער ערבי ואחר כך מתברר שהוא לא סיכן איש. נניח לרגע שהשוטרת חשבה שיש סכנה, אפשר היה גם לירות ברגלו וכך להוציא אותו מכלל פעולה, אבל אז היה לנו עוד  ערבי חי, ואת זה צריך למנוע. כפי שאמרה: הכשירו אותה להרוג. בשיחה טלפונית עם אמה, שגם היא הוקרנה בטלוויזיה, הביעה האם את גאוותה על בתה. כך חושב הרוב. כמה נשים יכולות להתגאות בהריגת נער פלסטיני? זכות גדולה נפלה בחלקה ו"הסמולנים", אומר הישראלי ברחוב, שיתפוצצו, הם לא יקלקלו את החגיגה. עוד יעשו עליה סרט תעמולה מטעם שירות הסרטים של ממשלת ישראל.

tank-kidילד פלסטיני מול טנק, אוקטובר 2000 (צילום: מעריב)


נס לא היה פה

זה עתה סיימו היהודים לחגוג את חג החנוכה. על פי המסורת חנוכה הוא חג של ניסים. נס פך השמן,  שעל פי המסופר לנו, כאשר ביקשו החשמונאים לחדש את פעילות בית המקדש, ולהדליק את המנורה, מצאו רק פח שמן אחד של שמן זית טהור, שאמור היה להספיק ליום אחד ובדרך ניסית הדליקו ממנו את נרות המנורה במשך  שמונה ימים. והיה כמובן נס ניצחון החשמונאים על היוונים, כל זה לא היה קורה אלמלא התגייס הקב"ה לטובת היהודים.

אירועים רבים ומופלאים התרחשו לפני אלפי שנים ולא חזרו על עצמם. למשל, קריעת ים סוף: וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם (שמות יד, כב). משה רבנו הוא האחד  והיחיד שדיבר עם אלוהים פנים אל פנים.

כל שנה,עם פרוס חג החנוכה אני נכנס למתח, אולי יתרחש איזה נס, ושום דבר לא קורה. אין קריעת ים, אין אפשרות לדבר עם אלוהים, איש לא יודע איך מתקשרים אליו, מעולם לא קרה לי שכמות שמן זית אשר הספיקה לצלחת סלט אחת הספיקה לפתע לשמונה צלחות. גם בפוליטיקה לא קרו ניסים. נתניהו לא נעלם, ליברמן לא נעלם, המתנחלים לא נעלמו והשלום נשאר תקוע. כמאמר השיר "נס לא קרה לנו,פח שמן לא מצאנו" (מלים אהרון זאב, לחן מרדכי זעירא). מה שברור בשלב זה שאלוהים לא איתנו, כוונתי לשוחרי השלום ואחוות העמים. או אז עלתה במוחי המחשבה, שמא יש יותר מאלוהים אחד? אלוהי הצדיקים ואלוהי הרשעים, אלוהי המלחמה ואלוהי השלום, אלוהי השוויון ואלוהי הפערים, אלוהי העניים ואלוהי העשירים, אלוהי הקפיטליזם החזירי ואלוהי הסוציאליזם הדמוקרטי, אלוהי רבנים לזכויות אדם ואלוהי רבני המתנחלים. ויש עוד. בין כל האלוהים האלה מתנהל מאבק בלי סנטימנטים, קשה ואכזרי. בשעה זו אלוהי הרשעים ידם על העליונה.  אבל איני מתייאש. אולי בשנה הבאה יתהפך גלגל הניסים לטובת הטובים.


ביקור ברמאללה

ביום שבת האחרון  עברתי על תקנות צבא הכיבוש הישראלי וביקרתי ידיד בבנטוסטן רמאללה. ידידי הוא דמות בכירה בהנהגה הפלסטינית.  תענוג לשוחח עימו ולשמוע את הערכותיו. הנוסע לרמאללה אנוס לנסוע דרך כביש האפרטהייד 443. לאורך הכביש רואה הנוסע משני צידיו גדרות תיל וחומות המונעים מהכפרים הסמוכים לכביש את הגישה אליו. לא רק עזה היא בית סוהר גדול גם הגדה היא כבר למעשה מחנה מאסר עוד יותר גדול.

בדרך אל ידידי שוטטתי ברחובות רמאללה, רחובותיה המרכזיים הומים אדם, חנויות לרוב, אבל זהו מצב משקר.

העיר נמצאת תחת כיבוש. אין לרשות הפלסטינית סמכות של ממש להוציא ענייני ביוב וכדומה. ידידי מספר לי כי היותה של רמאללה באזור A האמור להיות לפי ההסכמים בשליטה פלסטינית, אין משמעות מעשית כי צבא הכיבוש הישראלי נכנס לרמאללה לביצוע אקציות (מבצעים בגרמנית) כל אימת שהוא חפץ לבצע מעצרים או להחרים רכוש. רק לאחרונה נכנסו בלילה חיילי צבא הכיבוש בשיירת רכב לעיר, פרצו למשרדי עמותות שונות, החרימו מחשבים, גנבו אלפי שקלים והשאירו אחריהם הרס וחורבן. סמכות הרשות במקרים כאלה דומה לסמכות שהייתה ליודנראט כאשר הצבא הגרמני החליט להיכנס לגטו. צריך להדגיש כי האקציות הישראליות לא כוללות שליחה למחנות השמדה, ברוך השם, בשלב זה מסתפקים במחנות מעצר ומרתפי עינויים,  אבל בכל הקשור ביחס הכובש לנכבש, השפלתו, ראייתו כתת אדם ועוד – יש לא מעט דמיון בין שני הכובשים.

לכל אלה שיחזרו שוב על המנטרה "אי אפשר להשוות", אני ממשיך להתעקש שאפשר וגם צריך, בהקשר נכון. הנה מה שכתב ד"ר עמוס גולדברג מהאוניברסיטה העברית לרגל הופעת ספרו של ראול הילברג "חורבן יהודי אירופה":

"נדמה כי מכל היבול המחקרי העצום,באיזה תהליך של סלקציה טבעית, נמנעים מקוראי העברית מרבית החיבורים שעלולים למתן את ייחודיות השואה מצד אחד, ומצד שני, לקשור אותה גם לתופעות של גזענות לאומנית, תשוקת הטיהור של הלאומיות המודרנית, אלימות קולוניאלית, גירושים וטיהורים אתניים, התפשטות טריטוריאלית ומנגנונים בירוקראטיים של כיבוש – תופעות שאינן כה זרות במקומותינו ואשר היו הופכות את העיסוק בשואה גם לדיון פנימי של צדקת דרכנו אנו. במילים אחרות, נדמה שהציבור בארץ מעוניין לזכור את השואה באופן שיחזק את תודעת הקורבן האולטימטיבי שלו, אך פחות מעוניין להבין אותה כתופעה היסטורית מורכבת ומסמנת את הסכנות של הגזענות ושל הלאומיות המודרנית, בעיקר בהקשריהן הקולוניאליים. אולי פרסום ספרו של ראול הילברג, גם אם באיחור של יותר מחצי מאה, ישנה מגמה זו."  (מוסף הספרים של "הארץ" 21  בנובמבר 2012).

מה שקרוי תהליך השלום, אינו אלא שם קוד להנצחת הכיבוש. שאלתי את ידידי, מדוע אבו מאזן לא מוסר את המפתחות לממשלת ישראל, ואומר לה, נמאס לנו לחיות תחת כיבוש ואפרטהייד, שכנעתם אותנו כי אחרי שהעברתם חצי מיליון יהודים לשטחים הכבושים הפך חזון המדינה הפלסטינית לבלתי ריאלי, אנו מוותרים על מדינה פלסטינית עצמאית, ספחו את כל השטחים, נקבל זכויות אזרח ויחד נקים כאן מדינה דמוקרטית, מדינת כל אזרחיה. אם ישראל תסכים, מה טוב, אם לאו, תיחשף בכל ערוותה הגזענית.

על כך ענה לי ידידי,זה נמצא על סדר היום, שוחחתי על כך עם אבו מאזן, זה עוד יגיע, בהפתעה ברגע הכי פחות נוח לישראלים. העולם יכיר את ישראל האמיתית, שכבר מזמן אינה יהודית, כי בשטח שיפוטה חמישה מיליון פלסטינים, ולא דמוקרטית,לאור שלילת זכויות אדם ממיליוני פלסטינים. המלחמה עם הפלסטינים הפכה למעשה למלחמת אזרחים בין אדונים לעבדים. מחכים לספרטקוס שינהיג את מרד העבדים.

תגובות
נושאים: מאמרים

21 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    אז מה ההבדל בין ישראל לבין הבסיס (למשל) האווירי בבגראם שבאפגניסטן?
    בבסיס האימפריאליסטי האחד, בציון, מדברים עברית ובבסיס השני מדברים אנגלית.

  2. הטריטוריה האחרת הכבושה של ישראל הגיב:

    צפו בקריקטורה וראו איך רואה צפירו מדרום אפריקה את הבית השחור בוושינגטון:
    http://mg.co.za/cartoon/2012-11-23-zapiro-israels-other-occupied-territory
    וגם כותרת יש ל-White House : "בית הווטו". בניו יורק טיימס (העיתון היהודי הגדול בעולם שתומך בדרישה לאסור מכירת נשק אוטומטי לכל) יש איור אחר. העיתון תומך באובמה שמעז להתמודד עם ה-NRA (הלובי של יצרני הנשק), מאז שבארה‫"‬ב נרצחו 20 ילדים בני שש, ושישה מבוגרים, ובאמריקה הבינו מה עושה נשק כשהוא מצוי בידיים בלתי שפויות
    http://www.nytimes.com/2012/12/18/opinion/what-drives-suicidal-mass-killers.html?_r=0

    אבל איזה גרפיקה תסביר את מכירת נשק כבד ‫(‬חינם אין כסף‫)‬ שבו עושים צבאות ישראל וארה‫"‬ב ‫-‬ ותעשיות הנשק של שתי המדינות ‫-‬ ניסויים בבני אדם ‫"‬מסוג אחר‫"‬ בעזה‫,‬ בלבנון‫,‬ [[ וייתכן גם באיראן — אם ירצו ברק ואייזנקוט וביבי ואובמה יאשרו]] — בקרוב‫?‬

  3. שום בצל הגיב:

    1. לצערי, סיום הכיבוש אינו באופק. הנאיביות שלך, גדעון, מעוררת ספק רב. היום ברור שגם אבו
    מאזןלא יחתום על גבולות 67' ללא זכות שיבה מלאה. ברור מה פירוש שיבה זו.
    ולכן אבו מאזן משחק משחק פוליטי, לבודד את ישראל, ולו בלבד שלא יצטרך לחתום על סיום
    סכסוך. למרות שהמעמד הפוליטי של מדינה משקיפה יכול לשמש עזר לישראל, הרי שבשום
    מקרה, לא יהיה טקס ולא תהיה חתימה, אלא בלחץ בינלאומי (על 2 הצדדים).
    2. לגבי בריחת החיילים – לשם שינוי אני מסכים איתך. מה כבר קרה?
    בסה"כ, נמנע ירי והרג – על זה יש לברך!
    ההזדהות עם מיידי האבנים, עם זאת, אינה ראויה. הפלסטינים היו יכולים להיות עם מדינה כבר
    לפני 15 שנה, אילו הפסיקו עם הפיגועים. יכלו לפני 5 שנים להקים מדינה מפוארת בעזה, אבל
    במקום זאת הפכו אותה לבסיס שיגור טילים.
    3. לוחמת מג"ב פעלה נכון – באותו הרגע האיום היה ממשי ביותר, ואילו אכן היה לו נשק, זה היה
    בפירוש הצלת חיים. הנער הפלסטיני שיחק באש, תרתי משמע, ביודעין, ושילם על כך מחיר יקר.
    אגב, שאלת את עצמך מה היה קורה לו היה לא אקדח אמיתי? האם גם אז היית מזדהה עימו?
    4. בוא נסכים שאין אלוהים.
    5. לגבי אבו מאזן ומדינה אחת – תראה את סעיף 1.
    ערוותה של ישראל לא תיחשף, כיוון שהפלסטינים והנהגותיהם אינם מעוניינים בישראל,
    הם מעוניינים להעיף את היהודים מכאן, אם בשחיה ואם בדרך אוויר בלי הבתולות.

    • צדוק התקוה הגיב:

      הפלסטנאים היו יכולים להקים את המדינה שלהם כבר לאחר תוכנית החלוקה ב47 אבל כרגיל הם רוצים את פלסטין מהים עד הנהר כמו שאמר משעל מהחמאס ולדעתי החמאס מבטא את
      הפלסטנאים הוא אומר את זה בלי חלקלקות לשון כמו שאבו מאזן אומר דבר אחד לאוזן המערבית ודבר אחר לערבים בדיוק כמו קודמו ערפת

  4. שינייה של ארה"ב מרקיבות הגיב:

    שינייה של ארה"ב מרקיבות והולכות. אמריקה הגדולה נגסה בשינייה באוצרות העולם ותמכה במשטרי דיכוי מסעודיה עד הכיבוש הציוני. וראו זה פלא כל המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם – 14 במספר – הבינו השבוע והצביעו נגד ארה"ב שבודדה את עצמה לדעת. נשארה רק ארה"ב היחידה, הבודדה שנמנעה מלבקר את מדיניות הסירוב הישראלית. מעתה, בפעם הראשונה, ארה"ב היא המעצמה היחידה שבודדה עצמה לדעת, משהחליטה שלא לבקר את מדיניות הכיבוש וההתנחבלות במועה"ב – בעוד כל המדינות האחרות החברות במועה"ב גינו את מדיניות ההתנחבלות של ישראל כמחבלת בשלום.
    נכון שגרמניה עוד מספקת צוללות, ונשיא צרפת ה"סוציאליסט" חתם באלז'יר על הספקת נפט וגז במחיר ניאו-קולוניאלי… אבל זמנו של הכיבוש הציוני הולך ונגמר לו – וליברמן יוכל בקרוב לעמוד על "הזלמן" ולהתחנן שיקבלו אותו לשיחה ו… זהו-חלאס-נאדה!

  5. האם עבר זמן חזון שתי המדינות? הגיב:

    "שתי מדינות לשני עמים" היה חזונם המשותף של מאיר וילנר ותאופיק טובי. היום עכב סירובה של ממשלת ישראל וממשל ארה"ב אנו נאלצים לקבור את החזון. במקום ההפרדה לשתי מדינות יש לנו את חומת ההפרדה וקיר האפרטהייד שממשיך לגזול את אדמות פלסטין. הסיסמה "ישראל, פלסטין – שתי מדינות לשני עמים" הומצאה על ידי מק"י לקראת הבחירות ב-1981. אז היו בגד"מע רק מעט התנחלויות. והשאלה היא האם טענתו הטרייה של דוב חנין, מנובמבר השנה, עוד תקפה. ("רק פתרון של שתי מדינות לשני עמים יוכל להבטיח את ביטחונם של תושבי שדרות, עזה, ותל אביב"), או שמא עבר עליה הכלח, ואנו צריכים לחזור ל'פתרון המדינה הדמוקרטית האחת' – למרות הבעתיות שבה.

  6. אוהד הגיב:

    מאמר אמיץ ונכון.
    הערה אחת בקשר לריבוי אלוהיות: למרות שישנה הרגשה כאילו הקב"ה נותן יד לשילטון האפרטהייד הישראלי, זו הרגשה שקרית. אל תיפול לייאוש שמביא להרגשת ריבוי אלוהיות (עבודת אלילים). ברור שהקב"ה הוא אחד וברור שהוא אינו אחראי למעשים המאוד לא יהודיים שנעשים פה :רשות הבחירה החופשית ניתנה בידי האדם והרעות שבאות עלינו מעשה ידי האדם הם (ראה הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" ). אולם למרות זאת ישנו שכר ועונש וכל אחד במדינת ישראל מרגיש טוב טוב את המחיר של מעשה ידינו…צריך לזכור את מאמר חז"ל ולא להתיאש מהפורענות….ולהמשיך להתפלל ,מצד אחד, ולבקש שהאמת והצדק יצאו לאור ומצד שני להמשיך לפעול לשינוי, בדיוק כמו שאתה עושה בצורה אמיצה מאוד. ולקוות שהשלום (שזה אחד השמות של הקב"ה) יבוא במהרה. אמן.

  7. דרור בל"ד הגיב:

    כפי שמראה תמר גוז'נסקי במאמרה המצויין – "אינטרס אמריקאי, נזק ישראלי" (הארץ), ברק אהוד אובמה אינו הכתובת. גם לא הציונית אנג'לה מרקל.
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1880846
    המאבק הבינ"ל נגד הפורעים הציונים המתנהל באירופה ובארה"ב הוא מאבקם של אזרחי מדינות אלה נגד אותם משטרים "נאורים". לחץ ציבורי על משטרים אלו הוא זה שהוביל\יוביל (מדינות אירופה\ ארה"ב וגרמניה, בהתאמה) להפסיק לתמוך בפורעים.
    חשוב ביותר להצטרף אליהם במקום להגיע ל"הבנות" ולשתף פעולה עם אנשי מרצ ושאר ציונים. האחרונים הינם חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.

    • שום בצל הגיב:

      אז מר דרור בל"ד היקר – אם הציונים הם חלק מהבעיה, מהו הפיתרון?
      רמז: פיתרון לא ציוני הינו פיתרון ללא יהודים… – אולי זו שאיפתך, אבל לפחות אמור אותה, ואל תעטוף אותה באיזו עטיפה שקופה של פסיאודו הומניזם.

      • הבעייה והפתרון הגיב:

        אני אנטי ציוני ובכל זאת נחשב יהודי (עובדה, גם אני זוכה לפריבילגיות שהציונות מעניקה ליהודים).

        הציונות פרושה קולוניאליזם, נישול, אפרטהייד ושותפות עם האימפריאליזם לניצול עמי האזור הפתרון בלי ציונות הוא להתנער מכל זה כי אין סיכוי בעולם שדבר כזה יתקבל על העמים באזור.
        אז מי שתומך ציונות הוא שיגיע בסופו של דבר לפתרון בלי יהודים כי הרי זו אשלייה שאפשר לנצח כל הזמן את כל העולם ואפילו את כל הערבים

  8. אשר פרוליך הגיב:

    רגע, האם זה נכון שבמאמרים רבים של הכותב נכתב שישראל היא המשרתת הנאמנה של ארה"ב?
    פתאום הכותב פונה לנשיא אובמה,ראש המעצמה האימפריאליסטית ודורש ממנו סנקציות על ישראל!
    הייתי מצפה מכותב הגון,אותה דרישה מאובמה כלפי אירן,מדינת הדיכוי של נשים,קומוניסטים ואנשים חופשיים ומשטר של מטורפים איסלמיסטים.
    אם אתה תומך בקורבנות,לא שעמנו ממך מילה על קורבנות טרור במקרה יהודים,לא באולמפיאדת מינכן,לא בבית אמיה בבואנוס אירס,לא בטולוז בצרפת,לא בחברון ב1932 וגם לפני ,לא רוסיה הצארית,לא באוקרינה ב1880,בקישינב,לא בתל אביב ,במעלות,בשדרות ועוד ועוד.
    כתבתי מאה פעם שלשלום נחוץ שני צדדים אך למלחמה מספיק צד אחד.נכון שבעם הפלסטינאי רבים מאוד חפפצים בשלום,לפחות באותה מידה כמו בעם היהודי.הבעייה שלא אבו מאזן ולא ביבי
    רוצים בשלום אמיתי ואם אתה רוצה נס חנוכה,תעשה מאמץ להחליף את שניהם .

  9. אשר פרוליך הגיב:

    משחקים מסוכנים:
    לא שמעתי מהכותב אף פעם בקורת על אימאות פלסטינאיות המאחלות לילדיהם להיות "שהידים" ואפילו מצתלמות איתם כשהם חוגרים חגורת פצצות של מתאבדים,אבל כן אנו שומעים מהכותב ביקורת על אמא של החיילת שירתה בבחור הפלסטינאי הטיפש שהצמיד אקדח (צעצוע)לחייל ישראלי.
    נכון שמציאות הכיבוש בשטחים מטורפת ,ופוגעת בישראל ובעם הפלסטינאי,אבל החד צדדיות של כותב המאמר לא תורמת לפתרון הטירוף הזה אלא מוסיפה עליו.

  10. טובה שיבר הגיב:

    הפלסטינים היו יכולים להקים מדינה בסוף שנות ה60, בתחילת שנות השבעים ובמהלכן. בשנים ההן בכל רחבי הגדה המערבית ישבו לא יותר מכמה מאות יהודים שנקל היה לפנות אותם אם ההנהגה הפלסטינית -קרי אש"ף – הייתה מסכימה לקיים משא ומתן עם ישראל.
    כידוע לכותב אש"ף של אותם ימים לא רק שלל מכל וכל משא ומתן כלשהו עם ישראל אלא אף אימץ את החלטת חרטום שהתקבלה לאחר מלחמת ששת הימים – לא הכרה בישראל ולא משא ומתן עימה.
    כשהואילה הנהגת הפלסטינים לפתוח במשא ומתן עם ישראלים היא עשתה זאת רק בסוף שנות השבעים, כשבשטח כבר נקבעו עובדות: עשרות יישובים שקמו ביהודה ושומרון ועשרות אלפי מתנחלים שישבו בהן, ובנוסף לובי חזק מאד של אותם מתנחלים בכנסת ובמוקדי ההחלטה.
    ובקיצור ההנהגה הפלסטינית ממשיכה להיות מחמיצת הזדמנויות סידרתית ותמשיך להטיח את ראשה בקיר.

  11. גדעון ספירו הגיב:

    לאוהד: תודה ומסכים עם כל מלה שלך. על פי כתיבתך אני משער שאתה אדם דתי, ואם אני צודק אז אתה מייצג את הצד המואר של היהדות, שוחרת שלום וזכויות אדם שרואה את הנברא בצלם כמתייחס לכל בני האדם ולא רק ליהודים. יש כל כך הרבה חושך ואפלה ביהדות נוסח אלי ישי ורבני המתנחלים, יהדות של עבודת אלילים במובן הרע של המלה, אולי מוטב להוסיף להם את התואר עכו"ם, (כדי לא להעליב את הנעימים והסימפטים שבין עובדי האלילים בקרב אומות העולם), כך שקולות כמו שלך הם סם חיים לכל שוחרי זכויות האדם, דתיים כחילוניים.

  12. גדעון ספירו הגיב:

    לאשר: איזה מזל שנעצרת בפרעות קישנייב ולא חזרת עד לגזירות אנטיוכוס. מאין אתה יודע מה כתבתי ב-50 השנים האחרונות? ולמה אתה חושב שאני צריך להצטלב כל אימת שאני מבקר את ממשלת ישראל, להוסיף שאני מגנה את פרעות קישנייב ושאסד הוא פושע? דרך אגב, הייתי במינכן באולימפיאדת מינכן, כעיתונאי (עורך עיתון סטודנטים), רואיינתי אז על ידי אחד העיתונים המרכזיים בגרמניה ובצד גינוי חטיפת הספוטאים, הבעתי התנגדות לפעולת החילוץ, שבוצעה על פי דרישת ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר. סברתי כי משעה שהצליחו לחטוף יש לאפשר להם לצאת ליעד שביקשו ולנהל איתם מו"מ על שחרור אסירים פלסטינים בישראל תמורת החטופים. שהרי נוטים לשכוח בישראל כי מטרתהחוטפים הייתה לדים ידם על הבפוטאים במטרה לשחרר את חבריהם בכלא הישראלי. זאת עמדתי מאז ומתמיד, ברגע שחטיפה הצליחה לא יורים, אלא מנהלים מו"מ וכך מצילים חיים. כך סברתי גם בפרשת מעלות, שמרבית הישראלי שבמקרום לחלץ הרג.
    לענין אובמה: וכי ממי אני צריך לבקש להפסיק את משלוח הנשק והכסף לישראל? מממשלת פיג'י? היא שולחת לישראל מתנות בדמות מטוסי הפצצה? רק מאובמה, הוא המחמש והמממן של ישראל.

  13. גדעון ספירו הגיב:

    לאשר (המשך): אין שום צורך לבקש ממנו להטיל סנקציות על איראן, שהרי את זאת הוא עושה כבר.
    לעניין שלום ישראלי פלסטיני: אכן, לשלום צריכים שניים, אלא שעתה הצד הסרבני הוא ישראל. ההנהגה הפלסטינית הבכירה הכירה בישראל של הקו הירוק, כלומר, היא ויתרה על שני שליש מפלסטין. היא אפילו הסכימה לחילופי שטחים כדי להשאיר חלק מההתנחלויות על מקומן. היא גם הסכימה להשאיר התנחלויות במדינה הפלסטינית בתנאי שהמתנחלים יחתמו על הסכמתם להתגורר בפלסטין ובלבד שיתחייבו לכבד את חוקי המדינה, שפירושו בין השאר, סוף להדרת ערבים מישובים יהודיים. ישראל לא נענתה עד היום ליוזמת השלום של הליגה הערבית לפיה תוכר ישראל בגבולות 67 על יד כל ארצות ערב תמורת נסיגה מהשטחים הכבושים. ישראל מסרבת לחלוקת ירושלים לשתי בירות.
    כישראלי אני באופן טבעי מבקר את הפרות זכויות האדם במדינתי. חברי לדעה בארצות אחרות עושים זאת בארצותיהם, יחד אנו מהווים כוח בינלאומי לשלום צודק ובר קיימא.

  14. דוד עציון הגיב:

    גדעון, התחלתי לקרוא את המאמר שנראה לי ראוי והגיוני. תהיתי אם הפעם תחרוג ממנהגך הקבוע לשרבב את השואה ואת השוואת ישראל לנאצים הפעם. לצערי התבדיתי כשהגעתי לקטע של רמאללה. חבל.

  15. אשר פרוליך הגיב:

    לגדעון: מבחינה סטטיסטית,מספיק 5 השנים האחרונות של בדיקת המאמרים שלך.והתשובה היא במבחן של סטטיסטיקה שנה א:
    לספור כל הבקורות שלך של צה"ל וישראל,ולספור את כל הבקורות שלך לחאמס,חיזבאללה ואירן,והטרור הפלסטינאי ביחד,לחלק המספר הראשון בשני ולקבל ה% היחסי.להערכתי % זה מגיע לפחות ל1200.זו בדיקה אוביקטיבית של ה"אוביקטיביות" והאיזון שלך.גם התכנים חשובים,לא רק הפער הכמותי:למשל,ההצדקה שלך "לשחרר חברים" על ידי הפעלת טרור וחטיפות כנגד חפים מפשע,כמו הדוגמה העצובה שלך מהאולימפיאדה.
    כאדם מצפוני הייתי מצפה שתגנה פעולות כאלה על הסף.המטרות אפילו הצודקות ביותר,לא מצדיקות כל אמצעי,ובגלל זאת,הטרור הפלסטינאי(הכולל חטיפת אזרחים תמימים)מאבד כל לגיטימיות,לא רק בעיני "הציונים",אלא בעיני כל אדם מוסרי וכל העולם.

  16. שירה הגיב:

    יופי של מאמר! גם אני התפלאתי שהחיילים ברחו, זה היה מחזה נדיר ולא סביר. כנראה יש קשר בין "הבריחה" לבחירות הקרובות. ביבי הולך על ביצים ונראה שרק בנט מפריע לו קצת. זה דווקא זמן לא רע בכלל להגביר את ההפגנות ברחבי השטחים הכבושים.

    לגבי אבו מאזן, אני לא מאמינה שהוא יחזיר את המפתחות. הבן אדם מושחת וצריך ליפול כמו כמו שנפל מוברק, בהפגנות ובמחאות. גם הוא, כמו אובמה, משלם מס שפתיים לסובבים אותו ולעמו ובסופו של דבר משמש צלע שלישית בזוגיות של ביבי ואובמה.
    סיום הכיבוש נמצא גם בידי הפלסטינים עצמם: להחרים מוצרי התנחלויות ומוצרים ישראלים, לא להסכים לעבודה בהתנחלויות ובמפעליה, לעזור לחלשים ולעניים מקרב הפלסטינים ולקדם חשיבה דמוקרטית והומניסטית ושיוויון נשים. עד אז, לא נוכל אנחנו לעשות את העבודה עבורם. אנחנו מעטים וחסרי כוח משמעותי.

  17. asher frohlich הגיב:

    ועוד בקצרה לגדעון: דוגמה נוספת למגמתיות וחוסר אוביקטיביות בכתיבתך: אתה מלין על כך שארה"ב מספקת מטוסי קרב לישראל,אבל לא אמרתה מילה אחת על הטילים והנשק הכימי שסיפקה רוסיה לסוריה ואף לא מילה על כך שרוסיה מחזיקה בסיס צבאי ימי שם באופן קבע.גם לא שטייסים רוסים השתתפו בחילות אויר של מצרים וסוריה נגד ישראל. לדעתך,זה עוזר לשלום במזרח התיכון או אולי חלק ממשחק של מעצמות על חשבון עמי האיזור? תבין,הבקורת שלי אליך היא בגלל המגמתיות והחד צדדיות שלך.כתבתי פעמים רבות שחצי אמת היא לא אמת.ואתה כותב חצאי אמיתות בלבד.
    כשתתחיל לכתוב את כל האמת,המורכבת,הרב צדדית,הדיאלקטית ולא פופולרית,תוך בקורת עצמית קפדנית,אני אהיה הראשון לצדד אותך,אך לא לפני כן.

הגיבו להטריטוריה האחרת הכבושה של ישראל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים