הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 בינואר, 2013 20 תגובות

טור זה מוקדש לפרויקט בו התחלתי לפני כמעט 30 שנים של שליחת מכתבים אישיים בעיקר לשופטות ושופטים, אבל גם לבעלי שררה אחרים, שהחלטותיהם זוהמו בהפרות זכויות אדם, בגזענות, במתן גיבוי לפשעי הכיבוש או עוולות זועקים אחרים כמו ענישה מקלה לאנסי ילדים או עצימת עין אל מול פשעים חמורים.

judges

יצאתי מנקודת הנחה ששופט מעוול הוא לא "כבודו", ודינו כדין פוליטיקאי בעל שררה שסרח. בהתאם גם השפה הלא משפטית בה אני נוקט. במצטבר כתבתי מאות מכתבים לכל ערכאות השיפוט, מהשלום ועד לעליון, והתמונה המתקבלת לא כל כך מחמיאה למערכת השיפוט, שבדרך כלל מאד מרוצה מעצמה. ממצא מעניין אחר מלמד כי בכל הנוגע לשפיטה גזענית תומכת כיבוש או היענות של כמעט מאה אחוזים לכל גחמות השב"כ, מנגנות כל הערכאות לפי אותה פרטיטורה ואין הבדל מהותי בין שופטות לשופטים. המכתבים המובאים בטור זה הם יבול של החודשיים האחרונים.

אינני יודע אם יתפרסם טור נוסף לפני הבחירות, על כן אני קורא לכל מי שמצוי שמאלה ממפלגת העבודה להצביע בעד אחת הרשימות הניצבות שם. בשלב זה אינני מצטרף לאותם אנשי שמאל שמחרימים את הבחירות. כל עוד הדבר אפשרי, ואינני יודע לכמה זמן, חשוב שיישמעו בכנסת קולות צלולים המשלבים התנגדות לכיבוש ולגזענות, בעד שלום וזכויות אדם יחד עם מאבק נגד ההפרטה הפראית המשרתת את הטייקונים ובעד חלוקה חדשה של ההכנסה הלאומית שתחסל את המצב המקומם של פערים חברתיים וכלכליים מהגבוהים בעולם.

ועוד תקווה אני נושא עמי, שסוף סוף תקום בכנסת שדולה אנטי-גרעינית שתעלה לדיון ציבורי את נושא החימוש הגרעיני הישראלי, כמויות מטורפות של פצצות אטום ומימן, כמו גם חימוש כימי וביולוגי. ישראל הפכה לפח אשפה של נשק השמדה המונית, וזה מתכון מסוכן להשמדה עצמית ואזורית; שדולה שתיאבק למען מזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית. הגיע הזמן לשבור את קשר השתיקה ולומר בבהירות שישראל הכניסה את המזרח התיכון למרוץ חימוש גרעיני, והיא חייבת לתרום את תרומתה לניקוי אזורנו הנפיץ מנשק זה, כך שלאף שליט לא יהיה כפתור אדום ללחוץ עליו.


16 בנובמבר 2012
לכבוד אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון

קראתי את פסק דינך שניתן ב-11 בנובמבר 2012 (ע"א 7427/12) בו דחית את עתירתם של עורך דין אלדד יניב, המחזאי שמואל הספרי והסופר ד"ר גדי טאוב, לפסול את השופטת מלכה אביב מבית משפט השלום בירושלים, לפסוק בתביעת לשון הרע שהגיש נגדם המתנחל אהרון דומב. לא שערתי שנשיא בית משפט עליון יכול לכתוב מסמך כה רדוד שבשפה עממית קרויה לעשות צחוק מהעבודה או שמא יש כאן ניסיון מודע לשטות בציבור.

המתנחל אהרון דומב הגיש תביעת לשון הרע נגד השלושה בגין ביקורת נוקבת שמתחו על ההתנחלויות והמתנחלים בחוברת (או ספרון בלשונך) שפרסמו. יש כאן ניסיון ברור של המתנחל דומב לפגוע באמצעות בית המשפט בחופש הביטוי. משעה שהתברר כי גם השופטת אביב היא מתנחלת, נוצר מצב בלתי נסבל של זהות אינטרסים בין שני עבריינים המתגוררים מחוץ לישראל ושותפים למפעל התנחלויות המוגדר באמנות בינלאומיות (ז'נווה, רומא) כפשע מלחמה. השניים, השופטת והתובע, שותפים גם למשטר הכיבוש והאפרטהייד, להפרות זכויות אדם ולשוד קרקעות של הפלסטינים. השופטת אביב נמנית עם מקימי התנחלות גיתית שהוקמה על אדמות הכפר עקרבה.

במצב דברים זה לא רק מראית פני הצדק נפגעת, אלא הצדק עצמו עומד בפני סכנה כיליון. הדברים הם כה מובנים מאליהם עד שקשה להבין כיצד נסתר הדבר ממך? בהחלטתך לדחות את העתירה אתה מסתמך על פסק דין של השופט לנדוי מ-1964 שם הוא קובע שחזקה על שופטים שידעו להישמר מכך שדעותיהם ואמונותיהם על הוויות העולם והחברה לא יעוותו את נאמנותם לחוקי המדינה "ככתבם וכרוחם". שנת 1964 הייתה "לפני המבול", לפני מלחמת יוני 1967. לפני השליטה על עם אחר, לפני 45 שנות כיבוש והפרות זכויות אדם, לפני רצח ראש ממשלה בברכתם של רבני השטחים הכבושים, לפני הפוגרומים שמתנחלים עורכים בפלסטינים (שבלא מעט מקרים מתקבל הרושם שהם שואבים השראה מפרעות ליל הבדולח נגד יהודים), לפני שמתנחלים הגרים מחוץ לישראל כיהנו בה כשופטים, לפני ששופטים הפכו לשותפים לפשעי מלחמה.

מה עוד ושפיטה "ככתבו וכרוחו" של החוק הוא עניין נזיל מאד. כמספר השופטים מספר הפרשנים באשר לרוחו של חוק. סוגיית לשון הרע היא דוגמה קלאסית בה כל שופט יכול לעשות ככל העולה על רוחו, כי לכל וריאציה יימצא ציטוט מתאים מאחד מפסקי העליון.

פסיקה הגונה הייתה צריכה לקבל את עתירתם. לדעתי צריך להיות נקוט בידיך כלל, האומר, כי בכל סוגיה הקשורה לכיבוש ונספחיו, לא ישב שופט/ת מתנחל/ת. אני מדגיש זאת כי בעתירה שהגישה תנועת "יש גבול" נגד שימוש הצבא בזרחן באזורים מאוכלסים, שתישמע במרץ 2013, נמנה המתנחל סולברג עם ההרכב. דיינו בבושה שמתנחל הגר באזורי הכיבוש בו שולט ממשל צבאי אכזר ומדכא, ששותף לפשעי מלחמה, נבחר לכהן בערכאה השיפוטית העליונה. המעט שאתה יכול לעשות, הוא להרחיקו מכל הרכב שופטים הדן בסוגיות הכרוכות בכיבוש.

גדעון ספירו
העתק: השופטת והמתנחלת מלכה אביב


21 בנובמבר 2012
לכבוד עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה

שלום רב,

כמי שלמד באוניברסיטת חיפה בשנות ה-70 של המאה ה-20, היה עורך עיתון הסטודנטים ולקח חלק פעיל בפעילות ציבורית ופוליטית בקמפוס, אני מבקש לצרף את קולי למחאה על החלטתך להשעות כל פעילות ציבורית בשבועיים הקרובים. החלטה זו שייכת למשפחת הגבלת חופש הביטוי, שמופעלת כדי להשתיק את המיעוט החולק על דעת הרוב. דווקא בימים אלו, בהם מפציצה ישראל את עזה, פוגעת בחפים מפשע, מחסלת משפחות שלמות על ילדיהן ונשיהן, ותושבי ישראל סובלים אף הם מירי תגובה של הארגונים הפלסטינים, זה הזמן לכבד את זכות הזעקה של מי שחולקים על מדיניות הממשלה.

אני פונה אליך בדרישה לבטל את ההשעיה ולאפשר לחפצים בכך את חופש הביטוי והאסיפה, ולא להיכנע לחוגי הימין המבקשים להשתיק את קולות מתנגדי המלחמה ושוחרי זכויות האדם,ערבים כיהודים.

בברכה, גדעון ספירו


25 בנובמבר 2012
לכבוד משה דרורי, שופט בית המשפט המחוזי

קראתי את עיקרי פסק דינך הארוך מיום 15 באוקטובר 2012, ארוך מדי לטעמי, ניתן היה לקצרו בחצי לפחות, אבל כפי שנכתב עליך בוויקיפדיה, אתה ידוע כמי שאוהב להאריך בטקסטים של פסקי דין. קראתי בהתפעלות מהולה בתמיהה. בהתפעלות, משום שפסק הדין הוא שיר הלל לזכויות אדם, נגד חטיפות, נגד כליאת שווא, נגד עינויים. בתמיהה, משום ששאלתי את עצמי, מה קרה לדרורי שח"כ שלמה מולה מסיעת קדימה כינה אותו "גזען ורשע", האם שינה מאורחותיו? האם חזר בתשובה ממחוזות הקנאות הדתית והלאומנית והפך לאביר זכויות אדם? את התשובה מצאתי בפתיח לפסק הדין: "פלוני נגד הרשות הפלסטינית וג'יבריל רג'וב", כשאת הפלוני מייצג לא אחר מאשר המתנחל עו"ד נדב העצני. שניכם לא מוכרים כלוחמי זכויות אדם במשמעותן האוניברסלית. לפי פסק הדין מדובר באזרח ישראלי, כנראה פלסטיני מירושלים המזרחית, שטוען כי נחטף על ידי אנשיו של ג'יבריל רג'וב, נכלא ועונה. הוא הגיש תביעת פיצויים נגד הרשות הפלסטינית על כליאת שווא ועינויים. אינני נכנס כרגע לסוגיה אם יש לבית משפט ישראלי סמכות לדון על פעולות ישות מדינית אחרת, אם לאו. אתה קבעת שיש, נחכה להכרעת בית המשפט העליון בערעור שבוודאי יוגש.

עו"ד העצני, אויב מושבע של הרשות הפלסטינית, לא יחמיץ הזדמנות פז שנקרתה להציג את הרשות במערומיה כישות אכזרית שמתנכלת לאנשים חפים מפשע, ואם אפשר גם לעשות מזה קופה, הרי זה משובח. ייאמר מיד, שכליאות שווא ועינויים הם פסולים מכל וכל. כחבר אממנסטי אינטרנשיונל, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים בישראל ונמנה עם שוחרי הוועד הישראלי נגד עינויים, אני שותף למאבק עולמי חוצה גבולות נגד עינויים, לעקירתם והעמדה לדין של המענים. הגם שאני חולק מכל וכל על השקפת עולמו ודעותיו של העצני, הרי אם הלקוח שלו נכלא לשווא ועונה, אזי, כמאמר מטאפורה עממית, "יש לכסח למענים את הצורה". בפסק דינך קבעת שגרסת התובע נמצאה אמינה וכי אכן נחטף, נכלא כליאת שווא ועונה. עתה אנו מצפים לחלקו השני של פסק הדין, באשר לגובה הפיצויים, בינתיים פסקת לזכותו של עו"ד העצני 50 אלף ₪, ועיני לא צרה כי הוא בוודאי עבד קשה על התיק שתחילתו ב- 2002.

יש לך הזדמנות להפוך את פסק הדין לאבן דרך אם תקפיד על יישום אוניברסלי של עקרונותיו. ב-45 שנות הכיבוש חטאו שלטונות הכיבוש הישראלים בחטיפות ובכליאות שווא של עשרות אלפי, אולי אף מאות אלפי פלסטינים, בהם, ילדים נשים וקשישים, וחלקם הלא קטן עברו עינויי תופת במרתפי השב"כ. קרא את הד"וחות השנתיים של הוועד הישראלי נגד עינויים ושל רופאים לזכויות אדם, ותקבל תמונה מבישה ופושעת של אכזריות. זו חוכמה קטנה לפסוק כישראלי נגד הרשות הפלסטינית, מה עוד ויש מחלוקת על הסמכות. אולם אין ספק שבאשר לישראל יש לך סמכות, ואני קורא לך ליישם את עקרונות פסק דין נשוא מכתב זה כלפי החוטפים, כולאי השווא והמענים הישראלים ופטרוניהם. צריך קצת אומץ לב והיצמדות לעקרונות ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות אדם, שישראל חתומה עליה אבל מפירה אותה מדי יום. אם לא תנהג כך, תיראה כגיבור קטן על הפלסטינים וכשפן גדול כשמדובר בישראל. בידך לתקן את תווית הרשע והגזען שדבקה בך בעקבות פסק הדין בו לא הרשעת אברך ישיבה שדרס בכוונה תחילה צעירה מיוצאי אתיופיה, שאם לא תעשה כן תיזכר לדיראון עולם כעוד שופט שהתקרנף לתוך נורמות הכיבוש והדיכוי, וכל הפאתוס של פסק דין "פלוני נגד הרשות הפלסטינית" יישמע חלול ומזויף.

גדעון ספירו


13 בדצמבר 2012
לכבוד המתנחל נעם סולברג, שופט בית המשפט העליון (לבושתנו)

הובא לידיעתי כי אתה נמנה עם הרכב השופטים שידון בעתירה של תנועת "יש גבול" המבקשת מבג"ץ לאסור על הצבא להשתמש בזרחן לבן באזורים שם מתגוררת אוכלוסיה אזרחית. העתירה באה לעולם כתגובה על השימוש שהצבא עשה בזרחן לבן במבצע עופרת יצוקה באזורים בהם מתגוררת אוכלוסיה אזרחית. הזרחן יוצר גושי אש אדירים ופגיעתו קשה מנשוא. הנפגעים סובלים מכוויות נוראיות, ילדים שנפגעו מזרחן גופם נשרף והתעוות. התמונות של ילדי עזה ואזרחיה שנפגעו מהזרחן, מעוררות חלחלה וזעם, מזכירות את התמונות שראיתי בעת ביקורי באתר הזיכרון לנפגעי פצצת האטום בהירושימה. מי שנחשף אליהן לא ישכח את מראות הזוועה.

אתה לא שופט אובייקטיבי, גם לא מצופה שתהיה. בהיותך מתנחל שמתגורר מחוץ לישראל בשטחים הכבושים, אתה שותף לפשעי ועוולות הכיבוש. אתה עבריין על פי החוק הבינלאומי, ואתה שותף להפרת אמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל, כמו האמנה נגד גזענות. אתה מפר אמנה זו מדי יום בנסיעותיך בכבישי האפרטהייד ובנכונותך לחיות באזור בו שורר משטר אפרטהייד, במסגרתו אתה נהנה מזכויות היתר של עם האדונים ומשתף פעולה עם מערך הדיכוי והפרת זכויות אדם. באחת, אתה שופט קלגס.

אתה הוכחת את מחוייבותך לגזענות ולערכי הכיבוש, כאשר זיכית שוטר שרצח ערבי, זיכית את הפשיסט בן גביר מפגיעה בח"כ ד"ר אחמד טיבי וגיבית קצין של צבא הכיבוש שהיה מעורב בווידוא הריגה של ילדה פלסטינית בדרכה לבית הספר. לדידי אתה גם עבריין לפי היהדות, והכיפה שעל ראשך לא תציל אותך מזעם האלוהים, אם אכן הוא משקיף עלינו מלמעלה. אתה לקחת מהדת היהודית את כל הזבל הגזעני, בניגוד לעמותת רבנים לזכויות אדם, שאימצה את החלקים הנאורים שבספר ספרים.

"יש גבול" ניצבת בקוטב הנגדי לזה שלך. זו תנועה שמתנגדת לכיבוש, להתנחלויות, למלחמה, חבריה מסרבים לשרת בשטחים הכבושים. ישיבתך על כס השיפוט מול עתירת "יש גבול" משולה לשופט אנטישמי הדן בעתירה של יהודי ישר דרך. אם נותרו בך שיירים של הגינות, עליך לפסול את עצמך מלדון בעתירה. אם הגינות זו שפה זרה עבורך, אזי גם לפי הקודים של עולם הפשע, (עליהם אני קורא מעת לעת בעיתונות), שאתה נמנה עם חבריו, אתה חייב לפסול את עצמך כל אימת שארגוני שלום וזכויות אדם באים לפתחו של בית המשפט העליון לבקש צדק.

עליך וכמותך נאמר עד מתי רשעים יעלוזו? (תהילים צד ג). זה מוכרח להגיע לקיצו וגם אם יתמהמה, בו יבוא. העם יתנער, יוקיע ויקיא אותך לעמוד הקלון. אלא אם יתרחש נס חנוכה ותחזור בתשובה.

גדעון ספירו


31 בדצמבר 2012
לכבוד חנה מרים לומפ, שופטת בית משפט שלום

בעיתון "הארץ" (21.12.2012) פורסמה ידיעה לפיה פעיל זכויות האדם עזרא נאווי, המקדיש זמן ומשאבים נגד התנכלות צבא הכיבוש והמתנחלים לבדואים בדרום הר חברון, הורשע על ידך ב"העלבת עובד ציבור" על שכינה את רס"ן עידן מורג "פושע מלחמה". על כך את ראויה למספר נזיפות.

הסכמתך להשתמש בסעיף זה מראה על ליקוי בהבנת זכות יסוד בסוגיית חופש הביטוי. זהו סעיף סל לסתימת פיות. האם את מכירה עובד ציבור שלא נעלב מביקורת חריפה? מדובר בירושה מהשלטון הקולוניאלי הבריטי, שרצה בדרך זו להגן על הפקידות ונושאי המשרות של האימפריה.

את ראויה לנזיפה לגופה של הסוגיה. נאווי אמר את האמת. רס"ן מורג יכול להעמיד פני נעלב מכאן ועד להודעה חדשה, אבל שום דבר לא ישנה את העובדה שהתנכלות לבדואים בדרום הר חברון וסתימת בורות המים שלהם, הינם פשעי מלחמה, כפי שגם ההגנה על המתנחלים הפורעים היא פשע מלחמה. לדידי אין מתנחל שאינו פורע חוק בהסתמך על אמנות בינלאומיות שגם ישראל חתומה עליהן אבל מפירה אותן מדי יום מזה 45 שנות כיבוש.

בידיעה נאמר כי רס"ן מורג קיבל את עיטור המופת במלחמת לבנון השנייה, עוד אבסורד ישראלי. נראה שאין לו בעיה לשרת את מכונת המלחמה הישראלית, שהרי גם במלחמת לבנון השנייה בוצעו פשעי מלחמה לרוב, כמו ירי פראי של פצצות מצרר על אוכלוסיה אזרחית. עד היום נהרגים ונפצעים ילדים לבנוניים מפצצות מצרר שנותרו בשטח.

מורג מסתובב עם עיטור מופת וילדים בלבנון מסתובבים ללא גפיים. אילו היית חמושה בעקרונות זכויות האדם כפי שבאים לידי ביטוי בהצהרה העולמית בדבר זכויות אדם ואמנת זכויות האדם של האיחוד האירופי, היית אומרת למורג: "אין לך מה לחפש לא בלבנון ולא בשטחי פלסטין הכבושה. אם אינך רוצה לשאת את הכתם של פושע מלחמה, יש לכך פתרון מאד פשוט, התנתק מהכיבוש ופשעיו". את כמובן לא תעשי כמוצע כאן על ידי כי גם את משרתת את הכיבוש ופשעי המלחמה, כשכפ"ץ משפטי.

מורג אמר בבית המשפט כי הוא רואה בתפקידו "שליחות" והכינוי "פושע מלחמה" הוא "פוגע ומשפיל". אלו דמעות תנין. קלגס כיבוש שרואה בשליטה על עם אחר והתעללות בזכויות האדם שלו שליחות, על יתפלא אם יטיחו כלפיו שהוא פועל כפושע מלחמה בשירות פשעי מלחמה. חשוב להדגיש כי בהתבסס על אמנות ז'נווה ורומא, הסמג"ד רב סרן מורג הוא פושע מלחמה קטן, הפושעים הגדולים יושבים במשרדים המרווחים במטכ"ל ובחדרי הישיבות של שרי ממשלות ישראל השולחים את מורג וחייליו לבצע את העבודה המלוכלכת בשטח.

מה שבאמת פוגע ומשפיל זה הכיבוש ואותו יש לעקור. הכיבוש שיבש לחלוטין את עולם המושגים של חברה דמוקרטית, נאורה ותרבותית. במסגרת שיבוש זה כינית את מורג "איש חוק". ולא היא. הוא איש של הפרת חוק, חוקי כבוד האדם וחירותו. הוא שליחם של ברוני מלחמה שהצליחו לבלבל את עולם המושגים שלו. אילו נהגת לפי ערכים של חברה דמוקרטית היית מזכה את נאווי ואומרת לו "לך בכוחך זה והצל את ישראל", אלא שגם את חלק מהשיבוש לפיו העריצות והגזענות והשפלת האדם גברו על ערכי זכויות האדם.

הסופר הגרמני האנטי נאצי אריך קסטנר לועג בספרו "ראוי לציון, 1945" (הוצאת ירון גולן 1999, תרגום מגרמנית דב קווסטלר) לאופי הגרמני הכנוע והצייתני שהוליך לקטסטרופה (מאמרו של אבנר שפירא מוסף "הארץ ספרים" 26 בדצמבר 2012). אני חושש שישראל נמצאת במסלול דומה של כניעה וצייתנות שתוביל לקטסטרופה. נראה, שאת ורס"ן מורג נגועים בסינדרום המסוכן הזה ואם לא תתעוררו, מרה תהיה אחריתנו.

גדעון ספירו


25 בדצמבר 2012, חג המולד
לכבוד ח"כ אלי ישי, סגן ראש הממשלה ושר הפנים

קראתי את מכתבך מה-10 בדצמבר 2012 למרדכי ואנונו בו דחית את בקשתו לביטול אזרחותו הישראלית. לטעמי זה יותר מסמלי שמכתבך הממשיך את מסלול הפרת זכויות האדם של מרדכי ואנונו נכתב ביום זכויות האדם הבינלאומי. אני מניח שהדבר כלל לא עלה על דעתך שהרי אתה וזכויות אדם הם שני קווים מקבילים שאינם נפגשים. אתה מעמיד פנים שפנייתו לא ברורה לך, שעה שהוא נקט על פי עצת שופטי בג"ץ ובהתאם לחוק ביטול האזרחות. מכתבו של ואנונו אליך היה ברור, כתוב בעברית בסיסית כדי שגם מי שמתקשה בהבנת השפה יוכל להבינו. מכל מקום, המעט שהיית יכול לעשות הוא להביא לידיעתו מהי לשיטתך הדרך הנכונה לביטול האזרחות. בשביל זה, בין השאר, עומדת לשירותך אוגדת עובדים ויועצים, גם מתחום המשפט שבהם אתה יכול להיוועץ.

האמת היא, שעילת סירובך להיענות לבקשתו של ואנונו נעוצה בכפיפותך המעשית לשב"כ תוך ויתור על כל שיקול דעת עצמאי. אתה מסתמך על עמדת מערכת הביטחון המתנגדת לביטול האזרחות משום שהדבר יחיש את עזיבתו את ישראל. מערכת הביטחון רוצה להמשיך ולשלוט על חייו של ואנונו. לא די לה ב- 18 שנותיו בכלא סגור, מהן 11 וחצי שנים בבידוד, ועוד שמונה שנים בכלא פתוח יותר, שהרי שהייתו הכפויה בישראל הופכת את המדינה בתחומי הקו הירוק לזרוע משלימה של כלא אשקלון. הטיעון כי עזיבתו את ישראל תגרום לנזק ביטחוני הוא הבל מוחלט. כל מה שידע מסר ב-1986 לעיתון האנגלי "סנדיי טיימס". 24 שנים הוא מנותק מהכור בדימונה ואין לו מושג ירוק מה נעשה שם. אין מנוס מהמסקנה, שהמגבלות המוטלות עליו הם תוצאה של נקמנות מערכת הביטחון שלא יכולה לעכל את העובדה שואנונו לא הביע חרטה על מעשיו, ועל אף תנאי מאסרו הקשים וההתעללות המתמשכת נגדו, הוא עומד כסלע איתן מאחורי מעשיו.

במכתבך אתה מאשים את ואנונו בהכפשת ישראל. בכך אתה מגלה שילוב של חוצפה ובורות. מה שמכפיש את שמה של ישראל הוא ההתעמרות במרדכי ואנונו. במספר ניכר של מדינות משני עברי כדור הארץ קמו ועדים למען מרדכי ואנונו, הרואים בו איש מופת שתרם תרומה חשובה למאבק העולמי נגד נשק השמדה המונית, ודורשים מממשלת ישראל לאפשר לו לחיות מחוץ לישראל כפי שהוא מבקש. ביו התומכים בואנונו ישנם חברי פרלמנטים, שרים, סופרים, מחזאים, אנשי מדע, חתני פרס נובל. לא במקרה האיש קיבל פרסי שלום ואותות הוקרה בינלאומיים ומדי שנה הוא נמנה עם מועמדי פרס נובל לשלום. אי היענות לבקשתם, היא שמכפישה את ישראל.

כאשר מדובר בהכפשת ישראל קשה להתחרות איתך. העובדה שבממשלת ישראל מכהן שר פנים וסגן ראש ממשלה שהוא קסנופוב והומופוב המייצג יהדות אפלה, חשוכה וגזענית היא שמוציאה שם רע לישראל. העובדה שאדם במעמדך מציע למחוק ישובים פלסטינים מהמפה, מציע לחיל האוויר להחזיר את עזה לימי הביניים, מתגאה בהקמת מכלאות לפליטים מבקשי מקלט, פועל לגירוש ילדים אפריקאים שנולדו בישראל, נכנס לחדרי המיטות של אזרחים ישראלים שנישאו ללא יהודים כדי להוכיח את אי כשרות הקשר הזוגי, היא הכפשת ישראל שהופכת אותך לעוכר ישראל.

אתה מצטט פסוק מספר משלי שנועד לבזות את ואנונו. "מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס" (משלי יג, ב). באת לבזות ונמצאת מבוזה. מי שעושה שימוש בתנ"ך, צריך לדעת למצוא את הפסוק הנכון, גם בספר משלי. בעוד מספר שורות תבין (אולי) מדוע. ואנונו אינו בוגד וקביעת בית המשפט בשעתו אינה מקובלת על שוחרי זכויות אדם. ואנונו מימש את העיקרון הדמוקרטי של זכות הציבור לדעת כאשר מסר לעיתונות הדמוקרטית מידע חשוב הנוגע לחיי כל אחד באזורנו שעה שממשלת ישראל מסתירה מאיתנו ומשקרת לנו.

הפסוק הנכון והמייצג נכונה את מעשהו של ואנונו הוא הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ (ויקרא יט, ט"ז).

על האדם לאהוב את התוכחות. במסכת תמיד (כח, א) מובא: "תניא, רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם – יאהב את התוכחות. שכל זמן שתוכחות בעולם, נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם, שנאמר: וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם; וַעֲלֵיהֶם, תָּבוֹא בִרְכַּת-טוֹב." (משלי כד, כ"ה).

ואילו הרמב"ם אומר ב"הלכות דעות" ה"ז: "הרואה חברו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצווה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך".

ממשלות ישראל חטאו חטא גדול בהפיכת ישראל לפח אשפה של נשק השמדה המונית, אטומי, ביולוגי וכימי, מבלי לקיים אי פעם דיון ציבורי על ההשלכות המסוכנות של מדיניות זו, בהסתירן את המידע החשוב הזה מהציבור. ממשלות ישראל חטאו ופשעו כלפיו בחטיפתו מחו"ל בשיטות של ארגון טרור.

באחת, אדוני השר הלא מכובד, בעומדך מול מרדכי ואנונו, של נעליך מעל רגליך, כי האיש צדיק ושוחר טוב.

עמדותיך, כפי שפורטו במכתב זה, תואמות את עקרונות האידיאולוגיה הנאצית בשנות ה-30 של המאה ה-20 ואילו חיית אז בגרמניה היית יכול להסתופף במעגל התומכים בהנהגה. גם שיטות הענישה שאתה מציע תואמות במידה רבה את אלו של צבא הכיבוש הגרמני, ענישה קולקטיבית של חפים מפשע, מחיקת ישובים מעל פני האדמה ו/או החזרתם לימי הביניים. (עיין בשני המקרים הידועים של פשעי הצבא הנאצי במלחמת העולם השנייה של מחיקת ישובים ורצח תושביהם, הכפרים אוראדור בצרפת ולידיצ'ה בצ'כוסלובקיה והיו עוד).

משפחתי, ואני בתוכה, לקחה את מקל הנדודים ויצאה מגרמניה שתי דקות לפני תחילת מלחמת העולם, לאחר שחווינו את פרעות ליל הבדולח (נובמבר 1938). צחוק הגורל הוא שהמקום שאמור היה להיות מקלט עבורי מפגיש אותי עם טיפוסים כמוך מהם ברחתי מגרמניה, ששוב מאיימים עלי בעריצות גזענית, ושוב אני נאלץ להכין את מקל הנדודים למצוא מקלט ממך ומהדומים לך בערכים ובאורח החשיבה בממשל, בצבא, בפקידות ובמשפט. זוהי עת הקרנפים. אתה מתגאה ב"הישג" לפיו כלואים בעת כתיבת שורות אלו קרוב ל- 3,000 מבקשי מקלט במחנות ריכוז ומעצר בנגב למשך שלוש שנים וללא משפט.

מה שמתחיל עם ערבים, ממשיך אם אפריקאים, עובר לאנשי שמאל, משם לליברלים, לאחר מכן הרפורמים ואחרונים בתור יהיו החילונים הליברלים שכופרים בקיום האל ושליחיו הרב עובדיה והרבי מלובביץ – או אז לא יוותרו מי שיימחו כאמרתו המפורסמת של הכומר הגרמני האנטי-נאצי מרטין נימלר. התרמיל מוכן לגלות,לפליטות ולבקשת מקלט.

haetzni-saridאתה כבר הבטחת את מקומך בלוח הבושה של העם היהודי, ולצערי אתה לא לבד שם. איתך ניצבים חברי כנסת, רבנים, אנשי צבא, מרצים באקדמיה, ראשי ערים, נשים וגברים, שופטים ופרקליטים והמוני עמך שהמצע קצר מלמנותם. אציין רק ארבעה שאתה צועד במסלולם: המתנחל אליקים העצני שבמאי 1984 פרסם מאמר גזעני הלקוח מהביבים של שנות ה-30 בגרמניה, בעיתון חדשות בו השווה את הערבים לעכברים ועכברושים שפלשו לארץ, וכדי להינצל מהם יש לפזר רעל עכברים; ח"כ לשעבר הרב מאיר כהנא נהג להשוות את הערבים לכלבים; חברת כנסת מהליכוד מירי רגב הכריזה אני פשיסטית גאה והמתנחל משה פייגלין, מקום מובטח לכנסת הקרובה, דיבר בשבחו של היטלר בראיון לעיתון הארץ.

שוחרי זכויות האדם המוקיעים מרעילי בארות כמוך, יתקיים בהם הכתוב "אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת" ועליך "וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר" (משלי יב 1).

אסיים בנימה אופטימית. אני מוצא נחמה ברבנים לזכויות אדם שמציגים אלטרנטיבה יהודית דתית הומנית, שוחרת שלום ושוויון המפרשת את הכלל "חביב אדם שנברא בצלם" לכל בני האדם ולא ליהודים בלבד.

גדעון ספירו


1 בינואר 2013
לבכוד אילתה זיסקינד, שופטת בית משפט שלום

בעיתון "הארץ" (26.12.2012) הופיעה ידיעה מאת העיתונאי חיים לוינסון תחת הכותרת "הרשעה חריגה בגין מאמר מעלה דיון על חופש הביטוי". בגוף הידיעה נכתב כי הרשעת את המתנחל הרב אליצור סגל ב"העלבת עובד ציבור" בגין מאמר שפירסם ב-2004 באתר "מנהיגות יהודית" של הארכי פשיסט, המתנחל משה פייגלין. הרשעתו של סגל באה לעולם על סף סיומה של 2012 בגין ביקורת נוקבת שהטיח סגל במי שכיהן בשעתו כרב הראשי של צבא הכיבוש הישראלי, תא"ל ישראל וייס. אתמול הוספת חטא על פשע כאשר גזרת עליו עונש של חצי שנת מאסר, פיצוי בסך 4000 ₪ וקנס בסך 3000 ₪. כל העסק הזה מעלה טעם מר של שופטת שאיבדה את שיקול הדעת הדמוקרטי ואת עצמאותה והפכה למשרתת כנועה של ממסד צבאי.

הסעיף בחוק הפלילי הקרוי "העלבת עובד ציבור" הוא ירושה מהכובש הבריטי שביקש באמצעותו להגן על פקידי האימפריה ועושי דברה. דומני שבאנגליה היום אין סעיף כזה (ואם יש הוא מיותר גם שם). את מכירה עובד ציבור שלא נעלב מביקורת בכלל ונוקבת בפרט? ברור על פניו שזהו סעיף סל שנועד לסתום פיות ולאפשר לשליטים ופקידיהם להתעמר באזרח, לרדות בו ויחד עם זאת ליהנות מחסינות. הסכמתך לעשות שימוש בסעיף זה כדי לדכא את חופש הביטוי, מעלה סימני שאלה על מחויבותך לדמוקרטיה וזכויות אדם.

גם לגופו של נושא לא הייתה הצדקה לכל המשפט. מה לבית משפט חילוני ולמחלוקת פנים הלכתית? סגל סבור שמנקודת מבט הלכתית הרבצ"ר וייס הוא עבריין באותו מובן שהוא לא ממלא את תפקידו הרבני על פי המתחייב מההלכה היהודית.

זו כמובן זכותו המלאה. המסורת היהודית מלאה במחלוקות בין חכמי הלכה, זה אומר כך וזה אומר בדיוק את היפוכו, ולא פעם בלשון בוטה. נטייתך להגן על בעלי שררה, מרוקנת את משרת השופט/ת מערכים דמוקרטיים והופכת אותו/ה לעושה דברה של הממסד השלטוני והצבאי.

קראתי את המאמר ולהבנתי לא הייתה עילה לאישום. אני חושש שהפרקליטות, מרוב להיטות לא הבחינה במה המדובר ואת הלכת שבי אחריה כ"עיזה עיוורת" (ביטוי ציורי של הרב עובדיה יוסף). הרב אליצור לא איים על הרב הצבאי ברצח או משהו דומה לזה חס ושלום, שאז לא מדובר ב"העלבה". הוא בסך הכל קבע, כי אילו חי וייס לפני כך וכך אלפי שנים היה בית דין העוסק בדיני נפשות ומורכב מ-23 דיינים, פוסק על סקילה. אם תרצי, אליצור עושה שירות מצוין, כנראה מבלי שהתכוון לכך, למתנגדי מדינת הלכה שלא היו רוצים לראות במאה ה-21 הוצאות להורג בסקילה.

סגל ואנוכי חלוקים בכל נושא מהותי לכל אורך ורוחב המפה הפוליטית. הוא רוצה מדינת הלכה, אני מדינה חילונית דמוקרטית; הוא רוצה מדינה יהודית ללא גויים בכלל וערבים בפרט, ואם אין מנוס מנוכחותם, אזי במעמד וזכויות נחותים ; אני נאבק למען מדינת כל אזרחיה הנוהגת שוויון בכל השוכנים בה; הוא איש ארץ ישראל השלמה שאינו מכיר בזכויות הערבים על הארץ, הם לכל היותר אורחים לשעה; אני תומך בזכויות הפלסטינים על הארץ כעם הילידי לפחות כמו ליהודים המהגרים אליה; הוא חי בשלום עם משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים; אני רואה בו זוועה מוסרית ואסון פוליטי. והרשימה ארוכה.

על אף המחלוקות, ומבלי להיכנס לסוגיה האם יש סעיפים לפיהם ניתן להעמיד את סגל לדין, דבר אחד נעלה מכל ספק, מעולם לא היה עולה בדעתי להעמידו לדין על פי סעיף העלבת עובד ציבור. להיפך, אני מפציר בו לא לפחד כלל, לייסר ולצלוף ללא רחם בכל עובד ציבור שלדעתו סרח, בין מוסרית, פוליטית או אידיאולוגית, כנאמר בספר ויקרא: הוכח תוכיח את עמיתך. כזאת יש לעשות גם עם שופטים, כפי שקרה איתך במקרה זה.

גדעון ספירו


13 בינואר 2013
חנה מרים לומפ, שופטת בית משפט שלום

בסיפוק רב קראתי בעיתון הארץ (9.1.2013) את החלטתך לזכות את שני פעילי השלום מיכאל סולסברי ויותם וולף מהסעיף הדיקטטורי של העלבת עובד ציבור, לאחר שמצאת כי קצין מג"ב מסר עדות לא מהימנה כדי להגן על שוטר ממשטרת הכיבוש ("מחוז יהודה ושומרון" בעברית מכובסת) נגדו הוגשה תלונה.

השניים, שכתב האישום ייחס להם קריאות "נאצים" לעבר השוטרים, נמנו עם קבוצת פעילי שלום שמחו על הריסת בית פלסטיני ליד בית ג'אלה. הפעם נחשפה עלילת הזדון שהשוטרים בישלו, לכך תרמה פרקליטת השניים עו"ד גבי לסקי, והמזימה סוכלה. אני מקווה שמכתב הנזיפה שלי אליך מ-31 בדצמבר 2012 לאחר שהרשעת את פעיל השלום עזרא נאווי באותו סעיף מרושע, תרם אף הוא לתפנית במשפטם של וולף וסולסברי. אני מקווה שפסק דין זה הוא תחילתו של תהליך חזרה בתשובה דמוקרטית.

פעילי שלום העומדים בידיים חשופות מול כוחות הכיבוש החמושים, צבא, משטרה, שב"כ ומתנחלים, נופלים קורבן לא רק לאלימותם אלא גם לשקריהם. תרבות השקר היא חלק אינטגרלי מתרבות הכיבוש. כל המנגנון הענק שנבנה ב-45 שנות כיבוש בנוי על מרמה, כזב, שקר, בדיה וכחש, והדבר בא לידי ביטוי גם בכתבי אישום גדושי בדותות ושקרים, כמו במקרה הנוכחי. אני מכיר זאת גם מניסיון אישי של השתתפות בעשרות, אולי מאות, הפגנות משני עברי הקו הירוק: נגד הכיבוש, מלחמות לבנון, גירוש פליטים ומאות פצצות האטום שבידי ישראל. חשוב להדגיש שהפלסטינים הם הקורבנות העיקריים של תרבות השקר.

בתי המשפט הצבאיים הם בית חרושת ענק להלבנת שקרים ולכיבוס השפה. זה גם לא יכול להיות אחרת כאשר הפגנות נגד עוולות ופשעי הכיבוש מכונות "הפרות סדר" וירי של חיילי הכיבוש על ילדים פלסטינים מקבל הצדקה בנימוק של "הגנה עצמית", שוד קרקעות של פלסטינים נעשה בחסות סיסמת הקק"ל "גאולת קרקע", מתנחלים הנוסעים בכבישי אפרטהייד מכונים "אזרחים שומרי חוק", שורפי מסגדים מקרב המתנחלים הם "מיטב הנוער", רבני ההתנחלויות מכנים את רוצח ההמונים גולדשטיין "קדוש", ארגון של פושעי משפט המתקרא "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" מתנכל לחופש הביטוי של שוחרי זכויות אדם ומגיש תלונות ליועץ המשפטי נגד עיתונאים ודורש להעמידם לדין, מסית ומדיח נגד אנשי שמאל כפי שמצופה מתומכי אפרטהייד, מדובר בשחיתות מוסרית ופוליטית, אולם אותו פורום משפטי מעלה אותה על נס "בשם הדמוקרטיה" – אלו רק דוגמאות ספורות מתרבות השקר שעומדת ביסוד הכיבוש שחדרה גם לתחומי הקו הירוק. כתב האישום שהוגש נגד שני פעילי השלום משתלב היטב בתרבות השקר ועלילות הכזב.

ככלל יש להדגיש, מפגיני שמאל לא נוהגים להטיח בפני אנשי משטרה או צבא את הקריאה "נאצים", שהרי מדובר באנשים משכילים שלמדו פרק או שניים בהיסטוריה, והם יודעים היטב היכן קיימים קווי השקה בין המתרחש בישראל בשנים האחרונות לבין דמדומי רפובליקת ויימאר והמעבר הדמוקרטי לכאורה למשטר הנאצי, והיכן מצויים ההבדלים. מי שמרבה להשתמש בקריאות "נאצים" כלפי לובשי מדים, הם בדרך כלל מתנחלים (לעתים גם חרדים) שכה פונקו על יד צבא הכיבוש וממשלתו, עד שכל סטייה, ולו זעירה וזמנית מהמתווה שלהם, מתסכל אותם, וכמו כל ילד מפונק, פורצים בצווחות ובצרחות אימה "נאצים" "קאפו" כחלק מלקסיקון שגור. אני מצרף כדוגמה צילום מידיעה בעיתון ידיעות אחרונות תחת הכותרת "מתנחלים הטיחו בכוחות צה"ל ביטוים חסרי תקדים: בוגד, רוצח קראו לאלוף הפיקוד; נאצים, קאפו צעקו לחיילים" (10 ביולי 1994). הם יכולים להרשות לעצמם כי הם בסופו של דבר יקירי השלטון.

עצתי, עשי לך מנהג: כל אימת שהמשטרה או הפרקליטות מגישים כתבי אישום נגד מתנגדי הכיבוש, פלסטינים כישראלים, בחסות סעיפי סל כמו "העלבת עובד ציבור" או "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו", סעיפים הפוגעים בחופש הביטוי, אחד מעמודי התווך של משטר דמוקרטי, תתייחסי אליהם כחלק מתרבות השקר שהכיבוש השליט על חיינו, השוחקת את מעט הדמוקרטיה שעוד נותרה לנו, תזכי את הנאשמים וכך גם תעשי צדק וגם תחסכי זמן שיפוטי יקר. ועוד בונוס: שמך יצא למרחוק כמי שלא בגדה בתפקידה כשופטת.

גדעון ספירו


14 בינואר 2014
אמיר אבו ריא, מחסום משמר הגבול, מערת המכפלה, חברון

שלום רב,

המוסף היומי של ידיעות אחרונות "24 שעות" (10 בינואר 2013) הקדיש לך שלושה עמודים לרגל הקרנת בכורה של סרט שמוקדש לתופעה הנדירה של ערבי מוסלמי, אזרח ישראלי, תושב סכנין שהתנדב להתגייס לצבא ומשרת היום כחייל משמר הגבול בכניסה למערת המכפלה. אתה מככב בעמוד השער של המוסף עם תמונה על כל העמוד, לבוש מדים, חובש כומתה וחמוש בנשק ושאר כלי משחית כנדרש מאיש צבא הכיבוש. הכתבה האוהדת מציינת את המחיר הקשה שאתה משלם, בידוד חברתי בסכנין ופרידה מחברה. גם בטירונות לא רווית נחת כאשר עמיתיך היהודים לטירונות סנטו בך כיצד "ינקו את ישראל מערבים".

אתה מצוטט בכתבה "אני רוצה לבנות גשר, שנתקרב יותר, נחיה בישראל כידידים". זו בהחלט מטרה ראויה, אבל היא לא עוברת דרך הנכונות להיות חלק מצבא ההורג בבני עמך על טפם, נשותיו וזקניו, שולל את זכויותיו, צבא המבצע פשעי מלחמה, צבא השומר על מתנחלים פשיסטים השודדים את אדמות עמך ומתכננים נכבה שניה, צבא המקיים משטר אפרטהייד בשטחים הכבושים, צבא שמדינתו מפלה את אזרחיה הערבים בכל מישורי החיים. בנכונותך להתגייס לצבא זה במציאות זו הופכת אותך שותף לעוולות והורסת במו ידיך את הגשר שרצית לבנות. בהסכמתך לשרת בחברון אתה מגן על הקבוצה הקיצונית, הקנאית והגזענית ביותר של מתנחלים, מהיבטים לא מעטים גרסה יהודית של אל קאעידה, חבורה של פושעים שמרחו על דלתות של חנויות פלסטיניות שבעליהן גורשו סיסמאות הלקוחות מבית המדרש של הרייך השלישי כמו "להשמיד את הערבים במשרפות".

תאר לך מה הייתה התגובה של הציבור היהודי אילו אזרח יהודי היה מתגייס ליחידות הלוחמות של הג'יהאד האסלאמי.

הטראגי במצבך הא שהתנדבותך לשרת בצבא הכיבוש הישראלי, ומג"ב הוא חלק אינטגרלי מכוחות הכיבוש, לא תשנה באופן מהותי את מעמדך בישראל. אתה תושפל בנמלי התעופה של ישראל בבדיקות ביטחוניות המיועדות לכל מי שיש לו שם ערבי, וגם אם תנפנף עם תעודת חייל לא יעשו לך הנחות; לא תוכל להיות טייס בחיל האוויר; לא תוכל לעבוד במקומות בהם נדרש סיווג ביטחוני גבוה ביותר; לא תוכל להתגורר באחד המצפים בגליל או בהרחבות של הקיבוצים כי כל עוד המדינה מגדירה עצמה כ"יהודית ודמוקרטית" האפליה נגד אזרחים ערבים מובנית לתוכה. משמעותה של ההגדרה היא, דמוקרטית ליהודים (לא לכולם, אנשי שמאל כבר חשים בהצרת צעדיהם) ויהודית לערבים.

עירך סכנין היא אחת מקורבנות האפליה. את הרזרבה הקרקעית הפקיעה המדינה לטובת ישובים יהודיים שאתה כאמור לא תוכל להתגורר בהם, לכן סכנין מתפוצצת מחמת הצפיפות בעוד שכניה היהודים נהנים מרזרבה קרקעית נדיבה. הפגנות תושבי סכנין נגד גזל קרקעותיהם בידי המדינה הסתיימו ב-30 במרץ 1976 בשלושה הרוגים ומאז מצויין מדי שנה יום האדמה. אליהם נוספו הרוגי סכנין בהפגנות אוקטובר 2000. כשמדובר בערבים, ידי המשטרה והצבא קלות על ההדק.

עצתי לך, החזר את הנשק לאפסנאות והסר את המדים. אם זה לא מאוחר, תמיר את הצבא בשירות אזרחי בקהילה שלך. בעניין זה אני חלוק על חלק מהמנהיגות הערבית בישראל, וסבור כי שירות אזרחי מוכר בקהילה ממנה אתה בא ראוי לתמיכה. כמובן אשמח אם תצטרף לאחד מארגוני זכויות האדם המתנגדים לכיבוש.

בתקווה לאוזן קשבת,
גדעון ספירו

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. דרור הנאור מרמת גן הגיב:

    גדעון ספירו יכול להשתלח בשופטים בפראות,ואולי גם באופן בלתי חוקי,כי הוא יודע,כמוני,כי הוא נהנה מחסינות משפטית מצד רשויות אכיפת הצ/חוק השמאלניות.

  2. אשר פרוליך הגיב:

    הכתיבה הסידרתית של כותב המאמר לשופטים ולכל העולם נגועה בהתנשאות ובחוסר יכולת לשמוע את כל הצדדים,צודקים או לא ככל שיהיו.אינני טוען ששופטים בישראל (או בכל מקום אחר) לא טועים,ואינני מגן עליהם,אבל הכותב לוקח לעצמו זכות של "פוסק אחרון ומוחלט"לא שונה בהרבה מהרב עובדיה.סבורני ,ומבלי להאליב,שלא למדתה משפטים אפילו לא לתואר ראשון,אבל אתה מרשה לעצמך לפסוק על פי ראות עינך כשקצת צניעות לא היתה מזיקה.משפטים שלך כמו"יצאתי מנקודת הנחה ששופט מעוול הוא לא "כבודו" ודינו כדין פוליטיקאי בעל שררה שסרח" אומר הכול.
    קודם אתה יוצא מנדוקת הנחה שקבעתה מראש, ולאחר מכן פוסק פסיקה וחורץ גורלות לשופט ש דינו כדין "פולטיקאי שסרח". הכותב שכח מה העקרון של משפט הוגן:לא לקבוע אף "נקודת הנחה".שנית,הכותב שוכח ששופטים הם גם בני אדם,ושכאלה,יש להם גם נטיות פוליטיות.אבל הכותב מעלה עצמו מעל כולם,מעל בני האדם בשר ודם,ובכך,מרשה לעצמו מה ששולל מאחרים,ופוסל עצמו מכל פסיקה אנושית.

  3. שמעון הגיב:

    רק לברך. על אומץ הלב. על הנכונות לקחת סיכון למען ההגנה על זכויות האדם, ובעיקר על העקשנות שבעשיה כזו, במך למעלה מ30 שנה.
    אם זהו קול קורא במידבר, אני מעדיף לחיות במידבר הזה ולדעת ,שאינני בודד בו.

  4. אשר פרוליך הגיב:

    לשמעון:
    אין ספק שלמר ספירו אומץ לב. אבל זה מספיק? האם אומץ לב לא אמור להיות מלווה בשיקול דעת אוביקטיבי וראייה כוללת ,עד כמה שנתן,בבקורת עצמית בלתי מתפשרת ,בחוסר התנשאות ומוכנות להודות ולתקן טעיות?.מערכת המשפט בישראל כמו בכל מקום אחר היא חלק מהמציאות הישראלית הסוערת,מלאת סתירות וניגודים,אולי יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. וכוון שהכל יחסי,אפשר להשוות אותה למצב במקומות אחרים,לפני שקובעים עמדה:
    למשל באירן,בה מוצאים להורג מאות אנשים כל שנה ללא משפט פתוח,כולל קומוניסטים ופעילי זכויות אדם,או סתם חשודים,גם על עברות קטנות,ולאחרונה,הוחלט אפילו לעבור לתליית הנידונים
    למוות בכיכרות ובאופן פומבי במרכזי ערים(ראה מאמר היום ב"דה מרקר").
    ובכן,מה לעשות,הכל יחסי !.

  5. אחד העם 15 הגיב:

    גדעון אתה מעורר הערצה!!! הם לא סופרים אותך אבל שלא כגיבור המכתם של נימולר, אתה עושה את הנכון בזמן אמת.

  6. גדעון ספירו הגיב:

    לאשר: יש לך כנראה דחף בלתי נדלה לחלוק על עמדותיי ללא קשר לתוכנן. עמדותיי אינן פסקי הלכה ואינני אדמו"ר, אלא הן מימוש זכות דמוקרטית של אזרח להביע ביקורת על פגמי ומחדלי הממשל ושלוחותיו, וזה כולל כמובן גם את מערכת המשפט. לשיטתך "המרקסיסטית" אסור לי למתוח ביקורת על מערכת המשפט משום שאינני משפטן, על מערכת הצבא משום שאנני גנרל, על מערכת החינוך משום שאינני מורה, על מערכת הרפואה משום שאינני רופא, בקיצור, דרכך מובילה למשטרי עריצות, שם אומרים השליטים לאזרח, תסתם את הפה כי אתה לא מבין כלום, אנחנו השלטון נחליט עבורך. על האסון שהביאו משטרים אלה על האנושות אין צורך להכביר מלים.
    לידיעתך, אין מערכת משפט אורביקטיבית במציאות של כיבוש וגזענות, אינני צריך להיות משפטן כדי לבקר את מערכת המשפט הגזענית בדרום אפריקה של האפרטהייד או של ישראל ב-45 שנות כיבוש, אינני צריך להיות גנרל בכדי לבקר את מדיניות המלחמה של ישראל וכך הלאה.

    לדרור הנאור: הלוואי והייתה לי חסינות.. אני יכול להרגיע אותך, אין לי. אני עתיר חקירות משטרתיות והרשעות פליליות שיש עימן כבוד, כולן בגין פעילותי נגד הכיבוש.

  7. צדוק התקוה הגיב:

    לגדעון לא כל מערכת המשפט בארץ הם מתנחלים

    במשך שנים ארוכות טוען הימין שמעט מדי החלטות בפרקליטות המדינה ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה, שעוסקות בעניינים שבמחלוקת ערכית ופוליטית, נגועות בשיקולים ענייניים. פעם היה צריך לעבוד קשה כדי לשכנע בטענה הזו. בשנים האחרונות זה הולך ונעשה קל יותר. פרישתם של בכירי המשרד מאפשרת לראות ביתר בהירות מאיזה עולם ערכים הגיעו כל מי שתמיד סיפרו לנו עליהם שאצלם הפוליטיקה היא מילה מגונה. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מיכאל בן יאיר, חבר במועצה הציבורית המצומצמת של ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין'. טליה ששון, שדוח המאחזים שלה מצוטט על ידי העיתונות בחרדת קודש כאילו נכתב על ידי משה רבנו, ניסתה להיבחר לכנסת באמצעות השמאל הקיצוני של מרצ החדשה.
    עזרא נאווי שנאשם באונס קטין כונה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודית קרפ, "גואל ומושיע", תום שגב כינה אותו "צדיק", ובכלי התקשורת נוהגים לראיין אותו כפעיל הומניטארי מכובד האם גם הוא כלול בפרויקט שלך כמו ענישה מקלה לאנסי ילדים

  8. אשר פרוליך הגיב:

    לגדעון:
    נכון שאני חולק עליך אבל זה אך ורק בגלל עמדותיך ותוכנן.אינני חולק על זכותך למתוח בקורת אבל לזכות זו יש גם חובות,בין היתר,צניעות וביקורת עצמית.אבקשך לא לסלף מה שאני כתבתי:
    איני טענתי שאסור לך לבקר את מערכת המשפט בגלל שאתה לא משפטן.קרא מחדש ותבין.ה"קביעות" הנחרצות שלך לוקות בחוסר פרופורציה ושיקול דעת חסר.כתבתי לך שהמציאות היא יחסית ולא אבסולוטית,והבנה זו חסרה בכל כתביך.אין מערכת המשפט בישראל מושלמת,היא אף רחוקה מזאת.אבל מערכת זו יחסית(מדגיש,יחסית)הינה אחת הטובות בעולם ועומדת בשורה אחת עם המדינות הדמוקרטיות והמתקדמות ביותר.אין צורך להזכיר את רוסיה או סין,מדינות ערב או מדינות אפריקה ודרום אמריקה.הבעייה אצלך היא שכשמדובר בישראל,כל דבר הופך לשחור וחשוך,וזו חוסר הפרופורציה שבדבריך שמביא לדחות את עמדותך,אפילו אם בחלק מהן יש אמת.והחובה הראשונה של כל מבקר,כפי שאמרתי,היא צניעות ולהיות מוכן גם לבקר את עצמו ולהודות במגבלותיו.

  9. אשר פרוליך הגיב:

    לצדוק:
    אתה מבלבל בין מערכת המשפט ליועץ המשפטי של הממשלה.ידוע שהיום וגם בעבר קיים מתח רב בין גופים אלה ואפילו ניגודים חריפים.
    אני מזכיר לכותב המאמר שמי שתקף בעשורים האחרונים את מערכת המשפט ובעקר את בית המשפט העליון,זה היה דווקה הימין,שראו בגוף זה מחסום להשתוללות הימין בשטחים ,בהון-שלטון
    ובכל תחום אחר.
    לא רצוי לעזור לימין במאבק באחד הגופים המעטים שנשארו בארץ הזו עצמאיים מול שלטון הימין הדורסני והאנטי-דמוקרטי.

  10. גדעון ספירו הגיב:

    לאשר: אינני רץ למשרה כלשהי, אינני מחפש שררה כך שאין לי צורך למכור את מרכולתי ולשבח את אופיי ותכונותיי וזה כבר הופך אותי לאדם צנוע. אין לי מושג לאיזו צניעות אתה מתכוון. אשר לביקורת עצמית, היא לא רלבנטית לעניינינו. אני כותב רק את דעותיי כך שאין לי צורך לבקרן שהרי אני מסכים איתן. אני בהיר וחד משמעי בהתנגדותי לגזענות לכיבוש, לאי השוויון ולקפיטליזם החזירי. אין יחסיות בהתנגדותי לכל אלה. אינני מתנחם בזה שתופעות מכוערות קיימות גם במדינות אחרות. כאשר אתה כותב כי מערכת המשפט הישראלית היא מהטובות בעולם, זה בהחלט מזכה אותך לשליח הסברה מטעם משרד החוץ של המתנחל ליברמן. הוא זקוק למרקסיסטים מסוגך המטהרים את השרצים. במערכת המשפט הישראלית יש הרבה שרצים והריקבון הגזעני והכיבושי התנחל שם. מערכת המשפט הישראלית נגועה היום באפרטהייד. דין אחד לפלסטינים ודין שונה של זכויות יתר למתנחלים. הריקבון הזה לא נעצר בקו הירוק והוא מכלה כל חלקה טובה גם בתחומי הקו הירוק. שופטים צבאיים מתמנים למערכת האזרחית ומביאים איתם את כל האשפה מהשיפוט הצבאי. אתה חושב כגזען רק על היהודים ומתעלם מהערבים. לשיטתך אין להם זכויות.

  11. שירה הגיב:

    אני קוראת את המכתבים האלו וחושבת: יכול להיות שהם לא יבינו אותם? שעדיין הם ימשיכו לעשות מה שהם עושים?? אחרי הבחירות לכנסת הנוכחית, התשובה היא כן. המוסר פשט את הרגל, מה שחשבו עכשיו זה כוח, השפעה וטרנדיות. מה שהולך זה מה שעכשווי.
    בעולם שבו אין עוד "חברה" אלא אינדבדואלים שנאבקים על כסף, שררה והשפעה ובמילים אחרות להיות סוג של סלב היום, ובתקווה גם מחר, הערכים והמוסר נראים מיושנים ולא רלוונטיים. גם המירוץ לפסגה עצמו, אין בו שום דבר ערכי: מערכת החינוך ואח"כ האוניברסיטה חסרת הלב ואז להלחם בשיניים על תפקיד, דרך קשרים בד"כ, ולשרת את מי שיש לו כסף, כי אז גם לך יהיה כסף וככה זה עובד ובתוך כל זה, נשמעת לה פתאום קריאה למוסריות, לערך ובעולם האנוכי של אינדבדואלים חסרי ערבות הדדית, לא ברור מה משמעות המילה ועד שיהיה ברור יום חדש מגיע וצריך ללכת לעבוד, ולאכול ארוחת צהריים ולהחליף מילה עם זה ועם ההוא וזהו. זה העולם שלנו ולעולם הזה אתה שולח מכתבים כמו יהלומים טהורים שמתנפצים על אדמה חרבה.

  12. חיים ברעם הגיב:

    אני מודאג מאוד מהנטייה הגוברת והולכת של מר אשר פרוליך לטהר את השרץ ואף להכשירו בנימוקים כאילו רציונליים. כאיש שמאל לשעבר אתה יודע היטב, שגדעון ספירו מתקומם בצדק נגד המערכת המשפטית שמאפשרת את הכיבוש ומזינה אותו. מדוע כל מילת ביקורת על עושי העוולות מקוממת אותך כל כך? עד מתי תידבק בקונפליקט לכאורה ותאשים את "הימין" בהתנגדות לבתי המשפט? כל מי שתומך בכיבוש ובהתנחלויות, גם בירושלים, הוא איש ימין מובהק וכל העניין הציוני הפך לימני. זה כואב גם לי, אבל לא נוכל להסתיר את האמת לא מעצמנו ולא מהעולם. אתה כועס על ספירו משום שאינך יכול לשאת את המשתקף במראה שהוא מציב נוכח עיניך, זה הכל.

  13. גדעון ספירו הגיב:

    לצדוק: בגרמניה הנאצית ראו ראשי המשטר והמפלגה בכל מתנגד שמאל קיצוני. גם אם מדובר בליברלים או כמרים שדבר אין להם עם שמאל, עצם העובדה שלא קיבלו את תורת הגזע וראו ביהודים ובצוענים בני אדם כמותם, הספיקה לתייגם כשמאל קיצוני. בישראל הימנית אומצה אותה פרקטיקה בהתאמה מקומית, לפיה כל מתנגד לכיבוש, לגזענות ולאפרטהייד ותומך בזכויות אזרח שוות לכל האזרחים, יהודים ולא יהודים כאחד, ככתוב במגילת העצמאות, מתוייג כשמאל קיצוני. אתה נפלת לתוך פח היקוש הזה ומגדיר את יש דין, מרצ , מיכאל בן יאיר וטליה ששון כשמאל קיצוני. יש דין הא ארגון זכויות אדם ליברלי מתון. מיכאל בן יאיר היה יועץ משפטי לממשלה ושירת היטב את מדיניות הממשלה. מרצ מפלגת שמאל מתונה וטליה ששון – האם שרון היה מבקש ממנה לחבר את דו"ח המאחזים אילו הייתה שמאל קיצוני? רשום לפניך: בישראל אין שמאל קיצוני. שמאל קיצוני זה הבריגדות האדומות שחטפו ורצחו בני אדם. השמאל הישראלי נחלק לשתי קבוצות: שמאל מתון ושמאל נחוש, שניהם לא אלימים ומקפידים לשמור על כללי המשחק שמכתיב המשטר הקפיטליסטי. המתון מסתפק בשיפור השיטה הקפיטליסטית והנחוש מבקש להחליפו בדרכים דמוקרטיות.

    • דרור הנאור מרמת גן הגיב:

      איזה בדיחה!! בישראל אין שמאל קיצוני,יש שמאל נחוש!! האקרובטיקה הלשונית שדוברי השמאל הקיצוני שולטים בה להפליא,מגיעה כל פעם לשיא חדש. יאללה,לצנזר.

  14. צדוק התקוה הגיב:

    להציג את השמאל הישראלי כמתון זו היתממות מי שקורא לחרמות על ישראל כלכליות ועל מוסדות להשכלה מי שכותב על קירות אושביץ שעזה זה גטו מי שעסק בריגול נגד מדינת ישראל [אודי אדיב / מרכוס קלינברג / שני דוגמאות האחד למען הפלסטנאים והשני למען אמא רוסיה ויש עוד הרבה פרשיות ריגול שאין טעם לפרט הבעת תמיכה בלתי מסויגת בעזמי בשארה, גם לאחר שפורסמו כנגדו חשדות בגין בגידה וריגול ומסע החתמות למענו תמיכה לשחרורו של ברגותי שקיבל חמישהב מאסרי עולם על תכנון וסיוע לרצח יהודים הסתה שמנהלים אנשי שמאל ישראלים בחול נגד מדיניות ישראללמעשה הם יוצקים דלק על מדורת האנטישמיותהפוגעת ביהודים בחול התנכליות ליהודים ולמוסדות יהודים בחול באשמה שהם היהודים החיים שם אשמים על פגיעה בפלסטנאים ואני לא רוצה להוסיף על רצח יהודים בחול ….. הוויכוח שנסוב עם החוגים הפוסט והאנטי ציוניים בשמאל הינו על עצם זכותה של ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי, מתוקף זכותו המוסרית של כל עם להגדרה עצמית ולקיום עצמאי, ריבוני.
    חלקים גדולים בשמאל למעשה רוצים לבטל את ישראל כמדינת העם היהודי ושואפים להפכה למדינת כל אזרחיה שזה ויתור על ההגדרה העצ

  15. גדעון ספירו הגיב:

    צדוק, הדוגמאות שאתה מביא הן עוד הוכחה שאין כאן שמאל קיצוני ובה בעת אימות לטענתי שמערכת המושגים שלך משובשת. קריאה לחרם על ישראל דבר אין לה עם שמאל קיצוני. תמצא שם ליברלים וסוציאל דמוקרטים שנעזרים במאבק לא אלים נגד מדינת כיבוש ואפרטהייד אלימה. האם מי שקראו לחרם על דרום אפריקה בעידגן האפרטהייד היו שמאל קיצוני? האם הועד האולימפי הבינלאומי שהדיר את דרום אפריקה מהמשחקים בתקופת האפרטהייד היו שמאל קיצוני? האם אובמה שמטיל חרם על איראן הוא שמאל קיצוני? במקום לשלוח לישראל חיל פלישה בינלאומי שישים קץ לכיבוש במחיר דמים כבד, אני מעדיף חרם כלכלי מקיף על ישראל כאמצעי לא אלים ויעיל מאד לחיסול הכיבוש והאפרטהייד. מרכוס קלינגברד בוודאי לא היה שמאל קיצוני, אלא מי שהורשע בריגול כפי שהמרגל אלי כהן לא היה שמאל קיצוני או המרגל ג'ונתן פולארד. אודי אדיב הפסיק להיות שמאל משעה ששיתף פעולה עם המשטר סורי. עזמי בישארה נתן גט כריתות לשמאל לכיוון ליברליזם. לדעתי האשמות השב"כ כלפיו היו מופרכות ולא היה לו סיכוי למשפט הוגן. עזה אכן גטו והאנטישמיות מוזנת על ידי ממשלת ישראל ולא על ידי מבקרי מדיניותה.

  16. שבתאי לוי הגיב:

    מלשבות צדיקים מרמא תחבולות רשאים משפט.
    שבתאי

  17. אשר פרוליך הגיב:

    לחיים ברעם:
    טוב שאתה מודאג,זה בריא מאוד ומעורר את החושים ואת המחשבה ומוציא אותה מתרדמתה.
    אתה שולל את זכותי להתווכח אתך ועם מר ספירו ולא להסכים לדברים שאתם כותבים.
    זו גישה דחוייה ופסולה שמראה על חולשתכם.אתה חד לשון אבל זה לא מסתיר את הכתיבה החמקנית שלך ובמקום להטיח עלי כ"איש ימין" אתה כותב בעדינות עלי "כאיש שמאל לשעבר". ההתקפות האלה הן ברמה אישית ,שקריות ואין להן מקום בשיח הגון ועניני.לא דברי בקורת על עוולות מקוממים אותי אלא השימוש החוזר על עצמו והשיטתי של כל פגם כדי לגרום לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל,ואני מקווה שתדע להבחין בין שני מצבים אלה.מר ספירו לא מתח ביקורת פרטיקולרית על פגמים במערכת המשפט בישראל,אלא השתמש במקרים אלה,תוך הוצאתם מכל פרופורציה והפיכתם לכלל, במטרה להכפיש את כל מערכת המשפט בישראל בכללותה. כל אדם שהיה קורה את המאמר בשלמותו ובפתיחות,היה מבין זאת.מר ספירו בתגובה מעלה,מאשר בעצמו שאין לו צורך לבקר את עצמו וגם לא יודע מה זו צניעות אינטלקטאלית.וזה אומר דיינו.

    • חידוש הגיב:

      אין צורך לגרום לדה-לגיטימציה של ישראל. הקולוניאליזם הוא לא לגיטימי וכן משטר האפרטהייד.
      הלגיטמציה שישראל עדיין נהנית ממנה היא מהמשטרים באר"ב ואירופה שתמכו בעבר בקולוניאליזם, בהווה בניאו קולוניאליזם ומדיניותם היא אימפריאליסטית. ישראל היא אחת מהגרורות שמשתפות פעולה איתם וזוכה לתגמול לגיטימי מפוקפק.
      החידוש הוא שיש איש שמאל שתומך בכך (כדי להתגבר על הסתירה צריך להעמיד על הרגליים מה שעומד על הראש – הוא איש ימין).

  18. אשר פרוליך הגיב:

    לגדעון ספירו: בקשתי לא לסלף את דברי אבל אתה משתמש בהכפשות במקום לנהל דיון רציני.אף פעם הפרדתי בין הזכויות של המיעוט הערבית בישראל וגם של העם הפלסטינאי כנחותות מול הזכויות של העם היהודי.להיפך.אם תקרה כל מאמר וכל תגובה שלי אני תמיד חוזר שוב ושוב על כך שיש זכויות שוות לשני העמים.אבל במציאו, לצערנו ,השאיפה המוצדקת הזו לא נגמרת שם: קיים סכסוך עקוב מדם וללא כל הצדקה בין שני העמים,שהמחיר שלו משלמים חפים מפשע משני העמים.אבל הפשעים היו בשני הצדדים,ובאחריות שתי ההנהגות,והסכסוך הוא לא חד צדדי.אתה מטיל תמיד כל אשמה אך ורק על "הציונים" ועל ישראל,ומתעלם ממה שהיה במהלך 100 השנים האחרונות.כשאתה מגנה את הכיבוש(שגם אני מגנה)אתה שוכח שהוא למעשה תוצאה של מלחמת ששת הימים שנכפתה על ישראל על ידי 7 מדינות ערב ריאקציוניות שלא טובת העם הפלסטינאי היה בעיניהם.גם לא ב1948.אתה שוכח שההסטוריה האנושית הנה רצף של התפתחויות הקושרות אחת בשנייה ,והכל,כדי לבצע דה-לגיטימציה מוחלטת של מדינת ישראל,בלשון המעטה.אנא,בבקשה,תנהל דיון הוגן ואל תעוות את דברי ואת העובדות ההיסטוריות שאין להתעלם מהן.

הגיבו לדרור הנאור מרמת גן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים