הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 בדצמבר, 2012 תגובה 1

מדינת ישראל הגדילה השנה בעשרת אלפים את מספר אישורי העבודה בישראל לפועלים פלסטינים מן הגדה המערבית. לפי אתר האינטרנט באנגלית של משרד החוץ, ששיווק את ההחלטה באוקטובר האחרון בכותרת היחצנית "צעדים לחיזוק הכלכלה הפלסטינית", ניתנו השנה לפלסטינים 46,460 אישורי עבודה בישראל. מתוכם נוצלו 34,118 היתרים. את חידת אלפי האישורים הבלתי מנוצלים אי אפשר לפצח. נוספים עליהם 24,660 פלסטינים המועסקים בהתנחלויות ועוד כ-20 אלף עובדים חסרי אישורים המסתכנים במעבר לישראל ומכונים שב"חים. תארו לעצמכם, כמעט 80 אלף פלסטינים מועסקים כיום על ידי ישראלים וקיומם בינינו הוא מעין סוד מטריד או ידיעה מודחקת על אפשרות של סכנה.

induspark-edumimברוכים הבאים לפארק תעשיות מישור אדומים (צילום: חדוה ישכר)

לשני הצדדים, הן לישראל והן לרשות הפלסטינית, אין עניין לעסוק בשאלה. ממשלת ישראל נהנית מכוח עבודה שמאפשר לה להוזיל את השכר במשק ולהגמיש את שוק העבודה ובסוף היום חוזר הביתה, והרשות הפלסטינית נהנית מתרומת העובדים לכלכלתה ומשחררת לחצים העולים מן הרחוב. בינואר 2010 אמנם הוחלט ברשות להחרים את שוק העבודה הישראלי, אך מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לוותר עליו. מנתוני הוועדה הבינמשרדית להסדרת תעסוקת העובדים הפלסטינים בישראל בראשות הפרופ' צבי אקשטיין, שמונתה ב-2011, עולה כי כלל העובדים הפלסטינים מהווים 10% מכוח העבודה הפלסטיני ותורמים ל-%13 מן התוצר בגדה המערבית. זו תרומה משמעותית ביותר למשק הסובל ממשבר כלכלי מתמשך ועמוק ומאבטלה בשיעור 17%. עד סוף השנה צפוי הגירעון הכספי של הרשות הפלסטינית להסתכם ב-1.6 מיליארד שקל, וכבר היום היא עומדת לפני שוקת שבורה: התרומות מתכווצות, הבנקים מסרבים לתת אשראי ומשקיעים בורחים מאזורי סיכון.

ביוני השנה נחתם כמעט בהיחבא הסכם כלכלי חדש (שפרטיו לא פורסמו) בין ישראל לרשות הפלסטינית. ההסכם מבוסס על פרוטוקול פריס – הנספח הכלכלי של הסכמי אוסלו – המנציח את התלות הכלכלית הפלסטינית בישראל, ושבמסגרתו ישראל מחוייבת להעסקת עובדים פלסטינים. סעיף 7 העוסק בעבודה, מנוסח במילים יפות על "תנועת עובדים הדדית", ומבטיח "לכל צד" את הזכות "לקבוע מעת לעת את היקף תנועת העובדים לשטחו ואת תנאיה", כאילו מדובר במשא ומתן סימטרי ולא בכלכלת הכיבוש. זהו לעג לרש הנאלץ שוב ושוב לחתום על כתב כניעה. בפרוטוקול פריס מפורטות הזכויות הסוציאליות שהעובדים זכאים להן כגון, ביטוח לאומי וביטוח פנסיוני. לשם כך הוקם מדור התשלומים במשרד התעסוקה המשמש צינור להעברת תשלומי השכר לעובדים ואמור לנכות מן השכר מסים שונים והפרשות לתנאים סוציאליים זהים לאלה של עובדים ישראלים. מחקר שנעשה בידי חנה זהר מקו לעובד ושיר חבר מן המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (פורסם ב-2010), חשף עושק מתמשך בחסות הממשלה של כספי העובדים הפלסטינים בישראל המיועדים למימון זכויותיהם הסוציאליות. "על ההתחייבות לנכות כספים משכר הפלסטינים שמר המדור בהקפדה יתרה", כתבו החוקרים, "באשר להתחייבות להבטיח לעובדים את הזכויות המגיעות להם, מעל מדור התשלומים בתפקידו".

דו"ח קו לעובד על העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות

קו לעובד שומר על קשר ארוך ומיוחד עם העובדים הפלסטינים. מן הקשר הזה נולדה למעשה העמותה, כאשר קבוצת פעילים ופעילות יצאה למחסומים, עם ביטול היתר היציאה הכללי מהשטחים הכבושים ב-1991, כדי לסייע לפועלים שנותקו ממעסיקיהם לקבל שכר ופיצויי פיטורים. הקשר עם העובדים הפלסטינים בהתנחלויות התמסד בספטמבר 2005 עת נחתם בין קו לעובד לאיגוד המקצועי ביריחו הסכם לשיתוף פעולה. לפיו, העמותה קיבלה על עצמה לייצג את העובדים מאזור יריחו בבתי הדין לעבודה בישראל, ואילו האיגוד אחראי על העברתן של תביעות העובדים לעמותה. בתוך זמן קצר התרחב שיתוף הפעולה וכלל גם את האיגודים שבצפון הגדה. הפעילות כוללת תיעוד בכתב ובווידאו, ייעוץ, סיוע בהתארגנות וסדנאות למידה על זכויות עובדים.

העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות היא בעיה פוליטית וכלכלית בעלת היבטים של זכויות אדם, הזכות לעבודה וזכויות עובדים. היא מתקיימת כחלק מהותי של כלכלת הכיבוש, אך גם בזיקה חזקה לגלובליזציה. המשק הישראלי שפיתח מאז 67' תלות בעבודת כפיים זולה ומשוללת זכויות לא יסבול אם מחר תחליט הממשלה להפוך את הגדה לעזה. מייד יגיעו לכאן גדודי העבודה מן המאגרים הגלובליים האינסופיים של הגירת העבודה כדי למלא את מקומם, לשמחתן של חברות התיווך הלוטשות עיניים מורעבות לתעסוקות שהפלסטינים מאיישים. לא מעט ישראלים, המעדיפים להשכיח את הפלסטינים ואת "הבעיה הפלסטינית" מאחורי חומות אטומות, ישתתפו בשמחתן.

העובדים הפלסטינים מודעים כמובן למעמדם הרעוע, וכמוהם גם מעסיקיהם. על הידיעה הזאת מתבסס ההסכם הבלתי כתוב והלא מדובר ביניהם המעניק למעסיקים היתר גורף לניצול עובדיהם. קו לעובד נתקל בקשיים גדולים בנסיונותיו להגן על זכויות העובדים. ואילו האיגודים המקצועיים הפלסטינים המכירים היטב את הצרכים הדוחקים בעובדים לחפש את פרנסתם בישראל או בהתנחלויות, אינם מסוגלים להיאבק למענם. התארגנות כנגד מעסיק או תביעות משפטיות מסכנות את העובדים המעוניינים להמשיך בעבודתם ואת אפשרויות התעסוקה שלהם בעתיד. לעובדים אין אפוא קלפי מיקוח יעילים למאבק על זכויותיהם.

כדי להבין טוב יותר את מנגנוני הכוח והשליטה המעצבים את היחסים בין מעבידים ישראלים לעובדיהם הפלסטינים הוחלט בקו לעובד למפות את מכלול המגבלות והמכשולים העומדים בפני העובדים המחפשים פרנסה בישראל. בכך עוסק דו"ח חדש שפורסם על ידי העמותה בכותרת "העסקת פלסטינים בישראל ובהתנחלויות – מגבלות, כבילה ופגיעה בזכויות". הוא מופיע בעברית, בערבית ובאנגלית.

הדו"ח שנכתב בידי נגה קדמן ומתבסס על תחקירים ועבודת שטח של קו לעובד, ועל תיעוד שנעשה בארגונים גישה ומחסום ווטש, מפרט בהרחבה את המגבלות והחסמים המוערמים בפני העובדים. יש הגבלות על ענפי התעסוקה שבהם פלסטינים מורשים לעבוד וישנם נהלים שכובלים את העובד למעסיקו שבידיו הכוח להסדיר אישורי עבודה לעובדיו כל זמן שהם אינם מנועים ביטחוניים או משטרתיים. ומהו אותו כוח אם לא היתר לכבילת עובדים למעסיקים, או סוג של בעלות על עובדים? זה לא חוקי בישראל, אבל שכיח במציאות. מעל כולן מרחפת המגבלה הביורוקרטית הצבאית בדמותו של משטר ההיתרים המפקח על תנועת הפלסטינים מן השטחים הכבושים לישראל. המגבלות הללו ועוד רבות אחרות, יחד עם אכיפת חוק רופפת ביותר והאילוצים הכלכליים שתארתי, משחקים לידי המעסיקים הישראלים ופותחים פתח רחב לעושק העובדים. תופעה נוספת המסייעת למעסיקים לטשטש את זהותם ולנתק את זיקתם לעובדיהם במקרים של הפרת זכויות, היא הנוהג המתרחב של העסקת עובדים ועובדות באמצעות קבלנים וקבלני משנה המשתפים פעולה עם משטר הניצול.

הנסיבות הללו מאפשרות טווח רחב של הפרות חוק: אי תשלום שכר מינימום, העסקה בשעות ארוכות ללא תמורה כספית, מניעת זכויות סוציאליות; עבודה בתנאי בטיחות ירודים שמסכנים את בריאותם של העובדים; הפקרת עובדים פצועים ושחיתות הקשורה במתן אישורי עבודה או במניעת אישורים, כאמצעי שליטה על הפלסטינים או לשם השגת שיתוף פעולה עם שלטונות הביטחון. כל זה קורה תוך בזיון פסיקת בג"ץ התקדימית מאוקטובר 2007, לפיה משפט העבודה הישראלי ועקרון השוויון חלים על יחסי העבודה שבין מעבידים ישראלים לעובדיהם הפלסטינים תושבי הגדה המערבית.

מיפוי המגבלות העומדות בפני העובדים בדרכם לעבודה ובמקום העבודה עשוי לסייע לארגוני הזכויות לפעול נגד מנגנוני השליטה ולחסוך מהם השקעת משאבים במאבקי שווא נגד רוחות רפאים. אך המטרה העליונה היתה ועודנה סיום הכיבוש שבעקבותיו תצא הכלכלה הפלסטינית לעצמאות מלאה. ברוח זו פונה קו לעובד בקריאה לממשלה לנתק את תלותה המוחלטת של הכלכלה הפלסטינית בישראל, ואת תלותו של משק העבודה הפלסטיני בשוק העבודה הישראלי, כדי לאפשר לכלכלה הפלסטינית להתפתח ולפתח בכוחותיה משק עבודה שמפרנס את עובדיו ומגן על כבודם.

תגובות
נושאים: מאמרים

תגובה אחת

  1. אשר פרוליך הגיב:

    מאמר נכון אבל מעבר לכוונות טובות צריך להבין שלעולם יהיה אפשרי "לנתק את הכלכלה הפלסטינאית מכלכלת ישראל",כפי שלא נתן לנתק את הכלכלה של ישראל מהעולם,והכלכלה של כל מדינה בכלכלות אחרות.אנחנו חיים במאה ה21 בה כל הכלכלות הלאומיות קשורות זו בזו באופן שלא היה קיים קודם,עד כדי כך שפשיטת רגל של מדינה קטנה כמו יוון עלולה למוטט את כל גוש האיורו.
    היום,יותר מתמיד,יש לכללי הכלכלה הקפיטליסטית תנאים המחייבים גישה גלובאלית,ולעובדים מכל העמים,השפעות גורליות,ממש של חיים ומוות,ושל קיום או חידלון,כפי שלא היו מעולם.
    לכן,יותר מתמיד,המשפט המרכזי של "המניפסט"="פועלים כל העמים יתאחדו" הוא המשפט שחייב להנחות כל אדם או גוף בעל כוונות טובות כלפי העובדים והאנושות בכלל.

הגיבו לאשר פרוליך

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים