הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-16 בפברואר, 2013 6 תגובות

התקשורת מלאה בספקולציות סביב המדיניות הכלכלית של הממשלה שתקום, אם תקום, בשבועות הקרובים. אם מסכמים את "מופעי האימים" האלה המכונים בתקשורת גם גזירות  הרי שמדובר במהלכים בסדר גודל של כ – 30 מיליארד שקל לשנים 2013 ו-2014. המהלכים האלה מכונים בפי הכלכלנים "צעדי ספיגה". המטרה: לצמצם את הגירעון הממשלתי שחורג אפילו מהמתירנות הפיסקאלית של הממשלה הנוכחית שפשוט איבדה שליטה וסיימה את 2012 עם גירעון של כמעט 40 מיליארד שקל.

ראש הממשלה ושר האוצר אינם שותפים לדעה כי  איבדו שליטה. להיפך, לטענתם, הם אפילו חזו את הנולד. אם אכן כאלה פני הדברים, המצב חמור עוד יותר. כי מי שחזו את הגירעון התופח ולא טיפלו בו כיאות, אחראים להזנחה מכוונת.

ההדלפות על "התכנית"

כל זה מאחורינו. חוץ כמובן, מתשלום הריבית על החוב של 40 מיליארד שקל שמומן  מהלוואות. כעת,  מדליפים הן ממשרד האוצר והן מהמועצה הכלכלית-חברתית שבמשרד ראש הממשלה, נחושים למנוע תסריט דומה בשנה הנוכחית ומכאן המספרים המתרוצצים. וככל שאפשר לעשות סדר בברדק המספרי הזה – הכל תלוי בתחזיות של מי שלעולם טועים בהן – הרי  הרעיון הוא,  ששני שלישים מ"צעדי הספיגה" יושגו באמצעות קיצוצי תקציב והשליש הנותר יבואו מהעלאות מס המוסוות תחת הכינוי "ביטול פטורי מס".

מאחר ודבר לא מתקרב אפילו להחלטה ממשלתית אין טעם להתעסק עם הצעות כמו הפחתת שכר עובדי המדינה, או ביטול הפטור ממס על תשלומי מעסיקים לקרנות השתלמות. הבחירה בין צעדי ספיגה, כמו כמעט כל החלטה כלכלית, היא לעולם פוליטית. אין הבדל כלכלי בין העלאת מע"מ על לחם אחיד לבין צמצום הטבת מס לשכירים. הכל שאלה של טעם פוליטי. הממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר. בנורמות הישראליות שהשתרשו, ממשלת מעבר היא ממשלה שאינה מושלת אלא לצורכי מלחמה. מקובל לחשוב כי בהעדר רוב בכנסת מנועה הממשלה מלהחליט על  העלאות מס למשל.  זה לא ממש מדויק כי יש מסים עקיפים מסוימים שאפשר להעלות. אבל נניח את זה בצד לרגע.

ברור שהממשלה יכולה לטפל בהוצאות בתקציב. לא בכולן. היא מנועה למשל מלהפחית שכר של עובדים. היא מנועה מקיצוץ קצבת ילדים (עניין שמצוי בתכניות הממשלתיות). היא מנועה מלהתנער מחובתה לשלם חובות. אבל היא בהחלט איננה מנועה מלטפל בכל מה שאינו כתוב בחוק או בהתחייבות חוזית. ואת זה בנימין נתניהו וחבריו לממשלה פשוט מזניחים.

נכון שלפי החוק, הממשלה מוגבלת בהוצאותיה החודשיות לחלק ה-12 של תקציב 2012. בכך נוצר "קיצוץ אוטומטי". אבל סדר הגודל של "הקיצוץ האוטומטי" הזה, אינו מספיק.  ומאחר והיורש של מחדלי הממשלה הקודמת הוא גם מי שצפוי להיות ראש הממשלה הבא,  וגם ראש ממשלת המעבר, בהחלט תמוה שהממשלה הזו יושבת כל שבוע ולא עושה דבר.

הקשקוש הטלוויזיוני השבועי

תקציב מדינה אינו, לפי החוק, סכום שחייבים להוציא את כולו. ממש לא. הממשלה יכולה להחליט שבסעיף פלוני היא תוציא פחות. אין כל מניעה חוקית שהממשלה תחליט על קיצוצי תקציב על מנת לעמוד ביעדים שהיא עצמה קובעת. יותר מזה: הבחירות לכנסת הוקדמו רק בגלל שמפלגות הקואליציה היוצאת התנגדו לקיצוצי התקציב שיזם נתניהו באמצע 2012.

אבל יש הבדל מהותי בין אז לעכשיו. אז, היתה הממשלה זקוקה לרוב פרלמנטרי כדי לאשר תקציב חדש. היום לא נדרשת הסכמה של הכנסת. אלי ישי וחבריו לש"ס, שאיימו להצביע נגד בכנסת, יכולים לקפוץ. היום הם יכולים להצביע נגד הקיצוצים בממשלה, אבל בזה תש כוחם. לליכוד יש רוב בממשלה והוא יכול לעשות כרצונו. אך הליכוד, ובראשו נתניהו, לא עושים. בכל יום ראשון מוזמן צוות טלוויזיה לישיבת ממשלה. נתניהו נותן נאום על קשקוש כלשהו. השרים האחרים מהנהנים. אבל את עבודתם הם לא עושים. לשיטתם.

אם נתניהו היה ראש משפחה שנוהגת כך במשק ביתה היו שוללים ממנו את זכות ההורות. אבל להיות ראש ממשלה מופקר הולך טוב במדינה היהודית.

  • פורסם בבלוג של גדעון עשת
תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. על ה"פטורים ממס" הגיב:

    לכל נראה שזו לכל היותר ממשלת מעבר. וגם שהפרה הנחלבת הלכה לבית המטבחיים וזנבה עוד מכשכש. גם ביבישטיינמץ עוד מקשקשים. והפגר שמעדיף לנחל מתנחבלים בשלום ינוח בשלום (?) על משכבו. אבל לשאלה הגדולה — שהיא "ביטול פטורי מס" — מצאו אפילו גרמניה,צרפת,ובריטניה פיתרון. למרות שנחמיה שטרסלר לא דיווח על כך, בועידת ה G20 שהתכנסה אתמול במוסקבה, הציעו גרמניה צרפת ובריטניה "הגדולה" –במשותף– לבטל את זכות הקונצרנים הבינלאומיים הגדולים להשתמט מתשלום מיסים ע"י דיווח (שיקרי) כאילו רווחים אלה נצברו מפעילות באיי בהמה או בליכטנשטיין ואירלנד — במדינות של גני-עדן לעשירים [TAX PARADISE]. ע"פ הצעת החוק יימנע מחברות גדולות שפועלות בכלכלה הגלובלית לעשוק את אותן המדינות — כך הודיע שר האוצר הבריטי (השמרן הבריטי) ג'ורג אוסבורן. פשוט נמאס למדינות הקטנות כשבדיה-פינלנד-דנמרק, וגם לגדולות לספוג נזקים ולהפסיד מיליארדים רבים שזרמו לכיסיהם הטופחים של בעלי המניות – במקום לאוצר אותן המדינות. ובארץ??? כאן שולט עוד ה"טבע" בחסות שלטון-ההון.

  2. אבי הגיב:

    רק עיוור לא מבין שמדינת ישראל למעשה פשטה את הרגל ואם ל יבצעו השנה שינוים אדירים בכל התחומים זה הסוף

  3. דניאל קלטי הגיב:

    זה לא איבוד-שליטה ולא הזנחה – הכל מתוכנן ומוכוון מראש, מתוך תכנית רבת-שלבים, הבנויה על כך, שאתה מביא ליצירת גרעון גבוה וע"י זה, ליצירת "הכרח" לכסותו = לקצץ עוד ועוד בנושאי רווחה = להגדיל עוד ועוד הפערים = בהתאמה, כמובן, לתכניות (או מזימות) ה"סדר העולמי החדש".

    פשוט וקל.

    זה הכל מתוכנן מראש – והכל מתקדם *בדיוק* לפי תכניותיהם, של בעלי-ההון, בעולם כולו.

    והמחאה? מתה מזמן, שגם זה היה צפוי.

  4. דניאל קלטי הגיב:

    ובקריאה נוספת, אני מבחין במספר נקודות חמורות ביותר, העולות ממאמרך.

    כתבת, "הבחירות לכנסת הוקדמו"… שקר גס. חבל מאד, שאדם כמוך, הולך שולל אחרי פטפטת הפשיסטים בתקשורת הממוסדת. הבחירות האחרונות, התקיימו *בדיוק* במועדן: ארבע שנים, לאחר הבחירות הקודמות.

    המצב החוקי, לפיו ניתן לערוך בחירות כמעט חמש(!!) שנים, לאחר קודמותיהן, אינו נסבל בשום-פנים-ואופן וכבר קיימת פסיקת-בג"ץ בנושא, מתקופת הכנסת השש-עשרה.

    מעבר לכך: אם הבנתיך נכונה, הרי שאתה *בעד העברת-תקציב ללא אישור-הכנסת*???

    עמדה שכזו, אינה יכולה להיות מקובלת, בשום-פנים-ואופן, על תומכי-הדמוקרטיה.

  5. והאמת היא הגיב:

    במאמרו השבועי (בעיתון שראובן קמינר אוהב לקרוא) כותב פול קרוגמן על הכלכלה בישראל, ועל מעשי סטנלי פישר (שלפי שמועות אולי יהיה ראש הבנק הפדרלי בוושינגטון) ::: "כראש בנק ישראל הצלחתו היתה הפחתת ערך המטבע הישראלי, פיחותו והשפלתו. כך הוא בודד את עמישראל מהמשבר והוא עשה זאת על ידי רכישת מטבע זר". טבלה שמצורפת למאמר נראה שבנק ישראל החזיק (לפני שנתיים) שעברה בסכום של כ-75 מיליארד דולר. עכשיו היות ואתם הקוראים טובים בחשבון, אנא חשבו לכמה שנים של סיוע צבאי אמריקאי לישראל הסכום הזה שווה. . . לפי חשבוני זה שווה ר ק לסכום המענקים שישראל קיבלה ב-25 השנים האחרונות.

הגיבו לדניאל קלטי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים