הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 בפברואר, 2013 20 תגובות

ביום שבו התפוצצה פרשת מעצרו החשאי ומותו המסתורי של בן זיגייר, ובשל הגבלות הצנזורה, עסקה התקשורת בעיקר בשיתוף הפעולה המביש של העיתונות המרכזית עם רשויות השלטון, ובשאלה אם העלמת אדם בתא סודי, תוך הסתרת כל מידע אודותיו בחסות בית המשפט, מתיישבת עם דמוקרטיה מתוקנת ועם שלטון החוק. הטענה המרכזית שחזרה ונשנתה היתה שמדינה "דמוקרטית מתוקנת" אינה מחזיקה אנשים בזהות בדויה בבתי כלא חשאיים, וכי "אסירים X" הוא "מונח שלקוח מדיקטטורות" ולא מהלקסיקון שלנו.

shovrims

יש יותר משמץ צביעות בטענה הזאת שהופרכה בפועל בישראל בכמה מקרים בעבר. באשר לדמוקרטיות מפותחות משלנו, מתברר שהן סוללות לעצמן דרכים שעוקפות הן את החוק הבינלאומי האוסר על מעצרים חשאיים ועל עינוי עצירים והן את החוקים שהן עצמן חוקקו בעניין זה. בכך עוסק דו"ח מקיף שפורסם בתחילת החודש מטעם קרן החברה הפתוחה (OSF), מיסודו של ג'ורד' סורוס, בכותרת "הגלובליזציה של העינויים: מעצרים חשאיים ומבצעים מיוחדים של הסי.איי.איי".

זה הדו"ח העצמאי היחיד שפורסם עד כה על הרשת הבינלאומית שהקימו שירותי ביון בראשות הסי.איי.איי להפעלת מערך המעצרים של מי שנחשדים בפעילות טרור, והעברתם למדינות שבהן הם נחקרים לעיתים בעינויים. ובגלובליזציה כמו בגלובליזציה, דמוקרטיות מערביות עשירות משתמשות בדמוקרטיות מבוססות פחות, או במדינות אוטוקרטיות מן העולם השלישי, כקבלני ביצוע למעשים שאסורים על פי חוק בחצרותיהן שלהן.

הדו"ח מצביע על 54 מדינות שלקחו, או לוקחות חלק, בתוכנית המעצרים והעינויים של הסי.איי.איי, וקובע כי היא לא היתה יכולה לצאת לפועל אלמלא שיתוף הפעולה של המדינות הללו. בלגיה, יוון, איסלנד, דנמרק, גרמניה, שוודיה ובריטניה הן מקצת המדינות שאיפשרו למטוסים בלתי מזוהים של הסי.איי.איי לנחות בנמלי התעופה שלהן, שבתחומם הוכנו "תאים שחורים" למעצר חשאי של אנשים שנמסרו למדינות אחרות לשם חקירה ומשפט. בחקירות השתתפו לא פעם גם סוכנים בריטים וגרמנים שמדינותיהם אוסרות בחוק על עינויים בחקירות. חלק מן המדינות שיתפו פעולה בחטיפת אנשים ובהסגרתם לסוכנות הביון האמריקאית. קנדה, למשל, הסגירה לסי.איי.איי את אחד מאזרחיה; איראן הסגירה 15 בני אדם לאפגניסטן בידיעה שהם ייחקרו בידי סוכני הסי.איי.איי. באפגניסטן, מרוקו, פולין, ליטא, רומניה, תאילנד ובמדינות אחרות הוקמו בתי כלא סודיים בניהולה של סוכנות הביון האמריקאית שכונו "אתרים שחורים".

בעבודת נמלים וליקוט נתונים שקדני מתוך אלפי מסמכים ועדויות הצליחו מחברי הדו"ח לגלות את שמות המדינות שארה"ב מסרבת לחשוף. וכך ממשיך הדו"ח ומונה מדינה אחר מדינה, מאוסטרליה עד ג'יבוטי, מגאמביה עד אירלנד, מירדן עד איטליה וגיאורגיה. כל מדינה ותרומתה האפלה לתוכנית המעצרים והעינויים של הסי.איי.איי במלחמתו חסרת הגבולות והמגבלות ב"טרור העולמי".

ישראל אינה מוזכרת ברשימת המדינות המשתתפות בתוכנית, אך ככל הנראה היא קלטה עצירים שעניינו אותה למטרותיה. כך הועברו לישראל שני עצירים פלסטינים אזרחי ירדן. מרוואן ג'בור נאסר בלאהור שבפקיסטן ב-9 במאי 2004 והועבר למתקן מעצר אמריקאי באפגניסטן בו הושאר במשך 25 חודשים. משם הועבר לירדן וממנה לישראל. הוא שוחרר לאחר שישה שבועות מבלי שהואשם בדבר וגורש לעזה.

סאמר חלמי אל-בַּרְק, פלסטיני אזרח ירדן בן 37, היה סטודנט למדעים באיסלמבד שבפקיסטן כאשר נעצר על ידי סוכני מודיעין פקיסטנים ב-15 ביולי 2003, והועבר לכלא תת-קרקעי באפגניסטן, שם נחקר בעינויים על ידי סוכנים אמריקאים. מאפגניסטן הוא הועבר לירדן שמסרה אותו בנובמבר 2010 לישראל. מאז הוא הוא נמצא במעצר מנהלי בלי שהוגש נגדו כתב אישום. באפריל 2012 פתח אל-ברק בשביתת רעב במחאה על מעצרו, ומצבו הבריאותי התדרדר עד כדי סכנה ממשית לחייו. ב-6 בספטמבר פירסם ארגון אמנסטי הבינלאומי קריאה לשחרורו המיידי, או להוצאתו ממרפאת כלא רמלה ואשפוזו בבית חולים. ב-17 בספטמבר דווח באתר האינטרנט של רופאים לזכויות אדם כי הארגון טרם הצליח לוודא את נכונות הידיעה בדבר גירושו למצרים כתנאי לשחרורו ממעצר מנהלי. הארגון מציין כי עסקת שחרור עצורים הכוללת גירוש מהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי גם אם הסכים העצור לגירושו למדינה אחרת. באוקטובר דיווח הארגון הפלסטיני למען זכויות האסירים, אדמיר, על כך שאל-ברק חידש את שביתת הרעב שלו לאחר שישראל חזרה בה ולא כיבדה את ההסכם שנחתם עמו. וזו הידיעה האחרונה שמצאתי בעניינו.

שבירת שיאים בהפרות של זכויות אדם

האישור לשבור את "כל השיאים בהפרות של זכויות אדם", כהגדרת הדו"ח, במלחמה שארה"ב הכריזה נגד אל-קאעידה ושלוחותיה, ניתן שבוע לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001

כאשר אושר החוק הידוע בשם "הרשאה לשימוש בכוח צבאי (AUMF), 2001". החוק מסמיך את הנשיא להשתמש בכל כוח דרוש נגד בני אדם, ארגונים ומדינות שלפי דעתו תכננו, ביצעו או סייעו למתקפות הטרור ב-11 בספטמבר, או כדי למנוע טרור עתידי נגד ארה"ב.

עם קבלת החוק השיקה סוכנות הביון המרכזית האמריקאית תוכנית גלובלית למיגור הטרור שאישרה חטיפות של חשודים בטרור, מעצרים בלתי חוקיים, העברת עצירים למדינות שונות לצורכי חקירה, לעיתים בעינויים האסורים במדינות מתוקנות, והעמדתם לדין. שיטות העינויים שהנשיא ג'ורג' וו. בוש הגדיר כ"טכניקות חקירה מוגברות" כוללות פעולות כגון, השלכת עציר לעבר קיר שהעציר מדמה שהוא קיר בטון אך למעשה הוא קיר גמיש; התזת זרמי מים חזקים;  הטבעה מדומה; צורות כפיתה מכאיבות למשך זמן ממושך; מכות; שהייה בעירום בתאים לוהטים או קפואים; מניעת שינה ועוד. אין לחוק תאריך תפוגה.

ב-22 בינואר 2009, מיד לאחר היבחרו לנשיאות, פירסם ברק אובמה צו נשיאותי האוסר על עינויים ומורה על סגירת מתקני מעצר חשאיים של סוכנות הביון המרכזית. סוכנות הביון נדרשה לבדוק את מדיניותה בנוגע למעצרים, החקירות והעברת העצורים למדינות אחרות. יחד עם זאת משמר הצו הנשיאותי את סמכותו של הסי.איי.איי לעצור חשודים בפעילות טרור לפרקי זמן קצרים לפני שהם מועברים למדינה אחרת לשם חקירה או משפט. המדינות הללו אמורות למסור לסוכנות הביון "ביטחונות דיפלומטיים" השוללים חקירות תחת עינויים, והס.איי.איי מצופה להאמין להן. ג'ון ברנן, יועץ הנשיא אובמה לענייני טרור המיועד לכהן כראש הסי.איי.איי אמר בתישאול שנערך לו בסנאט כי הסוכנות כבר נמצאת "מחוץ לביזנס הזה". אולם דיווחים מן העת האחרונה סותרים את הצהרתו וקושרים את סוכנות הביון המרכזית וסוכנויות ביטחוניות אמריקאיות אחרות לבתי כלא סודיים שפועלים מטעמן בסומליה ובאפגניסטן וכן על אוניות הצי האמריקאי המשייטות בימים.

כאשר כל האמצעים כשרים

ישאלו הספקנים: האם שיעור הצלחתם של שירותי הביון מותנה בקבלת חופש פעולה מלא, "בלי בג"ץ ובלי בצלם", אם להזכיר משל מקורי משלנו? האם במקרים אלה הם מצליחים להפיק מודיעין שלא היה מתקבל בדרכים חוקיות ותוך כיבוד זכויות אדם? את הדיון בשאלה הזאת הצליח לעורר סרטם של קתרין ביגלו והתסריטאי מארק בול, "כוננות עם שחר", המספר באופן "דוקומנטרי למחצה", בניסוחה של הבמאית, את סיפור המרדף אחרי אוסמה בן לאדן. במוקד הדיון עומדת סצינת עינויים קשה ביותר שממנה לומדים הצופים בסרט כי שיטות החקירה בעינויים של הסי.איי.איי הביאו לאיתורו של בן לאדן, ולפיכך יש הצדקה לעינויים כמרכיב חיוני בדוקטרינת ה"מלחמה העולמית בטרור". במציאות החוץ-הוליוודית המסקנות הרבה פחות נחרצות.

הדו"ח של "קרן החברה הפתוחה" מזכיר לנו את המקרה של אבן אל-שייח' אל-ליבי שהועבר ב-2002 על ידי סוכנות הביון האמריקאית למצרים, ולאחר שעונה בידי סוכנים מצרים המציא מידע על כך שעיראק אימנה כביכול אנשי אל-קאעידה בהפעלת נשק כימי וביולוגי. המידע הבדוי שלו, כפי שהעיד ב-2003 קולין פאואל שהיה אז מזכיר המדינה, בנאומו לפני עצרת האו"ם, סיפק עילה ליציאה למלחמת המפרץ נגד עיראק. במקרה אחר, עליו העיד בקונגרס אחד מסוכני האף.בי.איי, העביר עציר בשם אבו זוביידה מידע חשוב לסוכנויות המודיעין עד שנשבר והסתגר בעצמו לאחר שעבר עינויים בהטבעה מדומה 83 פעמים. מתנגדי המלחמה ה"מוגברת" בטרור טוענים שמדיניות החקירות של הסי.איי.איי גובה מחיר יקר מדי כיוון שהיא מעוררת רגשות אנטי-אמריקאיים. לטענתם, מדינות שסירבו לקחת חלק בתוכנית המבצעים המיוחדים של סוכנות הביון המרכזית סירבו גם לשתף את ארה"ב במידע מודיעיני חשוב שהיה להן על גיוס חברים לתאי טרור בעולם.

בדצמבר 2012 אושר בוועדת המודיעין של הסנאט דו"ח מקיף על שיטות המעצר והחקירה של הסי.איי.איי. הדו"ח אמנם מסווג כסודי ביותר, אך יושבת ראש הוועדה, הסנאטורית דיאן פיינסטין, אמרה שלדעתה ולדעת מרבית חברי הוועדה השיטות המתוארות בדו"ח היו "שגיאות נוראות".

לכל אשה ואיש יש שם

לפחות 136 בני אדם הוחזקו במעצר חשאי בידי סוכנות הביון המרכזית מאז הופעלה תוכנית המעצרים וההעברות המיוחדות עד חתימת הדו"ח בסוף 2012. גילוי שמותיהם וחשיפת פרטים כלליים על נסיבות מעצרם ברשימה מסודרת בדו"ח היא מעשה חשוב ומבורך ביותר. על מרביתם יש מידע מצומצם בלבד וגורלם לא נודע גם לאחר שחרורם. יוצא דופן הוא סיפורם של בני הזוג פטימה בושאר ואבו עבדולה אל-סדיק (עבדול חכים בלהאדג') שסופר בהרחבה בעיתונות הבריטית (בסופו יתבהר גם מדוע). סיכמתי אותו בשבילכם בהסתמכות על הדו"ח ועל מאמרו של איאן קוביין שפורסם ב-8 באפריל 2012 בגרדיאן הבריטי.

בושאר ובלהאדג' נמנו עם חברי "קבוצת המאבק האיסלאמי הלובי" (Libyan Islamic Fighting Group – LIFG ) שהוקמה בשנות ה-90 על ידי אזרחים לובים ממתנגדי משטר קדאפי. חברי הקבוצה קיבלו, לבקשתם, מקלט בבריטניה ובמדינות מערביות אחרות והסתייעו בכספים שהתקבלו משירותי הביון של ארה"ב ובריטניה. ב-2002 שינה קדאפי את טעמו והציע לארה"ב ולבריטניה הצעת חברות שכללה את פתיחת מאגרי הנפט הלוביים לפניהן. בן לילה השתנה יחסם של שירותי הביון לחברי הקבוצה והם הפכו מ"לוחמי חופש" ל"טרוריסטים" (ב-2005 הוצעה LIFG אל מחוץ לחוק בבריטניה, וכמה מחבריה נעצרו בטענה כי הקבוצה השתייכה לתנועה איסלאמית גלובלית קיצונית השואבת השראה מאל-קאעידה).

ככל הנראה הוצעו בושאר ובלהאדג' לקדאפי כגמול על פנייתו למערב, וב-2004 הם נתפסו בקואלה לומפור על ידי שלטונות מלזיה והוחזקו במעצר במשך 13 יום. עם שחרורם נאמר להם שיוכלו לטוס לאנגליה דרך בנגקוק, אך בהגיעם לנמל התעופה בבנגקוק הם נתפסו בידי סוכנים תאלנדים ונחקרו על ידי סוכני סי.איי.איי בחדר מעצר סודי בנמל התעופה. העובדה שבושאר היתה בחודש הרביעי וחצי להריונה היתה ידועה לחוקריה, מה שלא הפריע להם לקשור את ידה ואת רגלה לקיר באופן שהכאיב לה. הם הרשו לה לשתות מים אך לא סיפקו לה מזון במשך חמישה ימים. לפי עדותה, היא נחקרה על ידי שלושה חוקרים גבוהים ורזים שלבשו בגדים שחורים, הסתירו את פניהם מאחורי מסיכות ומיעטו לדבר זה עם זה. ביניהם היתה אשה. לאחר חמישה ימים הועלתה בושאר על מטוס והועברה ללוב. בלהאדג' הובא לאותו המטוס והושב במרחק מה ממנה. כשנאנח מכאב היא זיהתה את קולו. בבואם ללוב נשלחו בני הזוג לכלא טג'ורה בטריפולי. בושאר נכלאה למשך ארבעה חודשים ונחקרה כחמש שעות מידי יום. זמן קצר לפני לידת בנה היא שוחררה, כנראה לאחר שסיפורה הודלף לעיתונות חוץ, בתנאי שלא תעזוב את לוב. בלהאדג' הושאר במאסר במשך 6 שנים, חלקן בבידוד. לטענתו, נחקר על ידי סוכנים אמריקאים ובריטים לאחר שעבר סדרת עינויים בידי שוביו הלובים. הבריטים ביקשו לקבל ממנו מידע על חברי הקבוצה שעדיין התגוררו בבריטניה, והובטח לו כי אם יקשור את הפעילים לאל-קאעידה יזכה להטבות בכלאו.

בתחילת 2010 שוחרר בלהאדג' והשתלב בהנהגת המיליציה שסילקה את קדאפי מטריפולי. יחד אתו שוחרר גם סמי אל-סעדי (אבו מונטיר), אזרח לובי שנכלא אף הוא למשך שש שנים, לאחר שהוא ומשפחתו נתפסו ב-2004 בנמל התעופה בהונג קונג.

מסמכים שנמצאו לאחר נפילת משטרו של קדאפי ונמסרו לארגון Human Rights Watch מאשרים את עדויותיהם של בלהאדג', בושאר ואבו מונטיר באשר לתפקידן של סוכנויות הביון  האמריקאית והבריטית במעצרם, חקירותיהם והעברתם ללוב. על יסוד המסמכים הללו היגישו בני הזוג תביעה משפטית נגד ממשלת בריטניה ומי שהיה שר החוץ בממשלת טוני בלייר, ג'ק סטרו, על כך שאישר, לטענתם, את חטיפתם והעברתם ללוב.

בדצמבר 2012 שילמה הממשלה הבריטית לאבו מונטיר פיצויים בסך 2.23 מליון לירות שטרלינג בתמורה לביטול התביעה שהגיש נגדה. תביעות נוספות של קורבנות השיטה מוגשות כיום במדינות אירופיות ובבית הדין האירופי לזכויות אדם וכן באפריקה, בהונג קונג ובמצרים.

אני מודה בכך שיש יסוד מניפולטיבי מסויים בהצגת סיפורם של חפים מפשע שנלכדו ברשת הסבוכה של שירותי הביון ונחלצו ממנה במזל. תאמרו, סיפור אחד או שניים אינם מעידים על תופעה רחבה, וטובת הכלל מצדיקה לפעמים טעויות איומות מסוג זה. בדיוק כנגד ההיגיון הזה יוצא הדו"ח אודות הגלובליזציה של מערך המעצרים החשאיים, ההעברות המיוחדות והעינויים של הסי.איי.איי. פרסום הדו"ח מעיד על חשיבותם העצומה של ארגוני החברה האזרחית הפועלים יחד עם ארגוני האו"ם לזכויות אדם לחשיפת העוולות והפשעים שמדינות וסוכנויות ממשלתיות גלויות וסמויות מרשות לעצמן לבצע נגד בני אדם "מטעמי ביטחון". אסור לנו להסתפק בשאלת המחיר שראוי לחברה לשלם תמורת מידה של ביטחון (שהרי ביטחון מוחלט לא יושג לעולם ובשום מחיר). השאלה העקרונית והחשובה באמת היא אם אנחנו מוכנים ומוכנות לחיות בחברה שמבטלת שיקולים מוסריים בהנמקות ביטחוניות. מחברה כזאת אין לנו לצפות אלא לברבריות שתבלע את כולנו בחור שחור, היכנשהו בעולם או קרוב לבית.

פרשת בן זיגייר מזכירה לנו שוב באיזו אכזריות ובאיזו דורסנות מסוגלים שירותים חשאיים לתקוף את החשודים בעיניהם, אף אם היו עד אתמול בשר מבשרם, ובאיזו קלות מתמסרות להם המערכות שהופקדו על משמר הדמוקרטיה והמחוייבות לגילוי האמת ולרדיפת צדק. צאו וראו מה מסוגלת המערכת המשולבת לעולל לאלה שסומנו על ידיה כ"חשודים בפעילות טרור", או כאוייבי הציבור, מנימוקים שהשירות החשאי אוסר על פרסומם, ושאזרחים שלווים מעדיפים, על פי רוב, לא לדעת עליהם כלום. עד שבמאי סרטים תיעודיים מצליחים להושיב מולם גימלאים של שירותי הביטחון ולהוציא מהם בשיחה נינוחה הודאות באשמה, וידויים על שגיאות הרסניות והרהורי חרטה ברמה שמתאימה לאוסקר.

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. צדוק התקוה הגיב:

    קשה לי להבין על מה הרעש האיש נעצר על עברה כנראה שביצעה ש היתה חמורה הוא נפגש עם עורכי דין משפחתו ידעה על מעצרו והאיש כנראה העדיף ששמו לא יפורסם זאת יש לזכור שיש לו משפחה בארץ אישה ילדים וכן משפחה בחול ישר לזרוק סיסמאות ריקות כמו" דמוקרטית מתוקנת" אינה מחזיקה אנשים בזהות בדויה בבתי כלא חשאיים, וכי "אסירים X" הוא "מונח שלקוח מדיקטטורות"
    ומיד לאחר מכן לספר על העינווים שעוברים הרוצחים האיסלמיסטים שמבצעים הרג המוני ורוצים גיהאד עולמי קשה לי להבין איך אתם מגנים על כנופיות רצח המנסות להרוס את העולם שבו אנחנו חיים העולם הדמוקרטי ולהביא את חוקי השרעיה לעולם וכן להרוג את "הכופרים"[העיתונאי פרל שנשחט בגלל יהדותו] בטרור הרצחני האיסלמני של אל קעידה ושאר ארגוני הרצח לא נלחמים בכפפות של משי ולא צריך להדביק את המלחמה של הCIA למעצרו של בןזיג"ר

  2. רק אל תיגעו לי באייפון הגיב:

    לא קשה לשער שמה שידוע הוא רק קצה קרחון ממדינת העינויים, הטירור והשחיתות.
    שום (דגש כבד על שום) תגלית אין בה עוד כדי לזעזע או להפתיע.
    והשלטון הברברי הזה מתאים למציאות הברברית הכללית –
    ישנו קו שמחבר בין הרצף האינסופי של הזבל בתקשורת לבין הזבל האינסופי שבהון-שלטון.
    האנושות היא כיום אוסף עצום של זבלים הנשלטים בידי כמה אלפים בודדים של מופרעים סאדיסטיים – כל זאת אנו מאפשרים להם בתמורה לכך שהם נותנים לנו להחזיק באייפון ולשלוח כמה טקסטים, או לצייץ באינטרנט. על האפשרות להגיד לשלטון מה עליו לעשות למענינו ולמען ילדינו ויתרנו לגמרי. העיקר שלא יגעו לנו באייפון. יש לנו הנהגה ס-א-ד-י-ס-ט-י-ת בעולם וזה לא מזיז לנו ב-כ-ל-ל.

    • שום בצל הגיב:

      אתה צודק!

      בניגוד למדינות המערב האפילות והסדיסטיות, ישנן מדינות נאורות ששומרות על גחלת התקווה לגאולה אנושית, דוגמת איראן, סעודיה, מצרים, לוב, עזה, צפון קוריאה והמשטר העלוואי של אסאד, יבלח"א. אינשאללה יוחזר משטר הטאליבאן לאפגניסטאן במהרה, רק שהסדיסטים האמריקאים יצאו משם כבר.

      • צדוק התקוה הגיב:

        שום בצל
        קשה לי להבין איך אברי זכיות האדם הנאורים תמיד נמשכים למשטרים אפלים אצלהם אמריקה היא השטן הגדול והציונים השטן הקטן איך נאמר עניים להם ולא יראו אוזנים להם ולא ישמעו המשיכה הגית הזו זכורה עוד בעת הסגידה לשמש העמים רוצח המליונים מקווה שלא ימחקו את תגובתי

        • אלכס מסיס הגיב:

          לימין המטורף ישנן דרכים רבות ואמצעים בלתי מוגבלים להפיץ את דברי התועבה שלהם –
          מצער שאתר הגדה השמאלית מרשה לטפילים כאלה להשתמש בפינה היחידה של
          השמאל – לצרכיו, תרתי משמע

          • צדוק התקוה הגיב:

            טיפילם אם הימין טפילים אז השמאל בוגדים ועכשיו תמחק גם התגובה שלי האם לאלכס מסיס מותר להשתמש במושג טפילים כלפי חלק מהעם ? אז לשם איזון מותר לי לקרוא לחלק השני בוגדים?

  3. ע.ג. הגיב:

    צריך לזכור שהמלחמה החשאית בטרור חיונית. לכן צריך למצוא אזון בין הצורך בחשאיות לצרך בשמירת זכויות הנחקרים. בישראל האזון נשמר ע"י מעורבות צמודה של מערכת המשפט בכל ארוע כזה ואפילו המאמר הזה שהתאמץ מאד לא הצליח למצוא העלמות אנשים בישראל. גם המקרה הקונקרטי של זגייר הסתבר שבתי המשפט היו מעורבים ומשפחתו והשלטונות באוסטרליה ידעו על מעצרו וחקירתו. הכי מצחיק שישכר כותבת שבעקבות מדיניות ארה"ב היו מדינות שלא שתפו איתה פעולה. כן, הדמוקרטיות המהוללות של סעודיה, אפגניסטן ותימן. מול רשימת מי ששיתף פעולה ומול הרשימה המצומצמת מאד מאד של טעויות שנעשו ב-12 השנים האחרונות אפשר להבין שהדרך נכונה והשמוש נעשה במשורה. אני כבר יכול לחזות את התגובות הצבועות של שונאי הדמוקרטיה שבמשטרים שהם מעריצים והגנו עליהם (סטלין, סאדם והמשטר האירני למשל) זו דרך המלך ולא חריג.

  4. eav kh הגיב:

    אני מחכה לימות המשיח שבאתר הזה יפרסמו דו"ח על מצב זכויות האדם במדינות נאורות ומתקדמות דוגמת רוסיה וסין. האובססיה האנטי אמריקאית של יותר מדי אנשים שכותבים באתר הזה מקשה עליי להתייחס ברצינות לתחקירים שהם מפרסמים כאן. למרבה הצער גם אם ממלכת הרשע האמריקאית תקרוס תופעת העינויים והפרת זכויות האדם לא תעלם. כשיפרסמו תחקירים על מצב זכויות האדם גם במדינות אחרות אני יאמין שהנושא הזה באמת מטריד את הכותבים באתר הזה ולא מדובר מבחינתם בעוד הזדמנות להכניס לאימפריאליסטים האלה באבי אביהם.

    • צדוק התקוה הגיב:

      ומה עם זכיות האדם בסין שטובחים בטיבטים ופוגעים בחופש הדת והפולחן של הטיבטים שלא לדבר על רצח נזרים טיבטים ורדיפות של מיעוטים אחרים בסין כמו מוסלמים צפון קוראיה מחנות מוות משפחות שלמות נשלחות למחנות המות רוסיה עדין קימיים מחנות ועדין "נעלמים" עיתונאים וכל מני מתנגדי משטר שלא לדבר על הריסת כפרים צצנים שלמים וביצוע טבח באזרחיםבצצניה קובה בקובה קימים מחנות שנמצאים בהם מתנגדי המשטרהמשפטים שם הצגה ונצואלה של צבאס כנ"ל אנשים נזרקים ללא מישפט למחנות מעצר אירן גן עדן של "דמוקרטיה עממית"[שבה תולים נשים גברים על עמודי מנופיםכולל נערות צעירות ]מדינות ערב כולם ללא יוצא מהכלל מחזיקות עצרים בבתי הכלא חלקם הגדול ללא משפט קטיעת ידיים סקילה באבנים של נשים בתי הכלא של הרשות הפלסטנאית ושל החמאס הוצאות להורג בעזה מה שמענין כאן את אברי זכיות האדם היא אמריקה השטן הגדול וכמובן השטן הקטן ישראל טאליבן אל קאידה גיהאדיסטים מטורפים איסלמיסטים זה לא מענין זה רק מראה על הפנים האמתיות של אברי זכיות האדם במילה אחת צבעיות מקווה שדברי לא ימחקו לפעמים האמת כואבת

      • ואחרי כל זה הגיב:

        איך זה שבארה"ב יותר אנשים יושבים בבתי סוהר מאשר בסין, שלא לדבר על השאר.
        דרוש הסבר לא?
        "התקווה", "התקווה"…

        • צדוק התקוה הגיב:

          למגיב הנכבד ואחרי הכל זה
          מענין מהיכן יש לך נתונים של בתי הכלא של ארצות הברית לזרוק סיסמאות גם אני יכול בסין כורתים אברים להשתלה מאסרים בעודם בחיים נו תוכיח שאני משקר אם סין וצפון קוריאה וקובה ושאר המדינות שצינתי הם דמוקרטיות אז כנראה יש לך בעיה מה היא דמוקרטיה ….. אולי התכונתה ל"דמוקרטיות עממיות" כמו מזרח גרמניה של אז……. שכולם ברחו מגן העדן למערב ומאז היא נעלמה גם רומניה היתה דמוקרטיה סוציאליסטית עממית לא???

          • ויקפידיה הגיב:

            המדינה בה מספר האסורים הוא הגבוה ביותר היא ארצות הברית – יותר מ-2.5 מיליון אסירים

            http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%94%D7%A8

          • צדוק התקוה הגיב:

            המדינה בה מספר האסורים הוא הגבוה ביותר היא ארצות הברית – יותר מ-2.5 מיליון אסירים
            נכון אבל ארצות הברית היא בעלת אוכלוסיה של כ300 מליון נפש ואת זה לא צינתה אז יהיה ההבדל הקטן באירן אוכלוסיה של כ70 מליון נפש

  5. "הארץ" וחקירת ה-X בארץ הגיב:

    מטוסי ה-CIA נחתו (רק נחיתת ביניים לתדלוק) גם בפינלנד (!). אבל שם התנהלה חקירה הגונה והממשלה התנצלה, והבטיחה שכדבר הזה לא יקרה יותר. ובארץ דורש היום העיתון העברי היחיד לחקור את פרשת X – וזה טוב. אלא שרבים מהדרישות הדרושות והנדרשות לא ממולאות כאן בגלידריה. ולכן הגבתי בכותרת: מה עוד ד ר ו ש כדי שנחיה במדינה נורמלית
    ‎דרושה חקיקה על חקירה — וחקירה על חקיקה, וחניקה, וחלוקה, וחריקה ומתן חזקה.
    ‎להלן הפירוט:
    ‎* חקיקה על חקירה — כי ברור גם ממאמר המערכת שהחוק הקיים אינו מספיק כדי להנחות את המחוקק שגם ר"מ חייב למלא אחרי הוראות החוק
    ‎* חקירה על חקיקה — מדוע נחקקים בכנסת חוקים גזעניים ולמה לא תחוקק הכנסת שהחוק הבינלאומי מחייב גם את "מדינת היהודים" (מה, גם אחרי השואה אנחנו צריכים להיות "מקרה מיוחד"?)
    ‎* וחניקה — כי איך חונקים (ומאיימים בחניקה) מעני השב"כ והאם גם בן אלון-זיגייר מת מהמחנק או מחניקה.
    ‎* וחלוקה — לא במחלקי הגלידה לשרה'לה ובעלה מדובר, אבל למשל במינהל מקעקע ישראל שמחלק כבר 30 שנה ויותר אדמה פלסטינית פרטית "בטעות" לקיבוץ מירב – דתי וצעיר (לאומני – כיפות סרוגות) ועל המ‎דינה שבה (המשך)

  6. "ישראל היא מדינה דמוקרטית" הגיב:

    כדי להוכיח שאנחנו היהודים (שחיים בארץ) באמת דמוקרטיים מבטן ומלידה — פיתחנו כמה שיטות להבהיר זאת לעצמנו (וקצת לעזור להסברה). המקובלת שבשיטות היא הקמת ועדות חקירה… כאלה מצויות לכל דיכפין, ומכמה סוגים…
    ‎[א] ועדות חקירה ממלכתיות – שהוקמו על-פי החלטות ממשלות ישראל או של
    ‎הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ומונתה על ידי נשיא בית המשפט העליון
    ‎‫*‬ ועדת זוסמן (1969) ועדת החקירה לעניין הדליקה במסגד אל-אקצא
    ‎‫*‬ ועדת עציוני (‫)‬1971 בעניין שמועות בדבר מתן תשלומים כדי להטות משחקים בליגה הלאומית לכדורגל
    ‎* ועדת ויתקון ‫(1971)‬ בעניין חברת "נתיבי נפט"
    ‎* ועדת אגרנט (‫1973)‫ לעניין נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ‬‬
    ‎‫*‬ ועדת קנת ‫(1979) לבדיקת מצב בתי הכלא בישראל ‬
    ‎* ועדת בכור ‫(1982) על רצח ארלוזורוב ‬ב-1933
    ‎* ועדת כהן ‫(1982/3) אירועי סברה ושתילא‬
    ‎‫*‬ ועדת בייסקי ‫(1985) משבר מניות הבנקים‬
    ‎‫* ועדת לנדוי (1987)‬ שיטות החקירה של שירות הביטחון הכללי בנושא פח"ע
    ‎‫* ועדת שושנה נתניהו (1988-90) תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל‬‬
    ‎(המשך רשימת הועדות בתגובה הבאה

  7. עמיש שחם / רעננה הגיב:

    אינני מבין על מה יוצא קיצפכם? וכי למה ישראל צריכה לפרסם לציבור את דבר התאבדותו של עציר ביטחוני בכלא אם הדבר עלול לפגוע בפעילו המוסד? אני שולל את הדרישה הגורפת לדעת הכל, כי מחר נדרוש מהמוסד לפרסם את שמות כל מרגליו, תפקידיהם והשכר שהם מקבלים.
    כאן אני רוצה לציין שמקרה זיגייר דווח על פי נוהל לבית המשפט שדן בעניינו, למשטרת ישראל, לממשלת אוסטרליה ולמוסד האוסטרלי ולבני משפחתו של זיגייר. בנוסף היו בסוד העניינים 4 עורכי דין בכירים שייצגו את האינטרסים של זיגייר.
    מסתבר שזיגייר התאבד מרוב בושה על הפשלה המבצעים שעשה, באופן דומה למקרה דודו טופז.
    לכן, עלינו לקבל רק את מחינימום המידע בעניין כדי שנשתכנע שהרשויות נהגו כדין, ולהעביר לדף הבא!

    • חומר אנושי הגיב:

      זה החומר האנושי שעליהם מבוססים משטרים פאשיסטים
      אוכל הכל וגם יודע על מה התאבד X. וכי אפשר אחרת?

  8. צדוק התקוה הגיב:

    עצירים X במסלול סובב עולם
    לא היתי קורא לרוצחים פעילי אלקעידה ושאר מטורפי החלת חוקי השריעה עצירים קשה לי להבין איך אנשי מהשמאל ליברלים דמוקרטים מגני זכיות האדם מגנים ותומכים במטורפים הללו אבל במחשבה שניה אני נזכר איך תמכו בסטאלין שמש העמים בפול פוט במאו ובשאר לוחמי " החרות"

הגיבו ל"הארץ" וחקירת ה-X בארץ

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים