הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 בדצמבר, 2012 21 תגובות

את הסיסמה "סוציאליזם בימינו" הנחילה לראשונה גולדה מאיר לתושבי ישראל, בתחילת שנות החמישים. גולדה הייתה אז שרת העבודה (1951 עד 1956), אחרי ההרפתקה הקצרה אבל הסוערת שלה כשגרירת ישראל בברית המועצות. היא נחשבה אז לדיפלומטית השנייה במעלה אחרי משה שרת, אבל הכישורים הדיפלומטיים שלה מזכירים, ממרחק שנים רבות, את אלה של אביגדור ליברמן. כאשר גולדה נסעה בשליחות דוד בן-גוריון אל המלך עבדאללה בעמאן היא התנהגה כפִּילה בחנות חרסינה. משה דיין אהב לספר שהוא פגש את המלך כמה חודשים לפני שנרצח במזרח-ירושלים (1951). עבדאללה שאל את דיין לשלומה של גולדה ונענה שהיא נמצאת עתה במוסקבה. המלך השיב מיד: "תשאירו אותה שם". הסיפור הזה הצחיק מאוד את בני-דורי, אבל דווקא חיזק את מעמדה של גולדה. האישה החצופה (ב"דבר השבוע" המפא"יי קראו לה "גלוית-לב") לא הרכינה את ראשה בפני הגויים. כאשר בן-גוריון הדיח למעשה את שר החוץ שרת ומינה אותה תחתיו (1956) הוא זכה לתמיכה רבה בדעת הקהל. דווקא הציבור שתמך בממשלה העדיף את גולדה המחוספסת על פני שרת המהוקצע, איש העולם הגדול, שהעדיף להסוות את האקטיביזם הבסיסי שלו במליצות שלומניקיות ודרש מהממסד הביטחוני (בן-גוריון, דיין, שמעון פרס, שוחרי פעולות התגמול האלימות של יחידה 101) להימנע מפרובוקציות מיותרות. שרת קנה לו שם של יונה מובהקת, אבל זה לא היה מדויק. הוא האמין שרק טקטיקה יונית תבטיח את השגתן של מטרות אסטרטגיות נִציות. מוזר להיווכח עד כמה אקטואלי הוויכוח הזה עד היום.

goldaגולדה מאיר (צילום: Marion S. Trikosko)

התקופה האדומה בקריירה של גולדה קדמה למינויה כשׂרת החוץ. כאמור, היא הייתה שרת העבודה החל משנת 1951, והאמינה במיסוד מנגנונים לקליטה מוצלחת של גלי העלייה ההמוניים. רוב העולים היו חסרי פרוטה, והממסד הבין שבלי שירותי בריאות, חינוך ושיכון מינימאליים החברה הישראלית עלולה להתמוטט. ה"סוציאליזם בימינו" נבע מהצורה שבה גולדה הבינה את האתגרים שעומדים בפני הממשלה נוכח מאות אלפי העולים. כך נוצר מפעל השיכון העממי, שהושמץ על ידי אנשי חרות והציונים הכלליים (שקדמו לגח"ל ואחר כך הליכוד) שקלט עולים ואִפשר לרבים אחרים לצאת מהמעברות. באותה תקופה טרם אימצה הממשלה את הקו האמריקאי במלחמה הקרה במלואו. במדינה, בעיקר בתנועת העבודה, נשבה עדיין רוח פרו-סובייטית, שנבעה בעיקר מתפקידו של הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. רק אחרי שבן-גוריון החליט סופית לתמוך במערב הורעו מאוד היחסים הטובים עם מוסקבה, והתוצאה בתוך הזירה הפוליטית הישראלית הייתה התהום שנפערה בין מפא"י לבין מפ"ם המאוחדת והחזקה, שהייתה עדיין פרו-סובייטית לחלוטין. על רקע זה ניתן להבין שהמונח "סוציאליזם" היה אז כשר לגמרי ורק לעתים רחוקות השתמשו בקוסמטיקה של "סוציאל-דמוקרטיה". גולדה, כמו רבים מעמיתיה, האמינה שרק חברה עם מגמה שוויונית תוכל לקלוט את העולים ולרתום אותם למאמץ הביטחוני של ישראל. כבר אז לא היה לסוציאליזם של גולדה היבט אינטרנציונליסטי כלשהו. במפ"ם אולי דגלו ב"אחוות עמים" אבל הסוציאליזם של גולדה היה לאומי, אולי אפילו לאומני. השוויון היחסי היה נחוץ כדי להילחם בהצלחה נגד הערבים, ולא על מנת להגיע איתם להסכמי שלום, שגולדה מעולם לא האמינה בהם.

חרף חשדנותה כלפי דיין ופרס וקרירותה כלפי הברית עם צרפת שקדמה ל"מבצע קדש" (1956), גולדה נרתמה לכל צעד אנטי-ערבי, כולל התמיכה המודיעינית של ישראל במלחמת הדיכוי של צרפת באלג'יריה והקנוניה לתקוף את מצרים בהסכם חשאי ידוע לשמצה עם צרפת ובריטניה. אחרי מלחמת ששת הימים תמכה גולדה בקו המדיני של ראש הממשלה לוי אשכול, שהאמין באוריינטציה כמעט בלעדית על ושינגטון. באינטרנציונל הסוציאליסטי שהיה תחת הגמוניה אירופית מוחלטת, ניסתה גולדה לסכל החלטות עוינות כלפי התוקפנות המסלימה והולכת של האמריקאים בווייטנאם. לעתים נחלה הצלחות כאשר ממשלת הלייבור בבריטניה בהנהגת ראש הממשלה הרולד וילסון הצטרפה למחנה של ארצות הברית בזירה העולמית וחיבל ביוזמות אנטי-אמריקאיות באינטרנציונל.

הייתה איזו שניוּת מעניינת במדיניות של גולדה בעולם השלישי. שלא כמו פרס ודיין שהתייחסו לאפריקאים ולאסיאנים באיבה ובזלזול, ניסתה גולדה לעקוף את ההתנגדות הטבעית של אפריקה ואסיה לישראל באמצעות סיוע חוץ נדיב, שהיה גם יצירתי חרף דלות המשאבים שלנו. הסתירה בין המשך הכיבוש לבין המגמות המדיניות של סיוע החוץ הישראלי לאפריקה ולאסיה הייתה ברורה למשקיפים רבים, אבל לא לגולדה, שההתחסדות שלה הייתה לא רק תכסיס, אלא גם קו אופי ומהות אידיאולוגית. כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 התמוטטה מדיניותה של ישראל בעולם השלישי כבניין קלפים.

אם הקוראים נזכרים עכשיו בשלי יחימוביץ', היא גולדה 2, מוטב לבחון גם את ההבדלים ואת הרקע ההיסטורי השונה. גולדה מאיר הייתה (בכל שנות פעילותה הפוליטית ובעיקר מאז קום המדינה) פוליטיקאית בכירה במפלגת השלטון הכול- יכולה. מבחינתה, הקונפליקט הפנימי בין "תנועת העבודה" ההגמונית לבין הימין של מנחם בגין היה מרכזי, "רעיוני", טקטי וגם אמוציונאלי. בתנאים מסוימים הייתה מוכנה לשותפות אד-הוק עם בגין אבל ראתה בו דמגוג ויריב שלא ניתן להתפשר עימו. הדמוניזציה של בגין עזרה לה להתגדר בקונפליקט לכאורה בין תנועת העבודה לבין הימין הלאומני. היא פעלה בזירה הפוליטית לפני שהסוציאל-דמוקרטיה באירופה התקפלה בפני הניאו-ליברליזם ואף אימצה כמה עקרונות תאצ'ריסטיים. לעומת מאיר, יחימוביץ' מתקפלת בפני הימין הכלכלי בדיוק כמו אלילהּ טוני בלייר מהלייבור הבריטי, מאמצת את עיקרי מדיניות החוץ והביטחון של הליכוד (שהוא עתה ההגמוני!) ומתחנפת לסמל הבוטה ביותר של הכיבוש שהוא מפעל ההתנחלות בשטחים.

לכן יחימוביץ' היא אמנם גולדה 2, אבל בלבוש מודרניסטי מסוכן הרבה יותר. כמו כל דוברי הימין בארץ מאז שנת 1967 היא מנסה לגמד, לטשטש או אפילו למחוק את קווי המִתאר המבדילים בין ימין לבין מרכז-שמאל. היא הטמיעה את דרכה של גולדה בשיא הידרדרותה אחרי 1967, ינקה את תורתם של מנהיגי אחדוּת העבודה ורפ"י שמיזגו את הביטחוניזם עם רעיונות מסוכנים של סיפוח זוחל ובנייה בשטחים בניגוד לעקרונות המשפט הבינלאומי. כך מחתה מעל פני האדמה את כל ההישגים המדיניים של מפלגתה תחת יצחק רבין (1992 עד 1995) וגם את התיקונים שיוסי ביילין ביצע בדרכה של המפלגה. מפלגת אוסלו הפכה לגרורה של נתניהו, יחימוביץ' מחכה לסידור עבודה בקואליציה שתקום, וחרף הצהרות הרהב היחצניות על "ראשת הממשלה הבאה" אין לה יכולת, כוונה, חזון רעיוני והבנה פוליטית הדרושים להקמת חלופה לממסד הנוכחי.

  • פורסם בכל העיר, 21 דצמבר 2012
תגובות
נושאים: מאמרים

21 תגובות

  1. אלמקייס הגיב:

    את יחימוביץ' וגולדה אפשר להשוות לכל האופורטוניסטים של התנועה הסוציאל-דמוקרטית לדורותיה (רשימה ארוכה). אין שום דבר שמייחד את הדמיון בין השתיים מלבד העובדה ששתיהן נשים. שוביניזם הוא מסריח גם כשהוא בא מצד שמאל של המפה, קל וחומר כשהוא בא מכיוונו של ברעם.

  2. אשר זריהן הגיב:

    ומאיפה היה לגולדה (ישראל) כסף לסיוע לאפריקה? ה-CIA דרך מבצע KK-Mountain.

  3. זלמן רובשוב הגיב:

    כמי שקרא לא מעט דברים שאמרה גולדה בפורומים סגורים שונים, הריני קובע שתכונתה הבולטת ביותר של המכשפה האיומה הזאת (שהמיטה עלינו, ביחד עם הגנב שתום העין דיין, את אסון מלחמת יום הכיפורים) היתה — טיפשות. היא היתה אשה פרימיטיבית, חסרת השכלה וטיפשה גמורה. אבא אבן אמר עליה פעם כי אוצר המלים שלה מונה 500 מלה, "רק חבל שהיא משתמשת ב-200 בלבד מהן."

    דרך אגב: אבן, שאוצר המלים שלו בעברית, באנגלית, ובשפות נוספות היה עשיר לאין ערוך, היה לא פחות טיפש ממנה – אבל זהו סיפור אחר, לפעם אחרת.

  4. אשר פרוליך הגיב:

    לחיים: לפי מה שאתה כותב,הקוו המפריד בין ימין לשמאל נקבע לפי קווי הפסקת האש של 67 ותו לו.
    (לפחות זה מה שנכתב).זו הגדרה מאוד פשטנית ובעייתית,כוון שלפי כך,למשל,ציפי לבני היא "שמאל".
    תנסה לחשוב על כך שבהגדרה שלך,אתה מרוקן ,אולי בלי כוונה,את המונח שמאל כמעט מכל תוכן ומוסיף בכך לבילבול העצום הקיים בכל מקרה בשימוש במונח זה.

    • בפנים ובחוץ הגיב:

      בתוך המערכת החברתית הציונית הסגורה הציונות הסציאליסטית היא שמאל וציפי לבני היא ימין.

      אבל עפ"י השקפת עולם אוניברסלית הציונות הסוציאליסטית היא יותר ימין מהימין הציוני.

      המטרה של הימין והשמאל הציוני בתחום הפוליטי הוא דומה. מדינה ליהודים בפלסטין, כלומר הדרת הערבים מהפוליטיקה. אבל עפ"י השקפת העולם הקפיטליסטית-ליברלית של הימין הציוני כולם שווים בפני "השוק החופשי" ללא הבדל יהודים וערבים.

      לעומתם הציונות הסוציאליסטית מדירה את הערבים גם מהכלכלה.סיסמתה "עבודה עברית" ויישומה "הסתדרות הכללית של העובדים העבריים", חברת העובדים, הקואופרטיבים, הקיבוצים המושבים ואפילו החברות הממשלתיות מכולם הודרו ערבים מורשת "השמאל"
      יחימוביץ יורשת חוקית של התפישות הללו: כל המלל "הסוציאל דמוקרטי" שלה מכוון ליהודים בפרט מ"המעמד הבינוני", לא שמעתי מילה על מצבם הקשה פי כמה של העובדים והמובטלים הערבים .

      בעולם ברור שהסוציאל לאומנים הם ימינה מהימין הקפיטליסטי. כאן נדמה שההיפך הוא הנכון משום שאין פוליטיקה מלבד פוליטיקה ציונית. רבים וטובים כמו חברנו ברעם גם נופלים בתוך המקסם הזה ומקווים לחזית אנטי פאשיסטית עם גזעני

  5. דרור בל"ד הגיב:

    "לגמד, לטשטש או אפילו למחוק את קווי המִתאר המבדילים בין ימין לבין מרכז-שמאל."
    מילא ההשוואה המופרכת בין יחימוביץ לגולדה, אך די במשפט המצוטט כדי להסיק כי ברעם עצמו מתקרב בצעדי ענק לדעותיה של גולדה. ברעם מקבל את השיח ההגמוני הציוני ומבדיל בין מה שמכונה ימין לבין מה שמכונה – משיאי הפרופגנדה הציונית, לא פחות – מרכז שמאל.

    מר ברעם היקר. אין דבר כזה מרכז שמאל. אין דבר כזה שמאל ציוני, אין דבר כזה מדינה יהודית ודמוקרטית, ואין דבר כזה משהו\מישהו יותר מסוכן מגולדה. ישנו ימין משיחי, ישנו ימין לאומני, וישנו ימין פרגמטי (כך יהודה שנהב). השמאל הוא המפלגות הדמוקרטיות (חד"ש, בל"ד, רעם-תעל ודעם). השאר, המפלגות הציוניות, כולן ימין ימין ימין.

    • דניאל קלטי הגיב:

      בל"ד ורע"ם-תע"ל, הן ימין ערבי.

      דע"ם היא בולשיט.

      השמאל היחיד, המתמודד בבחירות 2013, לכנסת ישראל, הוא חד"ש. חד"ש היא רשימת-השמאל האחת והיחידה ואין בלתהּ.

      כל היתר = קשקושים בלבד.

  6. רמי יובל הגיב:

    לא מדוייק לומר שגולדה לא האמינה בהיתכנות של הסכם עם הערבים. הנכון הוא שהיא וכל הנהגים שאחזו בהגה לפניה ואחריה עד היום (אולי מלבד אשכול ורבין) לא רצו לשלם את מחיר השלום. תמיד אפשר היה "לקנות" את השלום עם שכנינו הפלסטינים, אכן המחיר השתנה. לפני 48 הוא היה גבוה מאוד (אבל כדאי!) ואחרי 67 הוא ירד פלאים. מזה שנים הוא נמצא בקו עליה מתמדת. אבל גם כאשר המחיר היה נמוך, בתקופת גולדה, מנהיגינו העדיפו לגנוב ולשדוד מאשר לרכוש ביושר ובכבוד. הטענה שאין פרטנר היא מדוייקת ומוכחת מזה מאה שנה, כשהיא בפי שכנינו.

  7. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    אני חושב שההשוואה עם גולדה מופרכת ,כי שלי מעולם לא היתה חלק מהמנגנון הממשלתי.אני גם לא מבין את האמירה ששלי מחכה לסידור עבודה" אצל ביבי,תוך התעלמות מהעובדה שלשלי אג'נדה סוציאל-דמוקרטית ברורה.
    חלק מה"הישגים של משטר רבין 1992-95 היו גם הפרטה פרועה,ופגיעה אנושה בעבודה המאורגנת תוך הסתייעות בשכירי החרב ,עמיר ורמון ב"חיים חדשים בהסתדרות".
    לשם שינוי מהמגלגלים עיניהם לשמיים תוך קידוש ה"שלום",היא לא עובדת בשביל אף טייקון.
    ברעם,לא זורקים אבנים כאשר נמצאים בבית מזכוכית!!.

  8. אשר פרוליך הגיב:

    לדרור בלע"ד:
    מאיכן הבעלות המוחלטת על האמת בקביעות שלך ש"אין דבר כזה שמאל ציוני"?.זה לא מספיק ההכרזות,אתה חייב לנמק.נימוקך פתוחים לויכוח והחלפת עמדות והסברים,אחרת,אתה באותו מצב כמו בימין המכריז "שאין דבר כזה ערבי שאפשר לדבר אתו". השמאל הציוני נגד נישול זכויות העם הפלסטינאי,אבל באותה מידה,בעד זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית,כמו לכל עם אחר.
    ל"פרדוקס" המדומה הזה יש תשובה: למעמד העובדים הפלסטינאים והישראלים הרבה יותר מן המשותף מן המפריד(זה לא המצב של המנהיגים או הבורגנות שלהם).הבעלות על הקרקע והטריטוריה שייכים לימי הביניים .בתקופה של הקפיטליזם המאוחר והעידן הגלובאלי,למעמד העובדים מכל העמים גורל משותף,לכן מרקס כתב לפני 200 שנה"פועלים כל העמים יתאחדו".
    נכון שזה קשה להבנה.בר בורוכוב פגש את לנין ב1918 וסביר לו עמדתו הציונית-מרקסיסטית.לנין הבין אותו ולא שלל את דעותיו,רק אמר לו"קשה לשבת על 2 כסאות"(קשה,אבל לא בלתי אפשרי)
    בנוסף,בתקופה הסובייטית,הוחלט על הקמת אוטונומיה יהודית(בבירודביגאן)ובכך,הכרה בקיומו של העם היהודי,ככל העמים בברה"מ דאז.הקונפלקט כאן,זו שאילה אחרת לדיון.

    • סילוף הגיב:

      לא פועלי "כל העמים" אלא פועלי כל העולם
      וזה הבדל מהותי. המרכסיזם הוא השקפת עולם מוניסטית. מי שמאמץ השקפת עולם דואליסטית, עם ומעמד זנח את המרכסיזם ועבר לסוציאל לאומיות (מזכיר משהו?…)
      אז בורכוב פגש את לנין…

      "השמאל הציוני נגד נישול העם הפלסטינאי"
      שלאחר שנישל אותם מ-80% של פלסטין והפך 50% מהם לפליטים הוא מציע להם את מה שנשאר, כלומר את מה שלא הצליח להשתלט עליו ומשלה את כולם ואולי גם את עצמו שהפלסטינים יקחו…
      זה בדיוק הכיוון של הסוציאל לאומיות – לאומנות ופאשיזם

  9. אלכס מסיס הגיב:

    פרוילך מגן על השמאל הציוני אלא שהעובדות הן אחרות: התנועות החלוציות ובתוכן השומר העיר יישבו את קיבוציהם על קרקע שנגזלה מערביי-ישראל
    יתכן שלנין נתן לבר בורוכוב תעןדת כשרות אך אם באמת היתה שיחה כזו היא התקיימה שנים
    רבות לפני שהיהודים מימשו, בעזרת ברית המועצות, את זכות ההגדרה העצמית שלהם אך הפכו לכובשים אכזריים שגזלו בכוח מהפלסטינים את זכותם להגדרה עצמית

  10. חיים ברעם הגיב:

    דרור, אני יודע שיש מערכת בחירות ותחרות בין חד"ש לבין בל"ד אבל מכאן עד לקביעה המופרכת והמשמיצה "ברעם מתקרב בצעדי ענק לנעלי גולדה" הדרך ארוכה. אני יודע שאתה מלווה את כתיבתי כבר שנים, ולכן מוטב שפשוט תתנצל. אשר לבחירות, חד"ש היא האופציה היחידה של השמאל ואני מקווה שלא תאמר שגם ברכה הולך בדרכי גולדה. ומה נזעקת להגן על גולדה יחימוביץ'? עוד לא קלטת עם מי יש לך עסק מרוב איבה חסרת הסבר רציונלי כלפי חד"ש?

  11. אשר פרוליך הגיב:

    לאלכס: לא כל הקבוצים ישבו על קרקעות שנגזלו מערביי ישראל ויש לכך דוגמאות רבות (בית אלפה,יד מורדחי,עין השופט,מרחביה ועוד )אני מבין שחשוב לך יותר ה"טאבו" על קרקעות של אפנדים פאודלים מאשר ה"כישלון למופת"על פי מילים של בובר של הקיבוצים.אם תבדוק טוב,תמצה גם שלנין והבולשביקים אפשרו לימוד עברית ואפילו הכירו בצורך של הגדרה עצמית ואוטונומיה של העם היהודי עד שסטלין נכנס לתמונה.(גם אפשרו אומנות אבסטרקטית,תיאטרון ו מוזיקה מהפכנית,ואפילו פסיכוטרפיה,אבל כנראה שאתה עוד תקוע עם סטלין.ה"כובשים האכזריים" שלך
    היו ב1948 ,ב1967 וב1973,ואחרי זה היו גבורים שהקריבו את הכל כדי להציל את השארית הפליטה היהודית בישראל מפני שואה שנייה,כפי שמתרחשת היום בסוריה,על ידי צבאות ערב.
    אבל אין יותר עיור כמי שלא רוצה לראות.

  12. אשר פרוליך הגיב:

    ל"סילוף": (איזה שמות בוחרים מגיבים,אולי לא במקרה!)
    המרכסיזם הוא לא השקפת עולם מוניסטית. מציע שתבדוק את עצמך.
    עם כל הכבוד לא הבנתי את ההבדל הין "כל העמים"ל"כל העולם" (אולי אתה מתכוון גם לעולם החי והצומח?).יש לך בעייה בהבנת הקריאה: "פועלי כל העמים(או העולם,אם אתה מעדיף)" מתייחס למעמד הפועלים של כל העמים. כבר כתבתי שמי שהפך את 50% מהעם הפלסטינאי לפליטים היו צבאות ערב ומנהיגי ערב הפאודליים והריאקציונרים שעד היום מחזיקים את הפליטים האלה כנשק יום הדין במקום לקבל אותם במדינתם כאזרחים שווים (גם לדור שנית ושלישית שכבר נולדו במדינתם. ל"סוציאל לאומיות" תמצא דומה מצוינת בחיזבאללה ובחמאס המנצלות את חוקי האסלם לתמיכה בעניים למטרות לאומניות של פן-ערביזם וקיצוניות דתית אסלמיסטית. .

    • בילבול "מרכסיסטי" הגיב:

      "כל ההיסטוריה…היא ההיסטוריה של מלחמת המעמדות" זאת השקפה מוניסטית מובהקת.

      "ומנהיגי ערב הפאודליים והריאקציונרים שעד היום מחזיקים את הפליטים האלה כנשק יום הדין במקום לקבל אותם במדינתם כאזרחים שווים…

      סידור טוב, הציונים יגרשו ומנהיגי ערב הריאקציונים יקבלו. אבל בשביל שהסידור הזה יתקיים הם (מנהיגי ערב) צריכים להצטרף לתנועה הציונית… ומה אם זכות ההגדרה העצמית של אותם פליטים? לגב "המרכסיסט" לא חשוב מה דעתם.

      דוקא לגבי הפליטים היהודים הרעיון הזה קרוב למציאות: מדינות אירופה המערבית וארה"ב שלא ששו לקלוט אותם עשו יד אחת עם התנועה הציונית לשלוח אתם לפלסטין כדי לתקוע שם טריז שעליו יוכלו להתבסס. עד היום הציונות מתנגדת לקליטת מהגרים יהודים מברה"מ ואחרים בארצות המערב אותם הם מעדיפים על ישראל. כאן הם נפלו מן הפח אל הפחת אלא אם יעודם הוא טנק בחצר ומטוס במגרש החנייה.

      האידיאולוגיה של החמאס היא דתית (במובן המרכסי) אך אם נפשיט את התנועה מהאידיאולוגיה שלה נמצא כי הבסיס החומרי שלה הם הפליטים והעניים הפלסטינים והמאבק שלה בציונות הוא מאבק מעמדי (ראה לעיל כל ההיסטוריה…)

  13. אלכס מסיס הגיב:

    אשר פרויליך שאינני מכיר אותו – מאשים אותי שאני "תקוע" בסטאלינזם – על סמך מה? האם הוא יכול
    למצואו ולהראות לי ציטוט אחד ממאות מאמרי שפורסמו בהעולם הזה, זו הדרך, ירחנוו של קובה ריפתין
    המנוח ובהגדה השמאלית – המעיד על כך?
    כדאי שפרוילך ישמור את הטפות המוסר הלניניות שלו לעצמו – אם מדובר ב"גיבורים" גם אני עשיתי את
    שלי במחלקה הזו
    פרט לכך, לא כתבתי שכל הקיבוצים יושבים על אדמה שדודה

  14. אשר פרוליך הגיב:

    ל"בילבול" (איזה שמות בוחר אותו מגיב !):הציטוטים שלך לא נכונים.אנא תבדוק (בציטוט כל "ההיסטוריה" שכחתה "האנושית")ובכן,כל ההסטוריה האנושית היא של מלחמת מעמדות",ואין לכך כל קשר למוניזם(מוניזם הוא מתאים לדתות,לא למחקר מדעי).הסברתי לך שתופעת הפליטים הערבים שאין להתעלם ממנה היא תוצאה של מלחמת חורמה של מדינות ערב כנגד ישראל.אם עובדה זו אינה נכונה ,אנא תוכיח זאת ותשכנע.כנ"ל לגבי העובדה שעד היום דור שני ושלישי של פליטים פלסטינאים במדינות ערב לא קבלו אזרחות באותן המדינות.תפסיק לשקר: היהודים גרו במדיונות אירופה אלפי שנה,אם כי תוך התפרצויות של אנטישמיות .נא לדייק.אשמח אם תצליח להפשיט את החמאס מהאידרולוגיה הדתית הריאקציונית.בינתיים הנשים שם לא הצליחו בכך.
    אלאלכס מסים: לא סייגתה דבריך וכתבתה "הקיבוצים" בהכללה,נכון?.כתבתי "כנראה אתה תקוע עם סטלין",לאור משפטך ש"היהודים מימשו בעזרת ברה"מ את זכות ההגדרה העצמית שלהם".היהודים
    לא ממשו את זכותם להגדרה העצמית הודות לברה"מ אלא על אף ברה"מ,כך בבירביד'אן וכך בפלסטינה.סטלין וממשיכיו התנגדו להגדרה עצמית כזו(היתה רק בולגריה וצ'קוסלובקיה שתמכו בפתרון הציוני)

  15. אלכס מסיס הגיב:

    אשר פרוילך לא נח אפילו לרגע אחד – ממשיך בשלו נגד הסטאלינזם ונגדי
    לכבוד הוא לי להיות עם סטאלין למרות הסתיגותי מחסרונותיו ומעשיו – בשורה אחת אלא שאני הוא שצדקתי בנושא חלקה של ברית המועצות במימוש הקמתה של מדינת ישראל בעקבות הצהרת גרומיקו
    גרורותיה של בריהמ כצ'כוסלובאקיה שמכרה נשק חיוני לישראל כשהאמריקאים הפעילו אמברגו ואילו
    הונגריה אימנה את גדוד הצנחנים הראשון – כל אלה לא היוו מתקיימים ללא הסכמתה של בריהמ/סטאלין

  16. asher frohlich הגיב:

    אני לא נגדך,אלכס,אבל כן אני נגד הסטליניזם. ואתה יודע למה ? כי הסטליניזם מחק את התקווה לעולם אחר לא רק בברה"מ,אלא בעולם כולו,וכי הסטליניזם הוא האחראי על מצב המפלגות הקומוניסטיות והשמאל היום בעולם,שאיבדו כל תמיכה מן העובדים ,כי בגדו בהם.
    המדינה היחידה בעולם שמכרה נשק לישראל ב48 להתגונן מול מתקפת מדינות ערב שסירבו לקבל את החלוקה היתה צ'קוסולובקיה כנגד הוראות הקרמלין.ואני שואל אותך: אם זה היה בהסכמת הקרמלין,מאיזו סיבה הקרמלין עצמו לא עשה זאת והשתמש ב"גרורותיה" ? ואני אגיד לך למה:
    בגלל שהקרמלין היה מעונין יותר במדינות ערב המושחטות והריאקציוניות מסיבות של מאבק בין מעצמות,והמצפון ועקרונות הסוציאליזם פחות חשובות היה להם.ואם אני טועה,אנא תסביר לכולם למה. מתי המפלגות הקומוניסטיות וחבריהם הנאמנים יעשו חשבון נפש עד הסוף,ולא "כאילו",כדי להבין שהסטליניזם היה אסון לתנועות הפועלים והעובדים מכל העולם,ושהביא לא רק לקריסת מהפכת אוקטובר וברה"מ אלא גם למצב העצוב והעגום של השמאל היום בעולם כולו.

הגיבו לדרור בל"ד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים