הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 בינואר, 2013 33 תגובות

נדמה לי, ואולי זו תחושה סובייקטיבית בלבד, שחלה אינפלציה משמעותית בישראל בשנים האחרונות בשימוש במילה "ציונות".

איכשהו, אינני זוכר שאמרו  כל כך הרבה "ציונות" כשהייתי קטן. כלומר – היה ברור ש"אנחנו" – יהיה האנחנו הזה אשר יהיה – "ציונים" (תהיה משמעות המילה הזו אשר תהיה) אבל לא חפרו על זה כל כך הרבה. זה היה מובן מאליו, ואף אחד לא טרח להתעמק בכך, ואף אחד לא טרח לפרש זאת. אני זוכר שכילד, וזה לא היה כל כך מזמן, המילה הזו תפסה בעיני משמעות פטריוטית אבסטרקטית למדי, שקשוקה לא מחייבת של התיישבות בנגב, גבעת חלפון, ודגלים ביום העצמאות. הנימה החיובית שהתלוותה למילה אפילו לא היתה צריכה הנמקה. זה היה ברור מאליו. ציונות זה אחלה, זה סבבה, זה תנועת נוער, זה לעזור, לתרום, לארגן דברים "חברתיים" וכל מיני דברים שבאופן כללי מתיישבים עם המוטיבציות הסוציאליות החיוביות שיש בבני אדם.

independencedayדגלים ביום העצמאות (מקור)

ולא רק "ציונות", גם "מדינה יהודית" לא אמרו כל כך הרבה, וגם זה היה מובן מאליו, ועוד הרבה מילים שנכנסו פתאום לתוך השיח, ואתה שומע אותם מאנשים בשיחות רנדומליות לחלוטין. מילים שהיו אווריריות ולא עוררו מעולם אמוציות בקרב הרוב המכריע של האוכלוסיה, ובוודאי אף פעם לא ציפו שמישהו ישתמש בהן בצורה כל כך נלהבת ונחרצת, כאילו הוא מוכיח פה משהו או נלחם במשהו.

לא הייתי מטריח את הקוראים בנושא האיזוטרי הזה אלמלא הייתי משוכנע שהוא מייצג תופעה פוליטית רחבה יותר. אני מעוניין להעלות שתי שאלות מרכזיות, אולי השאלות היחידות הרלוונטיות באמת כאשר אנו עוסקים בפוליטיקה וחברה:

  1. מה לעזאזל הולך פה.
  2. את מי זה משרת.

כאן המקום להדגיש שלמרות שהמסחור של "ציונות" ו"מדינה יהודית" מיוחס בדרך כלל לימין (ובראשו הרונן-שובלים ועוזריהם), הדבר בהחלט אינו פוסח גם על השמאל הרדיקאלי. נדמה לי שבשנים האחרונות אני שומע הרבה מפי פעילים וחברים על "התמודדות עם הציונות", "הגוש הלא-ציוני", המלחמה בציונות" והשאיפה לחורבן "המשטר הציוני" שאחריו.. אה.. לא ברור מה, אבל משהו טוב, על כל פנים.

שאלה ראשונה: מה קורה פה.

מה שקורה פה הוא רידוד השיח ונסיון לעקור מתוכו תוכן ממשי על מנת למנוע מהשפה לשמש לתכליתה החשובה ביותר: זרימת אינפורמציה בין בני אדם. למילה "ציונות" אין שום משמעות ממשית במציאות. היא לא מייצגת כיכר לחם, ולא חשבון חשמל, היא לא מייצגת בית, עץ, ואפילו לא דברים ערטילאיים בהרבה כגון "מדינה ליהודים בישראל" (איפה המדינה הזו ב"אלטנוילנד" של הרצל? ומה עם אוגנדה?) או שלטון היהודים על הלא יהודים (הצעות לחלוקת השלטון קיימות לכל אורך השדרה הציונית עד ז'בוטינסקי עצמו). בקיצור ולעניין: היא לא מייצגת כלום, להוציא אולי מאורעות היסטורים שאירעו לפני כ-60-70 שנה.

שאלה שניה: את מי זה משרת.

ובכן – באופן לא מפתיע – את כולם.

ראשון בשורה הוא כמובן  הימין, השימוש בסמלים ערטילאיים וחסרי ממשות על מנת ליצור חיץ בין קבוצות בחברה והאינטרסים המעמדיים שלהם משרת אותו היטב, ובכך קל להבחין. "בל"ד מתנגדת למדינה יהודית" היא סיסמא קליטה לגיוס מצביעי ליברמן – ולהסתרת העובדה שאין דבר כזה מדינה יהודית, וודאי שבל"ד אינה יכולה להתנגד למדינה יהודית. מה זו מדינה יהודית? מדינה עם כיפה? מצביעי ליברמן מסכימים לכך? מדינה שבה בני דת שונה אינם יכולים להינשא? מצביעי ליברמן שחלקם לא יהודים לפי ההלכה מעוניינים בכך? מדינה שבה עברית ותרבות "צברית" מוחצת את יתר השפות והתרבויות? שבה אסור לחגוג את ראש השנה האזרחית? מצביעי ליברמן דוברי הרוסית מעוניינים בכך? וזו כמובן דוגמא קיצונית הניתנת להשלכה ברמה כזו או אחרת על רוב המפלגות בישראל ורובו של ציבור המצביעים.

לא רק שבל"ד אינה יכולה להיחשב כ"לא-ציונית" ו"מסרבת למדינה יהודית", אלא שאין מפלגה בישראל שיכולה להיחשב ציונית, או פוסט ציונית, או אנטי ציונית – כי אין כלל משמעות מוסכמת, אפילו ברמה כללית מאוד, למילים אלו וכל העיסוק בהן והשימוש בהן הוא מסך עשן והטעיה. מאותה הסיבה שאם אכריז בזה הרגע על האידיאולוגיה החדדית, מבלי לנמק מה היא, לא תהיה מפלגה שתוכל להיחשב כ"חדדית" או "אנטי-חדדית" – כי אין למונח זה כל פשר.

גם השמאל הרדיקאלי אינו טומן את ידו בצלחת, וגם הוא – כדון קיחוטה – יוצא למסעות מלחמה נגד טחנת הרוח ששמה "ציונות". יחד עם זאת, מניעיו של השמאל עמוקים ונסתרים יותר ודורשים עיון נפרד.

על מנת שלא להאריך אגיד רק זאת: נראה שהשמאל, או לפחות חלקים ממנו, אינו רוצה לשלוט, הוא רוצה להישאר כת מרירה ולא רלוונטית של מטיפים-בשער, והדרך הבטוחה לכך היא להכריז מלחמה נגד סמליו של הרוב. כך אפשר להבטיח את מעמד הדוד הנרגן הצופה מהצד, מבלי לקחת אחריות, ועל הדרך לדחוק לקיר את מצביעיך ולהבטיח את תמיכתם. אני מעז לשער שאם לרוב היה סמל אחר, נניח המילה חציל (ישראל – מדינה חצילית ודמוקרטית!) היה השמאל הרדיקאלי, תנועותיו ומפלגותיו, מסתער עליו בשצף קצף ומתענג על היריקות שהיה מטיח הרחוב הזועם בפרצופו. מבחינה זו, ואינני הראשון שטוען זאת, היתה המחאה החברתית אסון כבד לחלקים בשמאל הרדיקאלי, לראשונה זיהה הציבור הישראלי, יהודים וערבים, את האינטרס המעמדי הרחב שלו למול השליטים האמיתיים בחיינו, והדבר איים לערער לגמרי את מבני הכוח הישנים. מה היו עושות מפלגות מסויימות אלמלא יכלו לפנות לציבור מצביעיהם ולשלהב אותו לקרוא תגר כנגד סמלים – אשר כפי שנוכחנו לדעת הינם ריקים לגמרי מתוכן – המקודשים לרוב? איזה עתיד אלקטורלי היה להן?

השימוש במונח "ציונות" בשיח היום בישראל מזכיר לי מאוד את השימוש במונח "פרוניזם" בארגנטינה. חואן דומינגו פרון מת. זה קרה לפני 40 שנה. הוא היה קצת שמאל, וקצת ימין, בהתחלה היה שמאל ולאחר מכן פנה לימין – הוא עשה הרבה מאוד דברים סותרים, חלקם טובים וחלקם רעים, ורכש לעצמו מעריצים רבים. האמירה "אני פרוניסט" היא חסרת מובן מעבר למשמעות הגלומה באמירה "אני מעריץ את ג'סטין ביבר". אי אפשר לדעת האם אתה בעד הפרטה – או נגד, האם אתה בעד מעורבות ממשלתית – או נגד, האם אתה בעד איגודים מקצועיים – או נגד. האם אתה סוציאליסט – או קפיטליסט. קרלוס מנם המפריט הלאומי שגרם לקריסת הכלכלה הארגנטינאית בתחילת העשור הקודם היה פרוניסט. גם קריסטינה קירשנר הנשיאה הנוכחית שהלאימה את הגז והנפט – פרוניסטית מוצהרת ונלהבת. התנועה הפרוניסטית חיה ומשגשגת בארגנטינה, ואנשים מתווכחים בלהט האם זה טוב והאם זה רע – מבלי להבין שהם בפול גז בניוטרל. אין כלל משמעות למושג. זו נאמנות לקבוצת כדורגל ותו לא. רבים סבורים שזו אחת המגמות ההרסניות ביותר בפוליטיקה הארגנטינאית.

דב חנין, הלוחם למען אוויר נקי, שמים כחולים, זכויות לפועלים וסעד ולעשוקים – לא ציוני. אופיר אקוניס שניסה להכשיל את חוק שישינסקי ולהעביר עשרות מיליארדים לחברות הגז – ציוני טוב. ח"כ מסוים, שמרן ולהט"בופוב ממפלגה ערבית איסלאמיסטית – לא ציוני. אלי ישי – שמרן גזען ולהט"בופוב – ציוני (?!) האם ליברמן שרוצה נישואים אזרחיים ומימוש "נדיב" של חוק השבות – תומך במדינה יהודית? בנט? החרדים? האם הניתוק בין השפה, הסמלים המילוליים, למשמעות שאמורה להיות להם – אינו זועק מעצמו לשמיים?

החלוקה הזו שקרית, חסרת משמעות, חסרת קיום ממשי. אין מאחוריה דבר. אם נפסיק להתריס – נשבור אותה. אם נפסיק לקרוא תיגר על סמליו של הרוב, על רגשותיו ומה שיקר לליבו – ננטרל את התודעה הכוזבת המנחה אותו. אני מביע, כפי שתמיד הבעתי, סולידריות והזדהות עם תנועת השחרור הלאומי של עמי, העם היהודי – הלא היא הציונות, ועם תנועת השחרור הלאומי של העם השכן, העם הפלסטיני. עכשיו, אפשר סוף סוף להתעסק בחיים האמיתיים?

תגובות
נושאים: מאמרים

33 תגובות

  1. יוגב בן-ציון הגיב:

    מאמר מעליב, במובן של עלבון לאינטיליגנציה. הציונות איננה קשורה באופן ישיר לסוגיות של איכות סביבה וזכויות נשים, הציונות במובנה ההיסטורי היא התנועה להגשמת שלטון בלבדי יהודי על הארץ, והממסד הנוכחי שהוא תוצאה של אותה תנועה מגשים שלטון אפרטהייד קיצוני נגד הערבים (בגדה), ואפלייה ממסדית עמוקה כלפיהם בכל המישורים כולם, בצד הזה של הקו. זו הכחשה מביכה ושחצנית של מבני הדיכוי ומקורותיהם. די לציונות.

  2. שוש ברנע הגיב:

    וואו, חיים, ממש הארת את עיני. כל הדיבורים על מדינה יהודית, מדינת כל אזרחיה, תכנית פראוור, חוק הנאמנות, טרנספר, 2 מדינות או אחת, דמוגראפיה, זכות השיבה, חוק השבות, החנין זועביז שאינם כשרים לגוש חוסם, בית"ר שטהורה לעד, הפקעת קרקעות, הכיבוש ושאר ירקות ממין אלו אינם אלא מושגים ג'יברישיים ומדומיינים המתקיימים בחלל ריק, חסר הקשר, מקרי או מומצא. איזה בזבוז אנרגיה מצד כולם. הרי אם רק נפסיק לדבר על זה זה ייעלם.

  3. ק.א. הגיב:

    סוף כל סוף. אכן בחיי היום יום המילה הזו אכן חסרת כל ממשות. ובכל זאת נעשה בזה שימוש.
    אני מנסה לטעון, מזה זמן, שהטפטוף המתמיד הזה – של דבר חסר שחר – הוא מגמתי והונאתי.
    השעה לשאול את 2 השאלות שנשאלו בפתיח הגיעה ממזמן! הערפל "הציוני" שמגיע מהרשות הרשמית ואמצעי התעמולה השונים שלה נועד (בשעתו) ליצור אווירה מסויימת (כלפי פנים) ולגיטימציה (כלפי החוץ). יוצא ש 2 השאלות הללו הן בעצם שאלה אחת (ענית על אחת – ענית מיידית גם על השניה).

    השאלה הזו (כיום) מועתקת ומיוצאת מישראל לשאר החברות האימפריאליות, שהתרגלו להנות מפירות הברבריזם שמתרחש (בתמיכתן המלאה) הרחק מן הגבול שלהן – בבחינת ללכת עם ולהרגיש בלי. בעוד הישראלים עושים את העבודה המלוכלכת של האימפריה מתבוססים בספיחי האלימות שלהם ממרחק אפס. הציונות ההגותית נחטפה ע"י הדורסנות שתפסה בעלות פראית על המונח ותוקעת אותו בכל חור כמו שהאמריקאים תוקעים את הדגל (והפצצות) שלהם בכל חור. זה כוחה של תעמולה משובחת.

  4. אדם קלר הגיב:

    יש משמעות די ברורה ומוגדרת גם למונח "מדינה יהודית" וגם למונח "ציונות". המונח "מדינה יהודית" פירושו מדינה אשר בה רובם הגדול של האזרחים המצביעים בבחירות הינם בני הקבוצה האתנית היהודית (בלי קשר אם הם מאמינים או לא מאמינים בדת היהודית). המונח "ציוני" פירושו מי שמחשיב את קיומה של מדינה יהודית במשמעות שהוזכרה כעיקרון בסיסי וקיומי שאסור בשום אופן לפגוע בו וצריך לקיים אותו בכל מחיר.

    לכן, ציוני בהיותו ציוני מתנגד בכל כוחו לכל פיתרון שבו מספר בני הקבוצה האתנית היהודית בקרב אזרחי ישראל יתקרב לחמישים אחוז או חס וחלילה ירד מתחת למספר הזה, ולכן ציוני באשר הוא ציוני יתנגד בכל כוחו להקמת מדינה דמוקרטית מהים עד הירדן עם זכות בחירה לכל המתגוררים בשטח הזה, וגם יתנגד להחזרת מספר משמעותי של פליטים פלסטינים לשטח מדינת ישראל. מי שמתנגד לציונות עשוי להחשיב ששתי האפשרויות האלה בהחלט קבילות ואפילו רצויות.

    • ק.א. הגיב:

      התרשמותי היא שהכותב לא מתכוון שאין להם משמעות נקודה. אלא שהמשמעות היא אינה משמעות אימננטית, "גולמית". הציונות – בכוונה – נדחפת ומשווקת כדבר חסר משמעות מצד עצמו (חשוב לציין – כפי שהיא מוצאת לפועל בריאליה) זאת בכדי שאנו נוכל ליצוק את המשמעויות הפרסונליות שעולות בנו לפי הדחפים האפלים של כל אחד מאיתנו – ויחדיו יהודים ינקזו את עצמם אל החוויה "המשמעותית" שלה. רק בבדיקה רטרוספקטיבית מתגלה לשוגים בהזיות הציונות (שהן הזיותינו הפרטיות) כי כל העסק היה מחוסר בסיס של ממש, הכל היה שקר ואחיזת עיניים, לקידום מטרות אחרות. במילים אחרות הבסיס לא היה אותנטי אלא היה "תלוי בדבר" ולכן לא אמיתי. פטה-מורגנה קולקטיבית, משיחיות, עגל-זהב, וכדומה… שאנחנו במו מוחינו בנינו לעצמינו. במילים אחרות סימביוזה: האימפריה מקבלת דריסת רגל – ראש גשר – לפירוק תרבויות לא רצויות באיזור והיהודים מקבלים הזייה בתמורה. זה הפירוש שלי לציונות.

      • דרור BDS הגיב:

        הגדרתך זו היא ההגדרה הנכונה ביותר למה שמכונה ציונות. הונאת ענק על מנת לקדם מטרות נפשעות. אלא שהכותב חיים חדד מתייחס רק למשמוע של היהודים מהי הציונות. מה עם שאר העולם בכלל והפלסטינים בפרט? בשארה פירש כמוך את המושג ציונות. לכן הגדיר את בל"ד כמפלגה אנטי-ציונית. כאשר מתעלמים ממשמוע המושג ציונות בשיח הפלסטיני אפשר להמשיך בשיח הפנים יהודי, לפטפט וללהג על משמעותה של המילה. ("אין כלל משמעות מוסכמת, אפילו ברמה כללית מאוד, למילים אלו וכל העיסוק בהן והשימוש בהן הוא מסך עשן והטעיה"). גם להג מסוג זה הוא ציונות. לא הכותב ולא אף יהודי אחר יקבע אם בל"ד היא מפלגה אנטיציונית.

        • ק.א. הגיב:

          דרור, הכותב טוען (בצדק!) ששיח ציוני (ואף יהודי) אינו ממש רלוונטי לחיים בארץ. לכן הוא רואה בו חסר משמעות ובזבוז זמן וכסף. על ידי כך, לדעתי, הוא מחזק (וכנראה שלא במודע) את הראייה שבעצם הוקם כאן עם-חיילים (ספרטה יהודית) לתפקידים אסטרטגיים. עושה הרושם שהעובדה, האחרונה (גם אם הוא היה מאשר אותה) אולי לא היתה מפריעה לו לעת עתה – בתנאי שתוענק למדינה תדמית של יותר רציונליות ונורמטיביות מערבית.

          גם אם הוא מתעלם ממשמעות הציונות (הברורה לך ולי) הרי עצם ההבנה שלו – שישנו כאן מסך עשן – היא (כך יש לקוות) התחלה מסויימת בכיוון הנכון. לכן גם אם מדובר רק בשערוריה במונחים סמנטיים "(מסך עשן והטעיה") בלבד לפי שעה. צריך ךהיות אופטימיים אולי מתוך שלא לשמה – תבוא גם לשמה… 🙂

    • דני הגיב:

      ומה יקרה, אם, נניח, עוד אי אילו שנים יהיה רוב ערבי ממערב לירדן? ונניח שרוב זה יגדל ברבות השנים ל 80%? הרי הדמוגרפיה לצידם. מה הפיתרון הציוני למצב הזה? האם זה הפיתרון שאנחנו מכירים כל כך טוב על בשרנו, מבית סבא בפולין ?! הפיתרון של אדם אחד שווה יותר ואחד שווה פחות? המממ … אשמח לפירוש המושג "בכל מחיר"?

      • ק.א. הגיב:

        "רוב יהודי" היא מטרה הצהרתית ריקה. אין ממש מאחוריה מלבד הכותרת והטקטיקה. לו זה היה אחרת אז היו מגיעים, ממזמן – אבל באמת ממזמן, לחלוקה הוגנת מתוך כוונה ממשית להגיע להסכמה צודקת ושכל אחד ישב במדינתו שלו וחיים בשכנות טובה. אבל שלווה ושלום לא היתה הכוונה מעולם. כל המדיניות "הציונית" היתה כוחנית-צבאית למן ההתחלה ולאחר מכן הכוונה היתה, גם, למנוע כל סיכוי לאפשרות דו קיום. רוב כזה או רוב אחר אינו מדאיג את האימפריה אלא מה שמדאיג אותם זה המשכיות פירוק הקיבוץ האנושי באיזור כיחידה תרבותית-לאומית – לכן יש צורך להחזיק אותם בטמפ' הרצויה שמביאה להרס חוזר ונשנה שמונע נירמול ושגשוג. צעד קדימה ושניים אחורה. אשר לפתרון מאירופה – הפתרון הזה כבר מקויים (עקרונית) גם אם השיטות שונות. בעירק המספרים מכובדים למדי. פושעי האימפריה בתקופתינו יכלו להיות מועמדים לדין על פשעי מלחמה כפי שקרה בנירנברג.

  5. ק.א. הגיב:

    המשך… עד כאן צדק הכותב. אבל אם מקבלים את התיזה על חוסר המשמעות ל "ציונות" (ואני בהחלט בין המקבלים) אז בנוסף לציונות המתרוקנת ממשמעות ריאלית אז גם שאר שמות התואר שבתשובה המוצעת לשאלה השנייה (ימין או שמאל) טעונים בדיקה, שכן אם הם אוחזים בכל לבבם בדבר מה ערטילאי, או שנאבקים בדבר ריק, מה זה אומר עליהם? אנו עלולים לגלות שמה שנראה (בצדק) כחיים לא אמיתיים – דווקא הם אלו החיים האמיתיים שרוצים בהם, שהרי אם לא רצו בהם היו משנים כיוון (או כתובת).
    מה שנראה לכותב כחיים לא אמיתיים – ואני הראשון שיסכים – הוא לצערינו הבחירה היהודית.

  6. ישראל הגיב:

    הגעתי לקטע האחרון והתבלבלתי. מצד אחד אתה מבקש לשמור על כל הסמלים של הרוב, שהם, אם הבנתי נכון, ציונות ומדינה יהודית. מצד שני, אתה מביע סולידריות והזדהות עם תנועת השחרור הפלשתינאית לצד זו היהודית.
    אבל הרי על זה הוויכוח! העובדה, הנכונה, שהציונות הפכה לכלי שרת בידי כל מיני פוליטיקאים אינה משחררת אותנו מלדון בכובד ראש במשמעות האמיתית שלה. כל עוד נדבוק בציונות ובמדינה היהודית כפי שהן מובנות בידי הרוב, לא ניתן לנגיע להבנה ולהזדהות עם שכנינו.

  7. ע.ג. הגיב:

    ימים טובים הגיעו. בורים ועמי הארצות צורחים מראש הגג שאין להם שמץ מושג על מה הם מדברים וכמה הם גאים בבורותם. אגב, מי שמתעסק בציונות ומדינה ציונית הוא בעיקר השמאל החום בארץ ובעולם. זה ברור גם למה, כי למי שטוען שהאמת יחסית שלכל אחד האמת שלו ושכל טענה ראויה כמו אחרת מתבלבלות בסוף המילים ומאבדות את משמעותן. לאנשים ההגונים לעומת זאת, לציונים למשל, אין צורך בדיונים פילוסופים על משמעות בלה בלה בלה. לאנשים כאלה האמת ברורה לחלוטין – אין שמאל ללא ציונות.

  8. דניאל קלטי הגיב:

    בשעה טובה, קצת דברי-טעם!! אהבתי.

    אישית, האמת, נתקלתי במושג "ציונות", במסגרת מערכת-הבחירות האחרונה, בשני מקומות:
    1) פעילי מר"צ, המסוגלים להבין, התלבטות בין מר"צ, לבין "קדימה" של מופז(!), אך לא בין מר"צ לחד"ש – כי חד"ש "אינם ציונים" (צירוף שהוא מלת-קוד "פוליטיקלי-קורקטית", כמובן, למושג "ערבים, הדורשים, רחמנא-ליצלן, זכויות אזרחיות ב'מדינת-היהודים', מעבר להגשת-חומוס, במפלגות המיינסטרים ה'ציוניות'").
    2) נכונות מרכיבי-הקואליציה, להידבר עם כל המפלגות ה"ציוניות" (שוב: שם-קוד ל"כל המפלגות, מלבד אלו, שיש בהן יותר-מדי ערבים" – כי, הרי: עם רבני "אגודה", אין להם, בעיה מיוחדת…).

    גרועה אף מכך, כמובן, היא תמיכתם המוחלטת, של "חילונים" זוללי-חזיר, ב"מדינה יהודית" – תוך התנגדותם המשולהבת, ל"מדינת הלכה" – וזאת אף מבלי שיבינו, שהם תומכים ומתנגדים, לאותו הדבר עצמו, בו-זמנית!! אח, מצחיקולים.

  9. אנג'לו איידן הגיב:

    איזה בילבול!?!?
    איזו ערבוביה!?!?
    זה מאמר צפוף קביעות סותרות אחת את השניה.
    כל עוד אין אתה רוכש הבחנה מעמדית, אתה מפקיר את עצמך אל תוך מבוך נטול גישה, או משענת מדעית, המסייעת אותך בפיתרונן של כל הסוגיות, כולל בשאלות על הציונות ועל הפרוניזם.
    אבל אל דאגה: אתה רק אחד מתוך מיליונים כמוך.

  10. חיים למגיבים (1) הגיב:

    שוש – מודה לך שהוכחת את טענת המאמר. הציונות כתנועה היתה קיימת לפני שכל הדברים עליהם דיברת קרו. כמדומני ששטחי 67 נכבשו מעט לפני שפורסם אלטנוילנד, וגם הנכבה כנ"ל.
    הטענה שכל אלו נובעים מתוך תפיסה "ציונית" קצת מוזרה, בלשון המעטה. מרצ תופסת את עצמה כ"ציונית" ואיננה תומכת בכיבוש או בהפקעת קרקעות. לא ידוע לי שבובר, מגנוס, או אחד העם תמכו באפרטהייד, ועל זאב "ראש ממשלה יהודי וסגנו ערבי ואחר כך נתחלף" ז'בוטינסקי מוטב שלא להרחיב את הדיבור.
    זה שלך ולאחרים באותה כת לה את משתייכת (שמיד אשיב גם להם) נוח להדביק את התוכן השלילי לסמל, כאילו הוא נובע מהסמל, זו הבחירה האישית שלכם, שמשרתת את המוטיבציות האישיות הלא ברורות שלכם (בעיקר לעצבן את הקהל הרחב, קשה לי מפאת מחסור בהשכלה רלוונטית בתחום הפסיכולוגיה להבין מדוע זה קורה).
    יוגב, ראה תגובתי לשוש.

    (תגובות לאדם ואחרים בהמשך)

  11. חיים למגיבים (2) הגיב:

    אדם קלר – ראשית הרשה לי להחמיא לך ולומר שלפחות הצעת אלטרנטיבה קוהרנטית. הצרה היא שאינני סבור שרוב הציבור מסכים איתך לגבי הגדרת המונח. רוב הציבור לא הוטרד מעולם כאשר מאות אלפי מהגרים זרים באו לארצנו (עד הגעת מבקשי המקלט שהסיפור שלהם שונה), ואפילו הראה סימפטיה רבה למאבק ילדיהם להישאר, כולל אשת ראש הממשלה שקשה להאשימה ב"שמאלנות". רוב הציבור להוציא קבוצה חרדית מצומצמת לא התנגד לעליית מאות אלפי רוסים לא יהודים במסגרת חוק השבות, והמדינה ה"ציונית" קלטה לאורך שנותיה מספר רב של לא יהודים לתוכה, בכל מיני דרכים שונות ומשונות (למשל מתנדבים שנשארו פה). רוב הציבור אכן רואה כחזון ביעותים מצמרר את המחשבה שיהיה פה רוב ערבי, משום שהוא חרד לזכויותיו, ומשום שאף אחד לא רוצה להרגיש מיעוט בארצו. זוהי הציונות? זה כל העניין? מבטיח לך שכל מדינה בעולם המערבי היתה מתנגדת להגירה המונית הופכת-מאזן-דמוגרפי ממדינה אחרת ומעם שהיא איתו בסכסוך מזה 120 שנה. אני סבור שיש גם לא-ציונים שיתנגדו לזכות השיבה, וגם ציונים (אולמרט) שיסכימו למימושה החלקי.

  12. חיים למגיבים (3) הגיב:

    ק.א וישראל – "שמאל" ו"ימין" הם ממשיים במובן זה שהם מסוגלים לתת תוכן חומרי לעמדותיהם. העלאת מס, הפחתת מס, הפרטה, הלאמה, קצבה לנזקק – כל אלו הם חומר. "ציונות" זה אוויר חם. זו מילה שרוב הציבור מחבב, שמסמלת עבורו את תנועת השחרור הלאומי שלו (שעבר זמנה לפני למעלה ממחצית המאה). לא מעבר לזה.
    וודאי שיש לי סולידריות עם תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי, ואהדה רבה לתנועת השחרור הלאומי של העם הפלסטיני. רק מתוך חיבור לעמים היושבים פה, לסמליהם ולאופן שבו הם תופסים את ההיסטוריה שלהם – אפשר לגשת לפתרון לבעיות בשטח.
    הנסיון להילחם בסמלים איננו נובע מרצון לתיקון המציאות – אלא להתבדלות מפונקת ממנה.

    • "מה הולך פה לעזאזל?" הגיב:

      "רוב הציבור אכן רואה כחזון ביעותים מצמרר את המחשבה שיהיה פה רוב ערבי" הכותב אכן הגדיר נכון את הציונות. מאחר שהוא מזדהה עם המטרה הזאת הוא ציוני אלא שמוחק את המילה ובכך פותר לעצמו את הבעייה.
      הציונות היא הלוז של מה שקורה כאן (לעזאזל). עוד לפני שהופיע כאן הציוני הראשון המטרה של הציונות היתה שלא יהיה פה רוב ערבי. המטרה הזאת ממשיכה ומתגלגלת עד היום ולכן "עולים" מתקבלים כאן בברכה אפילו הם לא יהודים ממש אלא פוטנציאל אנטי ערבי למנוע את הרוב שלו.
      הציונות היא תנועה קולוניאלית שהאידיאולוגיה שלה היא "זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי" והפרקטיקה, קולוניזציה של פלסטין ע"י מהגרים יהודים וטיהור אתני של ילידי הארץ הערבים. היא מממשת את הפרקטיקה הזאת בתמיכת האימפריאליזם תוך שיתוף פעולה איתו נגד עמי האזור. המכשיר החזק ביותר של התנועה הציונית למימוש מטרותיה היא מדינת ישראל. השאר צא ולמד.

  13. היכן היא מסתתרת??? הגיב:

    הציונות מצויה בקנה של התותח התנייע – 155 מ"מ נפיץ. היא שוהה בקנה של כל אם-16 [האם היהודיה] בצבא הגנת הכיבוש… היא מרחפת עם כל אף-15 ו-16 ובמיוחד כשזה מפציץ (אתם יודעים את מה, ולמה, ומדוע)… הציונות היא אם כל חטא. בה מזיינת חיילת (שיושבת מול מסך) ושולחת טיל כלפי חקלאי שמנסה לעבד את שדהו בגבול הרצועה. בגלל הציונות 'המדינה היהודית' מפירה כל חוק בינלאומי, ובשמה היא מחוקקת חוקנים שנוגדים את חוקי העולם. ו… ברצונו לפרוט על מיתרי הקול הציוני הוציא הדוגמן (ה'חתיך') את כל ה- ZUABIS מכלל האנושות… והוא עשה זאת (ע"פ "הארץ") בעצתו של יועצו לבחירות — ה"דמוקרט מארה"ב" מרק מלמן — וכך נמנע לפיד מלהשמיע מסר חיובי כלפי חמישית מהאוכלוסיה "שלנו" — "הארץ" ציטט את מלמן שאמר: "דיבור על תהליך השלום והבעיה הפלסטינית אולי לא היה מזיק לנו, אבל הוא בוודאי לא היה תורם…" כך המסר של "הציוני המתון" -היה תקיפת המיעוט הערבי- בידי היועץ שיעץ (ב-2004) גם ‎לשר החוץ האמריקאי החדש ג'ון קרי. (המשך בקרוב).

  14. אורן הגיב:

    עברנו תקופה של פוסטציונות שבה כל חוקר/סטודנט פסאדואינטלקטואל הסביר לנו מדוע חלף זמנה של הציונות
    עם שינוי המגמה עלתה הציונות שוב כדרך הנכונה והבטוחה לקיום הבסיסי של היהודים.
    ניתן להיות ציוני ולהתווכח על שויון בנטל, זכויות המיעוטים ואפילו מדינה פלאסטיני בגבולות מוכרים.
    כנראה לפלאסטינים עדיין קשה לקבל את המושג מדינה פלאסטינית בשכנות למדינה יהודית, מקווה שיתעשתו.

  15. שוש ברנע לחיים הציוני המתחכם הגיב:

    הצחקת ואף עצבנת אותי קשות. מרצ לא תומכת בהפקעת הקרקעות ? תשאל את אבשלום וילן וחיים אורון ומצביעי הקיבוצים..
    בכל מקרה, גם חילוקי דעות בתוך המחנה הציוני אינם מעלימים את העובדה הבסיסית. הציונות כתנועה ביקשה דבר מה מאוד קונקרטי, והגשמתו נעשית באופן מאוד קונקרטי.
    הסכת:
    גם אם תעביר את הגבולות פה או שם, תמתן או תקצין את הנישול – עדיין יש סוג מסויים של אפליה בסיסית, של דיכוי, שאם תבטל אותו כליל כל הציונים יאמרו (ואומרים) "זה סוף הציונות" (וכך גם כל האנטי ציונים).
    קוראים לזה מדינת כל אזרחיה, שהיא למעשה הדמוקראטיה במובנה הרגיל והמקבול, ואין בנמצא ציונות שתומכת ברעיון הזה.אם תאמר שדווקא יש, הרי שכל מאמרך יהפוך לתעלול מגוחך בסמנטיקה (רמז רמז).
    ומי שתומכים ברעיון הזה של מדינת כל אזרחיה אינם "כת", אלא הרבה מאוד אנשים בארץ הזאת. ויש עוד הרבה מאוד אנשים בארץ הזאת שתומכים בביטול הציונות בדרכים אחרות.
    והבן היטב.

    • חיים לשוש הגיב:

      האם תוכלי להפנות אותי לחלק במצע מרצ התומך בהפקעת קרקעות? – או שנאמר שם דווקא ההיפך הגמור?
      האם העובדה שאי-אז לפני 40-50 שנה הופקעו קרקעות, לפני שמרצ כלל היתה קיימת, יכולה להגדיר תנועה לאומית שיסודה כמעט 100 שנה לפני מועד ההפקעה?
      תוכלי למצוא בכתביהם של ראשי התנועה ומייסדיה תמיכה בניצול או שוד תושבי הארץ?
      מה שאני טוען הוא – שמדינת כל אזרחיה + חוק השבות (שממילא יצא כמעט מכלל שימוש – הגיעו לפה כמה אלפי יהודים בשנה האחרונה) הוא הסדר דה-פאקטו שמקובל על חלק עצום של הציבור בארץ, חלק שתופס עצמו כ"ציוני".
      מובן שאותו חלק לא יסכים להגירת מיליוני פלסטינים לפה (תביעת השיבה), מדוע שיסכים? מדוע שריבונות המדינה (הדמוקרטית, האזרחית) ששמה ישראל יהיה הפקר ויתאפשר למיליוני זרים להתאזרח פה? איזה מדינה היתה מסכימה לכך?

      הכל כלאם פאדי. מי שמנאץ סמל ויוצק בו תוכן שלילי – מטרתו לנהל מאבק על הסמל ולא על המציאות, משום שאין לו אינטרס לשנות את המציאות. למעשה חלק מהמגיבים פה ריאקציונרים לא פחות משמרני-השמרנים של הימין הישראלי. אילו המטרה היתה שינוי – האסטרטגיה לא היתה התבדלות אלא להיפך: הדגשת המכנה המשותף הרחב

      • אנג'לו איידן הגיב:

        "כלאם פאדי" אצלך: כל עוד הציונות שורדת, אפילו ברמה הנמוכה ביותר, האימפריאליזם (האמריקאי בעיקר, אחרי הצרפתי והבריטי תרתי משמע) והקולוניאליזם ימשיכו לחגוג באזור שנלו.

  16. אלכס מסיס הגיב:

    הציונות היתה ללעג – כבר בילדותי היתה שם נרדף למי שהיה נואם ומלהג "הוא דיבר ציונות"…
    הציונות ומוסדותיה: הסוכנות, ההסתדרות הציונית, הקונגרס היהודי העולמי – סיימו את תפקידם
    עם הקמתה של מדינת ישראל
    אף פעם לא נאבקו בזמן המנדט הבריטי בעד מדינה "יהודית" אלא עברית !!!
    לציונים אין מונופול על בני הדת היהודית כאן – גם לא בנכר
    מרץ היא "ציונית" משום שבתוכה נמצאת מפ"מ (תתפלאו היא עוד קיימת – בעיקר כדי לקבל מלגות
    מהסוכנות הציונית) – מחרימה את חד"ש והעניקה את עודפיה לציפורה ליבני הציונית
    הנכס הציוני החשוב ביותר היא הקרן הקיימת לישראל שבקופתה מיליארדים של מזומנים והיא שולטת
    על מרבית קרקעות-ציון וחלק הארי שלהם הם "נכסי נפקדים" פלסטינים כמובן
    כמעט כל ההתנחלויות מומנו ע"י ההסתדרות הציונית והסוכנות שבהם יושבים שליחי מרץ – סיבה
    מספקת להחרמת חד"ש, "מפלגות ערביות" ו"זועביז"

  17. OBAMA - הציוני האחרון הגיב:

    אובמה הוא ספק הנשק החינם של ישראל – ואובמה הוא זה שלו מעביר סר הביטחון כל בקשה לאשר כל תקיפה (למשל זו האחרונה בסוריה). אובמה מגן על מדיניות ההתנחבלויות בוטו אוטוטוטומטי… הוא אוראטור מעולה. טוען בנאומיו אלף ומבצע זיין. והוא תקוות הציונים המתונים (ראה מאמר המערכת ב"הארץ" haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.1918927)
    ‎יש אומרים שאובמה השתנה. גם אני רציתי להאמין בו. האזנתי לנאומי הכומר שלו Jeremiah Wright והצטערתי שהיפנה לו גב … קראתי את ספריו של אובמה מלאי החזון, האזנתי לנאום שנשא בקהיר,,, ואח"כ הבנתי שהפך ל"אובמיהו" – סתם ציוני ונאומיו שווים כלום – קליפת השום – ובערבית "כלם פאדי" – מילים ריקות… כמעט כמו יאיר לפיד ונהנתניהו. אז אם בקדנציה השניה אובמה באמת השתנה — חובת ההוכחה (שכבר אינו ציוני) מוטלת עליו. נמתין ונראה.

    • אלכס מסיס הגיב:

      כמי שחי ועבד 35 שנים בארצות הברית – אובמה לא הפך לציוני אלא שהבית הלבן רוחש ב"ציונים"
      כמעט בכל תפקידי המפתח וביניהם היועצים לנשיא המכוונים את מדיניותו וכותבים את נאומיו.
      עד לפני כשנתיים ראש הסגל בבית הלבן היה רם עמנואל – היום ראש עירית שיקאגו – בנו של לוחם
      באצ'ל ובעצמו שרת בצה'ל.
      ה"יהודים החמים" (כפי מי שמתארת התקשורת בישראל יהודים אמריקאיים ואחרים המטיפים לישראלים
      להקיז את דמם למען האינטרסים האמריקאיים) מטים את מדיניות הנשיאים לכיוונו של הימין אצלנו, כבר מימי קנדי
      ישראל היא הבסיס הצבאי והלוגיסטי החשוב ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון שגם אפגניסטאן
      הודו ופקיסטאן – כלולים בו לדעתם של הממשל האמריקאיי שאינו חזק בגיאוגרפיה
      הנשיא אובמה מתחשב גם בכהונתו השנייה בבית הנבחרים שבו רוב רפובליקאי המסוגל לסכל את
      מדיניות הפנים של הנשיא ויש בו כעשרה אחוזים צירים אמריקאים-יהודים כשחלקם של בני הדת היהודית
      באוכלוסיה נאמד בשלושה וחצי לכל היותר. גם בסנאט שבו מוכרעים יחסי החוץ והמלחמות של אר"הב
      מכהנים שבעה אמריקאים-יהודים "חמים"

  18. אשר פרוליך הגיב:

    מאמר מצוין ויוצא דופן !! הגדולה שלו ,יותר מלתת תשובות,הוא בלעורר שאילות.
    ובמצבים מסוימים,העלת שאילות חשוב לאין שיעור מאשר לתת תשובות מוכנות מראש,מוקפאות ומוכנות לשימוש רב פעמי,שבד"כ,לא עונות על השאילות האמיתיות.

  19. הציונות ע"פ עמירה הס הגיב:

    מציע לכם לקרוא את המאמר של עמירה הס "פינוי מאהלים של פלסטינים דוחה שבת"
    haaretz.co.il/news/politics/1.1919772
    ‎* פינוי הגדה ממתנחלים, התנחלויותיהם ומאחזיהם, דוחה כבר 46 שנים כפול 52 שבתות! ומאז "סבסטיה" עברו 36 שנה, ושימון פרס שנתן ל"גוש עמונים" רשות להתנחבל, עודו נשיא.
    * הגירוש הוא מהות הציונות -כך זה היה ב"שטח 9 אש"- ועתה זה הגיע לכפרים באזור "שטח אש 918"
    ‎מצפון לכפרים סחנין, עראבה, ודיר אל חנא (שבו ישבו בעיקר נוצרים) מיקם הצבא הציוני את "שטח אש 9". בתוך השטח ישבו בדואים משבט עראב א-סאוו'עד, ורוב הגברים הבדואים שירתו ב"צבא ההגנה"… ביקרתי שם עם ידיד מעראבה -פאדל נעמנה- לאחר שחומר נפץ תיקני הפך את בתי הבלוקים והבטון שלהם ל"לא תיקניים", והקטרפילרים של "צבא ההגנה" המשיכו במלאכת ההרס. בתחילה נגסה העיר הציונית החדשה "כרמי-אל" בשטח האש, שממדיו קטנו. והיום? שוכנים בשטח שטוהר מאש וממוקשים "גוש שגב" ,ש"ישוביו" מאוגדים במועצה האזורית משגב. ולכן עכשיו נזקק "צבא ההגנה" – שהפך לצבא ההגנה למתנחלים לשטח אש חדש -בגדה הכבושה. כי חראגיל (במדינה חסרת גבולות) הקורבנות הם יושבי המקום מאז ימי קדם.

  20. אשר פרוליך הגיב:

    ל"הציונות על פי":
    אתה(את?) מבלבל/ת (אולי בכוונה?)בין ממשלות הימין ומרכז לבין מרבית העם בישראל שמוכן לויתורים למעם שלום ודו-קיום אך נמצא תחת שטיפת מוח של הפחדות ולאומנות.זה כמו להאשים את העם בארה"ב על ממשלתו של בוש,או על העם הצרפתי על שליחת צבא קולוניאלי לאפריקה,או את העם הרוסי על הניאו-סטליניזם של פוטין,או את העם הסיני על כיבוש טיבת.
    כמו כן,אין להאשים את העם הפלסטינאי בגלל המטורפים האיסלמיסטים המובילים אותו מאסון לאסון
    ומכריזים שאוהבים את המוות יותר מהחיים.

  21. אשר פרוליך הגיב:

    ל"יחי העם"

    אולי התכוונתה לעם הזה ,שלא יחי ?
    (שיבוש לשון קטן ולא חשוב)

  22. מאפיהו הגיב:

    אתה צודק: במושג "הציונות" ובדיון בו יש משהו מפוברק ודי אווילי. אתה גם צודק בהתרשמותך שיש גידול רב בעיסוק הזה. באשר לעניין הראשון: התנועה הציונית סיימה את תפקידה באופן מוצלח ומרשים בדיוק בה' באייר תש"ח, הוא ה-15 במאי 1948 כשהוקמה מדינת היהודים (כמו שיש מדינת הצרפתים או מדינת האיטלקים, וכמובן לא "המדינה היהודית", כפי שאתה טוען בצדק). העדות הטובה ביותר לכך שהציונות, כמושג ממשי או כתנועה מתפקדת היא פיברוק, היא המבנה של המוסדות הציוניים שהרכבם נקבע על ידי הרכבה האלקטוראלי של הכנסת הישראלית (מדובר במפלגות היהודיות). הכיסוי "הציוני" גם מאפשר למוסדות המדינה לבצע כל מיני תרגילי הסוואה הכרוכים ביחסיה עם קהילות יהודיות בעולם או עם אדמות הלאום פה. באשר לעיסוק המתרבה במושג "הציונות", נראה לי שזה קורה בעיקר בגלל המתקפה האנטישמית והאנטי-ישראלית שצברה תנופה רבה בעשורים האחרונים – מאז החלו לממן אותה בנדיבות גורמים מערביים ומזרח תיכוניים (כגון קרן פורד מיסודו של האנטישמי הנרי פורד, מייסדו הפרו-נאצי של תאגיד הרכב האמריקאי, או כנסיות נוצריות באירופה וגם ממשלות אירופאיות, וכמו מדינות הנפט המזרח-תיכוניות. כל אלה מממנים פקולטות, מכללות שלמות, תנועות, "עמותות" ו"ארגוני זכויות אדם" ברחבי המערב וגם בישראל, העוסקות בתעמולה אנטישמית ו/או אנטי ישראלית המתחזה כ"אנטי-ציונות"). (יש המשך)

הגיבו לחיים לשוש

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים