הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 בפברואר, 2013 11 תגובות

ביום חמישי 27.2.2013 יתכנסו בכפר הנוער ניצנה מוקירי זכרו ודרכו של לובה אליאב, יתייחדו עם זכרו של אדם יקר, כדי לקרוא ליצירה הנפלאה המתרחשת בניצנה בשם כפר לובה אליאב .

ראוי המקום וראוי במיוחד הנגב, ששמו של לובה אליאב יונצח בפנינת נוף שעל פני גבול ישראל מצרים. ראוי המקום, ששם החובק בכל נימי נפשו שלום ועשייה, שלום ונתינה לאדמה ולזולת יונצח במקום, שלובה אליאב הקדיש לו כל כך הרבה.

Arie_eliavאריה לובה אליאב (מקור)

ברשימה זו אין לי יומרות להתמודד עם מלוא חופן התכנים והעשייה של לובה אליאב. אני תוחם עצמי אך ורק באפיזודה אחת בחייו. באריה אליאב, שבא אל לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, באחד מרגעי השיא של האופוריה הישראלית, כמה ימים אחרי מלחמת ששת הימים , בסוף יוני 1967, והניח בפניו מכתב התפטרות מתפקידו סגן שר לפיתוח אזורי.

לוי אשכול,שהיה מופתע , שאל את לובה "למה, מה אתה רוצה יונגרמן ?" תשובתו של לובה היתה מאוד קצרה ועניינית – בגדה המערבית וברצועת עזה ייחרץ העתיד שלנו לטוב ולרע. אני רוצה להכיר מקרוב את האוכלוסייה, לחקור ולנסות להבין את מה שחי נושם ותוסס ומאתגר אותנו לפעולה שקולה, לכן עכשיו אני מודיע לך על התפטרותי.

במשך חצי שנה סייר במחנות הפליטים עבר לאורכם ולרוחבם של מה שנקרא באותם הימים "השטחים המשוחררים". המסקנות, שהגיש לובה ללוי אשכול, הגיעו אל אדם כבוי ופגוע ששידר לסובבים אותו מרירות ועייפות .

הדיווח והמסקנות של לובה כבר לא ענינו אותו. הוא קיבל את מה שאמרו לו יועציו כי מדובר בלובה מרחף, בלתי מציאותי, נגוע בשמאלנות הזויה ומסוכנת. והכל עקב מאמר שכתב לובה אליאב בעיתון "דבר" בנובמבר 1968, שנה לאחר המלחמה –"בניגוד לדעות המקובלות , אני מבקש לטעון נגד הסברה המקובלת , שהעם הפלשתינאי נהנה מכל סימני הזהות המעידים על קיומו של עם".

נגד הטזה האמיצה של לובה אליאב נכתבו מאמרים רווי שנאה ארסית חסרת מעצורים בכל העיתונים. אפילו "על המשמר" של מפ"ם ו"קול העם" בעריכת משה סנה סברו, שלובה אליאב הרחיק לכת.

לובה הדגיש במאמר, "כי קיימת תודעה לאומית פלשתינאית. קיימת פזורה פלשתינאית השומרת זיקה למולדת … העם הערבי הפלשתינאי הוא אולי העם בעלי סימני הזהות הבולטים ביותר וקשרי הליכוד הלאומי החזקים ביותר בין עמי ערב… יש לראות את העם הפלשתינאי כראות עובדה קיימת ולא להתכחש אליה".

הקטעים האלה ועוד קטעים אחרים בסדרת המאמרים ב"דבר" הרתיחו את גולדה מאיר ואת איש סודה, השר לכל עניין ועניין ישראל וגלילי. מיותר לציין, שההיסטוריה היתה יכולה להראות אחרת, אם הצמרת השלטונית היתה קשובה ללובה ולא נפנפה אותו והשליכה את מאמריו לפחי האשפה.

במקביל ללובה עסק בהשפעת מלחמת ששת הימים על העם הפלשתינאי האלוף במילואים פרופסור יהושפט רכבי, שהיה גם ראש אמ"ן, והגיע למסקנות דומות לאלו שהגיע לובה אליאב .

למרות האיבה של גולדה ללובה אליאב הוא נבחר בינואר 1970 למזכ"ל מפלגת העבודה. בחירתו הפיחה תקוות רבות. ב"טיים" פורסם ראיון מקיף עם לובה, שגולל בפני המראיינים את משנתו המדינית משנת "ארץ הצבי". גולדה , שהיתה כבר ראש ממשלה, דרשה מלובה להתכחש לראיון, והיא נתקלה בתשובה שלילית מוחלטת. לובה חש שלא יוכל למנף את רעיונותיו במיוחד אחרי מסמך גלילי . הוא מחליט באפריל 1971להתפטר מתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה .

התמקדתי באפיזודה אחת , המעידה על ההחמצה הגדולה של של החברה הישראלית, שלא היתה קשובה למשנתו של לובה. החמצנו רבות כחברה שלא סייענו במידה הנדרשת,שרעיונותיו יתנחלו בלבבות ויהפכו למעשה מדיני.

בנקודת זמן זו עשה לובה אליאב טעות מרה. בכך שלא הקשיב לרעהו, הסופר אלי עמיר, ויצא למדבר הפוליטי לפעולה מחוץ לממסד, מחוץ למקומות בהן מתקבלות ההחלטות ההיסטוריות.

רעייתי ואני נהיה בניצנה ביום חגה , שנינו זכינו בזכות הגדולה לחיות בניצנה ולעבוד במחיצתו של לובה למעלה משלוש שנים. זכינו להיות בחיק חוויה חינוכית של פואמה פדגוגית שיצר אדם יקר , לובה אליאב.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. שמעון הגיב:

    הי איתן, אנא ראה אותנו, כמו נהיה שם אתך, בניצנה. זו ,ניצנה, נותרה כנראה כמובלעת האחרונה של "ארץ הצבי". הארץ הזאת הופכת לאלבום של זיכרונות. גם אלה ינטשו אותה עם לכתנו.

  2. ק.א. הגיב:

    במציאות הישראלית הגישה המרכז-ימנית חוגגת. גישה זו אינה באה לשנות את המציאות באופן ניכר. זאת משום ששינוי רחב ומשמעותי מייד נתפס (בצדק על פי רוב) כטומן בחובו סיכונים גדולים מדי. על פי גישה זו עדיף תמיד לנוע בצעדים קטנטנים, שקולים ומחושבים להפליא. זוהי גישה המאפיינת, למשל, קרציה שמנה ונפוחה המוצצת דם מפצע ענקי ושמצאה לה מקום מצויין ליזון ממנו. בצדק רב היא מסרבת לזוז משם. אולי מילימטר הצידה פה ושם כדי להזיז את הגוף טיפה אבל לא יותר מדי. חלילה שלא להפסיד מיליגרם של הנוזל האדום. אם היא תזוז רחוק מדי היא וילדיה הקרצייתיים עלולים רק להפסיד.

  3. אדם אבני הגיב:

    איתן, קשה לי לקבל את התייחסותך למשה סנה עורך "קול העם" ול"על המשמר" . ואם איננני טועה ב-1968 כבר לא היה קול העם.

    • איתן קלינסקי הגיב:

      לאדם אבני שלום

      אדם, אתה פשוט טועה .
      עיתון "קול העם" המשיך לצאת עד 1975 ..
      בשנת 1967 וגם ב-1968 היה שבוי "קול העם" בערכת משה סנה באופוריה של מלחמת ששת הימים .
      אדם, לי ולרעייתי היו הרבה שעות לובה אליאב בעבודתנו בקרית שמונה ובניצנה .
      לובה אליאב ביטא לא פעם את מיאוסו מגילויי "פטריוטיזם"הממוקמים בשמאל , שמכשירים את השרץ של המשך הכיבוש .

    • אריק בן צבי הגיב:

      מר אבני , אתה טועה. "קול העם" המשיך להופיע עד שנת 1975 . כך שבשנת 1968 הופיע "קול העם"
      אומנם הוא הראה סימני גסיסה , אבל הוא המשיך להופיע .
      כן, זה לא נעים לשמוע . ב"חותם" , מוסף לשבת של "על המשמר" הופיעו רשימות המתנצחות עם הדברים שכתב לובה אליאב ב"דבר". והביעו תמיהה על מסקנותיו מרחיקות הלכת בדבר עם פלשתינאי. ברוח זו היו גם התבטאויות ב"קול העם" של החוזר בתשובה ד"ר משה סנה.

  4. דרור מרמת גן הגיב:

    מבלי להכנס לשאלה האם קיים עם פלשתינאי,או לא,כדאי לשים לב לכמה עובדות,כי עובדות מקלקלות לפעמים את התאוריה.

    "המרד הערבי הגדול" לא כונה בפי מחולליו "המרד הפלשתינאי הגדול".
    החלטת החלוקה של האום איננה מדברת על מדינה פלשתינאית אלא על מדינה ערבית.
    החלטת מועה"ב 242 איננה מזכירה את המונח פליטים פלשתיניים.
    ועדת המעקב של ערביי ישראל,איננה נקראת בפי מקימיה ועדת המעקב של הפלשתינאים הישראליים.

    עובדות מעניינות,נכון? אני מקווה שהן תהיינה ראויות לפירסום…

  5. עמי כהן הגיב:

    גם בבחירות האחרונות מפלגת העבודה ברחה מ"ארץ הצבי". אך עסקניה מתרברבים שהם מוקירי זכרו של לובה אליאב .

  6. אלכס מסיס הגיב:

    לובה היה אדם משכמו ומעלה – זו לא מליצה, זו האמת
    היו לי שיחות ארוכות איתו בתל אביב בית שאן ובבוסטון – בה שהה תקופה לא קצרה בשבתון – תוצאתן
    של השיחות היתה הקמתה של של"י שלום לישראל) בראשותו עם מאיר פעיל ואורי אבנרי אחריו.
    בבחירות 1977 המפלגה הצליחה להביא לכנסת שנים מהשלושה ולאחר מכן כיבד לובה את הסכם
    הרוטאציה כדי שאורי אבנרי יחזור אליה

  7. אשר פרוליך הגיב:

    למערכת "הגדה השמאלית"

    אינני מצליח להבין איך אתם מפרסמים תגובה שכזאת של ק.א
    מתאימה מאוד לניסוחים של גאבלס ואין לה מקום לא רק בבלוג שמאלי
    אפילו לא בכל שיח שפוי ברמה הבסיסית ביותר

    מה קורה אתכם ? אתם לא מבינים שאתם שותפים למעשה הבזוי הזה ?

  8. אשר פרוליך הגיב:

    שוב למערכת "הגדה":

    האם אתם מפרסמים "תגובות" מהסוג של "מעשה בזוי" האלמוני ? כך האתר הזה פועל ?
    אם כך,תמשיכו לבד בדרך לא דרך זו.

הגיבו לדרור מרמת גן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים